PAGE
4
ועדת הפנים והגנת הסביבה
17/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 488>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ב בטבת התשע"ב (17 בינואר 2012), שעה 9:30

<הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 14), התשע"ב-2011>

חברי הוועדה: >
אמנון כהן – היו"ר

אחמד טיבי

דב חנין

אורי מקלב

>
איילת אלישר
–
ע' יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

אורטל בלילתי
–
מחלקת יעוץ וחקיקה, משטרת ישראל

רבקה גלאט
–
רמ"ד בקרה וחקיקה, המשרד לבטחון פנים

יואל הדר
–
יועמ"ש בט"פ, המשרד לבטחון פנים

רונית נויהאוס

–
ק' מדור תביעות באח"מ, המשרד לבטחון פנים

יפעת פרנקנבורג
–
ע יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

דרור קלייטמן
–
ק' מדור חקירות באח"מ, המשרד לבטחון פנים

ישי שרון
–
סנגור ציבורי, הסנגוריה הציבורית

גבריאלה פיסמן
–
ייעוץ וחקיקה - פלילי, משרד המשפטים

א'

–
משרד ראש הממשלה

ש'
- יועמ"ש, משרד ראש הממשלה


עו"ד איתמר גלבפיש
–
פרקליטות המדינה

רונית נויהאוס
–
יעוץ וחקיקה, משטרת ישראל

הדס יגל
–
יעוץ משפטי, המשרד לביטחון פנים

עזרא אשכנזי
–
חבר הנהלה, ארגון בעלי המוניות בישראל


אן סוצ'יו
–
עו"ד, האגודה לזכויות האזרח

עלוה קולן
–
מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח

יהודה בר אור
–
מ"מ יו"ר, ארגון בעלי המוניות בישראל

<מירי פרנקל-שור>
עידו בן-יצחק

יפה שפירא

אתי אפלבוים
<הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 14), התשע"ב-2011>

שלום לכולם. אני פותח את הדיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר-היום: הצעת חוק שהייה שלא כדין, (איסור סיוע), הוראת שעה, תיקון מס' 14 הכנה לקריאה שנייה ושלישית.
הבנתי שהנושא הזה עובר כהוראת שעה משנת 1995 והממשלה מבקשת להפוך אותו לחוק קבוע. בדרך-כלל אנחנו מעדיפים שהוראות שעה שנוסו מספר שנים יהפכו לחוקים רגילים. אבל, יכול להיות שבדברים שהם דינמיים הגמישות השלטונית עדיפה וזה נכון גם לנושא הזה. אנחנו רוצים לשמוע את עמדתכם ולקבל החלטה לאחר מכן.

עורכת הדין פרנקנבורג תציג את הנושא.

לא כולם מכירים את הנושא. תסבירי למה נולד החוק? מה היו הקשיים? מה הוא הולך לפתור?

קיבלתי דוח שלכם שאומר שבשנה האחרונה, 2011, נפתחו כמעט 2,300 תיקים ונסגרו 1,300 תיקים. אני מבקש שתסבירי.

כפי שאדוני אמר, אכן מדובר בחוק שנמצא בהוראת שעה מאז 1995. החוק באמת עבר גלגולים, תקנות ושינויים. לפני שנתיים היה את התיקון האחרון שבו הוכנסו שינויים מהותיים שונים שהשפיעו על אופן אכיפת החוק. כיום אנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו סבורים שהחוק מאוזן, מופעל בצורה מאוזנת ונכונה. הנתונים גם תומכים בחוות הדעת הזאת.
אנחנו חושבים שמכיוון שהגענו לאיזון הראוי והפעלנו אותו במהלך שנתיים, אנחנו חושבים שכיום נכונה העת לקבע אותו.

התיקון האחרון היה לפני שנתיים?

כן. החוק מוחל במשך שנתיים בצורה טובה ונכונה.

מדובר כרגע על הסעה, הלנה והעסקה?

<יפעת פרנקנבורג>
אני אשמח אם נוכל לשמוע את נציג שב"כ שייתן סקירה ביטחונית ואת נציג המשטרה שתתייחס באופן ספציפי לנתונים שהגשנו לוועדה, כדי שהוועדה תוכל להתרשם מאופן החלת החוק. אנחנו באמת סבורים שכרגע נכון לקבע בהוראת קבע את החוק כפי שהוא נמצא היום.

אני מהייעוץ המשפטי של המשטרה. אנחנו רוצים להקרין סרט אבל לפני כן אני רוצה לומר כמה מילים.

תופעת הכניסה של השב"חים לתחומי מדינת ישראל היא תופעה מאוד נרחבת ונמשכת במשך שני רבות. מדינת ישראל נלחמת בה בכל מיני דרכים ולצורך כך מוקמת גדר הפרדה.

ההלכה העומדת בבסיס החוק הזה היא שכניסתם של אנשים למדינת ישראל ללא היתר היא בעצם פוטנציאל להכנסת גורמי פח"א ופיגועים לתחומי מדינת ישראל. ההנחה היא שקיים סיכון ביטחוני מכניסתם למדינה.

את לא מדברת על אלה שרוצים להיכנס למדינת ישראל לצורך פרנסה. יש דרך מסודרת ומי שרוצה להיכנס לצרכי עבודה צריך לעבור את המנגנון החוקי שבו מקבלים אישור. אנחנו מדברים על אלה שלא עוברים את אותו מסלול, שרוצים להיכנס לישראל מתוך מטרה שלילית או בגלל שהם לא יכולים לקבל את אישור שהייה ועבודה.

מדובר באנשים שמנועים מכניסה ולמרות זאת הם נכנסים.

מדינת ישראל חשבה איך להתמודד עם הבעיה הזאת. בעבר הרחוק היינו מתמודדים רק עם השוהים הבלתי חוקיים. הם היו נתפסים ולפעמים היו מועמדים לדין ומקבלים עונשי מאסר. בסופו של דבר הכמויות היו נרחבות ואז הוחלט לטפל במי שמאפשר את התופעה הזאת וזה הציבור.
מדינת ישראל החליטה לטפל במעטפת שמאפשרת את התופעה ואלה אותם אנשים שמלינים את השוהים הבלתי חוקיים, שמעסיקים אותם. עיקר החוק מתייחס לאנשים שמסיעים אותם. עצם ההסעה, עצם זה שאזרחים תושבי מדינת ישראל מאפשרים את כניסתם של השוהים הבלתי חוקיים, הם מהווים בעיה כי הם מקלים עליהם מאוד את ביצוע העבירה.
בחוק הזה יש שורה של הסדרים שנועדו לטפל בעיקר במסיעים. אנחנו רוצים להראות סרט שהכנו לקראת הדיון הקודם מלפני שנתיים, לגבי הארכת הוראת השעה. מכיוון שיושב הראש התחלף חשבנו שנכון להראותו שוב. אנחנו רוצים שיושב הראש יתרשם מהסרט ויבין את מימדי התופעה ועל מה מדובר.
אם בעבר מדינת ישראל נלחמה כנגד מסיעים בודדים התופעה בשנים האחרונות היא, שבגלל שקיימת גדר הפרדה ויותר קשה לאנשים בודדים לקחת רכב ולהעביר שוהים בלתי חוקיים, היום יש תופעה של התארגנויות של הסעות מאורגנות להוביל את האנשים. יש ממש רשתות לצורך זה, הם יודעים איפה אין גדר, הם שמים תצפיתנים וכדומה. זה מאוד מורכב ובסרט אנחנו מבקשים להראות איך נראית התופעה.

נמצאים פה נציגים של ארגון נהגי המוניות. ישנם נהגים שהנהיגה היא מקצועם ופרנסתם. איזה אישור נהג המונית צריך לבדוק כאשר אדם כזה נכנס אליו לרכב? האם מדובר באישור אחד?
<איילת אלישר>
היה לנו שיג ושיח עם ארגון נהגי המוניות לפני כמה שנים ואין להם בעיה לדעת איזה אישור.

אני רוצה לדעת איזה אישור. האם מדובר באישור אחד או בכמה אישורים?
<איילת אלישר>
זה לא 10 אישורים. זה אישור השהייה של אותו אדם שמאשר שמותר לו להיות בשטחי מדינת ישראל.

אפשר לראות דוגמה?
<איילת אלישר>
אין לי פה. אני לא חושבת שזאת הבעיה.

כתוב "בפני עיוור לא תיתן מכשול". ישנו כאן נהג שרוצה להתפרנס. ראיתי בחוק שהוא צריך להוכיח שהוא לא עבר עבירה. לא תמיד הוא מכיר את החומרה. אני יודע שניהלתם שיג ושיח אבל אני צריך לראות את הטופס. האם הוא מובן? האם זה לא מסובך מידי? האם מדובר בטופס אחד או בכמה טפסים? אולי נהג יכול להתבלבל בתום לב.
אני רוצה לראות את הטופס. אם אפשר, שיהיה טופס אחד ברור ועליו יהיה כתוב באופן ברור מהם התנאים לשהייתו בארץ.
<איילת אלישר>
אדוני היושב ראש, הרבה שנים אני נכנסת ויוצאת - - -

סליחה, רק רגע. הוא גם צריך לבדוק האם האישור בתוקף. מה אתה דורש ממנו? האם הוא צריך לבדוק את כל הטופס או שהוא מסתכל רק על התוקף?

צריך לדעת אם האישור בתוקף או לא בתוקף. הרבה שנים אני נכנסת ויוצאת בוועדה הזאת וזאת הפעם הראשונה שאני שומעת שיש טענה שהטופס לא מספיק ברור. זאת טענה חדשה.

אני חושב שבמקרה הזה הטענה מתבקשת מאליה. לא קורה הרבה שהוועדה דנה במטלה שאנחנו מטילים על נהג או אדם לבדוק אישורים. אני מתייחס למה שאמרה הגברת הנכבדה. היא אומרת שהיא נמצאת הרבה זמן בוועדה ופעם ראשונה שמבקשים ממנה לראות את הטופס. כאן זה מתבקש מאליו. אתה הולך לחייב לנהג ולקנוס אותו במידה והוא לא בדק טפסים. זה נדיר שאנחנו מבקשים מאזרחים, שזה לא תפקידם, לזהות אנשים.

איילת, אנחנו הופכים הוראת שעה לחוק. כשאני מטיל משהו על אזרח אני צריך לבדוק אם הוא יכול לעמוד בגזירה. אני שם עצמי עכשיו במקום נהג המונית. אני רוצה לראות את הטופס ולראות האם אני מבין אותו.
יכול להיות שהיושב ראש הקודם לא ראה ואולי הוא השתכנע. אני צריך לראות לפני שאני מחליט.

חבר הכנסת טיבי, בבקשה, נמק את הסתייגותך.

אדוני, יש לי הסתייגויות דיבור אבל הסתייגות מהותית אחת לגבי תוחלת החוק. אני מבקש שתוחלת החוק תהיה לחודש ימים בלבד. מאז תחילתו הוא יהיה ל-30 ימים ואחר-כך הוא יבוטל. אני מבקש להצביע.

אני מתחייב להזמין אותך להצבעה רבע שעה לפני ההצבעה. למה רק לחודש? שבוע גם מספיק.

אני לא רוצה לקפח את המדינה.

נציגי נהג המוניות, בבקשה.

אני יו"ר איגוד נהגי המוניות הארצי.

אתם נמצאים בשטח, אני רוצה שתסביר לי מהם הקשיים. האם המצב הוא שהכול פשוט וברור ואין בעיה וכל נהגי המוניות מכירים את האישורים?

בארץ יש 21,000 נהגי מוניות בארץ ויש 2,200 נהגי שירות, ביחד קרוב ל-23,000 נהגי מוניות. יש מוניות שנוהגים עליהן שני נהגים כך שמדובר ב-40,000 איש שחיים מענף המוניות.

זאת הוראת שעה שאנחנו רצים איתה יחד במשך הרבעה שנים. במשך השנים היו סיכומים שונים. בחנו איך החוק הזה משתלב עם העבודה היומיומית שלנו. לפני שנתיים הגענו להסכמות שפתרו חלק מהבעיות.

עניין האישורים לא רוענן מאז 2010. מאז 2010 לא ראינו שום אישור או דבר שנותן לנו תמונה שנוכל להפיץ אותה לנהגים כדי שהם ידעו שזה הדבר שהם צריכים לבדוק אותו. ככל שמדובר בנסיעות בשטחים ובנסיעות מחוץ לעיר באמת צריך את זה כי אנחנו בעד ביטחון המדינה והמדינה יקרה לכולנו. אבל, בנסיעות פנימיות בתוך הערים הדבר הזה הוא בלתי נסבל והוא גם בלתי אפשרי.

זה לא חל בערים.

<יהודה בר אור>
זה חל גם בתוך העיר. יש לי את הפרוטוקול של הישיבה הקודמת עם הסיכום. כל נהג שייתפס בפעם הראשונה יקבל אזהרה בלבד. אם הוא ייתפס פעם שנייה לא תהיה אזהרה. הבעיה היא שברגע שאתה צריך להתעמת יום יום עם נוסעים בתוך תל-אביב או בתוך הערים זאת בעיה שאנחנו לא יכולים לעמוד בפניה. יש לנו ויכוחים יומיומיים עם הנוסעים. אנחנו נמצאים במצב של איומים מבחינת הנוסע.

לפני 8 חודשים לקחתי ביפו אדם עם חליפה אבל הוא היה בן מיעוטים. הוא רצה לנסוע לירושלים. ביקשתי ממנו תעודת זהות או תעודה מזהה. הוא חיפש ולא מצא. הורדתי אותו מהמונית. הוא התלונן עלי בפני שר התחבורה על-כך שלא הסכמתי להסיע אותו לירושלים. כמובן שלאחר שהדבר התברר התלונה נסגרה.

מה לגבי האישורים?

<יהודה בר אור>
האישורים לא מוכרים לנו.

כמה סוגי אישורים אתה מכיר?

<יהודה בר אור>
בזמנו היה אישור אחד שהציגו בפנינו, זה היה לפני 2010. מ-2010 ועד היום לא זומנו לישיבה כלשהי.

יש אישור אחד או מספר סוגי אישורים?

<יהודה בר אור>
ברור שנהג מונית הוא לא שוטר.

אתה יכול לענות לי לשאלה?

אני נהג מונית ואני לא יודע מה זה אישור. אני לא מכיר שום טופס.

אולי לא הפיצו לכם אבל אתם קיבלתם.

כמה סוגי אישורים כבודו מכיר ושהופצו לנהגים?

אישור אחד בלבד.

אם יש אישור אחד אז נחה דעתי.

<
מ-2010 לא ראיתי שום אישור.>

יש עוד אישורים? מישהו יכול לענות לי? כמה אישורים יש?

לדעתי לא חלו שינויים.

את יכולה לבדוק ולחזור עם תשובה?

אני לא יכולה לומר את זה כאן.

אז אני לא יכול לקבל החלטה בלי לדעת כמה אישורים יש.

אני רק רוצה להסביר.

את לא צריכה להסביר, אני רק רוצה לדעת כמה אישורים יש. את יכולה לתת לי?

<איילת אלישר>
לא.

מצגת, בבקשה.

אדוני, אני יכול לדבר? אני צריך לצאת לוועדה אחרת.

חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. אני רוצה בקצרה להעיר 3 דברים. אני חושב שההצעה להעביר את החוק הזה לחוק קבוע היא מאוד בעייתית. אנחנו בעצם משלימים עם משהו שהממשלה טענה לאורך כל הדרך שהוא לא המצב. הממשלה טענה לאורך כל הדרך שאנחנו נמצאים במצב חירום מיוחד ושהמצב הזה דורש אמצעים מיוחדים. לכן קיבלנו בכנסת שורה ארוכה של הוראות שהן הוראות מאוד חריפות וקשות וכולן נועדו להתמודד עם מצב חירום ומצב של איום ביטחוני מאוד קשה ורציני שבעצם ייצר את החוק הזה במהדורה הראשונית שלו .
אני גם מתנגד להפיכת החוק להוראת קבע. אני מציע להאריך אותו כהוראת שעה לעוד 3 חודשים כדי לאפשר לממשלה להביא בפנינו הסדר אחר חדש, נורמאלי, מאוזן, כי הוא לא מדבר על התקופה הביטחונית המיוחדת שבהה אנחנו נמצאים. זאת הצעה ראשונה שלי.

אני מציע לבטל לחלוטין את ההוראות של סעיפים ג' ו-ג'1 בחוק העיקרי. אלה הן אותם הוראות שאוסרות על ההסעה. אני חושב שיש הבדל גדול בין מי שמלין תושב זר לבין מי שמסיע תושב זר. זה לא אותו דבר. הסעה לא שווה להלנה, לא שווה להעסקה.

עצם ההסעה מביאה להלנה.

<דב חנין>
צריך להגדיר את העבירה. מי שמלין תושב זר יש לו מצב אחר, זאת סיטואציה אחרת, זאת החלטה מסוג אחר. מי שמעסיק עובד זר הוא במצב אחר. לגבי מי שמסיע אנחנו מדברים על דברים שהם במקרים רבים קונייקטוראליים ונהגי המוניות פה מנהלים מאבק מוצדק לאורך שנים בסוגיה הזאת.

לחילופין, אם לא מתקבלת ההצעה להוריד כליל את כל הנושא של ההסעה, אני מציע לצמצם את האיסור על ההסעה באמת למי שכמשלח יד עוסק בהסעה של תושבים זרים ששוהים בישראל כלא כדין, הוא עושה את זה בצורה מיוחדת. זה נמצא בסעיף 1א של סעיף ג' הנוכחי.

להעניש מי שהפך את הסעת השוהים הלא חוקיים למקצוע?

להחריג את נהגי המוניות.

בדיוק, להחריג את נהגי המוניות. אם זה אדם שעשה שינוי מיוחד באוטו שלו כדי להסתיר את התושב הזר, הוא מסיע 6 תושבים ללא אשרה או שהוא מפעיל שירות הסעות שהמטרה שלו היא להסיע שוהים שלא כדין. אני מציע לצמצם את זה עליו.

אני מחטיבת התביעה של משטרת ישראל.

רציתי לענות לדבריו של הנציג מארגון המוניות. ב-99% מהמקרים מדובר באישור מסוג אחד בלבד. הרוב המוחלט של השוהים הבלתי חוקיים שמבקשים אישור כניסה למדינת ישראל מקבלים אותו במסלול של בקשה מהמנהל האזרחי באיו"ש. מדובר באישור מסוג אחד בלבד. בשולי השוליים מצוי עוד סוג של אישור, שאני מניחה שרוב נהגי המניות לא ראו אותו. נהג מונית קלאסי לא שזפה עינו את האישור הזה במהלך קריירה שלו. זה אישור שמשרד הפנים נותן בסיטואציות מאוד מיוחדות וחריגות של איחוד משפחות.

אני לא מכיר אותו.

אפשר להראות לך אותו אבל זה לא משהו שאתה אמור להיתקל בו ביום יום.

לגבי האחוז הקטן הזה שישנו. אם נהג המונית לא הכיר את הטופס הזה, מה יהיה גורלו?

<רבקה גלאט>
האישורים רשומים בלשון מאוד ברורה וחד משמעית. מופיע בהם השם של התושב הזר, תעודת הזהות שלו והתקופה שבה האישור הזה בתוקף.

אבל אין לו תעודת זהות, הוא לא תושב ישראל.

<רבקה גלאט>
מופיע באישור השם שלו, מספר הזהות שלו. גם כתושב האזור יש לו מספר זיהוי עם תעודת הזהות שהוא נושא איתה איתו.

תעודה כתומה?

כתומה או ירוקה, מה שהוא מחזיק איתו. המספר הזה מופיע באישור.

הוא צריך להראות את התעודה המזהה ואת האישור.

<רבקה גלאט>
ההיגיון הבריא של כולם אומר שאדם שנכנס לישראל יודע שהוא צריך להיכנס לישראל עם הרישיון הזה. הוא נושא אותו איתו כי הוא מאוד חשוב לו ושם אותו בצמוד לתעודת הזהות שלו. כשהוא עולה על מונית הוא יציג אותו לנהג המונית.

בתל-אביב הוא יבדוק אותו?

<רבקה גלאט>
רגע, אני אענה לאט לאט. הוא יציג אותו כי הוא ירצה להוכיח ששהייתו היא כדין והוא לא עבריין פלילי. באישור הזה רשומים בפירוש התאריכים ממתי עד מתי מותר לו לשהות בישראל וזה מאוד ברור. גם האישור שנמצא בשולי השוליים הוא אישור שכתובים בו התאריכים שבו האישור בתוקף. לכן אין בעיה עם הדבר הזה.
החבר מארגון המוניות דיבר על הסעת נוסעים בתל-אביב. אני רוצה להזכיר שמרבית המוחלטת של התיקים לפי נתוני משטרת ישראל לא קורים בכלל בתל-אביב אלא יותר באזורי בקו התפר.

מה את מדברת?

סליחה, תן לה לדבר.

מרבית האירועים מתרחשים באזור התפר. משום כך המחוקק גם ראה לנכון להקל מעט מאוד על התביעה על-ידי יצירת החזקה שחלה בין הקו השחור לכחול שהוא אזור התפר בלבד, כך שהחזקה בכלל שמטילה את הנטל על נהג המונית חלה רק על אזורי התפר. הנהג בתל-אביב בכלל לא מצוי בבעיה משום שעד שהתביעה לא תוכיח מעבר לכל ספק סביר שהוא חשד שלפניו תושב ששוהה בישראל שלא כדין, לא תחול עליו שום אחריות פלילית.

אבל בדוח שלכם כתוב שבמחוז תל-אביב נפתחו בשנה הזאת 230 תיקים.

<רבקה גלאט>
אני אומרת שהבעיה היא בקו התפר במחוז המרכז ובמחוז ירושלים.

כתוב בתל-אביב.

בתל-אביב הוא לא צריך לבדוק רישיונות.

לא מטילים עליו חובה לבדוק?

אלא אם הוא נוסע מתל-אביב לאזור קו התפר.

אני מנסה להשלים את ההסבר שלי. זה נכון שבמחוז המרכז ובמחוז ירושלים קורים מרבית האירועים האלה של אזור התפר. רק באזורים האלה קיימת החזקה הקטנה שמקלה על התביעה. זה דבר ראשון.

יושב הראש מציין שנפתחו 230 תיקים במחוז תל-אביב. צריך להבחין בין תיקים שנפתחו לבין תיקים שהוגש בהם כתב אישום והם תורגמו לידי הליך פלילי. רק בתיקים האלה, לאחר בדיקה משפטית ראה תובע לנכון להגיש כתב אישום כי הוא חשב שניתן בעזרת החזקה - -

אבל יש רישום משטרתי לכל היתר

- - להוכיח תיק פלילי. יתר התיקים נסגרים בעיקר מהסיבה שהתביעה הגיעה למסקנה שהיא לא יכולה להוכיח את התיק והתיק הזה נסגר ולא מוגש.

זה אחרי שמחרימים להם את הרכב?

זה מפני שבמרבית המוחלטת של המקרים האלה, בהיעדר חזקה לטובת התביעה, לא ניתן להגיש כתב אישום נגד נהגי המוניות. החזקה קיימת רק באזורי התפר.

זה גם אם הנסיעה נערכה כולה או חלקה. גם אם הוא נוסע מתל-אביב לירושלים הוא גם חייב לבדוק. אם הוא נוסע מירושלים לתל-אביב הוא גם חייב לבדוק. זאת אומרת, שאם בחלק מהנסיעה הוא נכנס לקו שבין הכחול לשחור הוא חייב לבדוק.

נכון, כי הוא יודע שהוא מסיע מישהו לאזור קו התפר.

אני יכולה למסור ליושב הראש את הנתונים על כמויות כתבי האישום שהגשנו בשנת 2011: במחוז תל-אביב הוגשו בכל מהלך שנת 2011 35 כתבי אישום בכלל בנושא העברת שב"חים. אולי ביניהם היה איזה נהג מונית אבל הכמות היא מאוד קטנה לעומת 150 תיקים שהוגשו בירושלים, שגם זה מעט תיקים. אני סבורה שבכמויות הקטנות האלה – אפשר ללמוד מזה שזאת חזקה מצמצמת.

אני מדבר על גורלו של אדם שלא היו לו את הכלים לבדוק וכתוצאה מכך נשלל ממנו הרישיון לחודש שלם. צריך לזכור שזאת הפרנסה שלו. אני אומר שנהג אחד זה יותר מידי. אני עכשיו נהג מונית וחודש אני לא יכול להביא פרנסה הביתה בגלל שטעיתי ולא ידעתי. לא הייתי באזור התפר ובדיוק באותו רגע תפס אותי שוטר ולא היה לי את האישורים.

לפי התנאים של החוק, כדי להשבית למישהו רכב למשך 30 יום, זה צריך להיות מישהו שכבר פעם אחת הסיע תושב זר, שהרכב עצמו שימש בעבר להסעת תושב זר.

זה "או" זה לא "גם".

שברכב יש מספר מסוים של שב"חים. זה לא סתם מישהו שהסיע.

בחקיקה הקודמת, בהליך הקודם, יצרנו כל-כך הרבה הכבדות כדי באמת להוציא מהדבר הזה את האנשים שבאמת היו אמורים לדעת ובעצם ידעו שהם מסיעים שוהים בלתי חוקיים.

לכמה נהגי מוניות שללו רישיון לחודש?

<איילת אלישר>
יענו על-כך נהגי המוניות..
מכיוון שאין לנו רישום על נהגי מוניות, הסיכום שלנו בפעם הקודמת היה שכל פעם שיש בעיה נהגי המוניות יפנו אלינו. בדיון עצמו נתנו להם כתובת משטרתית על-מנת שיפנו אלינו.

איזו כתובת?

אצלנו באגף החקירות.

לכמה נהגי מוניות שללתם את הרישיון לחודש?

נהגי המוניות לא פנו.

אם אף אחד לא פנה, אני שמח.

אף אחד לא פנה. אמרנו להם שזאת הכתובת וכל בעיה שמתעוררת שיפנו אלינו.

ארגון נהגי המוניות, יש לכם נהג מונית ששללו לו את הרישיון בגלל זה?

בדיון הקודם שאל היו"ר הקודם דוד אזולאי: "ואם אותו נהג מונית יטען שהרכב לו שייך לו והוא יכול בפני הקצין להגיע, מה יהיה", אז היא אמרה: "ייקחו לו את הרכב וישביתו לו". איילת אלישר אמרה במפורש: כן. זה כתוב בפרוטוקול. היא לא יכולה להגיד שלא לוקחים את האוטו. לוקחים את האוטו לנהג המונית.

אני רוצה לקבל תשובות. כמה נהגי מוניות שללו להם רישיון ל-30 יום בגלל העבירה הזאת?

אני יודע על 3 נהגי מוניות. אני יכול בטלפון אחד להביא את השמות שלהם. יכול להיות שהיו יותר. יש גם אפשרות שאחרי 48 שעות לשחרר את האוטו אם הוא נתפס בתל-אביב ובאזור. לגבי שלילה עד היום לא קיבלתי תלונה מנהג.

אז אתה אומר שמתוך 40,000 נהגי מוניות, אף אחד לא קיבל 30 יום. אז זה מדתי, למדתם את העבודה, למדתם את החומרה. ביטחון המדינה חשוב מאוד.

ביטחון המדינה חשוב לי מאוד.

זה רק תל-אביב או שבאזורים אחרים כן שללו?

אני דיברתי רק על נתונים של תל-אביב. השותף שלי פריד אברהם לא יכול היה להגיע ואני לא יכול להגיד לך מה היה אצלו במחוז.

נראה עכשיו את המצגת.

(מוצגת מצגת)

זה באזור התפר בירושלים.

זה צולם בזמן אמיתי. פה החביאו אנשים בתוך מיכלית.

הם לא בורחים?

אלה אנשים שצולמו בזמן התפיסה. זה מה שהנהג עושה, הוא מעביר אנשים.

חנין אמר שרק לגביהם יחול החוק.

לי נראה שהם רוצים להיכנס לצורך פרנסה.

נכון, אבל כאשר ארגון טרור ירצה להכניס יש לו את הכלי. בתוך ה-20 האלה הוא מכניס אחד שהוא מפגע.

אחד זה יותר מידי.

האגודה לזכויות האזרח, בבקשה.

אני מהאגודה לזכויות האזרח.

אני רוצה לדבר על נקודה שלא נגענו בה פה וזה העידוד של האפקט הגזעני שהחוק הזה יוצר. אנחנו מטילים על נהגי המוניות שמטילים עליהם נטל שהוא בלתי אפשרי. הם לא משפטנים. אני נוסעת באופן קבוע במוניות שירות מתל-אביב לירושלים ובאופן קבוע נהגי מוניות מבקשים אישורי שהייה מאנשים שנראים להם ערבים, כי הם לא רוצים להסתבך. יש פה הסתבכות פלילית.

איך את חושבת שאפשר לדאוג שאותו איש לא יהיה עם מטענים ויתפוצץ בקניון או בשוק?

נהג מונית שהוא אזרח במדינה הזאת, אנחנו מטילים עליו נטל לבקש אישורי שהייה מאדם אחר. לפי מה? לפי המראה שלו?

תיכנסי לכובע השני עכשיו. גם אני דואג לנהג המונית אבל אני עוד יותר דואג לאזרחי המדינה שלא יתפוצץ מישהו בתוך קניון.
אני מעדיף לטרטר מעט את נהג המונית, כמובן לתת לו את כל הכלים ולא לסבך אותו לשווא. עכשיו תיכנסי לכובע של המדינה. את ואני יכולים להיות באיזה קניון ושם התפוצץ מישהו בגלל שריחמתי על אותו נהג מונית שאולי ייקחו לו את המונית.

איך אני כמדינה יכול לדעת שאני מטיל עליו משהו ושווה לי להקשות עליו כדי להציל חיים של אנשים. לפעמים בן-הדוד של המפגע נמצא באזור של הקניון. תעני על השאלה שלי.
<אן סוצ'יו>
כל מה שראינו פה זה הברחות שיטתיות ומאורגנות ועל זה אני לא מדברת. אני מדברת על הסעה מזדמנת. אני דואגת גם לנהג המונית אבל גם לכל אותם אנשים שנראים ערבים.

אני איתך גם פה, אבל איך אני דואג שזה לא יתפוצץ?

סליחה, אתה יכול להטיל על כל אזרח במדינה לבדוק אישורים לאנשים?

כן. אם יש מישהו חשוד, אז שיאיר את עיניי השלטונות.

<אן סוצ'יו>
אם הוא חשוד אז אין בעיה. אדם שנראה ערבי בגלל זה הוא חשוד?

לא, הוא יודע להבחין בין מי חשוד ומי לא.

<אן סוצ'יו>
לפי מה?

הוא יודע להבחין. הבנתי את הנקודה.

על אותו היגיון, אפשר לבקש מכל מוכר בסופרמרקט לבדוק.

אני מהסנגוריה הציבורית. ההכרעה אם לחוקק את זה כהוראת קבע או כהוראת שעה כמובן נתונה להכרעה עקרונית של המחוקק. אני רוצה לשים זרקור על איזה סוג אוכלוסייה מגיעה לבית המשפט או למשטרה בגין העבירה הזאת.
אנחנו מייצגים הרבה לקוחות שמואשמים בעבירה של הסעה. אני רוצה להגיד שבניגוד לרושם - - -

אתם מייצגים נהגי מוניות?

גם נהגי מוניות לפעמים וגם אנשים שהם לא נהגי מוניות שנתנו טרמפ. ישנם גם בני משפחה שהנהג שוהה כדין והנוסע הוא שוהה שלא כדין והם נסעו לאירוע משפחתי.

באותו מצב הוא יכול להסיע אותו גם לאיזה קניון. איך נבדיל? אני מחוקק ואני צריך לקבל החלטה, תן לי את הכלים. הוא מטייבה והוא מסיע בן דוד שלו מהשטחים. עכשיו הוא קיבל משימה והוא צריך להסיע אותו לקניון להתפוצץ. איך נמנע את זה? אני מבין שיש טעויות אבל איך נמנע?
<ישי שרון>
אני מבין את מה שיושב הראש מכוון אליו. אני רק רוצה לומר שברוב המכריע של המקרים מדובר בהסעה מזדמנת, חד פעמית ובאנשים שהם נורמטיביים לכל דבר ועניין. ברוב המכריע של המקרים מוסכם גם על התביעה שהשב"ח שהסיעו אותו לא היווה סיכון בטחוני אלא שב"ח שנכנס לצורך עבודה או לצרכים משפחתיים ומשחררים. הסיטואציה הטיפוסית היא סיטואציה שאין בה סכנה לשלום הציבור או סכנה לביטחון המדינה.

מנגד, המחיר של אותו אדם שאו שהוא נחקר בגין העבירה הזאת או שהוא מועמד לדין, זה רישום משטרתי. גם כשתיק נסגר מחוסר עניין לציבור זה רישום שנשאר ברישומים ויכול ללוות אותו הלאה, אם בעתיד הוא ירצה להתקבל לעבודה. גם רישום של תיק סגור שנסגר מחוסר עניין לציבור, לגבי מוסדות מסוימים, עדיין יכול להיות לו אפקט.

למה זה צריך להישאר? העלית סוגיה חשובה ואני רוצה לבדוק.

אם היה חשד כלפי מישהו, המערכות בדקו והחליטו שאין עניין. למה התיק צריך להישאר? הוא היה בסדר, לא עשה משהו למטרת זדון. אתם בדקתם ואמרתם: אתה משוחרר. למה להשאיר משהו ברישום?

לא נשאר רישום של תיק פלילי.

למה הוא מתכוון?

רוב התיקים נסגרים בגלל חוסר עניין לציבור ולא מחוסר אשמה.

לפני שאני מאשר משהו אני צריך ללמוד. ראיתי הרבה תיקים שנסגרו מחוסר עניין לציבור. התיק נסגר מחוסר עניין אבל עדיין נשאר משהו שיכול להפריע לו. אתם בדקתם ובחנתם ואין חשש והכול נמחק לא היה ולא נברא.

הגענו לוועדה לפני שנתיים והוועדה אמרה לנו לשקול אולי בכלל לא להגיש כתב אישום נגד אנשים שנתפסו בפעם ראשונה. המדינה שקלה ואכן יצאה החלטה של פרקליט המדינה שאומרת שאדם שתופסים אותו בפעם הראשונה, נכון לעת הזאת ולמצב הביטחוני הקיים, אנחנו לא מגישים נגדו כתב אישום.
עם זאת, אנחנו צריכים לדעת, בפעם השנייה שתפסו אותו, שכבר תפסו אותו פעם אחת. זה חייב להירשם.

זה לא שיש לו רישום פלילי.

כדי שיראו שהוא נתפס יותר מפעם אחת?

הרישום הוא רישום משטרתי פנימי.

זה רישום של המשטרה כדי לדעת שהוא כבר פעם אחת עבר את העבירה.

אם הוא רוצה להתקבל לאיזה מקום והוא צריך להביא אישור מהמשטרה, זה יופיע שם?
איפה נתקלת במקרה כזה?

הרישום של התיק הסגור הוא לא משפיע על רוב המעסיקים הפרטיים. יש מעסיקים ציבוריים שזה כן משפיע. בפועל אנחנו מכירים את הפרקטיקה היום, שלמרות שאנשים לא חייבים להראות את התיקים הסגורים, המעסיקים הפרטיים כבר עלו על השטנץ ומבקשים.

זה משפיע על תעודת יושר?

בפועל זה משפיע.

לא.

גם גבי פיסמן ישבה בוועדה והיא קיבלה אין ספור של דוגמאות. זה לא אמור להשפיע אבל בפועל הדברים האלה משפיעים.

אני רוצה להבין. המשטרה צריכה לנהל מערכת. בפעם הראשונה היתה טעות. קרה מקרה פעם שנייה ושלישית ואז יש כוכבית שאומרת שזה לא מקרה ראשון. האדם רשום כי הוא היה יותר מפעם אחת.

עכשיו הוא קיבל אישור עבודה ומבקשים ממנו תעודת יושר. שם זה מופיע?

בעיקרון, תעודת היושר בנויה היום כך שבסוף הרשימה של התיקים הפתוחים מופיע סוף הפלט והוא לא צריך להראות את יתר הפלט של התיקים הסגורים. בפועל המעסיקים מכירים את העניין הזה ולוחצים על המועמדים להביא את יתר הפלט ולהרבה אנשים לא נעים לשקר. זה מה שאנחנו יודעים בפועל. כתוב שם שיש לו תיק סגור.

זה לא אמור להשפיע עליו כי זה תיק סגור והוא יכול להסביר והרבה פעמים מעסיקים מבינים את העניין. אני רק אומר שזה מקשה. אני לא יוצא נגד העובדה שבכלל רושמים. אני גם חושב שצריך לרשום. בהחלט המשטרה צריכה לנהל את המרשם הזה ואני הראשון שבעד ההנחיה. אני רק מנסה להבהיר את הקשיים שעומדים בפני אדם שנמצא ברחוב ומסיע, בין אם הוא נהג מונית ומסיע אדם זר ובין אם הוא מסיע בן משפחה. שנית, אם הוא נתפס, מה הקשיים שעלולים להתעורר בהמשך?

אני חושב שאותם קשיים צריכים להשפיע על ההכרעה, דהיינו, האם לחוקק את הדבר הזה כהוראת קבע או כהוראת שעה שמאפשרת לנהל מעקב מסודר ובאמת לנהל ת השיח הזה כדי לשמוע יותר טוב מהשטח גם מנהגי המוניות וגם מהמשטרה.

אבל זה רץ כבר 3 שנים.

יכול להיות שנרצה לשנות הוראות תוך כדי.

אבל זה רץ כבר 3 שנים והשיטה הוכיחה את עצמה, כך אני מתרשם. שאלתי מכמה נהגים נשלל רישיון ושמעתי שכמעט ואין כאלה.

כפי שאמר חבר הכנסת דב חנין, יכול להיות שנרצה להתמקד באותם מקרים שראינו, שמסיעים מספר גדול של שוהים בלתי חוקיים, שמבצעים שינוי ברכב, שמדובר בהסעה שהיא מאורגנת. יכול להיות שנחליט שאנחנו רוצים להתמקד בהסעות האלה ולא בהסעה חד פעמית שמבוצעת.

אני מתקשה לדמיין נהג מונית שעולה אליו נוסע ובגלל צבע העור שלו הוא נדרש להתווכח איתו ולומר לו: תביא לי את האישורים.

הבנתי, משטרת ישראל, בבקשה.

אני מציעה שהשב"כ יסביר. מתעלמים פה מהמסיעים הבודדים, הבלתי מאורגנים.

מבחינתי זה אותו דבר.

אני מציעה ששירות הביטחון הכללי יספר על הסיכונים שאנחנו מתמודדים איתם.

בבקשה. קודם אנחנו רוצים לשמור על ביטחון המדינה.

בוקר טוב. אני ראש חטיבת המחקר של שירות הביטחון הכללי. ברשותכם, אני פחות רוצה לעסוק בהיבטים המשפטיים של הבעיה ופתרונה ויותר להתייחס לפן המהותי. שמעתי פה חלק שחלק מהדוברים בכלל מעלים תהיות באשר לצורך להסדיר את החקיקה בעניין בגין העובדה שהמצב הביטחוני לא מצדיק את זה. פה אני אשתדל להביא עובדות כדי ליישר את כולם על המציאות.

ראשית, צריך לומר שאנחנו חווים טרור. אמנם יש שינוי מהותי לאורך השנים האחרונות במאפיינים של הטרור וירידה די דרמטית ותלולה בעיקר בעובדה שאין פיגועי הרג המוני ופיגועי התאבדות, אבל טרור נמשך כל העת. לאורך כל השנים אנחנו רואים מעורבות רבה מאוד של שוהים בלתי חוקיים בניסיונות פיגוע ובפיגועים בפועל, כולל בשנים האחרונות. רק לצורך ההמחשה: בשניים 2009, 2010 ו-2011 אנחנו מדברים על עשרות ניסיונות פיגוע בהם היו מעורבים שוהים בלתי חוקיים. בשנה החולפת אנחנו מדברים על בערך כ-40 ניסיונות פיגוע שסוכלו, שבהם היתה מעורבות של שוהים בלתי חוקיים במגוון של מאפיינים, בין בניסיון לשמש כמפגע באופן ישיר, סיוע לוגיסטי כזה או אחר, הברחת אמל"ח ומגוון מאפיינים נוספים.

ככלל, אני חושב שלאורך השנים בהחלט ראינו התפתחות של תעשייה מאוד ענפה של הברחות, של אנשים שמעוניינים להגיע מתוך איו"ש למדינת ישראל. הסרט בהחלט ממחיש את זה. כמה מהפיגועים החמורים ביותר שחווינו בתקופת תחילת שנות האלפיים בוצעו על-ידי מפגעים שנכנסו ברכבי הסעות ובמוניות מקווי התפר או איסוף בכניסה מקווי התפר לתוך ירושלים. בסך הכול אנחנו נמצאים ברף פיגועים מאוד גבוה. הסיבה שאנחנו פחות מרגישים או שהסיפור נמצא פחות בכותרות זה בעיקר בגלל העובדה שרובם מסוכלים או מתבצעים בתוך שטחי איו"ש. ניסיונות לבצע פיגועים בתוך שטחי מדינת ישראל זה מאמץ שנמשך כל העת. גם כאשר מסתכלים קדימה לשנת 2012 אני לא חושב שיהיה נכון לומר בצורה בטוחה שאנחנו צפויים לשנה שקטה. בסך-הכול, התהליכים שאנחנו רואים שמתרחשים בשטחי איו"ש, בהחלט שמים סימן שאלה על רמת היציבות הביטחונית היחסית שאנחנו חווים כרגע. לכן, לפחות להבנתנו, הבעיה של מעורבות של שוהים בלתי חוקיים בטרור היא בעיה שקיימת, היא נוכחת. האיום הפוטנציאלי והאיום בפועל הוא גבוה ולכן יש בהחלט מקום להסדיר את החקיקה בעניין הזה. גם לייצר הרתעה וכמובן גם ענישה אל מול שמעורב בעבירות מהסוג הזה.

אני רוצה להתייחס למספר עניינים שעלו במהלך הדיון. ראשית, לעניין המהותי של קיבוע הוראת השעה. החזקה שקבועה פה היא חזקה בעייתית גם לתפיסתנו. החזקה הזאת היא אילוץ אבל זה אילוץ שלא הצלחנו לתת לו שום מענה אחר במהלך 17 שנים מאז שהחוק נחקק לראשונה כהוראת שעה.

בתיקון האחרון צמצמנו מאוד גם את החזקה וגם את העבירה וגם יש מדיניות תביעה חדשה שיצאה בעקבות הדיון במטרה להקל על נהגי המוניות ובמטרה לעשות את כל הדבר הזה קצת יותר מידתי. אנחנו חושבים שאחרי 17 שנה להגיד שמדברים על מצב שמשתנה זה קצת מלאכותי. אנחנו חושבים שהגיע הזמן שהמחוקק יקבע את הוראת השעה. אם יתמזל מזלנו והמצב הביטחוני ישתפר ולא נזדקק לכך, נוכל לבוא למחוקק בשמחה ונגיע לשולחן הוועדה ונשנה את מה שקבוע.

את לא יכולה להתעלם מהעבודה שכשהחוק בא לעולם המצב הביטחוני היה אחר לחלוטין. ההסדר שעוגן פה בה להילחם בתופעת הפיגועים. היה מצב ביטחוני אחר לחלוטין. תמיד אמרנו שכשהמצב הביטחוני ישתפר אנחנו נחשוב. המצב הביטחוני לעומת הזמן שהוראת השעה היתה בתוקף, היה שונה מאשר הוא היום.

זה לא מה שנאמר עכשיו.

בסופו של דבר, נראה לי לא נכון לעשות השוואה ולקחת כנקודת ייחוס מצב שבו נהרגים מאות ישראלים בשנה לעומת המצב של היום. התופעה קיימת. כאשר מדברים בשנה שיחסית נתפסת כשנה שקטה, זה לא בדיוק המצב. השנה הוכפל מספר הישראלית שנהרגו כתוצאה מטרור. נהרגו 22 ישראלים לעומת 11 בשנה שעברה.

איפה?

באיו"ש וברצועה. יש פה איזו אשליה שבגלל שהסיפור נמצא פחות בכותרות אין טרור או אין ניסיונות לבצע פיגועים. אני חושב ש-40 ניסיונות פיגוע בשנה שבהם מעורבים שב"חים ושסוכלו. אני לא מדב ר על זה שהתכניות התבטלו או שהולט שלא לבצע את הפיגועים. ניסיונות הפיגוע סוכלו. 40 ניסיונות פיגוע הם מספר גבוה והם בהחלט מעידים על סיכון. מספיק שרבע מזה היה מתממש והיינו נמצאים במציאות אחרת לחלוטין.
כשאנחנו מדברים על שוהים בלתי חוקיים, הכוונה היא שכוונת הפיגוע היתה בתוך שטח מדינת ישראל. לכן, לא נכון לטעות באשליה של השקט היחסי מפני שזה לא בדיוק המצב.

זה עניין אחד שרציתי להתייחס אליו.

העניין השני הוא העניין שעליו דיבר חבר הכנסת חנין וזאת האפשרות לצמצם את העבירה של הסעה ולהשאיר אותה רק לגבי מה שהגדרנו כנסיבות מחמירות בתיקון הקודם, אותה הסעה של מעל איקס אנשים.

זה גם אחד הדברים ששקלנו עוד לפני תיקון החוק בפעם הקודמת. המשמעות של מהלך כזה עשויה להביא מבחינת השטח לתוצאה הפוכה. המשמעות היא שהמחוקק נותן לגיטימציה להסעה בודדת של שב"ח. לכן, מבחינת המחיר הביטחוני שאנחנו עלולים לשלם על זה, אני חושבת שהדבר הזה עשוי להיות טעות.

ההנחיה שהוציא פרקליט המדינה בעניין הזה מסייעת לגבי המסיע הבודד התמים שזאת הפעם הראשונה שהוא מבצע את העבירה.

הנושא האחרון שרציתי להתייחס אליו זה העניין של התיק הסגור. הרישום של תיק סגור רק לפי חוק המרשם הפלילי היום, הרישום הזה אמור להגיע למספר גורמים מאוד מצומצם, שהם לא גורמי העסקה בכלל. זה מגיע לגורמים ביטחוניים.

בסוף זה מגיע.

לא. אותה סיטואציה שדיבר עליה נציג הסנגוריה, היא סיטואציה שיש עליה עבירה מפורשת בחוק המרשם הפלילי, שהעונש עליה היא שנתיים מאסר. מי שמבקש, ולא משנה אם ניתנה הסכמתו של אדם. כל מעסיק שמבקש לצרכי העסקה - - -

למה אתם נותנים? למה אתם לא חוסמים את זה לצרכי המחשב? לעניין פנימי שלכם אנחנו מסכימים, אבל למה זה צריך לצאת למקום שאליו זה לא צריך לצאת?

זאת פסיקה של בית המשפט שאדם זכאי לקבל את התדפיס. הם מקבלים את התדפיס לעצמם ואז המעביד מבקש מהם את הכול. לפי פסיקת בג"צ אנחנו מחויבים לתת לאדם.

אז מה אתה רוצה?

זאת סוגיה שהיא עקיפה ולא קשורה.

אם זכותו לקבל, אז הוא מקבל. היא אומרת שהיא לא יכולה לחסום.

לא בהקשר הזה הערתי. הערתי מה יכולה להיות ההשלכה העקיפה של העניין הזה.

אני רוצה לדבר ספציפית על זה. אם הוא רוצה להתקבל לעבודה ונפתח תיק ונסגר - - -

יש כוונה לפתור את העניין הזה.

איך פותרים את זה?

היתה ועדה בראשות פרופסור רות קנאי שבחנה את חוק המרשם הפלילי. אחד הנושאים המרכזיים שדנו בהם היה הנושא של זכות העיון, האם היא צריכה להיות בלתי מוגבלת, כפי שנקבע בבג"צ פישלר. המסקנה החד-משמעית שהוועדה קיבלה היא, שהדרך היחידה לפתור את הבעיה של קבלת מידע שלא אמור להתקבל על-ידי גורמים שלא אמורים לקבל אותו, היא בעצם מתן אפשרות מוגבלת לזכות העיון.
זאת אומרת, אדם שמגיע ורוצה לקבל מידע מהמרשם הפלילי, יוכל לראות את המידע במסוף המשטרתי אבל לא לקבל תדפיס. בדרך הזאת, בעצם, אף מעסיק פרטי או ציבורי שלא זכאי לקבל את המידע, לא יקבל אותו.

איפה זה עומד היום?

זאת טיוטת תזכיר ואנחנו מקווים לקדם אותה בזמן הקרוב.

החוק מלכתחילה הוא לא החוק של היום. המצב שמלכתחילה לא דומה למצב היום. לכן החוק היה הרבה יותר קשה בהתחלה בגלל הנסיבות. בשנתיים האחרונות השתנו הנסיבות אבל הבעיה לא נפתרה לחלוטין ואנחנו גם לא רוצים שהיא תתגבר בעתיד.
לכן, יצרו את האיזון הנכון לפני שנתיים וגם התוצאות מוכיחות זאת. לא רק שנהגי המוניות לא היו צריכים להגיע למשטרה כי לא היתה הבעיה הזאת אלא שיש ירידה משנת 2009 ועד היום. כל הטבלאות מוכיחות שיש הפנמה של העניין הזה. זה ירד לכמות שהיא כמות סבירה לאור הנסיבות וגם המשטרה בוחנת את כל התיקים ואדוני יכול לראות זאת לפי מספר הסגירות. נוצר פה האיזון הנכון בין הנושא של ביטחון המדינה לבין הדברים האחרים שנאמרו פה.

לכן אני חושב שלאור המצב הזה, אין טעם כל פעם לחדש את החוק. לצורך זאת עשינו את הפיילוט. לא רצינו פיילוט לעולמי עד אלא למצוא פיתרון קבע.

בנוסף, לגבי מה שנאמר בפלט של המחשב. לפני שנה או שנתיים זה שונה כך שהרישום המשטרתי הוא דף נפרד. זאת אומרת, גם אם מישהו לוחץ ורוצה שיעבירו לו את הטפסים, את הטופס הזה לא חייב להעביר לו. על פניו, המעביד יראה שכל הטופס שלם. יצאו דברים נפרדים לדבר הזה לכן זה נשלף באופן אוטומטי ואף אחד לא יכול לדעת שיש את הרישום הזה, גם אם המעביד דורש את זה באופן לא חוקי. לכן יש כאן מענה מבחינה טכנית. מי שירצה להתקבל לעבודה לא יציג את הדף הזה כי הוא לא חייב. למעביד אסור לדרוש את זה. כל הטיעונים פה הם טיעונים בעלמא.

אל תגיד שזה בעלמא.

תכף אני אתן לך משימה.

אני מבין שאדוני ייתן את המשימה לאחר שהוא יאשר את החוק. נכון?

מי שקובע פה זה לא השר לביטחון פנים.

אני מבקש שאדוני יאשר היום את החוק. הבאנו את זה הרבה לפני הזמן.

את הדוח הבאת לי מאוחר ולא הספקתי ללמוד אותו.

הבאנו אותו לא כדי שאדוני יידרש לישיבות נוספות בעניין הזה, אלא כי סברנו שהנושא כבר מוצה לצורך הפיכת הוראת קבע. לא הבאנו את זה בדקה התשעים כדי לעשות ניסיון אחר. הדיון היה מאוד רציני ובהחלט מחייב להפוך אותו לחוק.

אנחנו צריכים לקבל החלטה והכרעה האם החוק ממשיך כהוראת שעה או כחוק בספר החוקים של מדינת ישראל. אתם מבקשים לאשר אותו כחוק בקריאה שנייה ושלישית. הדיון צריך להיות יותר מעמיק ואנחנו צריכים לבדוק עוד כמה דברים. זה לא מונע מהמשרד שלכם לעבוד. יש לכם את האישור שהוא עדיין בתוקף.
הוועדה רוצה לבדוק מספר דברים. אני רוצה לעשות ישיבה סגורה עם המנהל האזרחי שיראה לי את הטופס האישור לשוהים בלתי חוקיים. אם יש סוגי אישורים אני רוצה לראות אותם.

אני אבקש מארגון נהגי המוניות לעשות בדיקה בכל הארץ האם יש נהגי מוניות שבגין עבירה זאת שללו להם רישיון לחודש ימים. אבקש שתוך שבוע תמסרו לוועדה את הנתונים.

ישי, תעשה בדיקה ותוציא מהמחשב של המשטרה מה שאתה לא רוצה שיהיה כתוב. אני רוצה לראות אם זה כתוב או לא.

אני חייב לומר שהעניין הזה הוא בפיתרון.

אני רוצה לראות בעין. אני רוצה לראות שהעניין הזה סגור. אני רוצה לראות מעסיק שביקש ולמרות שזה רישום פנימי זה מופיע בדף כזה וכזה.

זה אמור לזכות למענה.

ידידי, דיברת? אני רוצה לראות. תעביר את הדברים תוך שבוע. אצלי דיבורים לחוד ומעשים לחוד. אני רוצה לראות את הטפסים.

התרשמנו מדברי שירות הביטחון הכללי שהנושא הוא חשוב. אנחנו לא מקבלים בזה. ביטחון אזרחי מדינת ישראל הוא ברמה הכי גבוהה, למרות שאנחנו יודעים שיש אפשר ש נהג מונית הסיע נוסע מזדמן והוא יכול להיפגע. יכול להיות שלפעמים הוא נפגע אבל ביטחון ישראל הוא מעל לכל ואנחנו מבינים את החשיבות. כרגע אני לא מונע שום דבר והחוק ממשיך לעבוד.

יואל, המשרד שלכם חייב לוועדה הרבה תשובות לדברים אחרים. אל תחשוב שרק אנחנו עובדים לשירותכם כל הזמן. גם אנחנו צריכים לקבל תשובות כשאזרחי ישראל פונים אלינו. לכן זאת יד לוחצת יד. היועצת המשפטית מחייכת כי היא יודעת שהיא צריכה להביא תשובות אבל אנחנו לא מקבלים תשובות. זה מותנה אחד בשני.

זה עם משרד המשפטים ולא המשרד לביטחון פנים.

יש לי כמה דברים אצלכם על השולחן. אתם צריכים לעבוד תוך כדי שיתוף פעולה מלא בין הפיקוח הפרלמנטרי לבין הגוף הביצועי ואנחנו עומדים לשרותכם. תתחילו לעבוד גם אתם.

תוך שבועיים מנהלת הוועדה תארגן את המנהל האזרחי.

ישי, אני רוצה לראות 4 מקרים לפחות.
<נהגי המוניות, אני מבקש גם כן נתונים.>

אני אפנה לתחנות ואבקש את תגובתם.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 22:50.>