PAGE
6
ועדת הפנים והגנת הסביבה
03/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 476>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ח' בטבת התשע"ב (03 בינואר 2012), שעה 9:30

<הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון - זכאי שבות), התשע"ב-2011>

חברי הוועדה: >
אמנון כהן – היו"ר

אורי מקלב

אברהם מיכאלי

>
אביטל שטרנברג - ראש תחום יעוץ, משרד המשפטים

אושרית ביבי - מתמחה, משרד המשפטים

מזל כהן - מנהלת תחום אשרות וזרים, משרד הפנים

דניאל סלומון - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, משרד הפנים

מיכל לבנטל - יועמ"ש, המשרד לקליטת העלייה

דוריס קריאף - מנהלת ענף ארצי תיעוד וזכאות, המשרד לקליטת העלייה

דסי צנגן - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

תומר רוזנר
גלעד כרם

יפה שפירא

רמי בן שמעון
<הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון - זכאי שבות), התשע"ב-2011>

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. הנושא הוא הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון - זכאי שבות), התשע"ב-2011, שיהיה 2012, של חבר הכנסת אברהם מיכאלי, פ/3546. אנחנו מכינים את הצעת החוק לקריאה ראשונה.

נראה לי חוק חשוב וראוי. יישר כוח למציע שראה לנכון להסדיר את הנושא בחקיקה כי יש דברים במדינה שלנו – מדינה צעירה – שעובדים עדיין על פי פקודות, על פי תקנות אבל אט-אט צריכים להסדיר את הדברים בחקיקה. אני מותן את זכות הדיבור למציע, חבר הכנסת אברהם מיכאלי, שיציג את הצעת החוק.

תודה אדוני היושב-ראש. אני שמח להציג את הצעת החוק שלי בוועדה ואני חושב שאנחנו באים לפתור פה בעיות ביורוקרטיות שאנחנו מערימים על יהודים זכאי שבות, שהם פוטנציאל לעלייה. היהודים שלנו תמיד רוצים להגיע לארץ מתישהו כנראה, בבוא היום בעזרת השם. אנחנו אומרים אם יבוא משיח מחר, הם יבואו מחר. אבל אם לא יבוא המשיח מחר, אנחנו מאמינים שכל אחד, בינתיים, יהיה פה בארץ.

צריך לקבל את המשיח פה, זה יותר טוב.

נכון, אנחנו מעודדים אותם להיות בארץ. יש אפשרות לזכאי השבות האלה, לפי החוק הקיים – חוק הכניסה לישראל – להיכנס לארץ גם בכמה דרכים אחרות: חלק כתיירים וחלק כתושבים עראיים. על- פי המצב היום תייר שמגיע לארץ,עובר הרבה מאוד קשיים, לצערנו. אנחנו מקבלים תלונות של תיירים שמגיעים לארץ.

תיירים יהודים?

תיירים זכאי שבות. עושים להם תחקירים ביטחוניים כאלה בכניסה לישראל בנמל התעופה, כאילו שהם באו מאיזה מקום זר, כמו שאומרים.

מכל מקום שמגיעים או מאזורים מסוימים?

קודם כל, מאזורים מסוימים זו בולט.

אבל אנחנו מדינה מוקפת, אתה יודע. חייבים לתשאל אם אכן - - -

אבל אנחנו מדברים על זכאי שבות, אדוני. מדובר פה על יהודים שבאים לישראל מכוח ידיעה שהם יכולים לקבל מחר תעודת עולה ולהיכנס לארץ, אין להם שום בעיה. התיירים האלה רוצים להישאר בארץ מעבר לתקופה שנותן להם היום משרד הפנים.

מה התקופה היום?

שר הפנים רשאי להאריך רישיונות ביקור, תייר. שלושה חודשים הוא מקבל בהתחלה וההארכה עד למקסימום 24 חודשים.

יפה. תייר במשך 24 חודש? יש מה לראות בארץ.

אנשי משרד פנים יסבירו לנו עוד מעט אבל יש מסביב לזה, אדוני היושב-ראש, ביורוקרטיה שלמה. התייר לא מקבל הארכה אוטומטית – הוא צריך ללכת, צריך לעשות. אני מדבר על תייר זכאי שבות, לא מדובר פה במישהו שנחת מאיזו מדינה עוינת.

העובדה היא, אומרים נציגי משרד הפנים, שהאשרה הראשונה היא לשלושה חודשים ואופציה להארכה עד שנתיים. עכשיו אתה אומר שפרקי הזמן האלה שבאים להאריך את הזמן, לא סבירים? תוך כמה זמן הוא צריך? עברו שלושה חודשים והוא אומר: הייתי רק באילת שלושה חודשים, עכשיו אני רוצה להגיע למרכז, בכמה זמן מאריכים לו?

זה משתנה. לפעמים מאריכים בשלושה חודשים נוספים, לפעמים מאריכים בבת אחת לחצי שנה ולפעמים מאריכים בבת אחת לשנה, תלוי בנסיבות: אם יש פה בני משפחה, אם יש נסיבות אחרות וכו'. הארכה בבת אחת מעבר לשנה – זה דבר נדיר מאוד.

מה הסיבות שיכולות להיות לשר שלא להאריך כי משהו לא נראה לו?

חשש להשתקעות או אם אין סיבה סבירה.

אבל אני רוצה שהוא ישתקע במדינה, כי הוא יהודי. אני רוצה שישתקע. אני מקשה בכוונה כשי לדעת מה אנחנו עושים: התייר רוצה למצוא את עצמו. מצד אחד, המצב הכלכלי פה מסודר, הנושא התרבותי-חברתי מסודר והוא רוצה לשקול עוד קצת זמן על מנת לקבל החלטה סופית אם להישאר או לחזור. לצורך כך, את אומרת, נותנים לו עוד קצת זמן עד שנתיים.

אני אומרת שבהארכה של עד שנתיים כיום, אין אבחנה בין זכאי שבות לתייר רגיל.

זה אותו דבר לתייר שהוא לא יהודי?

ליהודי ולתייר גרמני, לדוגמה, יש אותם תנאים.

לא. כאשר יש שיקול דעת בלשכה אם לאפשר הארכה או לא, אז מסתכלים על נסיבות כל אדם ואדם.

בלי הבדל בין יהודי ללא יהודי? האבחנה הזו חשובה לי. בלי הבדל דת, יש זכות ממשרד הפנים עד שנתיים, לכל תייר ותייר? אתם מסתכלים על דרכון של תייר כרגע, לא משנה אם הוא יהודי או לא?

אנחנו מסתכלים על נסיבות. זכאות השבות היא חלק מהנסיבות, כי אם ביחס לתייר אחר יש חשש שבעצם מדובר בהארכת שהייה לצורך השתקעות בלי שיש לו שום עילה להמשיך ולהישאר כאן - -

אם הוא התחיל ללמוד פה?

- - אז ההסתכלות היא אחרת מאשר אם הוא זכאי שבות. יש אשרות ספציפיות ללימודים. יש אשרה ספציפית לזכאי שבות שמבקשים לשקול את המשך צעדיהם בישראל, זו אשרת עראי מסוג א1, שלפי תיקון תקנות לפני שנה, הוארך פרק זמן ההתלבטות לחמש שנים.

מה זה מקנה לאותו תייר? אפשרות לעבוד?

זה לא תייר, זה כבר תושב.

תושב עראי, כן?

כן, תושב עראי. זה מוגדר באופן ספציפי לזכאי שבות שמבקש לשקול לעלות לארץ, זה מאפשר תקופת שהייה של חמש שנים עם זכויות סוציאליות.

ביטוח בריאות? אז מה אתה, כבוד חבר הכנסת, רוצה לתקן? אני רואה שהכול מסודר.

לא. מה שמסודר אצלם זה שכרגע, עד שנתיים, שר הפנים יכול להאריך את האשרה. אנחנו באים לתת כוח לשר הפנים להאריך את זה גם מעבר לשנתיים, מבלי שהשר יהיה מוגבל בכל מיני שיקולים. כרגע זה לא מוסדר.

צריך שיהיה שיקול.

לשר הפנים יש שיקול.

אתה משאיר את השיקולים, אתה פשוט אומר שכדי לא "לטרטר" את זכאי השבות בלבד וכדי לעזור לו לקבל החלטה נבונה ולהישאר בארץ, אתה רוצה לתת עד חמש שנים, לא שנתיים.

יפה. אני רוצה להקל עליו כדי שתהיה לו שהות נעימה בארץ וכדי שיוכל להתרשם מהארץ לא כאיזה מקום עוין כלפיו. הוא זכאי שבות, אני רוצה שהוא יגיע יום אחד לארץ.

שיגיע כעולה חדש כמו שאתה ואני באנו.

אנחנו שבאנו ממדיות עוינות פעם, אמרו לנו: או שתהיו מחוץ למדינה ההיא או שאין כלום. באנו בגלל שגירשו אותנו משם.

הוא בא לבנות את הארץ. לבנות ולהיבנות בה.

אדוני, כל הכוונה שלנו היא לא לעודד אנשים להיות פה זמניים אלא שיהיו פה קבועים. זכאי שבות הם קבועים, אבל אני נותן להם, בתקופה שהם נמצאים פה, והדבר הזה קיים היום לפי חוק השבות.

פחות ל"טרטר" אותו.

פחות ל"טרטר" אותם ולתת להם שהות להיות בארץ לתקופות יותר ארוכות מבלי לעבור ביורוקרטיה כל שנה-שנתיים או כל חצי שנה.

אז אתם, בסך הכול, מסכימים עם זה, לא? יש בעיה?

בוודאי שיש בעיה.

ברשותך, אני רוצה להבין ממשרד הפנים, אדוני היושב-ראש, מה עמדתם בעניין.

אני אתן למשרד המשפטים להגיב. לא יהיה מצב שמשרד המשפטים לא יבטא את עצמו בוועדה הזאת. את יודעת שאני אתן לך את כל הכבוד הראוי ותמיד נתתי וככה זה יהיה גם בהמשך. אמנם המדינה הפכה למדינת "משפטיזציה", אבל זה לא חשוב.

יש לי פתרון שלדעתי כולם יהיו מבסוטים ממנו.

זה מה שאני צריך. תמיד אתם יצירתיים בסוף, זה מה שחשוב. משרד הפנים, תמשיכי בבקשה.

הכיוון של שר הפנים הוא בוודאי להקל ולעודד זכאי שבות להגיע לכאן. כמו שציינתי, לפני שנה תוקנו ביוזמתו תקנות הכניסה לישראל לגבי א1 או "עולה בכוח" והוא גם העביר צו שפוטר זכאי שבות שנמצאים פה ברישיון מסוג ב1 – רישיון עבודה – מלקבל היתר להעסיק. זאת אומרת זה הכיוון שלו.

יחד עם זאת, בוועדת שרים לענייני חקיקה סוכם שקידום הליכי החקיקה בקשר לחוק הזה יהיה בתיאום עם משרדי ממשלה שונים: משרד האוצר, משרד הקליטה, משרד המשפטים.

מה עם משרד הפנים?

אנחנו רוצים לקדם את הצעת החוק בתיאום עם משרדי הממשלה.

אני בוועדה מתאם עכשיו.

אנחנו חושבים שהתיאום צריך להיות - - -

לא היה לכם מספיק זמן אחרי שהצעת החוק עברה בקריאה טרומית כבר חודשיים? כמה זמן עבר?

שבוע וחצי.

אז אני זריז.

ממשרד האוצר פנו אלינו לקבל קצת מידע ונתונים, שעדיין לא עובדו. התיאום עוד לא מוצה.

הבנתי. אנחנו רוצים שהתיאום יהיה מושלם, בוודאי. אבל לא בהכרח. נשמע אם יש דברים שנוכל להסכים היום. אם אתם חושבים שצריך, בתיאום עם המציע – אני נותן לו אכסניה, זה חוק שנדון פה – אבל המציע יחליט בסוף אם הוא רוצה עוד שהות, אבל היה לו הרבה זמן אחר-כך כי הוועדה עמוסה בהרבה מאוד נושאים אחרים. ראינו את בנושא הזה, בוועדת ההיגוי שלנו, כאחד הנושאים החשובים לשים על סדר היום של הוועדה.
משרד הפנים, סיימתם? משרד האוצר, יש עלות כספית? האוצר לא פה. אין בעיה כספית, נכון?

ממשרד האוצר פנו אלינו.

משרד הקליטה, אתם מסכימים, נכון?

לא מסכימים?

לא.

בניגוד לשרה שלכם? הפקידים קובעים או השרה קובעת?

רגע. מה הבעיה, משרד הקליטה?

ניתן למשרד המשפטים לדבר ואז אנחנו נשלים.

אתם פוחדים מהם? השרה שלכם הודיעה מעל בימת מליאת הכנסת שהיא תומכת בשתי ידיים, אתם מתואמים?

בוא נשמע. משרד המשפטים, בבקשה.

כמו שציינה נציגת משרד הפנים, המצב היום הוא שאם עולה בפוטנציה מגיע באשרת תייר הוא יכול להישאר עד 27 חודשים. אם הוא מגיע באשרת תושב עראי – א5 – הוא יכול להישאר כאן חמש שנים מכוח התקנות שהשר התקין לפני שנה. אם הוא מגיע באשרת תלמיד – א2 או א4 לבני המשפחה שלו – הוא יכול להישאר כאן ללא הגבלה.
לפי ההצעה, מדובר על זה שתיירים יוכלו להישאר פה לנצח עם הארכות כל שנתיים ותושבי עראי יוכלו להישאר כאן לנצח עם הארכות כל חמש שנים. כל מי שהוא תושב עראי ונמצא כאן, פיזית, 183 ימים בשנה או יותר, זכאי גם לביטוח ללאומי ולביטוח בריאות. דהיינו, אם הצעת החוק תתקבל – יהיו לנו פה תושבי עראי שנמצאים כאן לנצח כתושבי עראי, זכאים לזכויות המרכזיות שאזרח זכאי להן - - -

האם החוק מונע את זה היום, לגבי תושבים עראיים?

לגבי תלמידים – לא. לגבי תושבי עראי באשרה א5 – כן.

לא. ממש לא. באשרה א5 החוק לא מונע וגם לא לגבי עולה בכוח.

נכון. החוק לא מונע, אבל עדיין שר הפנים חשב - - -

לגבי עולה בכוח זה מוגבל לחמש שנים.

זה לפי התקנות, לא בחוק. לגבי תושב עראי לפי א5 גם אין מניעה.

יחד עם זאת נוצר מצב – והצעת החוק מעצימה אותו – שלמעשה יהיו לנו פה אנשים שיהיו זכאים לזכויות המרכזיות שלנו כאזרחים תושבי קבע אבל ללא חובות, כי לצבא לא מגייסים את מי שהוא תושב עראי ובטח שלא מי שהוא תייר.

אבל הוא בגיל שכר לא מתאים לצבא.

תלוי, אין פה הגבלת גיל בהצעה. אני חושבת שבטווח הארוך, אם ההצעה תתקבל, ואלו הארכות לנצח – אנחנו בבעיה - - -

אתם חושבים שצריך להגביל את בזמן מסוים?

- - - תייר היום אי אפשר להאריך מעבר ל-27 חודשים מכוחו של חוק הכניסה, למעשה, יהיו לך פה תיירי נצח שיחיו כאן כאזרחים דה-פקטו - -

רק לקבל ולא לתת שום דבר.

- - לכן חשבנו – אמנם עוד לא היה תיאום בין-משרדי מול המציע – לקבוע איזשהו קו, רף אחד. אם שר הפנים חשב שחמש שנים הם באמת זמן ראוי להתלבטות למי שיש לו אשרת א5 של תושב עראי – אפשר ליישב קו על חמש שנים.

אני עוד לא יודעת מה עמדת האוצר, אני עוד לא יודעת מה עמדת משרד הקליטה אבל נראה לי שבעניין הזה צריך ליישר קו כדי לא לייצר בעיה של חוסר שוויון.

יש היגיון רב במה שאמרת. משרד הקליטה, תשלימו את הדברים, בבקשה.

אנחנו מצטרפים, כמובן, לדעתה של עורכת דין אביטל שטרנברג. אנחנו חושבים שדווקא בגלל שמדובר בזכאי שבות והמדיניות שלנו היא לעודד עלייה, אנחנו רוצים שאנשים יחליטו ושלא יהיה פתוח לנצח. אני גם אדגיש שסיוע משרד הקליטה נועד לסיוע בתרופה הראשונה של שהייתו של אדם בארץ.

אבל יש כאלה שלא רוצים בכלל סיוע ממשרד הקליטה. נוח להם ככה: לא רוצים סיוע, רוצים להיות תיירים. יש אנשי עסקים שאני מכיר אישית שאומרים: טוב לי במדינה, אני איש עסקים בחו"ל אבל משלם מיסים למדינה על עסקים פה, אם יש לי שותף מקומי אז הוא מנהל לי את העסק, אני משקיע פה במדינה כי אני לא יודע מה יכול להיות שם – אני אצל גויים – פתאום יסגרו לי את הברזים שם.
אני לא רוצה לדחוק את האנשים האלה, מצד אחד. מצד שני, יש פה הגיון רב שאנחנו נגביל לתקופה מסוימת, עד כמה ניתן לו ליהנות מכל המטעמים, שיהיו לו גם חובות. שיידע – הוא או בנו שמגיע לגיל – שייתן את חובתו למדינה. יש פה היגיון ואני רואה שיש נכונות רבה, גם מטעם המציע וגם מטעם המשרדים. אם עדיין הנושא הזה לא הבשיל עד תומו, אני חושב שכבוד המציע - - -

אדוני היושב-ראש.אני מקבל את החששות של משרד המשפטים.

לא חשש. יש היגיון רב להגביל בזמן. לא לעולם ועד, לא לעולם חוסן בשום דבר.

בשביל זה אני רוצה שהתיאום בין המשרדים – אפילו הזמנתי אותם לתיאום אצלי והם לא באו, דחו את זה.

מה "לא באו"?

ביום ראשון הייתה ישיבה והם לא באו.

אין דבר כזה. כשחבר כנסת מזמין באים תמיד לשתות כוס קפה.

לא באו, הם כנראה עסוקים. הפקידים עסוקים מדי. כרגע אני יוצא מנקודת הנחה אחת: בוועדת שרים הייתה תמיכה, בישו תיאום. אני מכבד את התיאום. האיש הכי חשוב בכל המשחק הזה הוא שר הפנים – הוא אמור לבצע את החוק הזה.

מעל בימת הכנסת שר הפנים כל כך תמך בזה, שזה עודד אותי לעזוב את כל התיאומים כי הוא ישכנע את כל השרים שחושבים שיש משהו לא בסדר. לא רק זה, שרת הקליטה תמכה בוועדת שרים והודיעה במליאה שהיא תומכת בזה.

מי שחושב על זכאי השבות זו הסוכנות היהודית. באה ואמרה, רבותי, זה טוב ליהודים. אני מקבל את כל החששות האלה וצריך גם להפעיל היגיון ובשביל זה אני רוצה לתאם את זה עם משרד הפנים, לא דווקא עם משרד המשפטים, עם כל הכבוד.

יש להם מה להגיד. מה אתה מציע?

במחילה מהפקידים שמופיעים פה. לא יכול להיות שיופיעו פה ויגידו לי דברים אחרים מהשרים שלהם. השרים הם אמורים לקבוע ולא הפקידים.

בוועדה נוכל לעשות כל מה שאתה רוצה. אתה יכול לבקש שאני אקדם את זה לקריאה ראשונה, אצביע על הצעת החוק. התיאומים יכולים להיעשות בקריאה שנייה ושלישית ואף אחד לא יטען לנושא חדש כי אנחנו לא רוצים לשנות שום דבר. זאת החלטה שלך, תגיד אתה.
אנחנו יכולים לקרוא את הסעיפים –נתאם תוך כדי הקריאה פרק זמן מסוים, נגביל אותו ביחד – נמצא את הסעיפים שנוכל לחיות איתם לקריאה ראשונה כרגע, ועדיין נשאיר את האופציה לתיאומים נוספים בהכנה לקריאה שנייה ושלישית כי זה עדיין לא נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.

או שתגיד שלפני ההצבעה על הקריאה הראשונה שאתה רוצה לתת זמן ושהות לתיאומים – אני לא יכול להבטיח לך מתי יהיה הדיון הבא כי אצלי עמוס מאוד. אם תחליט לתת להם 10 ימים או שבועיים, אז נמצא את הזמן.

אדוני היושב-ראש, אני מוכן לקבל את הרמיזה העבה של היושב-ראש.

לא רמיזה עבה.

הרמיזה שזה עלול להידחות חודשים. מצד שני אני רוצה שהתיאו בינינו יהיה מלא. אני רוצה שהמשרדים – אני גם אעמוד בהחלטת ועדת שרים, אפילו שאני תמיד אומר בוועדות הכנסת: בכל הכבוד הם לא מחייבים אותי כי אני לא עובד בממשלה – אני רוצה שהתיאום הזה יתבצע. אני עדיין קורא למשרד הפנים: אתם אמורים לעבוד עם החוק הזה.

בוודאי.

משרד המשפטים ומשרד הקליטה הם התומכים. אבל אם אתם עד עכשיו לא מתואמים ואתם רוצים שהות של עוד 10 ימים או שבועיים – אני מוכן לקבל את זה, אדוני היושב-ראש.

אם יש לכם פלטפורמה קיימת, אם אתם חושבים עדיין שיש תקנות שאתם רוצים להסדיר בחקיקה, אז הפלטפורמה קיימת. אם תרצו עוד סעיפים – בתיאום עם המציע כמובן, בלי שזה יפגע בהצעת החוק שלו – אם תרצו להכניס כאן עוד תכנים, עוד תקנות שרציתם בלאו הכי להכניס אותם לחקיקה בעתיד, תקנות שנותנות גמישות מסוימת לשר שיוכל לשנות, כי אנחנו מדינה שקולטת עלייה כל הזמן ותמיד צריך להיות מצב שתוכל לשנות, להזיז במשרד הפנים ובמשרד הקליטה, תוכלו לעשות את זה.
מצד שני, יש דברים שאנחנו נוכל להסדיר אותם בחקיקה: אנחנו יודעים מה אופיו של התייר, מי זכאי שבות, מי לא זכאי שבות, אז אם יש לכם פה עוד סעיפים שאתם רוצים להרחיב – הפלטפורמה קיימת. היועץ המשפטי של הוועדה רצה להעיר הערה.

יש פה שני מעמדות שמדברים עליהם: אשרה לישיבת ביקור ואשרה לישיבת עראי. לגבי אשרה לישיבת ביקור, יש לנו בחוק שני מצבים: מי שמקבל אשרה לישיבת ביקור שמוגבלת לשלושה חודשים ועוד שנתיים. לעומת זאת, עובד זר יכול לקבל אשרה לישיבת ביקור של עד חמש שנים.

זאת אומרת, שלפחות לגבי אשרה לישיבת ביקור ברור שיש מקום לאפשר לזכאי שבות מעמד לפחות כמו עובד זר.

הם אמרו שזה הגיוני להשוות את זה, לבדוק, לבחון, אבל הם יעשו עבודת מטה.

לגבי הנושא של ישיבת עראי: החוק הקיים אומנם אומר שניתן לתת אשרה לישיבת עראי לראשונה לשלוש שנים ולאחר מכן בהארכות עד שנתיים בכל פעם, כאשר גם היום החוק לא מגביל את התקרה . כלומר, אותו תלמיד או מי שנמצא פה עם אשרה לישיבת עראי שאיננה לצורך שבות, למשל, זכאי שבות שאומר: אני אפילו לא בוחן את אפשרות השהייה שלי בארץ. אחרי שעברו חמש שנים הוא יכול לקבל אשרה לישיבת עראי מידי שנתיים לנצח, כמו שאמרה נציגת משרד המשפטים, גם היום.
ההבדל המוצע כאן הוא שאותו זכאי יוכל לקבל את האשרה הזאת אחת לחמש שנים ולא אחת לשנתיים. זאת כבר שאלה של ביורוקרטיה מאשר שאלה של מהות. ברור שאסור ליצור מצב שבו זכאי שבות דווקא האפשרות שלו תוגבל לעומת אדם אחר שלגביו לא תוגבל האפשרות. זאת אומרת שתושב עראי שהוא לא יהודי אפשר יהיה לתת לו אשרות תושב עראי לנצח ואילו ליהודי דווקא תהיה הגבלה.

זאת הצגה קצת מטעה במובן הזה שהיום מי שנמצא - - -

אני מבקש לא להגיד שאני מטעה.

דעתך שונה.

דעתי שונה. בכל מקרה, מה שקורה זה שבדרך כלל א5 לתקופה ארוכה, תושבות עראי, זה לאנשים בתוך מבחן מדורג כבני זוג שלא כל-כך מאמינים לכנות הקשר שלהם ומשרד הפנים רוצה עוד זמן לבדוק. זה לא כיף גדול להיות ע א5, אתה אמנם מקבל את הזכויות הסוציאליות אבל הוודאות שלך כאן בארץ היא לא ברורה – יכולים גם לשלול ממך.
לעומת זאת, זכאי שבות שמתלבט, תמיד יכול לעבור למסלול של קבלת אזרחות ואין בעיה במובן הזה. לכן שר הפנים קצב את הזמן, הוא אמר: אתה יכול להיות על א5 חמש שנים.

לא. את א5 הוא לא קצב. את אשרה א1 הוא קצב, אבל אחרי שיעברו חמש שנים הוא יכול לעבור ל-א5 לכמה זמן שהוא רוצה.

אם גם פה צריך תיקון, אנחנו מוכנים. תחשבו על זה. כבוד המציע, אנחנו נסכם שאני הייתי בעד הצבעה אבל אתה מעדיף תיאום עם הממשלה.

מכיוון שאני מכבד את הממשלה, הם ביקשו לתאם וממשרד הפנים אומרים לי שהם צריכים לתאם, אז אני מכבד את הבקשה הזאת. בוודאי שאין לי מגבלה. אני מבין, אדוני היועץ המשפטי, שאני יכול, מבחינתי, להתקדם לקריאה ראשונה, אלא אם כן תגיד שצריך עוד פעם אישור של ועדת שרים וכו'.

לא מחויבים.

נכון. אני אבקש מאדוני להתחשב בכך שהיום פחות או יותר אנחנו מבינים איפה הדברים עומדים ושהדיון הבא יהיה בקרוב.

אנחנו מקבלים את הבקשה של המציע. כמה זמן אתם חושבים שאתם צריכים?

זה תלוי בעיקר במשרדי האוצר והקליטה.

אנחנו נתאם מתי שיזמינו אותנו.

לא, לא, לא, אדוני היושב-ראש. אני לא סומך על תיאומים של משרדי הממשלה, זה יכול להיות עוד חצי שנה.

זה לא באחריות שלנו, חבר הכנסת מיכאלי, הוא באחריות משרד הפנים כי החוק הוא שלהם.

אנחנו נקצוב שבועיים מרגע זה. אנחנו כבר אומרים, כבוד המציע, אני מבקש שהתיאום יהיה כזה שבדיון הבא אני קורא את הסעיפים ומצביע. כבר יבוא הכול מתואם. יש לך רבע שעה, אני אתן לך חלון בין הדיונים כי זה חוק קצר אבל ענייני וטוב אבל צריך לתפור אותו יפה כדי שיהיה גם פראקטי.

משרד הפנים, תקבלו את הבקשה שלי. אם יש לכם עדיין צורך להכניס סעיף כזה, בתיאום עם המציע, או דברים נוספים שאתם רוצים להסדיר – אנחנו נשמח. מנהלת הוועדה, תבדקי ביומן ונמצא עוד שבועיים רבע שעה זמן להעביר את החוק של חבר הכנסת מיכאלי. הוא גם יושב-ראש הסיעה שלי, אז צריך להתחשב בו עוד יותר, אז אנחנו מתחשבים.

אני מודה לאדוני.

תודה רבה לך, זה חוק חשוב. תודה רבה לכל המשתתפים. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:05.>