PAGE
14
ועדת הפנים והגנת הסביבה
09/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 480>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"ד בטבת התשע"ב (09 בינואר 2012), שעה 11:00

<הפקרת ביטחונם האישי של התושבים הערבים בשכונות מעורבות בעכו>

חברי הוועדה: >
אריה ביבי – היו"ר

דוד אזולאי

אורי מקלב

>
חה"כ חנא סוייד



חה"כ אברהים צרצור



סאמח עירקי - יועץ משפטי, ארגון מוסווא

ליאורה בכור - המטה למאבק בגזענות

ויקטור בוסקילה - מת"ח עכו מחוז חוף, המשרד לביטחון פנים

יניב רונן - ר' מחלקת חקירות בתחנת עכו, המשרד לביטחון פנים

סעיד אגא - תושב עכו, מוזמנים שונים

יניב אשור - מנהל אגף בטחון פיקוח שירותי חירום בעיר עכו, מרכז השלטון המקומי

אחמד עודה - חבר מועצת העיר עכו

ג'והיינה ספו - פורום חיר אכונא

אחמד מלאעי - התנועה האסלאמית

מוחמד סאלם
_
התנועה האסלאמית

פתחי עסכרי
_
התנועה האסלאמית

רדא ג'אבר
_
יוזמת קרן אברהם

ריחאניה אבו אל-חיר - ראש ועד ההורים, בית ספר אלאמל

פח'רי בישחארי
_
יו"ר ודה העממית עכו נגד אלימות

אסדי האני
_
איש ציבור ונציג הסוחרים בעכו

סמירה ח'טיב



נג'ואן סופי



סעיד אגא



מוסא חסון

יפה שפירא

מיטל בר-שלום
<הפקרת בטחונם האישי של התושבים הערבים בשכונות מעורבות בעכו>

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אני מבקש ממגיש ההצעה, חה"כ סוייד, לפתוח.

ראשי כל, אני מודה לך, אדוני היו"ר, על ניהול הישיבה. בשם כל חברי הכנסת והוועדה, אני רוצה לברך את המבקרים ואת האורחים שלנו היום בדיון הזה, במיוחד את הנציגים של העיר עכו - אנשים פעילים שאנו מכירים באופן אישי את המחויבות שלהם, את הפעילות הציבורית והקהילתית שלהם. אנחנו מברכים כמובן גם את אנשים המשטרה, שאנחנו מכירים את הפעולה שלהם.
אדוני היו"ר, אני רוצה לציין בפתח דבריי שהמטרה של קיום הדיון הזה, שאני ביקשתי לקיים לפני כחודש, היא לשדר לתושבי עכו, יהודים כערבים, ולמוסדות, לארגונים ולאחראים בעכו, שהם נמצאים תחת העין הציבורית ותחת הביקורת הציבורית. הציפייה שלנו, היא שכל הצדדים: האוכלוסייה, העירייה והמשטרה, יעשו כל מה שצריך על מנת לשמור על אורח חיים תקין ועל דוח קיום אמיתי בין האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית, שחיו בעכו עשרות שנים והשכילו לשמור על מסכת יחסים חיובית של שיתוף פעולה ומחויבות צד אחד לשני.
הדברים אמורים במיוחד על רקע התפתחויות בשנים האחרונות. זה מספר שנים, שאנחנו רואים שיש איזשהו חומר נפץ, רוח רעה שחודרת ומחלחלת לחיי הקהילה של העיר, שמתבטאת לפעמים בעימותים ומתחים בין האוכלוסייה הערבית לבין האוכלוסייה היהודית בעכו. זה דבר שאנחנו לא רוצים. כפי שאמרתי, נקודת המוצא שלנו היא שעכו היא עיר של כל התושבים שלה. חובתם של התושבים היא לשמור על אורח החיים, השלווה, השלום והיחסים הטובים בין היהודים לערבים.

לא צריך להכביר במילים על המצב בעכו מבחינת אלימות. לפני כשנה, הצטרפתי למשלחת של האוכלוסייה הערבית, שביקרה בתחנת המשטרה. ישבנו אז עם מפקד המשטרה בעיר, והתרענו בפניו על חוסר האונים, חוסר הטיפול המתאים והאפקטיבי של המשטרה במקרי האלימות בקרב האוכלוסייה הערבית עצמה. שמענו הסברים, כמובן, ושמענו התחייבות מצד מפקד המשטרה, שאכן המשטרה תגביר את הפעילות שלה על מנת להילחם בתופעות של אלימות, סחר בסמים, מעשי רצח וכל מיני תופעות קשות מאוד של אלימות שנמצאת בעיר. אני מאוד מקווה, שנשמע היום מהמשטרה דיווח על ההתקדמות ועל מצב העניינים היום.

לא פחות מדאיג, כפי שאמרתי, אדוני היו"ר, היא מסכת היחסים בין יהודים וערבים. אני רוצה לציין באופן מיוחד את שכונת בורלא. אני שומע, מהאזרחים הערבים בעיקר, על התקפות חוזרות ונשנות של אזרחים יהודים קיצוניים, שבאו לאחרונה להתגורר בשכונה הזו, ובעכו באופן כללי. אני רוצה לציין, שלא נסבל מצב שבו אזרח שבה לגור בעכו, בגלל רצון אישי, תכנון דמוגרפי או כוונה פוליטית - ואני בהחלט מתכוון לכל מילה שאני אומר - לא יכול להיות שמישהו שבא אתמול רוצה לכפות את אורח החיים שלו על האוכלוסייה שחיה שם עשרות שנים. אני מתכוון במיוחד לבחורי ישיבות, שמגיעים לעכו באופן מאורגן, ומסתובבים בקבוצות עם נשק. הם משמיעים התקפות מילוליות נגד בחורים ונגד בחורות. הם רוצים להשליט אווירה של פחד וטרור נגד האוכלוסייה הערבית. זה דבר שהאוכלוסייה הערבית כאוכלוסייה אותנטית, ילידית ובעלת המקום, לא יכולה לקבל ולא יכולה לחיות עם מצבים כאלה.
אדוני היו"ר, אני לא רוצה להאריך בדבריי. אני רוצה לסכם ולהגיד: יש איום מצד קבוצות מאוד מסוימות בעכו – וציינתי אותם - שמאיימות על אורח החיים, על היחסים בין יהודים וערבים, וחובה על עיריית עכו, על המשטרה ועל המנהיגות הקהילתית של יהודים ושל ערבים, לדעת איך לטפל בתופעה הזו ולהביא לכך שהיחסים הטובים, שאפיינו את שתי האוכלוסיות בעכו, גם היהודית וגם הערבית, ימשיכו בעתיד.

אני מודה לאדוני מגיש הבקשה. חה"כ צרצור, בבקשה.

אני גם אצטרף לברכות, ואברך את חברנו מהעיר עכו. כולי תקווה שתצאו מהישיבה הזאת קצת מעודדים, הן על ידי מה שהוועדה תגיד והן על ידי מה שיגידו נציגי המשטרה. המצב, כפי שאני מכיר אותו טוב מביקורים שונים שעשיתי בעיר עכו בשנים האחרונות, מדרדר מיום ליום. אני לא רואה את האור בקצה המנהרה בכל הקשור לתופעת האלימות הקיימת בעיר עכו, הן בעיר העתיקה והן מחוץ לכותלי העיר העתיקה, הן בקרב האוכלוסייה הערבית עצמה, והן בקרב - - -

למה אתה כזה פסימי?

אלה העובדות. אני מנסה לבטא את הרגשות האמיתיים שלי עד כמה שאפשר.

תמיד צריך לראות את האור בקצה המנהרה, ולא לראות את האור של הרכבת.

אנחנו מדברים על אוכלוסייה, שלמרות המצב הסוציו-אקונומי הקשה שלה, למרות העובדה שהיא עברה שבעת מדורי גיהינום מאז ועד היום, למרות האתגרים הקשים ביותר שהיא מתמודדת איתם יום ולילה: ברמה החברתית, ברמה הכלכלית, בשירותים השונים של החינוך וכו'.

בביקורים שלי בעכו נפגשתי עם משפחות שכולות, ובזה אני רוצה להתמקד. נפגשתי עם הרבה משפחות שכולות, שאיבדו את יקיריהם על לא עוול בכפם. זאת בעיה. אנשים צעירים נרצחו בדם קר על ידי גורמים שונים. אני חשתי את הצעקה השותקת בלבבות של הורים: של האמהות והאבות. בדיונים השונים אנחנו שומעים את הטענות של המשטרה, שהיא לא מקבלת את שיתוף הפעולה הדרוש מצד האוכלוסייה הערבית כדי לפענח מקרי רצח או מקרי אלימות שונים. אני יכול להסכים חלקית. במקרה של עכו אני לא מוכן לקבל את התיזה הזו בשום פנים ואופן, היות ואני שמעתי יותר ממקור אחד, שהורים שונים באו למשטרה ורצו להגיש נתונים מסוימים ואינפורמציה מסוימת, שיכולה לעזור בחקירה מעמיקה של כל מקרי הרצח.

אני אתן דוגמא אחת. אמא שאבדה את בנה, שנרצח בדם קר, פנתה יותר מפעם אחת למשטרה. היא התקשרה ואמרה: "יש לי נתונים שאני רוצה למסור לידי המשטרה". קבעו לה מועד, והיא באה פעם ראשונה, פעם שנייה ופעם שלישית לתחנת המשטרה, וכאשר היא מגיעה לשער של תחנת המשטרה אומרים לה: "אין קצין שיכול לקבל את העדות שלך". זה חזר על עצמו יותר משלוש פעמים. על כן, יש צורך בישיבה הזאת, כדי שהמשטרה תצהיר בפנינו – על אף, שאני מאמין שהיא עושה כמיטב יכולתה - שבמקרה של עכו היא צריכה להשקיע כפליים, כפול שלוש או חמש, כדי להגיע למצב בו אנשים ירגישו בנוח ובביטחון. האנשים בעכו הם אנשים שלווים. אני לא מדבר על אנשים השייכים לכנופיות כאלה או אחרות. אני מאוד מקווה, שביום מן הימים כולם יתאדו. בכפרי ובערי, וכך גם כפרים וערים ערביות אחרות, מנסים עד כמה שאפשר לבלום את העבריינים האלה. אני מדבר על הקורבנות של העבריינות הזו – קורבנות שנופלים בין הכיסאות, מבלי שהם יהיו קשורים בטבורם לכל מערכת העבריינות הזו.
לכן, אני מאוד מקווה שהמשטרה תעשה את הכל, יותר מאשר ביכולתה, כדי לתת לאנשים האלה את הרגשת הביטחון, שלצערי הרב איננה קיימת בעכו. זה מצב שצועק לשמיים. תודה.

עכשיו אנחנו ניתן את זכות הדיבור לתושב עכו.

יש הרבה החלטות של הוועדה, שהמשטרה לא מיישמת. משנת 2001 יש החלטות. יש עשרות פעמים שלא מיישמים את ההחלטות. ראש עיריית עכו לא מגיע, והמשטרה אומרת שאין שיתוף פעולה. איך אתם רוצים שיתוף פעולה? אם אני הולך להתלונן על בן אדם, אחר כך הבן אדם מתלונן עליי שאני רוצה לרצוח את ראש העיר. האם זה שיתוף פעולה עם המשטרה? יש החלטות. יש במדינת ישראל 21,242 שוטרים. בעכו יש 110-120 שוטרים. לפי התקן, מגיע לנו שיהיו 130 שוטרים. היתה תחנת משטרה בעכו העתיקה, בנמל. היה תקן ל-31 שוטרים, שנעלמו. לאן נעלמו? אף אחד לא יודע. בתחנה אין טרקטורון. מתי שיש שוטרים, אין בעיות. מתי שאין שוטרים, יש בעיות. אני מזמין את כל הוועדה להגיע לעכו ולראות מה שהולך.

חה"כ דוד אזולאי, בבקשה.

אני רוצה להעיר הערה אחת, ברשותך, אדוני היו"ר. כתושב העיר, אני יכול להעיד שהרשות המקומית משקיעה רבות בכל מה שקשור לביטחון הציבור, אם זה במצלמות ואם זה בשיטור הקהילתי. בעכו יש שיטור קהילתי המשותף למשטרה ולרשות המקומית. האם אני כתושב העיר יכול להגיד לכם שאני שבע רצון? עדיין לא הגענו למאה אחוז, לצערי הרב. זה לא רק בעכו. זה בכל הארץ. זה המצב. כולנו מכירים את חוסר הביטחון האישי של חלק גדול מהציבור במדינת ישראל. באמצעים שיש, זה המקסימום שהרשות המקומית יכולה לתת בנושא הזה.

לגבי המשטרה – אני יכול להעיד שלפני כ-4-5 שנים, בהמשך למה שאמר סעיד, הוקצה טרקטורון מיוחד בעיר העתיקה, וגם הוספו תקנים למשטרת עכו. חשוב לשמוע מנציגי המשטרה, אם אכן קוצצו תקנים. אני יודע שאחרי המהומה הגדולה היה תגבור בצורה בלתי רגילה, וזה הוכיח את עצמו בשטח. הציבור ראה שוטרים, הסתובבו שוטרים. אם זה נכון שקוצצו תקנים בעכו, נשמח לשמוע. אז נוכל לדרוש להחזיר את התקנים חזרה למועצת עכו.

אני מעביר את רשות הדיבור לחבר מועצת העיר אחמד עודה.

אני רוצה להתייחס לשני מישורים. יש אלימות כלפי האוכלוסייה הערבית בעיר עכו מצד מוסדות: עירייה, משרדי ממשלה שנמצאים בעיר, שהם בדרך פעילותם ומתן השירותים לאוכלוסייה הערבית מתנהגים בצורה ברוטאלית.

מי מתנהג בצורה ברוטאלית?

העירייה והמשרדים.

אתה חבר מועצה, לא?

כן.

מה זאת אומרת "העירייה מתנהגת בצורה ברוטאלית"?

אני לא מבין את זה.

אולי כדאי לשמוע הסבר.

מר עודה, אתה חבר מועצה. אני רוצה שתפרט, אבל תיכנס לקואליציה- אופוזיציה. פה התכנסנו לטובת העיר עכו. אל תיכנס למצב של פוליטיקה. הנימה שלך לא מוצאת חן בעיניי. כנס לטובת העיר. אתה אומר: "העירייה". עזוב את זה. אנחנו מדברים על מי לא בסדר. שים את זה על השולחן.

הוא לא הספיק לדבר, וכבר הסקת מסקנות. אנחנו מכירים טוב, דרך אגב. תן לו לפרט.

אני לא רוצה להפוך את הישיבה הזו לפוליטית.

אני לא באתי לכאן לייצג קואליציה או אופוזיציה. אני בא להציג כאן מצב, שכולם מכירים אותו אבל מנסים להתעלם ממנו. יש אי שוויון, ויש גם אלימות מצד המוסדות של מדינת ישראל, כמו עמידר, רשות הביטוח, עיריית עכו ושאר המוסדות. ממש אלימות כלפי האוכלוסייה הערבית.

אלימות מילולית, אי טיפול, או שכל מי שבא חוטף נבוט בראש?

אי טיפול, וגם חלק מהמוסדות האלה מתנהגים בצורה אי חוקית. יש להקים ועדת חקירה.

האם בגלל זה יש עובדים ערבים בביטוח הלאומי, בקופות חולים, בבנקים, בעירייה?

דוד, תן לו.

עם כל הכבוד, אני שומע כאן השמצות על העיר ואני לא מקבל את זה.

הוא בא פעם בכמה שנים לכנסת. תן לו. הוא בן העיר שלך.

ידידי, חבר הכנסת אברהים צרצור, אני חי בעיר.

אז תן לו.

אני מכיר את המעורבות בעיר. אולי הוא לא שבע רצון, אבל בעכו יש מעורבות של הערבים בכל מוסדות הציבור.

דוד, אתה אמרת דברים שלא מקובלים עליי. תן לי להגיד את הדברים.

לא דוד. הוא חבר כנסת פה.

בעכו אני אומר לכולם: אני חבר בלי כנסת.

אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה.

אתה אמרת דברים שלא מקובלים עליי, אז תן לי להגיד את הדברים.

אחמד, תדבר את העיקר, כי אנחנו מבינים מהר.

האוכלוסייה הערבית בעכו היא 30%. בעיריית עכו העובדים הערבים מהווים 7%. עכשיו למישור השני – בשכונת בורלא כבר יותר מ-10 שנים יש רצף של מקרי אלימות כלפי המשפחות הערביות החיות באזור, בלי פתרון לעניין הזה. בשבוע שעבר היה ראיון טלוויזיה עם כמה תושבים, ושם אמרו שאנחנו גרשנו אותם מהשכונות המזרחיות. זו הסתה כלפי משפחות ערביות שחיות באזור. אני חושב, שהמשטרה צריכה לחקור את האנשים האלה שאמרו, שאנחנו גרשנו אותם. הם מתכוונים לזה, והם הולכים לשרוף עוד בתים.

מפקד המשטרה, אני מבקש שתתייחס לזה.

המשטרה והמערך הביטחוני של העירייה צריכים להקפיד איפה שיש סכנות. הסכנות קיימות בשכונה הזו ובאזור הזה. אני מקווה, שנוכל לשתף פעולה, ושחברי דוד ואנשי ציבור יהודי אחרים יגידו מילים ברורות שהם נגד אלימות – דבר שלא ראינו, לצערי. העיר היא העיר של כולם. אני מקווה, שנצליח להמשיך לחיות ביחד.

עו"ד סאמח, בבקשה.

אני חושב, שאנחנו צריכים להתייחס למציאות שהולכת ומתפתחת בעכו, ולבדוק את הדברים. הדברים שם הולכים בשני מישורים. התושב הערבי בעכו סובל פעמיים מאלימות: כחלק מאווירת הפשיעה שהולכת ומתפתחת בחברה הישראלית, הוא סובל פעם אחת. המשטרה מפגינה - כתוצאה ממחסור במשאבים ועבודה אינטנסיבית, והתוצאות מדברות בעד עצמן. אני לא חושב, שיש ויכוח בנושא הזה - ויושבת באזלת יד. הנדבך הנוסף בעכו: האוכלוסייה הערבית סובלת מאלימות לא רק בתור תושבים אלא גם בתור ערבים בתוך עכו, כאשר הדברים מתבטאים בהתבטאויות אלימות-גזעניות, וממעשים שהגיעו עד שריפת בתים ומכוניות. רק בחודש שעבר נפצו זכוכיות של רכב של תושב ערבי מאחת השכונות. היו שם מצלמות, והמקרה תועד. אני מקווה, שהמשטרה ראתה את התיעוד הזה. אני מקווה, שאנחנו נשמע בקרוב על הגשת כתבי אישום בעכו. זה לא רק אינטרס של החברה הערבית ותושבי עכו, אלא אינטרס של משטרת ישראל, שהיום יש לה תדמית של העדר הרתעה. האלימות שהולכת ומתפתחת בחברה הערבית מעידה על כישלון מוחץ של משטרת ישראל, בראש ובראשונה. הכדור הוא במגרש של משטרת ישראל, כאשר מדברים על פשיעה, על ארגוני פשע, וזה להבדיל מהתמודדות עם תופעות אלימות. במקרים של אלימות גם התושבים צריכים לשתף פעולה, דרך תוכניות חינוך וכו'. מיגור הפשיעה הוא באחריות המשטרה.

אחרון הדוברים מהתושבים היא ג'והיינה. לא לחזור על דברים שנאמרו.

אני מדברת בתור ילידת עכו. ב-5 שנים האחרונות אנחנו מתמודדים עם סיטואציה מאוד בעייתית, עם אווירה מאוד גזענית ומאוד מסיתה נגד התושבים הערביים בעכו. כמישהי שעברה לגור באזור העיר החדשה כאשר הייתי בת 7, אני יכולה להגיד לכם שזה לא היה מעבר פשוט. זה לא היה פשוט לעבור מאזור העיר העתיקה לאזור צפון העיר, לגור שם ולהשתלב בתוך שכונה שרוב רובה יהודים. עדיין זה לא משתווה למראות ולאמירות הגזעניות, שתושבים הערבים ואני מתמודדים איתן בתוך העיר עכו. התחושה היום – ולא רק התחושה, אלא גם העובדה – שאנחנו כתושבים נמצאים על תנאי. אנחנו יודעים שאנחנו חיים בתוך עיר יהודית, ואנחנו – 30% מתוך האוכלוסייה הילידית של העיר – צריכים להתנהג לפי הקודים של העיר היהודית. משמע: היום יש בנייה של שכונות חדשות, המיועדות רק לשומרי שבת – מידור של האוכלוסייה הערבית בצפון.

איפה יש דבר כזה? תגלי לי, אני לא יודע.

בצפון. אני לא אכנס לדיון עכשיו.

אני אשמח שתגיד לי, כי אני מחפש שכונה כזו לגור בה.

אני חושבת, שאתה צריך דווקא להתמודד עם זה ולא לשמוח וללכת לגור שם.

אני רוצה שתגידי, אני רוצה לעבור לגור שם.

אני לא אכנס לדיון על זה. מה מניע אותי עכשיו לומר את מה שאני אומרת? כולנו היינו עדים בשנת 2008 למה שקרה בעכו. אנחנו באים לכאן כדי להגיד, שאנחנו מאוד מבוהלים ומפוחדים ממה שיכול להתרחש גם בעתיד. העניינים לא נגמרו שם. אני חושבת, שיש אחריות גדולה של המשטרה, שלנו כתושבים ושל עיריית עכו, לפעול כדי שהמצב הזה לא יחזור לשם.


אני רוצה לציין שני דברים קטנים. כאשר אני רואה נוכחות משטרתית אדירה ביום כיפור בעכו, זה לא מסתדר מבחינת ההיגיון. אני חושבת, שיש פה אלמנט של הסתה. כאשר אני רואה את כוחות המשטרה האדירים, מאות שוטרים שמסתובבים בעכו, זה בעייני הזמנה להתנגשות בין התושבים. במקומות שאני רוצה נראות משטרתית יותר גדולה, אני לא רואה זאת. אני מתכוונת לאזורי פשיעה ולאזורים אחרים.


דובר על כך שאנחנו לא מרגישים מספיק ביטחון אישי. אני לא מרגישה ביטחון אישי. כאשר אני עוברת בעיר העתיקה ויורים במישהו מולי, זה ממש לא ביטחון אישי. שם הייתי רוצה לראות נוכחות משטרתית, וגם לראות תוצרים: לראות מעצרים, לראות שאנשים מקבלים דין וחשבון על מה שהם עושים. אני חושבת, שהגזענות והאלימות בעכו היא איומה. אנחנו נמצאים בסיטואציה מאוד קשה.

מי נציג העירייה?

אני נציג העירייה.

אין פה סגן ראש עיר?

לא. אני הממונה מטעם הרשות.

אתה הקב"ט.

אני קב"ט העירייה.

זו לא פעם ראשונה.

כנציג הרשות, אני קודם כל מגנה את כל תרחיש האימים שמציגים פה בנוגע לעיר עכו. עכו היא עיר של דו קיום. עכו היא עיר שיש בה תמהיל של תרבויות, אוכלוסיות ודתות. להגיד שעכו היא בעיה של כל המדינה, זה לא נכון. כל היושבים פה מכירים אותי, והיו בינינו שיחות לא פעם אחת. העירייה עצמה משקיעה המון, גם מעבר ליכולות שלה. אולי זה לא נראה לכל אחד, אבל ראש העיר, גם בישיבה האחרונה, גינה את המקרה הנקודתי בשכונת בורלא – ניפוץ החלונות.

חוץ מזה שהוא גינה, מה הוא עשה?

ברגע שהעלו את הטענות, סיירת הביטחון עבדה באופן נקודתי בשכונת בורלא. כתוצאה מהפעילות של העירייה, של סיירת הביטחון, על פי ההכוונה של המשטרה, תפסנו את אחד החשודים "על חם" בהתפרצות לרכב. כתב האישום האחרון בנושא הזה הוא תוצר המשך של המשטרה.

בנוסף, העירייה גם פועלת בתחום הרווחה והחינוך. הנוער המוכר כנוער בעייתי מטופל על ידי מוסדות החינוך. יש מועדוני נוער, יש מרכז נוער, שנמצא ומופעל בתוך השכונה הבעייתית עצמה.

כמה מתנ"סים יש בעכו, וכמה מתנ"סים משותפים ליהודים וערבים יש בעכו?

אין לי מספר.

יש אחד בעכו העתיקה.

מתנ"סים משותפים אין. יש מתנ"ס אחד בעיר העתיקה, שיש בו 4 חדרים.

עזוב. זה לא משנה אם יש בו 4 חדרים. יש מתנ"ס אחד לערבים. הלאה.

שני חדרים מתוכם זה למשרדים.

מתנ"ס צנוע, תגיד.

בעיר החדשה יש שני מתנ"סים: מתנ"ס אחד ממש ליד השכונה הבעייתית הזו.

האם אנשי השכונה משתתפים במתנ"ס?

ערבים, לא.

הבנתי.

שני הבנים שלי היו שם במקרה, והם חטפו מכות מאחד הצעירים שם.

הבנתי. יניב, בבקשה.

אני חייב להגיד ולומר, שיש מרכז גישור שהעירייה מפעילה. יש גם מרכזי נוער שהעירייה מפעילה. יש תוכנית "מוטב יחדיו"- תוכנית שעובדת בצורה מצוינת. להגיד שהעירייה לא עושה מספיק, זה לא נכון. העירייה עושה מעל ומעבר בנקודות שהיא יכולה לעשות. חשוב לי לציין – ואני חושב שגם ראש העיר יגיד את זה – הלוואי שבכל מקום במדינה היו יותר שוטרים. חשוב לציין, שמרחב גליל היה יושב בעכו – וכאן אני מתחבר לתחושות התושבים - ואז את תנועת כל היחידות המיוחדות והניידות, היית מרגיש כל הזמן בעכו. כיום המרחב הזה פורק, ולפני מספר חודשים עבר לאזור חיפה. ראש העיר מנסה לגשר על כל התחלופה הזו על ידי הפעלת ניידות משולבות.

אני מהתנועה האסלאמית. הוא אמר שהם עשו גישור. לפני הצעת חבר הכנסת חנא סוייד, הם עשו גישור בין יהודים לערבים.

בעמידר יש גזענות. יש אישה שקיבלה אישור לדיור ציבורי, חתמה על הסכם, שילמה 1,000 שקלים, וכאשר היא חזרה הביתה היא קיבלה טלפון שיש אנשים דתיים שלא רוצים שהיא תגור שם. אמרו לה: "אי אפשר, נחליף לך דירה אחרת".

חה"כ דוד אזולאי, בבקשה.

דיברו כאן על אירועי יום כיפור. זה פרק שחור בהיסטוריה של עכו. אני מציע לכל החברים כאן לרדת מהנושא הזה. אני מאוד מעריך את הפעולה של המשטרה בחגים של היהודים ושל הערבים, כאשר היא מפגינה יותר נוכחות. זה טוב שזה קורה. זה לא לגנאי אלא לשבח. לא צריך לתקוף את המשטרה בעניין הזה.
הזכירו כאן אלימות כנגד ערבים. רבותיי, צריך להגיד את האמת: יש גם צד שני. נשרפו בתי כנסת. פגעו בבתי עלמין יהודיים, ניפצו מצבות. לא שמעתי פה אף אחד שדיבר על הדברים האלה. לא שאני לא יודע גם על אלימות בצד השני. יש אלימות, אבל בואו נפריד בין הדברים. אני יודע, שהעירייה וראש העיר בראשה עושים מאמצים רבים, עד כדי כך שראש העיר מותקף על ידי האוכלוסייה היהודית שהוא עושה יותר מדי למען האוכלוסייה הערבית. לכן, אם ראש העיר עושה ומשתדל לעשות ואנחנו מגיעים לפה ומוציאים דיבה רעה על העיר, זה לא הוגן. צריך להימנע מהדברים האלה.

אני רוצה להגיד לחה"כ חנא סוייד: בואו נפריד בין פשיעה ואלימות, לבין התנהלות של דו קיום של יהודים וערבים בעכו. רבותיי, יש שיתוף פעולה בין יהודים וערבים בעכו. יש בעכו דו קיום. כולם נמצאים וכולם שותפים. אחמד, תעשה לי טובה ואל תחפש את האחוזים של הערבים שעובדים בעיריית עכו. אתה יודע, כמה עובדים הכניס ראש העיר הנוכחי לעיריית עכו. אם אתה לא יודע, תבוא ואני אגיד לך.

זכות הדיבור למגיש ההצעה לסדר. אני מבקש לדבר דקה אחת, כי אני רוצה לתת למשטרה להשיב.

אדוני היו"ר, אני לא חושש לדו הקיום עם דוד אזולאי או עם התושבים הוותיקים בעכו. אני יודע שבכל צירוף של אוכלוסיות שונות יש קצת מתחים, אבל חכמים יכולים לשלוט בזה. חה"כ אזולאי לא שמע את הפתיח של הדברים שלי. אני לא חושש מאנשים כאלו. אני חושש מכניסה של גרעין אידיאולוגי שנכנס לעכו. על זה אני רוצה לשמוע מהמשטרה. האם היא מזהה את הסכנה הזו לשלום בעכו, ואם כן מה היא עושה בנדון. יש כניסה של כל מיני אוכלוסיות חדשות שמגיעות לעכו.

סנ"צ ויקטור, יש לך ולקצין החקירות 6-7 דקות. תענה לעניין, לנקודות שהעלו התושבים. אני רוצה לדעת מהו המפתח של התקן שלכם אל מול מה שיש לכם במצבה. בנוסף, לגבי החוף - איך אתם ירדתם מ-32 שוטרים לכמעט וכלום? איפה הטרקטורון?

אני מפקד תחנת עכו ב-4 החודשים האחרונים.

זה הרבה זמן.

זה המון זמן. חודש זה כמו שנה. אני רוצה להתנצל בפני היו"ר וחברי הוועדה על האיחור. לא לקחנו בחשבון את זמן הבידוק הארוך. אני מניח, שהטריגר לדיון הזה היו האירועים בבורלא. היו לנו רצף של אירועים כלפי כלי רכב של תושבים ערבים. אנחנו מדברים על 4 אירועים: אחד באוגוסט ועוד 3 אירועים בנובמבר. אגב, על אחד מהם לא הוגשה תלונה. שלושה מהאירועים כוונו נגד רכבו של אדם אחד. כאשר זיהינו שמדובר באיזושהי מגמה, נכנסנו לעניין. אמר פה יניב, שאנחנו עושים הרבה דברים בשיתוף עם העירייה. יש את השיטור המשולב, ומבחינתנו זו מכפלת כוח רצינית. אנחנו עובדים ביחד.

אני שמח להודיע לעורך דין המכובד ולשאר הנוכחים, שפענחנו את המקרים האלה. יש כתב אישום עם בקשה למעצר עד תום ההליכים נגד 4 נערים תושבי הרחוב הזה. מי שראה את הסרט, יודע שאי אפשר לזהות אף אחד שם. גם אם אבא שלהם היה רואה את הסרט, הוא לא היה מזהה אותם. השקענו הרבה, בגלל שהבנו שמדובר במשהו על רקע לאומני. ברגע שהבנו שזה העניין, בגלל הרגישות והמורכבות של העיר עכו, מבחינתנו זה עובר להיות ראשון בסדר העדיפויות. אני יכול להגיד לכם, שיש לנו רחובות עם 12-13 אירועים בחודש של גרימת נזק לרכבים, וכל התושבים ברחוב הזה הם יהודים.

אז אני מבין, שאתה בעצם מאשר את החשש שיש קבוצה שמאיימת או שמבצעת.

תן לו לסיים את הסקירה.

זה לב העניין, והוא אמר את זה.

אני אומר את זה באופן הכי גלוי. מדובר בארבעה נערים בגילאים 15-17. כאשר שאלנו אותם למה הם ביצעו את זה, הם אמרו שזה מתוך שעמום. נגד אחד יש כבר מעצר עד תום ההליכים. הוא במעצר בית, כי מדובר בקטינים ללא עבר. ארבעתם תושבי השיכון, ארבעתם ללא עבר פלילי, אבל הם עבריינים. הם הודו בעוד מקרים של התפרצויות לכלי רכב, לאוטובוסים. חלק מהרכוש הם החזירו. הם עבריינים, פרחחים. להגיד לכם שהם מובלים על ידי אג'נדה לאומנית? אני לא חושב, וזה ניכר גם מהשיחות עם הנערים והתפקוד שלהם. זאת אומרת, האירועים האלה טופלו חד משמעית במאמץ גדול שלנו, ביחד עם העירייה. נגד השלושה האחרים צריכה להתקבל החלטה בפרקליטות בימים הקרובים. היום או מחר צריכה להתקבל החלטה. זה תיק שטופל בפרקליטות בגלל הגוון הלאומני. זו עבירה על רקע לאומני. הלכנו על הסעיף החמור.
רוב אנשי הציבור הערבי בעכו היו אצלי בישיבה בעקבות האירועים האלה. אמרתי להם ואני אומר את זה גם פה: משטרת ישראל בכלל, ובטח תחנת עכו, לא חוקרת ולא בודקת אירועים על פי גזע, מין או דת. אם יש עבירה, אנחנו מטפלים. כאשר יש רקע לאומני או רקע רגיש אחר, אנחנו כמובן משקיעים.

אדוני מפקד התחנה, אני חושב שיש לך טעות יסודית, כאשר אתה אומר: "יש עבירה, אני מטפל". אם אני הייתי מפכ"ל, אני הייתי שרוצה שמפקד התחנה ייזום דברים ולא ירדוף אחרי הדברים. זה השוני בין התפיסה שלי לתפיסה שלך.

אנחנו כל הזמן יוזמים.

אני רוצה שאתה תיזום, שאתה תהיה בשכונות המוכות עוד לפני שיבצעו את הדברים.

מניעה והרתעה.

אני מסכים איתך.

הוא יודע למה אני מתכוון. זאת אומרת, לעשות מדדים של שכונות מוכות אל מול שכונות לא מוכות. פה שמים את מירב הכוח, ושם שמים מעט כוח. ככה משטרה מתנהלת, לפי תפיסתי. אני לא יודע מה התפיסה שלך.

בוודאי. אם הובן מדבריי שאנחנו יושבים ומחכים לאירועים ורק אז אנחנו מתחילים לפעול, זה לא נכון. לא זאת היתה כוונתי. זה בטח לא כך. הטענה היתה, שכאשר מדובר באירועים נגד ערבים לא עושים מספיק. אני לא בודק אם האירוע הוא נגד ערבי או יהודי.

אתה יכול להתעלם מזה. זה בסדר.

זאת היתה הטענה המרכזית, וגם היו רמיזות כאלה בין השורות. כמובן שאנחנו עובדים לפי תוכנית – ואם היו לי יותר מ-7 דקות הייתי מפרט אותה. יש רחובות בעייתיים יותר בעכו, שיש בהם יותר פשיעה, ושם אנחנו שמים הרבה יותר כוחות. אני יכול להגיד את שמות הרחובות האלה, אבל זה יגיד משהו רק לתושבי העיר.

אני גם חושב שיש פה איזושהי השחרה של התמונה. אני לא רוצה להיכנס לזה יותר מדיי, אבל אין לנו הרבה אירועים על רקע לאומני, לפחות על פי התלונות. כמו שאמרו פה מכובדי לפניי, זה לשני הצדדים. אין הרבה אירועים כאלה, וכאשר יש אירועים כאלה אנחנו מטפלים בהם במהירות המרבית, כמו שקרה במקרה הזה.

לגבי התקינה – רצית שאני אתייחס, אדוני היו"ר. אני הייתי סגן מפקד תחנת עכו בשנת 2006, בזמן מלחמת לבנון השנייה. אז היינו 148 שוטרים בתקן. היום התקן של תחנת עכו עומד על 136.5 שוטרים. כלומר, מדובר ב-12 שוטרים פחות. בתקינה בפועל, אנחנו 131 שוטרים פחות. באמת יש פחות שוטרים. סעיד אמר שהיתה נקודה, שעבדה במתכונת מלאה בעיר העתיקה. זה נכון. נאלצו להוריד אותה, לפני שהגעתי לתחנה. היום יש שני שוטרים בעיר העתיקה, פלוס ניידת שהיא בעיר העתיקה כל הזמן. בטח שזה לא מספיק, אבל זה המרב שאנחנו יכולים לעשות עם האמצעים שברשותנו. העיר העתיקה מקבלת איזושהי עדיפות. הייתי שמח אם היו עוד תקנים בעכו. בטח שאז העיר העתיקה היתה מקבלת עדיפות, ולא בגלל אירועים חריגים שיש שם אלא בגלל נפח התיירות הגדול. באיזשהו מקום אלה הפנים של העיר עכו עתיקה. התגבור שדיברו עליו פה הוא תגבור זמני בעקבות אירועים שהיו. תגבור, כמו שאדוני יודע, טיבו להיות פה היום ומחר במקום אחר. בתקן, כפי שאמרתי, היתה רק ירידה.

אני רוצה לסכם את הישיבה. הדיון היה חשוב מאוד, אבל הדיון לא מוצה. בגלל קוצר הזמן ובגלל איחור המשטרה ואחרים, הדיון לא מוצה. לדעתי, צריכים לקיים עוד דיון ולעקוב אחרי מה שקורה. היות ואני לא יו"ר ועדה קבוע, אתם תקבעו מתי לקיים דיון. לדעתי, זה דיון מאוד-מאוד חשוב, שצריכים לקיים בעוד חודשיים-שלושה.

אולי דיון בשטח.

צריכים לקיים דיון – ואתם תחליטו האם בשטח או לא – ולעקוב אחרי כל הדברים שנאמרו פה, כל הדברים שקרו מאז שנת 2001 – כפי שהביא סעיד.

אנחנו מדברים על עיר מעורבת. המשטרה צריכה לשים דווקא שם דגש. אני קורא פה למפכ"ל, לבדוק שהתקנים שם יהיו מלאים. אם יש 136.5 תקנים, אז שיהיו 136.5 שוטרים ולא 131 שוטרים. צריך לבדוק בכלל את מפתח התקנים אל מול התחנות האחרות. איך בודקים את המפתח הזה? מול פשיעה, מול תנועה, מול חקירות וכל הדברים האחרים, מול תחנות אחרות שהן יותר שקטות ואפשר להעביר מהן כוח אדם.

כמו ברוב המקומות בארץ, גם כאן אני רואה שהמשטרה קטנה על מדינת ישראל. זאת אומרת, השמיכה קצרה והמיטה גדולה. לכן, אני הייתי מציעה לפרנסי העיר, כולל המשטרה, כולל העירייה והביטחון, למצוא דרך לרתום מתנדבים ערבים ויהודים ולהגביר את המשמר האזרחי. אם הם רוצים לקרוא לזה בשם אחר, לא איכפת לי. העיקר להגביר את ההתנדבות, להגביר את הסיוע של משטרת קהילה.
במחלקת החינוך, היות וזו עיר מעורבת, הייתי רוצה כן לתת שיעור חובה אחד או שניים מכיתה י', במשך סמסטר, בנושא דו קיום טוב ומכובד: שאחד יכבד את השני.

כולנו ביחד צריכים לצאת בקריאה, שאלימות בכל צורה היא פוגעת. אם היא לא פוגעת בזמן הקרוב, היא פוגעת בזמן הבינוני והרחוק, גם בדו קיום.

משחית את החברה.

אנחנו צריכים לחיות במדינה כמו שאבותינו חיו.

מה עם החטא ועונשו?

כמו שאבותינו חיו יחד, אין שום סיבה שאנחנו נצטרך לחיות בברוטאליות, ביחסים לא טובים אחד עם השני. חוץ מהמשטרה, יש הרבה גורמים אחרים. אני קורא לאושיות העירייה לרתום את הגורמים האלה. אני גם הייתי פעם ראש עיר. אני רוצה להגיד לכם, שבנושא הזה אפשר לרתום את הרווחה, את החינוך, את הפקחים וכל אנשי העירייה. גם אותם הייתי לוקח ליום סדנה: איך לשלב את כל הזרמים בתוך עכו, ולהביא אותם לדו קיום לשלום.

אדוני, אתה צריך לעשות לוח אצלך במשרד, במשרד החקירות או במשרד הסיור, היכן אתה תשים את מרב הכוח בזמן שיש לך את מרב האלימות. זו הסיסמה הכי קצרה שאני יכול להגיד לך.

יפה, בפעם הבאה צריכים ללחוץ על סגן ראש העיר או על ראש העיר, שיבואו ויפגשו עם הצוות. חשוב מאוד שאנחנו נשמע את ראש העיר.

אם ראש העיר לא יבוא, אנחנו נלך אליו. ניקח את הוועדה ונרד לעכו.

אני מקבל את ההתנצלות של המשטרה שאיחרה, מחוסר ברירה. גם אם יגידו לי שיש פה בדיקות, זה לא תירוץ. אל תתגלח, אבל במסדר תהיה מגולח. אם אני הייתי צריך לבוא לפה, הייתי משעה 08:00 עומד בשער. תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה12:10.>