PAGE
29
ועדת הכספים
28/12/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 950>
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ב' בטבת התשע"ב (28 בדצמבר 2011), שעה 9:40

<הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 42), התשע"ב-2011>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר

רוחמה אברהם-בלילא

טלב אלסאנע

מגלי והבה

יצחק וקנין

יוחנן פלסנר

פניה קירשנבאום

>
ערן יעקב - סמנכ"ל בכיר תכנון וכלכלה, רשות המסים, משרד האוצר

זאב פורת - סמנכ"ל בכיר אכיפה וגבייה, רשות המסים, משרד האוצר

עופר שרון - מנהל מחלקה בכיר מס ערך מוסף, רשות המסים, משרד האוצר

גדעון לואיה - ממונה בכיר אכיפה וגבייה, רשות המסים, משרד האוצר

שי דותן - מנהל תחום כלכלה מע"מ, משרד האוצר

איריס וינברגר - סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד האוצר

ספי זינגר - משפטן, משרד המשפטים

יעל מליק - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

דורון קופמן - רו"ח, נשיא לשכת רואי החשבון בישראל

עופר מנירב - רו"ח, יו"ר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל

איתן צחור - עו"ד, לשכת עורכי הדין

יהודה טלמון - נשיא לה"ב, לשכת הארגונים העצמאיים

חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים

שני אלוני - ההסתדרות הרפואית בישראל

שגית אפיק

טמיר כהן

חבר המתרגמים –אהובה שרון
<הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 42), התשע"ב-2011>

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 42), התשע"ב-2011. רוחמה, את רוצה לומר משהו?
אני מציע שנאשר את ה-2.5 מיליון ואת העשרים מיליון ואת השאר נפצל.

בסדר.

אם כן, לשם מה צריך את הדיונים האלה? נעשה את זה במשך דקה וזהו.

למרות שבסעיפים שהשגנו יש הטבות נוספות.

לא משנה. נפצל ונעשה את זה בשבוע הבא, בעוד שבועיים ונגמור את העניין.

אני מציעה שנעשה את זה בשבוע הבא. אין שום בעיה. זה תלוי בך.

מכיוון שאין זמן, חברי הוועדה, אני מציע שנפצל את הסעיפים האחרים ונמשיך את הדיונים בשבוע הבא. נאשר במליאת הכנסת את מה שאישרנו וזהו. למה צריך להסתבך?

לאשר את הדיווח המקוון על 2.5 מיליון ואת העשרים מיליון.

כן. את השאר להמשיך על שולחן הוועדה ולהמשיך בשבוע הבא. בשבוע הבא יש לנו זמן.

אנחנו חושבים שנכון להעביר את החוק, להעביר את כל הסעיפים שנמצאים בו. אנחנו יודעים שחברי הוועדה היו מאוד מוטרדים מנושא הבסיס המזומן והאפקטיביות של החוק שעבר ביולי ולכן את הסעיף שנוגע לבסיס מזומן אנחנו חושבים שאולי נכון יהיה לפצל ובזמן הזה לבחון את הסוגיה הזאת.

להכניס את ההטבה. על בסיס מזומן נותן הטבה.

ההצעה שלנו שנגעה לסוגיה הספציפית בבסיס מזומן, היא מאוד חשובה לנו כי כרגע אנחנו לא יכולים לעשות שומות לגבי המועד או קשה לנו יותר לעשות שומות לגבי הנושא הזה של יחסים מיוחדים או עסקאות חליפין או עסקה שלא נקבעה לה תמורה, אבל אנחנו מבינים את הדאגה בנושא של האפקטיביות של הבסיס מזומן בגלל שישנם עוסקים.

נקיים על זה דיון בשבוע הבא.

אני חושבת שצריך לקיים דיון כשהנושא צריך להיות מועד דרישת חשבונית המס.

אבל אפשר לעשות את זה בשבוע הבא.

את זה אפשר לעשות בשבוע הבא.

זאת הטבה שאני יכול לעשות את זה בשבוע הבא.

זאת לא בהכרח הטבה.

אני לא רוצה שאצלנו יהיו ויכוחים. אתם במשרד האוצר, כללית יש לכם ויכוחים כי אתם אנשים ברמה מאוד גבוהה. אני לא רוצה שיהיו ויכוחים אצלנו.

בחוק על בסיס מזומן, שזה החוק שלך ושל אלכס מילר, התעוררה בעיה. אנחנו רוצים לנצל את ההזדמנות של הבסיס מזומן כדי לפתור בעיה שהתעוררה שהיא מנוגדת לחוק, שהחברות הגדולות מנצלות את היכולות שלהן.

גם המדינה.

גם המדינה, בסדר. אני אתך בעניין הזה. בסדר, גם המדינה. אז אנחנו רוצים לנצל את החוק הזה, כמו שנהוג לעשות, בהסכמה עם רשות המסים כדי לפתור את הבעיה הזאת. אומרת איריס שגם להם יש אינטרס בסעיף הזה, נפצל אותו כדי לגמור את החוק לפני ה-31 בדצמבר. בסדר, אבל לי יש אינטרס ולך יש אינטרס שהתיקון לסעיף הזה יהיה מיד.

נכון.

אני שאלתי אותה האם מבחינתם הם יהיו ערוכים כבר בשבוע הבא. אני לא בטוח שזה יהיה בשבוע הבא, אבל אני אומר בכוונה שבוע הבא כי אני מתכוון למועד הקרוב ביותר האפשרי.

בישיבה שהייתה לי אתמול עם איריס ועם כל הצוות של רשות המסים, אנחנו הגענו לכלל הסכמה שאנחנו נפצל את הסעיף הזה מהחוק, לא נצביע עליו היום, כאשר מיד בימים הקרובים תיקבע ועדה יחד אתי או מי מחברי הכנסת שירצה להשתתף, רשות המסים וכמובן כל הגורמים המקצועיים שקשורים לעניין הזה. אני הוספתי ואמרתי שתיקון המצב יכול להיעשות רק על ידי הנחת הצעת חוק. זאת אומרת, אנחנו נשמע את כולם ובסוף זאת תהיה הצעת חוק של הוועדה לתיקון המצב הנוכחי.

אני לא מסכים לזה ואני אגיד לך למה. הצעת חוק זה תהליך ארוך, זה תהליך שיכול לקחת הרבה זמן.

נבדוק את זה.

לכן אני שואל אותם האם כאשר מפצלים את זה, האם אפשר להביא את זה בזמן הקרוב. אם מביאים את זה בזמן הקרוב, אנחנו כאן בוועדה נשים את זה בחוק.

בסדר.

אתם מתנגדים למה שאמרתי?

אפשר לעשות את זה. גם את תיקון המועד שאתה חושב עליו, אפשר להכניס תוך כדי הדיון עצמו.

לגבי הסעיף הזה, אני חושבת שכן אבל נדמה לי ששבוע זה זמן קצר מדי.

שבוע, שבועיים. שבוע הבא בלאו הכי מלא לנו. אני מדבר טכנית. לא עוד שנה.

לא עוד שנה.

ולא עוד שלושה חודשים. בזמן הקרוב.

אפשר לנסות.

לא לנסות. אנחנו אנשים חרוצים. בסדר. קיבלתי את מה שאמרת. בסדר גמור.

אדוני היושב ראש, יש לי בקשה אחת. אם הוועדה הולכת לפצל את הסעיף הזה, אני מבקש לפצל יחד עם זה עוד סעיף אחד, את סעיף השלושים אחוזים. מצד אחד יהיה המאזן הזה ומצד אחד המאזן הזה. אז הדיון יהיה שקול הרבה יותר.

תודה. איריס, מה עוד?

מבחינתנו החוק כמו שהוא הוא חוק נכון. אם הוועדה מעוניינת, אני חושבת שכבר מספיק סעיף 29 כדי שיהיה לנו את האינטרס לבוא בפני הוועדה ולקיים את הדיון הזה. יש לנו אינטרס בלי קשר ואת זה גם הארגונים יודעים זאת. את סעיף 95 וסעיף 116 אנחנו היינו מאוד מבקשים מהוועדה להעביר היום. אנחנו הוספנו לו גם את התיקון שביקשה לשכת עורכי הדין. סעיף 95 זה הקנס של השלושים אחוזים.

אתם עושים את זה בכוונה. גם מיכל דויטש עשתה את זה בכוונה.

לא. זה נגד יועצים משפטיים באופן כללי. לא לדבר במספרים אלא במלים.

אני אגיד במלים.

מה שאתם עושים קבוע כי אתם רוצים לבלבל אותי.

לא.

לא, זה לא אתם אלא היועצים המשפטיים בכלל.

אלה יועצים משפטיים באופן כללי. יש יוצאים מן הכלל. דברי במלים כי אני לא יודע על מה מדובר. אני מתבלבל ואני מתבייש להגיד שאני לא יודע. מה זה 95?

אנחנו מעוניינים שיעבור הקנס של השלושים אחוזים.

השלושים אחוזים, אמרתם שזאת הטבה. נשאיר את ההטבה לעוד שבוע-שבועיים. אמרת בישיבה הקודמת שעל פי החוק הקיים זאת הטבה מכיוון שהיום יש סמכות לעשות מאה אחוזים וכאן מורידים לשלושים אחוזים. את ההטבה הזאת נעשה גם בעוד שבוע-שבועיים.

מה זה סעיף 116?

הארכת מועדים. האפשרות להאריך מועדים, אבל אם אנחנו לא נעביר את 95, אנחנו מבקשים גם לא להעביר את 116 כי אחרת אנחנו באמת פותחים את השוק לכל מעלימי התשומות ומעלימי העסקאות. אם אני מתקנת את 116, אין לי את המאה אחוזים.

מה זה 116?

אני רוצה להסביר שוב לוועדה. אנחנו נמצאים היום בסיטואציה שאנשים מעלימים את הרכישות שלהם כדי להעלים את העסקאות שלהם. כיום המצב המשפטי הושאר בבית המשפט העליון בצריך עיון ולא הוכרע בעניין הזה כאשר הסיבה שזה הושאר היא בגלל התיקון שקיים בסעיף 116 שלא מאפשר הארכת מועדים לניכוי תשומות. אז, כשאנחנו באים ועושים את השומה או אדם בא ומבקש להגיש דוח מאוחר יותר כי הוצאנו לו קביעה – גם כי אנחנו באנו אליו ולא כי הוא בא מרצונו הטוב אלינו – אנחנו לא יכולים להכיר לו בתשומות. אז נוצר מצב שהעוסק משלם מס על המחזור שלו. אנחנו רוצים לעשות את זה לפחות מבחינה משפטית נכון. מס לגבות בהתאם לערך המוסף ובמקביל להטיל סנקציה שהיא מצומצמת, כי זה לא שאני לא מכירה לו במאה אחוזים מהתשומות אלא אני מטילה קנס בגובה שלושים אחוזים מהתשומות. לכאורה הייתי צריכה להטיל קנס שלושים אחוזים מהעסקאות כי את העסקאות הוא העלים, אבל אני רוצה להטיל קנס על שלושים אחוזים מהתשומות בלבד, וגם את הקנס הזה – והקנס לפי סעיף 95(א) – אנחנו רוצים שהגבייה שלו תיעשה רק אחרי הכרעה שיפוטית. היום יש אי ודאות בעניין הזה.

אתמול אני ביקשתי לדעת עד כמה השתמשתם בהטלת קנס של מאה אחוזים בשנתיים האחרונות. כמה מקרים כאלה היו לכם? אמרתם שתבדקו ותיתנו לי תשובה.

אני צריכה לראות אם גדעון בדק את זה. לפחות לפי מיטב ידיעתי, במרבית המקרים אנחנו לא מטילים.

אמרתם שתבדקו את זה ואני רוצה לשמוע תשובה.

לפני שנותנים לך את הנתון, עד שתעבירו אותו, אני רוצה להגיד משהו לפני כן. יש פיצול ויש פיצול. אני מודיע לפרוטוקול שהשתדלתי עד היום לא לחזור בי ממה שהבטחתי וממה שהתחייבתי. יש פיצול שאנחנו עושים בחוקים שהממשלה מביאה או אפילו בחוקים פרטיים שאנחנו מתכוונים לפצל, בעזרת השם יבוא המשיח ונטפל בזה. ודרך אגב, לפי המצב היום זה הולך להיות מהר.

יש לך איזה ידע שאנחנו לא יודעים? יש לכם מידע מוקדם שאין לחילונים?

כן.

גדעון נכנס. כמה פעמים השתמשת בקנס של המאה אחוזים?

השאלה הייתה על כמה אנחנו מטילים אחוז מלא ועל כמה אנחנו מפעילים את שיקול הדעת. הנתון הזה כרגע נמצא בבדיקה.

פחות או יותר. אמרת שיש לך הערכה.

עד לפני מספר חודשים לא הכרנו במאה אחוזים מהמס. נדמה לי שבעשרות מקרים בשנה האחרונה הכרנו אבל לפני כן לא הכרנו בכלל. ממש לא הכרנו.

במקרה הזה, כשאני מדבר על פיצול, לא משנה איזה סעיף נפצל, אני מתכוון לפיצול טכני. אני רוצה להשלים את החקיקה. אני לא מתכוון לזרוק את זה לאיזה מועד בלתי ידוע אלא להפך. אני לא חושב שבשבוע הקרוב נוכל לעשות את זה כי יש לנו כבר סדר יום ודיונים על נושאים שנדחו גם בגלל החוק הזה אבל אני מעריך שבחודש הקרוב נגמור את החוק ולא נשאיר סעיף שלא נדון עליו, כולל לא קנסות וכולי. אני גם מבין שאי אפשר ליישם את החוק הזה בלי קנסות. אני מבין.

הקנס הזה בעצם לא קשור.>

הוא לא קריטי. בסדר.

שום דבר הוא לא באמת קריטי. מדינת ישראל חיה ומתקיימת.

מה שנכון, נכון. אנחנו נדון בסעיף הזה.

אתה לוקח את השלושים אחוזים, אתה נותן להם שיקול דעת.

ההחלטה בידייך. אם את מציעה את זה, אני מצביע אתך. תחליטי.

מה שהיה חסר לי, ולא הבאתם לי, אלה כל אותם נתונים של המאה אחוזים.

עד היום היינו מחייבים אותם במאה אחוזים והיום אנחנו מחייבים אותם בשלושים אחוזים.

עד שלושים אחוזים.

עד שלושים אחוזים. אנחנו הולכים לקראתם. אם אתה משאיר את המצב הזה, זה מצב שאנחנו מחייבים אותם במאה אחוזים.

הקנסות האלה הם גם על המלכ"רים?

לא. רק על עוסקים.

אני חושבת שאני מסכימה עם היושב ראש שהצליח לשכנע.

אמרתי שמה שתחליטי, אני אצביע אתך.

למרות שאני חושבת שיש להטיל את הקנס הזה ולקבוע אותו וזאת הטבה, יחד עם זאת כיוון שחסרים עוד הנתונים שלכם, אני מציעה שאם אנחנו ממילא אמורים לעשות את זה בימים הקרובים, נחכה.

בשבוע הבא זה לא יבוא. זה יבוא בשבוע לאחר מכן ותתקבל הכרעה.

אם כן, אנחנו מפצלים הכול.

אני מודיע לכם שיש לי עכשיו נקודת חולשה. מה שרוחמה מחליטה, אני מצביע אתה.

נפתח לי כאן חלון הזדמנויות ואני צריכה לחשוב איך אני מנצלת אותו.

אנחנו צריכים להקריא.

הקראנו.

לא את הכול אלא צריך להקריא רק את 174.

תסתכלו בעמוד 5 בנוסח שמונח בפניכם. הוראת השעה לגבי שנת 2012 כאשר הנוסח שלה בסעיף קטן (א) יהיה:

עוסק שמחזור עסקאותיו בשנת 2011 עולה על הסכום הקבוע בסעיף 177(א).

177(א) זה הסכום שיקבע את הוראת הקבע החל בשנת 2014 וזה יהיה לגבי עוסק שמחזור עסקאותיו מעל 2.5 מיליון שקלים חדשים ולגבי מלכ"ר שהמחזור שלו הוא מעל עשרים מיליון שקלים חדשים.

אורלב שאל אתמול שאלה והעוזר שלי בדק. נכון, הם כלולים. אני לא רוצה להגיד את השם, אבל הם כלולים כי הם נמצאים במחזור של מאה מיליון שקלים. קודם כל, מבחינת העובדות. מבחינת העובדות הוא בלאו הכי צריך דיווח מקוון. ביקשתי את העוזר שלי שילך לשאול שוב האם במקרה שלו הדיווח המקוון יכניס אותו להוצאות נוספות. הוא טוען שלא מכיוון שהוא בלאו הכי בעניין הזה.

יש לי חדשות בשבילך. היות ואני ראש השדולה האזרחית, התברר לי שבסעיף הזה יש סמכות לשר האוצר לשנות. בנושא של המלכ"רים, לשר האוצר יש סמכות לשנות.

איריס.

את העשרים מיליון?

לא. רק את ה-2.5 מיליון.

זה לא חל על העשרים מיליון.

באישור ועדת הכספים.

שיגיד לי את זה האוצר.

זה מה שנחליט כאן.

אם זה חל רק על ה-2.5 ולא על העשרים מיליון, זה בסדר גמור.

חבר הכנסת זבולון אורלב, אני אגיד לך רק שאנחנו הגענו אפילו להסכמות עם ארגוני המלכ"רים. הם הציעו עשרה מיליון.

עם כל הכבוד, אנחנו לא עובדים אצל אף אחד, גם לא אצלכם וגם לא אצלם.

אנחנו אמרנו עשרים מיליון.

חבר הכנסת זבולון אורלב, תסתכל בבקשה בעמוד 8, פסקה (5): בסעיף 177 שהתחולה היא לגבי עוסק שמחזור עסקאותיו עולה על 2.5 מיליון שקלים חדשים, זאת הוראת הקבע. אם תסתכל בעמוד 10 למטה בפסקה (4) מוסיפים פסקה (5): בסופו יבוא "שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א)". זה מתייחס אך ורק ל-2.5 מיליון.

לעניין העשרים מיליון, זה קבוע עשרים מיליון ואין סמכות לשנות, זאת אומרת, להעלות. יש סמכות למנהל לפטור אבל העשרים מיליון זה קבוע.

אני מאוד מודה לך.

לפני שמתחילים להקריא את החוק, מכיוון שהסכמנו על הפיצול והסכמנו לדון על פרטי החוק בימים הקרובים, כאשר נקבל את מלוא הנתונים אני גם אומר למען השקיפות וההגינות שישבנו לגבי סעיפים נוספים והצלחנו להשיג, מנהל הוועדה ואנכי, הטבות נוספות והקלות נוספות בכל מה שקשור להצעת החוק הזאת. לגבי יתר הסעפים.

אני מאוד משבח אתכם על העבודה היסודית שעשיתם. זה לא הולך לריק אלא בתוך שבועיים זה ייגמר בעזרת השם. אני מבקש גם גמישות מצד רשות המסים, גם מצדנו וגם מצד הארגונים כדי להגיע להחלטות נכונות.

אני מודה שקיבלתי אוזן קשבת מאוד.

רציתי לתת רעיון לרוחמה. היות ומינית את שנינו להיות ועדת משנה להסדיר את הקרן של העמותות, אולי להקפיא גם את הסעיף הזה ולפטור את המקוון בכל העמותות עד שנסתדר עם אגף התקציבים.

זה סתם לטפס על קירות חלקים כי מי שמעל עשרים מיליון שקלים, זאת לא הוצאה בשבילו.

ממילא הוא עושה את זה.

אני רק רוצה לומר לאוצר שהנושא הזה מאוד מטריד את הוועדה.

נכון. לו אני הייתי רשות המסים, אני אומר לך מה הייתי עונה לך. אני, רשות המסים, רוצה לגבות הרבה כסף כדי שיהיה לי כסף לתת לעמותות. זה מה שהייתי אומר. אגב, זה לא היה נכון כי הם היו גובים יותר כסף אבל לא היו נותנים אותו לעמותות אלא לדברים אחרים.

בסוגיית הכספים של הקרנות, הסכום של המאה מיליון שקלים, חבר הכנסת אורלב, אתה בקואליציה ואני לא. אנחנו יושבים בוועדת הכספים בשבועיים האחרונים על העברות תקציביות כאלה ואחרות ואני חושבת שאם ביחד נדע למצוא איזושהי תקנה כדי שתשריין את הכסף הזה לטובת העמותות שפועלות למען המגזר השלישי שנופל בין הכיסאות, זה הזמן.

כל הכסף שהיה של העמותות, היה כסף קואליציוני של מפלגת העבודה.

מפלגת העבודה יצאה.

האוצר לקח את הכסף הזה. אלה מאתיים מיליון שקלים שהיו של מפלגת העבודה.

הם מציגים את זה אחרת. הם אומרים שהיה מצב כלכלי קשה ולכן נתנו.

אני יודע שאם זה היה כסף קואליציוני של אגודה או של ש"ס, עד השקל האחרון היינו לוקחים.

בסדר, אבל בוא נפעל ביחד.

מה שאומר לך חבר הכנסת וקנין זה לאן נעלמה מפלגת העבודה. אם הם היו עומדים בתוקף, הכסף הזה היה.

נעלמה ונאלמה.

נמשיך.

אנחנו נקריא רק את הסעיפים עליהם אתה מצביע. למעשה אני אקריא רק את השינויים לעומת מה שהיה אתמול ואת מה שלא הקראנו אתמול.

אתה מצביע רק על סעיף 7 שזה חוק ההתייעלות, שזה הדיווח המקוון וגם על פיצול.

סעיף 7 מתקן את סעיף 171 לחוק ההתייעלות שמתקן את סעיף 69 לחוק המע"מ. עלתה אתמול שאלה לגבי חשבוניות העסקה, אני הבנתי שהגעתם להסכמה להוסיף את המלים "סכומן הכולל של כל חשבוניות העסקה שהמועד להוצאתן לפי סעיף 46 חל בתקופת הדוח", כך שזה פותר את הבעיה. זה לא פותר לכם את הבעיה?

יש לאיריס תיקון נוסף עליו דיברנו היום.

לפי סעיף 46. לזה לא הוספנו.

בעמוד 4 יש פסקה חדשה, פסקה (4). הסיכום שהוועדה הגיעה אליו היה שהדיווח המקוון יחול אך ורק לגבי חשבוניות שהסכום שלהן עולה על 5,000 שקלים. זה מנוסח כאן.

אחרי סעיף קטן (א)02) של סעיף 69 המובא בה יבוא:

על אף הוראות סעיפים קטנים (א)(1) ו-(2) ו-(א1) עוסק יהיה פטור מפירוט חשבוניות המס שהסכום שלהן ללא המס אינו עולה על 5,000 שקלים חדשים ובלבד שהסכום הכולל של החשבוניות האמורות יפורט בדוח. המנהל, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את הסכום האמור.

התברר שיש כאן משהו שאני כנראה לא הבנתי או שלא הסבירו נכון. פתאום אין מצ'ינג בין התשומות לבין העסקאות. זאת אומרת, על עסקאות אני חייב לדווח 5,000 וזה בסדר, ועל תשומות אני אהיה חייב לדווח מ-2,000. אני יכול לדווח על 300 תשומות שזה 2,000. זה לא הגיוני. כל הבסיס של ההשוואה שיהיה זהה כי אחרת לשם מה צריך את זה? אנחנו לא רוצים להקשות על התשומות עכשיו שיצטרכו לדווח על כל סכום קטן. אני הבנתי שזה היה ברור, אבל פתאום אני מבין שאולי זה לא ברור.

היה מדובר על העסקאות. היה מדובר על עוסקים שיש להם הרבה עסקאות כדי לצמצם את הדיווח שלהם. בדרך כלל התשומות הן בסכומים יותר גבוהים כי תשומות זה לא פר דבר, אבל דובר על העסקאות.

מה המצב היום?

המצב היום שגם העסקאות הן בסכום יותר נמוך. העלו את סכום העסקאות ואותו דבר היה צריך להיות בתשומות.

מה הסכום של התשומות היום?

היום זה 300 שקלים של מע"מ. הווה אומר, עסקאות בסדר גודל של 2,000 שקלים או משהו כזה.

1,800 שקלים. אולי אפילו יורת.

לא חשוב. אמרתי סדר גודל של 2,000, למה צריך לתקן בכל דבר? לעומת זאת כאן יש 5,000. זה פשוט לא הגיוני שעכשיו כל חשבונית מעל 2,000 אני צריך להתחיל לדווח עליה. אמרו שלא צריך לדווח על הכול ויש פחות עבודה אלא צריך לדווח רק על חלק. בואו נשאיר את המקביל.

רשמנו את זה. הלאה.

בפסקה (5) בסעיף 70ב, המובא בה. הבהרנו את הנושא.

אל תגיד שלא נתתי לכם משהו, שכל הזמן אני הולך עם הארגונים.

במקום הרישה, עד המילה "מעוסק" יבוא "מלכ"ר שמחזורו בשנה הקובעת עולה על עשרים מיליון שקלים חדשים".

זה בלי התניות.

בלי התניות. הסמכות רק לפטור.

בסדר גמור.

הוראת השעה בשל שנת 2012, עמוד 5, סעיף 174א. גם ב-2012 הדיווח המקוון יחול אך ורק על עוסק שמחזור עסקאותיו בשנת 2011 עולה על הסכום הקבוע בסעיף 177(א), ואמרנו קודם שזה סכום של 2.5 מיליון שקלים חדשים. גם כאן בסעיף קטן (ב)(3) יש תיקון לעניין חשבוניות העסקה שהמועד להוצאתן יהיה לפי סעיף 46.

אנחנו עוברים לעמוד 7. גם בהוראת השעה התווספה הוראה לגבי פטור מפירוט חשבוניות המס שהסכום שלהן ללא המס אינו עולה על 5,000 שקלים חדשים ובלבד שהסכום הכולל של החשבוניות האמורות יפורט בדוח. המנהל, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את הסכום האמור.
בעמוד 8, סעיף 174(ב). הוראת השעה לשנת 2013. גם כאן זה יהיה לגבי עוסק שבשנת 2012 מחזור עסקאותיו עולה על הסכום האמור בסעיף 177(א), שזה סכום של 2.5 מיליון שקלים חדשים.

פסקה (5) באותו עמוד, בעמוד 8, בסעיף 177, הוא יהיה בעצם הוראת הקבע החל משנת 2014 והוא יחול לגבי עוסק שמחזור עסקאותיו עולה על 2.5 מיליון שקלים חדשים בלבד.

יש שתי נקודות שהוספנו בתיקון מבחינת התחילה של החוק.

האחת. בזמנו, כאשר עבר החוק בוועדה, נקבעו בסעיף 75א הוראות מאוד מחמירות שמגינות על מאגר המידע של המידע שמגיע לרשות. הגנות מאוד מחמירות. מה שקורה זה שהתחילה של זה אמורה להיות ב-2014 ואנחנו מבקשים להקדים את זה ל-1 בינואר 2012 כך שכל ההגנות יחולו.
הנקודה השנייה, ההקלה השנייה. אנחנו דחינו את נושא הקצאת החשבוניות, הקצאת המספרים על ידי מנהל הרשות ל-2014 ואנחנו מבקשים עכשיו שתהיה סמכות לדחות את זה לא רק בשנה אחת אלא בכלל סמכות לדחות.

מקובל. אני חושבת שזה מקובל.

איריס, מה קורה אחרי חמש שנים?

אנחנו נדון.

כתוב כאן שרק לחמש שנים אתם שומרים את זה כמאגר מידע. מה קורה אחרי חמש שנים? אתם משמידים?

כן.

אסור להשתמש בזה.

השאלה מה קורה עם זה כי לא כתוב מה קורה. אפשר לעשות עם זה, לא יודע מה. כתבתם שמאגר המידע הוא רק לחמש שנים ואחרי חמש שנים חוק הגנת הפרטיות לא חל יותר.

לדעתי המשמעות של זה שהוא לא אמור להישאר.

אולי צריך להיות איזשהו משפט שמבהיר.

שהחומר צריך להיות מושמד.

אנחנו מבקשים כאן להקדים את ההגנות האלה. אנחנו לא דנים בגוף סעיף 75א בו ההגנות אומרות למה אפשר להשתמש, מה שלא קיים במאגרים של רשות המסים. למה אפשר להשתמש, איך אפשר להשתמש. אנחנו עושים כבר עבודה של שנתיים ורוכשים מערכת.

הוא שואל מה יהיה בעוד חמש שנים.

זה מושמד. זה אמור להיות מושמד.

לא, זה לא ברור שזה מושמד. צריך להיות ברור שזה מושמד.

מה הולך להיות בעוד חמש שנים? אני לא בעד ואני לא נגד. אני יודע שלפי קצב החקיקה שמשרד האוצר מביא לכנסת, בעוד חמש שנים אתם תדעו כל דבר, מה עושה כל אזרח בכל שעה משעות היממה. את זה הבנתי, אבל מה קורה לפי המצב היום? אני אאסוף לך את החוקים מהשנתיים האחרונות, איזה חוקים משרד האוצר הביא לוועדת הכספים והתהליך הוא שרוסיה תתבייש לעומת מה שקורה כאן במדינה. את כל המידע על האזרחים תדעו.

הסעיף הוא ברור. סעיף קטן (ג) אומר בדיוק. מידע שנשמר כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) – כאשר (א) אומר חמש שנים ו-(ב) אומר שאם הייתה חקירה שהתחילה במהלך חמש השנים – יימחק.

אנחנו עשינו את החוק הזה כל כך בזהירות בנושא מאגר המידע.

אני בעוד שנה כנראה אחזור לכולל, יביאו לכאן יושב ראש ועדת כספים אחר ואז יביאו חוק שה-יימחק – ימחקו.

היושב ראש יהיה מטעמכם.

אני ראיתי שאתה אמרת שלא בטוח שתלך אתנו לקואליציה, ולכן אני חוזר לכולל.

אני אומר לך שאתם לא יכולים לבצע את ה-2.5 מיליון ב-2012.

יכולים לבצע.

אני אביא לך את הנתונים. חלק אתם יכולים.

אני רוצה להבהיר. מי שכבר נכנס למערכת של הדוח המקוון, שלא הייתה כוונה להפחית ולכן זה צריך להיות 2.5 מיליון או שחלה עליו החובה לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, כפי שנקבעה בהוראות ניהול פנקסי חשבונות שנקבעו לפי סעיף 130 לפקודת מס הכנסה.

זאת אומרת, הם היו כבר חייבים.

הם היו חייבים בכל מחזור עסקאות?

בכל מחזור.

הסיכום שלך היה לגבי מחזור עסקאות שעולה על 2.5 מיליון. מה שאומרת עכשיו איריס זסה שבעצם מי שהיה לו חיוב לפי מערכת חשבונאות כפולה, הוא כבר היה חייב.

לפי הוראות ניהול ספרים. הוא חייב לדווח לפי הוראות ניהול ספרים.

בקטע הזה אני מסכים שזה נכון למרות שזה יכלול אוכלוסייה נוספת. הכלל הוא שמי שחייב לפי הוראות ניהול ספרים לנהל חשבונאות כפולה או 2.5 מיליון, אני מסכים.

יש מישהו מהארגונים שמתנגד? לא שאני מקבל את העמדה.

העמדה שעופר אומר היא צודקת. למרות שזה מכביד, זה נכון.

זה פשוט קיים. לא שזה צודק אלא שזה קיים היום.

זה ייצור בלבול.

הוא יוצא בלבול לגבי חלק מהעסקים.

זה מכניס פנימה גם שני מיליון שקלים. גם מחזור של שני מיליון שקלים.

הם כבר היום בפנים.

כמה עסקים קטנים זה יכלול?

זה כולל גם היום. למעשה מדובר בעיקר על נותני שירותים שנכנסים עם מיליון ו-950 אלף. זה העיקר. אותם נותני שירותים שמנהלים ספרים לפי תוספת י"א שהיא תוספת של נותני שירותים, שעליהם זה חל עם מיליון ו-950 אלף.

אין ברירה. הם צודקים בעניין הזה ולמרות ההכבדה, אנחנו מקבלים את זה.

יהודה, עופר, מה שרשות המסים אומרת היום, הם חייבים בדיווח המקוון?

מדובר בעסקים שהיום חייבים בדיווח המקוון לפי תוספת י"א, אותם נותני שירותים. זה מכניס גם עסקים קטנים פנימה. זה הכניס אותם גם בעבר.

היום הם מדווחים?

למיטב ידיעתנו, כן.

בניגוד לכם, אני כל דבר רוצה לדעת עד הסוף.

אנחנו צירפנו ב-2011 כאלה שהם פחות מארבעה מיליון וחלה עליהם תחולה של הוראות ניהול ספרים כפולה.

ואלה גם עסקאות קטנות.

שהמחזור שלהם הוא 950. תגיד את זה.

בחלקם המחזור היה משלושה מיליון ו-450, חלקם ממיליון ו-950.

מי נכנס לקטגוריה הזאת?

סיטונאים, קמעונאים.

למה הם נכנסים לחשבונאות כפולה?

כיוון שמחזורם עולה על שלושה מיליון ו-450 אלף.

אמרת גם מיליון ו-900.

ברגע שמחזורם עולה על 3 מיליון ו-450 אלף, נכנסים לתחולה. מרבית ההוראות של ניהול פנקסים, מרבית התוספות חלות על כאלה שמחזורם מעל 3 מיליון ו-450 אבל תוספת י"א שדנה בניהול פנקסי חשבוניות על ידי נותני שירותים ואחרים, מציינת בסעיף 2(א) ש"נותן שירותים שמחזור עסקו עולה על מיליון ו-950 אלף שקלים חדשים חייב לנהל מערכת חשבונאות לפי שיטת החשבונאות הכפולה".

אלה שעושים לפי שיטת החשבונאות הכפולה?

מדווחים.

מדווחים בפועל.

כן או אמורים לדווח.

אל תוסיף כי אם תוסיף, אני עוד אחזור בי.

יש עשרה אחוזים שלא דיווחו לנו עד היום.

אבל לפי החוק הם היו צריכים לדווח.

כן.

צריך להוסיף את זה גם בהוראת השעה.

הוראת השעה מפנה ל-177א.

את הסכום.

בסדר. זה יהיה 2.5 מיליון שקלים חדשים או מערכת חשבונאות כפולה.

כן, בהתאם להוראות ניהול ספרים. יש לך את הניסוח.

את הסברת את מאגר המידע.

מאגר המידע יימחק אחרי חמש שנים, על פי החוק הקיים. אתם תשנו את זה בעזרת השם, אבל לא עכשיו. אני אומר לפרוטוקול, על פי החוק, כפי שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה וכפי שאמרה היועצת המשפטית איריס מרשות המסים, על פי החוק הקיים, וזה חל גם על המקרה הזה, מאגר המידע לאחר חמש שנים – יימחק.

למעט במקרים בהם התחילה חקירה במהלך אותן חמש שנים ואז החומר שנוגע לאותה חקירה, יישמר.

כן, אבל שלא תיווצר סיטואציה בה החומר הספציפי הזה נשאר שנים.

עד לסיום ההליכים. זה כתוב. הכול מסודר.

היא אמרה את זה מאוד ברור. כל החומר על פי החוק הקיים לאחר חמש שנים יימחק, אלא אם כן מדובר במקרה ספציפי שמתנהלת בתוך חמש השנים הללו חקירה לגביו. החומר יישמר עד לסיום החקירה. מדובר רק במקרים הספציפיים עליהם מדובר, כאשר יש חקירה.

איך הם מוחקים את זה?

אני לא יודע. עד אז הממשלה תביא חוק שלא למחוק. איך מוחקים?

דלית במחשב.

מי שלא ימחק את מאגר המידע הזה, עובר עבירה פלילית.

זה קיים סעיף 118 לחוק.

האם יכולה להיווצר סיטואציה בה חקירה מתמשכת פרק זמן של שנים ארוכות? אני לא מאשימה אף אחד אבל יכול להיות מצב שחוקר מסוים רוצה להיטפל לאיש עסקים מסוים ומושך חקירה במשך שנים על גבי שנים והחומר נשמר.

אף אחד לא נטפל. יכול להיות שיש חקירה שנמשכת שנים. חד משמעית, כן. זה יכול להיות. יש גם הודאות. יש חקירות שנמשכות שנים.

אם אני לא טועה, היום יש הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה. בעניין הזה יש ניסיון שהחקירות לא יימשכו שנים.

יש ניסיון להגביל את משך החקירה?

קודם כל, יש עניין של שיהוי מפתיחת חקירה ועד הגשת כתב אישום. הנושאים האלה הם נושאים שהם על סדר היום והם מטופלים. יש ניסיון לא להעלים ולא לפגוע באנשים שלא לצורך.

מה משך זמן החקירה הכי ארוך שנתקלתם בו ברשות המסים?

אני לא יודעת. אני לא אחראית על כך.

יש חקירות שנמשכות שנים.

יש גם אנשים שבורחים לחוץ לארץ.

תסיימי.

בעמוד 9, מה שאיריס הסבירה עכשיו, התוספות הן בפסקאות (א) ו-(ב).

בפסקת משנה (א) המלים "75א" יימחקו, במקום "עד 11" יבוא "10-11" ובמקום "ביום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012)" יבוא "ביום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014)".

למעשה כאן אני צריכה להקריא את הכול כי לא הקראנו את זה אתמול. אני אקריא מהר.

אחרי פסקת משנה (א) יבוא

סעיף 75א כנוסחו. סעיף 171(9) לחוק זה יחול לעניין דוחות המוגשים בשל תקופה שתחילתה ביום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012).

(ב)
בפסקאות משנה (ב) ו-(ג) במקום "טובין" יבוא "נכס".


(ג)
אחרי פסקת משנה (ג) יבוא (ד) –
"(ד)
על אף האמור בפסקאות משנה (א) עד (ג), סעיפים 70, 72א, 75א ו-117(א) לחוק מס ערך מוסף כנוסחם בסעיף 171(א)(8), (9) ו-(13) לחוק זה יחולו לגבי מלכ"ר ומוסד כספי שרכשו נכס או שקיבלו שירותים מהעוסק לעניין דוחות המוגשים בשל התקופה שמיום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012) עד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) ובלבד שמחזורו של מוסד כספי כאמור בשנת 2010 עולה על ארבעה מיליון שקלים חדשים".

המלים שאתם רואים מחוקות לעניין מלכ"ר, זה משום שזה נכנס בהוראת הקבע שזה יחול אך ורק לגבי מלכ"ר שמחזורו מעל עשרים מיליון שקלים חדשים.

כאן כתוב ארבעה מיליון שקלים.

זה מוסד כספי שזה בנק.

לגבי מוסדות כספיים, ארבעה מיליון שקלים. מלכ"ר זה אותו מלכ"ר שנמצא בחקיקה והמלכ"ר ההוא הוא רק מלכ"ר שמחזורו מעל עשרים מיליון.

אתה הבנת? אני לא.

זאת אומרת שעל בנק חדש זה לא חל.

המלכ"ר הוא עשרים מיליון שקלים חדשים. אפשר לחזור על זה שוב. זה מופיע בהוראה הקבועה ואפשר לחזור על זה גם כאן.

אני כן למדתי לימודי ליבה ועדיין אני לא מבין. כתוב יחולו לגבי מלכ"ר.

תוסיפו שמחזורו מעל עשרים מיליון שקלים.

המוסד הכספי הוא מעל ארבעה מיליון. המלכ"ר, יש לו כבר הגדרה בסעיף קודם. אפשר לחזור על זה שוב.

תחזרו על זה שוב.

בסדר. אני אחזור על זה שוב.

בבקשה לחזור על זה שוב כי אני למשל לא הבנתי.

אין בעיה. מלכ"ר מעל עשרים מיליון.

מוסד כספי שלא היה ב-2010 והוקם ב-2011, זה לא חל עליו?

אם הוא קם ב-2011, זה לפי המחזור שהוא מצהיר עליו.

לא כתוב. כתבתם כאן מי שמוכם מ-2011 ואילך, לא חל עליו אף פעם. אני חושב שטעיתם כאן, אבל אולי לא. אולי אתם לא רוצים להחיל את זה על מוסדות כספיים חדשים.

לא. אנחנו מבינים את זה כך שכל מי שהוא מעל ארבעה מיליון, ואם הוא חדש, הוא אמור להיות מעל ארבעה מיליון והוא צריך לדווח. לדעתנו זה מה שכתוב.

זה לא מה שכתוב.

אנחנו מקבלים את זה. אם יצטרכו לשנות את הניסוח, תשנו.

(ה)
הוראות פסקת משנה (ד) יחולו גם לגבי מלכ"ר ומוסד כספי שמחזורו בשנת 2011 עולה על הסכום האמור בפסקת משנה (ד) - גם כאן אני אחזור על המלכ"ר כדי שיהיה ברור - שרכשו נכס או שקיבלו שירותים מעוסק ומחזורם בשנת 2011 עולה על הסכום האמור בפסקת משנה (ד) לפי העניין לעניין דוחות המוגשים בשל התקופה שמיום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) עד יום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013).
בסעיפים קטנים (ד) ו-(ה) –
מחזור – המחזור שיש לדווח עליו בדוח השנתי לפי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה.

(2)
בפסקה (3) -

(א)
בפסקת משנה (א), במקום "ביום כ"ה בטבת בתשע"א (1 בינואר 2011)" יבוא "ביום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013)".


(ב)
פסקת משנה (ב) – תימחק.

(3)
פסקה (4), המלים "עד יום ג' בכסלו התשע"ב (29 בנובמבר 2011)" והמלים "בשנה אחת" – יימחקו.

כאן מדובר על הוצאת חשבוניות, יש כאן הערה של משרד המשפטים.

לא יימחק, אלא להחליף לשלוש שנים.

לא יכול להיות שתהיה סמכות לדחות חקיקה ראשית בלי הגבלה. בכל זאת, זאת חקיקה ראשית. אנחנו רוצים במקום בשנה אחת, לעשות את זה בשלוש שנים. עד שלוש שנים.

למה?

צריך למחוק את זה בכלל. הלא הכוונה לא להוציא את זה יותר ולא להנפיק חשבוניות כאלה.

למה להביא את זה לדיון בעוד שלוש שנים?

אם רוצים. לא נותנים סמכות בחקיקת משנה לפגוע בחקיקה ראשית באופן תמידי. אפשר לדחות את זה. אפשר לדחות את זה.

אז תדחה את זה בעשר שנים.

לא. נדחה בשלוש שנים, אם בעוד שלוש שנים זה לא יהיה, יבטלו את זה.

לפחות תצהירו כאן שתגישו הצעת חוק שמבטלת את זה. הבנתי שזה לא יהיה יותר או שעוד פעם לא הבנתי נכון. אם זה כך, תצהירו שתהיה חקיקה ראשית שמבטלת את זה.

אני לא רוצה לבטל.

הוא לא רוצה לבטל. הוא רוצה להשאיר את זה כגרזן.

אז שהיושב ראש ידע את זה.

בכל מקרה זה נדחה ל-2014. אם נוסיף לזה עוד שלוש שנים, אנחנו מדברים על עוד חמש שנים. במשך חמש השנים האלה הרשות תהיה חייבת לבחון את עצמה. היא לא תוכל אחרת.

אתם אומרים שאתם רוצים להמשיך את זה. כך שי אמר עכשיו.

שי אמר שהוא לא רוצה לבטל.

הוא לא רוצה לבטל. הוא רוצה לשמור את האפשרות. זאת המשמעות.

כבוד היושב ראש, אומרים כאן עכשיו שרוצים להשאיר את האפשרות לחייב את כל עם ישראל לקבל חשבוניות מהאח הגדול שהוא יקצה להם חשבוניות, יקצה להם מספרים, יקצה להם הכול. אני חשבתי שירדו מזה אבל עכשיו אומרים, לא, הם שומרים את האופציה הלאה. אני כבר לא מבין מה קורה כאן.

אני לא הבנתי. אנחנו מדברים על הסעיף הזה ששר האוצר מחליט שהוא לא צריך את הדיווח המקוון השנה. על זה אנחנו מדברים?

לא. מדברים על כך שעל פי החוק היה אמור להקצות מספרים מיוחדים לעוסקים, עוד מספרים נוספים, היה צריך להזמין חשבוניות באוצר או בבית הדפוס של האוצר שידפיס את החשבוניות לכל עם ישראל וכיוצא בזה. הם דחו את זה.

אולי אני אסביר. נושא הקצאת החשבוניות, כאשר הגו את רעיון הדוח המפורט, אמרו איך אנחנו סוגרים ומפקחים על הנושא של ניכוי התשומות כדי למנוע חשבוניות פיקטיביות, לא רק שאנחנו נדע על החשבוניות אלא שגם נוכל לסגור אותן עם מספרים שאנחנו נקצה והכל באופן ממוכן כמובן, אבל בכל זאת ברור לנו שיש כאן הכבדה בנושא הזה של הקצאת חשבוניות. לכן אנחנו כרגע דוחים את ההקצאה הזאת. הנושא הזה נמצא בדיונים ברשות. אין ודאות לגבי הרצון לממש את זה. אנחנו רצינו לאפשר סמכות לדחות את זה לזמן בלתי מוגבל אבל יש עם זה בעייתיות כי אני מבינה שזאת חקיקה ראשית של הכנסת.

רגע, לפני הבעייתיות. מה הבעיה לאפשר לשר לדחות את זה? מה הבעיה שלכם?

זאת הבעיה שלנו.

הבעיה שלכם כרגע לא מעניינת אותי. תכף נדבר עליה. מה הבעיה בזה?

אם אדוני אמר שבעוד חמש שנים ממילא זה לא יהיה, זה לא רלוונטי.

לא, אני לא אומר כלום. עכשיו אני מדבר ברצינות לגבי העניין הזה. נאפשר לשר האוצר לדחות את זה. זה מפריע לכם?

אמרה איריס שנדחה את זה לטווח בלתי מוגבל וזה היה בסדר.

הסמכות לדחות לזמן בלתי מוגבל.

אז מה הבעיה?

ספי לא מסכים.

עורך דין זינגר, מה הבעיה בזה?

בדרך כלל החוק קובע מה הוא רוצה והרשות הביצועית מבצעת את זה וזה הגיוני שהיא תוכל לדחות לתקופה כפי שהיא רוצה. אני נותן לרשות המבצעת סמכות לומר שהיא לא רוצה את החוק.

זה לא שהיא לא רוצה. יש לה נימוקים.

זה חייב להיות מנימוקים.

כשהרשות המבצעת אומרת שהיא לא רוצה את החוק, ההליך הנכון הוא לשנות את החוק. אנחנו לא נותנים סמכות לרשות המבצעת לומר שהיא לא רוצה את החוק, כמו שאני לא כותב בסוף כל חוק שהרשות המבצעת יכולה לא לבצע.

אנחנו רוצים לדחות בעוד שלוש שנים. שלוש שנים, זה בעצם אומר עוד חמש שנים. עוד חמש שנים זה זמן נכון כך שאם הממשלה תחליט שהיא לא רוצה את זה, היא תשנה את החוק.

הבנתי. אני מודה לך על שהארת את עינינו. אני לא מקבל את מה שאתה אומר, אבל אני הולך לעשות תיקון בעניין הזה. אני מציע לומר שר האוצר רשאי, כמו שאמרנו, בלי הגבלת זמן. הוא רשאי והכל בסדר. אלה דברים טכניים. אומר ספי דבר נכון. אם שר האוצר מחליט – לא סיבות טכניות – לבטל את זה, אז צריך אישור של ועדת הכספים. אי אפשר סתם. הוא צודק. הלאה.

בעצם אנחנו ניכנס לפסקה (4) שנמצאת בחוק ההתייעלות ואני אקריא אותה כפי שהיא תהיה אחרי התיקון.

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לדחות את מועד תחילתו של סעיף 47א לחוק מס ערך מוסף הקבוע בסעיף קטן (א) ואת מועד תחילתו של סעיף 47ד לחוק מס ערך מוסף הקבוע בפסקה (3)(א) דרך כלל או לסוגים של עוסקים כפי שיקבע אם מצא כי הדבר נדרש מטעמים תפעוליים.

הקראתי עכשיו את הנוסח המתוקן לפי ההסכמה אליה הגענו. זה יהיה באישור ועדת הכספים מטעמים תפעוליים ולא רק לשנה אחת אלא לא מוגבל בזמן.

זאת אומרת שזה חל ב-2014. זאת אומרת שאם לא מביאים שום דבר, זה חל מ-1 בינואר 2014. צריך לקבל מספרים מהאוצר והכל. לא צריך לבוא בכלל לוועדת הכספים. אם משאירים את זה כך, אישרנו מצב שב-1 בינואר 2014 זה חל. כל הנטל קיים ומיושם בפועל. זאת קטסטרופה ליישם את זה. זה בכלל בלתי אפשרי.

זה בלתי אפשרי לשוק?

לשוק. גם לאוצר וגם לשוק.

אבל מה ששינינו כאן זה את יכולת הדחייה והרחבנו את יכולת הדחייה של המועד.

נכון, אבל עדיין אנחנו דוחים את הקץ ולא פותרים את הבעיה.

זה לא נמצא כאן.

עצם הדחייה אומרת שזה כאן. אני חושב שמשרד המשפטים צודק בקביעה שלו וצריך לקצר.

אולי נעשה הפוך. אם אתם רוצים להפעיל את זה, תבואו לאישור.

מול הרשות הפלשתינאית אנחנו מקצים חשבוניות.

מה שהוא אומר כאן שמה שהם מנפיקים זה לעוסקים שלנו מול הרשות הפלשתינאית.

נכון.

זה קשור לחוק?

כן.

גם אנשי רשות המסים בשלב זה עוד לא יודעים איך לאכול את החיה הזאת. הסדר ההגיוני הוא כמו שאדוני היושב ראש אומר. אם הם ירצו לבוא, יבואו ויגידו שמצאו את השיטה איך לעשות את זה ואז זה יעמוד לדיון. להחליט שאם הם לא באים אם זה חל, מה שיקרה זה שנהיה כאן בעוד שנתיים בדיוק באותו מצב.

אני לא יכול להמשיך. אני חושב שאני כבר לא אוכל להצביע.

לדעתי אנחנו צריכים לפצל את זה. בוא נקיים דיון יותר ענייני בעוד שבועיים. נשאיר את זה לעוד שבועיים. זה לא יורד מהפרק.

אפשר לעשות עכשיו את הדחייה ובלי קשר לעשות דיון בנושא.

היא מציעה את מה שאת הצעת עכשיו.

יש בעיה עם הפיצול כי בלי הפיצול לכאורה אנחנו היינו צריכים להקצות חשבוניות ב-1 בינואר 2012. היום. לכן נדמה לי שנכון לאשר את הדחייה, לאשר את האפשרות לדחות וגם את הדחייה של זה ל-1 בינואר 2014 ובלי קשר אפשר לקיים דיון בנושא הזה בחוק עצמו.

נעשה אחרת. נקבע בחוק שיעבור שדוחים כרגע בשנה את הקצאת החשבוניות, משאירים את הסעיף הזה על שולחן הוועדה ואפשר יהיה לדון בו.

בסדר.

בסעיף קטן (ג), במקום "יום ב' באלול בתשע"א (1 בספטמבר 2011)" יבוא "יום כ"ו באלול התשע"ד (1 בספטמבר 2013)".
למעשה כל זה יהיה בפיצול. זה יישאר על שולחן הוועדה. במקום זה אנחנו נקבע הוראה חדשה.

על כל זה נצביע בקריאה שנייה ושלישית במליאה?

לא. היום יובא רק הפיצול.

זה יוצבע כאן ואז יצטרכו להתנהג לפי זה.

אם זה לא עובר היום, מה הבהילות?

הבהילות שזה יעבור היום כי זה עובר לפני 31 בדצמבר בוועדת הכספים. אמר דורון ארבלי, וגם הם אומרים את זה, אז ההתנהגות של רשות המסים תהיה לפי ההצבעה כאן.

אבל יש חוק.

גם היום יש חוק. זה חוק מ-2011.

זה יעלה למליאה בשבוע הבא.

8.
תחילה ותחולה

(א)
סעיף 171(5) ו-(13) לחוק ההתייעלות הכלכלית, כנוסחו בסעיף 7(1)(ב) ו-(ג) לחוק זה, יחול לגבי המנויים בסעיף 177(ב)(2)(ב) ו-(ג) לחוק ההתייעלות הכלכלית, לעניין דוחות המוגשים בשל תקופה שתחילתה ביום פרסומו של חוק זה ואילך.

(ב)
תחילתו של סעיף 174 לחוק ההתייעלות הכלכלית כנוסחו בסעיף 7(2) לחוק זה, ביום כ"ה בטבת בתשע"א (1 בינואר 2011).

אנחנו מצביעים קודם על כל פיצול החוק. אנחנו מצביעים על סעיף 7 שהוא ליבת החוק.

על סעיף 7 ו-8.

בסעיף 7, החלק הזה שדיברנו עכשיו.

בעמוד 10, פסקה (3).

סעיפים 1, 2, 3, 4, 5 ו-6, אלה סעיפים קטנים ולא גדולים אבל לכל אחד יש מטרה עליה נדון בעתיד הקרוב, כפי שאמרתי, וגם את מה שאנחנו מפצלים עכשיו בסעיף 8.

אני מבקש את אישור הוועדה לפיצול הסעיפים האלה.

הצבעה
בעד פיצול הסעיפים – פה אחד

הפיצול אושר

אנחנו מצביעים על אישור סעיפים 7 ו-8 כפי שנוסח על ידי היועצת המשפטית של הוועדה יחד עם רשות המסים.

הצבעה
בעד אישור סעיפים 7 ו-8 – פה אחד

הסעיפים אושרו לקריאה שנייה ושלישית

אני מבקש להודות לרוחמה אברהם, אני מבקש להודות לרכז הקואליציה חבר הכנסת ציון פיניאן שליווה את העניין ונתן רוח גבית. אני מודה לרכזת האופוזיציה חברת הכנסת רוחמה אברהם שעשתה עבודה טובה יחד עם מנהל הוועדה, טמיר כהן. אני מודה ליועצת המשפטית של הוועדה שכמעט לא ישנה הלילה. אני מודה לרשות המסים שעשתה עבודה קונסטרוקטיבית יוצאת מן הכלל. התברר שכל מה שאומרים על אנשי רשות המסים, שהם לא אנשים יצירתיים, זה שקר. הם אנשים יצירתיים, רציניים ועושים את מלאכתם נאמנה.

אני מבקש להמשיך לשבת לגבי הסעיפים האחרים כי אני לא הולך להזניח את העניין הזה. יש לי אינטרס שהסעיפים האלה יאושרו ויאושרו טוב.

אנחנו מצטרפים לברכות שלך אדוני היושב ראש.

תודה רבה. אני עובר לסעיף הבא בסדר היום, שינויים בתקציב לשנת 2011.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:45>