PAGE
16
הוועדה לקידום מעמד האישה
26/12/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 119 >
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שני, ל' בכסלו התשע"ב (26 בדצמבר 2011), שעה 9:30

<הכללת החיסון נגד סרטן צוואר הרחם בתכנית החיסונים הלאומית לשנת 2012>

חברי הוועדה: >
ציפי חוטובלי – היו"ר

אורית זוארץ – מ"מ היו"ר

רחל אדטו

אילן גילאון

מרינה סולודקין

>
עו"ד מוחמד מסאלחה - הרשות לקידום מעמד האישה משרד ראש הממשלה

אלי מרום - סגן מנהלת אגף הרוקחות, משרד הבריאות

פרופ' שמואל רשפון - יו"ר הועדה המייעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים, משרד הבריאות

ערן הכהן - רפרנט בריאות באג"ת, משרד האוצר

חוה טבנקין - יו"ר המועצה הלאומית לבריאות האישה

נירה תמוז - מנהלת מרכז המידע, אגודה למלחמה בסרטן

עו"ד מאירה בסוק - לשכה משפטית, ארגון נעמ"ת

רינה וסרמן - יושבת ראש מועצת ארגוני הנשים בישראל ונציגת "אמונה"

עו"ד אביבה קולמן - סגנית יושבת ראש מועצת ארגוני הנשים בישראל

מרים גרייבר - נשיאה ארצית הדסה-ישראל בדימוס, נשות הדסה

שגית ארבל-אלון - מזכירת החברה הישראלית לקולפוסקופיה, ביה"ח הדסה עין-כרם

פרופ' יעקב בורשטיין - מנהל האגף לבריאות האישה, ביה"ח נהריה

רמי באלי - מנהל מרפאות צוואר הרחם, קופת חולים "מאוחדת"

ד"ר אדוארדו שכטר - יו"ר החברה לקולפסקופיה ונציג "מכבי"

אריאל המרמן - ראש מדור הערכת טכנולוגיות תרופתיות, שירותי בריאות כללית

אריק בן יהודה - חברת G.S.K.

עו"ד סיון שימרון
–

תמי סלע

דלית אזולאי

ר.ל. חבר המתרגמים
<הכללת החיסון נגד סרטן צוואר הרחם בתכנית החיסונים הלאומית לשנת 2012>

בוקר טוב לכולם, לכולן, אני מתכבדת לפתוח את הדיון בוועדה לקידום מעמד האישה. על סדר היום ההכללה של החיסון שמונע את סרטן צואר הרחם בסל החיסונים. אני אתייחס בקצרה לנושא ולסיבות שבעטיין ביקשתי את הדיון. מדובר באחד החיסונים הבודדים, למיטב הבנתי - ואני לא רופאה - שמונע באופן מוחלט את סרטן צוואר הרחם. מדובר בחיסון מאד יעיל, אני חייבת לומר שבתי הבכורה חוסנה במסגרת שירותה הצבאי, יש איזשהו פרוייקט לחיסון צעירות שמשרתות בצה"ל, אין שום תופעות לוואי, החיסון הזה הוא חלק מסל החיסונים במדינות רבות בעולם ובמקרה הזה, מדינת ישראל, לצערי הרב, מדשדשת הרחק מאחורי מדינות שכבר הכניסו את זה לסל החיסונים שלהן. מדובר על מאתיים וחמישים נשים בשנה ואנחנו מדברים על אלפיים וחמש מאות נשים בעשור בממוצע שנפגעות מסרטן צואר הרחם, שהוא סרטן מאד קטלני שהטיפול בו ומסכת היסורים שהאישה עוברת בעטיו היא קשה מאד והדבר המרכזי לדעתי הוא העובדה שב-2007 היתה כאן חברתי חברת הכנסת רונית תירוש, שיזמה את הדיון, הובילה את הנושא וההתחייבות היתה שעד 2012 החיסון הזה ייכנס לסל החיסונים. לצערי הרב הדחיפות של הדיון היא בגלל העובדה שבשבועות האחרונים החליטה ועדת הסל לדרג את החיסון בדירוג נמוך יותר שמעיד על החשיבות הנמוכה שמייחסים לחיסון ולהכללת החיסון בסל הבריאות הממלכתי. לצערי הרב הדירוג הנמוך מעמיד בסיכון רב את הכללת החיסון ופוגע במעמדם של החיסונים בישראל. אני חוזרת, חשיבות החיסון נגד סרטן צואר הרחם היא גדולה שכן ביכולתו למנוע סרטן קטלני ואלים הפוגע בנשים.

נמצאות אתי כאן שתי חברות כנסת וחבר כנסת, חברת הכנסת מרינה סולודקין מ"קדימה" ודר' רחל אדטו שהיא גינקולוגית, חברת הכנסת מ"קדימה" וחבר הכנסת אילן גילאון.
אנחנו נפתח עם סדר הדוברים אלא אם כן חברי הכנסת רוצים להתייחס. אני מתנצלת מראש אם יהיו חברי כנסת שיצטרכו לרוץ לוועדה אחרת, הם פשוט פינו את זמנם בגלל בהילות הדיון והם יעברו לוועדות אחרות.

אני חתמתי על העצומה וזה מקרה של הדרת הנשים מן המרחב הבריאותי, כשחיסון לא נכלל בסל של שירותים של משרד הבריאות. אני לא יודעת למה עשו את זה, אני רוצה לשמוע את משרד הבריאות והעובדה הפוליטית שבראש המשרד עומד אדם שאולי לא מתייחס בצורה נכונה לבריאות האישה, אולי זה גם משפיע.

התשובה שלי יותר מורכבת ואחלק אותה לשלושה דברים: אל"ף, בהיותי חברת ועדה בעבר, כשמונה שנים, אני, ולדעתי גם כל חבריי, גם עכשיו אני מתנגדת למעורבות פוליטית בהחלטות ועדת הסל. ועדת הסל היא מקצועית ולכן ההחלטות אמורות להיות מקצועיות מול מבחר הדברים שעומדים בפני הועדה ואנחנו לא יודעים מה עומד בפני הועדה, ללא לחצים פוליטיים כי אין לנו את הכלים לדעת מהן האלטרנטיביות שעומדות בפני הועדה. לא רק לגבי החיסון הזה אלא לגבי כל דבר אחר שעליו מנסים להשפיע. לכן, כמובן, לא חתמתי על עצומות ואני בתור תפיסת עולם מסרבת לעשות את זה.

לגופו של ענין, לגבי החיסון הספציפי הזה, החיסון הזה עבר את ועדת החיסונים של משרד הבריאות, הומלץ להכניסו לסל החיסונים הלאומי עוד לפני ארבע או חמש שנים. נקבע שב-2012 סל החיסונים הלאומי, במסגרת החיסונים הלאומיים, החיסון הזה ייכנס כחלק מתכנית חיסונים לאומית ולא כחלק מסל התרופות. יש החלטה מקצועית של המשרד, פרופ' רשפון מהנהן בראשו סימן שזה נכון, אתה מהנהן בראשך זאת אומרת שאתם החלטתם שהחיסון הזה - ואתה מתקן אותי שדובר על 2011 כשנה שבה היתה החלטה של משרד הבריאות להכניס את החיסון.
שיהיה ברור שלתכנית החיסונים הלאומית יש תקציב נפרד מסל התרופות והחיסון הזה היה אמור להיכנס במסגרת תכנית החיסונים כמו חיסונים אחרים, אבל מה, האוצר, כדרכו, לקח תכנית חדשה, והחליטו שסל התרופות ישמש מקור לחיסונים. בשנה שעברה ראינו שהיה נסיון להכניס והכניסו חיסון נגד רוטה-וירוס, רָאו כי טוב ואמרו: יופי, יש לנו את סל התרופות, בואו נקח את סל התרופות, נשתמש בו כמקור תקציבי ולא נקצה עכשיו כסף במסגרת תכנית החיסונים הלאומית לחיסון נגד סרטן צואר הרחם, אלא נעביר את זה דרך הסל, על חשבון דברים אחרים ולזה אני מתנגדת התנגדות נמרצת. סל התרופות לא משמש מקור תקציבי חלופי כדי לקחת את חמישים מליון השקלים שנמצאים במסגרת החיסונים הלאומית ולהשתמש בהם לתקציב אחר. הסל נועד למטרות אחרות ולא ניתן לקחת חיסונים שהיה להם מקור תקציבי מסוים ולהעביר את המקור התקציבי הזה לתוך הסל. האוצר מתנגד להקצות לזה כסף כפי שהיה מאז ומעולם, חיסונים יש להם מנגנון אחר, חיסונים הם במסגרת התוספת השלישית, והתוספת השלישית הזו מיועדת לחיסונים כמו חיסון נגד הרוטה-וירוס, חיסון נגד דלקת ריאות, חיסון ילדים וגם לחיסון נגד סרטן צואר הרחם. כך זה היה המלכתחילה. כל נסיון להסיט את זה עכשיו למסגרת סל התרופות הוא לא ראוי, בעיניי, הוא לא נכון והוא מקור הבעיה כרגע. החיסון הזה צריך לחזור למקור התקציבי הראשוני שלו שזה היה תכנית החיסונים הלאומית, שם הוא אושר, לשם הוא נועד וזה מה שצריך להיות כרגע עם החיסון.

רק אַחֲדד. המכתב שעליו החתמנו את חברי הכנסת לא היה עצומה אלא פנייה ליושבת ראש הועדה לקיום מעמד האישה על מנת לקיים את הדיון בדחיפות. זה המכתב. תודה רבה.

אמשיך את הדברים של רחל. אני מעולם לא אתגייס לטובת תרופה מסויימת. אני לוקח תרופות ברמה שנקראת "רמה של 'שלווה'", מתוך היד, הוורוד, האדום, הסגול, אני לא יודע אם אני צריך לקחת את החיסון שמדובר עליו כאן - - -

דרך אגב, שלא תהיינה אי הבנות, החיסון היה יכול היה להיות מאד טוב גם לבנים.

ודאי שצריך לקחת את זה כמניעתי וברור שכל מה שחיסון עושה אז חיסון עדיף, זה תמיד נכון, מבחינה זו. אני בא לומר את האמירה פוליטית האחת - ויכול להיות שכאן יש לי ויכוח עם כל מיני אנשים, הצורך בכל פעם בכינוס לגבי תרופה כזו או אחרת הוא באמת לא ראוי ואנחנו כל הזמן עושים את זה. ככלל, אנחנו נמצאים בשיטה בה אנחנו כל הזמן מתקנים דברים שלא היו צריכים להיות מקולקלים, אנחנו, חברי הכנסת. כל פעם אנחנו תופסים איזו תרופה, ויש תרופה שיש לה לובי יותר טוב ויחצ"ן יותר טוב ואז היא מתקבלת או לא מתקבלת ואז יש מלחמה בין סכרת לבין אוויסטין ואלה דברים שלא קשורים אחד לשני. ואני חף מכל פשע כי אני ככבשה אבודה על שולחן המנתח ואני לא מבין כלום. מה שאני כן מבין - וזה גם התפקיד שלי, זה הדבר הפוליטי שיש לאומרו, יכול להיות שיש לי ויכוח עם מספר אנשים אבל כל הדיונים האלה על תרופות, במובן שבו פעם אצלנו במפלגה אמרו לי: מה אתה אומר על 'מגן דוד אדום'? אז אמרתי: שיהיה יותר אדום. הכוונה היא שכל נושא התרופות, אם במסגרת הסל ואם במסגרת החיסונים, חייבים לפתור אותו פוליטית וכאן ההדגש הפוליטי. זו בעיה פוליטית המרכזית.
הסערה הפוליטית היא, ממי לוקחים ולמה נותנים. ולפעמים יש ויכוח. אני יודע שצריכים להיות 2 או 2.5 מיליארד שקלים לפלטיניום פלוס, ואני לא מוכן לקחת את הסיכון בגלל איזה פחדן שיוצא פתאום הכי טוב בתחום התרופות. אני פחות מפחד מאחמדינג'אן ויותר מפחד מן התרופות ולכן הדיון הזה, הוא חלק מן הדיון הכולל וצריך להבין אותו. מה מעמדה של התרופה במדינת ישראל, מה מעמדו של החולה ואיפה הוא נמצא בסדר העדיפויות הלאומי. אם זה חמור עד כדי כך אז אני סומך על רחל יותר כי היא מבינה יותר ממני עד היכן הדבר הזה חשוב או לא חשוב, ודאי שחשוב לתת טיפול מניעתי לכל דבר כי מסתבר שזה הדבר החסכוני ביותר ולכן הנושא הזה נראה לי חשוב ככל נושא אחר אבל כאן צריך להיות מאבק כולל ולא רק של מעמד האישה אלא של מעמד התרופה בכל מקרה בענין הסל. צריך להחליט באומץ שמותר לקנות פחות מטוסים - ואני לוקח את זה לקצה הכי קיצוני כדי שאני אעורר עלי ההתנגדות - מאשר לוותר על כמה תרופות. יש לי מספר הצעות אחרות שהן יותר סבירות לגבי השאלה מאיפה להביא את הכסף אבל זה מה שצריך ולחשוב לעבור ממקום למקום על מקלי ועל רגלי וולהגיד שאפשר למלא את הסל וצריך למלא אותו די צרכו שאיש לא יחסר. לא ראיתי אף אחד שאוכל תרופות לתאווה, אף אחד לא מגיע לטכנולוגיות רפואיות כי כייף לו, כי הוא רוצה שיפתחו אותו. זה מה שרציתי לומר גבירתי יושבת הראש ובענין הזה אני בעד מעמד האישה.

הדרת נשים לא התחילה רק באוטובוסים אלא במקומות אחרים, צריך לשים את זה על השולחן.
אגב, אם זה היה חיסון נגד סרטן הפרוסטטה - ואני לא מקלה בשום מחלה - אני בטוחה שההתייחסות לסוגיה הזה היתה אחרת. אני בטוחה שלאורך שנים היינו כבר עם זה ולכן אני אומרת, אם היו מוצאים חיסון שמונע את סרטן הפרוסטטה אז היו מממנים. אנחנו שנינו, חבר הכנסת גילאון, עוסקים בצרכים מיוחדים. אין ספק שמדובר פה בהפרדה שהיא נדרשת בין פעולות המניעה והחיסון, בין מערכת החיסון בישראל לבין הטיפול במחלות.
מאיזושהו עיון בכיסויים שניתנו בתוך סל התרופות עולה שהיה פינוי באמצעות מסוק, אז אם פינוי באמצעות מסוק הוא חלק מן התרגול הרפואי ומן הטכנולוגיות שהכניסו אותן לסל התרופות אז אני חושבת שבאותה הדרך, זה בדיוק כמו - - -

הפינוי המוסק והדבר הזה והדברים האחרים שבגללם מנסים לנצל את סל התרופות כדי לפתור בעיות של תקציב הם בדיוק אותו הדבר. הפינוי המוסק, שלפני ארבע שנים 4 מליון שקלים נלקחו מסל התרופות לדבר שלא צריך היו צריכים להילקח אליו ועד היום הזה ה-4 מליון שקלים האלה יושבים כאבן שאין לה הופכין בדיוק באותה מגמה, שלוקחים את סל התרופות ומשתמשים בו כדי לפתור בעיות של משרד הבריאות בדרך שאין לה תיקצוב אחר, אבל אומרים: אה! אני אלך לסל וזו מגמה שהתחילה לפני שלש שנים וברגע שהתחילה המגמה בהוצאת כסף לטיפול שיניים התחיל המדרון החלקלק לשימוש בסל התרופות לדברים שהיו צריכים לקבל תקציב שלא באמצעות סל התרופות. היום אנחנו מדברים על חיסון נגד סרטן צואר הרחם ולפני שנה זה היה פינוי מוסק והיה ריפוי שיניים ובשנה הבאה יקחו לדבר אחר, הסל הפך להיות ל'כל מאן דבעי' במשרד הבריאות שחסר לו תקציב: 'בוא נקח מן מן הסל' ולכן ההתנגדות הנמרצת שלי להשתמש גם בחיסון הזה לסל כמקור תקציבי. הסל הוגדר בחוק ביטוח בריאות ממלכתי וגם בתיקון שלאחריו, מה מטרת הסל, מטרת הסל היא עדכונים ולא שימוש לצרכי משרד הבריאות בחסות משרד האוצר.

לקחו את החיסונים והכניסו את זה לתוך סל הבריאות אז זה המחיר שאחנו משלמים. במקום לעסוק בטיפיל מניעתי.

את צריכה להכניס כאן את המילה הגדולה "אקטואריקה".

בסדר, אנחנו מדברות גם כלכלית כשאנחנו צריכות.

פרופ' שמואל רשפון, למה ההחלטה שנתקבלה ב-2007 והיתה מאד ברורה ומאד חד משמעית, לגבי הכללת החיסון הזה בסל החיסונים, נדחתה והדירוג שהחיסון הזה קיבל היא דירוג נמוך?

אני חושב שהפתרון נמצא בדברים שחברת הכנסת רחל אדטו אמרה אבל יש עוד שורה שמבהירה את זה לכיוון נוסף ולרחל אני אומר וגם לָךְ: בעשר שנים משנת 98' עד 07' לא נכנס אף חיסון חדש למדינת ישראל כי לא היה מנגנון לעידכון הסל. נכון שהוספה התוספת השלישית אבל החוק לא הסדיר את עדכונה של התוספת השלישית אלא הסדיר את עדכונה של התוספת השניה ולכן לא ניתן היה להכניס חיסונים חדשים אלא על ידי תקציב שמשרד האוצר יקצה לנושא.

האם בשנה שעברה הכניסו חיסונים?

משנת 2007 כשהועדה המייעצת קבעה תכנית רב שנתית להכנסת חיסונים, היתה הבנה עם משרד האוצר למשך כשלש שנים בהן הוא היקצה את התקציב לחיסונים שננכנסו ואכן נכנסו וישראל התחילה לסגור את הפערים - - -
לשאלת יושבת הראש, מ-2008 עד 2010 נכנסו חיסונים חדשים על ידי תקציב שמשרד האוצר הסכים להקצות - - -

ומה קרה ב-2012?

כבר בשנה שעברה זה היה מעין תקציב או הסכמה של משרד האוצר לשלש שנים, נגמרו שלש השנים אבל נשארו חיסונים חדשים שיש להכניס והראשון - - -

האם ב-2011 נכנסו חיסונים חדשים?

ב-2010 נכנס החיסון נגד שלשול והוא כן נכנס דרך ועדת הסל. כמו שחברת הכנסת אדטו אמרה, זו פעם ראשונה שחיסון נכנס דרך ועדת הסל.
אבל, אין דרך אחרת, חברת הכנסת אדטו, זה לא שיש תקציב נפרד לחיסונים או לתוספת השלישית. יש תוספת שלישית שאין לה גיבוי כספי, אין לה גיבוי תקציבי ולענין הזה - - -

זה מזכיר לי את חוק ההסדרים שכל פעם שרוצים להוציא משהו אז עושים איזשהו מעקף אבל השאלה היא באמת מה קרה ב-2012, למה ב-2012 - - -

ב-2012 לא קרה דבר, בשנה שעברה נגמר ההסדר עם משרד האוצר על הכנסה של חיסונים חדשים במשך שלש שנים, ועל כן עברו לגישה של הכנסת חיסונים דרך ועדת הסל וזה עבד בשנה שעברה. השנה, זה נתקע, אנחנו רואים - - -

למה זה נתקע?

השאלה היא לא למה זה נתקע אלא - - -

השאלה היא לא למה זה נתקע - - -

ראו, חברים, הסוגיה הזו היא הרבה יותר מורכבת והמקום לדון בה הוא בוועדת הבריאות. אנחנו מדברים בצורה מאד ממוקדת, מדובר פה בחיסון שאלפי נשים יכולות להתחסן מפני הממחלה הנוראית הזו ובתחושה שלי זה מצטרף לאיזושהי מדיניות מאד בעייתית בכל מה שקשור לתיעדוף נשים בתוך הסל.

זו לא עמדת משרד הבריאות ולא עמדת משרד האוצר נגד החיסון, כמו ש - - -

עובדה שזה לא תוקצב.

זה לא תוקצב. אף חיסון לא תוקצב והחיסון הזה נכנס כמו החיסונים שהיו צריכים להיכנס דרך ועדת הסל ובוועדת הסל נצתנו לו עדיפות נמוכה. לכן, לא אני ולא אף אחד מן הנוכחים פה יכולים להשיב בשם ועדת הסל, ועדת הסל היא סוברנית ואי אפשר להתערב בשיקולים שלה.

למרות ההחלטות הקודמות?

זה לא רלבנטי. שוב, כי כולם התמקדו רק בנושא החיסונים ולכן הם אמרו, בעדיפות של חיסונים, אחת, שתים, שלש ארבע, חמש - תכנית חומש לחמש השנים הקרובות. ועדת הסל יש לה בחירה בין חיסון נגד סרטן צואר הרחם מול מאתיים אלטרנטיבות אחרות ואז, החשיבה שלהם ב"אחד מול אחד" היא אחרת לכן הם סובְרְנים להחליט מה שהם רוצים וזה לא קשור לזה ולכן, שוב, זה בדיוק הענין שיד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה.

להיפך, יד ימין ויש שמאל מתאחדות ומחליטות מה עדיף. להיפך בדיוק. בוועדת הסל - - -

אבל יש כאן החלטה שנתקבלה להכניס את זה לתוך סל החיסונים. הגענו ליום שבו צריך להכניס את זה לסל החיסונים ואנשים פשוט נסוגים מהחלטות ממשלה. לא נוגע - - -

אי אפשר להתערב בשיקוליה של ועדת הסל. אני אפילו לא יכול להגיד שהיא טועה כי לא הייתי שם. אני לא רואה את ההצעות במיליארד וחצי שקל, והועדה היא סוברנית וכל עוד זה בוועדה אי אפשר להשפיע עליהם מבחוץ.

יש תקציב של כ- 300 מליון שקל ומתחרות עליו הצעות במיליארד וחצי שקל ויותר. הועדה כאן לא יכולה להחליף את ועדת הסל. ועדת הסל היא סוברנית להחליט על תהליך שכזה כשמגיע לועדת הסל והוא אכן "תקע" את זה השנה.

לגבי הענין של תיעדוף, הויכוח על תיעדוף, חבריי ואני, פרופ' בורנשטיין ודר' שכטר, היינו בדיונים באותו דירוג ב-2007 וגם אז כאב מאד לראות שחיסונים שהם קשורים לתחלואת ותמותת ילדים הם משהו שכובש את הלב הרבה יותר מתחלואה ותמותה של נשים שהן אמהות לארבעה וחמישה ילדים, בגיל צעיר, זאת אומרת שגם אז התיעדוף, מתוך כלל החיסונים, החיסון ל h.p.v. היה האחרון בתור. לא שהוא היה עם פחות חשיבות, לא שהוא היה מציל חיים פחות. ואחד הדברים ששוכחים בענין הזה ומדברים רק על מספרים של תחלואה ותמותה מסרטן צואר הרחם, אז אומרים: התחלואה היא נמוכה אבל, התמותה זהה לאלה של נשים במדינות המערב כי התחלואה כאן באופן יחסי היא גבוהה ואולי הדבר הכי חשוב הוא שעל כל אישה שחולה בסרטן צואר הרחם יש לפחות עשר נשים - אם לא יותר - שחולות במחלות טרום ממאירות של סרטן צואר הרחם כלומר, יש להם שלבים ממאירים והן עוברות ניתוחים, פעולות כביכול קטנות אבל עם השפעה מאד גדולה כדוגמה, קוניזציה, כשחותכים חלק מצואר הרחם שגורם בעתיד לשיעור הרבה יותר גבוה של ילודה בשלבים מוקדמים כלומר, לילודת פגים. יום אישפוז אחד של פג הוא שווה לעלות של הרבה מאד חיסונים שלא לדבר על פג עם התחלואה שלו, עם התמותה שלו, זאת אומרת, שיש לזה השפעה הרבה יותר נרחבת ואי אפשר לאמוד את זה רק על פי התחלואה של הנשים. אישה שהיא חולה היא יוצאת ממעגל העבודה לתקוןפה ארוכה, היא לא אמא מתפקדת לילדים שלה, זאת אומרת שיש לזה השלכה מאד רחבה ומדובר בנשים מאד צעירות. אם זה לא היה כזו תגלית - החיסון הזה וכל מה שקרה אתו - אז אני מניחה שהוא לא היה זוכה בנובל, זאת אומרת צריך לקחת את זה בכללותו.

יש לי כל מיני תארים מקצועיים אבל דבר אחד אני לא, אני לא פוליטיקאי ואני חושש החיסון הולך ליפול בין הכסאות. אני רוצה גם לזעוק את זעקת הנשים, מדובר בסרטן שהוא פוגע בנשים צעירות, הממוצע היום הוא גיל 35, זה נורא ואיום שהחיסון הזה לא ייכנס, כי החיסון הזה הוא כבר מעבר לכל הויכוחים, החיסון הוא יעיל, החיסון הוא בטוח, החיסון כבר הוכס לתוך מערכת החיסונים באוסטרליה והראה בצורה יוצאת מן הכלל ירידה בשיעור המצבים הטרום-סרטניים והיבלות, גם אצל גברים. אנחנו גם חישבנו את העלות, הרי כל הזמן אמרו שהוא יקר אבל יש עבודה של גארי גרינצברג ושלי שאפילו פירסמנו אותה, העלות היא cost saving זאת אומרת, אתם צריכים להבין, ברגע שיתנו את החיסון אפילו יחסכו כסף של טיפולים. אני כבר לא - - -

האם לבדיקה הזו יש נתונים על ההשלכות - - - ?

יש בדיקה והמחיר שהם רוצים לתת היום הוא very very cost effective, הדברים האלה נבדקו בכל המודלים האפשריים והיום, אנחנו אפילו נרוויח ואני כבר לא מדבר על חיי אדם והעל המתח הנורא הזה, כשאתה אומר לאישה - אפילו שיש לה מצב טרום סרטני - עולמה חרב עליה והיא מפרנסת משפחה והיא "נר המשפחה", זה נורא ואיום. יש פה חיסון שהוא יעיל והוא בטוח וזורקים אותו הצידה, אני לא משתמש במילה הקשה כמו חברת הכנסת סולודקין שאמרה "הדרת נשים" אבל זה נורא ואיום. כל חיסון כל שנה נכנס. מגיע חיסון לנשים - לא נכנס. תקרא על זה איך שאתה רוצה. חייבים להכניס את החיסון הזה. הוא יעיל, הוא מונע סרטן, הוא מונע - כמו שאמרה דר' ארבל אלון, הוא מונע מצבים טרום-סרטניים אצל חמשת אלפים נשים כל שנה. הוא מונע יבלות 90% מ-16,000 בכל שנה. החיסונים הם גם בשביל למנוע מחלות ויראליויות ופה זה מונע גם סרטן. זה מזעזע אם זה לא יכנס ומישהו צריך לצעוק את הצעקה הזו.

ולכן אנחנו כאן. תודה רבה.

רק אעיר ששר הבריאות עשה דבר יוצא מן הכלל, הוא הגיש בעצמו לוועדת הסל, הרי לא משרד הבריאות מגיש לסל אלא חברות, אבל משרד הבריאות החליט שהוא רוצה את החיסון הזה.

ומשהו קרה בדרך והוא לא נכנס. בסופו של דבר זה הדבר המשמעותי בעיניי.

אני רוצה לחזק את כל מה שנאמר עד עכשיו ולהוסיף מספר דברים. בנוסף לכל מה שאמרו על עמיתי הגינקולוגים, מדובר במחלת מין, הכי שכיחה שיש, ואת הפרט השולי הזה לא אומרים, h.p.v. - זיהום מוירוס הפפילומה האנושי גורם למחלת המין השכיחה ביותר שיש. ומרבית הנשים לוקות בה. נכון שהן מבריאות אבל 10% עובר לצורה כרונית ומן הצורה הכרונית, - ואני מוותרת על הסרטן בכלל, מן הצורה הכרונית נגרמות יבלות לסוגיהן וטיפולים מאד כואבים ועלויות בריאות נכבדות מאד, אחר כך יש את הנגעים הטרום-סרטניים שהוצגו שגם העלויות שלהם גבוהות. אנשי "מכבי" עשו תחשיב לפיו 180 מליון רק על הדברים האלה, בלי קשר לסרטן בכלל, עוד לא הגענו לסרטן.
הסרטן - הוא בכל זאת שש נשים מתוך מאה אלף. יש הטוענים שחלקן הגדול מבריא אבל צריך לזכור שההבראה הזו עולה גם כן 500,000 שקל על כל הבראה, וגם השבעים הנשים שמתות בשנה לא לפני שכל אחת משאירה 500,000 דולר טיפולים. תעשו את כל החשבון הזה והן עוד מתות בסוף. תעשו את החשבון, הרי הן לא מתות בחינם, אם משרד האוצר אומר: הן מתות וזה לא עולה לנו כסף אז או.קיי. משרד האוצר הציני יכול להגיד גם את זה אבל, הן עולות המון כסף עד שהן מתות אז אם יש לנו חיסון שיכול למנוע את הצורה הכרונית ואת מרבית – לא את הכל – אבל חלק ניכר מן ההשתנות הכרונית ובכלל, להיפטר ממחלת המין השכיחה הזו.
ויתרה מזו, זו כן הדרת נשים. מחלת המין הזו מועברת על ידי גברים לנשים. אם הגברים לא היו נדבקים בה והם לא חולים, הם רק המעבירים, אז נשים לא היו חולות. אז אסור לדבר על הדברים האלה וכשיש שר בריאות חרדי אז זה בכלל בחזקת הס מלהזכיר וכולם תמימים, אז לא צריך בכלל חיסון כזה אז רבותי, גם גברים חרדים וגם גברים מן המיגזר החרדי, מוצאים את סיפוקם גם במקומות אחרים ואחר כך באים ומדביקים את הנשים שלהם אז רבותי, כולנו באותה קלחת, מחלת מין הכי שכיחה שאנחנו יכולים להיפטר מרובה. כאשר אנחנו מגיעים לסרטן, לטעון ש: בואו נחכה עשרים שנה ונראה אם זה באמת גם מבריא מסרטן - אני חושבת שזו תהיה גישה מאד לא נכונה. אף אחד בעולם המערבי לא נוקט בה ואמרה דר' ארבל אלון ואני רוצה להדגיש: המדען שמצא את הקשר בין פפילומה וירוס לסרטן צואר הרחם קיבל על זה פרס נובל, אז חוץ מיאסר ערפאת שלא ברור אם הגיע לו פרס נובל, אין שום ספק שהגיע למדען פרס נובל על תגלית מאד חשובה אבל, מה החשיבות בתגלית כזו אם לא עושים לה יישום מעשי? ופה נעשה יישום מעשי מאד, לתגלית מאד מכובדת, ופּותח חיסון שבאמת יכול לשפר ולא לשפר אלא להכחיד מחלה, מחלת מין שכיחה ועל ידי זה אולי להכחיד סרטן, אז תגידו: במקום שש למאה אלף תהיה לנו חולה אחת למאה אלף אבל זה יהיה נדיר שבנדיר. זה יקח זמן ולכן, התכנית הזו כבר היתה, היתה תכנית להכניס את זה אז לא יכול להיות שבגלל - ונכון שגם אני הייתי בועדת הסל ונכון שזה לא טוב להתערב בשיקולי ועדת הסל אבל פה, אנחנו יודעים גם, פרט לנושא של נשים, אנחנו יודעים גם שכשמגיע דיון בין טיפול קורטיבי, טיפול במחלות, לבין טיפול של רפואה מונעת אז תמיד הטיפול במחלות יגבר למרות שזה לא צודק. יותר חשוב, למשל, להשקיע את כל הכסף בהפסקת עישון כי זה יציל הכי הרבה חיים אבל ברור שהיום אנחנו משקיעים מליונים בהארכת חיים של מעשן שלקה בסרטן הריאות, אנחנו משקיעים מליונים כדי להאריך בשלושה חודשים את חייו אז זה ברור מאד, זה בסל. אם כן, תמיד יהיה ה"ריב" הזה ולכן צריך להוציא את זה מן ה"ריב" ובניגוד לחברתי דר' רחל אדטו חברת הכנסת שאומרת 'כן פוליטי ולא פוליטי' - לדאבוננו הכל פוליטי במדינה ואני חושבת שלחברי הכנסת יש תפקיד חשוב בנושא הזה, להגיד שהחיסון יוצא מן הענין הזה של שיקול דעת של חברי ועדת הסל ונכנס לאותה התכנית שבה הוא היה אמור להיות בהתחלה, תכנית החיסונים, ולהכניס אותו מתי שנקבע, 2012.

בכסף של תכנית החיסונים, זה מה שאמרתי.

אבל אמרת 'כן פוליטי לא פוליטי'. הכל פוליטי. אני לא יודעת מאיפה יקחו את הכסף אבל בטוח שזה יותר בהול מתרופות אחרות.

קודם כל שוכנעתי שההחלטה של 2007 היתה נכונה. דבר שני, ועדת הסל היא לא דגם של ברית המועצות, שאנחנו עזבנו אותה, ומה שאני חושבת הוא שיש לנו את שר הבריאות, קוראים לו בנימין נתניהו ואני מבקשת מן הועדה לפנות לשר הבריאות ולהסביר את המצב עם החיסון הזה.

שלום לכולם. אני מצטער אבל אני חושב שזה בדיוק להיפך. הממשלה קיבלה החלטה להוציא את ההחלטה על סדרי עדיפויות מן הפקידים ופשוט להעביר אותה לוועדת הסל ופתאום כולם אומרים: אתם מכניסים פה שיקולים של דת או של הדרת נשים, אני לא יודע - - -

תסביר לי למה אין כסף לחיסון שהיה אמור להיכנס. תמקד.

זה ממש ממוקד, זאת אומרת שהממשלה החליטה להוציא את ההחלטה על סדרי העדיפויות מן הפקידים אל ועדת סל ציבורית והועדה, דרך אגב, שם הדבר הזה עדיין עומד לתיעדוף, בוועדה, בזמן שאנחנו מדברים הוועדה אמורה לסיים את העבודה שלה.

חמישה נציגי אוצר בפנים. בעבר ובהווה.

נציג אוצר אחד.

חמישה אנשי אוצר בפנים. בעבר ובהווה.

נציג אוצר.

בוא ,ערן, סיים דבריך ונשמח מאד אם תתמקד בשאלה למה אין תיקצוב לשנת 2012? זה מה שמטריד אותי.

כי הממשלה קיבלה החלטה שכל החיסונים ייכנסו דרך ועדת הסל וזה נכון - - -

איפה ההחלטה? סליחה, ערן, איזו החלטה זו?

מיום 15 ביולי לדעתי. ההחלטה של ה 15.7.2010 שהוחלט בה על כל התקציב, על כל התמיכות התלת שנתיות.

שערוריה של החלטה. זו שערוריה של החלטה!

אז אני חולק, רגע, החלטת הממשלה מגיעה, האוצר - - -

ברשותכם, נאפשר לנציג האוצר לסיים את דבריו.

יש פה דברים מקבילים ואני אנסה לשים את האצבע שלי על כל אחד מהם. קודם כל, לגבי השאלה האם זה צריך ללכת דרך ועדת הסל או ללכת בכיוון של פקידי ממשלה שיתעדפו את זה? - תפיסת העולם שלי - והממשלה החליטה את זה, שצריך ללכת דרך תיעדוף של ועדת הסל ולא שפקידים במשרדי הממשלה יתעדפו את זה. בדיוק כדי למנוע כל מיני לחצים. - - -

הועדה שהמליצה על הכנסת החיסון אל הסל היא גם ועדה מקצועית.

היא לא דנה בסדרי העדיפויות, לא עמדו בפניה כל הדברים שנידונים להיכנס - - -

בסל הבריאות - - -

זה להיפך, זאת אומרת, באה הממשלה והחליטה: אני מוציאה את ההחלטה מידי הפקידים ומעבירה אותה לוועדת הסל ואכן נכנסו דברים שקשורים לרפואה מונעת. דרך אגב, מישהו פה דיבר על מניעת עישון ולדעתי זה נכנס לסל, נכנס גם הרוטה-וירוס. זאת אומרת - - -

וכשהגענו אל החיסון הזה - - -

"כשהגענו לחיסון הזה" אני לא הולך לסנגר על ועדת הסל, הוא כרגע עומד בפני תיעדוף של ועדת הסל, אני לא רוצה להגיד לוועדת הסל שהחיסון הזה כדאי יותר מחיסון אחר או שהוא כדאי יותר מתרופה אחרת. אני לא מתכוון להגיד להם את זה, זה נראה לי גם לא תפקיד הועדה הזו, לקרוא לוועדת הסל להכניס. משרד הבריאות, למרות מה שאמרו פה, על סגן השר ליטמן, הוא בעצמו הגיש את החיסון הזה לתיעדוף לסל, והמליץ עליו. זה נשמע לי כמו דיון עוקף ועדת סל.

חברת הכנסת אדטו!

לא, אתה "מורח" במלים, סליחה, אתה - - -

חברת הכנסת אדטו! ערן, הנקודה הזו ברורה. תודה רבה לך.

בוקר טוב. מה שיש לי לעשות הוא לחזור על רוב הדברים שציין פרופ' רשפון וציין גם נציג האוצר. בתוספת השלישית של החיסונים אין תקציב נפרד כרגע, היה בשנים הקודמות וכרגע - - -

מי צריך לקבוע את התקציב הנוסף?

הממשלה קבעה במסגרת סדרי העדיפויות של משרדי הבריאות והאוצר, זה התקציב וגם החלטה שעברה, הוועדה צריכה לברך עליו, שסוף כל סוף הכל - - -

עם עוד כסף - - -

זו אותה הדרך.

מה זאת אומרת? אני שואלת אותך, יש תקציב בצד - - -

אם את מסתכלת על תקציב ועדת הסל במשך העשור האחרון אז התקציב עכשיו גבוה יותר.

לא נכון.

של העשור האחרון.

לא נכון.

היו שנים בלי חיסונים בכלל.

היה אצל - - -

זה היה בתקציב, תקחי את העשור האחרון, תעשי ממוצע, התקציב - - -

עזוב ממוצע - - -

הוא הרבה יותר גבוה כולל החיסונים.

סליחה, ברשותך, פרופ' טבנקין, תראו, זה נראה לי מאד בעייתי שמכניסים או מעמיסים על אותו התקציב - - -

זה לא על אותו תקציב, זה על אותה ועדה מתעדפת.

אין לי בעיה עם הועדה יש לי בעיה עם העובדה - - -

אבל לא צריכים לעקוף את הועדה ולהחליט שעושים את זה מחוץ לוועדה - - -

זה נפל וזאת לא הסיבה - - -

זו כן היתה האמירה של מחצית מן הדוברים פה אבל, אם זאת לא אמירה אז בדיוק מה שאני טוען, שלא צריך לעקוף את ועדת הסל, בסדר, זה מה שאת מבקשת - - -

אנחנו מבקשים שועדת הסל - - -

שיהיה לה תקציב יותר גבוה - - -

מעבר לתקציב הגבוה יותר, אנחנו מדברים על ועדת הסל ואנחנו מבקשים שועדת הסל תפעל לפי ההחלטות שנתקבלו. יש כאן תכנית חומש.

זו ועדה ממליצה, ההחלטה שהתקבלה - - -

גם משרד הבריאות ממליץ.

אתה גם הדגשת את זה קודם, ההחלטה היתה לשלש שנים ולא לחמש. משרד הבריאות העביר את זה לתיעדוף. אתם רוצים לעקוף את - - -
חילופי יו"ר – היו"ר ציפי חוטובלי

רק דקה, אני מתנצלת. אמא של חברה מאד טובה שלי נפטרה הבוקר ולצערי בגלל הסיבה הזו נאלצתי לאחר. אני רק רוצה באמת לומר כאן משהו עקרוני. יש כאן כנראה אי הבנה בקשר לעבודת הכנסת. אם אתה כל הזמן מעיר שזה "דיון עוקף ועדת סל הבריאות". ועדת סל הבריאות כבודה במקומה מונח אבל, מאחר והדיונים אינם פתוחים לציבור הרחב אז הזכות שלנו, כוועדה לקידום מעמד האישה, כוועדה שהיא כן מפקחת על פעילות הממשלה ועל כל הפעולות שמתרחשות כאן במרחב הציבורי - - -

אנחנו פועלים של ועדת הסל לפי מה שאני יודע.

בסדר גמור אבל זאת לא ועדה שהיא פתוחה להשתתפות כל הציבור, בניגוד לוועדת הכנסת שהיא פתוחה להשתתפות כל הציבור והאחריות שלנו, כוועדה לקידום מעמד האישה, לדאוג לבריאותן של נשים לא פחות משאנו דואגים לאי הדרתן במרחב הציבורי ולכן, יש מקום לקיום הדיון הזה בפורום הזה, לכן אני מאד מודה לחברת הכנסת זוארץ שהעלתה את הנושא החשוב הזה, יכול להיות שבמהלך הדיון יתלבנו כאן דברים שיעמידו את הענין המהותי אבל לא יכול להיות שמישהו יסתור את הדיון הזה פעם אחר פעם בטענה שאין מקום בכלל לקיים את הדיון.

זה לא מה שאמרתי, דיברתי על הטענות שהועלו פה ולא על עצם קיום הדיון.

או.קיי. אני רק מנסה לומר שזה תחת הסמכות שלנו כוועדת כנסת, ושזה מאד חשוב לקיים את הדיון הזה ואני אשמח לשמוע את נציגי משרד הבריאות אבל יש כאן ענין ערכי שהוא לא פחות מן הענין הבריאותי. אני לא אוהבת שמכניסים את המושג "מקצועי", אין דבר כזה "מקצועי", החלטות על בריאות נשים ועל בריאות הציבור בכלל הן החלטות בנושאים ערכיים, המדינה מחליטה אם היא מתעדפת תרופות מצילות חיים, מאריכות חיים וכו', אני לא אכנס לשיקולים של שר הבריאות. היה לי חשוב להעיר את זה כהערת ביניים.

ההחלטות הן פוליטיות ואי אפשר להתחמק מן הדיון הזה כי הוא דיון פוליטי - - -

על פי החלטת ממשלה העברנו את זה לוועדת הסל - - -

והם דחו את זה. הם דחו את זה לעדיפות מאד נמוכה ויש כאן החלטה שצריכה להתקבל השבוע ולכן הדיון הזה הוא דחוף.

העובדות הוטו כאן. אני לא אוהב את הביטוי של ערן – "פקידים", הועדה של פרופ' הירשמן היא לא "פקידים", זו ועדה מקצועית בפני עצמה.

אני מדבר על מי שיחליט.

מי שיחליט זו הועדה הציבורית שיש בפניה כרגע היום כשש מאות טכנולוגיות ואחת מתוכן היא החיסון של h.p.v..

שלום, סילחו לי מראש אם אני קצת מתרגשת, זה לא מקום שאני רגילה לדבר בו, וגם אם לא אדבר במונחים של "מאיפה להוציא את הכסף" כי גם בזה אני לא מבינה. אספר לכם רק מן הפן האישי שלי את הקשר שלי לנושא. אני לפני שבע שנים חליתי בסרטן צואר הרחם, הייתי בת עשרים ושש, פחות מן הגיל הממוצע שדיברו עליו קודם, בחורה צעירה, נשואה שנה בסך הכל, אני קצת אמוטט פה סטיגמות ודעות קודמות לגבי השאלה מי חולה בסרטן צואר הרחם, וצר לי לאכזב את כל מי שפה שאני עדיין בחיים אבל, אני כנראה "עליתי הרבה כסף" ובקיצור, אני לא האב-טיפוס הרגיל של מה שרשום. כשאני חליתי ונכנסתי לגוגל לראות מה זה סרטן צואר הרחם חשכו עיני וראיתי אישה פרוצה ואני לא יודעת מה, שהיא מתירנית מינית, שיש לה המון המון פרטנרים וכל מיני סיטואציות כאלה ולדעתי אלו אולי הדעות הקדומות שמצויות במשרד הבריאות. אני אכניס אתכם לחיים האישיים שלי אבל התחתנתי עם הגבר הראשון שקיימתי אתו יחסי מין ומן הסתם הוא כנראה זה שהדביק אותי והוא בעלי היום. הסרטן "תפס" אותנו בדיוק שנה אחר הנישואין כשניסינו להיכנס להריון, כל בדיקות הפאפס שעשיתי - ועשיתי בצורה מאד מאד אחראית, כל שנה מאותו רגע שהתחלתי לקיים יחסי מין, כל בדיקות הפאפס יצאו תקינות ואפילו באותה סיטואציה שבה גילו לי את הסרטן בדיקת הפאפס שמוצעת היום לכל הנשים יצאה תקינה. כך שלא היה שום התראה, לא גילוי מוקדם, גם דברים שחשבתי שזה התהליך שאני אמורה להיתקל בו. מהר מאד גילו שהסרטן שלי הוא במצב אלים וקטלני והתחילו במסכת של מחשבות מה לעשות. אני אישה צעירה, נשואה, ללא ילדים, איך גורמים לי בכל זאת לא לאבד את הסיכוי ללדת, עשו לי ניתוח מאד חדשני באותם זמנים, ניתוח שמשמר את הרחם ובאמת הבראתי למשך שנה בלבד, וחליתי שוב, ובפעם השניה כבר לא היו כל כך "נחמדים אלי" - במרכאות - ופשוט הורידו את כל מה שאפשר. אני לא יכולה להיכנס להריון, כל הביציות ששאבו ממני לא שרדו ולא יהיו לי לעולם ילדים מן הגנים שלי. מצטערת אם אני מעכירה פה את האוירה ומוציאה אותה מן ההיבט כהכספי אבל מעבר לבעיות וכל הדברים שדיברו פה, הזכות הטבעית שלי ללדת כמו כל אישה בעולם לא קיימת, וגם עם כל הרפואה המתקדמת הזכות שלי שאשה אחרת תשא את העובר שלי עם הגנים שלי גם לא קיימת ואני לא אלד לעולם ילד מן הגנים שלי. לא דובר פה על דבר מאד חשוב לדעתי שהיום החיסון קיים אבל הוא מאד יקר ולא דובר פה על אי שיוויוניות כי יוצא רפואה לעשירות ורפואה לעניות. יש לי המון חברות שאומרות לי בפירוש, שאין להן את הכסף לשלש ילדות או ארבע ילדות, להשקיע כרגע בחיסון, יש סדרי עדיפויות בבית. יש בורות מאד גדולה בנושא של איך נדבקים ומה המחלה הזו והחיסון הלאומי הזה שיהיה לכיתות ח' ויפתור את כל השאלה אם כן לחסן, יש לה כסף אין לה כסף, כן לדבר על יחסי מין או לא לדבר על יחסי מין, וגם זה נושא שעלה כי הרבה אמהות אומרות: אם אני אצטרך לחסן אותן באופן עצמאי אז אני אצטרך להסביר לה מהם יחסי מין ואלה שטויות, זה צריך לעבור בצורה אוטומטית בתוך בתי הספר כדי שסיפור כמו שלי לא יקרה לאף אחת. אין שום סיבה, אם יש חיסון שמציל את הנשים, אני יודעת שהיתה אמורה להשתתף גם מישהי שלא ממש במצב בריאותי טוב והיא אפילו גוססת מן הסרטן, והיא אמא לילדה בת שלש, היא לא יכלה להגיע כי מצבה הבריאותי לא טוב. אני מקווה שאני מדברת גם בשמה. ותמצאו את הכסף.

תודה רבה לך שבאת הנה ושיתפת אותנו. זה רק מחזק אצל כולנו את העובדה שאת המחלה הזו אפשר למנוע. כלומר, בצורה מאד מאד פשוטה, הכנסה לסל התרופות, תיעדוף גבוה כפי שאמור להיות וכפי שהיה. החלטת התיעדוף נעשתה רק בשבועות האחרונים ולכן יזמנו את הדיון הזה כדיון חירום. אם הכל היה מתנהל כסדרו והתיעדוף היה נשאר גבוה ומשרד הבריאות תומך אז אני מניחה שלא היינו צריכים לקיים את הדיון.

לגבי התיעדוף, לפני שלש שנים השתתפתי בועדה ובאמת "ניצח אותי" במרכאות החיסון נגד שלשול והנימוק היה ששלשולים עולים הרבה יותר כסף למשק כשהאם נמצאת בבית.

אבל זה כבר טופל ולכן החיסון הזה הוא על סדר היום ולצערי הרב 50% מן האולוכסיה במדינת ישראל לא נמצאת בתיעדוף. זה מה שאני יכולה לומר וכשאני שומעת שהחיסון הזה יכול לסייע לגברים ולמנוע את התפשטות המחלה אז בעצם יש כאן מחלה שכן אפשר למנוע אותה, שהיא שכיחה ושאפשר למנוע אותה.

מה שאני עושה יום יום זה לעזור בנגעים האלה, טיפול בנגעים הטרום-סרטניים, בגילוי המוקדם, זה עיקר העיסוק שלי. ואני רוצה להפריך מספר דעות קדומות. מדברים על מאתיים נשים אבל מצד שני הנשים האלו, התמותה אצלן מאד גבוהה. כשמסתכלים לא רק על השכיחות של התופעה של הסרטן אלא על השכיחות של התמותה ממנו אז התמותה שלנו היא תמותה כפולה, היא תמותה דומה למה שקורה בארצות הברית, באיטליה, במקומות שבהם השכיחות יותר גבוהה. בגלל שאין לנו גילוי מוקדם טוב, אנחנו לא נדע. אם אנחנו סופרים לא את מספר הנשים שאנחנו מזהים אלא את מספר הנשים שיגיעו למוות, בלי החיסון, אז אנחנו במצב מאד גרוע. זה כשמדברים על סרטן ובאמת, הסרטן הוא קצה הפירמידה, 80% מן הנשים היום נחשפות לh.p.v. גם בלי שהן מקיימות יחסי מין בצורה לא "מוסרית" והיום בעצם כולם חשופים לנושא הזה, - - -
בתשובה לשאלת חברת הכנסת חוטובלי שלא נשמעה אני עונה, 85% - - -

אבל עדיין מדובר בנשים שנפגעו לאו דוקא צואר הרחם אלא על רשימה שלמה של מחלות ותופעות - - -

רק שבקבוצה הטרום-סרטנית אנחנו עושים ניתוחים שנקראים ניתוחי קוליזציה שיש הם השפעה על הוירוס. העסק הזה לא נגמר בניתוח עצמו. לנשים האלו יש שכיחות יותר גדולה של לידות מוקדמות ועל רוב הדברים כבר דיברנו. אני רוצה גם להביא את הנסיון האישי, שהרבה פעמים אנחנו עומדים מול אותן נשים מסכנות שעוברות טיפולים, שלא יכולות ללדת, שיש להן לידות מוקדות ואתה שואל את עצמך, אם אתה מקבל את החיסון הזה אז העסק הזה נחסך. אנחנו רואים שהחיסון בטוח, והוא חיסון חברתי, כלומר, ברגע שאנחנו מונעים את החיסון הזה מאוכלוסיות חלשות הן נחשפות לממאירוּת שהיא מיותרת לחלוטין.

מה שאתה אומר בעצם זה שנשים - כפי שאמרה הגברת איילת השחר, נשים שיכולות להרשות לעצמן מתחסנות באופן פרטי ונשים שלא יכולות להתחסן לא מתחסנות. החיסון לדעתי עולה 400 שקלים. בצה"ל מממנים לדעתי ואנחנו שילמנו 400 שקלים בכל פעם, בתי התחסנה, מעודדים בצה"ל לחסן בנות צעירות. הם משתתפים במאה שקלים מתוך חמש מאות שקלים וארבע מאות שקלים ההורים משלמים.

באיזה גיל מומלץ להתחסן?

מדובר פה בחיסון בגיל 13 שבעצם מונע את כל התופעות שמתחילות כבר בשלבים יותר מוקדמים. בגיל 21 אנחנו רואים בחורות צעירות עם יבלות ועם תופעות לואי כאלו ואחרות שהן במישרין נגמרות - - -

רוב האוכלוסיה לא מתחסנת בגלל הכסף.

בוודאי.

חד משמעית. אין ספק.

צר לי שמדינת ישראל פוגעת שוב בשכבות החלשות.

מדינת ישראל צריכה לסמן תכנית לאומית של גילוי מוקדם, של פאפס-מיר. אמנם נאבקנו בזמנו ואמרו: אין, המחלה נדירה, יש בסל גם אחרי המאבק אבל זו לא תכנית לאומית ואז הנשים שצריכות לא - - -

בחיסון מוקדם מונעים מחלה וזה מה שחשוב.

אני רוצה לחזק את כל מה שנאמר ולהגיד דבר אחד נוסף, וירוס הפפילומה האנושי גורם למחלות סרטן נוספות, מחלות ראש-צואר, אמנם בתדירות נמוכה יותר כך שזה לא רק נשים אלא גם גברים, זה גורם תופעות גם בגברים באיברי המין, הדברים האלה הם מצטברים בסך הכל למסה מאד גדולה וזה ברור היום – ואני רוצה לחזק את העובדה, אנחנו יודעים במרכז המידע של האגודה שאנשים קונים את החיסון בעצמם ממיטב כספם, 1,500 שקל, זה סכום אדיר לאנשים, מי שיכול עושה את זה ומי שלא יכול לא עושה את זה, מי שלא יכול בדרך כלל - כמו שאמרה דר' שכטר, אולי זו אותה האוכלוסיה שגם לא "רצה" לעשות את הגילוי המוקדם, את הפאפס-מיר ובצורה כזו אנחנו פשוט נשארים מאחור, מאחורי מדינות העולם המפותחות.

חשוב לי לחדד שזה לא רק "יכולות לעשות את החיסון", והן גם לא יכולות לעשות את הגילוי המוקדם כי מדובר בנשים - וחשוב לשים את על השולחן, שמדובר בנשים עניות שמוּדרות פעם נוספת, לצערי הרב, על ידי מדינת ישראל ועל ידי הממשלה הזו. אין כאן דרך אחרת להתייחס לסוגיה הזו. אכן מדובר בסוגיה תקציבית, אכן מדובר בהחלטות מקצועיות אבל יש תכנית חומש שנקבעה והוחלטה על ידי צוות מקצועי ואני בטוחה שמי שישב בוועדה ותיעדף את החיסונים שיקול הדעת שלו היה מאד מאד מקצועי, אני לא יודעת כמה הוא היה פוליטי ברמה הפנימית והארגונית אבל מקצועי ברמה של סיכון ומניעה של מחלות, ולצערי הרב, אנחנו רואים החלטה אחרת שמתקבלת עכשיו על ידי ועדת הסל ואני מקווה מאד שעד יום חמישי הם יואילו בטובם ואולי ישנו את ההחלטה הרעה הזו.

אנחנו נסכם. במקביל לדיון שיגרנו שאילתא דחופה לשר ונבקש את השר להשיב ביום רביעי במליאה על הסוגיה הזו.

אנחנו נמשיך לעקוב אחרי הנושא הזה וכמובן נפנה בצורה מסודרת. אני מניחה שכל חברות הכנסת וחברי הכנסת יתמכו, מאחר ומדובר בסוגיה חברתית, לא מדובר בסוגיה שהיא מיגדרית גרידא אלא מדובר בסוגיה חברתית כי בסופו של דבר מי שנשאר בבית ומטפל בילדים כשהאישה חולה או נמצאת בטיפולים זה בן הזוג לכן מדובר בסוגיה חברתית. אנחנו נמשיך להפעיל את הלחץ שלנו – וזה לחץ פוליטי – על שר הבריאות ועל הועדה בתקווה שהם - - -

האם את לא אומרת כלום לגבי החיסון? העמדה של הוועדה.

מבחינת העמדה של הועדה? העמדה של הועדה היא מאד ברורה.

בסיכום.

הועדה תומכת ואני חושבת שיש פה החלטה בפה מלא בחשיבות, הועדה רואה חשיבות רבה בהכנסת החיסון לסל החיסונים ותיקצובו כפי שנקבע בהחלטות קודמות. תודה רבה על השתתפותכם ואני שוב מתנצלת על העיכוב. משתתפת בצערכן.
מעבר לפנייה לסגן שר הבריאות, נוציא פנייה לראש הממשלה והסיוע שלכם מאד חשוב לנו. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40.