PAGE
10
ועדת החוקה, חוק ומשפט
01/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 514>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, ו' בטבת התשע"ב (01 בינואר 2012), שעה 10:00

<תקנות לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור (תיקון), התשע"א-2011>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר

>
דן אורן - ממונה בכיר, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

איה דביר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

פריד מחאג'נה - משפטן, משרד המשפטים

נסים עוג'ר - משמר חברתי

אלעזר שטרן

דורית ואג

אסתר מימון
<תקנות לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור (תיקון), התשע"א-2011>

בוקר טוב. תקנות לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור (תיקון), התשע"א-2011, משרד המשפטים בבקשה.

בוקר טוב. אני עורכת-דין במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. מדובר בתקנות שאנחנו עובדים עליהן כבר כארבע שנים. הן מגיעות בעקבות תיקון לחוק לעידוד טוהר המידות.

כמה אתם עובדים עליהן, ארבע שנים?

קרוב לארבע שנים, מייד אני אפרט למה. מדובר בתיקון לתקנות שכבר קיימות, שמטפלות בפרוצדורה להפעלתו של חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור. החוק חוקק ב-1992, והוא לא הופעל מעולם ככל הנראה, לפי הידוע לנו. זה מה ששמענו בדיונים בוועדה לביקורת המדינה. נעשו בו תיקונים לאורך השנים – ב-1998 תוקן פעם אחת, ואחר-כך שוב ב-2007, מן הטעם שחשבו שאולי הוא לא מספיק ברור, ולכן יש קושי להפעיל אותו. ובכל תיקון המנגנונים בו הורחבו מעט.
מאז התיקון של 2007, שבמסגרתו בין היתר שינו את ההגדרות בחוק, מהמינוח "תלונה מוצדקת" עברו למינוח "תלונה מבוססת", אנחנו מקבלים פעם אחר פעם מכתבים מתנועות שמטפלות בשחיתויות ובשמירה על איכות השלטון בטענה שאי-תיקון התקנות מונע את היישום שלו, ולכן התקנות האלה תוקנו.
במקור המחשבה היתה רק להתאים את המינוחים לתיקון שחל בחוק, אבל במשך הזמן, כאשר ניסינו לרדת לעומק הסיבה שבשלה החוק הזה איננו מופעל, הבנו שהרשויות שנדרשות להפעיל אותו מעט מתקשות. קודם כול מתקשות בהתמקדות במתלונן. החוק הזה עוסק במתלונן שמסר את התלונה, והרשויות האוכפות והבודקות הן בדרך כלל מתמקדות בנאשם, במי שביצע את מעשה השחיתות או את המעשה הפוגע בטוהר המידות, ולכן הן מתקשות לקבוע לגבי המתלונן שתלונתו מבוססת. אלה רשויות שמורגלות להכרעה שיפוטית, שנעשית בידי מערכת בתי המשפט או בית הדין המשמעתי, ואין אינן נוטות לחלק ציונים לתלונות בעצמן. גם מבחינת המועד שבו צריך לתת את האישור הזה, הן מתקשות לתת אישור שתלונה היא מבוססת באמצע ההליכים.

היות שהדברים לא היו ברורים כל צורכם בתקנות הישנות, חשבנו שהדרך הנכונה לטפל בתקנות האלה היא להבנות מסלולים מאוד-מאוד ברורים, שיבהירו ויפקיעו את שיקול הדעת המעין שיפוטי שהרשות הבודקת צריכה להפעיל פה, ותחתיה יבנו מנגנון שהוא כמעט טכנוקרטי, שקובע מושגים ברורים מתי מקבלים תעודת ממצאים. זה מצריך מינימום של מתן אינפורמציה בידי הגוף הבודק בעצמו ויותר הסתמכות על הכרעות שכבר התקבלו במסגרת הכרעות שיפוטיות, ככל שהתיק הועבר אליהן, ככל שהתלונה טופלה על ידן.

במסגרת התיקון גם ניסינו להתמודד עם בעיה נוספת, לפי מה שהבנו – התייעצנו עם הרבה מאוד גופים לפני שגיבשנו את הנוסח הזה – והיא, שאנשים התלוננו על כך שהזכאות היא לאותו מתלונן שחשף את מעשה השחיתות או המעשה של פגיעה בטוהר המידות, לא לכל העדים בתיק, ותוך השתלשלות הטיפול והעברת התיק מגוף אחד לגוף אחר הרבה פעמים לא יודעים מי המתלונן הראשון. גם אם רוצים לתת לו תעודת ממצאים לא יודעים מיהו הזכאי לקבל אותה. ועל כן הצענו בתקנות האלה להבנות טופס של תלונה, שאותו אדם שמבקש לקבל תעודת ממצאים יוכל למלא בה את פרטיו, בהנחה שהטופס הזה יוכל ללוות את התיק, להתקדם אתו במעבר בין רשות לרשות, ובסופו של יום, כשיש זכאות לתעודה, אפשר יהיה להתחקות אחר הזכאי לה ולהעניק לו את התעודה שהוא חפץ לקבל.

זה, בגדול, רוח התיקונים. אני יכולה עוד מעט לפרט על כך שקבענו חמישה מסלולים של זכאות לתעודת ממצאים. המסלול הראשון הוא המסלול שבו תלונה הועברה לטיפולו של גוף בודק. גוף בודק אצלנו בתקנות מוגדר בצורה רחבה, הוא יכול להיות משטרה, הוא יכול להיות פרקליטות, אגף משמעת. ההנחה היא שהגורם האחרון שמטפל בתיק הוא זה שחייב במתן התעודה. במסלול הראשון, במקרה שיש הרשאה של עובד ציבור בפסק דין חלוט, משמעתי או פלילי, שקובע שהוא ביצע מעשה שחיתות או מעשה שכרוכה בו פגיעה אחרת בטוהר המידות, המתלונן שחשף את מעשה השחיתות יהיה זכאי לקבל תעודת ממצאים. זהו המסלול הראשון.

האם בדקתם כמה שנים לוקח מרגע שמוגשת תלונה ועד שהאדם מורשע?

התהליך הוא מאוד-מאוד ארוך. אנחנו יודעים מה הממוצע בבתי המשפט באופן כללי. התהליך הוא ארוך. הוא יכול לקחת לדעתי חמש או שש שנים, אפילו יותר לפעמים. עם זאת, כל הבדיקות עם הפרקליטים הצביעו על כך שהם לא מסוגלים לתת אישור על כך שתלונה מבוססת כאשר ההליך המשפטי תלוי ועומד. אנחנו סבורים שזה חלק מהדבר שסיכל את הפעלת החוק עד היום. ולכן בחרנו בברירה שמצד אחד תאפשר את מתן התעודה, ומצד שני היא באמת כרוכה בשיהוי במתן התעודה. שיהוי של המתנה עד תום ההליך הפלילי.

עם זאת, אנחנו סבורים שבלי להמתין לסוף ההליך הפלילי יהיה מאוד-מאוד קשה לפרקליט לכתוב, כשהתיק עדיין תלוי ועומד ולא ברור שתיקבע אשמתו של הנאשם – יהיה לו קשה מאוד לתת למתלונן תעודה שקובעת שתלונתו מבוססת. זה מה שעומד ברוח הדברים.

עצם העובדה שפרקליט החליט להגיש כתב אישום, פירושו של דבר שיש בשר בתיק. לא מדובר על כך שהתלונה צריכה להיות מוכחת. צריכה להיות תלונה מבוססת. אני חושב שפרקליט, עד שהוא מגיש כתב אישום, צריך שיהיה לו חומר מבוסס בתיק, אחרת הוא לא מגיש כתב אישום.

נכון. זה היה המצב המשפטי ערב התיקון הזה של התקנות. בתקנות דחינו את מועד מתן התעודה בכך שקבענו שפסק הדין יהיה התעודה, ובפועל התקנות לא יושמו. כשניסינו לבדוק עם פרקליטות המדינה ועם אגף המשמעת ועם כל הגופים שאמונים על הטיפול בנושא הזה מה הקושי, אחד הקשיים היה שהם שבו וחזרו על כך שהם מתקשים לקבוע שתלונה היא מבוססת כשההליך עדיין תלוי ועומד. את הטענה שהעלית גם אנחנו העלינו, אבל השתכנענו שהם לא מצליחים לעשות את זה בלי זה, ולכן פנינו לערוץ הזה. אילו יכלו לעשות את זה בלי זה, אני מתארת לעצמי שהתיקון הזה לא היה כל כך נחוץ, כיוון שהם פשוט היו מקיימים את הוראות החוק כפי שהן.

הגשתם לנו תקנות לאישור, אני אאשר אותן, אבל אין פה כלום. מאז שאני יושב בבית הזה עוד לא ראיתי תקנות שהן בהן שום דבר כמו התקנות האלה. פשוט כלום. בזבוז זמן, חבל על ארבע השנים שישבתם. זה לא ייתן שום דבר, זה לא מחזק הגנה. ומעניינת אותי התעודה? אחרי עשר שנים שהתלוננתי אני אקבל תעודה, אני כבר לא זוכר על מה התלוננתי. זה כלום. אבל לשם תפארת המליצה התקנתם תקנות ויש תקנות. לא יקרה אתן כלום, אף אחד לא יקבל תעודה, החוק לא יוגשם, אבל זה בסדר, משרד המשפטים הגיש תקנות.

אני רוצה להגיד פה שניים-שלושה דברים דווקא בהקשר היותר רחב. קודם כול, בהקשר הספציפי של התקנות, כפי שאדוני היושב-ראש שומע, באמת השקענו את כל המאמצים וקיימנו את כל הדיונים, ואני חושב שבאמת נוכל לשים יד על הלב ולהגיד שבעולם של האפשרויות שניתנות עשינו את כל מה שניתן.
ההקשר הרחב הוא שהחוק הזה מבחינת ההגנה על חושפי שחיתויות הוא לא חוק שעומד לבדו. כדאי לזכור את זה. כמובן מדובר בחוק שצריך ליישם אותו כשלעצמו, אבל יש חוקים אחרים, שאנחנו כמשרד המשפטים מאוד מעורבים בהם, במיוחד חוק שעבר והתקבל באמצע שנות ה-90, "חוק הגנה על חושפי שחיתויות", זה הכינוי הנפוץ שלו, חוק הגנה על עובדים, שמגן על חושפי שחיתויות גם במגזר הציבורי וגם במגזר הפרטי ונותן סעדים של ממש לפנות לבית הדין במקרים של התנכלות אגב הגשת תלונה. ושם לא צריך להמתין עד סוף ההליך, והסעדים שניתנים הם סעדים של ממש כאשר מדובר בתלונה או בתביעה שמוגשת בתום לב על הפרת חיקוק, ואם מדובר במגזר הציבורי גם לעניין פגיעה בטוהר המידות. יש גם הוראה שמיושמת על-ידי מבקר המדינה בקשר לגופים המבוקרים, שמסמיכה אותו, לפי חוק מבקר המדינה, לבטל פיטורים במקרה של התנכלות לאדם שחושף שחיתויות. כן צריך לראות את החוק ואת התקנות האלה בהקשר רחב של כמה דברי חקיקה, שאנחנו מאוד מעורבים בהם ומעוניינים להגיע ליישום מקסימלי שלהם.

עורך-הדין אורן, יש לי שאלה אליך, אולי אתה תסביר לי, כי קשה לי, אבל אם מסבירים לי לאט אני מבין. חוקקנו את התקנות האלה, מה משתנה בעולם?

מה שמשתנה בעולם זה שיש יותר בהירות איך ליישם את החוק. כלומר, נציג בפניכם תמונה מלאה. השאיפה שלנו – עשינו את המרב, אנחנו לא יכולים לנבא בדיוק מה יקרה – השאיפה שלנו היא להבהיר מה שאפשר להבהיר במצב הקיים. וזה כשלעצמו אמור להיות שיפור ואמור להביא למקרים שבהם נותנים תעודות. אני לא יכול להגיד שיש בו ערובה.

הרצון שלנו שיהיו טקסים שבהם יחלקו תעודות ועל-ידי כך יעודדו אחרים – אתה יכול להגיד לי להערכתך, על-פי התקנות האלה, מתי אפשר שיהיה הטקס הראשון?

אני אענה קודם לשאלתך ישירות ואחר-כך אגיד ברשותכם עוד כמה מלים להשלים את דבריו של דן אורן. לפי סעיף התחילה והתחולה המוצעת החוק יופעל על כל תעודת הוקרה שתינתן או תעודת ממצאים החל מ-30 יום לאחר יום התחילה. המשמעות היא שהליכים שכבר מתקיימים כמה שנים וכבר נמצאים בשלבי סיום שלהם, אם עדיין לא ניתנה לגביהם תעודת ממצאים, ניתן יהיה לתת אותה לפי התקנות החדשות, ולפיכך אנחנו מאמינים שאם באמת הרשויות ישתפו פעולה ותפעלנה את התקנות החדשות הן יוכלו לעשות את זה כבר במהלך השנה הזאת – לתת את התעודות הראשונות וגם להמליץ לנשיא על מקבל תעודת הוקרה מבין מקבלי תעודות הממצאים.

בהמשך לדברים שדן אורן אמר על כלל החוקים שמטפלים בנושא הזה של שחיתות, החוק הזה בשונה מחוקים אחרים אינו מבקש להגן על חושף השחיתויות, הוא לא מספק לו שום הגנה משמעותית, ולכן מעמדו הוא באמת מעמד דקלרטיבי של אמירה שחשיפת שחיתות איננה הלשנה, איננה מעשה פסול, לא ראוי לגנות אדם שחושף שחיתות, אלא להיפך, דווקא להוקיר את מעשיו. ככזה הוא נמצא קצת בצד לעומת המערכת הכללית של החוקים האופרטיביים שמספקים הגנה של ממש, ועדיין הוא חוק מחוקק בספר החוקים. חברי הכנסת הצביעו עליו ושר המשפטים אמון עליו, ואנחנו חיפשנו את הדרך למקסם את הסיכויים שהוא יופעל.

כשאני קורא את התקנות אני מבין למה לקח לכם כל כך הרבה זמן – ארבע שנים, כי אלה תקנות שנורא קשה לכתוב אותן. זה מה ש"נקרא בעברית" – להיכנס לאוטו, לשים אותו בניוטרל ולתת פול גז. זה המצב.

נכון. זה חוק שהרבה רשויות מתקשות להפעיל, והיינו צריכים לעשות הכול כדי לראות שאנחנו מייצרים מנגנון הפעלה מסוים שמירב הסיכויים שיצליחו לעמוד בו, ולכן ניסינו לצמצם להערות טכנוקרטיות פשוטות של מילוי טופס, צירוף מסמך ולשלוח למתלונן. אם התקנות האלה לא יאפשרו יישום, אנחנו לא יודעים מה הפתרון היותר טוב מכך.

אני מסכים אתך.

בזה מתמצית סקירת הרקע, אלא אם כן יש עוד שאלות שתרצו ללבן. אם זה בסדר, אני אשמח לקרוא את התקנות.

תקנות לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור (תיקון), התשע"ב–2012

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5, 6 ו-7 לחוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור, התשנ"ב–1992 (להלן – החוק), בהתייעצות עם נשיא המדינה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


תיקון תקנה 1
1.
בתקנה 1 לתקנות לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור, התשנ"ד – 1994 (להלן – התקנות העיקריות) -



(1) במקום ההגדרה "גוף בודק", יבוא:



""גוף בודק – לרבות גוף המוסמך על פי דין להחליט על נקיטת הליכים פליליים או משמעתיים";



(2)
בהגדרה "תעודת ממצאים", במקום "מוצדקת" יבוא "מבוססת";



(3) לאחר ההגדרה "המלצה" יבוא:



""חוק מבקר המדינה" – חוק מבקר המדינה, התשי"ח – 1958 [נוסח משולב]



(4)

" מתלונן" – עובד ציבור שהתלונן לפני הממונה עליו, במישרין או בעקיפין, לפני המבקר הפנימי במקום עבודתו או לפני גוף בודק, בתום לב ועל פי נהלים תקינים, על מעשה שחיתות או על פגיעה אחרת בטוהר המידות שבוצעו במקום עבודתו.

(1)
תלונה של מתלונן שבעקבותיה הורשע עובד ציבור בפסק דין פלילי חלוט או בפסק דין משמעתי חלוט, בביצוע מעשה שחיתות או מעשה אחר הגורם לפגיעה בטוהר המידות, או שנקבעה בו אשמת הנאשם בביצוע מעשה כאמור אף ללא הרשעה;




(2)
תלונה של מתלונן שבעקבותיה נפתחה חקירה בידי גוף בודק, ותיק החקירה נסגר ללא הגשת כתב אישום, ומי שטיפל מטעם הגוף הבודק בתיק החקירה האמור, סבר, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי לתלונה שהביאה לפתיחת תיק החקירה היה בסיס;




(3)
תלונה של מתלונן שבעקבותיה תוקן הליקוי נושא התלונה;




(4)
תלונה שמבקר המדינה מצא אותה מוצדקת לפי הוראות חוק מבקר המדינה;




(5)
הממונה הישיר על המתלונן, המבקר הפנימי במקום עבודתו או גוף בודק, לפי העניין, קבע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי לתלונה היה בסיס, אף אם לא ננקטו בעקבותיה הליכים משמעתיים או פליליים או אם לא תוקן בעקבותיה הליקוי נושא התלונה;"

הוספת תקנה 1א
2.
אחרי תקנה 1 לתקנות העיקריות יבוא:



"טופס מסירת תלונה
1א.
(1) מסר מתלונן תלונה לממונה עליו, למבקר הפנימי במקום עבודתו או לגוף בודק, יציע מקבל התלונה למתלונן, למסור את פרטיו לפי טופס 1 שבתוספת, לשם קבלת תעודת ממצאים, אם תימצא תלונתו מבוססת.







(2) מקבל התלונה יצרף את הטופס למסמך שערך בדבר התלונה וימסור למתלונן עותק של הטופס המלא."

החלפת תקנה 2
3.
במקום תקנה 2 לתקנות העיקריות יבוא:



"דרכי ציון ממצאי בדיקה בידי ממונה או מבקר פנימי
2.
(1) בתעודת ממצאים הנערכת בידי הממונה במישרין או בעקיפין על המתלונן או בידי מבקר פנימי במקום עבודת המתלונן, בעקבות קביעתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי לתלונה היה בסיס, אף אם לא ננקטו בעקבותיה הליכים משמעתיים או פליליים או לא תוקן בעקבותיה הליקוי נושא התלונה, ייעשה בציון ממצאי בדיקה בדין וחשבון בכתב שייערך לפי טופס 2 שבתוספת, וייחתם בחתימת יד הממונה, או המבקר הפנימי, לפי העניין; דין וחשבון כאמור יישלח למתלונן לא יאוחר מ-45 ימים לאחר השלמת הבדיקה.







(2) תוקן בעקבות תלונה הליקוי נושא התלונה, ייעשה ציון ממצאי בדיקה בדין וחשבון בכתב שייערך לפי טופס 3 שבתוספת וייחתם בחתימת יד הממונה או המבקר הפנימי, לפי העניין; דין וחשבון כאמור יישלח למתלונן לא יאוחר מ-45 ימים לאחר שתוקן הליקוי נושא התלונה."

הוספת תקנות 2א ו-2ב
4.
אחרי תקנה 2 לתקנות העיקריות יבוא:



"דרכי ציון ממצאי בדיקה בידי גוף בודק
2א.
(1) נסגר תיק חקירה ללא הגשת כתב אישום, ומי שטיפל מטעם הגוף הבודק בתיק החקירה, סבר, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי לתלונה שהביאה לפתיחת תיק החקירה היה בסיס, תכלול תעודת ממצאים הנערכת בידי הגוף הבודק, את ציון ממצאי הבדיקה, שייעשה בדין וחשבון בכתב, לפי טופס 4 שבתוספת; דין וחשבון כאמור יישלח למתלונן לא יאוחר מ-45 ימים לאחר סגירת התיק.







(2) ניתן פסק דין פלילי חלוט או פסק דין משמעתי חלוט המרשיע עובד ציבור בביצוע מעשה שחיתות או מעשה אחר הגורם לפגיעה בטוהר המידות או הקובע את אשמת הנאשם בביצוע מעשה כאמור אף אם לא הורשע, תכלול תעודת הממצאים שנערכת בידי גוף בודק, את ציון ממצאי הבדיקה בדין וחשבון בכתב לפי טופס 5 שבתוספת, שייחתם בידי גורם מוסמך, והוא יישלח יחד עם פסק הדין המרשיע למתלונן; דין וחשבון כאמור יישלח לא יאוחר מ-45 ימים לאחר קבלת פסק דין פלילי חלוט או פסק דין משמעתי חלוט כאמור לעיל.







(3) גוף בודק רשאי לדחות את מתן תעודת הממצאים למועד מאוחר יותר מן המועדים האמורים בתקנות משנה (א) ו-(ב), אם שוכנע כי מתן תעודת הממצאים עלולה לשבש הליך פלילי או משמעתי המתנהל במועד הקבוע כאמור.



דרכי ציון ממצאי בדיקה בידי מבקר המדינה
2ב.
(1) בדק מבקר המדינה תלונה ומצא אותה מבוססת, יבואו דין וחשבון של מבקר המדינה לפי הפרק הרביעי לחוק מבקר המדינה או הודעה למתלונן לפי הפרק השביעי לחוק האמור במקום דין וחשבון לפי תקנה 2 או 2א, לפי העניין.







(2) מבקר המדינה יצרף לדין וחשבון שישלח למתלונן מכתב שיצוין בו כי הוא תעודת ממצאים לפי החוק. "

ביטול תקנה 3
5.
תקנה 3 לתקנות העיקריות - בטלה.

החלפת תקנות 4 ו- 5
6.
במקום תקנות 4 ו-5 לתקנות העיקריות יבוא:



"הגשת המלצה
4.
(1) המלצה תוגש לשר המשפטים; ההמלצה תהיה מנומקת, ויפורטו בה הנסיבות המיוחדות המצדיקות הענקת תעודת הוקרה.







(2) שר המשפטים יעביר את ההמלצה שקיבל, בצירוף חוות דעת מטעמו וכן כל חומר רקע עליו הוא ביסס את חוות הדעת כאמור, לנשיא המדינה.



תעודת הוקרה
5.
החליט נשיא המדינה להעניק תעודת הוקרה, יחתום עליה."

הוספת תוספת
7.
אחרי תקנה 7 לתקנות העיקריות יבוא:

לפני חודשים ספורים, במסגרת הצעת חוק פרטית, הושמטה סמכות מקבילה שהוענקה ליושב-ראש הכנסת להעניק תעודות הוקרה יחד עם נשיא המדינה. הסמכות הזאת הוספה בתיקון מ-1998, כאשר נשיא המדינה לא נתן שום תעודת הוקרה, וסברו שאולי כדאי להסמיך גם את יושב-ראש הכנסת כדי שיוכל גם הוא להעניק תעודות הוקרה, אם ימצא לנכון. חרף התיקון לא יושב-ראש הכנסת ולא הנשיא העניקו איזו תעודת הוקרה. לפני כמה חודשים, בהסכמת יושב-ראש הכנסת, הוא ויתר על הסמכות הזאת בסוברו שדי בהסכמת הנשיא למטרה זו.

יש לי בעיה, אני לא מבין איך אני יכול לאשר תקנות שלוקחות סמכויות מיושב-ראש הכנסת…

לוקחות אותן לבקשתו.

המחוקק הראשי הוא זה שלקח את הסמכות הזאת.

חמור מאוד. לקחת סמכויות מיושב-ראש הכנסת...

כל מה שנוכל להגיד שזה תיקון שעבר בבית הזה.

אתה אומר שזה לא חשוב, כי ממילא לא הוא נתן תעודות הוקרה ולא הנשיא נתן תעודות הוקרה.

אני לא אומר את זה, אני רק אומר שהפה שנתן הוא הפה שהסיר.

להמשיך?

את הטפסים נקרא לבד.

אני רק הייתי מציע לכם, כשאתם כותבים בכל מקום "מקום העבודה" בכתובת – אנשים גם עוזבים מקומות עבודה, אז יכול להיות שעד שתהיה תעודת ממצאים ועד שיגיע לי פרס אני כבר לא אהיה - - -

כתובת של הבית?

הייתי מוסיף את כתובת הבית. זה יותר נכון. בכל הטפסים האלה.

הטופס הראשון, שהוא הטופס של מסירת התלונה - - -

כתוב "כתובת למשלוח תעודת ממצאים".

כתוב בו כתובת הבית. זה הטופס שילווה את התיק, והוא הולך עם התלונה. בתעודת הממצאים אנחנו לא חושבים שנכון להכניס את פרטיו האישיים של האדם מלבד שמו.

למה אתם כותבים "מקום העבודה" בכתובת? תכתבו: לכבוד מר, כתובתו, וזה הכול.

הסיבה שהכנסנו את הפרטים הנוספים של מקום העבודה, כי הוא חשף שחיתות במקום הזה. זה מתאר את המקום שבו בוצע מעשה השחיתות שאותו חשף המתלונן. את המעקב אחרי כתובתו של העובד, אנחנו משיגים - - -

לאן ישלחו לו את זה?

לפי טופס 1, לפי הפרטים שהוא ימלא.

לא למקום העבודה?

לא. הפרטים נמצאים בטופס 1. זה מאפשר מעקב אחריו ולדעת באמת לאן לשלוח. גם ציינו, אם תראה בטופס 1, "כתובת למשלוח תעודת ממצאים", שהאדם ידע שמה שמצוין כאן זה המקום שאליו תדוור התעודה בהמשך.

למישהו יש הערות?
הצבעה

בעד אישור התקנות – פה אחד
התקנות אושרו.

אושר פה אחד. תודה רבה.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:26.>