PAGE
59
ועדת הכספים
26/12/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 940 >
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ל' בכסלו התשע"ב (26 בדצמבר 2011), שעה 10:10

<הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 42), התשע"ב-2011>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר

רוחמה אברהם-בלילא

מגלי והבה

עינת וילף

יצחק וקנין

שי חרמש

ציון פיניאן

פניה קירשנבאום

מירי רגב

ליה שמטוב

>
דורון ארבלי - מנהל רשות המסים, משרד האוצר

ערן יעקב - סמנכ"ל בכיר כלכלית, רשות המסים, משרד האוצר

עופר שרון - מנהל בכיר, המחלקה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר

איריס וינברגר - עו"ד, סגנית בכירה ליועץ המשפטי, רשות המסים, משרד האוצר

גדעון לואיה - ממונה מע"מ בכיר, רשות המסים משרד האוצר

שי דותן - כלכלן, המחלקה הכלכלית, רשות המסים, משרד האוצר

פול לנדס - הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור

ספי זינגר - משפטן, משרד המשפטים

סרחיו דקל - רו"ח, מתמחה, משרד המשפטים

ניר בן אהרן - ראש תחום בכיר מאקרו, הסוכנות לעסקים קטנים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

חנה ג'ינו - יו"ר ועדת חקיקה וייצוג בכנסת, לשכת יועצי המס

שמואל חרסט - לשכת יועצי המס

דורון קופמן - רו"ח, נשיא לשכת רואי החשבון בישראל

עופר מנירב - רו"ח, לשכת רואי החשבון בישראל

איתן צחור - עו"ד, לשכת עורכי הדין

יהודה טלמון - נשיא לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים

חזקיה ישראל - מנהל מחלקה, התאחדות התעשיינים

שגית אפיק

טמיר כהן

חבר המתרגמים – אהובה שרון
<הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 42), התשע"ב-2011>

אני מחדש את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 42), התשע"ב-2011.
אני מבקש להתחיל לקרוא את החוק.

מה זה אומר אם אנחנו מקריאים את החוק?

נלך סעיף-סעיף ונראה.

אני רוצה להמשיך מאותה נקודה בה הפסקנו בפעם שעברה.

אני לא הולך לשנות מהצעתי. אם לא נגיע להסכמה, נפצל את החוק. יש כאן הרבה סעיפים.

כפי שהגדרת בפעם הקודמת.

כן. אני מנהל משא ומתן. אני לא מסתיר. האמת שרציתי להתקשר עוד בסוף השבוע עם חברי הוועדה אבל מכיוון שכל הזמן זה המשיך, עד לרגע זה, לא התקשרתי.

אני רוצה לפתוח סוגריים כי יתכן שבמהלך הקראת החוק אדוני ייקרא שוב לשר האוצר.

לא באמצע הישיבה.

לא יודעת. אולי תעשה הפסקה. אגב, זה בסדר ואני באופן אישי לא מתנגדת. אני רוצה לפתוח סוגריים ולומר שגם בנושא של הפשרה צריך לקחת בחשבון שגם אם נכנסים בין 8,000 ל-10,000 עסקים, במסגרת של ה-2.5 מיליון שקלים, שלושים אחוזים מאותם בעלי עסקים נחשבים בעלי מקצועות חופשיים, דהיינו, רופאים, עורכי דין, רואי חשבון. אתה רואה רופא והוא מגיש חשבונית פיקטיבית והוא צריך לרשום את כל הפירוט של אותו לקוח אותו הוא ניתח – איזה ניתוח הוא עשה לו, כמה וכולי. אנחנו מפירים כאן חיסיון שהוא בעייתי מאוד. גם במתווה הזה של ה-2.5 מיליון קיימות בעיות גדולות מאוד. לכן גם לפני שהולכים לפשרה הזאת, צריך לחשוב על זה.

אני אעיר לזה שזה לא נכון.

למה לא נכון? הוא לא צריך לפרט את הכול?

הוא צריך רק לציין את העסקה החשבונית בלי שם הלקוח.

מה גובה החשבונית?

5,000 שקלים. מה זה משנה? הוא עושה לו ניתוח פרטי.

כן, אבל הוא לא מציין את שמו.

אנחנו נכניס בחוק שמדובר בחשבונית מעל 5,000 שקלים?

זה קיים.

קיים בחוק?

כן.

אפשר להתקדם?

יש כאן משהו מאוד חשוב לחדד. עסקאות עם אנשים פרטיים, לא מעבירים את המידע הזה. זה רק עם עוסקים, עם מוסד כספי ומלכ"ר. אנשים פרטיים, אנחנו לא מקבלים את המידע, לא תעודת זהות ואל שם. זה לא מעניין אותנו. זה מטעמי צנעת הפרט.

מי מקריא את החוק? תתחילי. אני מבקש במהלך הישיבה להראות לי היכן זה כתוב בחוק כי בבית הספר של החינוך העצמאי בו למדתי לימדו אותי לקרוא בלי נקודות. אם אפשר רק להראות לי היכן זה כתוב בחוק. אם לא, נכניס את זה.

איריס, בבקשה.

הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 42), התשע"ב-2011

1.
תיקון סעיף 29

בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן – החוק העיקרי) בסעיף 29(1א), לפני "בשירות שניתן על ידי עוסק" יבוא "בשירות שניתן בעסקה שמחירה מושפע מיחסים מיוחדים בין הצדדים, או שלא נקבע לה מחיר או שתמורתה כולה או חלקה אינה בכסף, וכן".

הסעיף הזה מעלה לחקיקה ראשית הוראה שהייתה קיימת בחקיקת משנה בזמן שבחקיקת משנה היה מוסדר שנותני השירותים וגורמים אחרים היו על בסיס מזומן, על אף שבחקיקה הראשית הם היו על בסיס מצטבר במועד מתן השירות. מאחר ששינינו את החוק ביולי האחרון וקבענו שמועד החיוב במס לנותני שירותים יהיה על בסיס מזומן במועד מתן התמורה, אנחנו מבקשים גם את ההוראה הזאת, את הסייג הזה לגבי עסקאות שהמחיר שלהן מושפע מיחסים מיוחדים או שלא נקבע להם מחיר או שתמורתם כולה או חלקה אינה בכסף, זה יהיה על בסיס מצטבר במועד מתן השירות ולא במועד מתן התמורה.

אני מתנגדת לסעיף הזה.

מה זה עסקאות מיוחדות?

שלושה סוגים של עסקאות. עסקה שמחירה מושפע מיחסים מיוחדים בין הצדדים או עסקה שלא נקבע לה מחיר.

>
מה זה יחסים מיוחדים?

יחסים מיוחדים בין הצדדים, למשל יחסים משפחתיים, למשל חברת אם וחברת בת. מדובר כאן בסיטואציות שבגלל היחסים המיוחדים, המחיר מושפע ואז נקודת המוצא היא שגם מועד התשלום יושפע. או עסקה שלא נקבע לה מחיר, ואז אם לא נקבע מחיר אתה לא יודע מה היה המועד.

מה המצב היום בחוק?

אני אומרת שוב. עובר לתיקון החקיקה הראשית, כשהיינו חיים בעולם של הוראת השעה ---

יש לי בקשה. מכיוון שאני לא מבין, חברי הוועד האחרים מבינים, אני רוצה להבין. ראשית, האם זאת החמרה לעומת המצב הקיים?

זאת החמרה לעומת המצב שקיים מיולי, אבל זאת לא החמרה ביחס למצב. התיקון הזה עיגן הוראת שעה שהייתה בתקנות. בהוראת השעה שהייתה בתקנות הסייג הזה היה קיים.

אז מכניסים אותו לחקיקה ראשית כדי לסבך יותר את העניינים.

לא מסבכים שום עניין אלא להפך, מסדירים את העניינים.

אבל שמחירה מושפע. כלומר, רק אם מחירה מושפע.

מה יהיה גדר שיקול הדעת?

קודם כל, מרבית המקרים לא מגיעים. מקרה שהוא מובהק, שאנחנו רואים שהמחיר מושפע באמת מיחסים מיוחדים, אז אנחנו פועלים. המקרים הם לא רבים. אנחנו נותנים למשק להתנהל.

שלושת הסיטואציות האלה נמצאות בחוק.

אני מסכם את הדברים שלכם. ראשית, יש החמרה. על פי החוק הקיים אין את ההגדרה הזאת ואתם מביאים לחקיקה ראשית, כמו בחוק ההסדרים. אתם מדברים על הנושא של דיווח מקוון ומכניסים עכשיו את הסעיף הזה בהחמרה. כל הדיבורים מסביב וזה שאומרים לא, יכול להיות שנאשר את זה, אבל זאת החמרה. אני לא יודע מהי הגדרה של יחסים מיוחדים, אני לא יודע איך המחיר מושפע. יכול להיות שאני אתמוך בזה, אבל בבקשה מכם, מספיק אני אוכל את עצמי על מה שאישרתי לפני שנתיים כאן. לפחות שנדע.

עכשיו אני שואל אתכם עוד שתי שאלות. האם אתם מוכנים להכניס גם בסעיף הזה את מה שעלה כאן בישיבה הקודמת שיש חברה גדולה וחברה קטנה, האם אפשר להכניס את המילה "חייב" ולא רק "רשאי" כדי לחייב את החברות.

זה לא בסעיף הזה.

אנחנו נגיע לסעיף הזה.

זה נמצא בסעיף אחר שלא נמצא בחוק הזה. זה בדיוק מה שניסיתי להסביר בפעם הקודמת.

אפשר או אי אפשר להכניס את זה? מה התשובה?

יש קצת קושי בזה. זאת הכנסה של חובה ואני חושב שצריך להבין את החברות הגדולות, להבין את הסיטואציה מבחינתן יותר לעומק. אני לא חושב שזה נכון לעשות תיקון כזה.

אבל יש החמרה לעומת שום טיפול בנושא השני, אז למה לעשות את זה?

הנושא הזה עלה בישיבה הקודמת.

נכון.

הוא עלה במלוא עוצמתו. אי אפשר להכניס את המילה הזאת?

בישיבה הקודמת סוכם שרשות המסים תטפל בזה בכמה חודשים.

לא. למה כמה חודשים? מה הבעיה להניח תיקון לסעיף הזה ולעשות זאת במקביל? שגית, איך אפשר להכניס את זה לאחד הסעיפים?

זה תיקון סעיף 46.

אני יודעת, אבל אני רוצה לשמוע ממשרד המשפטים.

זה לא דיון פילוסופי. זה דיון של חקיקה. אני מבקש למקד את הדברים ולא לחזור על הדיונים. הנושא של יחסים מיוחדים, זאת החמרה. זה אתם רוצים שיהיה בחוק. הנושא שעלה בדיון הקודם, חברות גדולות וחברות קטנות שבעצם החברות הגדולות מנצלות את החברות הקטנות ולא מביאים אותן לתשלום על בסיס מזומן, אני מבקש להכניס את זה בחוק. החוק כאן והסעיף כאן. נכון שזה לא נמצא כאן ואני מבקש להוסיף את זה.

הנושא של טובין. אתם מסכימים שזה לא רק נותני שירותים אלא גם טובין ואני מבקש להכניס את זה בחוק.

מסכימים? כן או לא. לא מסכימים, נמשיך הלאה.

עם החובה יש קושי.

מהקושי?

שוב, אתה קובע חובה ביחסים חוזיים. אני לא חושב שהתמונה המלאה התבהרה כאן מספיק.

אבל הם מנצלים לרעה את הכוח שלהם.

האם הם מנצלים לרעה, למה הם מנצלים לרעה? יש דרכים לפתור את זה. רשות המסים אומרת שיש דרכים אחרות לפתור את זה כי יש אפשרות לתת מסמך שהוא לא יהיה מסמך חשבונית אלא מסמך אחר.

מסבכים עוד יותר את העניינים.

לא. אני לא חושב שמסבכים עוד יותר.

לפי מה שידוע לנו, ארגון מנהלי הכספים מתנגד לתיקון הזה.

מה זה ארגון מנהלי הכספים?

ב-CFO. אני לא אומרת שאנחנו מסכימים אתם. צריך להבין שמבחינת עמדת רשות המסים, במידה מסוימת רשות המסים היא נייטרלית. במידה מסוימת רשות המסים היא נייטרלית.

אתם מסכימים או לא מסכימים?

אבל נדמה לנו שאם זה יהיה בחקיקה שלנו, יש כאן התערבות גסה, לדעתנו, של המחוקק בהתנהלות בין העוסקים. חשבנו שנכון לפני שמכניסים תיקון כזה לדבר עם אותם עוסקים. אני מבינה שהבעיה היא של בנקים וגורמים נוספים. חשבנו שזה נכון לדבר. לפני שבועיים, ביום חמישי, כאשר אנחנו נפגשנו עם הארגונים המייצגים שיושבים כאן, אנחנו הסברנו שלדעתנו יש עוד תיקונים שנכון להכניס לסעיף 46 לחוק שעניינו הוצאת החשבונית. כבר הוצאנו מכתב ללשכות לקבל את התגובה שלהן בעניין הזה. בכל מקרה נתקן את הסעיף הזה ואנחנו נביא את הסעיף הזה בחודשים הקרובים, ואמרנו והתחייבנו על הרבעון הראשון של 2012. אני חושבת שנכון אז לעשות גם את התיקון שנוגע למועד הוצאת החשבונית אחרי שנגיע באמת ונלמד את הנושא הזה.

היא לא מתחייבת לשום דבר. היא רק מתחייבת ללמוד ולהביא את זה. היא אומרת לך שזה בעייתי. היא אומרת לך שה-CFO מתנגד.

הבנתי.

אני מחדדת.

הנושא של יחסים מיוחדים מוסדר בסעיף 10 לחוק מע"מ. יש פסיקה ענפה בנושא הזה של בתי המשפט כבר במשך 25 שנים. אין שום סיבה לשנות את זה. אין שום סיבה לתת כאן סמכות נוספת למנהל רשות המסים או מי מטעמו לקבוע מתי חלים יחסים מיוחדים ומתי לא. מיותר לחלוטין.

מה אתם עונים לו? הרי יש את זה כבר בחוק.

אנחנו לא הכנסנו כאן הגדרה אחרת מהיחסים המיוחדים. אנחנו נשארים עם הפסיקה, אנחנו נשארים עם המצב המשפטי שהיה לפני הטעות שקרתה ביולי.

אני רוצה להקדים מעט את המאוחר. כל הסעיפים שיש כאן, אני לא רואה מבחינה מקצועית איך אפשר לדון בהם בישיבה אחת. יש כאן המון תיקונים. מכיוון שממילא אומרים לנו שיש דברים שרוצים להעלות אותם בנפרד בחודשים הבאים, אולי כבודו יפצל את זה, אם מותר לי להציע, וכל הדברים האחרים, יחד עם מה שרוצים להביא, יבואו בנפרד.

חשבתי את מה שביקשת. אני אגיד לך בעוד שבוע אם נעתרתי לבקשה או לא. תמשיכי.

יש אופציה בסעיף הזה של חיוב במזומן. אני יודעת שזה גם לא נמצא כרגע על השולחן, אבל יש לכם אופציה בפסקה (2) לקבוע סוגים נוספים של עסקאות. רציתי לשאול אולי זה יהיה נכון יותר להוסיף באישור ועדת הכספים.

זה באישור ועדת הכספים.

לא כתוב.

זה בתקנות. לפי סעיף 144 התקנות האלה חייבות אישור ועדת הכספים.

זאת אומרת שאם תרחיבו את החיוב במזומן על עוסקים נוספים, אתם תצטרכו את אישור ועדת הכספים.

בסעיף 145 – התקנות, למעט תקנות מסוימות, טעונות אישור ועדת הכספים. תקנות לפי סעיף 29 טעונות אישור ועדת הכספים.

איפה כתוב סעיף 29?

הוא לא כתוב. החריגים הם אלה שלא כתוב אישור ועדת הכספים. כל יתר התקנות חייבות אישור ועדת הכספים.

יש לי הרגשה קצת משונה אבל יכול להיות שאני לא מבין ותקני אותי אם אני טועה. בחוק על עסקאות מיוחדות, בסעיף 10, שעסקאות מיוחדות יש להן דין אחר.

המחיר שלהן נקבע.

בסדר, אבל יש את זה בחוק ויש פסיקות של בג"ץ בעניין. אם זה כך, למה אתם צריכים להכניס את זה? למה כשצריך ועדת כספים, אתם מסתמכים על מה שכתוב שם, שזה לא כל כך ברור, אבל אתם לא מכניסים את זה בחוק? יש סיבה?

זה בחוק אבל זה בסעיף אחר.

והעסקאות המיוחדות לא בחוק?

יש סעיף כללי שאומר שכל התקנות חייבות אישור ועדת הכספים.

ההרגשה שלי היא שמה שלטובתכם, אתם מכניסים בחוק ומה שלטובתנו, אתם לא מכניסים בחוק?

היא לא נכונה.

בסדר. תמשיכי. נראה בסוף מה עושים. בסוף אני אביא טבלא כמו שנתניהו היה מביא לוועדת הכספים. אני אשים כאן לוח ונכתוב בגיר מה ההטבות ומה ההחמרות.

זאת החמרה שבאה לעשות סדר. אין בה החמרה אמיתית אלא היא רק משנה את מועד החיוב בעסקאות מאוד חריגות. היא תמיד הייתה קיימת ובגלל טעות שנפלה בידי המחוקק לפני חצי שנה, היא לא נמצאת.

2.
תיקון סעיף 71א

בסעיף 71א(א) לחוק העיקרי, במקום "על כל עסקאותיו" יבוא "על סך כל עסקאותיו" ובסופו יבוא "וכן על סך כל רכישותיו וכל השירותים שקיבל, לרבות מהעוסקים שנרשמו עמו כאחד, והכל בתך תשעים ימים מתום שנת המס שלגביה מוגש הדוח".

מדובר כאן על דוח של איחוד עוסקים שבמקום שהוא ידווח על כל העסקאות, הוא יהיה צריך לדווח רק על סך כל העסקאות ועל סך כל הרכישות והשירותים שקיבל. הרעיון הוא באמת עוסקים שרשומים באיחוד עוסקים, זאת אומרת, שהם מדווחים כאילו הם עוסק אחד, מדווחים כאחד, אנחנו פעם בשנה מבקשים מהם דיווח על העסקאות ביניהם.

תמשיכי.

3.
תיקון סעיף 95

בסעיף 95 לחוק העיקרי –
(1)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1)
לא ניהל חייב במס שהוא עוסק, פנקסי חשבונות או רשומות כפי שנקבע, ובכלל זה לא רשם חשבונית מסף, רשימון יבוא או מסמך אחר שהמנהל אישר לעניין זה, שהוצאו לו כדין ושהיה זכאי לנכות על פיהן מס תשומות לפי סעיף 38(א), או ניהל פנקסי חשבונות או רשומות בסטייה מהותית מהוראות חוק זה או התקנות על פיו שעניינה, כולה או חלקה, אי רישום מסמכים כאמור, רשאי המנהל להטיל עליו קנס בשיעור של שלושים אחוזים מסך מס התשומות שלא ניכה במועד הקבוע בסעיף 38(א) על פי המסמכים האמורים, ואשר הובא בחשבון בקביעת מס או בשומה שנעשתה בידי המנהל לפי הוראות פרק י"ב או בדוח משלים או בדוח תקופתי שהגיש העוסק כאמור בסעיפים 71 או 76(ב), לפי העניין. אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות המנהל לפי סעיף קטן (א)".

מה גובה הקנס היום? באחוזים.

אפס.>

אני אעצור את הישיבה ואתם תצטרכו לדווח ב-1 בינואר על כולם, כולל על זה שיש לו קיוסק.

כבודו, אי אפשר לדווח בינואר על כולם, גם אם רוצים. זה חוק שאין אפשרות ליישם אותו.

לא שאלתי אתכם אלא שאלתי את הממשלה. עופר, אתה הממשלה? יש משהו שקרה הבוקר ואני לא יודע עליו?

לא.

אני שאלתי את הממשלה. מי הממשלה לצורך העניין?

אתה.

לא אני, אבל גם אם תחליט שזה נשאר כך, רשות המסים לא תוכל לעמוד בגזרה הזאת.

מה המצב החוקי היום?

צריך לקרוא את הסעיף הזה ביחד עם סעיף 116, עם התיקון לסעיף 116. הסיטואציה שאנחנו מדברים עליה היא על עוסקים שלא רושמים בספרים שלהם את התשומות ולא רושמים את העסקאות.

מה המצב היום?

גם היום יש עוסקים שמעלימים תשומות ומעלימים עסקאות. היום אנחנו לא מאריכים את המועד לניכוי מס תשומות.

מה גובה הקנס שמשלם היום מי שעובר על מה שכתוב כאן?

חבר הכנסת גפני, תן לי עוד משפט ואני חושבת שתבין. אני מנסה לא לסבך את הדברים. נכון להיום אנחנו לא מאפשרים ניכוי של התשומות בכלל. זאת אומרת, אם לאדם יהיו מאה עסקאות, שמונים תשומות, הוא יקבל שומה שהוא יצטרך לשלם על מאה עסקאות מס ערך מוסף. מחר אנחנו מעוניינים להכיר בשמונים של התשומות. זאת אומרת, הוא יצטרך לשלם מס עסקאות רק על עשרים אבל להטיל קנס של שלושים אחוזים ממס ערך מוסף של השמונים. זאת אומרת, זה נכון שזה נראה כקנס וזה נכון שזה קנס שלא היה קודם, אבל קודם הגבייה שלנו הייתה של סכומים הרבה יותר גדולים. קודם היינו מטילים מס על מחזור. אני אתן דוגמה. אנשים שלא שילמו כספים, אפילו לא דיווחו לרשות על המס שלהם בכלל, לא הגישו דוחות, אנחנו הוצאנו להם קביעות ובעקבות הקביעות האלה הם הגישו דוחות לשלם את הערך המוסף. בגלל שהם הגישו את זה מאוחר מדי, אחרי שלוש או ארבע שנים, אנחנו לא הכרנו להם בתשומות והם היו צריכים לשלם מס על מחזור.
אנחנו רוצים היום להקל מצד אחד, להכיר בתשומות, לגבות את המס רק על הערך המוסף אבל מצד שני, לגבי אותם אלה שמעלימים תשומות, לא מנהלים ספרים, אנחנו רוצים להטיל קנס של שלושים אחוזים מהתשומות.

אם החייב במס לא ניהל פנקסי חשבונות או רשימות, בכמה מס הוא יחויב? לפי החוק הקיים.

אנחנו נעשה לו שומה לפי מיטב שפיטה.

לא שאלתי על ההצעה. שאלתי על החוק הקיים.

גם בחוק הקיים. אנחנו נעשה לו שומה לפי מיטב שפיטה של העסקאות ונשום אותו במס ערך מוסף על כל העסקאות שלו.

כתוב בחוק הקיים, בסעיף 95 עליו אתם רוצים להוסיף, ש"לא ניהל החייב במס פנקסי חשבונות או רשומות כפי שנקבע או וכו', רשאי המנהל להטיל קנס של אחוז אחד".

זה מעבר לשומה. גם היום אנחנו מטילים קנס של אחוז אחד.

אבל כאן את קובעת שלושים אחוזים.

אלה שלושים אחוזים רק מהתשומות ולא על כל המחזור. הקנס לפי סעיף 95(א) הוא על כל המחזור.

הבנתי.

מה יוצא יותר? אחוז על המחזור או שלושים אחוזים על התשומות?

הגענו להסכמה עם לשכת עורכי הדין ואני רוצה לציין אותה. הם רצו להדגיש שמדובר באמת בסיטואציה של עוסק שלא מנהל ספרים ובאופן סיסטמתי לא רושם חשבוניות, רשימונים וכולי, ולכן הם רוצים במקום לרשום חשבונית מס, שיהיה כתוב חשבוניות מס. במקום רשימון יבוא, יהיה רשימוני יבוא. שיהיה ברור שמדובר כאן לא על דבר בודד, על מקרה בודד, על טעות שקרתה אלא משהו סיסטמתי, או מסמכים אחרים שהמנהל אישר לעניין זה.

מה קורה עם דוחות מתקנים?

אנחנו מכירים בתשומות בדוחות מתקנים.

אבל עכשיו אפשר להטיל שלושים אחוזים קנס.

אי אפשר להטיל שלושים אחוזים קנס אלא אם כן אתה לא מנהל ספרים בכלל או מנהל אותם בסטייה מהותית.

איך אני קובע אם זאת סטייה מהותית או לא?

הפסיקה קבעה מהי סטייה מהותית וזה במקרים מאוד חריגים. לא מדובר על מקרה ששכחת חשבונית שמישהו העביר לך.

לפי מה תלכו עכשיו, לפי התשומות או לפי המחזור?

הקנס כאן יוטל רק על התשומות.

אבל אתם מוסיפים את זה גם על הסעיף הקיים. אתם לא מוחקים את הסעיף הקיים.

יהיה אחוז אחד על המחזור.

אתם מוסיפים. אתם לא מבטלים את הסעיף הקיים.

נכון כי מדובר כאן בשתי עילות שונות. אדם שלא מנהל ספרים, יוטל עליו קנס של אחוז אחד על אי ניהול הספרים. הפסיקה קבעה שזה עד אחוז אחד מהמחזור, מסך כל העסקאות והתשומות שלו. אנחנו מדברים כאן בגלל שאנחנו רוצים להקל ולהכיר בתשומות, במלוא התשומות, אנחנו רוצים כסנקציה שלושים אחוזים רק על התשומות ולא על כל המחזור שלו. רק על אותן תשומות. אחוז אחד על המחזור הוא הענישה על אי ניהול ספרים. מה קורה כשאדם מעלים עסקאות? אדם קונה סחורה ומוכר אותה. הרבה פעמים הוא לא ידווח לנו על הקנייה, לא יבקש החזר של המע"מ על הקנייה כדי שהוא גם לא יצטרך לדווח על המכירה. זה מה שקורה היום במקרים מסוימים. במקרים האלה עד היום, אנחנו עשינו שומה אזרחית וגבינו את המס על המכירה בלי לאפשר לו ניכוי של מס ערך מוסף שהוא שילם בגלל הקנייה. אנחנו רוצים היום להכיר לו במס הזה ולהטיל קנס רק על שלושים אחוזים מהמס הזה. כלומר, לא להכיר לו במאה אחוזים אלא זה יוצא שבעים אחוזים למרות שזה יהיה שלושים אחוזים.

אבל הסעיף הראשון הקיים נשאר.

כי זה קנס אחר שהיה קיים גם קודם. זה קנס אחר על אי ניהול ספרים שאדם לא מנהל בכלל ספרים ולא רושם בכלל רשומות. היעלה על הדעת שלא תהיה אכיפה?

אם הוא לא ירשום חשבונית אחת ולא ינהל ספרים, מה יהיה?

אם הוא לא רשם חשבונית אחת, אין כאן סטייה מהותית והוא בכלל לא כאן. אם אדם לא מנהל ספרים בכלל, לא רשם חלק גדול מהחשבוניות שלו, חשבוניות בסכומים מאוד גדולים.

אני שואלת איך זה קורה.

מדובר על הרבה חשבוניות שהוא לא רשם. סטייה מהותית, זה אומר שאי אפשר להבין מהספרים את העסק. זאת המשמעות.

בסעיף 3(ד), משם לקוחים המונחים של סטייה מהותית מהוראות החוק. בסעיף 3(ד) נאמר שכאשר רשויות המס לא יכולות לאמוד את היקף ההכנסות או העסקאות, אז מדובר בסטייה מהותית. המינוח הזה לקוח משם. למעשה הוא גם אושר בפסיקה. מה שבעצם אנחנו עושים כאן, אנחנו מקלים על ציבור העוסקים מהבחינה הבאה: יש להפריד כאן בין שתי סנקציות. אי ניהול ספרים או ניהולם בסטייה מהותית באופן שלא ניתן לעמוד על מחזור העסקאות.

אבל זה לא מנוסח כך.

זה נמצא בסעיף 95. יש סנקציה אזרחית בשל אי ניהול ספרים כדין. כאן אנחנו נמצאים במישור אחר. כאן אנחנו נמצאים במישור של שומת העסקאות של העוסק ואנחנו אומרים שנכיר גם בתשומות למרות שהוא למעשה העלים אותן, אבל אנחנו גם חייבים לגרום לאיזושהי סנקציה במישור האזרחי. תבינו, אם לא תהיה סנקציה על ההעלמות, אם הוא יעלים ולא ייתפס, אז טוב לא וגם אם הוא נתפס.

השאלה אם לא צריך להוסיף כאן, וגם בסעיף הקודם, שיש חשד. מה גדר שיקול הדעת שלכם, חשד סביר להעלמות מס.

כאשר מדובר על אי ניהול ספרים בכלל. קודם כל, אנחנו מדברים כאן - וועדת הכספים מאוד בקיאה בזה – על סנקציות אזרחיות. לא כל אחד במדינת ישראל, אנחנו שמים אותו מאחורי סורג ובריח. צריך גם מתחם של סנקציות אזרחיות כשאדם לא מנהל ספרים בכלל.

את זה אני הבנתי. לא צריך להאריך. אני לא מבין את הנוסח. אם התיקון שלכם יתקבל, יש שני סעיפים או שתי פסקאות בסעיף 95. האחת, לא ניהל החייב במס פנקסי חשבונות וכולו, יקבל אחוז אחד מהמחזור.

זה גם קיים היום.

אמרתי בחוק הקיים. לא ניהל החייב במס פנקסי חשבונות וכולי, יקבל אחוז אחד. אחרי כן אתם מוסיפים עוד פסקה: לא ניהל החייב במס שהוא עוסק פנקסי חשבונות, יקבל שלושים אחוזים מהתשומות.

יש כאן תוספת. ובכלל זה הוא לא רשם חשבוניות מס ספציפיות, ונעבור לסיפא. חשבוניות מס ספציפיות שאני מכירה לו בהן.

אבל כתוב לא ניהל החייב במס פנקסי חשבונות בכלל.

זאת הרישא, נכון. ובכלל זה שהוא לא ניהל בכלל, הוא לא רשם את אותה חשבונית מס שאני עכשיו הולכת להכיר לו בה. אני הולכת לאפשר לו לקזז את התשומות בחשבונית הזאת.

אני לא מבין. אני לא למדתי משפטים ולכן אני לא מבין. ספי, אתה מבין?

כן. אתה רוצה שאני אנסה להסביר?

לא. אין צורך. אם אתה מבין, זה בסדר ואני רגוע. עכשיו כתובים שני סעיפים.

נכון.

יש שתי נסיבות בסעיף השני.

אבל מה זה הסעיף השני? טקסט למדתי לקרוא. לא ניהל החייב במס שהוא עוסק פנקסי חשבונות או רשימות כפי שנקבע. לא ניהל בכלל. לא ניהל בכלל, אנחנו כבר יודעים מהפסקה הקודמת שאתם יכולים להטיל עליו אחוז אחד מס על המחזור.

נכון.

אז מטילים עליו אחוז אחד על המחזור. אני מדבר על שני הסעיפים בחוק. עכשיו אתם ממשיכים הלאה ואומרים: ובכלל זה קרה לאותו אחד שלא ניהל חשבונות, קרה לו גם שהוא לא רשם חשבונית מס, רשימון יבוא או מסמך אחר ואז אפשר להטיל עליו שלושים אחוזים מהתשומות.

רק אם חשבונית המס הזאת, אני עכשיו באתי ועשיתי לאותו עוסק שומה, שומת עסקאות על המכירות שלו.

על פי ההצעה שלכם אין אפשרות להטיל עליו פעמיים, אחוז אחד על המחזור ושלושים אחוזים על התשומות?

יש אפשרות. כי זאת נסיבה מאוד ספציפית.

צריך לקרוא את החצי השני של הסעיף.

אני מכירה לו בכל התשומות.

אז זה אחוז אחד פלוס שלושים אחוזים.

רק שלושים אחוזים של התשומות שאני הכרתי במאה אחוזים שלהן.

זאת תוספת נסיבה.

אתם הבנתם מה ששאלתי?

כן.

כי לא קיבלתי תשובה.

זה אחוז פלוס שלושים אחוזים על התשומות.

שהכרתי בהן. רק אם הכרתי בהן. אם לא הכרתי בהן, אין קנס. רק תשומות שהכרתי בהן.

אבל יש קנס אחד של אחוז על המחזור.

זה לא כאן.

אני רוצה לחזור על השאלה. אני שואל האם כתוצאה מהתיקון הזה שאתם מציעים יכול בן אדם אחד שהוא עוסק לשלם פעמיים.

כן.

את לא הממשלה. היית הממשלה ובעזרת השם את עוד תהיי, רק שציפי לבני תפסיק לדבר על החרדים.

זאת המכשלה היחידה?

אני שואל האם כתוצאה מהתיקון בחוק יכול בן אדם שהוא עוסק לקבל עכשיו שני קנסות. קנס אחד שהוא אחוז אחד מהמחזור וקנס שני שהוא שלושים אחוזים מהתשומות. האם זה המצב?

כן.

זה המצב אבל בגלל שני אירועים שונים. כלומר, על האירוע שהוא לא ניהל את הספרים הוא יקבל אחוז אחד מהמחזור ואז מכוח האירוע הזה יכול להתגלגל אירוע נוסף והוא שהתשומות שהוא לא ניכה במועד, זה היה צריך להיות החצי השני של הסעיף, שלושים אחוזים מסך התשומות שלא ניכה במועד הקבוע על פי המסמכים ואשר הובא בחשבון בקביעת המס או השומה. זה אומר שמדובר כאן לא רק על אדם שלא ניהל ספרים אלא על אדם שלא ניהל ספרים ובא המנהל ועשה לו שומה, אמר שכך וכך היו העסקאות שלו ואז הוא אומר שהוא השתמש בתשומות האלה והאלה לשם העסקאות. על החלק הזה, עד היום בעצם הוא היה מקבל מאה אחוזים. המצב נכון להיום היה שיש לו קנס של מאה אחוזים, לא בהליך של קנס.

אבל לא היה לך את האחוז.

לא, הוא היה קיים.

מה שהוא אומר עכשיו זה שבמקום אחוז אחד ומאה אחוזים, זה אחוז אחד ושלושים אחוזים.

זה נכון. בעצם המצב הקיים הוא שהיה בלי הליך של קנס.

ספי, תעשה סדר. אחוז אחד הוא משלם על המחזור.

נכון.

עכשיו יש אירוע חדש והוא נוסף בהצעת החוק. באירוע הנוסף הוא יכול לשלם, אפשר לחייב אותו בתשלום של שלושים אחוזים על התשומות.

נכון.

עד כאן בסדר?

כן.

מה המצב היום לפני התיקון? אותו אחד עם האירוע הזה.

הוא בעצם היה משלם מאה אחוזים.

אחוז אחד הוא היה משלם על המחזור.

פלוס מאה אחוזים תשומות.

הוא היה משלם מאה אחוזים.

היום לא רק שלעתים אנחנו לא מכירים במאה אחוזים שומה. לפי המצב הקיים, אנחנו גם בשומה יכולים לא להכיר בתשומות וגם בקנס הזה אנחנו קבענו והקלנו גם לגבי הקנס של האחוז האחד שאם הוא יערער לבית המשפט, אנחנו לא נגבה בזמן הזה את הקנסות האלה, גם לגבי האחוז האחד. נכון להיום בסמכות המנהל לגבות את האחוז האחד ב-DAY ONE, גם אם הוגש ערעור אלא אם קבע בית המשפט אחרת. אנחנו הופכים את זה בתיקון החוק הזה. אנחנו מקלים גם בהיבט הזה שהגבייה תיעשה רק לאחר אישור בית המשפט אלא אם הוא יקבע אחרת. כלומר, יש כאן הקלה נוספת.

אם הוא ילך לבית המשפט, זה יעלה לו יותר מאחוז אחד. הוא יוותר על התביעה ויגיד שייקחו את האחוז ושיעזבו אותו. תסתכל על איזה עסק אתה מדבר. אתה לא מדבר על עסק שמגלגל מיליארדים ושיש לו רואה חשבון אלא אתה מדבר על עסק קטן שיש לו שם מכולת.

למה? יש עסקים שמגלגלים מיליונים והם לא מנהלים ספרים.

שכחת לומר דבר אחד, שהוא עסק מאוד קטן אלא שהוא לא מדווח על המס וחוץ מזה הכול בסדר.

תכף מישהו יחשוב שאני אומרת שבאמת זה לגיטימי לא לדווח.

אז הוא משלם אחוז. מה קרה? שידווח.

אני מצטער שאני עקשן ואני מתנצל. אני לא מצליח להבין. אני רוצה לדעת מה המצב היום.

הקיבוצניקים משלמים מס?

משלמים ועוד איך. אצלנו אין חשבוניות פיקטיביות.

אנחנו רק משלמים את המים של החקלאים.

ואחרי כן מקבלים עגבניות בזול.

אין בעיה. אני אמרתי שלא? אני הרי הצבעתי בעד.

נכון. אפילו הורדנו את מחיר המטרה הבוקר ב-5.5 אגורות.

אני רק רוצה שתדע, חבר הכנסת חרמש, עם כל הכבוד לך ומכיוון שאני סומך עליך כאיש מקצוע, ואתה יודע את זה, נדמה לי שכאן לא מתנהל ויכוח על דיווח מקוון. כדאי לך לחשוב על העניין הזה. יש מגמה במשרד האוצר לדעת הכול על כל האזרחים. זאת המגמה.

על עסקיהם. לא על הכול.

בסדר. זה הדיון האמיתי. קיבלתי מכתב מיאיר רבינוביץ - דרך אגב, אני מאוד אוהב את מנהלי רשות המסים ולא רק אותם אלא את כל הפקידים שכשהם נמצאים בממשלה, הם אומרים דבר אחד, וכשהם יוצאים החוצה, הם אומרים דבר אחר.

בדיוק ההפך.

מכתב יוצא מהכלל. הוא אומר שהאיזון בין לדעת על האזרחים לבין גביית מס אמת, האיזון לא נשמר בחוק הזה. זה טוען יאיר רבינוביץ, נציב המס. כדאי שתחשוב על העניין הזה. תאמין לי, אני רוצה שיגבו מס אמת אבל זה לא הדיון. הדיון הוא על איך תיראה פני החברה כאן. הם הביאו לנו בחוק ההסדרים את חוק העברת מידע ברשויות המקומיות, העברת מידע במשרד התעשייה, העברת מידע כאן והעברת מידע שם, דיווח מקוון כאן ואף אחד אל אמר כמה כסף גבו כתוצאה מהדיווח המקוון. אני מכבד כל עמד. כל עוד שזה לא עוסק בהדרת נשים, אני כאן.

הם אמרו שזה כמעט לא הצליח.

אני לא אתקדם עד שלא נדע את האמת. לא איכפת לי שההחלטה תהיה מה שתהיה ויכול להיות שבסוף אני אתמוך בכם, אחרי שאתם תסכימו לפשרה שלי.

אני רוצה לדעת לפי החוק הקיים. לא ניהל החייב וכולי, אחוז אחד. אחרי כן יש לי את האירוע שספי דיבר עליו, האירוע הזה קרה ולפי ההצעה הוא צריך לשלם שלושים אחוזים מהתשומות. מה המצב החוקי היום ואיפה זה כתוב?

אל תגידי לי על בית המשפט. אם את רוצה שנדבר שיח של בחורי ישיבות, אני מוכן שתצטרפי לעניין אבל בחז"ל כתוב – ואני מדבר בשפה קיצונית מדי – שהרוצה לשקר, ירחיק עדותו. כלומר, את יכולה ללכת עכשיו לכיוון של בית המשפט שיש הקלה, שפעם היה אפשר להטיל עליו מיד. אני שאלתי אותך על המקרה הזה. אל תלכי לבית המשפט בו יש הקלה אלא תגידי כאן. האם המצב הזה באירוע שעליו מדובר, האם אפשר לחייב אותו לפי החוק הקיים?

במלוא התשומות.

איפה זה כתוב?

סעיף 77: "הגיש חייב במס דוח תקופתי, לדעת המנהל הדוח אינו מלא או אינו נכון, או שאינו נתמך במסמכים או בפנקסי חשבונות כפי שנקבע, רשאי המנהל לשום לפי מיטב שפיטתו את המס המגיע או את מס התשומות של החייב במס".

סעיף 116(א)(1).

רגע. סעיף 77. יש ביניכם עורך דין, מישהו שהוא לא מהממשלה?

נציג לשכת עורכי הדין לא הגיע כי אני חושבת שהצלחנו לשכנע אותם שזה נכון.

בין האורחים אין עורך דין?

שאני אביא לכאן את לשכת עורכי הדין והם יאמרו אחרת?

אם אתה יכול לעשות את זה, זה יהיה מעניין אבל אנחנו בחנוכה ולא בפורים.

אני לא יודעת למה הם לא הגיעו. אני יודעת שני דברים.

נציגי לשכת עורכי הדין לא נמצאים כאן היום, אבל לי לא ידוע על הדברים האלה ולא עדכנו אותי.

אני דיברתי בטלפון לפני שבוע.

לא משנה. אני מאמין לך. הכול בסדר. אם לשכת עורכי הדין חושבת להביע עמדה, היא צריכה לבוא. אני אמרתי שיכול להיות שאנחנו נצביע.אין בעיה. אני פשוט רציתי לדעת לגבי הסעיף הזה. שגית, אולי את יודעת. סעיף 77, זה באמת כך?

פלוס סעיף 116.

עכשיו אני רוצה להקריא את סעיף 116(א)(1) שקיים היום ושאנחנו מבטלים אותו. סעיף 116(א)(1) קובע שלמרות הסמכות בסעיף קטן (א) להאריך מועדים – אני רק אומר שמס תשומות אפשר לנכות עד שישה חודשים לפי סעיף 38. בא סעיף 116 וקובע סמכות הארכת מועדים. סעיף 116(א)(1) קובע שהמנהל רשאי להאריך את המועד לניכוי מס תשומות לתקופה שלא תעלה על 18 חודשים ואם הוכח להנחת דעתו שאי ניכוי מס על תשומות במועד המקורי לא נבע מרשלנות, הוא רשאי להאריך – אני קצת מדלגת – את המועד שלא יעלה על חמש שנים. זאת אומרת שמי שלא ניהל ספרים, אין כאן רשלנות ולגביו יש לי בעיה עם הסמכות להאריך את התשומות.

בסדר. יש הערות לעניין הזה? אין. תמשיכי.

אני מזכירה שהקראתי לפרוטוקול תיקון שסוכם עם נציגי לשכת עורכי הדין. תיקון שעליו הסכמנו.

אני אומר לפרוטוקול שאני מאמין לעורכת הדין איריס וינברגר. כל גוף שרוצה להביע עמדה אחרת, מוזמן להביע את עמדתו. מותר שיהיו חילוקי דעות.

לגבי הערעור. הערעור יתנהל בסוף בבית המשפט המחוזי. תסבירי לי את היחס בין הערעור לבין הערר בוועדה.

מאחר שעל הקנס לפי סעיף קטן (א) של אחוז אחד אפשר להגיש ערר לוועדה, אנחנו, בגלל שכאן מדובר על שומה שתהיה, רצינו שהערעור כאן על אי ניכוי התשומות יהיה – ואי ניהול הספרים כאן בקנס הזה – לבית המשפט המחוזי. יכול היה להיות מצב של סוג של מרוץ סמכויות, למי אני הולך, לוועדה או לבית המשפט וכולי. כאן סוכם ביד אחת עם משרד המשפטים שאנחנו באמת נבהיר את כל השלבים. אם הוא הגיש ואנחנו לא רוצים לקחת ממנו את היכולת להגיש ערר לוועדה לקבילות פנקסים על הקנס של האחוז אחד, אז ככל שנשמעו כבר הראיות, אז בית המשפט המחוזי ימתין לוועדה. אם לא נשמעו הראיות, נכון יותר לדעתנו שכל הדיונים יתנהלו בבית המשפט המחוזי. זה ההסבר לסעיף.

את האחוז אחד אפשר לגמור בוועדה?

כן.

אבל אם יש גם וגם?

אם יש גם וגם, אי אפשר.

אם יש גם וגם, אז לא. אם יש גם וגם, הולכים לבית משפט מחוזי. זאת אומרת, אם יש לך גם א6ת האחוז אחד וגם את השלושים אחוזים. אם פוסלים לו, לאן הוא היה הולך על זה?

על הקנס הוא יכול ללכת לוועדה. על הקנס, זאת בחירה שלו. הוא יכול להחליט אם הוא הולך לוועדה או הולך לבית המשפט.

היום.

היום. על השומה הוא היה הולך לבית המשפט. לכן במרבית התיקים במע"מ, הכול מתנהל בבית המשפט המחוזי. יש מקרים בודדים, עשרה מקרים בשנה, משהו ממש מינורי שמתנהל היום בוועדת ערר לעניין תיקים במע"מ, לעניין פסילת ספרים במע"מ.

אני רוצה לפתוח סוגריים ולומר משהו. בישיבה דנו לא מעט במכתב שהונח לפנינו וזה היה מכתבו של שר התעשייה והיום אנחנו כאילו מתעלמים מהסוגיה הזאת כי אין אף אחד ממשרד התעשייה, מהרשות לעסקים קטנים. אנחנו רבים כבר על אחוזים אבל מתעלמים ממסמך שהונח כאן לפנינו ובו הובעה התנגדות. משכתם את המכתב שלכם משבוע שעבר? אנחנו נכנסים לסעיפים עצמם אבל משרד התעשייה שהביע התנגדות אמיתית, פתאום שותק. מה קרה?

הוא מוזמן להגיד את עמדתו. הערתך נרשמה. אגב, אתם לא חייבים. כרצונכם. אנחנו ועדה פלורליסטית.

כי המכתב הזה היה די משמעותי בשבוע שעבר.

אנחנו פלורליסטים. מאפשרים לכל אחד לשתוק. אנחנו לא מכריחים אף אחד להתערב.

אני מהסוכנות לעסקים קטנים, משרד התמ"ת. לגבי מע"מ במזומן, אם יהיה חיוב – לא רשות אלא חיוב – על עסקים לדווח ולקבל מע"מ במזומן, זה ישפר את מוסר התשלומים במשק.

אתם בעד שיהיה חיוב.

לכן חיוב כזה יתרום.

אתה מדבר על הסעיף הראשון.

אני מדבר על הסעיף של מע"מ על בסיס מזומן.

ולגבי הסעיף השני, האחוז פלוס שלושים אחוזים תשומות, מה אתה אומר על זה?

לגבי זה אין לנו כרגע עמדה.

יש עמדה. עמדת ממשלה.

יש עמדת ממשלה.

בסדר, אבל שר התעשייה מתנגד.

אנחנו ממשיכים. פסקה (2).

(2)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1)
על החלטת המנהל לפי סעיף קטן (א1) רשאי העוסק להגיש ערעור לפני בית המשפט המחוזי, בתוך שלושים ימים מיום שהודיע לו על ההחלטה.

(ב2)
הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי לפי סעיף קטן (ב1) על החלטת המנהל להטיל קנס לפי סעיף קטן (א1) -

(1)
והיה תלוי ועומד, באותו מועד, ערעור הנובע מאותן נסיבות, שהוגש לבית המשפט המחוזי לפי סעיף קטן (ב), על החלטת המנהל להטיל קנס לפי סעיף קטן (א) – ידון בית המשפט בערעורים במאוחד.

זה אם כבר הוגש ערעור על השומה.

ערעור הנובע מאותן נסיבות, משמעו על שני הדברים.

כן. לדון ביחד.

לא לדון ביחד אלא שאפשר להטיל קנס ביחד.

זה קנס אחד. כן, והקנס של האחוז אחד בערעור אחד.

שזאת החמרה.

לא.

זאת החמרה.

השלושים אחוזים, זאת הקלה.

תגידו מה שאתם רוצים, אבל זאת החמרה.

החמרה עם העבריינים.

החמרה עם העבריינים, זה מה שהתכוונתי, אבל החמרה.

אנחנו רואים בזה הקלה.

אתם מקלים עם העבריינים?

כן. חד משמעית.

איפה המלחמה בהון השחור? ברשות המסים דיברו על החמרה עם העבריינים.

תלמידי חכמים יגידו לנו אם זאת החמרה או הקלה.

אנחנו רואים בזה הקלה עם העבריינים אבל אנחנו רואים בזה הקלה נכונה.

(2)
והיה תלוי ועומד, באותו מועד, ערר הנובע מאותן נסיבות, שהוגש לוועדה לקבילות פנקסים לפי סעיף קטן (ב), על החלטת המנהל להטיל קנס לפי סעיף קטן (א), וטרם הסתיימו להישמע טענות הצדדים בערר – יועבר הערר לבית המשפט המחוזי הדן בערעור לפי סעיף קטן (ב1), שיידון בהם במאוחד. הסתיימו להישמע טוענות הצדדים בערר אך טרם נתנה הוועדה לקבילות פנקסים את החלטתה בערר – לא יחול הדיון לפני בית המשפט המחוזי בערעור לפי סעיף קטן (ב1), עד להחלטת הוועדה בערר.

ואולם אם המערער על החלטת המנהל להטיל קנס לפי סעיף קטן (א1) טרם הגיש, במועד הגשת הערעור כאמור, ערעור או ערר בעניין החלטת המנהל להטיל קנס לפי סעיף קטן (א), יגיש גם את הערעור בעניין זה, על אף הוראות סעיף קטן (ב), לבית המשפט המחוזי, שידון בערעורים במאוחד".

(3)
בסעיף קטן (ג), במקום "אינה דוחה" יבוא "דוחה".


(4)
בסעיף קטן (ה), במקום "לפי סעיף קטן (ב)" יבוא "לפי סעיף זה".


זאת ודאי הקלה גם לעניין הקנס של האחוז אחד.

איפה יש הקלה? כבר מהבוקר אני מחפש אותה.

בסעיף קטן (ג), במקום "אינה דוחה" יבוא "דוחה". זאת אומרת, היום אנחנו מפעילים הליכי גבייה על קנס על אי ניהול ספרים של אחוז אחד אחרי שאנחנו מטילים אותו. מחר צריך יהיה להמתין להכרעת בית המשפט או ועדת הערר בעניין.

הגענו לסעיף 4.

אתם רוצים להעיר?

שמענו כאן שהעלות היום היא מאה אחוזים. איריס תיקנה את זה ואני מעריך את זה, שזאת לא מאה אחוזים עלות אלא יכולים לעלות מאה אחוזים אבל בדרך כלל הם מאשרים את מלוא התשומות היום בפועל בדיונים,. גם בית המשפט אמר את דברו. כאשר לוקחים את העסקאות, נותנים לקזז את התשומות. כך שאלה שלושים אחוזים אקסטרה, נוסף. זה לא לעומת המצב היום של מאה אחוזים. אין היום מאה אחוזים בפועל וזה חד משמעית.

כמה יש היום?

היום מכירים במלוא התשומות ברוב המקרים, אבל לא תמיד. ברוב המקרים מכירים כנגד עסקאות ברוב התשומות. איריס, אני צודק?

יש הרבה מאוד מקרים בהם לא מכירים בתשומות ובית המשפט העליון השאיר את הסוגיה הזאת בצריך עיון.

ברוב המקרים מכירים?

אני רוצה לשאול אותך על פי המצב הקיים. איריס הביעה את עמדתה. היא אמרה את המצב הקיים ואני שואל אותך. לפי החוק הקיים – לא המוצע – אני יכול לקבל? אני לא ניהלתי חשבונות והייתי באירוע של ספי, האם אני יכול לקבל היום על פי החוק הקיים אחוז אחד על המחזור ושלושים אחוזים על התשומות?

לא. היום תקבל רק אחוז אחד על המחזור. השלושים אחוזים לא קיימים. מה שמנסים להגיד כאן היום שכביכול המצב יותר גרוע, שהיום כביכול לא מכירים לך במאה אחוזים מהתשומות, בפועל זה לא נמצא. בפועל בשטח מכירים לך ברוב המקרים במלוא התשומות.

ואם מכירים לי במלוא התשומות?

אז זה אפס. נשאר האחד ואפס.

זה המצב היום.

זה המצב היום ברוב המקרים. אני אגיד שיש מקרים קיצוניים שלא מגיעים למאה אחוזים. זה נכון. במקרים של עבריינים מועדים או כל מיני דברים כאלה, לא מכירים גם במאה אחוזים ובצדק.

השלושים אחוזים עכשיו יחולו לא רק על המועדים אלא על כולם?

יחולו על כולם.

דבר נוסף כבודו, אמרו לנו והסבירו לנו, לכם ולנו, שזה מיועד לכאלה שהעלימו את ההוצאות כדי שלא ידעו על ההכנסות שלהם, אבל זה לא מה שכתוב. כשביקשנו שיבהירו את זה, לא הסכימו.

מה עוד?

נניח שרוצים להטיל כאן קנס, למה שלושים אחוזים? הרי זה דרקוני השלושים אחוזים.

כמה אתה מציע?

עשרה אחוזים שזה גם הרבה, אבל עשרה אחוזים. למה שלושים אחוזים?

איריס, למה שלושים אחוזים?

אנחנו חושבים ששלושים אחוזים זה מעט. יש הרבה מקרים שאנחנו לא מכירים בהם בתשומות. לא כל המקרים הגיעו לבית המשפט. אני אומר עוד משהו. בחודשים האחרונים התחלנו להכיר.

אני אתך כל הזמן, אז בואי תשאירי את המצב הקיים.

אני אומר היכן הבעיה במצב הקיים.

מהבוקר אני רוצה לשמוע את זה.

אנחנו רואים בעיה במצב הקיים שמדובר כאן בסוג של ענישה שהיא ענישה אזרחית של שומה. כאשר מדובר על סנקציה, אנחנו אוהבים שהיא תופיע כסעיף של סנקציה.

הבנתי. את זה בדיווח המקוון אתם שמים כנטל על ראשינו? הבנתי.

אנחנו גם רוצים אחידות בין הממונים כך שממונה מסוים לא מכיר בתשומות בכלל וממונה אחר כן.

הבנתי. עכשיו אני אסכם את מה שעלה כאן בדיון. לכם לא איכפת מהפריימריס שלי, זה מובן, ומה שאתם מציעים זה כלהלן. אתם מביאים את הדיווח המקוון שיש לנו אתו כאב ראש מכאן ועד להודעה חדשה ומכניסים כמה סעיפים. המצב הקיים הוא שאת העבריינים הכבדים אותם כולנו מחפשים, אתם מטפלים בהם היום, אתם יכולים להטיל עליהם מאה אחוזים, אתם יכולים לעשות להם על פי החוק הקיים את הסנקציות הכי גדולות. אתם אוהבים לחיות בעולם ברור – ואין לי טענות, אני בעד להיות בעולם ברור ולכן כל הזמן אני משנן לעצמי מה אתם מבקשים לעשות היום – ולכן אתם מכניסים בחוק הזה, כדי שלכם יהיה נוח לחיות במקום ברור, לחייב גם אתה שהם לא עבריינים מועדים אלא אנשים רגילים.

סיטואציה של אי ניהול ספרים בכלל או ניהול בסטייה מהותית, אלה עבריינים מועדים.

עם אנשים תמימים אנחנו לא מתעסקים.

הוא לא ניהל ספרים, החוק מחייב אותו לשלם אחוז אחד מהמחזור. נכון?

כן.

זה המצב הקיים. עכשיו אתם הלכתם לתשומות. למה? הסברתם.

כי הוא העלים אותן.

לא. כי יש עבריינים גדולים שאתם גם היום מטילים עליהם קנסות כבדים אבל אתם רוצים שזה יהיה ברור בחוק.

יש כאן משהו יותר מברור. זה לא נכון שנטיל קנס של מאה אחוזים ואנחנו לא קוראים לו הליך של קנס אלא באיזשהו הליך בירוקרטי.

אבל עושים את זה.

כן, אבל זאת הסיבה בגינה אנחנו רוצים לתקן.

הבנתי. את זה אמרתי. המינוחים שלי הם לקוחים מעולם הדמיון אבל זה המינוח בו השתמשתי. זה ברור לגמרי. את כל זה מכניסים בדיווח המקוון שאנחנו מתווכחים על ארבעה מיליון ועל ה-2.5 מיליון ושר האוצר קורא לי החוצה ובלילה לא נותנים לי לישון. זאת אומרת, אני בלאו הכי לא ישן. כל הזמן אני במשא ומתן. זאת שיטה פסולה של הממשלה לאורך כל הדרך. זאת מהותו של חוק ההסדרים. רוצים לדבר על הדיווח המקוון? בואו נדבר עליו. מה אתם מכניסים כאן סעיפים אחרים? תביאו א ותו בחקיקה נפרדת.

גם הסעיפים האחרים הם סעיפים.

הרי בסוף אם אני אגיע לפשרה על הנושא של הדיווח המקוון, לזה אני כבר לא אשים לב. זה מה שאתם רוצים. למה לא בנפרד? אני לא מבין, אתה, משרד המשפטים, למה לא בנפרד? למה הכנסת לא צריכה לתת את דעתה באופן יסודי לסעיף כזה? יכול להיות שאתם צודקים, אני בכלל לא מתווכח.

אלה תיקונים נכונים.

נכניס את זה בדיווח המקוון. מה הקשר בין זה לדיווח המקוון?

אלה תיקוני חקיקה.

הכול עוסק במע"מ.

אלה תיקונים לחוק מע"מ. יש כאן סדרה של תיקונים.

הבעיה שלי היא שאני 23 שנים בכנסת ועברתי 22 חוקי הסדרים. כל פעם אתם מסבירים אותו הדבר וכל פעם אנחנו שואלים את אותן שאלות. כל פעם אתם מנצחים וכל פעם אנחנו מפסידים.

אבל הפעם לא אלא אם כן גם הפעם אתה מתכוון להפסיד.

את הסעיפים האלה היה צריך להביא עכשיו? אי אפשר היה להביא אותם בעוד חודש? אני אומר לך, סתם טקטית. אתם הייתם צריכים לקחת אותי כיועץ תקשורת או כיועץ יחסי ציבור. אם את הסעיפים האלה הייתם מביאים בנפרד, לא היו כל כך הרבה חברי כנסת בדיון. למה נמצאים כל חברי הכנסת? למה זה הפך להיות דיון? בגלל הדיווח המקוון. הכנסתם את כל זה בתוך הקל וחומר הזה ונסתבך כולנו יחד.

אלה עוד כבשים לדיר.

זה היה הייעוץ בחינם.

אנחנו באנו כדי להקל בדיווח.

הם באו להקל על הכול. הם באו להקל על עבריינים.

נעשה קנס של מאה אחוזים.

אל תקלו עם העבריינים. תקלו עם אותם אנשים שלא עוברים על החוק.

אנחנו אתכם.

בדחילו ורחימו אנחנו עובדים השנה על ניסוח שבאמת בא להבהיר את הסיטואציה, שלא יצא מצב שמישהו במקרה שכח חשבונית, שעליו נטיל את הקנס. באמת חשבנו שהתיקונים האלה הם תיקונים שרק יביאו לבהירות, לשקיפות, להתנהלות נכונה ואחידה של הרשות בסיטואציה הזאת. אני חייבת לומר שלא היה כאן ניסיון של גניבת סוסים, להעביר קנס עם תיקון כזה ותיקון כזה.

אני אומר באופן חד משמעי שמהיכרותי בתקופה הזאת את רשות המסים, אני אומר את זה בכל הרצינות ולא בציניות, כוונות אנשי רשות המסים היא לטובה. אין בכלל ויכוח. אני אומר את זה לראשונה בחנוכה בלי ציניות. עד עכשיו דיברתי בציניות, גם בהרצאות שלי. אנחנו חולקים עליכם. אנחנו סבורים אחרת אבל אתם באמת מתכוונים לטוב. אני לא אומר לגבי הנושא הזה ספציפית אלא לגבי כל הנושאים. אני לא חולק עליכם בנושא הספציפי הזה, רק בכל הנושאים.
נמשיך.

4.
תיקון סעיף 97

בסעיף 97 לחוק העיקרי, במקום "או כפל מס", יבוא "כפל מס או קנס לפי סעיף 95".

בגלל שדחינו את מועד התשלום של הקנס, אנחנו מוסיפים לו הפרשי הצמדה וריבית.

5.
תיקון סעיף 116

בסעיף 116 לחוק העיקרי –
(1)
בסעיף קטן (א), אחרי "לשיעורין" יבוא "ובלבד שלא יאריך את המועד לניכוי מס תשומות לפי סעיף 38(א) לתקופה העולה על חמש שנים".

(2) סעיף קטן (א1) – בטל.

לפי איזה שיקולים תעשו את ההארכה הזאת?

יש כאן שני ערוצים שהם ערוצים נפרדים. קודם כל, בערוץ של השומה, כאשר אנחנו נעשה שומה של עסקאות שמבוססת על תשומות, אנחנו נאריך את המועד, נכיר בתשומות ונטיל את הקנס. זאת הכוונה שלנו, של שלושים אחוזים בלבד. כאשר אנחנו מדברים בסיטואציות אחרות, עוסקים יבואו אלינו בשלב מאוחר ויבקשו להכיר בתשומות, ככל שאנחנו לא נראה כאן חוסר תום לב וככל שלא נראה כאן משהו שהוא היה מכוון והוביל לדברים אחרים, להעלמת עסקאות וכולי, המטרה של התיקון הזה, הנטייה היא להאריך את המועד ולא לא להאריך אותו.

ממתי יש הפרשי הצמדה וריבית?

אין הפרשים. מנכים נומינאלית. אין הפרשי הצמדה וריבית.

לסעיף הקודם, לסעיף 97 כשאת עושה הפרשי הצמדה וריבית.

ממועד ההטלה ועד מועד התשלום.

מה מועד ההתיישנות החדש?

יש חצי שנה לנכות תשומות ויש סמכות לממונים להאריך עד חמש שנים.

בסדר. סעיף 6.

כאן זאת לא הקלה.

6.
תיקון סעיף 117

בסעיף 117(א) לחוק העיקרי, בפסקה (10), בסופה יבוא "או הכניס או הוציא טובין בניגוד להוראות לפי סעיף 129א".

סעיף 129א מסמיך את השרים לקבוע מועדים מסוימים להכניס ולהוציא טובין במעברים בין ישראל לבין הרשות הפלשתינאית.

מה המצב החוקי היום?

נכון להיום אין עדיין הוראות שקובעות.

מה המצב היום אם אני מכניס ומוציא טובין במעברים?

אי אפשר להטיל קנס מינהלי. נכון להיום המצב בלי התיקון הזה, זה לא קיים כעבירה ולכן גם אי אפשר להטיל קנס מינהלי.

מה זאת אומרת במעברים? אם אני מביא מירדן?

לא, הרעיון הוא במעברים הפנימיים, בין ישראל לרשות הפלשתינאית. אנחנו צריכים לפקח שהטובין יוצאים עם חשבוניות, מישראל לרשות הפלשתינאית הם יוצאים עם חשבונית I, חשבונית ישראלית ואחר כך זה קשור להתקזזות בינינו לבין הרשות.

זאת הקלה או החמרה?

אמרתי. זאת החמרה.

זאת הגדרת גבולות ברורה. עד היום זה פתוח.

כל ההגדרות קיימות בסעיף 129א ושם נקבע שייקבעו הוראות. ההוראות האלה עדיין לא נקבעו אבל לכשייקבעו ההוראות, אנחנו רוצים את האפשרות להטיל קנס מינהלי.

הרשות היא המקום הכי טוב למכבסת מס.

איפה זה קיים?

בסעיף 117(א)(10). זה נמצא בתקנות העבירות המנהליות כעבירה מינהלית.

גפני, זה לא ברור לך שהרשות הפלשתינאית היא המכבסה המרכזית?

אני בכלל לא הבעתי עמדה. אני כל הזמן בטבלה. אני עושה את החשבון מה החמרה ומה הקלה. הם אומרים שזה הדבר היחיד שהוא החמרה.

והוא הכרחי.

ממשיכים לסעיף 7.

7.
תיקון חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)

בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 20099 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן – חוק ההתייעלות הכלכלית) –
(1)
בסעיף 171 -


(א)
בפסקה (4)(א) -



(1)
בסעיף קטן (א) של סעיף 69, המובא בה -




(א)
אחרי פסקה (2) יבוא:

"(2א)
סכומן הכולל של כל חשבוניות העסקה שהמועד להוצאתן חל בתקופת הדוח, אף אם העוסק הופטר מהוצאת חשבוניות, וסכום המס הכולל הנובע מהן".

(ב)
בפסקה (3), במקום "כל רשימוני היבוא" יבוא "כל רשימוני היצוא וכל מסמך אחר שאישר המנהל לפי סעיף 30(א)(1)" ובסופו יבוא "של כל אחד מסוגי המסמכים כאמור".




(ג)
במקום פסקה (4) יבוא:

"(4)
כל חשבוניות המס, רשימוני היבוא וכל מסמך אחר שאישר המנהל לפי סעיף 38(א), שהעוסק דורש בדוח לנכות על פיהם מס תשומות לפי הסעיף האמור, וסכומם הכולל של כל אחד מסוגי המסמכים כאמור".

(2)
בסעיף קטן (א1) של סעיף 69, המובא בה, במקום "וחשבונית קנייה" יבוא "ומסמך אחר שאישר המנהל" במקום "מספרה הסידורי, הסמל שלה לפי הסימן שקבע לה המנהל, תאריכה, סכומה וסכום המס הנוגע ממנה" יבוא " מספרם הסידורי, הסמל שלהם לפי הסימן שקבע להם המנהל, תאריכם, סכומם וסכום המס הנובע מהם" אחרי "רשימון יבוא" יבוא "ורשימות יצוא" ובמקום "מספרו הסידורי" יבוא "מספרם הסידורי".

(3)
בסעיף קטן (א2) של סעיף 69, המובא בה, במקום "וכולן או חלקן" יבוא "או מפירוט המסמכים האחרים שאישר המנהל האמורים באותו סעיף קטן, כולם או חלקם", אחרי "מחשבוניות אלה" יבוא "או בשל סכומו של כל אחד מהמסמכים האחרים, לפי העניין" ואחרי "החשבוניות האמורות" יבוא "או של המסמכים האחרים האמורים, לפי העניין".

התיקון הזה הוא תיקון שבעצם מבהיר. כשאנחנו ניסחנו את הוראות הנוהל אחרי התיקון הקודם, ומאחר שיש לנו כבר שנתיים של ניסיון מה אנחנו בעצם דורשים בדוח המפורט, איזה דברים נכנסים, איך בדיוק מגדירים אותם – אנחנו בעצם כאן הכנסנו את כל הדברים שנמצאים היום בדוח המפורט.

רשימוני יבוא לא היו עד היום?

הם היו במקום אחד. אנחנו עשינו כאן חלוקה אחרת בין רשימוני יצוא ומסמכים אחרים לבין חשבוניות של תשומות ורשימוני יבוא שהם סוג של תשומה.

לשאלתך – כן, הם היו.

כמו שהוא מוגש כבר היום לגבי ארבעה מיליון, ראינו מה בדיוק בפרקטיקה הנתונים אותם אנחנו דורשים, מה בדיוק התוכנות עושות, מה בדיוק הנתונים שאנחנו מקבלים ובהתאם לזה תיקנו את החקיקה הזאת.

כשקוראים את החקיקה, זה נראה כאילו אתם עושים חובות חדשות לדיווח. אתם מעגנים את מה שעשיתם היום לגבי ארבעה מיליון.

כן.

אם כך, כנראה שאני לא מבין ואולי יסבירו גם לי.

גם אתה לא למדת ליבה?

למדתי ליבה אבל כנראה לא מספיק טוב. כתוב כאן בסעיף (2א): סכומן הכולל של כל חשבוניות העסקה שהמועד לתשואתן חל בתקופת הדוח, אף אם העוסק הופטר מהוצאת חשבונית והמע"מ הנובע מהן. חשבונית עסקה אדוני, לדוגמה, זה עורך דין שנותן שירות ללקוח שלו ואומר לו שהוא חייב שלם לו מאה שקלים פלוס מע"מ. זאת לא חשבונית. משלם לו הלקוח אחרי ארבעה-חמישה חודשים והוא מוציא לו חשבונית עליה הוא מדווח. חשבונית העסקה היום לא מדווחת ולא צריכה להיות מדווחת למע"מ. זה דיווח מקביל שלא קשור לדיווח המקוון של היום. זה ייצור גם בעיה לפיה לא יוכלו להשוות בין הדיווח הידני שאני מגיש לבין הדיווח המקוון משום שהבסיסים יהיו שונים ויהיו כפילויות כאשר על אותה חשבונית אני אדווח פעמיים.

הדיווח שאתה מגיש היום הוא על בסיס מזומן.

כן. חשבונית אני מוציא על בסיס מזומן. חשבונית עסקה, אני לא מוציא חשבונית כרגע ואני לא צריך להוציא אותה ולא לדווח עליה.

גם יכול להיות שהמחיר אחר כך ישתנה.

אם הלקוח לא ישלם את כל הסכום, איך אני יודע?

אתם רוצים תשובה או רק לשאול? בבקשה. הוא צודק או לא צודק?

מדובר רק על אלה שאתה חייב בקנס בגינם. אני חושבת שיש כאן איזושהי טעות.

לא, הוא לא צודק. זאת לא הייתה הכוונה.

זה מה שכתוב.

אני אסביר.

הדוח המקוון הוא רק על המזומן.

איריס, עופר צודק? לא בניסוח. את מסכימה עם העיקרון שמה שהוא אומר זה נכון?

במהות מדובר על דיווח על מתן חשבוניות.

את חולקת עליו?

אני חושבת.

אני לא מנסח את השאלה נכון. ברעיון, במהות, עזבי את הניסוח, את אתו? שזה לא יהיה כפול וכל מה שנלווה לזה.

זה לא יהיה כפול.

בסדר. אנחנו ננסח את זה באופן כזה שזה לא יהיה כפול.

זה לא אמור להיות כפול. צריכה להיות חשבונית עסקה. מדובר רק על חשבוניות עסקה שהגיע מועד החיוב במס לגביה.

אין דבר כזה. אין דבר כזה בכלל. חשבונית עסקה היא לא על סחורות. חשבונית עסקה היא רק כאשר יש תשלום מזומן.

לא, הרי הדוח המפורט הוא גם הדוח התקופתי. אדם פרטי קיבל שירות מעורך דין ועורך הדין מוציא לו חשבונית עסקה ונניח הוא לא מוציא לו חשבונית מס. אני חוזרת שוב ואומרת שאנחנו לא נדע את הפרטים של אותו אדם פרטי, לא נקבל אותם, אבל על החשבונית הזאת, על עצם זה שיצאה חשבונית בסכום מסוים, צריך לדווח.

מה פתאום? על חשבונית עסקה לא מדווחים. מה קרה לכם?

לא יהיה דבר כזה שכאן יצעקו על שנים. אין דבר כזה.

סליחה. אין חשבונית עסקה של עורך דין. הוא לא מדווח לכם והוא לא צריך לדווח לכם. אין ודאות שישולם לו או לא ישולם לו. מועד הדיווח, מועד התשלום, עם קבלת הכסף. הוא מדווח לפי 29 עם קבלת הכסף, אז הוא מוציא חשבונית.

אבל מה אומר סעיף 69 היום? בדוח תקופתי של עוסק ייכללו סך כל העסקאות שהמועד להוצאת חשבוניות עליהן - לא כתוב חשבוניות מס – חל בתקופת הדוח.

אבל חשבונית עסקה היא לא חשבונית.

עופר, מה קרה לך היום? אני יכול לדעת למה אתם צועקים אחד על השני?

הם משנים את כל שיטת הדיווח.

גם היום מעבירים פעמיים? איריס, תני לי להבין. היום מדווחים פעמיים גם על חשבונית עסקה וגם על חשבונית מזומן?

לא פעמיים. מדווחים פעם אחת. אם הוצאת חשבונית מס, אתה מדווח על חשבונית מס, אבל אם אתה לא מוציא חשבונית מס אלא מוציא רק חשבונית עסקה, אתה בוודאי מדווח. סעיף 67 לא מחייב עוסק להוציא חשבונית.

אדם פרטי שלא רצה חשבונית מס. הוצאת לו חשבונית עסקה. לא מזומן אלא מצטבר.

אין חשבונית עסקה במצטבר. אתה טועה. מי שהוציא חשבונית עסקה, זה מי שלא עובד על בסיס מזומן ולכן הוא הוציא חשבונית עסקה.

אתה צודק שזה בדרך כלל.

לא בדרך כלל אלא זה הכלל.

עופר, אבל זה לא החוק.

יכולים להוציא לך חשבונית עסקה ולא חשבונית מס.

מה הסוף?

הם טועים.

אנחנו לא טועים. בבסיס מצטבר, הוא מוציא חשבונית מס והוא צריך להוציא אותה תוך 14 ימים מיום מסירת הטובין. הוא מוציא חשבונית מס. אין חשבונית עסקה.

סעיף 67 לחוק לא מחייב להוציא חשבונית מס. אתם מסכימים אתי?

אלא על פי דרישת הקונה.

תסתכלו על סעיף 67.

אתם חייבתם את הקונה לדרוש חשבונית מס. מזה זה התחיל. זאת ההיסטוריה של חוק מס ערך מוסף.

רק עוסקים ורק מסכומים מסוימים. בואו נסכים על המהות.

הוא יוציא את החשבונית. הוא חייב לכלול את זה בדוח התקופתי.

לא נכון. הוא יכול להוציא חשבונית אחרי 14 ימים והוא לא חייב לשים בחודש הקודם.

עופר, אני לא מסכים.

אני רוצה לשאול בנושא הזה. אם מישהו מחויב גם וגם, גם חשבונית עסקה וגם חשבונית, הוא מוציא חשבונית עסקה אבל הוא מחויב בחשבונית מס.

עינת, אני רוצה להבין את השאלה שלך.

אני רוצה לדעת אם תיאור המצב נכון. יש אנשים שמוציאים רק חשבוניות עסקה ולא מוציאים חשבוניות. יש כאלה שלא מוציאים חשבוניות עסקה אלא רק מוציאים חשבוניות. יש כאלה שמוציאים גם וגם.

לא, אין מצב כזה. חייבת אחר כך להיות חשבונית מס. חייבת להיות.

אמרתי, גם וגם.

אין מצב של גם וגם. אל תמציאו חוק שלא קיים. אין מצב של גם וגם. גם חשבונית עסקה וגם חשבונית מס, מה שאתם אומרים זה כאילו על חשבונית מס.

אתה לא חייב להוציא חשבונית מס.

אני חייב להוציא חשבונית מס כדי לדווח. מה זה לא חייב? אני לא אוציא חשבונית מס, יפסלו לי את הספרים.

החוק לא אומר את מה שאתה אומר.

אני אבהיר שוב. מדובר כאן על הסכום הכולל של כל החשבוניות עסקה. מאחר שהדוח המפורט בסופו של יום יהיה הדוח התקופתי, לא יהיו שני דוחות, לכן צריך יהיה לא רק להגיד את חשבוניות המס שאני מפרטת אלא גם צריך איזשהו סך כל מס שצריך לשלם.

תמשיכי. נחזור לזה אחר כך.

(ב)
בפסקה (5), בסעיף 70(ב) המובא בה, במקום הרישה עד המילה "מעוסק" יבוא "מלכ"ר ומוסד כספי שהוצאה להם בתקופת הדוח התקופתי חשבונית מס בשל רכישת נכס או קבלת שירותים מעוסק".

לפי ההצעה שלכם, מלכ"ר יהיה עשרים מיליון.

נכון.

מלכ"ר יהיה עשרים מיליון. אני תכף אקריא את זה.

כאן זה הגשת דיווח מקוון לגבי מלכ"ר.

מלכ"ר בעצם ידווח רק על התשומות שלו.

אולי אני אקריא את הנוסח, כולל העשרים מיליון.

בפסקה (5), בסעיף 70(ב) המובא בה, במקום הרישה עד המילה "מעוסק" יבוא "מלכ"ר שמחזורו בשנה הקובעת עולה על עשרים מיליון שקלים חדשים ומוסד כספי שהוצאה להם בתקופת הדוח התקופתי חשבונית מס בשל רכישת נכס או קבלת שירותים מעוסק - קודם בטעות היה כתוב טובין ואנחנו שינינו את זה לנכס – ואחרי "לפי העניין" יבוא "בסעיף קטן זה מחזור, כהגדרתו בהוראות מס הכנסה, ניהול פנקסי חשבונות על ידי מוסד, התשנ"ב-1992. השנה הקובעת, שנת המס הקודמת לשנת המס שחלפה.

זה עם התיקון של העשרים מיליון. סעיף 70(ב), אנחנו רוצים שזאת תהיה הוראת קבע. שמלכ"ר יהיה רק מעשרים מיליון ומעלה. כאן אנחנו עוצרים. אם נרצה מעבר, זה יבוא לחקיקה ראשית חדשה.

אם כן, מלכ"ר זה בסדר.

גם לזה הסכמנו אתך.

כן. זה לפי בקשת חברי הוועדה.

שיהיה רשום בפרוטוקול שזה לפי בקשת חברי הוועדה, אבל אני מוסיף שאתם הכנתם את הצעת החוק הזאת וכתבתם את העשרים מיליון עוד לפני שדיברנו על זה.

זה לפי בקשת חברי הוועדה בישיבה הקודמת. אני ניסחתי את זה עכשיו כהוראת קבע לבקשת חברי הוועדה.

(ג)
בפסקה (13), בסעיף 117(א)(6ב) המובא בה, במקום "בדוח התקופתי" יבוא "בדוח תקופתי, בדוח מיוחד או בדוח שנתי מסכם" ובמקום "לפי סעיף 69(א), (א1) או (א2)" יבוא "לפי סעיפים 69(א), (א1) או (א2), 70(ב) או 71א".

זה אומר שלגבי אי הגשת דוחות אנחנו מרחיבים את העבירה ב-117(א)(6ב) לגבי כלל הדוחות שאנחנו מבקשים שיוגשו אלינו. אני אומרת שוב שגם העבירה הזאת נמצאת בתקנות שמונחות כבר לפני ועדת החוקה ועוד לא היה דיון בהן. העבירה הזאת תיקבע כעבירה מינהלית.

זאת אומרת שאי אפשר יהיה להמיר אותה בקנס.

היא תובא כקנס מינהלי.

אם זה בוועדת החוקה, למה אתם מביאים את זה לכאן?

צריך שקודם כל זאת תהיה עבירה כדי שיהיה אפשר לקבוע אותה כקנס מינהלי.

עד עכשיו זאת לא עבירה?

הסעיף הזה היה קיים כל הזמן עם 69(א), (א1) או (א2). אנחנו רק הוספנו את 70(ב) או 71א.

מה אתם רוצים מוועדת החוקה? אני לא הולך לריב עם דודו רותם.

בוועדת החוקה אנחנו הולכים לדון בכלל על קנסות מינהליים ועל הגובה שלהם. רוצים לקבוע את זה כעבירה.

ומה זה עכשיו?

נכון להיום אי הגשת דוח לפי 70(ב) או לפי 71א, לא קבוע כעבירה.

לפי סעיף 117 זאת עבירה שיש עליה שנת מאסר. הם מבקשים מוועדת החוקה במקביל להפוך את חלק מהעבירות שלהם לעבירות מינהליות כאשר המובן הוא שיהיה אפשר להמיר את המאסר בקנס מינהלי. בין היתר הם רוצים גם את העבירה הזאת כאשר לא פירטת בדוח התקופתי או בדוח המקוון או בדוח השנתי המסכם איזשהו פרט, הם עכשיו מבקשים שאנחנו נקבע את זה כעבירה שאפשר להטיל עליה שנת מאסר ומוועדת החוקה הם יבקשו בהמשך את האפשרות להמיר.

מה היה עד היום?

זה היה עד היום לגבי הדוחות.

לגבי הדוח המקוון זה לא היה.

לגבי הדוח המפורט זה לא היה.

תהיה תקופת ביניים בה אם לא יוגש דוח מקוון, תהיה שנת מאסר?

לכאורה כן.

אנחנו מחכים לעבירה המינהלית.

על פי החוק צריך לשלוח אותו לשנת מאסר. הם באופן וולנטארי לא ישלחו אותו.

לא בטוח. לא אדוני.

אנחנו מעוניינים שזאת תהיה עבירה מינהלית.

אבל אם בוועדת החוקה לא יספיקו לאשר את זה, היא צודקת. על פי החוק שאנחנו נאשר כאן, צריך לשלוח אותו לשנת מאסר, אבל אתם לא תשלחו אותו. זה מה שאתם אומרים.

הם יעברו על החוק.

אני מתנצל שאני אומר את זה בבדיחות הדעת, כי אם ישלחו אותי לבית סוהר, אני לא אצחק.

אני מבינה שהסאגה הזאת תימשך עד 12:00 ואז אתה תחליט מה שאתה רוצה להחליט. אפשר לחסוך את הזמן הזה.

אנחנו ממשיכים הלאה.

אנחנו נכנסים להוראות השעה ועל מי חל הדוח המקוון.

עופר, בבקשה.

אמרה היועצת המשפטית של רשות המסים, של מע"מ, משפט שלא שמתם אליו לב כנראה כי הוא הובלע תוך כדי משפטים. היא אמרה שהדוח המפורט בעתיד יהיה הדוח התקופתי היחיד. זאת אומרת, גם חנות המכולת שעושה מחזור הכי קטן, רק תדווח דיווח מקוון.

מה פתאום?

זה מה שהיא אמרה.

היא לא אמרה את זה.

זה מה שהיא אמרה. זה יהיה אחר כך בפרוטוקול. זאת הכוונה שלהם.

עופר צודק כי במצב החוקי הקיים ולפי הצעת החוק הזאת, ולפי חוק ההתייעלות שעבר, זה אמור היה לקרות ב-1 בינואר 2012 אבל אנחנו ביקשנו את ה-1 בינואר 2014. הדוח המפורט אמור להיות הדוח התקופתי. לא אמורים להיות מוגשים שני דוחות למע"מ אלא דוח אחד, דוח תקופתי שהוא דוח מפורט, כאשר יה סמכות למנהל לקבוע. קודם כל, לא כל חשבוניות מתחת לסכומים מסוימים, לא צריך יהיה לפרט אותם ולכן בעצם יהיה דוח תקופתי שהוא לא דוח מפורט.

יהיה גם וגם?

מי שיהיה לו מחזור של פחות ממיליון שקלים?

כרגע לא חייב.

אני מדבר לפי הצעת החוק.

כפי שקיים עכשיו.

לפי הצעת החוק הנוכחית, לא יצטרך דיווח מפורט.

בשנה הבאה כן.

כבודו, להמשיך את המשפט. זאת אומרת שאותו עסק קטן שלא תמיד הולך עם יועץ מס או רואה החשבון ---

אבל אנחנו לא סיכמנו עוד על מה מדובר. תחזור לשאלה הזאת כשנדע על מי אנחנו מדברים.

אין בעיה. כל עסק שמדווח היום, השמיט חשבונית אחת, יכולים לתת לו שנה מאסר, גם אם הוא טעה ולא עשה זאת בכוונה.

גם היום זה קיים.

לא בדיווח המקוון. היום זה לא קיים ועכשיו אתה מוסיף את זה.

יושב ראש הוועדה ביקש שלא תצעק עלינו.

לא, הוא אמר לא לצעוק על נשים.

אתם מגישים 250 אלף דוחות מתקנים בשנה על חשבוניות שבטעות נשכחו ואנחנו לא עושים מאומה.

איריס, תמשיכי.

אני חושב שמה שהם בעצם מציעים, זה דיווח כפול ומכופל ומשולש. יהיה מצב בו עורך דין או רופא או מהנדס יוציא חשבונית עסקה על סכום של 400 שקלים או 500 שקלים או 700 שקלים ואחר כך חשבונית המס תהיה בסכום יותר נמוך כי ישלמו לו פחות כי הלקוח יתווכח אתו וישלם לו פחות ואז תהיה אי התאמה בין חשבונית המס לאותו לקוח לבין חשבונית העסקה לאותו לקוח. תהיה קטסטרופה בנושא הזה.

התשובה היא חד משמעית שלילית. אתה על בסיס מזומן לא צריך לדווח את דוחות העסקה שלך.

איפה זה כתוב?

אתם יודעים שאנחנו לא רוצים להכביד.

אנחנו לא יודעים את זה.

אתם כן יודעים את זה. אנחנו לא מכבידים. הדוח המקוון אמור לשקף את הדוח התקופתי, לא להוסיף עליו, לא להכביד עליו ולא לשנות סדרי עולם.

אבל הוא משנה.

הוא לא.

יכול להיות שהנוסח לא ברור מספיק.

מבחינה משפטית לדעתנו הנוסח הוא ברור מספיק והוא משקף.

למה בכלל צריך חשבוניות עסקה? למה צריך דיווח על חשבוניות עסקה?

בהתאם לחוק.

אני יכול לדעת מה קרה כאן היום? אז מה אם זה נר שישי של חנוכה?

לא, אתה לא יכול לדעת מה קרה היום כי אנחנו כבר לא מבינים. איבדנו כל קצה חוט.

נטען שהדוח צריך להיות זהה. אנחנו נגיע בהמשך היום לכך שדורשים מאתנו לדווח גם על חשבוניות שאנחנו לא רשאים לדרוש את התשומות. איך זה מסתדר עם מה שאתה אומר עכשיו? זה לא מסתדר ובוא נגיד את האמת.

אנחנו בפסקה (2).

(2)
בסעיף 174, במקום "1,000,000 שקלים חדשים" יבוא "4,000,000 שקלים חדשים".

סעיף 174 מדבר על שנת 2011.

אתם מבקשים שיהיה דיווח מקוון, לשנות את החוק.

במקום מיליון יהיה ארבעה מיליון.

עד סוף 2011, ארבעה מיליון. למה?

הקלנו.

השנה נגמרה. מה הקלתם?

תגידו לי למה. מאוד חשוב לי לדעת.

אני אסביר.

איך אתם מסכמים אתם בלי לשתף את יושב ראש הוועדה דווקא בעניין הזה? מה שנוח לכם, אתם מסכמים.

יש חוק. החוק קבע משהו.

אני אסביר.

אין צורך. אם יש ברשות המסים חילוקי דעות, אין צורך.

אין חילוקי דעות.

לפעמים יש, אבל לא בעניין הזה. זאת רשות פלורליסטית.

השורה התחתונה היא שנת מאסר.

איריס, שנת 2011 נגמרה. למה מתקנים את זה היום?

כי יש חקיקה מסוימת.

כלומר, כל מה שעשינו עד היום, לא חוקי.

לא. לא חוקי? מה שאנחנו עשינו היה לא חוקי. אם לא נעביר את התיקון הזה בשנת 2011, מה הדיון? סנקציות נגד מי, נגד מי שלא הגיש דוח מקוון שהמחזור שלו היה מיליון?

אני יכול לדעת למה אתם מתערבים? איריס, בבקשה.

כמה העברות כספיות היו לנו לרשות המסים לתוספת כוח אדם כדי שיתמודדו עם המצב הנוכחי?

לא קיבלנו כלום.

הם קיבלו רק אתיופי.

רשות המסים גם קולטת עלייה.

אמרתי את זה לחיוב. אתם שכנעתם אותנו בוועדת הכספים על מיליון שקלים. עכשיו תסבירי.

במהלך שנת 2010 באו הנציגים המכובדים שיושבים כאן וביקשו לדחות ולא להחיל על מיליון. הם אמרו שמיליון זה עסקים קטנים והם ביקשו שנאריך. מאחר שאנחנו ידענו שמדובר בהוראת שעה, המחשבה ב-2010 הייתה שב-1 בינואר 2012 כולם יהיו חייבים. אז היה מדובר באמת על דחייה זמנית לאותו ציבור שהוא מעל מיליון. מדובר היה על דחייה זמנית לאותו ציבור שהוא מעל מיליון וחשבנו תוך שקלול כל הנסיבות, ובאמת מתוך רצון אמיתי וכנה, להיענות לבקשה.

כל הכבוד לרשות המסים.

העלינו את זה לארבעה מיליון שקלים.

כל הכבוד. הכול בסדר. לא הבנתי למה הם החרימו את ועדת הכספים. ברגע שהם הגיעו אתכם לסיכום, הם היו צריכים לבוא לכאן ולתקן את החוק. איפה היה משרד המשפטים? היועץ המשפטי ידע שרשות המסים הולכת לפיט ארבעה מיליון.

עוד משהו אחד למה זה היה באישור משרד המשפטים.

היה באישור משרד המשפטים?

בוודאי.

למה אני אף פעם לא מקבל אישור ממשרד המשפטים? ביקשתי אישור ממשרד המשפטים על ילדה קטועת גפיים שיאפשרו לה בירושלים שסייעת של העירייה תיקח אותה לבית הספר. לא נתנו לי. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. היינו צריכים ללכת לבג"ץ וגם שם לא קיבלנו את זה. איך אתם נותנים להם ככה אישורים?

אני אזכיר בעניין הזה שתזכיר חוק יצא ב-19 בינואר בשנה שעברה, אם אני לא טועה. המטרה הייתה לבוא לוועדת הכספים ממש בסמוך לתחילת השנה.

אבל זה הגיע אלינו רק עכשיו.

מאחר שהליכי החקיקה מאוד התמשכו.

אבל זה לא התעכב אצלנו. למליאה זה הגיע רק לפני חודש.

היה צריך לגבש הסכמה של הממשלה ושל משרד המשפטים.

בסדר. תמשיכי לפסקה (3).

כאן אנחנו מדברים על הוראת השעה. מכאן אנחנו מתחילים לדבר על הקונספציה שיש בהצעת החוק הזאת וזה דחיית מועד התחילה של החוק מ-2012 ל-2014 והוראת שעה לשנים 2012-2013.

(3)
אחרי סעיף 174 יבוא:


"174א.
הוראת שעה בשל שנת 2012

(א)
עוסק שמחזור עסקאותיו בשנת 2011 עולה על מיליון שקלים חדשים, ואם הוא חברה או אגודה שיתופית – שמחזור עסקאותיו בשנת 2011 עולה על 500,000 שקלים חדשים, יגיש, נוסף לכל דוח תקופתי שהוא מגיש בשל התקופה שמיום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012) עד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012), דוח שבו יפורט כל האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), וזאת בתוך 15 ימים ממועד הגשת הדוח התקופתי או במועד מאוחר יותר שיורה המנהל.



(ב)
בדוח לפי סעיף קטן (א) יפורטו כל אלה:
כאן העתקנו את מה שנמצא בסעיף 69 כולל התיקון של סעיף 69.

(1)
כל חשבוניות המס שהמועד להוצאתן חל בתקופת הדוח התקופתי, אף אם העוסק הופטר מהוצאת חשבוניות, הנכללות בדוח התקופתי, וסכומן הכולל.>
(2)
כל חשבוניות המס שהוצאו, אף אם המועד להוצאתן טרם הגיע, הנכללות בדוח התקופתי, וסכומן הכולל.>
(3)
סכומן הכולל של כל חשבוניות העסקה שהמועד להוצאתן חל בתקופת הדוח התקופתי, אף עם העוסק הופטר מהוצאת חשבוניות, וסכום המס הכולל הנובע מהן.

אני אחדד שוב. מדובר בחשבוניות עסקה שלא תוצא בגינן חשבונית מס ובעצם מס ערך מוסף צריך להשתלם בשל אותה חשבונית עסקה. לא מדובר כאן על פירוט החשבוניות האלה אלא רק על הסך הכול.

עסקה שבמפורש לא יצאה חשבונית מס.

ולא צריכה לצאת חשבונית מס.

ואם לא קיבלתי תשלום. הלקוח סירב לשלם?

אתה לא חייב לכלול אותן בדוח.

אני עובד על בסיס מזומן.

אז אתה לא צריך לדווח.

אבל זה לא כתוב בשום מקום. אני הוצאתי כי אני רוצה לתבוע ממנו חוב.

לפי סעיף 46 אם אני לא טועה, המועד להוצאת חשבונית ולא רק חשבונית מס, חשבונית על בסיס מזומן.

במועד קבלת המזומן. אז למה אני צריך חשבונית עסקה?

המועד הוא תוך שבעה ימים או תוך 14 ימים ממועד החיוב.

לא, ממועד הכנת המזומן.

ממועד החיוב.

ממועד המזומן.

אם הוא על בסיס מזומן, אז אל תוציא חשבונית עסקה.

אבל אם אני רוצה להוציא חשבונית עסקה כדי לגבות, אתם אומרים לי עכשיו לא להוציא חשבונית עסקה? זאת המשמעות?

אנחנו אומרים שצריך יהיה למצוא לזה פתרון.

למה אתם הולכים למשהו שאין לו פתרון? אתם מביאים את זה לכאן ואומרים שצריך למצוא פתרון. בואו נמצא פתרון ואחר כך נביא את זה לכאן.

רבותיי, אני מבקש להציע את מה שהצעתי בישיבה הקודמת ואני משכלל את ההצעה. אני מציע אחת משתיים: אתם רוצים שאני אנמק, אני אתחיל לנמק. אני אתן נאום ציוני וארוך למה אני מציע את זה. אם אתם רוצים, בסדר. דיברתי גם עם שר האוצר והוא הסביר לי את עמדתו והיא ברורה. עמדתכם ברורה. אנחנו סבורים שיש כאן ויכוח שהוא ויכוח מאוד מהותי. אנחנו רוצים שאנשים ישלמו מס אמת. מצד שני אנחנו רוצים לאזן עם הנושא הזה של החדירה לרשות הפרט. אם מדובר על עסקים קטנים, אני לא חושב שראוי לעשות את זה. אם ראוי לעשות את זה, צריך לעשות את זה בדרך אחרת ולא על רגל אחת.
אני רוצה להציע אחת משתיים: או שאנחנו מפצלים את החוק ואנחנו דוחים אותו בשלושה חודשים. משאירים את המצב של ארבעה מיליון שקלים עד סוף מרץ ובמשך שלושת החודשים האלה אנחנו נדון יותר ביסודיות על כל הדברים שהבאתם ועל הנושא עצמו. או לאשר את החוק לגבי הסעיף הזה, ולגבי הדברים האחרים עוד נראה איך אנחנו עושים את זה, אבל להעמיד אותו על 2.5 מיליון שקלים באופן קבוע כאשר שר האוצר, באישור ועדת הכספים, רשאי צו לשנות את זה.
מי עונה לי על ההצעה?

יש אפשרות לשפר עוד קצת את ההצעה? בכל תהליך הדיונים האלה, בסופו של דבר באנו עם הצורך לאפשר לנו, כמו שקיים היום, את אותה הצעה של 2.5 מיליון שאתה מציע כרגע, אבל לדחות את תחולת החוק.

זה נכנס בחבילה אחת של ה-2.5.

קודם כל נראה אם אנחנו הולכים על זה ואם כן, נדבר על הדברים האחרים.

ולדחות את תחולת החוק ל-2013, 2014, ל-2015 אם אתה רוצה.

לא הבנתי.

להביא לאפס ב-2015?

לא. לדוגמה ב-2014 או ב-2015 תהיה תחולה כוללת של החוק.

באפס.

לייצר מדרג. כמו שאתה אומר 2.5. לדוגמה, ב-2013 סכום אחר. ב-2014 או ב-2015 מיליון ואז שר האוצר, אם ירצה מתחת, יביא לדיון.

אתה משפר את ההצעה שלי.

הצעתי הצעה אחרי שאנחנו התקדמנו. יש הרבה בעיות אבל התקדמנו. הצעתי את מה שהצעתי בישיבה הקודמת אבל יותר משופר מבחינתכם. הצעתי אחת משתיים: או שאנחנו מפצלים את החוק עד 31 במרץ, אנחנו מעלים למליאה את ההצעה הזאת של ארבעה מיליון כדי שנפעל במסגרת החוק כמו שאתם ביקשתם על 2011 ועד סוף מרץ נשלים את החקיקה, ננהל דיונים ונגיע להסכמות או שלא נגיע להסכמות אבל נגיע להכרעה ולפי דעתי אפשר לעשות את זה. האפשרות השנייה היא מה שאמרתי בישיבה הקודמת אלא שעכשיו שיפרתי אותה, שזה יהיה באופן קבוע 2.5 מיליון ושר האוצר, באישור ועדת הכספים, יהיה רשאי לשנות את הסכום בצו.

תחדד ותאמר שזה רק על הסעיף הזה.

רק על הסעיף הזה. ודאי.

אני הוספתי לייצר תוואי, לייצר מדרג שאומר 2.5, מיליון וחצי, מיליון, להיעצר במיליון בשלב מסוים ואז כמו שאומר היושב ראש לאפשר לשר האוצר לבוא לוועדה אם הוא רוצה לשנות.

בשום פנים ואופן לא.

אם את אומרת בשום פנים ואופן לא, אני מתחיל לחשוד בך שחשבת שאני הולך להסכים לזה.

אני מבקש לשאול שאלה את חברי הוועדה. אני לא מבין ממה הפחד הגדול. לאשר את ה-2.5 מיליון בשנת 2012, אין בעיה. ב-2013 נאמר להכניס עד מיליון וחצי. אני לא מבין את הפחד.

כי במתווה הנוכחי אתם לא עומדים. יש לי כאן פרוטוקול בו נאמר שאתם לא עומדים בזה.

אני כמנהל רשות המסים אומר לך וכל האחריות היא עלי. אני אומר לכם שאנחנו כן עומדים ואנחנו נעמוד, אבל צריך לזכור שיש לנו אחריות כוללת ואי אפשר לבוא כל יום השכם והערב ולומר לנו שיש העלמות מס במדינה ורשות המסים צריכה להילחם בהעלמות המס.

אל תציגו את זה באופן כזה לפיו חברי הכנסת מגינים על אלה שמעלימים מס.

לא. חס וחלילה. נהפוך הוא. אני אומר שחברי הכנסת הבינו את זה ורוצים להילחם בהעלמות ולכן אפשרו לנו את החוק הזה. בחדר הזה אפשרו לנו את החוק הזה. אנחנו באנו רק עם ההקלה, לאור מצב המשק ולאור מה שאמר יושב ראש הוועדה. נלך אחורה, נלך עם הקלה יותר משמעותית, הרבה יותר רחבה ואני חוזר למה שאמרתי שאתם בחדר הזה אישרתם את החוק הזה ונתתם לנו את הכלים להילחם בהעלמות המס. זה לא שאתם מגינים אלא הפוך. אל תציגו את זה כך.

2.5 מיליון כפי שאמר יושב ראש הוועדה אבל בזה עוצרים.

אני מסכים ל-2.5 מיליון. זה שאני עוצר, אני אומר לך מה אנחנו מפסידים. בניתוח שאנחנו מנתחים איפה החשבוניות האפקטיביות, באיזה רמת עסקים, מה המחזורים של החשבוניות הפיקטיביות, הן דווקא במחזורים הקטנים.

העסקים הקטנים עושים את החשבוניות הפיקטיביות?

הוא מנהל רשות המסים. אין לכם דרך ארץ בפני יושב ראש ועדת הכספים, אבל בפני מנהל רשות המסים?

דורון, אני הקשבתי לכל מה שאמרת.

לא הקשבת. לא היית כאן.

אם היית בא להקשיב, אולי היית אומר אחרת.

אנחנו אחרי הדיון הזה. המליאה מתחילה ב-1:00 ואנחנו צריכים לסיים את הדיון. הממשלה דורשת ממני כל מיני העברות כמו 780 מיליון שקלים לביטחון וכולי. אני נפגש היום עם ראש הממשלה והוא יצעק עלי שאני לא עושה העברות.

עלי יצעקו על כך שאני לא מביא את הכסף.

כבר צעקו עליך. אני אמרתי להם שאתה עושה את מלאכתך נאמנה אלא שאני לא נותן. אתם צריכים להחליט. אנחנו לא בדיון הזה. אתם צריכים להחליט או רוצים פיצול ואז נפצל לשלושה חודשים ואז נקיים דיון. אתם רוצים ללכת למתווה הזה, אין שינוי במתווה הזה. אני לא הולך לשנות את המתווה הזה, בוודאי לא היום. אולי במשך שלושת החודשים נשנה. תשכנעו את רוחמה, את ציון, את עינת, את כולם.

לפצל. אנחנו מעדיפים לפצל. החוק הזה כל כך חשוב לנו כך שאנחנו מעדיפים את הפיצול.

סעיף 174, במקום מיליון שקלים חדשים יבוא ארבעה מיליון שקלים חדשים וזה יהיה עד 31 במרץ 2012. אם אפשר, להביא את זה למליאה היום.

אתה מפצל רק את סעיף 174?

רק את זה.

ומה עם כל היתר?

הכול יידון.

רשות המסים, יש לי שאלה במתמטיקה. עדיף לכם להפסיד רבע שנה בארבעה מיליון? אני לא מבין את העניין. האם עדיף לכם להפסיד רבע שנה בארבעה מיליון או להרוויח שנה שלמה ב-2.5 מיליון? אני לא מבין את המתמטיקה. אני לא מדבר על פוליטיקה. אני לא מבין האם לא יותר טוב 12 חודשים ב-2.5 מיליון מאשר ארבעה מיליון להפסיד בשלושה חודשים ואלוהים יודע מה יהיה אחרי כן. יבואו בחירת, הממשלה תתחלף, חלילה גפני יוותר על כסאו. אל תיקחו את הסיכון.

הבנתי. חבר הכנסת חרמש, אני מציע כדלהלן. אני מקבל את העמדה הזאת. אני אומר לכם שאני אגיש רביזיה כך שיהיו לכם עוד שעתיים-שלוש כדי להחליט. במידה שלא תהיה החלטה, אנחנו נקבע עד שלושה חודשים ובתוך שלושת החודשים האלה ננהל משא ומתן, כפי שאומר שי חרמש. אם נגיע להסכמה בתוך שבועיים, אני מביא את זה לוועדה בתוך שבועיים. אני לא רוצה תחת לחץ. יש לנו שלושה חודשים אבל מה שאתם חוששים, מה שאתה בעצם אמרת את מה שחלק מהם חושבים – ואני לא יודע מה הם חושבים – אם נגיע להסכמה בתוך שבוע-שבועיים, אני מביא את זה בתוך שבוע-שבועיים לוועדה עם כל הסעיפים.

איזה כל הסעיפים?

כל הסעיפים. לא פתרנו את הבעיה עם כל הסעיפים.

שכל אחד מהם לא סוכם.

אתם כנראה לא מבינים את המשמעות ואני אסביר. המשמעות היא שמפצלים מתוך החוק אך ורק את הוראת השעה לשנת 2012 וקובעים שבשנת 2012 במשך שלושת החודשים הראשונים שלה, זה יחול כפי שביקשתם להחיל את זה בשנת 2011 לגבי עוסקים מעל ארבעה מיליון שקלים. זאת המשמעות.

אחרי שמצביעים על הפיצול, זה יהיה הסעיף היחיד שיונח במליאה ויחוקק כחקיקה. עד שלושת החודשים האלה, הוועדה רשאית להתכנס ולקיים דיונים על כל החוק לרבות על שנת 2012. זאת המשמעות.

על כל החוק ועל כל הסוגיות.

על הכול.

כל הבעיות שעלו כאן וכל השאלות.

אני מציעה בינתיים לפנות לוועדת החוקה.

אולי הם התקדמו.

זה יושב שם ארבעה חודשים.

זה ימשיך לשבת שם עוד ארבעה חודשים.

רק אצלנו אתם רוצים ביום אחד.

לא ביום אחד אלא בשעתיים.

אני חייב להצביע על הפיצול לפני המליאה. אני אעשה רביזיה ואז יהיו לכם שעתיים.

דורון, קבל את ה-2.5 מיליון לשנה בשנת 2012. זה יותר כסף.

אני רוצה ליצור ודאות לעוסקים. אני לא יכול ליצור אי ודאות. אני חייב להודיע ב-1 בינואר מה קורה במשק וזה מאותם שיקולים שאתה מעלה.

שי, קניתי. רק 2012.

2.5 מיליון ל-2012.

לא, באופן קבוע.

צו באישור ועדת הכספים.

צו באישור ועדת הכספים. זאת המשמעות.

אתה מאשר רק את 174 על 2.5 מיליון במקום ארבעה מיליון שקלים, בלי יתר סעיפי החוק.

כן.

מה זאת אומרת? אי אפשר.

יש חוסר הסכמה על כל הסעיפים הקטנים. איך אתה יכול לעשות את זה? הנושא של המע"מ ומזומן לא סגור, הנושא של ועדת החוקה לא סגור, אז מה אתה רוצה? אם מצביעים, מצביעים על 174, על 2.5 מיליון שקלים בלי אישור הסעיפים הנוספים.

אני פונה לדורון שייקח בחשבון שאנחנו מדברים על הסעיפים והחשיבות של תחילת שנת המס צריכה לבוא גם כן בשיקול.

זה מה שאמרתי.

יש עסקים שמנהלים את החשבונות בעצמם. ה-1 בחודש מבחינתם, הם ממתינים לתשובה. כמות המיילים שאני מקבלת, זה כבר גובל בהטרדה.

את צודקת.

זה ייצור איזשהו כאוס. צריך לקחת החלטה, להיות אמיצים ולא לדחות את זה.

עם כל הכאב, אני מקבל.

בתיקון הזה יש עוד סעיפים.

אי אפשר להתפשט יותר מדי.

לא להתפשט. מי מדבר על להתפשט? חשבוניות עסקה, מה זה רלוונטי לדיווח הזה? יש בעיה עם חשבוניות עסקה ויש עוד בעיות נוספות שלא פתורות. מה קרה? מה זה להתפשט?
אני לא יועץ מס ואני לא רואה חשבון, אבל אני יודע איך אני מנהל את העסק. אני מוציא המון חשבוניות שלא בהכרח אחריהן בא כסף. אנחנו מכירים את זה. ממתי זה בסיס לדיווח?

אולי אלה לא חשבוניות בכלל.

על מה הדיון עכשיו?

הם רוצים להעביר את הכול בחבילה אחת.

לא מעבירים שום דבר בחבילה אחת.

הוא מדבר רק על המתכונת לרדת מארבעה מיליון ל-2.5 מיליון.

רק לגבי סעיף 174.

רבותיי, אני מדבר עם חברי הוועדה. אני מציע שאנחנו נאשר 2.5 מיליון שקלים באופן קבוע. שר האוצר, באישור ועדת הכספים, רשאי לשנות את זה. הוא יכול לשנות ליותר מ-2.5, הוא יכול לקבוע מיליון, יכול לעשות 16 מיליון אבל צריך את אישור ועדת הכספים. אנחנו מעלים את המלכ"רים לעשרים מיליון כפי שהוצע על ידי רשות המסים, לאחר שהם נועצו בחברי הוועדה כמובן. אני מפצל את זה. ביום רביעי אני ממשיך את הדיון ביתר סעיפי החוק. אני מקווה שעד אז נגיע להסכמה על הסעיפים האחרים.

אתה לא מתנה.

אין התניה. בוודאי.

אני לא מתנה. אני רוצה לסיים את זה. אנחנו מצביעים על פיצול הסעיפים.

אין רביזיה בעוד שעה.

לא.

אנחנו מצביעים על זה וזהו. זה עולה למליאה. 174 עולה למליאה.

אנחנו נצביע על הסעיפים שאמרתי, על שני הסעיפים האלה, ונמשיך את הדיון ביום רביעי. לא נפצל את זה. אתם תצטרכו להחליט עד יום רביעי האם אנחנו מגיעים להסכמות על הסעיפים האחרים. אם לא מגיעים להסכמות, תצטרכו להחליט על מה אנחנו מצביעים, האם לפיצול כמו שהצעתי בהתחלה לשלושה חודשים.

יום רביעי זה ה-28 בחודש.

זה לא רלוונטי. אין בעיה עם זה.

אתה לא מתייחס לזמני המליאה שהם קצרים מאוד.

אם אנחנו מצביעים על 2.5 מיליון, מבחינת רשות המסים זה הולך להיות המתווה ל-2012, כולם יודעים את זה וזה יאושר. כל הליך החקיקה האחר, זאת הייתה הסכמה ועל זה אנחנו הולכים. זה גם לא משנה אם זה לא יאושר במליאה עד 31 בדצמבר, לא קרה שום דבר. זה המתווה. עד יום רביעי ננסה להגיע להסכמה על הסעיפים האחרים. במידה שלא הגענו – אני עדיין לא מביא את זה למליאה – אז תועמד ההכרעה בפנינו למה הולכים, האם לפצל לשלושה חודשים כמו שהצעתי בהתחלה או שמפצלים את הסעיפים האלה של ה-2.5 מיליון ואולי עוד סעיפים אחרים.

דורון, ברגע שאנחנו מצביעים כאן, אתם פועלים על פי זה מכיוון שזה הסעיף שבוודאי יאושר.

אתה רוצה להגיד לי שבשעתיים נגיע להסכמות?

זה לא משנה. הם לא באים אליך בטענות.

אין כאן מזומן.

אנחנו מצביעים על אישור הסעיף של ה-2.5 מיליון שקלים.

הצבעה
בעד אישור הסעיף – פה אחד

הסעיף אושר

אנחנו מצביעים על אישור הסעיף לגבי המלכ"רים כפי שקראה קודם איריס, עשרים מיליון שקלים.>
הצבעה
בעד אישור הסעיף – פה אחד

הסעיף אושר

ביום רביעי אנחנו מורידים את חוק העמותות ובמקום זה אנחנו שמים לדיון את החוק הזה. אנחנו ממשיכים את הדיון בנושא של החוק ועד אז ננסה להגיע להסכמות.

תחייכו, היום חנוכה. כשתעבוד בחברה פרטית תגיד שעשיתי בשכל.

לא. אנחנו חיים גם את זה וגם את זה.

אתה רוצה שאני אראה לך את המכתב של יאיר רבינוביץ?

הוא התבטא כך. אם הוא היה יושב בכיסא הזה, הוא לא היה כותב את המכתב. אין במכתב הזה ולא כלום.

איריס, יש לי בקשה. אני מבקש מכם לנסות להגיע להסכמות. שמעתם את הדעות של חברי הוועדה. תנסו להגיע להסכמות על הסעיפים האחרים. אתם רוצים לדבר עם חברי הכנסת, דברו עם חברי הכנסת. רוחמה היא רכזת האופוזיציה.

נעשה זאת.

תודה רבה. אני מודה לכם מאוד.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:15>