PAGE
16
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
03/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 135 >
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שלישי, ח' בטבת התשע"ב (03 בינואר 2012), שעה 14:00

<פניות ציבור לגבי סל שירותי בזק לעמותת ער"ן>

חברי הוועדה: >
אורי מקלב, היו"ר

>
נתי ביאלסטוק - יועץ בכיר למנכ"ל, משרד התקשורת

יעל מלם יפה - לשכה משפטית, משרד התקשורת

ליאת זק לינצ'בסקי - מנהלת אגף רגולציה, "בזק"

אבנר עורקבי - אהב"ה - ארגון הנכים בישראל המאוחד

דוד קורן - מנכ"ל, עמותת ער"ן

שירי דניאלס - מנהלת מקצועית ארצית, עמותת ער"ן

אהרון בן -שושן - מנהל תקשורת, עמותת ער"ן

אלי שרון - יו"ר הוועד המנהל, עמותת ער"ן

אסף וינינגר - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

איל קציר - דובר הועדה

שלומית אבינח

חבר המתרגמים
<פניות ציבור לגבי סל שירותי בזק לעמותת ער"ן>

צהרים טובים. אני מתכבד לפתוח ישיבה מיוחדת של הועדה לפניות הציבור בענין סל שירותי "בזק" לעמותת ער"ן, אני נתבקשתי על ידי יושב ראש הועדה, חבר הכנסת דוד אזולאי, להחליפו, הוא היה אמור להיות אבל מסיבות לא צפויות נמנע ממנו הדבר ולכן אני נתבקשתי על ידו למלא את מקומו. הוא ביקש גם להודיע שהוא מברך את ער"ן על פעילותה. הכנסת מקיימת שבוע של פעילות בכנסת, מיגוון של פעילות ואנחנו היום מציינים את יום ההקשבה הלאומי.
ארגון ער"ן, אני מכיר אתכם ואני מבין שעיקר הפעילות שלכם היא הקשבה ושאתם מקום שאפשר לפנות אליו לעזרה, עזרה ראשונה ועזרה מתמשכת לכל הבעיות הנפשיות שהן במיגון דברים ואחרי זה בהמשך אתם תגידו ותעלו אותן, אין ספק שהחשיבות שלכם היא לא פחותה מכל עזרה ראשונה רפואית אחרת. קודם כל עזרה נפשית היא לא פחות חשובה מעזרה גופנית ובמיוחד כשהעזרה הנפשית הזו היא גם עזרה גופנית. אנחנו יודעים שחלק מן העזרה הנפשית היא גם כשיש בעיה של פיקוח נפש, של נפשות, נפש ממש, דהיינו, כשאנשים נמצאים בסכנה ולכן, החשיבות שלכם בעינינו –ואני חושב שזה צריך להיות בעיני כולם כי התפקיד שלכם לא פחות חשוב מכל מענה של הצלת נפשות שדומה לו ולכן, גם ההסתכלות שלנו והעזרה שלנו וההתייחסות שלנו כאן צריכות להיות בהתאם.
הנתונים, אתן לכם להציג אותם, הנתונים, כמה פניות? מה הפילוח של הפניות? אבל אני מבין שאנחנו רוצים להתמקד הפעם, לא רק לתת תהילה ולכתור כתרים לער"ן אלא שהם רוצים גם את העזרה עבורם וזה בנושא של החוק, הצעת חוק התקשורת "בזק" ושירותים, תיקון סל תשלומים מוזל, הצעת החוק הזו הונחה על ידי חברת הכנסת דוד אזולאי - שהוא היום יושב ראש הועדה לפניות הציבור וחבר הכנסת לשעבר חיים אורון, שהמהות והתכלית של החוק הזה הן להוזיל את ההקשרות עם התחנות, ער"ן היא לא תחנה אחת ויש מספר תחנות, והן משרתות את כולם. בכל אופן, לתת את ההנחה ובלי שהם אומרים את זה אני כבר לבד יכול להבין, שאין הכוונה לתת לכל העמותות, אפילו הוולנטריות, שפועלות במיגוון נושאים, לת להן הנחה בטלפון. יצויין ישנן בודדות, שרוב רובה של פעילותן היא ההתקשרות, היא הטלפון, זו ההתקשרות, אינטרנט או טלפון, שזו המהות וזו הליבה ועיקר הפעילות שלהן היא התקשרות בטלפון ולא זו אף זו אלא שלא מדובר, לצורך ההשוואה, על מקרה שבו אתה צריך להזמין אמבולנס כי זה לוקח דקה, חצי דקה או שתי דקות אלא שכאן מדובר על שיחות ארוכות, כשהטיפול והקשר נעשים דרך הטלפון וזה לא בזמן קצר אלא בזמן ארוך ולכן העלויות בהתאם.
ודאי שמקובל שכשמישהו קונה משהו בסיטונאות המחיר שלו לא כמו קמעונאי ויש הבדל בין קמעונאי לסיטונאי, יש הבדל בין צרכן גדול לאחרים ובמקרה הזה הם לא הצרכנים אבל האנשים הם הצרכנים, במיוחד כשאנחנו מדברים על דברים כאלה חשובים ולפעמים גם יכול להיות שאצל חלק מן הפונים המצוקות הנפשיות האלו יכולות להיות עם בסיס של מצוקה כלכלית, לפעמים יש גם קשר בין הדברים, ואוי לנו שאנחנו נמנע דברים כאלה, שנמנע את מתן השירות, בגלל שעלויות הטלפון הן גבוהות.
כפי שאנחנו יודעים שבארנונה אנחנו מתחשבים בעמותות אנחנו חושבים –וזה מה שהצעת החוק הזו באה להגיד, שבמקרים כאלה, כפי שציינתי, כשזה עיקר הפעילות וזה המענה, ואני מבין שהעמותה משלמת עשרים אלף שקל מדי חודש, ואני מניח שמדובר גם על אנשים שמתקשרים – ואתם תסבירו את הענין הזה - כך שלפי כל קנה מידה מדובר כאן על נתח מאד מאד מכובד מן הפעילות שלכם ואני אתן לכם להציג את זה. לפני כן רק נעשה סבב קצר ברשותכם, שנכיר מי היושבים אתנו.

מנהלת הועדה, שלומית אבינח, אסף וינינגר - מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דר' שירי דניאלס – מנהלת מקצועית בער"ן, אהרון בן שושן - אחראי תקשורת בער"ן, דוד קורן - מנכ"ל ער"ן, אלי שרון - יו"ר ער"ן, אבנר עורקבי - יו"ר אהב"ה, ליאת זק - מנהלת אגף רגולציה ב"בזק", יעל מלם יפה - הלשכה המשפטית במשרד התקשורת, נתי ביאליסטוק כהן - היועץ הבכיר למנכ"ל המשרד, איל קציר - דובר הועדה.
רבותי, לפני הפתיחה שלכם, יש כאן מסמך של מרכז המחקר של הכנסת, ביקשתי מאסף שיגיד מספר מלים כדי להציג את הנתונים שיש לך בנושא.

אוסיף קצת לגבי הנושא העיקרי של הדיון הזה והוא סל שירותי "בזק" לעמותת ער"ן. מה שהיה בעבר –וזה עד חודש פברואר 2008 הוא שהיו תקנות של משרד התקשורת שדרכן ובאמצעותן עמותת ער"ן ועמותת "קול הדף" קיבלו מ"בזק", היתה רק "בזק" באותו הזמן, איזושהי הטבה שהשיחות הנכנסות לער"ן ולעמותת "קול הדף", היו מוזלות, מוזלות באופן משמעותי. הסכום המכסימלי לשיחה היה 42 אגורות לשיחה. בסופו של דבר, משרד התקשורת החליט לבטל את אותן תקנות בטענה שהן לא שוויוניות כלפי גופים אחרים שהם לא ער"ן או "קול הדף" ולכן הוחלט לבטל את אותן תקנות וזה הוביל, בסופו של דבר, לחקיקה של הצעת החק של חברי הכנסת דוד אזולאי וחיים אורון שדיברה על כך ששר התקשורת - עם הסכמה של שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת - יוכל לקבוע איזה גופים ואילו עמותות יוכלו לקבל מ"בזק" את אותה ההטבה.
בסופו של דבר הוחלט "לרדת" מאותה הצעת החוק, בדיון שהתקיים בוועדת הכספים, היות ורצו להגיע להסכמה ביחד עם "בזק" והוחלט שם שבזמן שהתקנות יוארכו בחודש "בזק" "ער"ן" ו"קול הדף" ינסו לגבש ביניהן הסדר חדש במסגרתו דובר העמותות יעברו למספר שמתחיל ב 1-800 שזה אומר שהעלויות מושתות עליהן ו"בזק" תשפה אותן באמצעות תרומה בסכומים שבהם היא נהגה להיטיב עמן בעבר.

בסופו של דבר, מן הבירור שאנחנו ערכנו עלה שעם "קול הדף" הגיעו לאיזשהו הסדר, לא באמצעות מספר של 1-800 אלא עם איזשהו מספר אחר, 1-700, בסופו של דבר עמותת "קול הדף" ניתקה את ההתקשרות שלה עם "בזק" ועברה לחברה אחרת אבל עם עמותת ער"ן לא הצליחו להגיע להסדר מסיבות כאלו ואחרות.

מתי היו הישיבות?

זה היה בשנת 2008.

ער"ן לא רצו את ההסדר.

מסיבות כאלו ואחרות לא הושג הסדר עם עמותת ער"ן, הנושא לא טופל מאז ולא הובא מחדש לדיון בוועדת הכספים אף שבאותו דיון דובר על כך שיתקיים דיון נוסף לאחר שבועיים. כך הגענו למצב היום.

תודה לאסף על הדברים.

קודם כל, אורי מקלב, חבר הכנסת, תודה על שאתה מארח אותנו - - -

זוהי זכותנו.

החלק שאני רוצה להציג מתייחס מעבר לעבודה שאנחנו עושים לאורך כל השנה, אתה ציינת משהו לגבי כך שאנחנו פרוסים באחד עשר מוקדים בכל הארץ, יש לנו אלף מתנדבים היום, שנותנים את השירות בטלפון, המוקדים פרוסים מבאר שבע ועד למוקד האחרון שמוקם בימים האלה בתל-חי. העמותה פועלת כבר ארבעים שנה.
אנחנו שמים על השולחן את המצוקה של שני הקצוות, הקצה שלנו והקצה של הפונים. ההתייחסות כאן היתה של הפונים, בעיקר שלך, אסף, ואני אגיד על זה מילה. היה הסדר היסטורי ונדמה לי שמי ששם אותו על השולחן היה דווקא אמנון רובינשטיין בהיסטוריה שלו כשר התקשורת, שבעצם בחר שתי עמותות, ונכון שההסכם או ההסדר הזה הגיע לקיצו בתאריך שציינת, כפי שהגברת פה ציינה, ואני מניח שזה נכון, שההסדר עם ער"ן לא הושג ו"קול הדף" עברו ל 1-700. 1-700 עבורנו הוא לא פתרון כי הוא משית עלינו את העלות שמעבר לפעימה הראשונה ומבחינתנו זה לא סביר.

אחרי שלש דקות ומחצית.

צריך לדעת שאצלנו כל השיחות הן - - -

צריך להבין שהשיחות פה הן ארוכות. זה חלק מן הטיפול. להבדיל משיחות שהן לקבל שרות או שירות תיקונים ואפילו למד"א, גם למד"א השיחה אורכת דקה או שתיים אם זה לוקח הרבה זמן אז זה סימן לא טוב, זה חייב להיות קצר מאד.

מאה חמישים אלף שיחות שמגיעות אלינו, הן בממוצע סביב עשרים דקות כך שההסדר של 1-700 שהוא יפה אבל אנחנו לא יכולים לעמוד בו.

הדבר השני שמבחינתנו הוא צורך –ואני אשים אותו כבר על השולחן- הוא זיהוי השיחות לצורך הצלת חיים. יש לנו ביום כתשע שיחות שהנושא של הצלת חיים נמצא בתוכן.

האם תפרסמו שהשיחות הן מזוהות?

אני לא יודע. אני לא רוצה להיכנס לזה. זו שאלה מעניינת כי היא קריטית. כי במוקד צריך לומר שהשיחות מוקלטות. הן לא מוקלטות, את זה אני יודע שחייבים להגיד.

קח בחשבון שזיהוי יכול להפריע לכם.

השיחות למשטרה, למשל, הן מזוהות ואני לא יודע אם הציבור יודע את זה אבל זו שאלה - - -

דעו לכם שהיום אנשים –ואני נדהמתי לראות את זה- יש לי כאן טלפון כזה וטלפון כזה ואנשים חוזרים אליי עם מספר וקלטתי שאנשים היום מסתובבים עם תוכנות שמזהות אנשים כסטנדרט, תוכנות שמפצחות את כל החסימות. מסתובבים עם - - -

אנחנו גוף ציבורי, אנחנו לא יכולים להשתמש בזה.

אני רק אומר שזה קיים. זה לא דבר מיוחד היום, רק צריך את האישור החוקי, זה לא הדבר הבעייתי. הטכנולוגיה ידועה, היום יש את זה להרבה אנשים.

הקצה הזה, כאמור, הוא אל"ף, זיהוי השיחות שנכנסות אלינו ובי"ת, ההוזלה - - -

אני רק רוצה להבהיר שאתה מדבר על שיחות שהן מצילות חיים, לכן צריך שתהיה לכם האפשרות ושאתם לא עובדים עם המשטרה כי זה תהליך ארוך ולא יעיל.

אנחנו עובדים עם המשטרה, אנחנו עובדים גם עם המשטרה וגם עם "בזק" וולא תמיד זה מספיק. כרגע יש שיחה אובדנית, אנחנו מתקשרים ל"בזק", "בזק" עושה את כל מה שהיא יכולה כדי לסייע לנו, היא נותנת לנו, נאמר, חמישה או ארבעה מספרים אנחנו צריכים להתקשר לשם כדי לזהות וזה לא פשוט. לא ניכנס לזה.

לא ניכנס לזה. צריך למצוא את העקרון, את הפרודצדורה.

<
היום יש החמצה גדולה, הרבה פעמים מחמיצים את המספר ולא יודעים איפה הפונה.

>

אם יורשה לי, אדוני, כקריאת ביניים, הנושא זה הוא מאד חשוב ומאד רגיש אבל מי שצריכה להיות שותפה לדיון הזה היא הרשות למשפט וטכנולוגיה במשרד המשפטים, שהיא אחראית על הנושא של הגנה על פרטיותו של אדם ויש כאן סוגיות שהן מאד מאד קשות בנקודה הזו, בעיניי לפחות.

הנושא העקרוני הוא שאנחנו מסכימים לנושא. ככל שהעקרון המוסכם אז השאלה 'איך' לעשות את זה היא אחרת. ברור שקודם כל נבדוק אם זה עומד מבחינה משפטית. צריך דיון מקצועי בענין הזה אבל צריכים קודם להסכים.

ער"ן שם את הדבר הזה על השולחן. אנחנו מודעים לבקשה הזו אבל אנחנו לא הכתובת. אנחנו לא הכתובת בענין הזה.

<
האם אתם לא יכולים לצאת בשימוע?>

לא, זה בכלל לא במנדט שלנו.

בזמנו זה היה לגבי השירותים הציבוריים.

השאלה של המידע, חשיפה של זהות המתקשר היא לא במנדט שלנו, לא בתחום שלנו.

מנהלת הועדה מציעה כאן שחלק מן הסיכום שלנו יהיה שאתם תפנו בבקשה לבדוק את הנושא, אנחנו נעקוב, אנחנו חושבים שהדבר הזה מציל חיים, יש לו חשיבות עליונה ולכן צריך לעשות את כל מה שאפשר במסגרת החוק, כדי לאפשר לכם, בתנאים מסויימים, להשתמש בטכנולוגיה, אולי אפשר לעשות מימשק עם המשטרה, עם טכנולגיה כזו, עם סמכות של מישהו והדברים האלה הם שאלה של רצון טוב ושאלה עקרונית שהיעד מקובל. אם היעד מקובל נמצא את הפתרונות.

<
אנחנו לא רוצים לקבל את הפרטים של האיש, לא את הכתובת, לא את השם ולא שום דבר, רק מספר ולכן, זה יותר קל מבחינה זו. אנחנו עם המספר נלך למשטרה, המשטרה תמצא את האיש, "מגן דוד" ימצאו את האיש, אנחנו רוצים משהו הרבה יותר קל ופשוט. אתם מקיימים דיון שאני לא יכול להיות צד בו.

רק תשמע את הדברים באוזניך.
>

בדבריך תתיחס לזה, לשאלה איך אתם רואים את הדבר, חיובי או שלילי.

שוב, אני לא יודע איך לומר את זה, זה לא בתחום שלי הענין הזה, אין לי את הכלים לשפוט את הדבר הזה, הדבר היחיד שאני יכול להגיד - - -

אתה כאן ולא שולחים לכאן נציג ש"לא יכול להגיד" דבר של המשרד ביחס לשאלה האם המשרד רואה בעקרון את הדבר כחיובי ונכון לעשות.

אני רגיש לענין הזה. משרד התקשורת, זו לא שאלה שאמורה להיות מונחת לפתחו. אני רק רוצה להסב שימת לבו של ער"ן שאם הציבור ידע שהוא מזוהה אז יכול להיות שהוא ימנע מלהתקשר גם.

לקחנו את זה בחשבון. אני רוצה להשלים את זה. אתה יכול להגיד 'לא' ואז אנחנו נפנה ונגיד מהן המסקנות שלנו אבל משרד התקשורת צריך להגיע ולומר. אתה יכול לומר שאתה צריך לבדוק את זה אבל - - -

אשמח לבדוק את זה אבל צריך לקחת את זה לרמו"ת כי הם הרגולטור.

סליחה, רבותי, משרד התקשורת הוא רגולטור, אתה צריך לתת תשובה, אם זה יישאר באויר לא נגיע לשום דבר, נגיע למקום שלכם, אם אתם טוענים שלא או אתם רוצים לבדוק זה מקובל עלי שאתם רוצים לבדוק אבל, אתם צריכים להביע עמדה. משרד התקשורת צריך להביע עמדה, שלילית או חיובית אבל הוא צריך להביע עמדה. אם תאמר: תלוי בתנאים אלה ואלה אז זו גם עמדה. אם בתנאים מסוימים באופן מסוים, בזמנים, בדברים מסויימים אז נדבר אבל עדיין העמדה מאד חשובה כדי לקדם את התהליך.

הנושא הבא שמטריד אותנו ומונח פה בתוך החומר הוא העלויות שיש לנו. פה בעצם יש שני סוגים של עלויות, שיחות טלפון שאנחנו עושים - שהן לא רבות - והדבר השני הוא התשתיות שעולות לנו המון כסף ואנחנו משלמים היום סדר גודל של עשרים אלף שקל בחודש, על תשתיות שאנחנו צריכים להחזיק כי אלה ההסדרים שיש ככדי שנוכל להפעיל את המערכות שיש לנו, ופה אני רוצה לפתוח סוגריים ולספר על מה שקורה במחוזות דומים באירופה. בגרמניה, למשל, חברת דויטשה טלפון, שזו חברת תקשורת, מחזיקה חמישים אחוז מן העלויות של הארגון הדומה לנו, כחלק מן המחוייבות שלה, ואני יודע שזה לא הנושא שבחקיקה אבל אני שם את זה על השולחן כמשהו שקיים בעולם כתפיסה ש"זה חייב להיות". אנחנו לא יכולים לשאת בעלות של רבע מליון שקל שאנחנו מעבירים ל"בזק" והם 'עושים עלינו כסף יפה' ואני לא בא בטענות אל "בזק" כי היא צריכה להרוויח, אבל היא 'עושה עלינו הרבה כסף' ואנחנו מספקים להם הרבה שיחות.

זה לא מתפקידי אבל נשאלת השאלה האם עשיתם איזושהי תחרות?

לצערנו עדיין אף חברה לא מסוגלת להתחרות עם "בזק" במענה לדרישות הסף שלנו לשירות שהוא מספיק אמין כי מספר חברות כבר הגיעו אלינו, גם "סלקום" וגם "הוט" והן עדיין לא יכולות להתחרות. אני משוכנע שברגע שהן יוכלו להתחרות גם "בזק" תרד אבל אני שם את זה היום על השולחן -ואמרתי את זה ל"בזק" כבר יותר מפעם אחת ובינתיים אנחנו שומעים משם "מסכת ברכות" כמו שאומרים.

הסבר לא מקצועי, למי שלא מבין ולא איש טכנולוגי, למה מסובך אצלכם כל כך, מניה וביה לא הבנתי. ראיתי מרכזיות, ראיתי מוקדים כמו המוקד של "יד שרה" למשל, שנראה מוקד די משוכלל.

הבעייתיות היא בגלל שיש מוקדים מפוזרים בארץ.

הסינכרון?

כן. ואלה הם הדברים שנוגעים בלב הדיון שנמצא פה היום.

מספר משפטים קצרים. אנחנו היום משתמשים במערכת שנקראת v.p.n. virtual private net work דהיינו, זו רשת פרטית, שלנו, במסגרת ה"בזק". "בזק" מכרה לנו שירות של רשת פרטית. למה אנחנו עובדים ברשת פרטית? מסיבה פשוטה, אנחנו שואפים לשמור מידע פנימי שלא יגלוש החוצה בשום פנים ואופן. אנחנו לא יכולים לעבוד עם קווים מוזלים יותר -מה שקיים היום בחברות אחרות כמו "הוט" וכל חברות ה- i.s.p. למיניהן כמו 012 או כל חברה אחרת, ואנחנו נאלצים לעבוד עם "בזק". אנחנו ניסינו בעבר לעבוד מול "הוט" כדי להוזיל עלויות ולא הצלחנו. אנחנו עובדים עם "בזק" כבר הרבה מאד שנים, אין לנו טענה או מילה רעה על "בזק" אבל יש לנו בעיה של עלויות.

אנחנו שמחים שאתם בוחרים להמשיך לעבוד אתנו אבל זה לא מדויק שאין לנו מתחרים. אנחנו היינו שמחים אם לא היו לנו מתחרים אבל יש לנו מתחרים.

אנחנו הצגנו את זה בצורה הנכונה ביותר.

אנחנו מאד שמחים שאתם רוצים את איכות השירות אבל להגיד שאין לנו מתחרים זה לא הצגת התמונה הנכונה.

לא מתחרים שיכולים להחליף אתכם.

זו בחירה שלכם.

האם "הוט" נמצאים כאן?

הוזמנו ולא הגיעו.

יש שני מרכיבים לתנאי המתחרים. האחד הוא מרכיב התשתית שהוא חשוב ביותר והמרכיב השני הוא המספרים שאנחנו עובדים אתם, שהם 1201, שזה מספר שבא דרך "בזק" ואני אישית - - -

לא, זה משרד התקשורת.

סליחה, לוקח מילותי חזרה.

כמה שנים אתה עובד בער"ן?

עשר שנים.

האם הרקע שלך הוא מקצועי בתחום המיחשוב והטלפונים?

כן. עוד עשרים ושתים שנים ב"טלרד" לפני כן. לשאלת יושב הראש, לא "טלרד בזק" אלא "טלרד" בלי "בזק", אנחנו סיפקנו את הציוד ל"בזק".

אנחנו גדלנו על ציוד של "טלרד".

אני רוצה לעבור קצת לצד הציבורי כי יש פה דיונים של חוק בוועדת כספים, מה כן אמרו ומה לא אמרו ואני יודע שהאמירה שלי היא באויר והיא לא רגולטורית ולא מחייבת. כל הנושא של תמיכה של חברות גדולות בארץ, ציבוריות וגם פרטיות כמובן, בשירותים שניתנים לכלל הציבור, שירותי התנדבות שניתנים לכלל הציבור, בתחום שהם עוסקים בו, אני אגיד 'מינורית' וזה אומר שעשיתי אתם חסד. כשבא דוד עם האינפורמציה ש"דויטשה טלקום" תומכת ב 50% מן הארגון המקביל לנו בגרמניה חשבתי לעצמי באותו רגע: הרי ככה זה צריך להיות. אני לא מצפה רק מ"בזק", יש עוד חברות תקשורת אבל, כאשר אנחנו, נכנסות אלינו, נענות על ידינו מאה וחמישים אלף שיחות לשנה, ועוד כמאתיים אלף שיחות לשנה נכנסות אבל נגמרות אחרי דקה, בגלל שאנחנו לא מסוגלים להיענות כלומר, מדובר פה במאות אלפי שיחות לשנה, אז אנחנו היינו מצפים ש"בזק" תרים איזושהו כפפה בנושא הזה ותהיה קצת יותר נדיבה גם כלפינו כארגון וגם כלפי הפונים שלנו. אני לא מדבר רק על רגולציה כי יש פה ענין ציבורי עם השאלה איך אתה תומך בארגון שמורכב מאלף מתנדבים שתורמים -כל אחד מהם- שעות רבות בחודש מזמנם בחינם וזה שירות לכלל הציבור בישראל.

אמרת דברים נכונים אבל באותה המידה צריך לציין שהדבר הבסיסי והמרכזי הוא מיוחד. אם, למשל, הייתי יושב פה עכשיו עם חברה שמספקת כסאות גלגלים אז הייתי אומר לה: שמעי, כיוון "יד שרה" מספקת כסאות גלגלים אז צריך להיות איזשהוא מימשק שנותן את התשובה ואז הייתי אומר: ראו, הם מספקים כסאות גלגלים והם נותנים את השירות במקומכם. אמנם "בזק" היום היא חברה פרטית אבל היא חברה מובילה, והדבר המרכזי בעמותה, המרכזי והעיקר הוא שיחות הטלפון האלה. המענה יכול ויהיה בחדר אחד אבל מה שיהיו בו אלו שיחות הטלפון. אנשים צריכים להגיע אליו דרך הטלפון. זו הפעילות. בנוסף, יש לה פעולה ערכית שהיא מצילת חיים, אז לדברים האלה צריך שיהיה איזה משהו שיחריג את השיקול. אין ספק שלא לכל עמותה אנחנו עושים 'יום' בכנסת ואין ספק שיש כאן, לפי כל קנה מיחדה, החרגה של הפעילות הזו.

קודם כל אין ספק שמדובר פה בסוגיה מאד חשובה ואני לא חושבת שמישהו שיושב כאן מסביב לשולחן חולק על הענין הזה אבל, יש פה שאלה עקרונית -ודווקא התחברתי למה שאתה אמרת, לא במישור הרגולטורי אלא במישור הוולנטרי. לדעתי יש פה שתי דרכים ללכת בהן. האחת היא אם המדינה מחליטה שזה מספיק חשוב לה ושהמטרה ראויה אז היא צריכה לממן. היתה ועדת הורביץ שישבה בשנת 1998 וקבעה -לגבי שיחות חינם למתקשר- שכל משרד ממשלתי יקבע מי הגופים, יתעדף את הגופים שרלבנטים לו ויממן אותם. זו דרך הראויה ממבחינת המדינה.
במישור הוולנטרי והציבורי זה באמת צריך להישאר ברמה של החלטה של החברות לתרום תרומה לקהילה. "בזק" תורמת הרבה מאד לקהילה, בשנת 2011 היא דורגה בין עשרת החברות שתרמו הכי הרבה לקהילה בארץ ואתם יודעים בוודאי שאנחנו תורמים הרבה לער"ן, עושים אתכם הרבה שיתופי פעולה, גיוס של מנתדבים מקרב עובדי "בזק", תרומה של מתקני בזק לטובת הכשרות שלהם, שידרוג אתר האינטרנט וכו'. זה במישור הוולנטרי, החלטה של חברה פרטית. אני לא חושבת שמשהו פה צריך להיות במסגרת של חוק.
בכל מקרה, הדיון כולו צריך להתייחס לכלל חברות התקשורת כי אני בטוחה שלערן לא מתקשרים רק מבזק, יש היום עוד הרבה חברות תקשורת אחרות וגם מן הסלולאר מתקשרים לער"ן וכל הסוגיה היא נכונה לכלל חברות התקשורת.
מן הצד השני אמרתי של"בזק" יש מתחרים וכן יש אופציה. אני מאד שמחה שאתם בוחרים באיכות השירות שלנו שהיא באמת יותר טובה מזו של המתחרים אבל יש עוד אופציות ואני יודעת שכן ישבו ויושבים אתכם כדי לנסות ולמצוא פתרון כדי להוזיל לכם את העלויות שלכם, ובימים אלה ממשיכים לשבת אבל, גם צריך לזכור שאנחנו מחוייבים לשוויוניות ויש גבול למה שאנחנו יכולים להוזיל כי אנחנו לא יכולים להוזיל רק לכם ולא לאחרים.

יש הצעת חוק גם על תקשורת, שהיא בקשר למטה חירום טלפוני לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, הצעה של חברת הכנסת אורלי לוי, ושם, בחוק, שעבר כבר בקריאה טרומית, עם תמיכה של שר התקשורת והממשלה, בידיעת משרד התקשורת, יהיו כל הטלפונים במוקדים האלה גם מנייחים וגם מניידים ללא תשלום, מדצמבר 2011. זה אמור לעלות לקריאה ראשונה אז הדברים בסוף יעשו. אני לא יודע מי ישפה אתכם אבל השאלה היא האם - - -

אנחנו מודעים להצעה הזו וגם שם אמרנו את מה שאמרנו, ברמה העקרונית, יש פה איזשהו עיוות שבדרים שמדינה אמורה לממן אותם היא לא מממנת ובסוף משיתים אותם על חברות פרטיות ואין לזה סוף. היום זה נפגעי תקיפה מינית, מחר זה גם ער"ן ואין לדבר הזה סוף. זו לא הדרך הראויה. הדרך הראויה היא כמו שאמרתי והתחברתי לדברי יושב ראש ער"ן שאנחנו וחברות אחרות יחליטו שהן תורמות ולמי הן תורמות וגם אמרתי ש"בזק" היא מן התורמות הגדולות במשק הישראלי. אני לא חושבת שזה צריך להיות בחקיקה.

אני לא נכנס לשאלה מי יממן את זה. בסך הכל ער"ן נותנת משהו וצריך להפריד בין הדברים. אנחנו יודעים בכלל, שהמיגזר השלישי, כל העמותות הוולנטריות שנקראות המיגזר השלישי, הן עומדות במקום המדינה. חלק מהן עומד במקום המדינה, אם לא הן אז המדינה צריכה לעשות את זה. זה לא שהן נותנות שירות נוסף. זה למקום. נניח מוקד חירום טלפוני חינם לתקיפה או דבר כזה, זה יום חלק נדרש וברור שאם "בזק" היתה חברה ממשלתית כמו פעם, אז היום היתה הצעת החוק הזו מתקבלת והיו עושים את זה והיו רואים את זה כדבר טבעי. אנחנו מודעים גם לבעיה שחברה צריכה להתנהל לפי חוק, לא בצורה וולנטרית אלא לחברה יש חוקים ותהליכים איך היא צריכה לפעול. היא לא נותנת תרומות אלא בצורה מסודרת וזה על פי החלטתה. יחד עם זאת, אנחנו כן חושבים שכאן, יש משא ומתן מסחרי, עם קניין גדול, יש איזה שילוב של השיקול הוולנטרי יחד עם השיקול המסחרי ולו רק כדי לשמר אותו אצלכם כי אולי בעוד חצי שנה יהיה כבר מישהו אחר, אז במסגרת שיקולים כאלה, ולהכניס את הקשר הטוב - וחשוב לציין שהם מציינים את זה, כל הדוברים, על הקשר הטוב והשירות הטוב וזה נדיר היום במחוזותינו לא לקבל תלונות, הועדה הזו תעיד ש"בזק" לא תמיד היא עם הצרכנים הכי גדולים ומציינים אותה לטובה אבל חברות שנותנות שירותים לא תמיד המדינה איתן ובמדינה היום, לא על כולם יש תמיד מלים טובות להגיד אבל עובדה שהם אומרים לכם, כצרכנים גדולים וכצרכנים שהתקשורת צריכה להיות עבורם אמינה ומאד יחודית והרי שלחו אתכם לשבת, לשלוח אתכם היום לשבת ולנסות לעשות איזה 1-799 וחצי, אני לא יודע מה, בין הדברים האלה, למצוא איזה מסלול שיוזיל להם את העלויות, או השוטפות או הנוספות ומבחינתי מן הצד של אנשים שמתקשרים, שיידעו שהעלויות הן פחותות, אני לא רוצה לחשוב שיכול להיות שיש אנשים שאין להם טלפון קווי, או שהאדם נמצא באיזה מקום ויש לו רק את הטלפון הסלולארי והעלות עליו אז הוא נמנע ואם הוא נמנע, הרי יכול להיות השיקול הכספי באותו הרגע - וצריך לקחת את זה בחשבון, אלה דברים שלפעמים הם קטנים אבל אלה לא דברים רגילים, לפעמים דבר קטן יכול להיות מעכב הצלה שלמה. השיקול שם הוא לא שיקול מאוזן ושכלי לכן, אנחנו צריכים לעשות הכל כדי לדעת שהכסף הוא לא זה שמעכב את קבלת העזרה. לכן צריך לעשות, לשם כך אנחנו נמצאים פה.

בהקשר הזה –וזה משהו שרציתי לשאול את ער"ן, בדיון שהתקיים בשנת 2008 בוועדת העבודה והרווחה נאמר על ידי מנכ"לית ער"ן בשעתו שמספר השיחות לער"ן באותה השנה היה שלש מאות אלף והיום מספר השיחות הוא מאה וחמישים אלף - - -

לא, לא, לא - - -

אני אחזור, המאה וחמישים אלף הן השיחות שאנחנו נענים להן. יש עוד כמות שהיא 40% מן השיחות הנכנסות אלינו. מבחינת "בזק" יש אולי שלוש מאות וחמשים או ארבע מאות אלף.

רציתי רק לוודא שאין ירידה.

מאה וחמישים אלף השיחות הן שיחות שנענינו דהיינו, הן שיחות של כעשרים דקות בממוצע. יש עוד המון המון שיחות שנקטעות. סתם שיחה כמו של פונים שרגילים לקול מסוים או לאדם מסוים והם יחייגו ומזהים לפי קול, אם הם לא זיהו את הקול הרצוי באותה השניה הם מנתקים אחרי משפט או שניים - - -

האם יש לכם הטרדות?

כן, יש לנו גם כאלו.

<
צפוי שברגע במידה והשיחה חינמית אז מספר ההטרדות יעלה. >

אבל אם זה יהיה גלוי אז מספר ההטרדות ירד.

רק להוסיף למה שאמרת שאנחנו תמיד שמחים לשבת עוד ולקדם יוזמות ואנחנו עושים את זה גם באפיק של תרומה לקהילה וגם בפן העסקי מול ערן ורק חשוב לי, כמו שאתה אמרת, שכל סוגיה שתידון תידון ביחס לכלל המפעילים כי שוב, אנחנו לא לבד.

אני אחלק את זה לשניים. קודם כל השיחות הנכנסות אל ער"ן והבקשה של ער"ן היא לתת איזושהי הנחה ללקוחות שלה, אני מזכיר שהתעריפים של "בזק" הם מפוקחים והיא החברה היחידה שהתעריפים שלה מפוקחים. אלה דברים שנקבעים באופן עצמאי ואין לנו דרך לאכוף את הדבר הזה.
רק כדי לשבר את האוזן, שיחה של עשרים דקות, העלות שלה היא שקל בשעות היום וכמעט שני שקלים בשעות הערב כשזה מ"בזק". כשזה מן החברות האחרות זה יכול להגיע לסכומים של ארבעה או חמישה שקלים. חמש אגורות לדקה בשעות השפל.

תוסיף מע"מ.

אז שקל וחמש עשרה אגורות או שני שקלים וחצי.

אנחנו מתייחסים לכמות השיחות בכלל ולא רק ל - - -

רגע, אתם לא משלמים על השיחות הנכנסות. תנו לי לדבר, לא התפרצתי לדבריו של אף אחד. מהסלולאר זה יעלה קצת יותר אבל הסלולאר לא נדון פה כי מדברים רק על "בזק". אולי זה כי נוח לדבר על "בזק" כי היא תחת משטר של תקנות ומשטר התעריפים שלה מוסדר על ידי המשרד, אבל, בואו נזכור ש"בזק" היא חלק מן השוק ולא כולו.

האם בזק היא לאומית בהגדרה?

לא.

באוריינטציה ודאי. גם חברת חשמל היא פרטית אבל - --

לא, חברת החשמל היא ממשלתית.

<
אני חושב ש"בזק" נדונה פה כי הסטורית מדובר היה ב"בזק". אבל האמת היא כלפי כל נותן שרות תקשורת. >

רגע, אמרתי שאחלק את הדברים לשניים ברשותכם. החלק הראשון האו העלות למחייגים. "בזק" נותנת את השירות, זה לא שהיא לא נותנת את השירות. כל החברות, הן לוקחות את השיחה ממקום אחד למקום אחר. בהקשר הזה מגיע להן על זה תשלום.
בהיבט המקצועי גרידא, אני מאד מסכים עם מה שנאמר פה - ונאמר גם בהרבה דיונים אחרים שהמדינה, הממשלה, אם היא צריכה להשית את העלויות האלה כדי שהציבור לא ישא בהן אז היא צריכה לקחת במידה מסוימת את העלויות האלו על עצמה או לפחות לא להפיל אותן על הגופים העסקיים.

לנו יש קושי לגעת בנושא הזה משום שכמו שאמרתי התעריפים של "בזק" הם לפי תקנות וחייבים להיות אחידים לכולם. התעריפים של חברות אחרות - אנחנו בכלל לא נוגעים בהם.

בהיבט הציבורי אני מסכים שיש פה איזשהו רצון וצורך לבוא לקראת אותם מתקשרים על מנת להקל עליהם את הגישה למוקד הזה, לעתים זה יכול להיות באמת איזשהו קושי כלכלי אבל זה לא רק זה. גם מן הסיבות האלו הממשלה תמכה בהצעת החוק של חברת הכנסת לוי אבקסיס אבל, גם שׁם, ואני שׂם על השולחן, אנחנו מנסים עדיין לבוא בדברים על מנת לראות איך אפשר בכל זאת להגיע למצב מקובל, אנחנו בודקים קודם כל מה הכמויות ומה המידות כדי להגיע למצב שבו זה לא יהיה ללא תשלום לחלוטין ואגב, לשיחה חינם יש גם צד מאד לא יפה ומכוער שהחברים אולי לא מכירים אותו וזה הנושא של ההטרדות. אותן שלש מאות אלף שיחות יגדלו בצורה דרמטית ומשמעותית ויכול להיות שהציבור יפגע כי כשנכנס יותר קרוב ממה שהם יכולים להכיל אז הרבה מאד שיחות חשובות נופלות.

אם נקבל את מספר הטלפון אז המטרידים ירדו.

יש מטרידים גם למשטרה.

כן אבל למשטרה יש דרך אחרת לטפל במטרידים. והמשטרה היא לא גוף פרטי - - -

אם הם מודעים לענין הזה אז נשאיר אותו לשלב אחר.

אני פשוט שם את הדברים על השולחן כדי שנדע מה גדר הדיון כי לכל מטבע יש שני צדדים. זה בהיבט הזה.

בהיבט האחר של עלויות התקשורת לער"ן, אני לא יכול לקבל את מה שנאמר פה שרק "בזק" יכולה לספק להם את השירותים או לעמוד בתנאי הסף שלהם, יכול להיות שער"ן צריך להנמיך קצת את תנאי הסף שלו, יכול להיות שהוא צריך לחשוב על תיפעול אחר של המערכת אבל, לדעתי, יש יותר מחברה אחת לבד מ"בזק" שיכולה לספק להם שירות, בסטנדרטים סבירים לצרכים שלהם, על מנת שהם יוכלו לתמחר את הדבר הזה. גם פה, גם בשירותים האלה, חלק מן השירותים של "בזק", ובעצם כל השירותים של "בזק" חייבים להות שוויוניים ואם היא מאבחנת את ער"ן על פי קריטריונים לא בלעדיים אז היא תצטרך לגלגל או לשרשר את ההנחות שהיא תתן להם על כל הצבור שדומה לערן בהקשר הזה. זו חברה פרטית אבל היא חיה תחת רשיון ורגולציה. לכן, יש גם קושי בהיבט הזה ואני מבין את הקושי. אגב, החברות האחרות לעומת זאת, לגבי השוויוניות, חלקן חייבות גם בשוויוניות מלאה וחלקן בשוויוניות יחסית אבל זה יקרה אצל כולן, זאת אומרת, אי אפשר לתת הטבות רק לער"ן ולא לתת ללקוחות אחרים שיהיו דומים לער"ן.

אין רבים שדומים לער"ן.

לא יודע.

אז תבדקו.

עכשיו אתה שואל מה תפקידי במרחב. תפקידי במרחב הוא לעשות רגולציה על בעלי רשיון בתחום התקשורת. אני לא יודע לעשות רגולציה על עמותות מן הסוג הזה. או לבוא ולהגיד שער"ן היא דומה או שונה מגורם אחר, מעמותה אחרת שנותנת שירותים חשובים. זה גם לא בתחום הידע שלי כמשרד תקשורת. אני לא יכול לקבל החלטות במישור הזה.

אי אפשר להסתתר.

אני לא מסתתר. אני אומר לך את האמת, אני לא מסתתר.

אם הדבר היה חשוב אז היינו מוציאים את זה. מה לגבי זיהוי של מספרים?

שוב, אני אומר שאני לא יודע להגיד בדברים האלה מה נכון ומה לא נכון. פה יש סוגיות שמצד אחד הן הצלת חיים שזה ערך חשוב כפי שטוענת ער"ן ואני לא יודע לאמוד אותו מול הערך של פגיעה בפרטיותו של אדם שאני גם לא יודע להעריך אותו ולכן, בדיון הזה חייבת להיות 'רגל' נוספת שותפה והיא הרבה יותר חשובה ממני, בכפוף לכל החלטה שלהם נשמח לעזור להם בהיבט הזה ככל שניתן.

אני רוצה להגיד שני דברים קצרים מנקודת המבט שלנו. קודם כל נאמר פה שיש גופים רבים בתחומי הסיוע ואני רוצה רק לתת קנה מידה. ער"ן היא הקו החם הגדול ביותר במדינת ישראל, אנחנו מדברים על מאה וחמשים אלף פניות בשנה. רק כדי לשבר את האוזן, הקו החם הגדול הבא וענה על שבע עשרה אלף פניות בשנה. אנחנו מדברים על סדרי גודל אחרים לגמרי. הזכירו פה קווים לאוכלוסיות מיוחדות או נפגעי תקיפה או הקו הלבן שהוא לאוכלוסיה של הומואים ולסביות, ובניגוד לקווים האלה, שמקבלים שיחות בודדות ביום, בין שלש לחמש שיחות ביום, אנחנו מדברים פה על שלושת אלפים שיחות ביום.

חלק מן הענין הוא שער"ן הוא לא קו נישה, ולכן, כשאני פונה לער"ן אני לא צריכה להגדיר את עצמי כנפגעת תקיפה, אני לא צריכה להגדיר את עצמי כשייכת למיגזר כזה או אחר ולכן, הרבה מאד נפגעי תקיפה בוחרים להתקשר לער"ן. לא אאריך - - -

אתם הצלחתם לחדור למודעות של כולם כמי שנותנים עזרה ראשונה נפשית, על כל היקפיה וכל הדברים שבהם אתם פועלים. אין ספק בענין הזה. המודעות לער"ן והחשיפה שלכם הן מאד מאד גדולות. לא שאני יודע מה מספר הטלפון אבל אני מניח - - -

1201.

אבל אני מניח שמי שרוצה יודע ומי שרוצה להגיע אז קל לו להגיע.

קל לו להגיע ובחירום אנחנו רואים עלייה של 40% בפניות בדיוק מן הסיבה שאם אנחנו כתובת בשיגרה אז אנחנו כתובת גם בחירום. אנחנו לפעמים סעד יחיד לאוכלוסיות שידן אינה משגת, אנחנו מדברים על ילדים ונוער בסיכון, אנחנו מדברים על קשישים, יש לנו קו מיוחד לזקן וקו לחייל וקו בשפה הרוסית וקו בשפה הערבית. אלו אוכלוסיות שממעטות לפנות לעזרה, אין להן תמיכה בלתי מוגבלת. אז אם הם מתגברים על המחסום של הבושה ועל החשש מתיוג ובכל זאת פונים בחסות האנונימיות והמקצועיות אז אנחנו צריכים להקל עליהם.
משפט אחרון שאומר בהיבט השני של המספרים כגלויים, אספר לכם שבשבוע שעבר התקשרה לער"ן נערה בת שש-עשרה והיא סיפרה שהיא בלעה ששים כדורים כרגע והחליטה לסיים את חייה בעקבות פרידה מחבר והיא מתקשרת כדי לבצע את השיחה האחרונה שלה. כאלו שיחות יש לנו ארבעת אלפים בשנה, על מחשבות אובדניות, חמש מאות אירועים פעילים, כמו חייל שמתקשר שהוא עם מחסנית מלאה או דוגמת השיחה אנחנו מתחברים במקרה הזה, ואנחנו יוצאים מתוך הנחה שאם מישהו מתקשר לער"ן אז בכל זאת איזשהו חלק בו רוצה לחיות, אנחנו מנסים להוצאי מכסימום פרטים של אותה נערה, למשל, במקרה הזה היא התקשרה מטלפון חסוי, המתנדב ניסה לשכנע אותה לתת פרטים, היא נתנה את שם האם, לא הסכימה לתת את השם המשפחה, בסופו של דבר בשיתוף עם המשטרה ויחידת המשא ומתן הגיעו לאותה נערה והביאו אותה לבית החולים אבל הדקות האלו הן דקות יקרות, בזמן שלקח למשטרה לאתר את הקו ולהגיע לאותה נערה וליצור קשר עם אבא שלה ואני לא אלאה אתכם, זה היה מאד מרגש אבל גם מאד מפחיד, הדקות האלו, כל דקה היא קריטית.

זו בדיוק הסיבה שאני לא יכול להתייחס לדברים האלה כי אני לא יודע להעמיד את התועלת מול הצד השני. אלה דברים שהם לא בתחום.

אתם צריכים להביע עמדה.

משפט אחד. קודם כל היתה לנו פגישה לפני שבועיים או שלשה עם שר התקשורת -שהוא גם שר הרווחה, ונדמה לי שהוא כן הביע תמיכה לענין של המספרים. בנוסף, אני רוצה להדגיש לפרוטוקול, כי זה מאד חשוב, שאנחנו מבקשים רק את המספר ולא שום פרטים שמפרים את הפרטיות של הפונה. לא נחפש אותו ב 411, המספר ההפוך של 144, ולשאלת יושב הראש אני אומר שיש אפשרות לתת מספר ולדעת מי בעל הקו. יש שירות כזה.

לפי דעתנו זה לא חוקי אבל - - -

אני יודע שאתם חושבים שזה לא חוקי ואתם צודקים.

זה משהו פיראטי, כמו שאמרתי, יש אפליקציות שמזהות את המספרים.

רק עוד משפט אחד. אנחנו לצערנו, ואני אומר לצערנו, כי בענין הזה מאד מאד קשה לנו להיכנס לתחרות מול "הוט" או "סלקום" או כל חברה אחרת, והן לפתחנו חדשות לבקרים, הן ניסו ולא הצליחו. הסיבה העיקרית היא כי "בזק" מהיותה ותיקה והיותה ממשלתית בעבר, היא בעלת התשתיות הגדולות ביותר, כל אחד אחר שיבוא היום במקום "בזק" לשים תשתיות חדשות יעלה לנו הרבה יותר יקר ממה שעולה לנו היום כך שזה לא בר ביצוע חברים, זה לא בר ביצוע.

זה בר ביצוע רק יהיה לך יותר יקר.

אז זה לא בר ביצוע.

סליחה, שיהיה ברור, גם חברת "הוט" חייבת בשירות עם פריסה של 100% ולמיטב ידיעתנו היא פרוסה כיום על מעל 90%, אולי לא במקום ספציפי.

אני מציע שתנהלו ישיבה, יכול להיות שתוכל לגלות את אוזניו ולפרוש בפניו דברים. אולי צריך פגישה בין משרד התקשורת לער"ן, אולי יתגלו דברים שלא יודעים היום, ביכולות - - -

אבל אם חברה באה ואומרת שהיא לא מסוגלת לתת שירות אחרישהיא ניסתה - - -

בתפקידי הקודם הייתי חבר מועצה בעירית ירושלים והייתי חבר ועדת המכרזים. אני מכיר את הדילמה הזו. זה לא משנה מה, זה יכול להיות עם אחזקת מעליות או מוקדים כאלה או מתן שירות. כולם אמרו: שמע, אף חברה לא יכולה לתת את המחיר כי ה"מח" נמצא אצלה, הידע נמצא אצלה וכל חברה אחרת שתרצה להיכנס היא צריכה להשקיע ולא כדאי לה אבל מצאו פתרונות גם לדברים האלה. אחרת בהרבה דברים לא היה מכרז ולא היה שוק חופשי. בהרבה דברים מחזיקים את הידע אנשים שהשקיעו והלקוח הוא כאילו שבוי אבל לפעמים יש פתרונות. לפעמים אתה מתחייב לטווח ארוך ומקבל אשראי כדאי, במשא ומתן רציני, והמסקנה שלי מן הדברים, בלי להעביר ביקורת, שאתם צריכים להפנים שאתם ברי-תחרות. אל תציג את עצמך כמי שלא יכול כי זה מחליש את המשא והמתן. אם תהיה חזק אז לא רק שתוכל ללכת עם מישהו אחר אלא שהמשא ומתן שלך מול "בזק" יהיה יותר טוב. אתם עמותה וולנטרית אבל אתם צריכים להיות קצת סוחרים.

לסיכום, קודם כל אני רוצה להודות לכולם על שהשתתפו בדיון. זה לא היה רק דיון מעשי אלא גם דיון ערכי. לאחר מכן גם דיון מעשי. אנחנו פונים לער"ן לפנות למשרד המשפטים ולרשות למשפט וטכנולוגיה עם בקשה מסודרת כדי לאשר לכם חשיפה של מספרי הטפון במגבלות שאמרת. אנחנו נגבה את המכתב ואני מניח שיהיה ממשק, כמובן עם משרד התקשורת, אני במאמר מוסגר מציע לכם בכל אופן להיפגש, האם אתה יכול להסכים שתהיה תועלת?

אנחנו קודם כל הוצאנו לפני זמן מה איזשהוא מכתב עם רשימה של בקשות, שחלקן גם מעבר למה שנדון פה, אנחנו נקיים אתם דיון על סך הכל הפנייה ואנחנו נראה במה אנחנו יכולים לעזור ולקראת מה אנחנו כן יכולים ללכת. אני מבין את החשיבות של הארגון.

זה ארגון שהוא באמת חריג בהיקפו ובמהותו עם השירות שהוא נותן. אין הרבה. אתה יכול להגיד "אני לא יודע" אבל הרי "אין לדיין אלא את מה שעיניו רואות", אנחנו חיים במציאות ואנחנו יודעים שבהיקפים האלה הם עומדים במקום המדינה כגוף מרכזי עם הוותק שלו, עם החשיפה שלו ועם ההטמעה שלו שעל ידה אנשים יודעים שהוא משמש ככתובת שתטפל בדברים האלה, ואנחנו צריכים למצוא דרך לעזור להם בחלק מן ההוצאות.
הכל יחד עם יעוץ משפטי. למצוא את הדרך איך להחריג אותם. אני יודע שאי עפשר להכריח וגם אין לנו שום ביקורת על "בזק", שלא ישמע ספק, צריך לברך אתכם על השירות, אתם נותנים להם שירות טוב ואמין, היה הרבה יותר קשה לשבת פה ולשמוע ביקורת על השירות המקצועי.

אין טענות.

טוב שאנחנו מדברים עכשיו רק על הכסף אבל הכסף הוא גם משהו. אנחנו צריכים למצוא את הדרך האמיתית. דבר ראשון הבנתי שיש לכם ישיבה נוספת בענין הזה, אנחנו נרצה לשמוע את המסקנות. נראה בהמשך את התוצאות שיגיעו לוועדה ונראה איך נמשיך.

שהועדה תפנה לחברת הכנסת לוי לבדוק את - - -

לשלב סינכרון בין החוקים האלה גם כן. עדיף שלא יגיע לחקיקה. אני אומר את זה עכשיו ל"בזק", עדיף גם לכם שזה לא יגיע לחקיקה. קחו בחשבון שהיום השיח החברתי הוא אחר מפעם והיום יש פתיחות אחרת והתייחסות אחרת גם של הציבור וגם של חברי כנסת. עמדות שהיו פעם נחרצות בשלילה הופכות היום חיוביות ודברים שלא נתקבלו מתקבלים. כסוחר אני אומר לשני הצדדים שצריך להשיג משהו כי כל חקיקה היא פחות טובה. תודה רבה לכולם.

<הישיבה ננעלה בשעה 15:05.>