PAGE
35
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
28/12/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 221 >
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, ב' בטבת התשע"ב (28 בדצמבר 2011), שעה 10:00

<חטיפת עולות חדשות ע"י בני מיעוטים - דיון דחוף>

חברי הוועדה: >
דני דנון – היו"ר

מיכאל בן ארי

דניאל בן סימון

ניסים זאב

רוברט טיבייב

שלמה מולה

אברהם מיכאלי

אנסטסיה מיכאלי
מרינה סולודקין
ליה שמטוב

>
אללי אדמסו - יועץ ראש הממשלה ליוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

דוד יאסו - מנהל אגף א' לעולי אתיופיה, המשרד לקליטת העלייה

שרה כהן - מנהלת מחלקת רווחה, המשרד לקליטת העלייה

מלדה ברהן - רכז ארצי ליוצאי אתיופיה, המשרד לקליטת העלייה

פקד רחל גרייבן - קצינת מדור נפגעי עבירה, המשרד לביטחון פנים

יעל בריל - רכזת הדרכה ארצית בכישורי חיים - שפ"י, משרד החינוך

ריקה אלקיים - מפקחת מחוזית מתבגרים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אביבית ברקאי - אהרונוף - מנהלת תחום חקיקה וכנסת, המועצה לשלום הילד

עינת זרגיריאן - מרכזת נושא נערה במצוקה באגף הרווחה בעיריית באר שבע, עיריית ב"ש

יגאל שטיינמן - רכז תחום צעירים וחיילים בודדים, הסוכנות היהודית

יוסי גנץ - מנכ"ל הארגון, ארגון "יד לאחים"

זהבה דרורי
_
מנהל המחלקת להצלה מטמיעה, "יד לאחים"

אלינה צנעני - עובדת סוציאלית - ראש צוות מקצועי, ארגון "יד לאחים"

בן ציון גופשטיין - מנכ"ל ארגון להב"ה

עינת גופשטיין - נציגת ארגון להב"ה

ציפורה גוטמן
_
מפקחת ארצית בעמותת נווה שלו בראשות הרב הראשי שלמה עמאר

ניסים פדידה
_
יו"ר תנועת ישראל יהודית

צחי בצון - מנכ"ל תנועת ישראל יהודית

איציק כהן
_
מזכ"ל תנועת ישראל יהודית

הרב אריה לר - מטפל בבנות שנחטפו על ידי בני מיעוטים

ניסים אלגלאני - מנהל מועדונית בקריית גת

ברוך מרזל
–

דנה גורדון

ר.כ. חבר המתרגמים
<חטיפת עולות חדשות ע"י בני מיעוטים - דיון דחוף>

בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. לפני הנושא החשוב והטעון שהתכנסנו, יש משהו פרוצדוראלי שאני רוצה להודיע, שאנחנו משנים את השם של ועדת המשנה לקשרי ישראל והתפוצות לשם חדש – קשרי ישראל והקהילות היהודיות בעולם. מי בעד? מי נגד? תודה.

הצבעה

שינוי השם התקבל

על מה?

על שינוי שם של ועדת משנה. אני מודה לכולם. ועכשיו אנחנו פותחים את הישיבה בנושא החשוב והטעון של חטיפת עולות חדשות על ידי בני מיעוטים. הדיון הוא דיון דחוף. אנחנו נחשפנו כולנו לעדויות קשות, לעלייה מדאיגה במספר המקרים של צעירות שבאות מרקע סוציו אקונומי נמוך, שפשוט נחטפות. אני בהתחלה שאמרו לי את זה, אמרתי מה זאת אומרת נחטפות? זה בטח בקשר רומנטי, בהסכמה, אבל התברר לי שיש מקרים במדינת ישראל, שנת 2011, שחוטפים פיזית בנות בצהריי היום בקריית מלאכי, בערד, בבאר שבע, בנהרייה, שפשוט מעלים בכוח בנות לרכב, בני מיעוטים. זו תופעה מפחידה. רוב המקרים הם לא מקרים של חטיפות פיזיות, חשוב לציין. רוב המקרים הם מקרים שבהם מתפתח קשר רומנטי שמבוסס על צורך כלכלי של פיתוי של אותן נערות, ברובן עולות חדשות, עלי ידי ---

או חוסר מודעות.

חוסר מודעות, נכון. והפיתוי הכספי הזה מוביל לקשר כזה או אחר וחלק מאותן בנות מוצאות את עצמן, לאחר מספר חודשים, במקומות שהן לא יכולות לצאת. זה יכול להיות ברצועת עזה, זה יכול להיות בשטחי A של הרשות הפלסטינית, יכול להיות בכפרים בדואים ואני באופן אישי דיברתי עם חלק מהנערות שפחדו להגיע לפה היום, למרות שאמרנו להן שהן לא יצולמו אבל הן פחדו, כי עדיין אותם בעלים, אם אפשר לקרוא להם, שניצלו אותן ופגעו בהן, נמצאים בקרבנו והן פוחדות להיחשף או לחשוף את המקום שבו הן נמצאות.

אנחנו רוצים היום בוועדה קודם כל ללמוד על היקף התופעה מנציגי המשרד לביטחון פנים שנמצאים איתנו, מנציגי הארגונים להב"ה, יד לאחים וארגונים נוספים שעושים עבודת קודש בנושא של חילוץ הבנות, וכמובן לגעת בנושא של המודעות. ופה אני אומר מילה לחברי חברי הכנסת. קשה לנו לבוא ולדבר על נושא כזה, כי זה לא POLITICLY CORECT לבוא ולומר לבנות – תיזהרו מבני מיעוטים. זה בעייתי, זה רגיש.

הבעיה שאנחנו כבר אמרנו את זה.

אבל אני חושב שהחובה שלנו, לאור הנתונים, כן להעלות את הדברים האלה, כן לראות ולשאול את משרד הקליטה איזו פעילות נעשית בקריית גת ובמקומות אחרים, שראשי הרשויות באים ואומרים מה נעשה, איזה פעילות נעשית על מנת לצמצם את היקף הבעיה ולא לתת לבנות להגיע למעגל האימה. ופה אני אומר לארגונים, אתם עושים עבודה חשובה, אבל אם כבר נמצאת מישהי שנפלה לתוך אותו בור, זה קשה מאד להציל אותה. אבל המטרה שלנו היום בדיון לראות איך אנחנו מונעים מעד מקרים כאלה שיקרו, ופחות ניסיונות הצלה הרואיים שאתם מבצעים, אבל אנחנו כל יום הדברים האלה קורים במרכזי ערים, ולכן אנחנו ביקשנו לקיים את הדיון הדחוף הזה. ואני ארצה קודם כל לבקש מהמשרד לביטחון פנים לתת לנו נתונים, אם יש לכם, בנושא הזה, של תלונות על חטיפות או על נשים שנמצאות במצוקה, ואם יש לכם את האבחנה בין עולות חדשות לצעירות אחרות, אנחנו נשמח מאד.
נציגת המשרד לביטחון פנים, פקד רחל גרייבן, קצינת מדור לנפגעי עבירה.

שלום. במשטרה לא מתוארת תופעה כזאת, לא מוכרת תופעה כמו שאתה תיארת עכשיו. אני יכולה לומר שבכלל בנות שמגיעות לפתחנו, שהן תלונות שנוגעות לאלימות לסוגיה, כשהרקע הוא קשר זוגי, קשר זוגי בעבר, ניסיון לקשר כזה או ניסיון לפרידה, הן מטופלות ככאלה, עם המאפיינים ---

חזרת ילדים לישראל.

הן מטופלות ככאלה עם המאפיינים הייחודיים של העבירות האלה, כשהרקע הוא איזה שהוא קשר זוגי, בלי תלות או בלי סיווג לרקע של המעורבים או למוצא שלהם כמובן, תוך שיתוף פעולה עם גורמי הרווחה.

היום אני שמעתי בבוקר, אני לא זוכר את שמו, סגן ניצב ממחוז דרום, שדיבר על עלייה מדאיגה במספרים. הוא אמר זאת, לא אני. השאלה על סמך מה הוא אומר זאת, מה הנתונים?

לא, אין לנו. כלומר, כמו שאמרתי, אין נתונים או תיקים רבים על חטיפות. יש מקרים בודדים שנחקרו במשהו שיכול להיות מתואר כמו הדברים שאמרת, וכמובן כשנעשית חקירה אז המקרים מורכבים יותר, לא לכל דבר יש מענה בהיבט הפלילי, אבל הבירור שהן עבירות עם רקע של אלימות ורקע זוגי – מטופלות ככאלה. אין לנו, לא מוכרת לנו תופעה של חטיפות.

האם אני שומע נכון? הדיון הדחוף הזה על חטיפות, התופעה הזאת לא מוכרת במשטרה?

סליחה, סליחה, חבר הכנסת בן סימון ---

אני רוצה לדעת מי ביקש את הדיון הדחוף הזה.

אני ביקשתי את הדיון.

וכמה מקרי חטיפות יש בשבוע.

אני ביקשתי את הדיון ואני אשמח מאד ---

ובחודש, ובשנה. על סמך מה הדיון הדחוף הזה?

חבר הכנסת בן סימון, אני מודה לך ---

אני מבקש לדעת על סמך מה ומי כינס ועל שם מה ואני רוצה לשמוע את היקף התופעה.

דרך אגב, הדיון הזה לא בפעם הראשונה. במעמד האישה זה היה הדיון הזה.

אני מודה לך, תודה.

דני, אני אומר לך, תן לי להגיד משפט אחד, לפני שהוועדה הזו גולשת---

לא, לא, חבר הכנסת בן סימון, סליחה. אתה מוזמן להישאר עד סוף הדיון ----

לא, לא, אני רוצה לדעת על סמך מה הדיון הזה החל, מה היקף התופעה, כמה בנות, האם הכהנאניסטים ----

שנותנים לילדה בת 14 500 שקלים והיא הולכת, זה לא לפתות? זה לא לחטוף?

דני, אני מבקש, תן לי משפט אחד.

לא, אני לא אתן לך. אתה תרצה להתעמת עם חברים – בחוץ.

יש פה חברים כהנאיסטים שהם פורחים על העניין הזה ואתה נותן במה לתופעה שלא קיימת ואתה עושה עוול נוראי והכהנאיסטים האלה ---

התופעה הזאת קיימת. אתה סוגר עיניים חבר הכנסת בן סימון. אתה לא מכיר, אתה לא בשטח, אתה לא יודע על מה מדובר ---

אבל אני לא שומע – מה היקף התופעה? כמה בנות נחטפות בשבוע? אני מבקש לדעת.

זה לא נכון, התופעה קיימת.

חבר הכנסת בן סימון אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אם מישהו חושב שהדיון מיותר הוא מוזמן לצאת. אני מציע לכל חברי הכנסת להישאר עד תום הדיון, ולאחר שישמעו את כלל הנציגים שנמצאים פה, אם ישתכנעו שאין בעיה והכל בסדר – אז יכול להיות שבזבזנו שעה מזמננו. אני חושב אחרת. אני שמעתי הבוקר את הנציג, ותיכף אני אגיד לכם את שמו, שעלה לשידור ודיבר על עלייה מדאיגה. מפקד מחוז דרום, לא מישהו מהרחוב, בהיקף התופעה של החטיפה. נשמעה הקלטה, חבר הכנסת בן סימון, היום בבוקר ---

אבל יש פה את נציגת המשטרה.

סליחה, אז נשמע אותה, ניתן לה לדבר.

היא לא מייצגת אולי את כל הנתונים.

מה זה היא לא מייצגת? הדיון נקבע על סמך מה?

ואני מתביישת בזה שהמשטרה לא יכולה להביא נתונים ראויים. זה מוזר מאד, למה זה ככה?

אל תגיד לי חטיפות פה, אני רוצה לשמוע כמה חטיפות יש.

זה מוזר מאד. התופעה מזמן כבר, היא קיימת כבר כמה שנים ולמה המשטרה לא דואגת לעניין.

רחל, אני יודע על הגשת כתבי אישום, את לא יודעת על הגשת כתבי אישום בנושא חטיפה במחוז דרום?

כמו שדיברתי, אמרתי היא לא מוכרת.

דברי בעברית ברורה כדי שיבינו, כי הם לא מבינים מה שאת אומרת. תדברי לאט.

לא, אולי אתה כנראה.

לאט. יש פה כמה עולים חדשים.

תופעה של חטיפה, כמו שאמרתי, עבירות שהן עבירות אלימות על רקע זוגי, שאלה גם דברים שתיארת, אז הן כמובן מטופלות ככל העבירות האלה, עם נקיטת כל האמצעים, עם המאפיינים המיוחדים, שמתארים גם כמובן את כל המעורבים בזה, בלי קשר בהכרח למוצא או וודאי לא בהקשר של חטיפה. אבל כעבירות אלימות, עם מאפיינים של רקע ---

את אומרת פה שאת לא מכירה היום בעיות בנושא של בני מיעוטים ביישובי הדרום, כלפי בנות שנמצאות בישראל, בקריית גת, ערד, באר שבע, נתיבות, אשקלון, אופקים. משטרת ישראל לא מכירה בעייתיות בנושא הזה?

חטיפות.

אני לא ---

אדוני יושב הראש, תשאל אותי, למה אתה לא שואל אותי, אני גר באזור. אני מכיר את הבעיה.

שנייה, אני אשאל אותך.

סליחה, אני מבקשת לדייק את הדברים שלי. דיברנו כאן על חטיפות, דיברנו על היבט של הגדרה של עבירות פליליות ולא ---

מה אתם כן מכירים בנושא הזה? יש בעייתיות או שהכל מצוין, הכל בסדר?

בעייתיות בנושא של קשרים זוגיים, בהקשר של אלימות בין בני זוג, בנושא של ניסיונות לפרידה, בכל ההקשרים האלה וודאי שיש בעיות רבות שאנחנו מטפלים בהן בהיקף מאד רחב ---

יש גם אצל יהודים, אגב. גם אצל יהודים יש בעיות זוגיות.

עם שיתופי פעולה עם גורמי הרווחה ועם נתינת מענים ועם ---

גם אצלכם יש בעיות זוגיות, יותר חמורות אגב.

דניאל בן סימון, אתה סוגר עיניים ואוזניים.

אני לא סוגר אוזניים, אני שומע. באתי לדיון על חטיפות.

אתה לא גר במציאות הזאת, אתה גר בצוללת של הכנסת.

חטיפות.

חבר הכנסת בן סימון, אני קורא לך לסדר פעם שנייה.

תתבייש לך. אתה לא מייצג את העם.

בדרך כלל ועדת עלייה וקליטה לא סוערת, אבל הנושא הזה כנראה בצדק מעורר הרבה מאד אמוציות. אני מבקש מחברי הכנסת לדבר ברשות דיבור, כולם ידברו. מי שרוצה להירשם – מנהלת הוועדה המסורה דנה נמצאת פה – וכולם ידברו. לפני חבר הכנסת טיבייב, אני רוצה לבקש מאחד הארגונים שיציג לפנינו. ארגון להב"ה, בנצי, תציג בפנינו נתונים ---

הייתי רוצה, יש סרטי שהבאתי לוועדה.

כמה זמן הסרט?

5 דקות. סרט של עובדה, התכנית עובדה על המצב בדרום.

אם זה 5 דקות אני אאפשר, יותר מזה אני לא מאשר.

טוב, אז אני מבין שאין חטיפות, אני פטור.

בוא תראה את הסרט.

אתה לא מייצג את אותן נשים.

אל תברח מהמציאות. העובדות מפחידות.

תודה רבה.

חבר הכנסת בן סימון, כמי שבא מהפריפריה קשה מאד לראות אותך עוצם עיניים ומתעלם מהבעיה.

בוא תראה 5 דקות. אילנה דיין היא לא כהנא.

בעיות זוגיות גם לי יש.

אני מוכן שנדבר גם על בעיות הזוגיות שלך אם אתה רוצה.

רק נדייק, לא בעיות זוגיות, אני דיברתי על אלימות בזוגיות.

חבל שהכהנאיסטים יצאו, כי מאד נועז.

דניאל, פה לשנייה, פה לפה.

הוא עשה את שלו.

אם אני אדבר רגע לפני הסרט, מה שאנחנו רואים באמת לא מדובר רק על חטיפות פיזיות שלוקחים את הבחורה ומכניסים אותה לאוטו בכוח. מדובר פה על חטיפות, על פיתוי. כמו שיש חוק בכנסת על פיתוי קטינות וגם בעילה בהסכמה אצל קטינה זה אסור, אותו דבר כאן. ברגע שהם קונים את הבחורה על ידי קולה, על ידי פיצה, על ידי 500 שקלים, על ידי אייפון או פלאפון והיא קטינה – זו חטיפה. אמנם לא מכניסים אותה בכוח, ותשאל אותה, היא נמצאת, הכל בסדר. הוא נותן לי, למה שאני לא אנצל אותו. ועד שהמשפחה פונה למשטרה המשטרה מתקשרת לילדה, הילדה אומרת למה לא? אני אוהבת אותו. היא לא מגישה תלונה על בעילה, המשטרה אומרת מצטערים, אנחנו אין לנו מה לעשות בנושא הזה. כלומר, אותו חוק ---

מוצג סרטון

אותו החוק שמפעילים כלפי בעילת קטינה, חייב להיות מופעל. אני אתן לך דוגמא שבוע שעבר, ברוך השם החוק עמד לצדנו, הייתה ילדה בת 17 שאמורה הייתה להתחתן בכפר יאסיף. כדאי לראות את זה, כדאי לחכות ולראות.
מוצג סרטון

בואו נמשיך ונראה את זה בהמשך. קודם כל תציין את הסעיף בחוק מבחינת הגיל, שחברי הוועדה ---

מבחינת החוק אני אומר, יש בעילת קטינה שמתחת לגיל 16, אפילו בהסכמה, זה לא חוקי. אני אומר צריך לצרף לזה שזה לא רק בעילה, אלא גם פיתוי. גם אם אני קונה לבחורה, כמו שנראה בסרט, בקבוק קולה ובשביל זה היא אומרת – למה לא, נמשיך להיות חברה שלו, היא לא מתלוננת על בעילה ואז הכל בסדר. המשטרה אומרת אין מה לעשות. ברוך השם ילדה בת 17 שבוע שעבר הייתה אמורה להתחתן, הייתה אמורה להתאסלם ולהתחתן ---

איפה המקרה הזה היה?

המקרה הזה היה בצפון.

בכפר יאסיף.

היא מנהרייה, ובית המשפט בקריות קיבל שהייתה שם בעילת קטינה, נתן חצי שנה הרחקה לילדה, וזה דברים שפה בכנסת ראינו את בן סימון, זה לא הפוליטי, אסור לדבר על דברים כאלה, זה גזענות. כלומר אם יש לנו תכנית בטלוויזיה – המרוץ למיליון – ששם רצים שירה ופיארס, כולם אומרים וואלה, איזה יופי, למה לא? אפשר לחיות ככה.

הם מנצרת עילית.

ויש בכל מקום.

יש לנו לגיטימציה שנותנים להתבוללות, ואז זה לא חוקי ואז המשפחה פונה למשטרה.

בנצי, הטענות על עלייה בהיקפים, אתם עוסקים בזה שנים.

אנחנו, מגיעים אלינו, אנחנו יותר עוסקים בנושא של המניעה. בנושא לדבר על ההתבוללות, בנושא להעלות את זה לסדר היום, להגיע לבתי הספר. משרד החינוך לא מוכן לתת לנו להיכנס לבתי ספר. אומרים זה גזענות. התבוללות זה גזענות. חייבים להכניס בכל בית ספר ---

לא, לא, תרחיב בנושא הזה. משרד החינוך מה לידיעתך עושה?

משרד החינוך לא נותן ---

יש פה נציגות של משרד החינוך? תיכף נשמע אתכם.

משרד החינוך לא נותן לנציגי ארגון להב"ה למלחמה בהתבוללות להיכנס לבתי ספר, מכיוון שמדובר בגזענות. כן, אסור לדבר. כלומר, בחוץ לארץ מותר להשקיע מיליונים בנושא הזה של ההתבוללות, בארץ לא. ואז הנערות אומרות – מה איכפת לי, הוא לא נראה ערבי, קוראים לו יוסי, קוראים לו זה, הוא נותן להן, נותן להן עוד קולה, עוד פיצות, הן באות אליו, הן נגררות אחריו והמשפחות בוכות אצלנו אחר כך, כי למקום אחר אין להן איפה לפנות.

מבחינת המדינה, מה אתה היית מצפה שאנחנו צריכים לעשות?

אני הייתי מצפה מהמדינה, כשם שהיא אמורה להילחם, אמנם ביטלו את הסרטים נגד ההתבוללות, אמורה להילחם בהתבוללות בחוץ לארץ, להשקיע את אותם מאבקים פה, ולמנוע פיתוי של קטינות על ידי בני מיעוטים ללא הסכמה. שיהיה איסור על פיתוי קטינה, כמו שיש איסור על בעילת קטינה.

משפט לסיכום. אני שמעתי עדויות על נערות שנמצאות במצב כמו עולם שלישי, של עבדות, של השפלות, של שפחות.

הבעיה שהן נמצאות שם מבחירה. הן לא מבינות, הן חושבות שהן אוהבות אותו. ברגע שהן ---

כשהן מגיעות לרשות הפלסטינית או לעזה.

יש בעיה אחת בעזה עם אישה עם שלושה ילדים ששם אי אפשר להוציא אותם. לשבחה של המשטרה אני אגיד, בכל בעיה שיש אישה שרוצה לצאת, המשטרה מוציאה אותה.

גם משטחי הרשות.

גם. המשטרה הפלסטינאית מוציאה אותם, את זה אני אגיד. אבל היא צריכה לצאת. הבעיה שהן לא יודעות שהן רוצות לצאת. הן חושבות, הן חיות בסם של אהבה. הן חושבות שהן אוהבות אותו, הן חושבות שטוב להן, הוא נותן להן, הוא מצ'פר אותן וזה מה שחסר להן בחוץ, חום ואהבה.

מהבנות שאתם מטפלים, מה אחוז העולות או משפחות של עולים חדשים?

אצל עולים חדשים זה קורה הרבה יותר, מכיוון שאין להם כסף ממילא. יש בבאר שבע, אריה יספר לנו עוד מעט בבאר שבע, על בית ספר מלא אתיופיות שהיו שם בקשרים עם ערבים. יש לנו רוסיות. מכיוון שהם נמצאים כבר במצב לא טוב בחברה הישראלית, אז הן מחפשות יותר שיתנו להן והן גם לא יודעות את ההבדלים מי זה ערבים, מי זה יהודים. לא יודעים את הבעיה הזאת, כלומר הם נראים אותו דבר והכל אותו דבר, הם לא מבינים את הבעיה שנמצאת. אז מי שנותן יותר, אמרה לי בחורה, היהודי לא יודע לפנק כמו שערבי מפנק. ערבים מפנקים יפה מאד.

תודה רבה. אני מודה לבנצי גופשטיין מנכ"ל ארגון להב"ה. חבר הכנסת טיבייב, היה פה חבר כנסת שעזב כבר שאמר שאין בעיה. אתה גר באופקים.

אז כדאי לראות את ה סרט.

לא אמרתי שאין בעיה, אמרתי שאני מכיר את הבעיה היטב.

בבקשה, חבר הכנסת טיבייב.

אני חושב יותר מכל חברי הכנסת שנמצאים פה.

מה אתה אומר?

זה בכל הארץ כמובן.

שנייה, רבותי. אני גר באופקים והיה רצח באופקים על בסיס הדבר הזה. ואם דניאל בן סימון אמר שאין חטיפות, יש חטיפות. אני אומר יש. אבל למה אין תלונות במשטרה? זה סיפור אחר לחלוטין, ואני אגיד לך למה אדוני יושב הראש. כי הם לא מאמינים למשטרה. הכי פשוט שבעולם, קודם כל צריך לטפל בנושא הזה והבעיה קיימת ולמה אנחנו דנים, עצם העובדה שאנחנו דנים פה, בוועדת הקליטה, עצם העובדה שאמר פה האדון המכובד שרובם עולים. למה רובם עולים? ואני מצטט אותו – מצב לא טוב בחברה הישראלית לעולים. זה המצב שצריך לטפל קודם כל ולא לחפש מי אשם ומי חוטף.
אני אגיד לך יותר מזה איפה הבעיה. לכל ילד באופקים ההקצאה לחינוך היא 500 שקלים. לכל ילד ברעננה – 14,000 שקלים. את הפערים האלה צריך לצמצם ולא לחפש בדואי או מישהו אחר שחוטף אותם.

אבל הם מנצלים את הבעיה. אתה צודק במאה אחוז.

זה סיפור אחר, אבל אל תחפש אותו, קודם תפתור את הבעיה. ואם יש אפליה בחברה הישראלית ---

אבל הם מנסים, אתה צריך לטפל בשתי הבעיות.

עוד הפעם, אחר כך תחפש מישהו אחר. אני מכיר, אני יודע שיש בעיה, אני מכיר את הבעיה. אבל רבותי, אתם מחפשים במקום הלא נכון. פשוט כל מה שקורה פה זה עוד פעם תפסתם את המצלמות ועושים על זה הקצנה, מעליים את הרייטינג למפלגות, זה כל מה שאתם עושים. זו עובדה בסופו של דבר הדרך שבחרתם היא דרך מאד מאד מסוכנת. וקודם כל עוד הפעם צריך לפתור את הבעיות בפריפריה ואצל העולים, ואחר כך לדבר על הבעיות.

תודה. אני רוצה לפנות לנציגת משרד החינוך יעל בריל, רכזת הדרכה ארצית בקישורי חיים. יעל, הנושא הוא רגיש. השאלה שלי היא אם במערכת החינוך במדינת ישראל, באזורים האלה, באים ומדברים עם הבנות ומדברים על הנושא הזה. כאילו, זה רגיש. אם אתם בכלל מדברים ואם כן – מה אתם אומרים להם?

אני רוצה לעשות הפרדה באמת עם מי אנחנו מדברים. כי עד לרגע זה, אם אנחנו מדברים על תופעה כללית של פיתוי, של התופעה החברתית מול הנשים, אז על זה אנחנו עובדים. עד היום לא היה לנו מיקוד לעשות הפרדה ולדבר על זה מול זרם מסוים. העבודה שלנו היא עבודה חוצה מגזרים. חרדים, ממ"ד, חילונים, ערבים מכל הסוגים, בדואים. אחת המסגרות המרכזיות שיש לנו ל---

מה עם עולים?

אנחנו עובדים איתם בתוך כיתה הטרוגנית שיש בה גם עולים. אנחנו לא, היו לנו תכניות נפרדות לעולים, נוספות, אבל בהיבט הספציפי הזה של התמודדות עם פיתוי, של לזהות סכנות, של לדעת מה טוב לי, אנחנו עובדים על זה מכיתה א' עד כיתה י"ב, בתהליך ספיראלי התפתחותי, כשכל שנה אנחנו נותנים רובד נוסף של למידה אישית-פנימית של כל אחת מהבנות, בקונטקסט של גם בנים בכיתה. זאת אומרת זה לא שאנחנו עובדים על זה בנפרד עם בנות, אלא כיתה שלמה דנה ומנסה לזהות סכנות, פיתויים, איך מתמודדים עם הפיתויים, לאורך כל השנים. כל שנה זה מול הפיתויים האפשריים הרלבנטיים לגיל ---

איפה בסיס הפיתויים? מאיפה? עוד הפעם, מאיפה הבסיס?

מה זאת אומרת? אני לא הבנתי את השאלה.

מאיפה הבסיס? למה אפשר לקנות אותה על ג'ינס, על קוקה קולה, על פיצה?

נכון, אנחנו מתחילים משוקולד. הפיתוי הראשון שבכיתה א' מדברים עליו זה שיהיה ---

יעל, אני רוצה אבל להקשות עליך. אני לא רוצה שניפה את המציאות. אתם מדברים על הנושא של בני מיעוטים בקישורי חיים, או לא נוגעים בזה?

התבוללות.

רגע, אנחנו מדברים, רק שנייה. יש לנו היבטים אחרים שבהם אנחנו מדברים על שוויון ועל שונות וקבלת השונה ועל שוויון מגדרי ושוויון בין לאומי ---

זו הבעיה.

ולגבי התבוללות?

אנחנו לא התייחסנו להיבטים של התבוללות. אם זו תופעה – נלמד אותה ונכין את החומרים. אנחנו כל הזמן מתעדכנים ומשנים את התכניות שלנו בהתאם לצרכי החברה. עד היום, כפי שגם בתחילת הוועדה הזו ---

אז זאת אומרת שאם הילדים שלי במערכת החינוך, של כל מי שנמצא פה, לא ידברו איתם על התבוללות – עד שיגיעו לגיל ---

לא, בהחלט, מדברים איתם על דו קיום, מדברים איתם על רב תרבותיות.

רב תרבותיות, בטח. גזענות.

חברים, את אבא שלי שלחו לסיביר שברוסיה הוא ניסה להתמודד מול ההתבוללות. פה בארץ אין ----

אנחנו לפני שבוע קיימנו פה דיון סוער על קמפיין שנוגע להתבוללות של ישראלים שגרים בארצות הברית.

אבל אנחנו מדברים על התבוללות או על חקיקה? אני לא מבינה. פה יש משהו, זה שני דברים שונים. התבוללות זה התבוללות וחטיפה זה חטיפה. חטיפה זה ליום אחד, חטיפה זה לשנה וחטיפה זה לשבוע. ולמה חוטפים ליום אחד? אולי לזה? אני חושבת שאנחנו לא מדברים פה היום על התבוללות.

חברת הכנסת שמטוב, יש שני נושאים שעל סדר יומנו. אחד זה החטיפה הפיזית שממש חוטפים. הנושא השני זה קשר רומנטי בהסכמה, ברצון, בין נערות צעירות, בגלל אינטרסים כספיים וכלכליים. גם זה על סדר יומנו.

אדוני יושב הראש, הכנסת את עצמך למלכודת. פשוט הכנסת את עצמך למלכודת. עצם העובדה שאנחנו דנים היום על חטיפה, הכנסת את עצמך למלכודת.

אז מה אתה מציע?

לא, זה שני דברים שונים, זה שני דברים שונים.

אני מאד מקווה שתשכיל להבין את זה. תסגור את הישיבה.

תודה. יעל, נא להמשיך.

אני רוצה לדבר על הצד השני, שאתה עכשיו דיברת על זוגיות ועל אהבה ועל קשר בריא. במקביל לכך שאנחנו עובדים עם הילדים מכיתה א' עד כיתה י"ב, תבינו. אנחנו לא מדברים על שיעור אחד פעם ב-12 שנות לימוד, אלא על תהליך מתמשך, קבוע ועקבי, שבו אנחנו במקביל ללמידה של מה הם סיכונים בקשר, אנחנו מלמדים גם מה הוא קשר טוב ובריא ואיך אנחנו מפתחים את זה. ואנחנו עושים את זה נדבך על נדבך, כדי שילד, ילדה וילד, שני המינים יגיעו בשלים ומוכנים לקשר זוגי, בריא, הדדי, שוויוני.

איפה? באיזו מסגרת אתם עושים את זה?

אנחנו מדברים על זה במסגרת של כיתה הטרוגנית שיש בה גם ערבים, גם ---

האם יש תקציבים נוספים לפריפריה לשיעורים האלה?

תודה.

תראה, זו שאלה ---

השאלה – אם יש או אין.

יש. האמת היא שיש, אבל אני לא באתי מוכנה עם זה. לא באתי מוכנה עם המידע הזה לכאן.

כי אין.

לא, היה. תראה, משום שפה באתי לדבר על הפיתוי ועל איך מתמודדים, לא בהכרח מול מגזר מסוים, אז אני לא באתי מוכנה.

כי ככה זה נשמע.

לא ---

ככה זה נשמע.

אני מדברת על עבודה הוליסטית עם כל מדינת ישראל, שווה שווה כרגע. כתפיסת עולם. יש תקציבים מיוחדים אבל זה לוועדה במפגש הבא.

תודה. אני רק רוצה לומר, הקשרים האלה מתחילים ברצון ונגמרים בכפייה.

באסון.

זה מתחיל באסון או בכפייה ואי אפשר להגיד שזה לא קיים. אני רוצה לשמוע נציגה של ארגון יד לאחים, אלינה צנעני, עובדת סוציאלית, בבקשה.

קודם כל, דיברתם על נושא של חטיפה ובעינינו חטיפה זה מקרה קיצוני של תופעה מאד מאד רחבה דווקא, שקיימת במדינת ישראל ואנחנו מתמודדים איתה יום יום. יש לנו מעל 1,000 פניות לשנה.

כמה?

כ-1,000 פניות לשנה, והתופעה הזאת הולכת וגדלה על פי סטטיסטיקה, הסתכלנו בשנים הקודמות. מדובר בעצם במערכת של, כמו שקראתם לזה פיתוי, שמתחיל בפיתוי, אבל היחסים הופכים להיות ליחסים של ניצול, של פגיעה וכפייה. וזה ככה מהצד של החלק של בני מיעוטים, אבל אני רוצה דווקא להתייחס לחלק של הבנות שלנו. מי נופל לתוך המערכת הפוגענית הזאת. לא כל בחורה נופלת ופה אני רוצה להתייחס לבחורות בכלל ולעולות חדשות בפרט. מי שנופלת לתוך מערכת היחסים הזאת של פיתוי, זאת בחורה עם פרופיל אישיותי מאד מסוים ועם רקע משפחתי מאד מסוים. מדובר בנערות בסיכון, חלשות מבחינה נפשית, עם מערכות תמיכה משפחתיות וחברתיות מאד מאד מועטות.

מה אחוז העולות שפנו מתוך ה-1,000 פניות?

האחוז, לפי הסטטיסטיקה שלנו כ-18-19%, שמתוכם יש קשת רחבה של עולות, שכ-9% עולות מברית המועצות ---

ואת המצב הסוציו אקונומי שלהן בדקתם?

נו, זהו, היא אמרה עכשיו.

שנייה, תנו לי לסיים.

היא אומרת דברים נכונים.

תנו לי, אני רוצה לסיים. אנחנו באנו, אז ---

בבקשה. חברת הכנסת טיבייב, אני קורא לך לסדר.

אני רוצה לסיים את המחשבה שלי, את הרעיון שלי. מה שאני רוצה להגיד שמדובר בנשים ונערות חלשות, שזקוקות להגנה, תנו לי לסיים בבקשה. מדובר בנשים ונערות עם מבנה אישיותי חלש, עם בוחן שיפוט, דרך אגב אני עובדת סוציאלית, אז אני מדברת בשפה מקצועית. מדובר בנשים עם בוחן שיפוט לקוי, חלשות, שהכלים שלהן לזהות יחסים של ניצול ולהגיד לא – הם מאד מאד מועטים, ולכן אני חושבת שהתפקיד שלנו, ועכשיו עולות חדשות במיוחד, מגיעות לארץ, הן לא מכירות את הנורמות של החברה, הן לא תמיד משתלבות נכון, וגם כשיש בעיה – הן לא תמיד יודעות למי לפנות. ולכן התפקיד של ועדת הקליטה לדעתי, זה לזהות את האוכלוסיות האלה בפרט ולבנות את השירותים המתאימים להסברה ולבנות לא רק הסברה, אלא גם שירותי טיפול – איך מחזקים את הנערות והנשים האלו, איך מזהים יחסים גם מבחינה טיפולית, גם מבחינה הסברתית, גם מבחינה משפטית, כן, איך מזהים אוכלוסיות חלשות ומגינים עליהן.

תודה רבה.

כמה באתיופיה? היא התייחסה רק לברית המועצות.

יש לנו גם אתיופיות שאנחנו מטפלים כמו בכל פנייה.

ברהט יש כ-60 בנות מהעדה האתיופית, ברהט. וזה ראש עיריית רהט יכול לתת לכם.

ברהט היום?

כן.

סליחה, מי מדבר, מה שמך?

הרב אריה לר.

60 בנות היום חיות ברהט?

ראש עיריית רהט ---

נשואות? באיזה מעמד הן?

אפשר לשאול את ראש עיריית רהט, הוא יגיד לכם כמה שיש להם בעיה שאין להם עם מי לחתן את הבנות ---

תראה, אני אגיד לך מה קורה ברהט, יש כל כך הרבה שחורים, אז ---

לא, לא, לא, לא.

אל תהיה גזעני. איך אתה מדבר? אתה נגד שחורים?

הרב לר, הנתון שאמרת הוא נתון ---

יש מקומות ברחבי הארץ ---

הרב לר, לגבי רהט, הנתון שאמרת הוא נתון בעייתי מאד. מאיפה הנתונים?

מראש עיריית רהט, תכנית שהייתה בטלוויזיה, זה מהם, זה לא ממני. אני עובד עם העדה האתיופית, הייתי מדריך בבית הילד בפרדס חנה, אני עבדתי עם העדה, גם עם עולים מרוסיה וגם מאתיופיה. מלווים את הבנות האלה גם בשירות לאומי עד היום, גם בצבא ראיתי דברים כאלה, שקצין אתיופי, אחרי הרצאה בצה"ל ניגש אלה ואומר לי – תציל, כי אני לא יכול לדבר איתן, אולי אתה תדבר איתן. ללכת לקריית נורדאו בנתניה, אזורים, זה פשוט לא ייאמן מה שהולך שם. והם לא יכולים להוציא את מה שבא להם, סליחה על הביטוי, היצרים שלהם בכפר, אז הם באים לנתניה והם קונים את הבנות שלנו בכסף. אני עומד מול ההורים האלה. יום, יום בטלפונים מההורים האלה. ואין. הולכים למשטרה – מה אפשר לעשות? היא רוצה, היא לא יודעת. פיתוי קטנה זה אונס. ככה התורה מתייחסת לזה. פיתוי קטנה זה אונס וגם לפתות ---

אבל מאיפה הבסיס של הפיתוי? בגלל עוני.

גם החוק דרך אגב.

בבאר שבע דרך אגב, כ-200 בנות.

איפה?

כ-200 בנות רק בבאר שבע עם בדואים.

הן גרות בבאר שבע או גרות בכפרים?

הן בבאר שבע, חלקן שם וחלקן גם מגיעות לפזורה הבדואית. אחת מהן שהצלנו סיפרה שהיא ראתה שם מישהי קשורה עם שרשרת ברזל כמו כלב. בחורה שהייתה אצלנו במעון שלנו פה בירושלים.

דיווחתם למשטרה?

היא דיווחה. ומה עשו עם זה?

או, יפה. זאת בדיוק הבעיה.

זה בהסכמה. זה בהסכמה.

סליחה, סגן ראש עיריית עפולה אמר בריאיון לפני שבועיים שפונות אליו אימהות ---

מי כבודו המדבר?

סליחה, השם שלי יוסי גנץ, אני מנכ"ל ארגון יד לאחים. סגן ראש עיריית עפולה אמר בריאיון לפני שבועיים בעיתון אינדקס הגליל, שפונות אליו אימהות של בנות 12-13 ואין לו מענה בשבילן. הן פונות על בנות 12-13 שנמצאות ועברו לגור בכפרים ערביים. כפרים של בני מיעוטים, סליחה.

למה הן לא פונות למשטרה? למה לא למשטרה?

איזה משטרה?

תודה.

זה מה שצריך לטפל.

חבר הכנסת טיבייב, תודה.

בדוגמא של עפולה.

איך? אתה רוצה להיות בפגישה איתם? מה אתה מספר כאן שזאת הבעיה של המשטרה? זה לא בעיה של המשטרה.

חברת הכנסת מיכאלי, סליחה.

יפה, מצאתם נושא לטפל בבעיות של העולים.

איך אתה יכול לעזור לאותה בחורה?

חבר הכנסת טיבייב, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. תודה. חברת הכנסת מרינה סולודקין, בבקשה.

אז קודם כל אני לא רוצה להיות POLITICLY CORECT, ובגלל זה אני אומרת לך אדוני יושב ראש הוועדה, שהיית צודק שאנחנו מקיימים את הישיבה, למה? בגלל שהבעיה קיימת. אני מכירה את הצד של הבעיה ,לא חטיפות. אני מכירה חוסר מודעות עמוק מאד, איזה סכנות והשלכות רוחב יש בין יחסים בין עולות לאוכלוסייה מהאוטונומיה הפלסטינית, אני לוקחת את ההיבט הזה, ולפני 10 שנים קיבלתי מקרה ראשון והייתי מאד שמחה לדעת שיש ארגון יד לאחים שמטפל בזה, בגלל מה? בגלל שהפניות שלי למשטרה לפני 10 שנים ובגלל הפניות שלי לרשויות האחרות, שגרוזינית אחת נפלה לרשת הזאת, והבעיה הייתה שהיא ברחה בעצמה, אבל לא יכלה לשחרר את הילדים. וכשהיא שחררה את הילדים יחד עם יד לאחים, אז המשטרה התחילה תהליך להחזיר את הילדים.

אני חייב להוסיף נקודה, נראה לי מאד חשוב שכולם ישמעו. שיש לנו שמות של בנות 11 שעברו גם לגור, לא רק כמו שסיפר סגן ראש עיריית עפולה, שהוא דרך אגב אדם לא דתי, שהוא סיפר על בנות 12-13 שגרות בכפרים ערביים. אנחנו קיבלנו השנה 5 פניות של נערות בנות 11. יש לנו את השמות ואנחנו לא נחשוף פה.

סליחה, אבל דבר כזה הוא פלילי.

אנחנו יודעים שזה פלילי.

שנייה רגע.

יש צו של בית משפט להוציא אותן מהמקום ולהעביר אותן לפנימייה, לצופיה. אין מקום בצופיה אז המשטרה לא אוכפת את החוק. האבא מתחנן אלי חודשים.

אולי אני מציע שהמחלקה פה, שמנהלת המחלקה שלנו בטיפול בנושא הזה תדבר אולי ותספר לכם מה שעובר עליה.

כאן, אבל לגבי המקרה הספציפי הזה, אם את יכולה לתת לנו את הנתונים.

את המקרה הספציפי בעפולה אני מכיר.

אני רוצה להגיד שמגיעות אלי פניות של הורים שנשארים חסרי אונים, שיש בנות ---

רגע, תציגי את עצמך, את מיד לאחים, נכון?

אני זהבה דרורי מיד לאחים. אני רוצה להגיד שמגיעות אלי פניות של אימהות נסערות שיש להן נערות קטינות, בנות 11-12 ו-13, שמועמדות לצופיה אבל אין מקום ובינתיים הבנות האלה מסתובבות ברחובות, נאנסות, עוברות דברים מאד מאד קשים ואין שום מענה. לא מצד המשטרה ולא מצד שום רשויות מקומיות והרווחה. אין מענה לצערי הרב. אנשים מתקשרים חסרי אונים אלינו.

השמות האלה ידועים לרווחה?

כן, בוודאי.

כן, יש להם צו בית משפט אבל אין מקום, אז הן ברחוב.

עוד מעט נבקש מהרווחה דיווח על זה גם.

היום יש בנות, זה כבר לא נערות, הן ילדות, שנמצאות בכפרים ערבים והן מועמדות לצופייה ובגלל חוסר מקום הן נשארות בכפרים?

כן, בהחלט. כן, כן. יש לי שמות.

אתם יודעים על מקרים ספציפיים?

כן.

אני מכיר מקרים ספציפיים.

אתה יכול לפרט?

את השמות?

לא את השמות.

יש אב בעפולה שיש לו שתי בנות שהן לא נמצאות בכפרים, אבל הן נראות כמו מוסלמיות. יש לי פה את התמונה. הן עם רעלה, בנות 14 ו-17.

אל תראה. משום צנעת הפרט אי אפשר להראות.

משום צנעת הפרט אני לא אפרט. הוא זועק לעזרה, יש לו צו בית משפט להוציא אותן לצופיה והבנות לא עוברות לצופיה כי אין מקום.

טוב, אנחנו נראה את הסרטון ואז אני אבקש מ---. שנייה, לפני הסרטון חברת הכנסת סולודקין תסיימי את דברייך ואני אבקש משירותי הרווחה להתכונן להתייחס לדברים שעלו פה לגבי צווי ההרחקה שלא מיושמים. חברת הכנסת סולודקין, בבקשה לסיים.

כן. אז כאן דיברו על פיתוי בכסף וזה עניין גם של מערכת החינוך, גם של מערכת הרווחה שבמקרים האחרים הוציאה את הילדים מהמשפחות הנורמטיביות וכאן לא יודעת מה לעשות בכלל. אבל אני אומרת, יש קבוצת סיכון מסוימת שלא שמים לב איזו קבוצה זו. זה עולים חדשים בשנים הראשונות בארץ, ושיש להם בנות בנות 16-17. צריכים לעבוד בבתי ספר.

תודה. אפשר להפעיל את הסרטון.

מוצג סרטון

על מה דני בן סימון כעס?

בגלל שזה לא קיים, זה לא קיים. אוקי תודה.

רק בסוף רואים שהמשטרה אומרת להם – אם אתם רוצים לראות את התופעה, יש פה מלא, שהמשטרה יודעת על זה.

שהמשטרה אומרת את זה.

המשטרה אומרת להם.

כן, זו משטרה שמסתובבת בשטח, לא משטרה שמגיעה לוועדות בדרך כלל.

חבר הכנסת בן ארי, בבקשה. אתה צריך לצאת.

יש לי שאילתה ב-11.

ב-11 יש לו שאילתה ראשונה.

גם לי יש שאילתה, אני חייב לצאת.

בן ארי, בבקשה. מתי השאילתה שלך?

שנייה.

תן לו, הוא היה לפני.

אבל מי ראשונה, אנחנו נבדוק את זה.

שלי ראשונה, כך דיווחו לי, אבל אני אומר דברים קצרים. אנחנו נחשפים כאן לתופעה שהיא בעיקרה תופעה חינוכית, תופעה שאנחנו חוששים לדבר עליה. היום זה לא POLITICLY CORECT. אם הייתה פה גולדה מאיר היא הייתה אומרת את מה שהיא אמרה, שכל התבוללות, כל יהודי/יהודיה שמתבוללים, הם מצטרפים לששת המיליונים. כשהיא אמרה את זה לא היו פה כל מיני בן סימונים למיניהם שהתנפלו עליה, אבל היום לצערנו הרב אם מישהו ידבר נגד התבוללות, אז יאכלו אותו חי, יגידו שהוא גזעני. להילחם בהתבוללות זה יהדות. היהדות נלחמה בהתבוללות במשך אלפי שנים. כשהיינו בגלות זה היה אחד הדברים הכי חשובים, הכי מהותיים שאנחנו עסקנו בהם, לשמור על עם ישראל כעם ישראל.

מה שאנחנו רואים כאן זה לא מחדל של המשטרה. זה מחדל גם של המשטרה אבל זה מחדל של מערכת החינוך. אם מי שצריך לטפל בבעיה הזאת זה ארגונים התנדבותיים כמו ארגון יד לאחים וארגון שאני מחובר אליו, החברה של להב"ה וחמל"ה, שהם עסוקים בזה יום ולילה, ואם זה הרב אריק לר שאין לו יום ואין לו לילה, ואני יודע מסיפורים איך באמצע הלילה הוא עוזב, ללכת לדבר עם בחורה בנהרייה, שלמחרת היא צריכה להתחתן עם ערבי שכבר הזמין אולם, ובעזרת כל מיני פטנטים, הם קוראים לזה "הקוסם", הם מצליחים להניא אותה ברגע האחרון. אבל לאחר מכן היא צריכה שיקום, היא צריכה טיפול פסיכולוגי, היא צריכה מישהו שיאהב אותה ויחבק אותה לאחר מכן באמת, לא כמו שהיה לה כל החיים. זה אין מי שעושה.

ועוד משפט אחרון. בבית הספר שאשתי עובדת, זה נקרא אולפנית, לא חשוב מה, הייתה תופעה כזאת ומישהו ממערכת החינוך יודע לטפל בזה? את מי הביאו? את הרבנית ברנס מחמל"ה, שהיא תדבר שם עם הבנות. לאן שולחים את הבנות? לארגונים ההתנדבותיים האלה. הגיע הזמן שמדינת ישראל תשים את זה על השולחן. אין לנו שום דבר נגד הבדואים, אין לנו שום דבר נגד האוכלוסייה הזאת או אוכלוסייה אחרת. אנחנו רוצים לשמור על עם ישראל כעם ישראל, וכאן יש תופעה שהיא גולשת גם כן לפגיעה בקטינות. בכסף קונים אותן, אנחנו רואים את הדברים האלה והסיפורים מכאן ועד להודעה חדשה. אבל הגיע הזמן שמערכת החינוך תשים את זה על השולחן. הדרת נשים זה חשוב, מתנחלים זה גם חשוב, אבל הבנות שלנו הן הכי חשובות. תודה רבה.

תודה רבה חבר הכנסת בן ארי. כמו שאתה רואה אנחנו לא מפחדים בעצם קיום של הדיון הזה כאן בוועדה של הכנסת.

משפט אחד נוסף, תודה רבה אדוני יושב הראש על הדיון.

אני רוצה לומר שאני מפחד לראות את התמונות האלו, שממש מזכירות לי תמונות מעולם שלישי. כשאנחנו רואים את ממקומות אחרים בעולם אומרים זה זוועה, איך זה קורה לילדות קטנות, נערות, וזה קורה אצלנו פה בבית שלנו במדינת ישראל, מדינת העם היהודי, ולכן אנחנו צריכים לראות איך יוצאים מפה עם תכנית מנע וכן מדברים על הדברים האלה בבתי הספר, בכל מקום.

אני רוצה לבקש מחבר הכנסת מולה בבקשה.

תודה רבה אדוני. אני רוצה להיות מאד קצר. קודם כל צריך מאד להיזהר בהכללות. אני לא חושב שצריך להגיד שזו תופעה שהיא שייכת לעולים מאתיופיה או ששייכת לעולים מחבר העמים וכן הלאה. אני מבקש שאנחנו ננהג במשנה זהירות, כי בסוף ---

אבל חבר הכנסת מולה, אומר גם הנציג על 60 יוצאות אתיופיה שגרות ברהט.

רגע, תן לי. קודם כל אין לי מידע מדויק.

אם זה נכון, אתה צריך להיות הראשון שזועק.

אני לא יודע. אני מוכרח לומר לך, אני לא יודע. א' אני לא יודע. אני יכול לומר לך, לפחות לפני 5 שנים נדמה לי, היה איזה שידור בטלוויזיה על בנות ברחובות. אנחנו טיפלנו בזה, אני זוכר, גם אני הייתי מעורב, במקרים שהיו כן טיפלנו. אין לי מידע לומר לך אם יש 60 כאלה או לא. אם יש 60 – אני אומר לך, זה אמות הסיפין שצריכים לרעוד במדינה הזאת, זה דבר אחד. דבר שני, אני מציע אדוני יושב הראש,הנושא הוא סופר רגיש, סופר. אני אומר לך ולא נדליק אש ולא יודעים איך לכבות אותה. שלא נשחיר את מדינת ישראל. מה שאני מציע, תקים ועדת משנה של חברים בוועדה פה, אני נותן לך עצה, תשמע לי טוב. להקים ועדת משנה שמזמנת את הגורמים הרלבנטיים, גם את אנשי המקצוע, גם את המשטרה, גם אם צריך את השב"כ. אם יש פה עבירות על החוק שנחטפות נערות ובחסות, אתה יודע, הליברליזם, אם נעשים דברים לא טובים צריך לטפל בזה ברגישות המתבקשת. לכן אני ממליץ להקים ועדה של שלושה חברי כנסת ובאמת לשאול את השאלות הנוקבות.

הדבר הנוסף והאחרון, אני חושב מה שאני צריכים לעשות, עם כל הכבוד באמת לארגונים שעושים עבודת קודש, באמת כל הכבוד לכם, אבל זה לא יכול להיות עבודה שלהם, בשום פנים ואופן לא. וכמו שמערכת הרווחה קורסת גם בדברים אחרים, גם כנראה פה יש כישלון טוטאלי של מערכת הרווחה ולא יודעים לחבר את הקצוות. ולכן אני מציע שלא נהפוך את הנושא כנושא של בעיה של ערבים יהודים. ננהג במשנה זהירות, נטפל בתופעה הזאת בצורה שמחייבת אותנו כאנשי ציבור בצורה אחראית.

משפט אחרון, תראו רבותי, אני הייתי בלונדון, חזרתי היום בארבע וחצי בבוקר. היה פאנל שעסק בנושא של ההתבוללות. אני חושבת שתופעת ההתבוללות במדינת ישראל לא צריכה באמת להדאיג אותנו יתר על המידה. מה שמדאיג אותנו ---

30,000 ילדים חיים היום ---

רק שנייה, תן לי. אני ראיתי נתון, תשמעו טוב חברים, בעיקר אתם הרבנים. 65% מבני הנוער היהודים בגלות, בעיקר במדינות כמו ארצות הברית ובריטניה, הולכים לשמד מה שנקרא.

500 ביום. אנחנו בוכים על זה.

רק רגע, שנייה. לכן כשאנחנו באים לטפל בנושא רגיש שכזה, אני מציע שלא נעלה את הנושא של הנה, אנחנו רוצים למנוע את בעיית ההתבוללות. זאת לא בעיית התבוללות, אני חושב שזו בעיה של מצוקה של נערות שאנחנו צריכים לטפל במצוקה שלהן, למה הן התדרדרו, לאן הגיעו איך שהן הגיעו, גם עולים גם שאינם עולים, גם לא משנה מאיזה סוג של עולים. תודה רבה, אני חייב פשוט לרוץ.

תודה. חברת הכנסת ליה שמטוב, בבקשה.

אם אתה תחליט על הקמת ועדה, אני אשמח לדעת.

אדוני יושב הראש, אם אנחנו מדברים על התבוללות, זה נושא אחד. אם אנחנו מדברים על הפיתוי של נערות – זה נושא אחר. ואנחנו עכשיו ראינו בכתבה, ראינו את הבחורים הצעירים האלה, הם עם כל הגאווה, כמו תרנגול, הוא יושב כמו תרנגול, יש לו את מספרי הטלפונים, הוא גם לא זוכר את השמות, מצלצל לאחת, מצלצל לשנייה, לאחת הוא קונה קולה, לשנייה, הוא לא רוצה להתחתן איתה בכלל. הוא לא רוצה יחסים איתה לכל החיים. הוא רוצה את היחסים איתה, לבלות איתה היום. הוא רוצה היום איתה, מחר עם מישהי אחרת, מחרתיים עם עוד מישהי. ואנחנו מסתכלים על זה ורואים את הבחורים האלה ולא עושים להם כלום. באמת, לקחת אחד כזה, לשים אותו בבית סוהר כמה ימים, לתת לו קנס כספי שהוא יידע את המקום שלו, אז אני חושבת שהמקרים האלה לא יהיו. אבל, אני גרה בנצרת עילית, לא רחוק מעפולה ונצרת עילית עוקפת את הכפרים, הכפר ראיינה ונצרת וכפר כנה ומה שאתם רוצים ומה שאתם לא רוצים. אני רואה את זה, את התופעה שמסתובבים עם כלי הרכב, מצפצפים להן עם מוסיקה, פותחים את החלונות – הי, ילדה וזה. הם לא רוצים איתם יחסים לכל החיים, הם לא רוצים אותן לקחת לכפרים. הם מזהים אותם כי הם רואים שזו חוליה חדשה, מזהים אותן ומפתים אותן. צריך את זה לגמור.

ומה אני כן מציעה. קודם כל היום, בעידן המחשב, אני חושבת שצריך להיות מאגר נתונים אחיד בין כל המשרדים. היום צריכים ביטוח לאומי, רווחה, משטרה, מערכת חינוך, צריכים להיות כולם ביחד. לא יכול להיות, מערכת החינוך אנחנו לא יודעים מה קורה ברווחה. רווחה אנחנו לא יודעים מה בביטוח הלאומי. אין דבר כזה היום. היום צריכים ללחוץ על הכפתור וכולם צריכים לדעת את הבעיה וצריכים לדעת להיות מוכנים לטפל בה. חוץ מזה ---

אף אחד לא מתעסק בזה, כולם מאוחדים.

זה מה שאני אומרת שצריך לעשות. חוץ מזה שמערכת החינוך, כמה שהיא עושה, יכול להיות שהיא עושה במקומות כאלה פחות ויותר, אבל גם צריכה להיות אחריות של ההורים. הורים גם צריכים לקחת אחריות ולא משנה עולים או לא עולים. אני יודעת, כשאני הייתי ילדה קטנה והייתי עוד בברית המועצות, אני זוכרת ההורים שלי תמיד אמרו – את יוצאת החוצה, מישהו נותן לך סוכריה – לא לקחת, וזה אצלי בראש עד היום. צריך להיות מערכת, קודם כל המערכות צריכות להיות ביחד, ולא יכול להיות שאנחנו רואים את התמונות האלה, אלה מסתובבים כמו לא יודעת מה ואף אחד מהם לא נעצר. זה לא יכול להיות דבר כזה.

תודה רבה. חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי, בבקשה.

אני רוצה לברך את יושב ראש ועדת הקליטה והעלייה, חבר הכנסת דני דנון על קיום הדנון. אני חושבת שאנחנו כולנו כאן מתרגשים, במיוחד לאחר הצפייה בסרט. עם כל הנינוח של הגזענות כביכול, בזכות חברי הכנסת שיצאו מהאולם וההרגשה שמדובר על בעיות ההתבוללות ----

את לא מתכוונת לשלמה מולה, נכון?

היו חברי כנסת שהציעו כל מיני פתרונות גם ברמה פרלמנטרית להקים ועדה, עוד ועדת משנה, שבעצם קיימת כעיקרון. יש לנו חברת כנסת ממפלגת קדימה, אורית זוארץ, שעושה עבודה נאמנה לכל הנשים שעוברות לכיוון הזנות. אשת מקצוע גם שמטפלת בכל הנושא הזה ומעלה את הנושא כאן בדיונים בכנסת. אני חושבת שמיותר להקים עוד ועדות עם עוד חברי כנסת שידברו פה. אני חושבת שהרוב, כשליה שמטוב ציינה את כל הנושא של העידן הטכנולוגי ופתרונות מסוימים לפתרון הבעיה, אני חושבת שהעובדות מדברות בשטח, קודם כל. ואם קיימת בעיה מאשימים את המשטרה, את משרד החינוך. מנסים לגרור את כל הגורמים הרלבנטיים שכביכול קשורים לבעיה.

אני מחזירה את עצמי לגיל 13-14, 11 ואני הגעתי ממשפחה ענייה מאד, באופן אישי. אני זוכרת את הפיתויים של החברות שלי ללכת ולשתות אותה קולה בקניונים ולאכול אותה פיצה. אני רואה את הילדים ואת הבנות שלומדות עם הבנים שלי בבית הספר ואני שואלת את עצמי – איזו משטרה יכולה לעזור לאותה ילדה ששותה אותה קולה באותו קניון? אני גרה בראשון לציון, אני בימי שישי לפעמים יוצאת עם הילדים לקולנוע ואני רואה כמויות של אותם אנשים שעליהם דיברנו, שמסתובבים ומפתים את אותן בנות. ואני כיושב ראש שדולה לקידום מעמד המשפחה וזכויות המשפחה, חושבת הרבה פעמים – איפה אותה ילדה שאמא ואבא לא נמצאים עכשיו על ידה, שהמשטרה רחוקה ממנה והיא כן רוצה לשתות אותה קולה והדרך לאותה מיטה היא מאד קצרה. ואני אומרת כאן, נציגים של משרד הרווחה כרגע לא נמצאים פה. אני מכירה ---

הם פה והם ידברו.

אה, אני אשמח מאד לשמוע. ואני דרך אגב מכבדת את עבודתם. לא מזמן קיימנו דיון בוועדה לקידום מעמד האישה בשיתוף פעולה גם עם נציגים ממשרד הרווחה שסיפרו שסגרו מעונות לנשים במצוקה שכבר יש להן משפחה, שעוברות אלימות במשפחה. נסגרים מעונות שמחזיקים אותן נשים ועוזרים להם בעצם להתמודד מול המצב של גם בעלים שמכים אותן, גם שהן נאנסות כל הזמן, גם שהילדים שלהן עוברים טראומות. היו לנו אלפי דיונים, אני קוראת לאותם ארגונים שנמצאים פה ועוזרים לאותן בנות והם אלה הראשונים שמושיטים את היד. בעידן הטכנולוגי צריך לדבר עם מסר ברור לאותן נשים באותה שפה שהן מבינות, לא מבוגרים מדברים, בשפת הבנות. בשפת הפשטות, כמו שהערבים יודעים לדבר איתן ולהסביר להן מה זה מעמד האישה. איך אותה אישה אחר כך תהיה אמא? איך היא תסתכל בעיניים של אותם נכדים שהיא תגדל אותם ותספר להם שהיא הייתה זונה? וכאן צריך פשוט לבנות קמפיין ממוקד, עם מסר ברור.

משרד החינוך לא נותן לנו להיכנס לבתי הספר עם עובדות סוציאליות.

לא צריך משרד החינוך, יש רשתות חברתיות.

הן לא נותנות להיכנס בהוראה של משרד החינוך.

לא, לא, שנייה, אתם לא הבנתם משהו.

אנחנו ברשת, אנחנו בפייסבוק, ברשת, ביוטיוב.

צריך להסביר להן במסרים הפשוטים ביותר, לעשות מסר ברור וקמפיין ממוקד.

תודה. יעל בריל, מדוע משרד החינוך אוסר כניסה של ארגונים לבתי ספר לפעילות הסברה?

משום שלמשרד החינוך, שהוא גוף שמייצג את כל מדינת ישראל, יש לו מדיניות סדורה, היא צריכה להיות שוויונית, היא צריכה לתת מענה לכל הזרמים והפלגים ---

שוויוניות על מה? שמפתים בנות ופוחדים שיגידו מחר אנחנו גזענים? תני לי להבין, איפה השוויוניות?

שוויוניות בחינוך וזכויות להתפתח בצורה בריאה, כאשר אני כן רוצה ---

תראי, הסיסמאות האלה בסוף ---

זה לא סיסמאות, משום שאני אישית עובדת עם המורים---

זה סיסמאות, סיסמאות שאין לכם אפילו שום הוכחה מאחוריה.

עם היועצים שמתווכים ---

רק שנייה, אבל היום משרד החינוך מאפשר לעמותות שונות, עם תכנים מסוימים, להיכנס לבתי ספר ולעשות פעילות הסברה.

נכון, נכון. אם זה משהו מלווה, עם הכרה, עם משהו חוקי שעבר איזה שהוא מהלך חוקי של הכרה כאותה אגודה או ---

התבוללות זה חוקי או לא חוקי?

את הסרט הזה ראיתם במשרד החינוך?

אנחנו אגודה מוכרת לפי כל חוק, לא נותנים לנו להיכנס.

אני יכול לומר משפט, אדוני יושב הראש?

תודה. קיבלנו תשובה, אפשר להסכים או לא, אבל קיבלנו תשובה. אני רוצה לבקש ממשרד הרווחה, גברת ריקה אלקיים, מפקחת מחוזית מתבגרים, קודם כל תשובה לגבי אותה ילדה שנמצאת היום ברחובות בגלל שאין מקום בצופיה. אתם מכירים את המקרה הזה מה קורה עם זה?

כן, התופעה של נערות ממתינות בצופיה היא תופעה כאובה.

מה המספרים?

אני לא הגעתי הנה עם הנושא הספציפי הזה, כי אני שייכת לשירות אחרת במשרד, אבל זו תופעה שידועה, מוכרת, כאובה, שאנחנו מתמודדים איתה יום יום.

בירושלים הם עושים עבודה מצוינת, ריקה אל קיים.

אני חייב לציין, אנחנו יש לנו עשרות מקרים שמחכים לצופיה ואין מענה והן מסתובבות ברחובות, או שאנחנו נותנים להן מענה מה שאנחנו יכולים בכל אופן.

אני יכול לומר משפט, אדוני יושב הראש?

תודה. כן, חבר הכנסת ניסים זאב, בבקשה.

אדוני יושב הראש אני רוצה לומר, לא מזמן ליוויתי איזה מקרה, בת חרדית מבית"ר עילית שהייתה שבויה בחוסאן, ממול. אני רוצה לומר לך מה הפרסומת שלהם, של הכפר, שהם זכו לקחת מתנחלת והפכו אותה לפלסטינאית. גם אידיאולוגית, מעבר לזה שהיא שבויה. עשרות שנים מדינת ישראל מתעלמת, סוגרת עיניים בעיוורון מוחלט. תצאו לרחובות פה, אנחנו מדברים על ערד, על דימונה, ששם זה פשוט קטסטרופה. כל המוסלמים שבאים עכשיו מאריתריאה, מאתיופיה, לא משנה, מאיפה שהגיעו, נמצאים בבתי ספר, הורים לא זוכים לחינוך יהודי. הורים פונים אלי ואומרים ריבונו של עולם, לי אין זכות ללמד את הילדים שלי חינוך יהודי כמו שאני דורש, בתוך מדינת ישראל? מה קורה למחרת הילד הזה גדל? אתה לא יכול לעצור את זה אם לא יאפשרו חינוך יהודי, שורשי, טהור, מעמיק. ואנחנו עם כל הרצון שלנו לייצר עוד איזו שהיא ועדה, אני אומר לך זה הבל. זה פשוט כמו שהתורה אומרת – בניך ובנותיך נתונים לעם אחר ועיניך רואות ואין לאל ידך. המשפחות לא יודעת איך להתמודד עם הבעיה הזאת. משפחות קורסות, משפחות זועקות ואנחנו צריכים למצוא את הדרך החוקית. אני אומר לך, יש פה איזו בעיה, אני מסכים עם משרד החינוך שהם בבעיה חוקית, אבל אנחנו אם רוצים לשמור על עצמנו כמדינה יהודית ודמוקרטית, צריכים למצוא את כל הכלים החינוכיים, ומשרד החינוך להוביל את זה. ואנחנו צריכים ללמוד לפחות דבר אחד מהערבים – איך הם שומרים על הבנות שלהם? הם לא גזעניים? הם לא גזעניים. אני לא אומרת להתנהג באותו דפוס של כבוד המשפחה, אבל לנו אין זכות להגן על הבנות שלנו? אנחנו מה?

אז לכן אדוני יושב הראש, לכן אני הצעתי איזו שהיא הצעת חוק ואני לא העליתי את זה כי זה חוק מאד בעייתי וקצת, אבל צריכים למצוא את שביל הזהב. יש היום מצב שהרבה בנות, מאות אני אומר לך, מתאסלמות, שהן בדיוק בגיל 18 ויום, 18 וחצי, וזה ממש כל כך גבולי, אבל הן כבר שבויות מגיל 17 ו-16 וההורים לא יכולים להתערב.

מה ההצעה חבר הכנסת זאב?

אני הצעתי שעד 21 ---

אי אפשר.

אם אפשר למצוא את הדרך החוקית שעד גיל 21 ההתאסלמות הזאת מבחינה חוקית לא תתפוס, זה גיל מאד קריטי שילדה יכולה לחזור בה ולחזור לחיק משפחתה.

תודה. ציפורה גוטמן, מפקחת ארצית בעמותת נווה שלו בראשות הרב הראשי שלמה עמר. רק בקצרה בבקשה, כי אנחנו חייבים לסיים.

אוקי, רק מילים ספורות מבחינת היקף התופעה של ההתאסלמות ממידע שיש לי ממשרד המשפטים. בשנה האחרונה התאסלמו 70 נערות.

יש לך את הגילאים של הנערות האלה?

כולן מעל 18, כי אי אפשר להתאסלם מתחת לגיל 18.

אבל 18 עד 21, או ---

משרד המשפטים מנסה להוביל מהלך יחד עם הרב הראשי לישראל שהנושא הזה הוא בראש מעייניו, לאיזה שהוא שינוי חוקתי שהוא יכול באמת ---

ולעומת שנים קודמות זו עלייה?

יש עלייה מתמדת, אמנם לא דרסטית, אבל כל הזמן המגמה היא מגמת עלייה. נקודה נוספת שאני רוצה שנשים אליה לב היא, כשאנחנו מדברים על התבוללות אנחנו מדברים על תוצאה של בעיה והבעיה הזאת לא עומדת בפני עצמה. יש כאן, הבעיה עצמה היא חד משמעית תחת הכותרת של נערות בסיכון. נערות בסיכון חלקן הולכות לאלכוהול, חלקן הולכות לזנות, חלקן עם קשרים מאד בעייתיים עם יהודים שמנצלים אותן, וחלקן עם ערבים. אם אנחנו נסתכל על שורש הבעיה שזה נערות בסיכון, ואני חושבת שזה שייך למשרד הרווחה, ליחידות לנערה, שהן עושות עבודה גדולה וטובה, אבל אין להם מספיק לא אמצעים ולא כוח אדם. אני כאן בקשר עם מחוז ירושלים, עם מחוז באר שבע. לנווה שלו עצמו יש מרכזים, אנחנו נותנים מענים בעכו, ביפו, בבאר שבע ובבית"ר עילית, יש לנו מרכזים טיפוליים שם ואני חושבת שאם אנחנו נלך לשורש של הבעיה ונבין שזה נערות בסיכון, וכך שמערכת החינוך לא ממש ממש תעזור כאן, כי מדובר על נערות מבתים מאד מאד מצוקתיים שהורים לא משתפים פעולה, שהורים חלקם בכלא, חלקם עם בעיות מאד מאד קשות. אם ניתן את הדעת לשורש הבעיה, שזה נערות במצוקה מאד מאד קשה, שנזרקו, פעמים רבות כבר נזרקו ממערכות החינוך, אני חושבת שאנחנו נועיל הרבה יותר מאשר לדבר כבר על התוצאה.

דונה. בקצרה, עינת זרגיריאן שהגיעה מבאר שבע.

שלום לכולם. אני מברכת על הדיון הזה, דיון מאד חשוב. אני מנהלת את היחידה לנערות וצעירות בעיריית באר שבע. אני מתחברת מאד לציפורה, אנחנו עובדות יחד בשיתוף פעולה עם מרכז שהוקם ביחד. אני רוצה להגיד שהתופעה הזאת מוכרת בעיר באר שבע, אנחנו מטפלים בה באמת. כמו שציפורה אומרת באמת הנערות שמגיעות הן עם פרופיל מאד מאד מורכב. זה נערות ש---

מה המספרים בבאר שבע שאת מכירה?

אין לי כרגע נתונים מדויקים.

עשרות, מאות, בודדות?

לא, לא, לא ברמה של מאות. זה לא ברמה של מאות.

אם תרצי אני אתן לך רשימה של בנות, אם יהיה מותר להראות לך, רשימה של בנות, מכל תיכון, עמל ב'.

בבאר שבע זה כמעט מאות.

אני אשמח מאד לקבל. אני חושבת שאם יש דיווחים כאלה מאד חשוב שהם יגיעו אלינו.

את יודעת על עשרות או על מאות

אני לא יודעת על מאות.

אתם יודעים מספרים אחרים?

למעלה מ-200 בנות.

אוקי.

נערות שגרות בעיר באר שבע.

הם לא תמיד פונים לרווחה, כי טוב להן.

נערות קטינות.

לא רק קטינות.

אנחנו מטפלים מגיל 13 עד 25. אני רוצה להגיד שזו תופעה שהיא תופעה ששייכת לאו דווקא לנערות שהן עולות חדשות ממגזר זה או אחר, אלא מקיפה גם נערות אחרות בחברה. זה נערות שמגיעות באמת עם פרופיל מאד מאד בעייתי, מבתים של מצוקה, נערות שעברו פגיעות מיניות על כל הרצף, שאחד מהאפיונים שלהן כמו שהוזכר פה, אחד האפיונים זה גם שוטטות עם בני מיעוטים ואנחנו מטפלים בזה, אם זה ברמה של עבודה פרטנית ביחידה לנערה, שעובדת נערה מוצמדת לנערה כזו ומטפלת בה באופן מאד אינטנסיבי. יש לנו מרכז בתוך באר שבע, הוא מרכז יום שהוא מיועד לנערות בקצה הרצף. הוא מקבל אליו נערות מגיל 13 עד בעצם בטווח עד גיל 25, זה נקרא מרכז עדי. לשם מגיעות בעצם אותן נערות שנפלטו מכל המסגרות, גם מה שנקרא יוצאות צופיה ומסילה שגם שם לא הצליח התהליך, ושם עוד ככה כמוצא אחרון עובדים איתן ומנסים באמת להעלות אותן לדרך, לתת להם את הכלים.

תודה. יש פה מישהו מקריית גת באולם?

לי יש מועדונית בקריית גת.

נודע לי שבקריית גת היה ניסיון למנוע הסתובבות בני מיעוטים במקומות מסוימים. אז השאלה היא מבחינה משפטית וחוקית איך דבר כזה נעשה רציתי לדעת.

יש חוק עזר עירוני שקובע שאדם שהוא לא תושב העיר, עד לשעה אחת עשרה בלילה הוא לא יכול להסתובב בעיר.

אחרי אחת עשרה בלילה.

אחרי אחת עשרה בלילה. זה פועל גם בנתיבות, שם ראשי הערים הפעילו את זה.

זאת אומרת החוק מאפשר לראש עיר ---

להפעיל סיירת שלו, של הרשות המקומית. מפעילים סיירת, הם פועלים. בנתיבות למשל לא תמצא שתושבי הפזורה או דברים כאלה מסתובבים בנתיבות מעל אחת עשרה בלילה, אין להם מצב שהם משוטטים.

ביטחון פנים, אתם מכירים את זה? את לא מכירה את זה. תודה.

צריך לאמץ את זה.

תודה. ניסים פדידה, יושב ראש תנועת ישראל יהודית, בבקשה.

תודה דני. אני רוצה להציג את עצמי, יש לי תנועה שנקראת ישראל יהודית, יושב פה גם מנכ"ל התנועה צחי בצון. אנחנו עוסקים בעיקר בהסברה בנושא ההתבוללות. אנחנו פועלים בקהילות יהודיות בחו"ל, דרום אמריקה, צרפת, להעלאת יהודים ובעיקר צעירים שישתלבו בצה"ל ובחברה הישראלית. נחשפנו תוך כדי פעילות בנושא ההתבוללות, אני רוצה לומר שעיקר ההתבוללות היא בעיקר בבנות ולא בבנים. זה דבר שמאד חשוב לדעת, וגם בנים יש אולי אחוז קטן מאד שהולך עם גויות, אבל זה אחוז מאד מאד שולי. אני גם רוצה לדבר על הבעיה שבערים המעורבות ובנגב ובגליל בעיקר, זה עיקר הבעיה שמה. אני רוצה לומר שעיקר החיכוך קורה במקומות בילוי ובעבודה משותפת. זה בעצם כשיש להם את המפגש, ואז קורית בעיית ההתבוללות. אני רוצה גם לומר פרט שיד לאחים גם אמרו אותו, שמדובר גם בבנות חרדיות ממש. סמינרים חרדיים שהגיעו למצב של התבוללות.
החברה הערבית, אני רוצה לומר גם פרט חשוב מאד, שבשנים האחרונות החברה הערבית נהייתה מערבית יותר, מודרניים, גם משתלבים באוניברסיטאות, אז לכן קורה חיכוך שהבנות רואות אותו מודרני, והיא לא חשובת שהוא ערבי. זה דבר שחשוב לדעת.

אני רוצה לומר, לחלק את הדיון לשתי נקודות, שיש מצב שבחורה פוגשת ערבי והוא אומר לה שהוא יהודי בכלל. במקום איברהים הוא אומר אברהם ולכן היא גם לא יודעת שהוא ערבי, וזה פרט שחושב לדעת אותו. דבר שני, חשוב לדעת שערבי שמציג את עצמו כערבי, אבל הבחורה לא תמיד חושבת על קשר לחיים איתו. היא חושבת הוא קונה לה דברים ומבלים, אבל הבעיה שהערבי לוקח את התהליך, יש לו תהליך מסוים שהוא מביא אותו למצב שהיא בכפר, ואז הוא סוגר עליה. אני רוצה לספר על מקרים שטיפלתי בהם, שהבנות עצמן, האמא של הערבי פשוט סוגרת את הבית על הבחורה ומפקחת שהיא לא תצא מהבית.

אני רוצה לומר שדיברתי עם ראשי ערים בנגב ובגליל על התופעה והם אמרו לי שפשוט הבעיה היא שהם לא יכולים לעשות שום דבר בעניין הזה. אני רוצה גם לומר, הייתה לי שיחה עם חבר הליכוד שמעון גבסו בנושא הזה, שהוא אמר לי שהוא ממש חסר אונים בעניין של ההתבוללות. הוא לא יודע מה לעשות. אני רוצה לומר שהייתי לפני חצי שנה בתוניס, ואני רוצה לומר שבתוניס אמרו לי יהודים שהם לא רוצים לבוא לארץ בגלל שהם מפחדים שהבנות שלהן יתבוללו בארץ. זה פשוט מצב נורא ואיום.

אני רוצה לומר, מדובר בבנות שהן מתחת לגיל 18 ואני רוצה לומר, דני, זה חשוב באמת לעניין של החוק, החוקיות, שבעצם יש להורים מחויבות על הבנות האלה מבחינה שהם לא נמצאים בבית, ההורים גם לא יודעים איפה הם נמצאים.

ברור, תודה. משפט סיכום.

דני, עוד משפט, זה חשוב לי מאד. אני רוצה רק לומר גם שבעצם הבעיה רק אצל היהודים, אין בנות ערביות שהולכות עם יהודים, זה דבר חשוב. אני חושב רק לתת פתרון ליושב ראש הוועדה, אני חושב שחשוב שוועדת החינוך תתאחד ביחד עם ועדת הקליטה והעלייה, כי זה נושא אחד, לפי דעתי. אני גם רוצה לומר עוד משפט לסיום, אני חושב שחשוב שמשרד החינוך ידבר על הזהות היהודית בחינוך וגם אני אומר בתוך פרויקט תגלית, כשבאים לארץ יהודים, אני חושב שחשוב לדבר בפרויקט תגלית עם הצעירים על נושא ההתבוללות, וגם בנושא הזה בבתי הספר. זה הפתרון אני חושב המערכתי, לפי דעתי.

אני רוצה להודות לדני ולמזכירת הוועדה ולכל חברי הוועדה שיושבים פה, למרינה סולודקין ולכל חברי הכנסת, תודה רבה.

תודה רבה ניסים. אנחנו צריכים להתכנס. דוד במשפט קצר, מה אתם עושים בעניין.

אני כמשרד הקליטה, אנחנו בעצם לא נוגעים וגם בתופעה הזאת, נוגעים בה לא כנקודה של חטיפה וכן הלאה. אנחנו כן יש לנו פעילות עצומה בכל היישובים ברמה הארצית, גם במוקדים וגם ברווחה שהם בעצם שותפים לנושא, למנוע ולהסביר. אבל זה לא עניין של משרד הקליטה, אני רוצה להבהיר את העניין הזה. אני חושב שכל מה שתואר כרגע, אני גם מכיר את זה ברמה הארצית וגם כתושב באר שבע. הנערים האלה שמגיעים לשכונה, איפה שיש את העולים, מסתובבים עם מכוניות מצוחצחות, עם מוסיקה מזרחית, בשעות לא שעות. בשעה 23:00, 24:00, במיוחד בימי שישי ובימי שבת. אין אף הורה שיכול לעצור את זה. באים לשכונה ומפתים. יש צעקה ענקית של ההורים, אבל יחד עם זה, גם לא משרד הקליטה, אני גם לא מאמין שהרווחה היא מי שצריכה לטפל בזה. מי שצריך לטפל בזה זה המשטרה, בעניין של הפרעה, בעניין של הסתובבות. אם המשטרה לא מגיעה לשם ולא נותנת את המענה – לא יכול להיות. יש מקומות, אני יכול להגיד לך שיש מקומות שקבוצה התארגנה שם כדי למנוע שלא ייכנסו לשם. נכון שקראו להם בטלפון והלכו. אתה יודע מה, רחוק מהעין, רחוב מהלב. אבל זה צריך להיות מתוך השכונה צריך להוציא את הדברים האלה. גם כשהם מתקשרים – המשטרה לא מגיעה לשם באותם הנימוקים, אולי חוקיות יכול להיות.

אלה שבסרט המשטרה לא ענתה.

לא משנה. אני עונה בדברים אלה. זו בעיה מאד מאד קשה ואנחנו יודעים. תראו, לפני שלוש שנים נערה מקריית גת נשרפה ברהט. מישהו עשה משהו? האם מוצה כל הדיון הזה? האם כולם עמדו על זה? אבל הנערה נשרפה. נשרפה, בתוך רהט מצאו אותה. את כל הדברים האלה צריכים לראות בחוקיות איך צריך להסדיר.

תודה. משפט סיכום קצר, חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה.

טוב, אדוני יושב הראש, א' תודה לך שאתה כבר מקיים דיון בוועדה. היום בערב מליאת הכנסת מקיימת דיון בעניין הזה. הגשתי הצעה לסדר ביום ראשון, לא ידעתי שאנחנו נחבור לאותו עניין. אני חושב שאנחנו נוגעים פה בסוגיה ששנים אנחנו לא רוצים לטפל בה. ואם חברים קמו בכעס ויצאו מפה, חלק מי שיצא, אנחנו הופכים למדינה שלצערנו היא כבר לא מגינה על הבית היהודי. אנחנו מדינה שרוצים להיות יפת נפש מול כל העולם, יפת נפש כלפי כל מיני דברים רגישים. אני לא בא לשים דברים על השולחן בצורה שנפוצץ את הכל בצורה כזאת שאנחנו בסוף גם לא נדע לשלוט בזה. אנחנו חייבים ככנסת ישראל, כממשלת ישראל, לשים את הסוגיה הזאת על השולחן. מ"יד לאחים" לא מתלוננים על הבעיה הזאת מאתמול, הם כבר מעל עשור. הרב ליפשיץ, זכר צדיק לברכה, לא נתן לנו פה מנוחה בכנסת שאנחנו נטפל בסוגיה הזאת. אבל כל פעם שמביאים את זה לחקיקה כזאת או דיון כזה, הממשלה אומר לא – זה חומר נפיץ. אנחנו לא חוששים מחומר נפיץ, אנחנו צריכים להיות מספיק חכמים כדי שהסוגיה הזאת-. אסף פוזיילוב ביום ראשון בערב בחדשות, הביא את הסוגיה הזאת כחטיפה. לכן הכותרת שאתה נתת – "חטיפה". אתה צודק, כי באמת הוא אמר – מדובר במקרים שיש לו נתונים, הוא וניסים קינן ברשת ב', דיברו על חטיפות בנגב. אז אנחנו לא צריכים לחשוש להגיד את המילה – חטיפה – כי זה הנתונים שיש. יש עדויות. המשטרה לצערנו לא יודעת. לא יודע איך המשטרה עובדת, אני לא מכיר את שיטת העבודה שלהם. עד שלא יבואו עדים, עדים צריכים להוכיח שזו חטיפה? המשטרה שתעשה חקירה כשיש תלונות.

אבל אנחנו נעודד אותך, את הוועדה שלנו, גם ועדה נוספת אם צריך לחבר אותה. אנחנו אחרי המליאה היום בערב, אני אדרוש להוריד את זה שוב חזרה להמשך דיון, שנוכל לעשות באמת מעקב רציני.

תודה, ברור. אני רוצה לסכם את הדיון ולומר ---

אני רק רוצה משפט אחד. לפני 25 שנה, כשהרב כהנא אמר שזה מה שהכיוון, הוציאו אותו מהכנסת, אמרו שהוא גזעני. אנחנו נגד התבוללות וזה לא גזענות.

תודה. אני רוצה לומר משפט סיכום, שהנתונים שהוועדה ראתה היום הם נתונים מפחידים. מדובר בתופעה של ניצול נערות תמימות שבאות מרקע סוציו אקונומי נמוך, שמתדרדרות למצבים בעייתיים. אנחנו לא נסכם את הדיון היום, אנחנו נקיים דיון המשך, ולדיון ההמשך אנחנו נבקש נתונים מהמשרדים השונים גם לגבי כל מה שהוצג פה, גם מהארגונים השונים. אנחנו נבקש דו"ח ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, שייגע בנוהלי מספר התיקים שנפתחו בנושא הזה. אני רוצה גם לדעת בדו"ח את הנושא של איסור שוטטות של תושבים שאינם תושבי העיר, אם אכן יש תוקף חוקי בסעיף הזה לשעה 23:00. יכול להיות שאנחנו נשקול לתת סמכויות נוספות לראשי הערים, על מנת שיוכלו לטפל ולסייע בתופעה הזאת, כי היום כולם אומרים – אין לנו מה לעשות ובסוף אנחנו משאירים את המשפחות האלה לעצמן, ואנחנו לא נוכל לשבת מן הצד.

אנחנו גם נרצה לדעת ממשרדי החינוך, הקליטה והרווחה לגבי תכניות מניעה, כי אני חייב לומר לכם בצורה ברורה, זה לא דבר שנכלל בשאר הדברים. אם לא יהיה טיפול נקודתי והסברתי ולהיכנס לעובי הקורה, המספרים ילכו ויגדלו ולכן אנחנו נקיים דיון המשך בנושא הזה, ונבקש מכל המשרדים להגיע עם נתונים ואז אנחנו נחשוב על שינויי חקיקה שיתנו כלים נוספים להתמודד עם הבעיה המדאיגה הזאת.
תודה רבה לכולם.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:15.>