PAGE
3
ועדת הפנים והגנת הסביבה
09/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 481>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"ד בטבת התשע"ב (09 בינואר 2012), שעה 12:15

הצעה לסדר-היום (דיון מהיר): גל האלימות הקשה ומקרי הירי והרצח ביישובים הערביים בשנה האחרונה, של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה

חברי הוועדה: >
אריה ביבי – מ"מ היו"ר
דב חנין

>
חה"כ טלב אלסאנע



חה"כ דניאל בן-סימון



חה"כ מסעוד גנאים



חה"כ חנין זועבי



חה"כ ג'מאל זחאלקה



תנ"צ אפרים ברכה - ראש חטיבת חקירות, אגף חקירות מודיעין, משטרת ישראל

סנ"צ אביעד סוהר - ראש מדור תיאום מבצעי וסמים, משטרת ישראל

קובי אלון - מנהל המחלקה המוניציפלית, מרכז השלטון המקומי

מהראן בשארה - עוזר מנהל המחלקה המוניציפלית, מרכז השלטון המקומי

ליאורה בכור - עורכת-דין, המטה למאבק בגזענות

מאמון עבד אלחי - ראש עיריית טירה

סאמח עיראקי - סגן ראש עיריית טירה

חאלד עיראקי - מבקר עיריית טירה

סולטאני חוסני - יועץ ראש עיריית טירה

ג'רה חאלד - ראש המועצה המקומית ג'ת

ג'רה חיכמאת - מנהל לשכת המועצה המקומית ג'ת

ג'אבר ג'אבר - ראש המועצה המקומית ג'לג'וליה

סרסור נאדר - ראש עיריית כפר קאסם

אחמד יונס - מנהל אגף החינוך והתרבות, המועצה המקומית ג'דיידה-מכר

סמי אבו שחאדה - חבר מועצת העיר תל-אביב-יפו

סמאח סליאמה אגבאריה - עובדת סוציאלית, מנהלת עמותת נע"מ – נשים ערביות במרכז

שרה ג'קובס - נע"מ – נשים ערביות במרכז

עקל חדר - מנהל בית-ספר תיכון, ערערה

בויראת מוחמד מחמוד - רכז מקצוע האזרחות, בית-ספר תיכון, ערערה

חבש פיטר - מזכיר האגודה האורתודוקסית לצדקה ביפו

איילת נאור - מנהלת מיזם קשרי חברה ערבית-משטרה, קרן אברהם

איה בן-עמוס - יוזמות קרן אברהם

רדא ג'אבר - רכז קשרי חברה ערבית-משטרה, קרן אברהם

שמואל חן - דובר הוועדה

יפה שפירא

טלי רם

גל האלימות הקשה ומקרי הירי והרצח ביישובים הערביים בשנה האחרונה, של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה

צהרים טובים, אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה באולם נגב. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה יציג את ההצעה לסדר-היום שלו, לאחר מכן נקיים דיון בנושא. אני מבקש מכל אחד שקיבל זכות דיבור, שיזדהה בשמו ובתפקידו. בבקשה, מגיש ההצעה.
שמעתי מה היה בישיבה הקודמת. מה שאני מבקש – בישיבה הזאת כל אחד יכבד את כל אחד, וכל אחד שאומרים לו יש לך שלוש דקות, יעמוד בדיוק על-פי הזמן כי אנחנו גם כבולים בלוח זמנים. בבקשה.

תודה, כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, ראשי מועצות, נציגי ארגונים מכובדים, אני מעלה נושא שהפך לנושא הכי כאוב היום בחברה הערבית. אנחנו במצב של חברה במשבר – לא פחות ולא יותר – משבר שהולך ומחריף, ואנחנו לא רואים את האור בקצה המנהרה. אנחנו במנהרה שמשאירה חותם, משפיעה על כל אחד מאתנו – על הילדים, על הנוער, על בתי-הספר – בכל מקום אנשים מרגישים חוסר ביטחון.

הפשיעה משתוללת, הנתונים קשים, קשים מאוד, נעשים קשים שנה לאחר שנה, ואנחנו לא רואים שנעשה מאמץ מצד הרשויות לטפל בבעיה.
אני אקדים ואומר שבעיית האלימות והפשיעה ביישובים הערביים, יש לה סיבות רבות בוודאי. יש סיבות שהן חברתיות, חברה במצב של שינוי – זה לא כפר וזה לא עיר, זה אולי slums, אני לא יודע מה מצב היישובים הערביים היום.

המסגרות הישנות התפוררו, מסגרות חדשות לא קמו או לא התגבשו מספיק, אז יש בעיה – פשיעה חיכוכית של חברה במעבר. יש מצב סוציו-אקונומי קשה, יותר ממחצית המשפחות הערביות מתחת לקו העוני; יש משבר בחינוך, כאשר רק אחד מתוך ארבעה זכרים משיג תעודת בגרות, שלא לדבר על אוניברסיטה, ומה עם השאר?

נוצר מצב של תת-תעסוקה. כל הסיבות הסביבתיות שדוחפות ליצירת פשיעה, לעידוד הפשיעה, להתגברות הפשיעה – קיימות בחברה.
אבל הסיבה העיקרית כיום להשתוללות – לא להיווצרות; להשתוללות – הפשיעה בצורה כפי שאנחנו רואים אותה היום זה אוזלת-ידה של המשטרה. אנחנו נעלה את הנושא הזה של הפשיעה בכל הוועדות של הכנסת כי כולן קשורות לכך. אנחנו היום בוועדת הפנים, הכותרת שלנו זה המשטרה והטיפול המשטרתי.

אני אומר שנדרש כאן – מה שדרוש ומה שרצוי ומה שצריך להיות זה מאמץ מוגבר מיוחד של המשטרה כדי לרסן, לצמצם, לקצץ – שלא לדבר על למגר – את הפשיעה בחברה הערבית וביישובים הערביים.

אנחנו 17% מאזרחי המדינה, והפשיעה ביישובים הערביים בכל הנתונים היא מעל 40% - אם זה נשק, אם זה ירי, אם זה מעורבות במקרי רצח, אם זה חשודים, אם זה בתי-סוהר – הנתונים הם קשים ביותר.
המשטרה לא צריכה להשקיע רק 17% ממשאביה – שזה משאבי אנוש, משאבים כספיים ומשאבים לוגיסטיים – היא צריכה להשקיע פי-שניים. אם יש ישוב שהוא שקט ואין בו פשיעה, אתה לא תשקיע בו אותו מאמץ שמושקע ביישוב אחר שהפשיעה בו משתוללת. ההיגיון, השכל הישר אומר שאם יש לך בעיה במקום מסוים, אתה ממקד את המאמץ במקום הזה.

ומה אנחנו מקבלים, כבוד היושב-ראש? שיש אפליה של הטיפול המשטרתי בפשיעה כלפי הציבור הערבי. זו הטענה העיקרית שלנו – שיש כאן אפליה, לא דין רצח באום אל-פחם כדין רצח ברמת-אביב. המשטרה לא מטפלת באותה חומרה, לא מקצה אותם משאבים, והתוצאה ידועה.

ההרתעה – שזה הגורם החשוב ביותר לריסון הפשיעה, לצמצום הפשיעה, ואפילו למיגור הפשיעה- היא לא קיימת, היא חלשה מאוד. אנחנו רואים ישוב שלפני עשר שנים היה ישוב שקט, כמו טירה, היום יש השתוללות שם. ואיזה מאמץ המשטרה עושה? כמה אנשים נתפסו, כמה רוצחים נתפסו?

אנחנו קוראים קריאת שבר כאן, זועקים מכאב, ויש אנשים כאן שיזעקו תרתי משמע. אפילו ראשי ציבור, מנהיגי ציבור הם היום מטרה לירי ולרצח. נמצאים כאן נציגי הציבור מיפו.

אם אדוני יכול לקצר, נוכל לתת להם לדבר.

נכון. הנה נרצח יושב-ראש האגודה האורתודוכסית ביפו. יושב כאן ראש מועצה שהיה מטרה לירי שלוש פעמים ונפצע ברגליו.

ג'דיידה-מכר. זה המוקד היום.

נכון. המצב הוא מצב קשה, המשטרה לא עובדת, ואנחנו באנו כאן לדרוש מהמשטרה לפעול.

יש לי תלונה. בשנת 2009, כבוד היושב-ראש, לפני שנתיים בדיוק אמרתי – לצערי, אני חוזר על אותם דברים. בפברואר 2010 ערכתי את אותה ישיבה, יזמתי את אותו דיון, אבל להבדיל – בשנת 2009 המשטרה סיפקה לנו הרבה נתונים על הפשיעה ביישובים הערביים, היום המשטרה מסרבת לספק את הנתונים האלה.

לפי הנתונים הרשמיים של המשטרה, בשנת 2009 נרצחו ביישובים הערביים 71 אזרחים, מתוך 121 אזרחים שנרצחו, שזה 60%. גם הנתונים על מקרי הרצח – כולל תשובות של השר אפילו במליאת הכנסת- וזה פורסם בעיתונות וזה פורסם בפרסומים רשמיים גם של הכנסת.

לכן, אני רוצה שנשמע את ראשי המועצות שבהן יש בעיות קשות. יש כאן עובדים סוציאליים – מגוון רחב – אנחנו נשמע ואנחנו רוצים שהמשטרה תיתן לנו תשובות.

אני מסיים בזה - אני רוצה לשמוע מהמשטרה מה התוכנית שלהם לשנה הזאת. אנחנו בפתח שנה, אנחנו רוצים לא שנה אלימה, שנה של מלחמה בפשיעה.

תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

אני אסתפק בשלוש דקות, קודם כול כי חברי חבר הכנסת זחאלקה אמר והציג פה דברים חשובים, שאני מצטרף אליהם באופן מלא.

אדוני היושב-ראש, אכן אנחנו מדברים פה על מצב שאי-אפשר להשלים איתו, אי-אפשר להמשיך אותו ואי-אפשר להמשיך לקבל עליו רק הסברים. צריך לחול פה שינוי. אי-אפשר להמשיך במציאות שבה אנשים נרצחים בחוצות העיר, בחוצות השכונה – כולל אישי ציבור, כולל אנשים שמאוימים בגלל שהם ממלאים תפקיד ציבורי - בגלל שהם מבצעים את התפקידים שלהם הם מאוימים על-ידי כל מיני גורמים אחרים. אלה הם דברים שהם בלתי נסבלים, הם לא אפשריים וצריך לשים להם קץ.

דיבר חבר הכנסת זחאלקה על נתוני הרקע, ומכל נתוני הרקע ברור לגמרי שהנתון המרכזי והחשוב ביותר הוא העובדה שמדובר בחברה שנמצאת בהזנחה מאוד מאוד גדולה. העוני שובר שיאים בחברה. זה לא רק שהיא חברה ענייה מאוד מבחינה אבסולוטית, אלא שהיא חברה שהיא ענייה מאוד גם ברמה היחסית. מול היישוב הערבי שנמצא במצבים של הזנחה קיצונית בכל התחומים, יש לא רחוק ממנו, במרחק קטן לפעמים, ישוב שחי בתנאים אחרים לגמרי. כאשר העוני הוא גם אבסולוטי והוא גם יחסית כל כך חריף, זה כר ברור לצמיחה של תופעות כמו פשיעה וכמו אלימות.

בעניין המשטרה, אדוני היושב-ראש, הנקודה שאני רוצה להדגיש אותה היא הנקודה של הנשק – ופה אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אני יודע שאתה מכיר היטב את עבודת המשטרה – זו פשוט מציאות בלתי נסבלת. הנשק הפך להיות לנורמה, זה דבר חדש, זה לא היה קיים באוכלוסייה הערבית בעבר. היום זו נורמה, והייתי אומר אפילו יותר מזה – אנשים אפילו לא מתביישים להחזיק נשק. להיפך, להחזיק נשק זה איזשהו סממן של מעמד.
במצב שבו לפני עשר שנים אנשים היו צריכים להתבייש שהם מחזיקים נשק, היום זה בדיוק להיפך. והדבר הזה לא היה קורה בלי עצימת עיניים – ואני מתכוון לכל מילה שאני אומר – של המערכת המשטרתית.

משפט אחרון בבקשה.

אני מסיים. חשוב להדגיש דבר אחד. נמצאים פה סביב השולחן חברי כנסת שמייצגים את הציבור הערבי ממפלגות שונות, ולא רק חברי כנסת אלא ראשי עיריות, ראשי מועצות מקומיות. הקריאה של הנהגת הציבור הערבי היום היא מאוד ברורה, והקריאה אומרת – אנחנו רוצים להיות אוכלוסייה וציבור בלי נשק, ואנחנו מוכנים להתגייס למאמץ ולפעול יחד עם כל הרשויות כדי לבער את התופעה הזאת של הנשק מתוך האוכלוסייה הערבית, להוקיע אותה ולהוציא אותה החוצה.

אבל הכפפה הזאת, לצערי הגדול, לא מורמת. לא מורמת. הרצון והנכונות של הנהגת האוכלוסייה הערבית לפעול ציבורית, פוליטית, אזרחית, כדי לבער את תופעת הנשק מהאוכלוסייה הערבית, לא נענית בשיתוף פעולה מצד רשויות המדינה.

תודה, אדוני. חבר הכנסת בן-סימון, יש לך גם כן שלוש דקות. אם תוכל לקצר, אני אשמח מאוד.

תודה, אדוני היושב-ראש, אני אתן לך דקה הנחה, תעביר אותה למי שאתה רוצה. אני ראיתי את הנושא רק היום. זה בעיניי אחד הדיונים החשובים ביותר שהכנסת צריכה להתייחס אליו בכובד-ראש ואף מעבר לוועדה הזאת, כי מי כמוך אדוני היושב-ראש – שעבר מסלול משטרתי של לפחות שלושה עשורים – יודע שהחברה הישראלית עברה מהפך, מחברה עם אלימות נמוכה לחברה אלימה בכל המגזרים.
אבל, כמי שקורא עיתונים וכמי שעוקב, במגזר הערבי זה חמור שבעתיים. וכמיעוט בחברה הישראלית, שגם ככה נרדף בכל מיני כיוונים, אני חושב שזה דורש גם טיפול של המדינה הרבה יותר מכל מגזר אחר בגלל התחושה שגם כך מקננת בתוך מגזר שמרגיש רדוף, אולי בשנים האחרונות יותר מאשר בעבר.

ולכן אני אומר, אדוני היושב-ראש, יכול להיות – ומי כמוך שהיה בצד השני של המתרס, יודע – שיכול להיות שיידרשו כלים רציניים כדי לעשות מה שחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה אמר, לבער את התופעה הזאת מן היסוד.

למגר, אמרתי. אתה מבעיר, אני ממגר.

העברית שלך יותר גבוהה משלי, אז אני אסתפק רק בלמגר או לבער. לכן אדוני היושב-ראש, אני חושב שהדיון הזה חשוב, ואם תרחיב אותו אף מעבר לזה, אתה תצא מבורך. תודה רבה.

חבר הכנסת מסעוד גנאים.

תודה. אדוני היושב-ראש, תחילה אני מברך את כל האורחים וראשי הרשויות, אהלן וסהלן. לצערי הרב, הדיון הזה היה גם דיון בקשר לאלימות בחברה הערבית.

לצערי הרב, אנחנו חיים בעידן של טרור, ועל המדינה לעזור לחברה הערבית, לציבור הערבי, שלא ייכנע לטרור, כי ההשתוללות והאנרכיה של הנשק – היום כתבתי מאמר ואמרתי, אנחנו בעידן הפחדנים.

בימים עברו, מי שהסתכסך עם מישהו, היה הולך באור יום, רואה אותו, מתחשבן איתו, אבל היום- בלילה, בחושך, בא, יורה, זורק מטען – באמת אנחנו בעידן הפחדנים.

לעשות את זה ביום, אתה אומר...

לא, אני לא אומר את זה. לצערי, כחברה ערבית אנחנו משודרגים. עברנו מנשק קר לחם, מקונבנציונלי לבלתי קונבנציונלי, ומשתכללים, לצערי הרב - אני אומר את זה באירוניה.
אנחנו באבחונים, אנחנו בדיבורים, מאבחנים. אבל בתרופות, בפתרונות – את הצד הזה אנחנו באמת רוצים. אנחנו אומרים שכולנו נושאים באחריות, אבל המשטרה, כאשר היא לא מפענחת, כאשר היא לא מרתיעה, כאשר היא לא מענישה את הפושעים האלה – היא נותנת אור ירוק לכל פשע שהוא בעתיד. תודה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה. בבקשה, חברת הכנסת חנין זועבי. יש לך שלוש דקות, גברת.

תודה. אני רוצה להתמקד בטענות הרבה יותר קונקרטיות. כל הזמן המשטרה טענה שאנחנו לא משתפים פעולה. כאשר אנחנו החלטנו שאנחנו משקיעים מאמץ רב בתור נציגי ציבור בתופעה הזאת, המשטרה החליטה לא לשתף פעולה.
דבר ראשון שהיא עשתה באוקטובר 2011, היא הפסיקה לתת נתונים על מקרי רצח לפי פילוח של מגזרים. אם אנחנו רוצים להילחם בתופעה, אנחנו צריכים קודם כול נתונים, נכון? נתונים על אחוז מקרי הרצח וגם נתונים על מידת ההצלחה.

פתאום, מרכז המחקר והמידע של הכנסת – כאשר ביקשנו ממנו מידע, אמר: המשטרה החליטה שהיא לא נותנת לנו מידע על מקרי רצח ועל אחוזי הצלחה ועל תיקים מפוענחים ועל תיקים סגורים ופתוחים, היא לא נותנת נתונים על האוכלוסייה לפי פילוג מגזרים.

וזה מעלה חשד. איך אתם רוצים שאנחנו כן נשקיע מאמץ בזמן שאתם בורחים מלתת את הבסיס של מיגור התופעה, שהוא הנתונים? זו טענה ראשונה.

טענה שנייה – אנחנו, מרוב המאמץ, הזמן וההשקעה שלנו בתופעה, החלטנו גם לעקוב אחרי מקרי רצח ספציפיים – אנחנו כחברי כנסת, זאת לא האחריות שלנו – אבל אומרים להשקיע זמן אז תפד'ל, משקיעים זמן.

אנחנו נתקלים בטענות כלפי אי-פענוח תיקי רצח. למשל, המשטרה לא מצליחה לאתר את החשודים, ואני לא מבינה את הטענה הזאת. מקרה רצח של עכו ומקרה רצח במשולש – זאת התשובה שאנחנו מקבלים מהמשטרה.
מקרי רצח אחרים, שהם מדגישים את הרשלנות של המשטרה - אני רוצה לנקוב בשמות כי נמאס לנו גם לדבר על התופעה במישור הכללי, אז אנחנו נכנסים לרזולוציה כזאת.

כאשר אתם אומרים שהאזרחים לא משתפים פעולה, כאשר מאוימת מעכו ניגשת למשטרה ומגישה תלונה, התיק שלה נסגר, אדוני היושב-ראש. אני שואלת בחמש ועדות מה קרה לחוקר שסגר את תיק החקירה, אני לא מקבלת תשובה בתוך הוועדה. למה? כי יש בוועדה פרוטוקול. אני מקבלת תשובה מחוץ לחדר, הם אומרים – אנחנו פיטרנו את החוקר.

אני עוקבת. אני רוצה לדעת האם התשובה הזאת היא תשובה נכונה או לא נכונה – שסתם המשטרה בלוד נתנה לי – שהם פיטרו את החוקר. עד עכשיו – לא על-ידי שאילתא, לא על-ידי מכתב – אני לא מקבלת את התשובה הנכונה, מה קרה לחוקר.
אתם אומרים לעקוב, אז הנה אנחנו עוקבים, אבל המשטרה לא משתפת פעולה. והמשטרה מסתתרת מאחורי אחוזים כלליים. אומרים – אנחנו שומרים על אחוז יציב של פשיעה. מה מסתתר מאחורי האחוז היציב של הפשיעה? שהפשיעה ברחוב היהודי יורדת, והפשיעה של הרחוב הערבי, בשש, שבע,עשר השנים האחרונות עולה.
אז ככה, אם הפשיעה ברחוב הערבי עולה, והפשיעה ברחוב היהודי יורדת, אנחנו יכולים לשמור על אחוז יציב, על נתונים יציבים ועל מספר מקרי רצח.

אנחנו רוצים קודם כול נתונים. אנחנו רוצים דיווח של המשטרה – אני חושבת שעכשיו יוצא דוח המשטרה 2011. אנחנו רוצים לראות נתונים שגם יקלו עלינו לעקוב, ולא מספרים. אל תסתתרו בבקשה. אל תסתתרו מאחורי נתונים עמומים ונתונים כלליים. יש אי-שקיפות.

תודה, גברתי. משפט אחרון.

משפט אחרון. הבעיה שלנו, אנחנו באמת גם משקיעים בתוך החברה שלנו על-ידי העלאת מודעות ודיבור על התופעה, ואפילו להעניש את אלה שאנחנו חושדים בהם, לנתק אפילו יחסים חברתיים עם משפחות הפשע ועם אלה המקורבים להם, אבל אנחנו נתקלים בבעיה של אי-שקיפות, וזה מעורר חשד, חשד מאוד רציני.

תודה רבה. חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה, יש לך שלוש דקות.

אדוני היושב-ראש, אני מודה לחבר הכנסת זחאלקה שיזם את הדיון, אני חושב שהדיון חשוב מאוד. עצם העובדה שמתקיימים דיונים לעתים תכופות, זה מצביע על החשיבות וגם על הרצון שלנו להציף את הנושא.
אני חושב שזה תפקידה של המשטרה, אין מה לעשות. זכותנו לקבל ביטחון אישי ביישובים, ברחובות, בכבישים, בבתי-ספר – זו אחריות של המשטרה וזו הסמכות שלכם ואתם הכתובת.

אני חושב שהשינוי צריך גם להיות בתודעה, בתפיסה של המשטרה. לא יכול להיות שההתנהלות שקיימת – והתחושה היא כאילו קיימת כאן מדינה לערבים, מדינה ליהודים, משטרה לערבים ומשטרה ליהודים, שם אוכפים ומטפלים ומתייחסים, וכאן כלאחר-יד, אם תפקיד המשטרה נתפס כאשר מטפלים בסוגיות שנוגעות לציבור הערבי כנותני שירות, ואותה תפיסה היא השלטת, או תפיסה אחרת.

בדיונים של ועדת אור היתה התייחסות מפורשת של השופט תיאודור אור, שהמשטרה מתייחסת לציבור הערבי בגישה אחרת, בתפיסה אחרת, בהתנהלות אחרת. רואים את זה בהפגנות, רואים את זה בהקשרים אחרים.

אם הגישה הזאת השתנתה, אם אתם רואים שהבעיות של הביטחון האישי והפשיעה בציבור הערבי, באותה מידה שאתם מתייחסים לפשיעה בציבור וברחוב היהודי, והנכונות שלכם להקצות משאבים- אם אתם מוכנים להקצות משאבים לעניין של אכיפת חוקי תכנון ובנייה, לעניין של אכיפת חוקי התעבורה – ואני לא מקל ראש בענייני תעבורה, אני מקל ראש בעניין של תכנון ובנייה כי אני חושב שהרחוב הערבי לא הוא העבריין אלא מי שיצר את הבעיה, הוא נושא באחריות.

אבל למה אתם לא מתייחסים באותה מידה בעניין של הטיפול בפשיעה ובפושעים? יש לכם רשימה מיהם העבריינים, מיהם הפושעים ומיהם הסוחרים ויש לכם את המידע המודיעיני. לא יכול להיות שמדינת ישראל, שמסוגלת – אני שומע – להתמודד באיומים ביטחוניים בסודן ויודעת איזה רכב נוסע בכביש המהיר בסודן, ומסכלים פיגוע או מגיעים לדובאי בחדר בבית-מלון, ולא יודעים מי ביצע את הרצח בלוד או בעכו. אני לא מוכן לקבל את זה, זה לא יעלה על הדעת, אלא אם אנחנו אומרים שהמשטרה וגורמי הביטחון הם כל כך אומללים, חדלי-אמצעים, לא מסוגלים להתמודד. זה לא מתקבל.
יש כאן או עצימת עיניים או זלזול, ומי שמשלם את המחיר אלה האזרחים שאתם מופקדים על ביטחונם.

ולכן, כמו שאנחנו מעלים את זה פעם אחר פעם ונמשיך – אנחנו רוצים לראות התייחסות אחרת, שאתם מעלים מדרגה מבחינת ההתמקדות, מבחינת הצפת הנושא, מבחינת התווית תוכנית עתידית, עם ביקורת עצמית, עם שינוי גישה וגם שינוי תוצאה. תודה רבה.

תודה רבה, אדוני. עכשיו ניתן את זכות הדיבור לנציגי ציבור. ראש עיריית ג'דיידה.

אני יונס אחמד, מנהל אגף החינוך בג'דיידה-מכר.

איפה ראש העיר שלך?

אולי בעתיד תהיה ראש עיר.

אני לא רוצה להיות ראש עיר.

אני מתאר לי. יש לך שלוש דקות, תשתדל לתמצת.

מזה הרבה זמן, בג'דיידה-מכר משתוללת אלימות מפחידה מאוד, מבעיתה, ואנשים חיים בפאניקה בג'דיידה-מכר.

היה רצח לפני 12–13 שנה של ילדה בת חמש בגן-חובה, שאנסו אותה וביתרו את גופה. מישהו רצח את אשתו לפני ארבעת ילדיו והילדים התבוססו בדמה של אמם. בשנתיים שעברו כמה מקרי רצח. לפני שלושה שבועות נרצח תלמיד בית-ספר בן 12 בכיתה ו'. שבוע לאחר מכן מישהו רצח את אמא שלו אצלנו בג'דיידה-מכר.
הנשים שלנו כבר הפכו למומחיות גדולות בעניין של הנשק – אוטומט, אקדח – כל לילה, הירי הוא עניין שבשגרה.

אדוני, בתור מנהל חינוך מה אתה עושה? למשל, לקחת את כל כיתות י', י"א, י"ב, והקדשת פעמיים בסמסטר לחינוך ודברים כאלה?

סליחה, אדוני, זה לא על חשבון שלוש הדקות שלי, אבל שמעתי – אם כבר חינוך, אנחנו עשינו תהלוכות נגד אלימות, וכל התהלוכות האלה הסתיימו באלימות. נאמנו נאומים ודיברנו, כתבנו כתבות – אין, אין, זה אבוד.
אני אומר – צריך התערבות אגרסיבית של הממסד, של המשטרה, של משרדי הממשלה – לשלב כוחות, ידיים, הכול.

התערבות רצינית. לא אגרסיבית.

עבודה רצינית.

אוקיי, תודה. אדוני, אני יושב-ראש, אתה תענה לי. אני לא ממעיט בכבודה של חברת כנסת אבל היא יכולה לשאול.

ד"ר קייסר אנטון, מנהל המקיף אצלנו בג'דיידה-מכר עשה סקר בין תלמידיו, ושאל: אם משתוללת שריפה בבית שלך, מה הדבר הראשון שאתה מוציא מהבית, רוב התלמידים אמרו אקדח. זה המצב.

באיזה גיל אקדח?

בני 12.

כי יש כאלה שיש להם גם טילי לאו, תלוי באיזה גיל.

גילאי י', י"א, י"ב. מפקד משטרת עכו אמר בישיבה אצלנו במועצה לפני שלושה שבועות שבמקום לכל ישוב מהיישובים הבעייתיים האלה צריך חמישה רכבי סיור משטרתיים, בג'דיידה-מכר נגיד לבד, יש רכב לשישה ישובים: ג'דיידה-מכר, ג'וליס, ירכא, אבו סנאן, כפר יסיף וכל הסביבה.

לכן אנחנו אומרים – יש היום "פרוטקשן", יש חוסר אמון מלא בין התושב לבין הממסד, לא מאמינים לאף אחד. אומרים לנו – תשתפו פעולה עם המשטרה, תעידו נגד זה וזה. זה לא התפקיד. אפילו אנחנו מאוימים. אם נעיד, נקבל על הראש משני הצדדים.

תודה רבה. משפט אחרון, כי עכשיו אתה עובר את השלוש דקות על חשבוני.

אני מבקש סליחה כי זה מאוד כואב, מעבר לשלוש הדקות, אנחנו סובלים ואני מייצג תחושות של ציבור שלם. זה כואב, מה אני אגיד – אני לא יכול לתאר את זה במלים.

לכן, אני מזמין את כבוד חברי ועדת הפנים של הכנסת לבוא אלינו לג'דיידה-מכר או לכל ישוב באזור, לערוך שם ישיבה ולראות ולשמוע מהתושבים מה קורה – כי אנשים, בתי מסחר, משלמים "פרוטקשן" לבריונים, לחלאות האלה – סליחה על הביטוי.

ומה קורה? צריך נוכחות משטרתית מסיבית – סיורים כל חצי שעה, הרתעה כפי שאמר חבר הכנסת זחאלקה – כולם יודעים מה צריך. הרבה תקציבים.

דבר אחרון, ואני בזה מסיים . מה אמר דוסטויבסקי? זה החטא ועונשו. מה זה, יש חטא ואין עונש. יורים, יום לאחר מכן הוא אוכל אצל סעיד חומוס ופול בשוק של עכו.

תודה רבה, אדוני. ראש עיריית טירה, בבקשה אדוני.

אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת הנכבדים, אני שמעתי את מנהל החינוך מג'דיידה-מכר ואני יכול להגיד שזאת התחושה הקשה של המגזר הערבי, של התושבים במגזר הערבי, בעקבות גל האלימות הקשה אשר לצערי הרב עובר במגזר הערבי, ואני יכול להגיד שלא כנסים ולא ישיבות ולא כל הרצון הטוב שבעולם, יכולים לפתור את הבעיה הספציפית של המגזר הערבי.
אני יכול להגיד היום שגם הנוכחות המשטרתית המסיבית לא יכולה לפתור את הבעיה כי יש רציחות – לצערי הרב – כמה מקרים שבוצעו קרוב או בסמוך מאוד לניידת של המשטרה או למחסום המשטרתי, ובכל זאת מי שביצע הצליח לחמוק מהמשטרה והוא היום ממשיך להסתובב, אני יכול להגיד בבטחה, הוא היום ממשיך להסתובב באופן חופשי בתוך היישוב טירה.

אני חושב שהגיע הזמן להגיד שהעבודה המשטרתית לא מניבה פירות ותוצאות, אנחנו לא רואים תוצאות. אני יודע שיש רצון טוב של השר, יש רצון טוב של המפכ"ל, של מפקד המחוז, אני יכול להעיד שהרצון הטוב קיים אבל לצערי הרב, תוצאות בשטח אנחנו לא רואים.

עשרות רציחות אשר בוצעו, עם כמעט אפס גילויים. כמעט אפס גילויים, וגם המקרים שהיו בהם גילויים, אני יכול להגיד שלא היה צריך משטרה גם בשביל לגלות. אלה מקרים שהיו ברורים, ואפילו חלק – אני מדבר על היישוב טירה – חלק מסרו, הלכו והסגירו את עצמם למשטרה.
מה הפתרון? אפשר להציף את טירה במאות שוטרים.

זה החלק שאתה ייצגת או החלק שלא ייצגת? כי אתה עורך-דין, אני מבין.

אני לא עסקתי בפלילי, אני עסקתי באזרחי. אני לא עסקתי בפלילי בכלל, אבל זה מניסיון החיים ומתוקף התפקיד.

אדוני, משפט אחרון.

אני יכול להגיד שצריך עבודה מאוד רצינית בתחום של המודיעין והחקירות, כי זה לא ייתכן. עשרות רוצחים – כולנו מכירים, כל היישוב מכיר, כל המשטרה – ממשיכים להסתובב באופן חופשי בתוך היישובים שלנו, ואני אומר לכם היום שהם מצפצפים לא רק על המשטרה, גם מצפצפים על המדינה. הם עוברים ליד המחסום המשטרתי, מבצעים את הרצח וממשיכים לדרך שלהם, ללא שום הפרעה.
ביישובים שלנו אנחנו לא יכולים לסבול את זה. אני לא במקרה מדבר על רציחות כי אני גם חי את המציאות, אי-אפשר לגמור את האלימות ולסיים את האלימות. אי-אפשר, אנחנו לא רוצים את הרמה הזאת אבל אנחנו לא מקבלים שרוצחים – שכולנו מכירים – מסתובבים באופן חופשי, ומחכים לרצח הבא. מחכים לרצח הבא, ואפילו הם מצהירים ומסמנים מטרות, אדוני היושב-ראש.

הם מצהירים, מסמנים מטרות, וגם המשטרה יודעת על כוונות, אבל אין תוצאות. צריך לשים את זה על השולחן באופן ברור. תודה רבה.

תודה רבה. איילת נאור, בבקשה.

שלום, אני איילת נאור מארגון יוזמות, קרן אברהם. אני מנהלת מיזם שנקרא קשרי חברה ערבית משטרה, זה מיזם שפועל כבר כמה שנים, כשהתכלית של המיזם היא לטפל בשתי סוגיות שנוגעות לנושא הזה – ראשית, שיפור השירותים השוויוניים והאכיפה ביישובים הערביים; שנית – וזאת הנקודה שארצה להתייחס אליה יותר – הנושא של היעדר אמון בסיסי בין המשטרה לבין הציבור הערבי.
ולמה אני מתכוונת? כל הדוברים כאן – ואלה דיבורים שאנחנו שומעים הרבה בזמן האחרון, וטוב שכך – מציינים את נקודת הזמן הקריטית הזאת מבחינת האלימות בחברה הערבית, והצורך באכיפה מוגברת, מסיבית, אקטיבית.

אני חושבת שגם המשטרה – כשאנחנו מדברים על רמת ההצהרות ורמת הדיבורים – המשטרה לאחרונה, החל מהדרגים הבכירים ביותר – מרמת המפכ"ל, ואתה ציינת את זה, אדוני – יצאה בהצהרות לתעדוף הנושא של טיפול באלימות בחברה הערבית, וטוב שכך, ומנגד, גם המנהיגות הערבית, דרך המנהיגות הארצית וגם המנהיגות המקומית, עוסקת בנושא הזה גם בהצהרות, גם בעצרות, גם בהפגנות, וזה צעד מאוד מאוד חשוב.

בעניין הזה אני חושבת שכולם מסכימים היום שזה ה-win-win גם של החברה הערבית, גם של המשטרה וגם של המדינה כולה.

יחד עם זאת, יש איזשהו חסם אחד מאוד מאוד מרכזי שכדאי לתת עליו את הדעת, וזה החסם של האמון. כדי להגיע לפעולה אפקטיבית, מלאה, משמעותית, של אכיפה של המשטרה ומלחמה ומיגור של הפשע בחברה הערבית, נדרשת פה איזושהי פעולה משותפת.
מה שאנחנו רוצים להמליץ ולהציע בעניין זה למשטרה אבל כמובן זה דורש גם שיתוף פעולה עם המנהיגות הערבית – לצד האכיפה הבלתי מתפשרת, להפעיל מדיניות של שיטור מוכוון קהילה. זאת אומרת, לא רק השוטרים הקהילתיים שנמצאים ביישובים אלא כמדיניות – שמופעלת במדינות אחרות שיש בהן מצבים דומים למקרה במדינת ישראל - שהמשמעות שלה הידברות שוטפת, ממוסדת, שמקפלת בתוכה גם דיווחיות של המשטרה – דיברו כאן על היעדר דיווחיות – אחריות ושקיפות בכל היישובים או ברוב היישובים הערביים, ובכך להתגבר על הפער הזה, שכל עוד הוא לא יגושר, של אי-אמון, ככל שהמשטרה תרצה לפעול וככל שהמנהיגות הערבית תרצה שהמשטרה תפעל, בשטח יהיו הרבה חסמים שלא יאפשרו את זה. תודה.

תודה רבה. קובי אלון, בבקשה.

שלום, נעים מאוד. אני מנהל המחלקה המוניציפלית במרכז השלטון המקומי. מרכז השלטון המקומי, בהובלת היושב-ראש שלנו מר שלמה בוחבוט, מזה כמה חודשים מוביל תהליך של דיון, של תוכנית שתמפה ותתמודד עם נושא האלימות ביישוב הערבי. רק בשבוע שעבר עשינו אירוע בעיר טירה שהנושא שלו היה לא רק ההתמודדות עם נושא האלימות בהיבט של האכיפה אלא בהיבט רחב יותר, בנושא של חינוך וחברה, כי אנחנו חושבים שזה לא רק בעיה של אכיפה אלא בעיה של תשתיות ביישוב הערבי, בעיה של טיפול בדברים שמעבר לשעות הלימודים.
אנחנו הכנסנו את כל משרדי הממשלה – שזה כולל גם ביטחון פנים, גם משרד החינוך – לשולחן אחד אתנו, התקיים דיון השבוע ואנחנו מתכוונים לעשות תהליך שיהיה המשך של התהליך הזה, אז אנחנו מברכים על הדיון.

זה המשך ליותר מועצות? ליותר ערים?

לא, אנחנו מדברים על תוכנית שמבחינתנו היא כוללת את כל השלטון המקומי בהיבט של הרשויות הערביות.

חוץ מלדבר, נתתם להם משהו? תקציבים?

לתת, אנחנו לא נותנים כי אנחנו גוף שמייצג את הרשויות המקומיות, אבל בהחלט אנחנו מושיבים בשולחן אחד את המשרדים הרלוונטיים ואנחנו ביקשנו מהם לייצר תוכנית שתיתן מענה לנושא הזה.
מעבר לזה, אנחנו גם מכניסים שזה כן עניין שיש לו משמעות תקציבית. היושב-ראש שלנו מוביל מהלך במפעל הפיס, מעבר לעניין של בניית מתקנים, להתעסק בנושא של חברה וגם תחזוקה של מתקנים, כשעד היום לא טיפלו בזה – תחזוקה של מתקנים, זו אחת הבעיות הקשות שאנחנו מבחינת הראייה שלנו כמרכז יודעים שיש בעיה לרשויות לתחזק אותם, כדי שיהיה לנער ולנערה מקום לפעול מעבר לשעות הלימודים.

תודה רבה. ראש מועצת ג'ת, חאלד ג'רה, בבקשה אדוני. שלוש דקות.

ג'רה חאלד, ראש מועצה מקומית ג'ת. אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, כל הנוכחים, אני דוגמה חיה לאלימות שמשתוללת במגזר הערבי. לפני שלושה חודשים נבחרתי לראשות המועצה ואחרי שבוע ניסו לחסל אותי ונוריתי ברגל שלוש יריות וביד ירייה אחת. אושפזתי בבית-חולים במשך כמעט חודשיים.

מתוך השלושה שאתה ראש עיר, חודשיים היית בבית-חולים?

כן. הבחירות היו לפני שלושה חודשים.

אז אתה הרבה זמן ראש מועצה...

אתה רואה למה אני לא רוצה להיות ראש מועצה?

דיונים וכנסים ודיבורים זה דבר טוב, אבל רק מעשים. רק מעשים יתנו לבעיה הזאת להתחיל להיעלם.

אבל, המגזר הערבי הוא חלק מהמדינה, ואם חושבים במגזר היהודי שזה לא יגיע לשם, הם טועים בהחלט.

האלימות כלפיי היא על רקע פוליטי גרידא, והקבוצה הפוגעת מוכרת למשטרה היטב. הקבוצה שפגעה בי ומנסה גם לפגוע ולשים מכשולים בעבודה של המועצה המקומית, היא פשוט קוראת תיגר על שלטון החוק, היא חבורה של עבריינים שרוצה להשתלט, בשבילה המועצה המקומית היא פרויקט כלכלי. ולכן, זה מתחיל לחלחל ממקום למקום.

אני שמעתי שהרבה חברים תלו את החלק הגדול של האשמה במשטרה. נכון, המשטרה לא עושה את עבודתה כמו שצריך. נכון, אבל הראיה שהמשטרה – אם היא רוצה לעשות – היא יכולה, דוגמה מכפר ג'ת בשבוע האחרון.

בשבוע האחרון חלה הסלמה בלתי נסבלת במצב בכפר ג'ת. ירו לעבר הבית שלי עוד פעם וירו לעבר האוטו של האח שלי, ושרפו את המכונית של האח שלי שמובילה ומסיעה אותי למועצה, והנה הנהג שלי יושב שם.
אז נפל האסימון לשר לביטחון פנים, התקשר אלי באותו יום ואמר לי: עוד שעתיים אני מגיע אליך הביתה, ואכן זה מה שקרה. מאז שהגיע השר לביטחון פנים לכפר ג'ת ביום חמישי – אנחנו היום ביום שני – ארבעה ימים כפר ג'ת כמו מבצר צבאי, יותר מ-300 שוטרים, יותר מ-40 ניידות מסתובבות כל הזמן. לכן, כשהמשטרה רוצה לעשות – היא עושה.

שכחתי להזכיר לכם מקרה באמת מעניין.

בזה אתה מסיים.

מה אתה מציע, חאלד? לא סיפורים, מה אתה מציע?

מה אני מציע?

כן, בשביל מה סיפורים?

חבר'ה. אתה לא מנהל פה, גם לא קיבלת רשות דיבור.

במשטרה אמרו לנו – קצת סבלנות, אמרתי להם – קחו סבלנות כמה שאתם רוצים, אנחנו מוכנים לשתף פעולה עם המשטרה כל הזמן, ואני מכריז על זה קבל עם ועדה. אנחנו הצבענו להם על שמות, ואתה בא אלי בטענות שאני אפתור את המצב?

אתה לא מפנה טענות אליו והוא לא אליך, הוא לא מנהל את הישיבה.

להיפך. המשטרה, אנחנו רוצים לעזור לה.

חבר'ה, ביניכם אתם לא מנהלים דו-שיח. משפט אחרון.

משפט אחרון. עד כדי כך, שלפני כמעט שבוע, בחור בגיל 20 מסתובב עם נשק ביום, בשעה 10:00 בבוקר, בבתי-קפה, עושה כמה סיבובים, הולך לקטנוע שלו והולך הביתה.

אין פחד.

תודה רבה. סמאח, בבקשה. את מלוד?

סמאח סליאמה אגבאריה, אני עובדת בלוד, רמלה ויפו, אני עובדת סוציאלית ואני מנהלת עמותת נע"מ – נשים ערביות במרכז.

נא לדבר בקצרה כי אנחנו רוצים שהמשטרה גם כן תדבר.

תודה. אני רוצה לדבר על הפלח או על החצי הגדול של החברה הערבית, שזה הנשים, ועל רצח נשים, ואני רוצה להתחיל בלהקריא לכם את השמות של נשים שנרצחו באזור רמלה-לוד.

לא, סליחה. בנושא נשים ורצח נשים כבר היה דיון בכנסת.

אני לא הקראתי.

קראו את השמות, נסענו ללוד ולרמלה.

אני אוותר על החלק הזה.

וראינו גם את החברות שלך.

אני מאוד מקווה שהדיון הזה - - -

בואי תתמקדי בדיון הזה, אבל להתמקד בשלוש-ארבע שורות כי חלק מהדברים נאמרו כבר.

אוקיי, אז נתונים קצרים. בשנת 2010 נרצחו 18 נשים, אנחנו טוענות שזה 20 – אני מדברת על ישראל כולה, נשים ערביות ויהודיות. הנתונים הרשמיים מדברים על 18 נשים, ואנחנו מדברים על עוד שתי גופות שנמצאו. חצי מהן נשים ערביות והחצי השני נשים יהודיות, וכבר יש פה בעיה. אנחנו 17%, והרצח של נשים בישראל - - -

אני מאוד מכבד אותך, אבל אני רוצה להסביר לך דבר אחד. בנושא נשים התקיים דיון בכנסת, נאמר מה שנאמר. לא רוצה לחזור על זה.

אני רואה שההפרדה בין נשים לגברים מגיעה לכנסת, ויש לי בעיה עם זה. מצד שני, אנחנו רואים שהנתונים של נשים שמתלוננות – אני מדברת על נשים ערביות – נשים שמגיעות להתלונן ולהגיד: יש לנו בעיה של אלימות בבית, ומגיעות למשטרה, הנתונים עולים כל הזמן.
ואני שואלת מה קורה פה. מתוך עשרה מקרים של נשים יהודיות שנרצחו במדינת ישראל ב-2010, כולם פוענחו, מישהו משלם היום את המחיר. מתוך עשרת המקרים של נשים ערביות, אחד פוענח.

סליחה. תודה רבה, אמרת מספיק.

אני לא חושבת - - -

אנחנו מטפלים בנושא הזה.

זה לא המקרה שלנו. אחרון הדוברים.

רצח נשים זה פשיעה, פשע בחברה שלנו - - -

אחרון הדוברים, ממלא-מקום ראש עיריית ג'לג'וליה.

אדוני.

את סיימת.

חבר הכנסת ביבי, אני רוצה בכל זאת עוד משפט. אני לא מפריעה.

לא נשים. משפט אחד אני מרשה לך.

מה הבעיה שלך עם נשים, אני לא מבינה.

התקיים דיון פה.

זה שהתקיים זה לא מספיק. אני רוצה להגיד לך - - -

אני מאוד מכבד אותך, נגמר הדיון בנושא הזה.

אבל אדוני היושב-ראש, זאת גם אינדיקציה לתופעה.

סליחה. כבר נגמר הדיון, חבל. היה דיון בנושא נשים, הביאו את השמות, הביאו תמונות, הביאו הכול. אני לא רוצה לקיים עוד דיון.

מישהו פה בעד הפרדה.

אין בעיה, יש פה מזכירות של ועדת הפנים, היא תרשום את נושא הנשים. אם תרצו להעלות את זה עוד פעם, יבדקו את זה.

אולי אני אבוא לבית-שמש ואז תתייחסו.

ג'אבר ג'אבר, ראש מועצת ג'לג'וליה. קודם כול, אני מברך את מי שיזם את הישיבה הזאת.

כולנו מברכים אותו.

האמת – מוזר מאוד, ואני מאוד מתפלא. כשהעניין נוגע לאזרח יהודי – אלימות או פגיעה – תוך שעה-שעתיים מי שנגע בו, תופסים אותו, עוצרים אותו עד תום ההליכים, וזה מה שקרה בג'לג'וליה.


לפני שנתיים, שלושה בחורים שתקפו אדם על חוף הים בתל-אביב – לא יצא אור השמש וכבר תפסו אותם, עצרו אותם וקיבלו את העונש שמגיע להם. אבל בג'לג'וליה, במקביל, שישה מקרי רצח – לצערנו הרב, המשטרה לא נקטה ולא עשתה את המאמץ המתאים על מנת שיעצרו או שיתפסו את הפושעים האלה, וזה מאוד מוזר.


למה המשטרה פה פועלת בצורה אחת, וכשהעניין נוגע לאזרחים או לתושבים הערביים אנחנו כל הזמן רק מתלוננים, מתלוננים, והמשטרה – אין ראיות, אין עדים, אין, אין, אין.

נמצא פה תת-ניצב אפרים, הוא יתייחס לזה.

כפי שסיפר קובי, לפני שבוע היה לנו כנס בטירה, ואחד המרצים, ד"ר אבו-עסבה, אמר – יש אלימות ויש פשיעה. אלימות – אנחנו כראשי רשויות, כמחנכים, כמנהלי מחלקות – אפשר להתמודד מול התופעה הזאת, אם זה בחינוך, אם זה בתרבות, אבל בפשיעה אי-אפשר כראש רשות או כמנהל מחלקה או אף אחד, אף תושב לא יכול להתמודד מול הפשיעה, אלא רק המשטרה. המשטרה היא היחידה שיכולה להתמודד ולעקור את הפשע, ובתוך המגזר הערבי כבר יש לנו את ארגוני הפשע.

אדוני, הגדרת את זה יפה. תודה רבה.

תודה רבה.

אחרון הדוברים, ראש עירייה או ראש מועצה – כפר קאסם?

סרסור נאדר, ראש עיריית כפר קאסם. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קהל נכבד, עניין האלימות, באמת בשבועות האחרונים או בחודשים האחרונים זה עולה וצף במגזר הערבי, וגם במגזר היהודי, אבל רבות במגזר הערבי.

אני רוצה להתמקד בארבע נקודות – לא רוצה לדבר על מקרים. דבר ראשון, המשטרה חייבת לעשות מה שמוטל עליה, חייבת לפצח מקרי רצח במגזר הערבי. לא יכול להיות שבג'לג'וליה נרצחים שישה אנשים בכמה חודשים, ואין פיצוח למקרה אחד. נרצח אצלי מורה מחנך, מעולם לא פגע בזבוב, ועדיין אין לנו קצה חוט. כשאתה מדבר עם ימ"ר מרכז, עונה לך אחד בשם עופר מועלם, נותן לך מילה מכאן עד השמים, זורק אותך מהמדרגות – אתה כראש עיר.

שנית, יש להשקיע ולהביא תקציבים. השקעה בחינוך בכל סוגיו – אם זה חינוך פורמלי וחינוך לא פורמלי – בתשתיות, בדיור, לרבות בהרחבת תוכניות המיתאר, זוהי זכות בסיסית לילדים ולבנות שלנו לחיות. ילד שלי יורד לפתח-תקווה, רואה את התשתיות – משתגע, חוזר אלי בוונדליזם, אז אנחנו, גם מגיע לנו מה שמגיע לאנשי פתח-תקווה.
אם הממשלה תשכיל לדעת וישקיעו בארבע הנקודות שהזכרתי, אני אומר לך אדוני היושב-ראש, האלימות במגזר תרד פלאים.

תודה רבה לך.

- - -

לא, לא. זהו. המשטרה, אחר כך אני מסכם. תנ"צ אפרים, תחליטו מי מביניכם יציג.

סמי אבו שחאדה, חבר מועצת העיר תל-אביב – לא פחות מראש עיר.

בקצרה, בבקשה.

סמי אבו שחאדה, חבר מועצת העיר תל-אביב-יפו ואני רוצה לדבר על המקרה שהיה ביפו ביום שישי האחרון, בערב חג המולד, שבו נרצח יושב-ראש העמותה האורתודוכסית, חבר טוב – אנחנו שנים ביחד – מר גבי קאדיס - -

"אללה ירחמו".

- - שהוא רואה-חשבון מצליח והוא עורך-דין, ואין לו שום קשר לא לפשיעה ולא לפושעים, והוא נרצח בסוף תהלוכת חג המולד כאשר היו מאות אנשים ברחוב – לא בחושך, לא במקום שאף אחד לא ראה, עם מאות אנשים, בשעות ערב, וזה היה בערב חג המולד.

יש חשודים, ואת זה גם ראינו הרבה בטלוויזיה.

אני אומר את זה כדי לדבר על הדבר הכי בסיסי שמשטרה צריכה לעשות והיא לא עושה. אצל הפושעים ביפו אין תחושת הרתעה בכלל. הפושעים עובדים כאילו אין משטרה במדינה, וזה לא עניין שביניהם, בין הפושעים זה נגמר – יש את כל מה שכולנו מכירים, משפחות, זה כבר סיפור ישן – ויש שם אוזלת-יד מזעזעת, אנחנו מדברים פה על יושב-ראש העמותה האורתודוכסית שאין לו קשר לעולם הזה, והדברים לא בחושך, כי הפושעים, מבחינתם אין משטרה.
זה משליך על האנשים הנורמטיביים. האנשים הנורמטיביים היום ביפו גם לא יפנו כדי להתלונן במשטרה – כי גבי קאדיס התלונן במשטרה, וגם סגנו, המורה שלי לשעבר, מר פיטר חבש, התלונן במשטרה. כשזרקו רימון הלם על הבית שלו הוא התלונן במשטרה, וכשתקפו אותו פיזית בכנסייה הוא התלונן במשטרה, וכשהציתו לו את הרכב התלונן במשטרה, וכלום לא קרה בעניין הזה ובסוף הוא גם נרצח.

אז האנשים ביפו – הנורמטיביים – לצערי הרב, לא פונים היום למשטרה, פונים לראשי ארגוני הפשע שהם אלה שידאגו לביטחונם האישי. אנחנו נמצאים במקום שהביטחון האישי של בני-אדם נורמטיביים, שאין להם שום קשר לפשיעה, נפגע, בגלל אוזלת-היד שמגלה המשטרה פה ביפו וגם במקומות אחרים – אני מכיר יותר טוב את יפו – אנשים נאלצים, נאלצים בעצמם להגיע למקומות שאף אחד מהם לא היה מגיע לפני כן למקומות האלה. ואני מקווה, התיק הזה של החקירה – אומרים שהוא כן יתקדם והוא לא ייסגר כמו עשרות התיקים שנסגרו ביפו בשנים האחרונות, תיקים של רצח שאף אחד מהפושעים לא נמצא מאחורי סורג ובריח ומסתובב חופשי בינינו.

תודה רבה, אדוני. המשטרה. מי החלטתם שידבר?

אדוני היושב-ראש, קודם כול אנחנו מקדמים בברכה את קיומו של הדיון הזה, כמו גם קיומו של הדיון הקודם בוועדת הסמים. אנחנו רוצים לומר שגם השר לביטחון פנים וגם מפכ"ל המשטרה מכירים בחשיבות הנושא ומציבים אותו גבוה מאוד בסדר העדיפויות הארגוני. לראיה, לדיון הזה נשלח נציג רם-דרג בדמותו של ראש חטיבת החקירות.

אמרנו לעניין, לא דיבורים.

אני לא רוצה להסתתר מאחורי נתונים אבל דווקא הנתונים שלנו מציגים ירידה יחסית בשנת 2011 הן בהיקף האירועים – גם אירועי ירי, גם אירועי רצח – והן באחוז של האירועים מכלל האירועים בארץ, אבל אני אשטח ממש בקצרה מספר פעולות שנעשו ושאמורות להיעשות בזמן הקרוב, שלטעמי נותנות מענה מיטיבי לתופעה.

הדבר הראשון הוא שבמהלך שלוש השנים האחרונות נערכו שלושה מבצעים רחבי-היקף וארוכי-טווח לאיתור אמצעי לחימה, בדגש על המגזר הערבי. במהלך המבצעים האלה נתפסו מאות חשודים, הרבה מאוד אמצעי לחימה שנתפסו, והוגשו כתבי-אישום בנושא הזה.
מעבר לכך, הופעל מספר גדול של סוכנים משטרתיים בתחומים של אלימות, של אמצעי לחימה וסמים. כשליש מהמופללים, למעלה מ-150 איש, הם מקרב המגזר הערבי. זה בשנת 2011 בלבד.

המשרד לביטחון פנים ומפכ"ל המשטרה מקדמים תוכנית לשיפור השיטור במגזר הערבי. במסגרת התוכנית הזאת אמורים להתווסף כ-1,800 תקנים לתחנות המשטרה, שבהם מובהקות למגזר הערבי, ובהחלט התמונה אמורה להשתנות לפחות בהיבט הזה.

תחזור עוד פעם על המספרים כי אני לא רואה שהאוצר הולך להוסיף 1,800 תקנים. מאיפה המספרים האלה?

יש לי עוד מעבר לכך. מעבר ל-1,800 התקנים - - -

מאיפה הם באים?

אני יכול לומר שזה בתוכנית שלנו במשטרה, במסגרת התוכנית הרב-שנתית לשנים הקרובות – כ-1,800 תקנים.

מה זה השנים הקרובות? כמה שנים?

התוכנית הרב-שנתית היא לחמש שנים. אני מניח שבמהלך חמש שנים כבר נראה את זה מתהווה לאט-לאט.

כנראה שאנחנו תמימים – גם אתה וגם אני – אגיד לך מאיפה התמימות שלנו נובעת. שאנחנו יודעים לתכנן אבל מי שנותן את התקציב ומי שנותן את האנשים – אני יכול להגיד שבשנים הקרובות יתווספו למשטרה 500 תקנים או 5,000 תקנים, או 500,000. השאלה אם מישהו אמר שמאחורי התקנים האלה יש גם גיבוי תקציבי.

יש לי תוכנית של אגף התכנון במשטרה – כמובן, אני מניח שזה יהיה תלוי-תקציב – אבל מעבר לכך זה כבר בשלבי יישום מתקדמים.

אני יכול לומר דבר נוסף. יש כוחות שאנחנו מכנים אותם "אורגנים". על-פי התוכנית, אדוני היושב-ראש, היו אמורים לקום 14 אורגנים, כל אחד מהם מונה 59 תקנים של אנשי משטרה ממגזרי האח"מ והאג"מ. כל התקנים האלה למעשה אמורים להיות מופנים לתחנות במגזר הערבי, פשוט לשיפור השיטור במגזר הערבי. שלושה מהם כבר הוקמו.

אפי, התוכניות האלה מגובות בתקציב או לא? כן או לא?

כן.

עזוב, אל - - -

התשובה היא כן.

אדוני היושב-ראש, זה כבר בהליך יישום.

זה מגובה עם תקציב מול האוצר?

כן.

כן.

בבקשה, אם אתה אומר לי שזה מגובה עם תקציב - - -

מגובה לגמרי. זוהי תוכנית חומש. נכון שזאת תוכנית חומש, אבל לגבי האורגנים האלה, דווקא השר והמפכ"ל החליטו לשים את מלוא כובד המשקל, אדוני, וכנראה שזה ייושם כבר בשנת 2012. זו התוכנית, לגבי כל 14 האורגנים, כאשר כבר שלושה אורגנים הוקמו: בעיירות, ביישובים ערביים.

למעשה, אדוני היושב-ראש, שני אורגנים מונים 59 כל אחד, כבר הוקמו בטייבה ובנצרת, ואורגן נוסף בתחנת עיירות שהוא מונה 108 שוטרים. אלה כבר הוקמו. עד סוף השנה, כפי שאמר חברי, אנחנו אמורים לראות את היישום המלא שלהם.

מעבר לכך, נערך פיצול בהחלטת פיקוד המשטרה והמשרד לביטחון פנים. פוצל המחוז הצפוני לכדי שני מחוזות – והכול בתוספת תקנים פנימית, במשחק פנימי של תקנים – מה שאומר שיש פה שני מחוזות שמטפלים למעשה בשטח של המחוז הצפוני.

אדוני היושב-ראש, אנחנו שמענו את זה בעבר.

גברתי, אני יודע ששמענו את זה בעבר. הרי דיברנו על כך שאנחנו רוצים מעשים, ואני אתן לך דוגמה לחוסר מעשה. קח את עכו – עיר מעורבת שבשנת 2001, לפני עשר שנים, התקן היה 140 איש. היום, התקן 136 וחצי, והתקן הזה למשל הוא אפילו לא מלא, המצבת עומדת על 131. איך תסביר את זה?
אתה מצד אחד מספר לי על אורגנים, מצד שני אתה רואה עיר מעורבת – שצריכה אנשים – ובמקום שיהיה לה לפי התקן, היא עומדת מתחת לתקן. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, קודם כול, במסגרת השינוי של המחוזות, הקמת המחוזות, הוקמו גם שתי יחידות מרכזיות – במחוז חוף ובמחוז צפון – כאשר הייעוד, בין התפקידים של היחידה המרכזית במחוז חוף, לטפל גם בעכו, לטפל טיפול אפקטיבי בפשיעה שם במחוז.

אפי, סליחה שאני מקשה כי אני מכיר את המשטרה – קצת, יומיים הייתי. אם היית בא ואומר: אנחנו הקמנו שני מחוזות שהם אופרטיביים, עם מבנה של פיקוד מאוד מאוד נמוך, עם פנים לשטח, לקחנו מחוז שמונה 300 איש כמטה, והפכנו שני מחוזות, בכל אחד שמנו 50, ואת ה-200 הורדנו לשטח, אלא מה אתם אומרים? אנחנו פיצלנו, הוספנו עוד מחוז אחד, ואז הוספנו עוד מטה.

לא.

אדוני היושב-ראש, הקימו שני מחוזות ועיבו אותם בתקנים. לקחו גם מהמטות – קיצצו 10%- כדי להעביר אותם לשטח, מתוך המטות לשטח, וביניהם עיבו במספר רב של תקנים את המחוזות האלה, כדי לתת מענה.

אבל זה לא רק עניין של כמות, ברשותך אדוני היושב-ראש.

גברתי, תאמיני לי שאני מבין. תני לו לסיים את הסקירה שלו. אני יודע לשאול את השאלות הנכונות.

אבל תיתן לנו גם לשאול.

אני אתן לך.

אדוני היושב-ראש, הפיצול של המחוזות לא היה רק פיצול טכני אלא גם תוספת תקנים, ותוספת משמעותית רבה של תקנים.

נתתי לך דוגמה של עכו.

המפכ"ל וגם השר לביטחון הפנים רואים את שנת 2012 כנקודת מפנה בטיפול אפקטיבי בפשיעה לאורך השנה הזאת, ואנחנו מאמינים בכך – עם האורגנים הללו ועם הקמת המחוזות האלה ועם טיפול יעיל וממוקד בפשיעה, במיוחד אני אומר, אדוני היושב-ראש, יהיה טיפול אפקטיבי, יהיו יותר כתבי-אישום.

כבר היום אני יכול להגיד לאדוני - במשולש כבר הוגשו כתבי-אישום נגד 12 אנשים. אם כבר מדברים על מחוז מרכז – טיפול מהיר, יעיל. עצורים עכשיו מספר אנשים בתיקי רצח, ואנחנו מאמינים שתהיה התקדמות בנושא הזה. מימ"ר מרכז, במהלך השנה האחרונה, בחודשים האחרונים, פענחו שמונה תיקי רצח במגזר הזה.
לכן, אני אומר – יהיה טיפול יעיל, רציני במהלך השנה הזאת.

באיזה עיר?

במשולש. היום הוגשו כתבי-אישום נגד 12 אנשים בשעה 11:30 בבית-המשפט המחוזי.

איפה? באיזו עיר?

בטירה, טייבה - - -

מה רצתה להגיד גברתי, בבקשה.

אנחנו לא באים לתת ציונים, זה לא המקום. כאשר אנחנו מדברים על חוסר אמון, אנחנו מדברים על התפקוד, לא רק על כמויות. גם אם אתה תכפיל את מספר אנשי המשטרה ותשמור על אותו תפקוד ועל אותן טענות שאנחנו שומעים – ואתם לא מתייחסים לטענות – ההרגשה שלנו שאנחנו באים וטוענים טענות רציניות, אנחנו לא שולפים טענות, אבל לאף טענה אתם לא מתייחסים.
למשל, טענות על כך שחלק גדול ממקרי הרצח הם מקרים צפויים. אנשים מאוימים, אנשים באים למשטרה, אז המשטרה חושדת, יודעת שפה אפשר שאנחנו ניתקל במקרי רצח בשבוע או בעתיד הקרוב, וזה שמאוים הוא נרצח. זה עניין של תפקוד.

תודה רבה, גברתי.

משפט אחרון. מה זאת אומרת כאשר אתם עונים לנו שהמשטרה לא מצליחה לאתר חשודים. ברשותך אדוני היושב-ראש, אני רוצה שאתה – אם יש לך ניסיון במשטרה – אני רוצה שאתה תענה לי. כאשר הם שולחים לחבר כנסת תשובה, המשטרה לא מצליחה לאתר את החשודים, והם לא ברחו מחוץ-לארץ, זו אינדיקציה על רצינות ולא על כמויות של אנשי משטרה.

אינני יודע על איזה תיק את מדברת אבל אם לא הצליחו לאתר את החשודים - - -

כמה תיקים בעכו.

תודה רבה לכולם. קודם כול, לגבי המקרה שאת העלית, אמרת שזה בחור.

מעכו.

לא, לא מעכו. שאמרו לך: פיטרנו אותו.

כן. חוקר מרמלה.

אני מבקש שתעבירי את זה בצורה מסודרת לאפי, והוא יגיד לך בדיוק מה קרה.

העברתי. אחרי הדיון של לוד אני העברתי.

את יכולה להעביר אלי דרך הלשכות, וניתן מענה.

חבל שחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה לא פה – ודאי יש לו דברים חשובים יותר לעשות כי הוא העלה את הנושא הזה ל"דיון מהיר", ואנחנו נענינו לבקשה שלו.

אני קודם כול מודה לו שהעלה את הנושא הזה. לדעתי זה נושא חשוב מאוד. אני גם מודה לחברי הכנסת שהשתתפו, וכל אחד תרם את חלקו. בדיוק דיברתי עליך, חבר הכנסת זחאלקה.

התקשורת מתעניינת בגלל השידור החי – בדברים שלך במיוחד.

אומרים שאסור להגיד שבחו של אדם בפניו, אבל הרשו להגיד חלק משבחו בפניו, אז אם לא היית פה הייתי אומר הרבה דברים טובים עליך, אני אגיד עכשיו רק חלק מהדברים. אנחנו מודים לך שהעלית את הנושא הזה ולחברי הכנסת שיושבים כאן. אני חושב שהדיון הזה הוא חשוב מאוד, הוא תרם תרומה גדולה ליחסים שאנחנו רוצים שיהיו בין ערבים ליהודים, ואני גם מודה לכל מי שפה דיבר וגם מי שלא דיבר, ואנחנו מבינים מה הכוונות.

יש פה אנשים שהם די פסימיים – אנחנו תמיד צריכים לראות את האור בקצה המנהרה ולא את האור של הרכבת, כך שאנחנו תמיד צריכים להיות אופטימיים.

אם יש אור, רואים אור.

לאלימות ולפשיעה יש הרבה סיבות והרבה מטפלים. אני חושב שאם אנחנו נאגד את כל המטפלים ביחד, אנחנו יכולים להגיע למצב שכן אנחנו יכולים להתגבר על הבעיה.

כשאנחנו מדברים על משטרה – לא בגלל שאני שוטר, ותיכף גם אגיד כמה דברים על המשטרה – אני חושב שישנה גם בעיה איך המדינה רוצה לראות את המשטרה שלה או איך המדינה רוצה לשלוט במחוזות, בכפרים, במועצות, בערים, בעיירות – זה נושא של תקציב מדינה למשטרה.

לצערי, המשטרה היא קטנה על המדינה. לצערי. לכן שאלתי את תת-ניצב אפרים האם התוכניות הן מגובות בתקציב של האוצר או אלה תוכניות שאנחנו מכירים, שכל תוכנית היא בעצם בסיס לשינויים, ואנחנו רואים בתוכניות האלה יותר שינויים ומעט מאוד בסיס, וחבל.

אדוני היושב-ראש, אני יכול לשאול אותך שאלה?

אתה יכול לשאול, אבל בקצרה כי אני מסכם.

חשבתי שבגלל שאתה בשני צידי המתרס - גם מפה וגם מפה - - -

לא, לא. אני יושב-ראש עכשיו.

השאלה היא לאור הדיון שהיה עכשיו, האם לך יש דרך טובה יותר - -

תיכף אני אגיד אותה.

- - לסיים את האלימות במגזר הערבי – טובה יותר מאשר יש למשטרה היום.

זאת שאלה. אם יש לי דרך טובה יותר, אז קודם כול אני אגיד לך – כן, כי אני רוצה להיות שר לביטחון פנים...

הנה, בבקשה. אגב, תיאמנו את השאלה...

חבר הכנסת דניאל בן-סימון, אומרים שלכל חייל יש את הגביע של הרמטכ"ל בתרמיל שלו, כל חייל רוצה להיות רמטכ"ל, אז השאלה שלך היא שאלה די מכשילה. לכן אני יודע למה שאלת אותה.
אני חושב שהנושא הוא גם במשטרה, גם בחינוך, גם בעבודה סוציאלית וגם ראשי עיריות ומועצות, בתנאי שייתנו להם גם את הכלים. ולצערנו הרב, לא תמיד נותנים את הכלים, הכלים הולכים לדברים אחרים.

בנושא הזה של המשטרה, פה אני מגיע לשאלה שלך באיזה כובע אני – אפי, ותעביר את זה למפכ"ל שלך וגם לשר לביטחון פנים.

משטרה טובה היא משטרה שיוזמת, היא לא משטרה שרודפת אחרי האירועים. היא צריכה להיות משטרה שתיזום שני צעדים קדימה, כי ברגע שהיא משטרה שרודפת אחרי האירועים, היא כבר מתחילה להיות משטרה של מכבי-אש, של כיבוי שריפות - פה יש שריפה ואני מכבה אותה, שם יש שריפה ואני מכבה אותה, היא לא יוזמת. היא צריכה ליזום, לחשוב היכן תהיה השריפה בעתיד, שם אני שמה את כוחי.

אני יודע שיש בעיה של בלון, שברגע שאתה לוחץ אותו במקום אחד, הבלון מתנפח במקום שני, ואני חוזר שוב לנושא של כוח-אדם ומשימות.

ופה אני מגיע לנושא של המגזר הערבי. אם המגזר הערבי – היחס שלו באוכלוסייה הוא 17%, והפשיעה שם - - -

קצת יותר.

כ-20%.

את מזרח-ירושלים אני לא כולל. זה ההבדל בינינו.

בסדר, 20%.

17% בלי ירושלים.

20%, והפשיעה שם היא 40%, אני חושב שאנחנו צריכים לתת אותו יחס מבחינת כמות משטרה. המפתח צריך להיות שונה – המפתח לא בכמות כוח-אדם מול נניח עיר שיש בה 100,000 תושבים שהיא צורכת כך וכך שוטרים, ועיר אחרת שיש בה 20,000 תושבים שהיא צורכת פי-שלושה בנושא הפשיעה, אז שם אנחנו צריכים להשקיע. אם אתה האדם שמתכנן את המפתח הזה, אז תיקח זאת בחשבון.
אני כן הייתי רוצה לראות – ואתה נגעת בזה קצת – צוות חוקרים של משטרה שיבדוק גם את הפשעים ואת הרציחות בעבר, לא אותו צוות. אני מכיר גם צח"מים שהקימו. כשצח"מ מגיע למבוי סתום, מוחקים את הצח"מ הזה – לוקחים אנשים חדשים לגמרי שיבדקו את כל הפשעים בעבר, את כל התיקים מהעבר, ובמיוחד במגזר הערבי.

המפכ"ל מוביל מדיניות כזאת.

דיון לא מספיק, צריך להקים.

לא. הוא עושה את זה.

למה במגזר הערבי? כי זה חשוב שאדם שביצע פשע – אפילו לפני עשר שנים – יביאו אותו עכשיו לדין, שיידעו שאנחנו לא שוכחים, ואז העתיד ייראה אחרת.

אסור להשלים עם העובדה שנרצחים, במיוחד שנושאי תפקידים נרצחים או שיורים על נושאי תפקידים, כי זה קו אדום. זה מסמל את השלטון. בכלל, כל נרצח – למשפחתו ולסביבה שלו הוא מאה אחוז נרצח, זאת אומרת אין נרצחים בסטטיסטיקה. סטטיסטיקה יכולה להיות לגבי גונבי בקבוקים, אבל לגבי נרצחים אין דבר כזה סטטיסטיקה, כי נרצח הוא מאה אחוז נרצח למשפחה שלו, הוא מאה אחוז נרצח לסביבה שלו. לכן, לגבי נרצחים אני לא מוכן לקבל סטטיסטיקה.
הייתי רוצה כן לראות למשל מתנדבים. מכובדיי ראשי המועצות וראשי הערים, כן הייתי רוצה שתעודדו בחוזרים, בשלטים – אינני יודע, תעשו את זה בכל דרך – שיתוף עם המשטרה, התנדבות למשטרה כמשמר אזרחי, התנדבות לכל מיני פעולות שיעזרו גם למשטרה, כי אומרים שאם אנחנו יכולים לעזור לעצמנו, זו העזרה הכי נכונה.
יפה, הייתי רוצה לראות את ועדת הפנים שתסייר ותהיה במגזרים. בפעם האחרונה ביקרנו בלוד-רמלה, לדעתי זה היה סיור מצוין, ואגיד לכם למה.

מה עם הנתונים, אדוני היושב-ראש?

דקה. למה הסיורים האלה עוזרים? קודם כול, מפקד התחנה והמתנדבים מקבלים מוטיבציה. ברגע שבאים מהכנסת וחברי כנסת ומתעניינים בהם, המפקדים בשטח מקבלים מוטיבציה. ותאמינו לי שגם אנשים, אזרחים שאנחנו פוגשים – פגשנו אנשים ברמלה, פגשנו בלוד – ואזרחים מהשורה שדיברו בוועדת הפנים, גם הם מקבלים מוטיבציה לעזור למשטרה.

בנושא שקיפות של דוח שיוצא מהמשטרה, אני זוכר - - -

אני אשמח להתנדב, לבנות לכם סיור כזה ביפו.

סלח לי, אדוני, דקה. תאמין לי אני יודע עליך ואני יודע שאתה גם קצת בטראומה – אתה היית ליד הנרצח ולא רחוק ממנו, וזה לא קל.

הסיור לא קשור לטראומה. להיפך. אתה מציע סיורים, אני איתך.

אני יודע, אני יודע. שקיפות – אני יודע שיש חוברת ובחוברת הזאת יש סטטיסטיקה מדויקת של כל מגזר ומגזר, כל עיר ועיר.

אין.

אם אין, אז אני מבקש, אפי, להעביר לה חוברת כזו שהמשטרה מוציאה – אני מכיר את החוברת הזאת. יכול להיות שאלייך זה לא מגיע. אם לא מגיע, זוהי לקונה.

אין לפי מגזרים, אני אומרת לך. גם הפסיקו לתת למרכז המחקר והמידע לפי מגזרים.

יש. אפי, הנה, נשמע אותו.

יש בתוך המשטרה – פנימי – פילוח, אבל לא מוציאים את זה החוצה.

הפסקתם להוציא את זה, אז אנחנו דורשים שאתם כן תוציאו את זה, שזה יהיה חלק מהדיווח השנתי שלכם. זה מאוד חשוב.

- - -

אנחנו רוצים להיות משטרה של כולם. המטרה היא להיות משטרה של כולם ולא ללכת לפלח לפי -- - -

שקיפות זה משטרה של כולם.

שקיפות – גם זה שקיפות. אני יכול לתת לך נתונים, אמרתי לך, אני יכול להציג לך את הנתונים, בַּפְּנים.

תודה רבה. היא תפנה אליך לגבי נתונים. אני שוב רוצה להודות לכל המשתתפים. אני חושב שזה היה דיון טוב, אבל כשדיון טוב נגמר זה לא מספיק, צריך גם יישום של הדיון.

לכן, אני מציע, כבוד היושב-ראש – אני אדבר גם עם היושב-ראש הקבוע, חבר הכנסת אמנון כהן – שתהיה ישיבת מעקב בנושא כל שלושה חודשים. כל שלושה חודשים תשב כאן, תקיים ישיבת מעקב מה קורה בנושא הזה. צריך מעקב צמוד. אנחנו רוצים השנה לצמצם את הפשיעה. צריך שוועדת הפנים תירתם למאמץ הזה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:40.>