PAGE
22
ועדת הפנים והגנת הסביבה
04/01/2012
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 478>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, ט' בטבת התשע"ב (04 בינואר 2012), שעה 9:00
פרוטוקול
סדר היום
<1. תקנות המשטרה (סדרי דין בדין המשמעתי) (תיקון), התשע"א-2011>
<2. תקנות המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות (סדרי דין בדיון המשמעתי) תשע"א-2011>
מוזמנים
¶
>
חיים אמיגה - ע' יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים
אירית מור - רמ"ד דין משמעתי באמ"ש, המשרד לבטחון פנים
עליזה מרגוליס - ע' יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים
עפרה פויר - רמ"ד משמעת באמ"ש, המשרד לבטחון פנים
גבריאלה פיסמן - ייעוץ וחקיקה - פלילי, משרד המשפטים
היו"ר אמנון כהן
¶
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא: תקנות המשטרה (סדרי דין בדין המשמעתי) (תיקון), ותקנות המשטרה (דין משמעתי, ברור קבילות שוטרים והוראות שונות), (סדרי דין בדיון המשמעתי).
עידו בן-יצחק
¶
הסט העיקרי הוא של 100 תקנות שהגיע בינואר. אנחנו בקיץ תיקנו את החוק כדי שיאפשר להסדיר גם את הנושא של שכר לעדים, ובעקבות זה הגיעו עוד שתי תקנות שהן הצטרפו למאה.
חיים אמיגה
¶
כמו שאדוני אמר בפתיחת דבריו, המכתב נשלח בזמנו לחבר הכנסת דוד אזולאי, היושב ראש דאז, הוא גם מופנה לאדוני כמובן.
חוק המשטרה חוק ב-2006.
חיים אמיגה
¶
כי מתבססים על תקנות מ-1989 שכתוב בחוק, ובעצם זה בדיוק הסיבה שהתקנות האלה תוקנו, החדשות שאנחנו מגישים כרגע, בעצם להחליף לתקנות מ-1989 ולהתאים אותם בצורה כזאת שיהיו מעודכנים יותר לחוק.
היו"ר אמנון כהן
¶
הבנתי, אבל אני מבקש ממנהלת הוועדה שנסקור את החוקים שאושרו בוועדה, אפילו שנה, שנתיים אחורה, ואם עדיין משרדי הממשלה היו אמורים להתקין תקנות תוך חודשיים, תוך שלושה והחוק עבר ועדיין הם לא התקינו, או לא הביאו לאישור הוועדה את התקנות, כתוצאה מכך החקיקה או החוק לא יכול לצאת לדרך, אז תעשו - - - זה בינינו.
חיים אמיגה
¶
בחלק גדול מהתקנות זה שינויים טכניים, ובחלק מהתקנות אלה שינויים מהותיים בעקבות התאמה ל-2007, ושנית הפרקטיקה הנוהגת שראו דברים שצריך בעצם לקבע בתקנות.
חיים אמיגה
¶
תקנות המשטרה, (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), (סדרי דין בדיון משמעתי), התשע"ב- 2011
חיים אמיגה
¶
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 9(ב) ו- 103 לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס"ו – 2006 -
(להלן – החוק) ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
פרק א'
¶
כתב תלונה ודיון בפני דן יחיד
עריכת כתב תלונה
כתב תלונה ייערך בידי ראש אגף במטה הארצי של משטרת ישראל, מפקד מחוז – במחוזו או מפקד משמר הגבול, או שמי מהם הסמיך לכך.
תוכן כתב התלונה
כתב תלונה יכיל פרטים אלה
¶
(1)
שם הדן יחיד שידון בתלונה, מספרו האישי, דרגתו ותפקידו;
(2)
מספר כתב התלונה;
(3)
שם הנאשם, מספרו האישי, דרגתו ויחידתו;
(4)
ציון עבירת המשמעת וסעיף האישום;
(5)
תיאור העובדות המהוות את עבירת המשמעת בציון מקום וזמן ביצוע העבירה אם הם ידועים;
(6)
שמות העדים
(7)
פירוט ראיות אחרות , אם ישנן.
מסירת כתב תלונה
(א)
במעמד מסירת כתב התלונה, יימסר לנאשם מועד הדיון.
(ב)
כתב תלונה יוגש לדן יחיד והעתק ממנו יימסר לנאשם ארבעים ושמונה שעות לפחות לפני תחילת הדיון.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (ב) ניתן לקיים הדיון אף אם כתב התלונה נמסר לנאשם פחות מ- 48 שעות לפני מועד תחילת הדיון, ובלבד שניתן לכך אישור, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, מאת ראש אגף במטה הארצי של משטרת ישראל, מפקד מחוז במחוזו, מפקד משמר הגבול או קצין שדרגתו ניצב משנה ומעלה שאחד מאלה הסמיכו לכך, ובלבד שבעל התפקיד כאמור סבור שלא יהא בכך כדי לפגוע בהגנתו של הנאשם.
עפרה פויר
¶
כאן יש הערה שסיכמנו עליה אתמול – "או שהנאשם הסכים לכך". הרי דיברנו שיכולה להיות הסכמה של הנאשם. מה שהייתי מציעה – "פחות מ-48 ובלבד שהנאשם הסכים לכך, או שניתן לכך אישור" וכו'.
<(היו"ר אורי מקלב שעה 09:25)>
חיים אמיגה
¶
(4) זכות העיון –
זכות העיון
4.
א)
נמסר כתב תלונה לנאשם רשאי הוא או מי מטעמו לעיין בכל זמן סביר בראיות שפורטו בכתב התלונה ולהעתיקן.
ב)
נמסר כתב תלונה לנאשם פחות מ- 48 שעות לפני מועד הדיון, יצורף לו העתק מן הראיות שפורטו בו.
ביטול כתב תלונה על ידי דן יחיד
6.
דן יחיד יבטל כתב תלונה אם נתקיים אחד מאלה:
(1)
העובדות המפורטות בכתב התלונה אינן מהוות עבירה;
(2)
הנאשם כבר זוכה או הורשע בשל המעשה נושא כתב התלונה;
(3)
חלפה תקופת ההתיישנות כאמור בסעיף 15 לחוק.
נוכחות הנאשם
7.
דן יחיד רשאי לשמוע כל אדם שימצא לנכון ולעיין בכל מסמך הדרוש
לבירור העובדות ובלבד שלא יעשה כן שלא לפני הנאשם ומבלי שנתן
לנאשם הזדמנות לעיין במסמכים.
העברת הדיון
8.
ביקש הנאשם להעביר את הדיון כאמור בתקנה 5, רשאי הדן יחיד להעביר את הדיון כמבוקש; החליט שלא להעביר את הדיון כאמור, יציין בהחלטתו את הנימוקים לכך.
הבאת ראיות
9.
(א
דן יחיד רשאי להזמין כל עד שימצא לנכון ולעיין בכל מסמך הדרוש לבירור התלונה; כן יזמין הדן יחיד, לבקשת הנאשם, כל אדם להעיד בפניו, זולת אם היה סבור שאין בהזמנת אותו אדם להועיל לבירור שאלה הנוגעת לדיון.
(ב
דן יחיד יתיר לנאשם להשמיע טענותיו, להביא עדים מטעמו, לחקור עדים אחרים ולהביא ראיות אחרות.
(ג
הזמנת עד תהיה בהמצאת הזמנה בכתב לעד או בהודעה בעל פה לעד.
עובדה שהודו בה
10.
עובדה שנאשם הודה בה יראוה כמוכחת כלפיו זולת אם החליט הדן היחיד שלא לראות בהודיה ראיה.
חזרה מהודיה
11.
(א
הודה הנאשם בעובדה, בין בהודיה שבכתב לפני המשפט ובין במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם התיר זאת הדן היחיד מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
(ב
התיר הדן היחיד לנאשם לחזור בו מהודייתו אחרי הכרעת הדין, יבטל הדן היחיד את הכרעת הדין אם יסודה בהודיית הנאשם ויחדש את הדיון אם מתחייב הדבר מן הנסיבות.
רישום פרוטוקול
12.
במהלך הדיון בפני דן יחיד יירשם פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון; בסיום הדיון יחתמו הדן היחיד והנאשם על הפרוטוקול; הנאשם רשאי להוסיף לפרוטוקול את הערותיו.
דחיית דיון
13.
לבקשת נאשם, ידחה דן יחיד את הדיון, אם ראה כי הדבר דרוש כדי לאפשר לנאשם להכין את הגנתו ולהביא ראיותיו.
דיווח על פסק
14.
(א
כל זיכוי או הרשעה (להלן- פסק) יובא לידיעת ראש אגף משאבי אנוש במטה הארצי של משטרת ישראל, ויירשם בדרך הקבועה בפקודות משטרת ישראל, או בנהלי משטרת ישראל.
(ב
פסק יומצא למי שהגיש את התלונה, על פי בקשתו.
הודעת ערר
15.
ערר על פסק יהיה בהגשת הודעת ערר בדרך הקבועה בפקודות משטרת ישראל, או בנהלי משטרת ישראל, ויפורטו בה נימוקי הערר.
מינוי דן בערר
16.
(א
ראש אגף משאבי אנוש במטה הארצי של משטרת ישראל ימנה, בדרך הקבועה בפקודות המשטרה או בנהלי המשטרה, קצין שיפוט בכיר, לדון בערר.
(ב
מונה דן בערר, הוא יקבל טרם הדיון בערר את פרוטוקול הדיון, את חומר הראיות ואת הפסק שעליו הוגש הערר.
סמכויות הדן בערר
17.
בנוסף לאמור בסעיף 41 לחוק, רשאי הדן בערר
¶
(
להסיק מחומר הראיות, בין שהיה לפני הערכאה הקודמת ובין לפניו, מסקנות שונות משהסיקה הערכאה הקודמת או לקבוע כי אין בו יסוד למסקנותיה.
דיון בערר
18.
הדיון בערר יהיה בפני העורר, אולם אם הוזמן העורר ולא התייצב מטעמים שתלויים בו וללא הצדק סביר, רשאי הדן היחיד לדון בערר שלא בפניו.
עידו בן-יצחק
¶
פה אנחנו התחלנו לשנות את זה ל"רשאי הדן היחיד לדחות את הערר" כדי להתאים את סעיף 73 לחוק המשטרה.
חיים אמיגה
¶
ניהול פרוטוקול
19.
הדן בערר ינהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בו והנוגע לדיון.
פרק ב'- בית דין למשמעת
סימן א' – האישום
עריכת כתב אישום ומסירתו
20.
כתב אישום ייערך בידי ראש אגף משאבי אנוש במטה הארצי של משטרת ישראל, או מי שהוא הסמיכו לכך, ויוגש לבית הדין למשמעת בחמישה עותקים, שאחד מהם יימסר לנאשם בהקדם האפשרי ולא יאוחר מחמישה עשר ימים לפני תחילת הדיון.
עריכת כתב אישום ומסירתו
20.
כתב אישום ייערך בידי ראש אגף משאבי אנוש במטה הארצי של משטרת ישראל, או מי שהוא הסמיכו לכך, ויוגש לבית הדין למשמעת בחמישה עותקים, שאחד מהם יימסר לנאשם בהקדם האפשרי ולא יאוחר מחמישה עשר ימים לפני תחילת הדיון.
תוכן כתב האישום
21.
כתב אישום יכיל פרטים אלה
¶
(1)
בית הדין למשמעת שאליו הוא מוגש ומקום מושבו;
(2)
מספר תיק בית הדין למשמעת;
(3)
מועד הגשת כתב האישום;
(4)
המאשימה - משטרת ישראל;
(5)
פרטי הנאשם;
(6)
תיאור העובדות המהוות את עבירת המשמעת בציון המקום שנעברה בו
וזמן ביצועה, ככל שאפשר לבררם;
(7)
ציון עבירת המשמעת והוראות הסעיף לפיו מואשם הנאשם;
(8)
עדי התביעה;
(9)
מספר תיק התלונה או הבדיקה או החקירה הנוגע לאישום.
צירוף אישומים
22.
בכתב אישום אחד יכול שיצורפו כמה אישומים אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת.
צירוף נאשמים
23
בכתב אישום אחד יכול שיצורפו כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת, אולם אין באי-צירופו של צד אחד לעבירה מניעה לשפיטתו של צד אחר.
הפרדת הדיון
24.
בית הדין למשמעת רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת הדיון באישום פלוני שנכלל בכתב האישום או על הפרדת דיון של נאשם פלוני שהואשם עם אחרים.
כתב אישום חדש בהפרדת הדיון
25.
ניתן צו להפרדת הדיון, יוגש כתב אישום אחר בשל האישום שהדיון עליו הופרד, או נגד הנאשם שהדיון וענינו הופרד, ורשאי בית הדין למשמעת, אם הוא סבר שלא ייגרם על ידי כך עיוות דין, להמשיך בדיון שהופרד מן השלב שאליו הגיע לפני ההפרדה.
איחוד דיונים
26.
בית הדין למשמעת רשאי בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לאחר שמיעת הצדדים ומטעמים שיירשמו, לצוות על איחוד הדיון בכתבי אישום נפרדים התלויים ועומדים בבית דין למשמעת, אם מותר לצרפם לפי תקנות 22 או 23 ובית הדין למשמעת סבור שהצירוף לא יגרום לעיוות דין.
תיקון כתב אישום בידי התובע
27.
תובע רשאי, בכל עת עד תחילת הדיון לתקן כתב אישום, להוסיף עליו או לגרוע ממנו, במסירת הודעה לבית הדין למשמעת המפרטת את השינוי; בית הדין למשמעת ימציא העתק מן ההודעה לנאשם.
תיקון כתב אישום בידי בית הדין למשמעת
28.
בית הדין למשמעת רשאי, לבקשת תובע, בכל עת שלאחר תחילת הדיון, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו או לגרוע ממנו, ובלבד שנתן לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום גופו או יירשם בפרוטוקול.
חזרה מאישום
29.
(א
תובע רשאי, בכל עת שלאחר תחילת הדיון, לחזור בו מאישום שבכתב האישום נגד נאשם; אולם לא יעשה כן אם הודה הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו באותו אישום או באישום אחר; לא היה בעובדות שהודה בהן כדי הרשעתו, רשאי התובע לחזור בו מן האישום ברשות בית הדין למשמעת.
(ב
הייתה העמדה לדין באותו אישום על פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו, לא יעשה התובע שימוש בסמכות כאמור בתקנת משנה (א) ללא קבלת אישור היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו.
תוצאות חזרה מאישום
30.
(א
חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית הדין למשמעת את האישום; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית הדין למשמעת את הנאשם מאותו אישום.
(ב
בהסכמת התובע והנאשם רשאי בית הדין לבטל אישום, בכל עת עד הכרעת הדין, ודין הביטול יהיה כדין ביטול לפני תשובת הנאשם; אישום שבוטל כאמור, לא יוגש מחדש אלא באישור ראש אגף משאבי אנוש במטה הארצי של משטרת ישראל, או מי שהוא הסמיכו לעניין זה ומטעמים שיירשמו;
(ג)
הייתה ההעמדה לדין באותו אישום על פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו, לא תינתן הסכמת התובע והאישום לא יוגש מחדש אלא על דעת היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו, ומטעמים שיירשמו.
זימון מותב בית הדין למשמעת לדיון
31.
הוגש כתב אישום לבית דין למשמעת, יזמין נשיא בית הדין, או מי שהוא הסמיכו לכך את מותב בית הדין למשמעת (להלן – הזמנה); בהזמנה יקבע מועד תחילת הדיון; כמו-כן יכול שצו הזימון יכלול כל הוראה אחרת וכל פרט נוסף הנראים למזמן כדרושים לעניין.
הזמנת הצדדים לדיון
32.
(א
הוגש כתב אישום לבית הדין למשמעת, יזמין נשיא בית הדין או מי שהוא הסמיכו לכך את התובע והנאשם; בהזמנה יקבעו מועד תחילת הדיון וכל הוראה או פרט הדרושים לעניין.
(ב
בכתב הזימון תובא לידיעת הנאשם זכותו לבחור לו סניגור או לבקש להעמיד לו סניגור, ולהזמין עדים להגנתו.
עיון בחומר החקירה
33.
(א
הוגש כתב אישום, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או- בהסכמת התובע- אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר הנוגע לאישום שאספה או רשמה הרשות החוקרת, המצוי בידי התובע ולהעתיקו.
(ב
נאשם רשאי לבקש מבית הדין למשמעת שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר, שלטענתו הוא חומר חקירה אשר לא הועמד לעיונו.
(ג
בקשה לפי תקנת משנה (ב) תידון לפני שופט אחד ובמידת האפשר תובא לפני שופט שאינו דן באישום.
(ד
בעת הדיון בבקשה יעמיד התובע את החומר שבמחלוקת לעיונו של בית הדין למשמעת בלבד.
דרכי עיון והעתקה
34.
עיון בחומר החקירה או העתקה ממנו ייעשו באגף משאבי אנוש במטה הארצי של משטרת ישראל, או במקום אחר שהתובע הועיד לכך ובמעמד מי שהתובע מינה, דרך כלל או לעניין פלוני, להבטיח שהעיון וההעתקה ייעשו לפי הוראות תקנות אל
סייג להבאת ראיות
35.
(א
לא יגיש תובע לבית הדין למשמעת ראיה ולא ישמיע עד, אם לא ניתנה לנאשם או לסניגורו הזדמנות סבירה לעיין בראיה או בהודעת העד וכן להעתיקה, אלא אם כן ויתר על כך.
(ב
הודעה של עד בעניינים פורמאליים שאינם מהותיים לבירור האשמה אין חובה שתהא בכתב, אולם התובע ימסור לנאשם או לסניגורו זמן סביר מראש את שם העד ואת עיקר התוכן של עדותו לפי הידוע לתביעה, זולת אם ויתר על כך.
חומר סודי
36.
תקנה 33 אינה חלה על חומר שאי-גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין, אולם הוראות תקנה 35 חלות עליו.
סייג לזכות העיון בחומר הראיות
37.
הוראות סימן זה אינן חלות על ראיות הבאות לסתור טענת הנאשם שהתובע לא יכול היה לצפותה מראש ועל ראיות להסברת היעדרו של עד או לעניינים פורמאליים אחרים שאינם מהותיים לבירור האשמה.
עיון בעדויות מומחים של הסניגוריה
38.
(א
בית הדין למשמעת רשאי, לבקשת התובע, לצוות על הנאשם או על סניגורו-
(1)
לאפשר לתובע לעיין בכל זמן סביר בכל חוות דעת בכתב או
בתעודת רופא שהנאשם מתכוון להביאה לפי בית הדין למשמעת
כראיה;
(2)
לערוך בכתב את עיקר התוכן של עדות מומחה שהנאשם מתכוון
להשמיע, ולאפשר לתובע בכל זמן סביר לעיין בו;
(3)
לאפשר לתובע להעתיק מסמכים כאמור בפסקאות (1) ו- (2).
(ב
העיון יהיה במקום ובמעמד אדם שהנאשם או סניגורו יקבע לצורך זה או בכל דרך אחרת שיקבע בית הדין למשמעת.
(ג
לא יגיש נאשם לבית הדין למשמעת חוות דעת או תעודות רופא ולא ישמיע מומחה שלא קוים לגביהן צו שניתן לפי תקנת משנה (א), אלא בהסכמת התובע או ברשות בית הדין למשמעת.
(ד
בתקנה זו -
"חוות דעת" – חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית;
"תעודת רופא" – תעודה של רופא על מצב בריאותו של אדם.
סימן ב' – ניהול הדיון
הזמנת עד
39.
(א
בית הדין למשמעת יזמין, כל אדם להעיד בפניו לבקשת בעל דין, זולת אם היה סבור שאין בהזמנת אותו אדם כדי להועיל לבירור שאלה הנוגעת לדיון; כמו- כן רשאי בית הדין למשמעת להזמין עד מטעמו.
(ב
הזמנת עד תהיה בהמצאת הזמנה בכתב או בהודעה בעל-פה לעד, על ידי בית הדין למשמעת, בשעת הדיון.
צורת ההזמנה בכתב ותוכנה
40.
הזמנה בכתב לעד תיחתם בידי נשיא בית הדין למשמעת או מי שהוא הסמיך לכך ותכיל:
(1)
מספר תיק בית הדין למשמעת;
(2)
ציון שם הנאשם;
(3)
שם המוזמן ומענו, ולגבי שוטר
¶
מספרו האישי, דרגתו ומקום שירותו;
(4)
המקום והמועד שעליו להתייצב בהם;
(5)
נוסח סעיף 22 לחוק.
צו להמצאת מסמכים ומוצגים
41.
בית הדין למשמעת רשאי, לבקשת בעל דין או מיזמתו, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר, להמציא לבית הדין למשמעת, במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם מסמכים או מוצגים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו.
הזמנת עד על אתר
42.
בית הדין למשמעת רשאי לצוות על אדם הנוכח בפניו להעיד או להמציא לו מסמכים במועד שיקבע, ודין ציווי כזה כדין הזמנת עד לפי תקנה 39, או צו להמצאת מסמכים, או מוצגים שהומצאו לאותו אדם לפי תקנה 41.
הודעה על דחיית מועד
43.
נדחה המועד לתחילת המשפט או להמשכו, יודיע בית הדין לתובע בכתב על המועד החדש שקבע, וימציא לנאשם ולסניגורו הודעה בכתב עליו, אם לא הודיע להם על כך בעל-פה בשעת דיון.
עד שנבצר ממנו לבוא לבית הדין למשמעת
44.
ראה בית הדין למשמעת כי נבצר מעד לבוא לבית הדין למשמעת, רשאי הוא לגבות את עדותו במקום אחר.
ניהול פרוטוקול ורישומו
45.
(א
בית הדין למשמעת ינהל פרוטוקול שישקף את הנאמר והמתרחש בדיון.
(ב
כתב אישום, מסמכים שהוגשו וקיבל בית הדין למשמעת וכל תעודה הנוגעת לדיון יצורפו לפרוטוקול ויהיו חלק ממנו.
תיקון פרוטוקול
46.
בית הדין למשמעת רשאי, לאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את דבריהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בית הדין למשמעת ייזקק לבקשת תיקון כאמור גם אם הוגשה לאחר מתן פסק הדין וכל עוד לא עברה התקופה לערעור עליו.
רישום תיקון
47
בקשה לתיקון של פרוטוקול וכל החלטה בבקשה יירשמו בפרוטוקול וההחלטה תיחתם בידי מותב בית הדין למשמעת.
תרגום
48
(א
ראה בית הדין למשמעת שהנאשם אינו יודע עברית, ימנה לו מתרגם או יתרגם לו בעצמו.
עפרה פויר
¶
השוטרים בדרך כלל יודעים עברית, אבל יש אוכלוסיות מסוימות שמגוייסות במסגרת הסכמים בין הצבא לבין המשטרה של שוטרי חובה שמגויסים או למג"ב או כשוטרים במשטרה הכחולה, ואלה ההקפדה לגביהם היא פחותה מכיוון שזה בעצם השרות הסדיר שלהם.
עידו בן-יצחק
¶
כעיקרון לגבי שוטרים אחד מהתנאים לגיוס שלהם, הם חייבים לדעת עברית.
<(היו"ר אמנון כהן,שעה 09:38)>
חיים אמיגה
¶
(ב
ראיה הנמסרת ברשות בית הדין למשמעת שלא בעברית, ובלשון שאינה שגורה בפי מוטב בית הדין למשמעת ובעלי הדין, תתורגם בידי מתרגם, ועדות שנמסרה כאמור תירשם בפרוטוקול בתרגום לעברית , אם לא הורה בית הדין למשמעת הוראה אחרת; רישום התרגום בפרוטוקול ישמש ראיה לכאורה לדברים שתורגמו.
התנגדות למותב בית הדין למשמעת
49.
(א
בתחילת הדיון ישאל אב בית הדין למשמעת את בעלי הדין אם יש התנגדות למותב בית הדין למשמעת.
(ב
ביקש בעל דין לפסול שופט, ובית הדין למשמעת קיבל את בקשתו, יושהה הדיון עד למינוי שופט אחר; נדחתה הבקשה – יודיע בית הדין למשמעת לבעל דין את הטעמים לדחייה, וכן יודיע לו על זכותו להגיש ערר על הדחייה לפני נשיא בית הדין לערעורים.
(ג
ביקש בעל דין להגיש ערר על הדחייה כאמור בתקנת משנה (ב) – יושהה המשך הדיון עד להכרעת נשיא בית הדין לערעורים; בעל הדין יגיש את הערר בהודעה מנומקת בכתב, תוך 24 שעות.
(ד
החליט נשיא בית הדין לערעורים לקבל את הערר, ימונה שופט אחר.
(ה
נודעה לבעל דין עילת הפסילה במהלך הדיון, רשאי הוא להעלותה מיד לאחר שנודע לו עליה.
(ו
טענת פסלות לא תשמש נימוק לערעור אלא לפי תקנה זו.
הקראת כתב האישום
50.
לאחר שהוכרעה שאלת הרכב מותב בית הדין למשמעת, יקרא בית הדין את כתב האישום באזני הנאשם, ויסביר לו, אם ראה צורך בכך, את תוכנו, אולם רשאי בית הדין למשמעת לא לעשות כן לגבי נאשם המיוצג על ידי סניגור, אם הודיע הסניגור לבית הדין למשמעת כי קרא את כתב האישום באוזני הנאשם והסביר לו את תוכנו ואם אישר הנאשם את ההודעה; דברי הנאשם וסניגורו יירשמו בפרוטוקול.
הסכמה בדבר עובדות וראיות
51.
(א
היה הנאשם מיוצג על ידי סניגור, רשאי בית הדין למשמעת לברר עם הנאשם וסניגורו ועם התובע את הסכמתם לשאלות שבעובדה ולקבילות מסמכים ומוצגים.
(ב
בהליך משמעתי של נאשם שאיננו מיוצג, רשאי בית הדין למשמעת לברר עם הנאשם ועם התובע את הסכמתם לשאלות שבעובדה ולקבילות מסמכים ומוצגים, ובלבד שהסביר לנאשם את הדברים, והתרשם כי הנאשם מבין את משמעות הסכמתו.
טענות מקדמיות
52.
לאחר תחילת הדיון רשאי הנאשם או סניגורו לטעון טענות מקדמיות, ובהן:
(1)
חוסר סמכות;
(2)
פגם או פסול בכתב האישום;
(3)
העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה;
(4)
זיכוי קודם או הרשעה קודמת בדין משמעתי בשל המעשה נושא כתב
האישום;
(5)
דיון משמעתי אחר או הליך פלילי תלויים ועומדים נגד הנאשם בשל
המעשה נושא כתב האישום;
(6)
התיישנות.
דיון בטענה מקדמית
53.
נטענה טענה מקדמית, ייתן בית הדין למשמעת לתובע הזדמנות להשיב עליה, אולם רשאי הוא לדחותה גם אם לא עשה כן; בית הדין למשמעת יחליט בטענה לאלתר, זולת אם ראה להשהות את מתן החלטתו לשלב אחר של הדיון; נתקבלה טענה מקדמית, רשאי בית הדין למשמעת לתקן את כתב האישום או לבטלו.
טענות מקדמיות בשלב אחר של המשפט
54.
לא טען הנאשם טענה מקדמית בראשית הדיון, אין בכך כדי למנוע ממנו לטעון אותה בשלב אחר של המשפט, אולם לגבי הטענות המפורטות בפסקה (2) של תקנה 52, אין הוא רשאי לעשות כן אלא ברשות בית הדין למשמעת.
תשובת הנאשם לאישום
55.
(א
לא בוטל כתב האישום מכוח טענה מקדמית, ישאל בית הדין למשמעת את הנאשם מה תשובתו לכתב האישום; הנאשם רשאי להודות בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן או לכפור בהן, וכן לטעון עובדות נוספות, בין אם הודה כאמור ובין אם לאו; השיב הנאשם באחת הדרכים האמורות, רשאי בית הדין למשמעת לשאול אותו שאלות, ובלבד שהשאלות לא יחרגו מן הדרוש להבהרת תשובתו; תגובת הנאשם יכול שתינתן על ידי סניגורו.
(ב
הימנעות הנאשם להשיב לאישום או לשאלות בית הדין למשמעת כאמור בתקנת משנה (א) עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה; בית הדין למשמעת יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו.
(ג
בית הדין למשמעת יסביר לנאשם שאם רצונו לטעון טענת "במקום אחר הייתי" בין כטענה יחידה ובין בנוסף לאחרות, עליו לעשות כן מיד; בית הדין יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו מעשות כן כאמור בתקנת משנה (ד), הכל זולת אם ראה בית הדין למשמעת שאין מקום לטענה האמורה.
(ד
לא טען הנאשם מיד "במקום אחר הייתי" או שטען כך ולא ציין את המקום האחר, לא יהיה רשאי להביא ראיות, בין עדות עצמו ובין ראיות אחרות, כדי להוכיח טענה כאמור, אלא ברשות בית הדין למשמעת.
דין עובדה שהודו בה והודאת נאשם כראיה
56.
עובדה שנאשם הודה בה יראוה כמוכחת כלפיו, זולת אם ראה בית הדין למשמעת שלא לקבל את ההודיה כראיה, ואולם, ראה בית הדין למשמעת כי הודאת נאשם ניתנה על ידי הנאשם מתוך טעות או הטעייה, לא יקבל אותה כראיה.
חזרה מהודאה
57.
הודה הנאשם בעובדה, אם בהודאה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם התיר זאת בית הדין למשמעת מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
חיים אמיגה
¶
ביטול הכרעת דין שיסודה בהודאה
58.
התיר בית הדין למשמעת לנאשם לחזור בו מהודאתו אחרי הכרעת הדין, יבטל את הכרעת הדין ככל שיסודה בהודאת הנאשם ויחדש את הדיון אם מתחייב הדבר מן הנסיבות.
59.
(א
הואשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, חלקם הודו בעובדות שיש בהן כדי הרשעתם וחלקם לא הודו, לא יגזור בית הדין למשמעת את דינם של הנאשמים שהודו לפני שנסתיים בירור הדין של הנאשמים שלא הודו; ואולם בנסיבות מיוחדות שיירשמו, רשאי בית הדין למשמעת לגזור את דינו של נאשם שהודה לפני סיום משפטם של האחרים.
ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א) נאשם שהודה, והתובע או הסניגור מודיעים שהוא ייקרא להעיד במשפטם של יתר הנאשמים, לא יעיד אלא לאחר שנגזר דינו.
סימן ג' – בירור האשמה
פרשת התביעה
60.
לא הודה הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו באישום או באחד האישומים שבכתב האישום, או שהודה ובית הדין למשמעת לא קיבל את הודאתו, תביא התביעה לפני בית הדין למשמעת את ראיותיה לעובדות שלא נתקבלה לגביהן הודאה.
סיום פרשת התביעה
61.
סיים התובע להביא את ראיותיו, יודיע שפרשת התביעה הסתיימה.
זיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה
62.
נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית הדין למשמעת את הנאשם – בין על פי טענת הנאשם ובין מיזמתו – לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בעניין.
פרשת ההגנה
63.
לא זוכה הנאשם לפי תקנה 62, רשאי הוא להביא לפני בית הדין למשמעת את ראיות ההגנה.
סדר הפתיחה והבאת ראיות של נאשמים אחדים
64.
נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, יביאו ראיותיהם לפי הסדר שהם רשומים בכתב האישום, והכל אם לא הורה בית הדין למשמעת, לבקשת בעל דין, על סדר אחר.
סדר הפתיחה והבאת ראיות של נאשמים אחדים
64.
נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, יביאו ראיותיהם לפי הסדר שהם רשומים בכתב האישום, והכל אם לא הורה בית הדין למשמעת, לבקשת בעל דין, על סדר אחר.
נאשם כעד הגנה
65.
(א
הנאשם רשאי לנהוג באחת מאלה
¶
(1)
להעיד כעד הגנה, ואז יהיה עשוי להיחקר חקירה שכנגד;
(2)
להימנע מלהעיד.
(ב
בית הדין למשמעת יסביר לנאשם כי הוא רשאי לנהוג כאמור בסעיף תקנת משנה (א) ואת תוצאות הימנעותו מלהעיד.
סדר העדת נאשם
66.
נאשם שבחר להעיד יעיד בתחילת ראיותיה של ההגנה, אולם רשאי בית הדין למשמעת, לבקשתו, להתיר לו להעיד בשלב אחר של פרשת ההגנה.
סייג לחקירת נאשם
67.
נאשם לא יישאל בחקירה שכנגד שאלות בעניין הנוגע להרשעותיו הקודמות, זולת אם העיד על אופיו הטוב או הביא ראיה אחרת לכך, בין בראיותיו ובין בחקירה שכנגד של עדי התביעה.
סיום פרשת ההגנה
68.
סיים הנאשם להביא את ראיותיו יודיע שפרשת ההגנה הסתיימה.
ראיות נוספות מטעם התובע
69.
(א
בית הדין למשמעת רשאי להרשות לתובע להביא ראיות לסתור טענות העולות מראיות ההגנה ואשר התובע לא יכול היה לצפותן מראש, או להוכיח עובדות שהנאשם חזר בו מהודייתו בהן לאחר סיום פרשת התביעה.
(ב
הביא התובע ראיות נוספות, רשאי הנאשם להביא ראיות לסתור אותן.
ראיות מטעם בית הדין למשמעת וסתירתן
70.
(א
סיימו בעלי הדין את הבאת ראיותיהם, רשאי בית הדין למשמעת, אם ראה צורך בכך, להורות על הזמנת עד – אף אם כבר נשמעה עדותו בפני בית הדין – ועל הבאת ראיות אחרות, בין לבקשת בעלי דין ובין מיזמת בית הדין למשמעת.
(ב
הובאו ראיות לפי תקנת משנה (א), רשאים בעלי הדין, ברשות בית הדין, להביא ראיות לסתור אותן.
סיכומים
71.
(א
בתום הבאת הראיות או משנתקבלה הודאה בעובדות ולא הובאו ראיות, רשאים התובע ואחריו הנאשם להשמיע סיכומיהם לעניין האשמה.
(ב
בהסכמת בעלי הדין רשאי בית הדין למשמעת להתיר לבעלי הדין שסיכומיהם, כולם או מקצתם, יוגשו לו בכתב, לפי סדר ובמועדים שיקבע בית הדין למשמעת.
סדר חקירת עדים (72)
72.
(א
עד, פרט לנאשם ,שטרם העיד, לא יהיה נוכח בגביית עדותו של עד אחר, אולם עד ששמע עדות של עד אחר אינו נפסל לעדות בשל כך בלבד.
(ב
בית הדין למשמעת יזהיר את העד לפני גביית עדותו, ויחולו סעיפים 4 ו – 5 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול השבועה), התש"ם – 1980
(ג)
עד נחקר תחילה בידי בעל הדין שביקש את שמיעת עדותו; אחריו רשאי בעל הדין שכנגד לחקור את העד חקירה שכנגד, ואחריו רשאי בעל הדין שביקש את שמיעת העד לחזור ולחקרו חקירה חוזרת.
(ד
סיימו בעלי הדין את חקירתם, רשאי בית הדין למשמעת לחקור את העד, ורשאי הוא לשאול עד שאלה גם במהלך חקירתו בידי בעלי הדין להבהרת עניין שנתעורר בה.
(ה
חקר בית הדין למשמעת עד, רשאים בעלי הדין לחקור את העד חקירה נוספת להבהרת עניין שנתעורר בחקירתו של בית הדין למשמעת.
(ו)
נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, ולא הורה בית הדין למשמעת לבקשת בעל דין על סדר אחר, יהא סדר חקירת העדים כמפורט להלן:
(1)
היה העד עד תביעה – יחקרוהו הנאשמים חקירה שכנגד לפי
הסדר שהם רשומים בכתב האישום;
(2)
היה העד עד ההגנה – יחקרוהו חקירה ראשית, תחילה הנאשם
שביקש שמיעת עדותו ואחר כך יתר הנאשמים לפי הסדר
שהם רשומים בכתב האישום, ובחקירה חוזרת – בהיפוך הסדר
האמור.
(ז)
לא קרא התובע לעד שצוין כעד תביעה בכתב האישום, והנאשם קרא לעד להעיד, רשאי בית הדין למשמעת להתיר לנאשם לחקור את העד בחקירה ראשית כאילו הייתה חקירה שכנגד ולקבוע את סדר חקירתו בידי בעלי הדין האחרים.
עידו בן-יצחק
¶
חקירה הוגנת
73.
לא ירשה בית הדין למשמעת חקירת עד אשר לדעת בית הדין אינה נוגעת לנושא הדיון, אינה ראויה או אינה הוגנת, ובפרט לא ירשה בית הדין למשמעת חקירה שיש בה משום עלבון פגיעה בכבודו של אדם, הפחדה או הטעיה.
עד עוין
74.
קבע בית הדין למשמעת כי עד שקרא לו בעל דין הוא עד עוין לאותו בעל דין – בין מפני שמסר בבית הדין למשמעת עדות הסותרת את עדותו בחקירה ובין מטעם אחר – רשאי הוא להתיר לבעל הדין לחקור את העד בחקירה הראשית כאילו הייתה חקירה שכנגד ולקבוע סדר חקירתו בידי בעלי הדין האחרים.
זכות חקירה שכנגד במקרים מסוימים
75.
היה לבית הדין למשמעת יסוד להניח כי עד שזימן אחד הנאשמים יעיד לרעת נאשם אחר, רשאי להתיר לנאשם האחר, אם לא חקר את העד חקירה ראשית, לחקרו חקירה שכנגד לפני התובע.
עד מטעם בית הדין למשמעת
76.
נקרא עד להעיד מיזמת בית הדין למשמעת, ייתן בית הדין למשמעת לבעלי הדין הזדמנות לחקרו חקירה שכנגד בסדר שיקבע.
סמכות לסרב להזמנת עד
77.
בית הדין למשמעת רשאי לסרב לבקשה להזמין עד אם הוא סבור שעדותו אינה נוגעת לעניין הנדון, או שתוכן עדותו ניתן להוכחה בדרך אחרת, או אם ראה שאין בה צורך, או שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת.
סימן ד'- פסק הדין
הכרעת הדין
78.
(א
בתום בירור האשמה יחליט בית הדין למשמעת, בהחלטה מנומקת בכתב (להלן — הכרעת הדין), על זיכוי הנאשם, או אם מצא אותו אשם, על הרשעתו; שופטי מותב בית הדין למשמעת יקראו את הכרעת הדין על נימוקיה בפומבי, יחתמו עליה וירשמו בה את תאריך הקריאה; בית הדין למשמעת רשאי, במקום לקרוא את הכרעת הדין למסור לנאשם העתק ממנה; ולהודיע בפומבי אם מצא את הנאשם אשם או זכאי, זיכה בית הדין את הנאשם, יודיע את דבר הזיכוי בתחילה.
(ב
על אף האמור בתקנת משנה (א), אם הודיע בית הדין למשמעת על זיכוי הנאשם, רשאי הוא:
(1)
לפרט נימוקיו מיד או תוך שלושים ימים מיום ההודעה;
(2)
לקרוא את הנימוקים בפומבי או, בהסכמת בעלי הדין,
להמציאם להם בכתב, תוך שלושים ימים לאחר קריאת פסק
הדין.
סדר הבאת ראיות וסיכומים לעניין העונש
79.
(א
הורשע הנאשם, יביא התובע ראיותיו לעניין העונש תחילה; סיים התובע הבאת ראיותיו לעניין העונש או שלא הביא ראיות כאלה, רשאי הנאשם להביא ראיותיו לעניין העונש.
(ב
נסתיימה הבאת הראיות לעניין העונש, רשאי התובע, ואחריו הסניגור והנאשם, להשמיע סיכומיהם לעניין העונש.
גזר הדין ופסק הדין
80.
(א
בתום הטענות לעניין העונש יגזור בית הדין למשמעת את דינו של הנאשם; בית הדין למשמעת יקרא את גזר הדין בפומבי, שופטי מותב בית הדין למשמעת יחתמו עליו ויירשמו בו את תאריך קריאתו; ניתן גזר הדין שלא בפני הנאשם, יישלח אליו עותק מפסק הדין.
(ב
הכרעת הדין וגזר הדין יחד מהווים את פסק הדין.
הסבר על זכות הערעור
81.
בתום קריאת גזר הדין יסביר בית הדין למשמעת לנאשם את זכותו לערער על פסק הדין ויודיע לו על המועד להגשת הערעור.
פרק ג' – בית הדין לערעורים
הגשת ערעור
82.
(א
ערעור, בין של הנאשם ובין של המפקח הכללי של משטרת ישראל או מי שהוא הסמיכו לכך, יהיה בהגשת כתב ערעור מנומק חתום ביד המערער או בא כוחו.
פה סיכמנו על נוסח אחר ממה שמופיע כאן, אני אקריא אותו:
(ב התקופה להגשת ערעור תהיה כאמור בסעיפים 57 או 62(1) לחוק,
כתב הערעור יוגש בחמישה עותקים לבית הדין לערעורים.
נימוקי הערעור
83.
כתב ערעור יפרט את נימוקיו, ואולם אם לא ניתנו בכתב הערעור נימוקים או לא פורטו במידה מספקת, רשאי נשיא בית הדין לערעורים להורות למערער להגיש נימוקים, או נימוקים מפורטים יותר, במועד שיקבע; לא מילא המערער אחר הוראה זו, רשאי בית הדין לערעורים, בתחילת הדיון בערעור, לדחות את הדיון מטעם זה בלבד.
עפרה פויר
¶
יש לי בקשה אחת, בסעיף שתיקנו 82(ב) התקופה להגשת כתב ערעור, מכיוון שמשתמשים לאורך כל הדרך במושג "כתב ערעור" אז ראוי שזה יהיה גם כאן.
עידו בן-יצחק
¶
המצאת העתק למשיב
84.
העתק מהודעת הערעור ונימוקיו כאמור יומצאו למשיב; היה המשיב המפקח הכללי, יומצא ההעתק לראש אגף משאבי אנוש במטה הארצי של משטרת ישראל.
תיקון הודעת הערעור
85.
המערער רשאי, בכל שלב של הערעור, לתקן את הודעת הערעור או את נימוקיה, ברשות בית הדין לערעורים.
איחוד ערעורים
86.
ערעורים על פסק דין שהגישו יותר מבעל דין אחד, יאוחדו ויידונו כאחד, אולם רשאי בית הדין לערעורים לדון בהם בנפרד.
העברת
תיק בית הדין למשמעת
87.
"הוגש ערעור, תעביר מזכירות בית הדין למשמעת לבית הדין לערעורים את תיק בית הדין למשמעת שעליו הוגש הערעור".
סיכמנו שתתווסף ההגדרה – "תיק בית הדין למשמעת שהיא התיק ששימש את בית הדין בהליך שהתקיים לפניו לרבות כתב האישום, פרוטוקול, מוצגים, הכרעת הדין, גזר הדין, ובקשות שהוגשו במסגרת ההליך ובהחלטות שניתנו בהן".
התנגדות למותב בית הדין לערעורים
88.
(א
בתחילת הדיון ישאל נשיא בית הדין לערעורים אם יש התנגדות למותב בית הדין לערעורים.
(ב
ביקש בעל דין לפסול שופט, ובית הדין לערעורים קיבל את בקשתו, יושהה הדיון עד למינוי שופט אחר, נדחתה בקשת בעל דין לפסול שופט – יודיע בית הדין לערעורים לבעל הדין את הטעמים לדחייה, וכן יודיע לו על זכותו להגיש ערר על הדחייה לפני נשיא בית הדין לערעורים שיצא לקצבה ושמינה המפקח הכללי לעניין זה. (בתקנה זו- הנשיא שמונה).
(ג)
ביקש בעל דין להגיש ערר על דחייה כאמור בתקנת משנה (ב) יושהה המשך הדיון עד להכרעת הנשיא שמונה; המערער יגיש את הערר בהודעה מנומקת בכתב תוך 24 שעות.
(ד
החליט הנשיא שמונה לקבל את הערר, ימונה שופט אחר.
(ה
נודעה לבעל דין עילת הפסילה במהלך הדיון, רשאי הוא להעלותה מיד לאחר שנודע לו עליה.
סדר הטענות בערעור
89.
(א
בערעור יטען תחילה המערער ואחריו המשיב, ואחריו רשאי המערער לטעון בתשובה לטענות המשיב.
(ב
באיחוד ערעורים של נאשם ושל תובע יטען תחילה הנאשם, זולת אם הורה בית הדין לערעורים על דרך אחרת; באיחוד ערעורים של נאשמים אחדים יקבע בית הדין לערעורים את סדר הטענות ביניהם.
(ג)
יכול בית הדין לערעורים להתיר לכל אחד מבעלי הדין להוסיף לטעון או להשיב על טענות בעל דין אחר.
(ד
נתבקש בית הדין לערעורים להחליט בעניין עונשו של נאשם, רשאים סניגורו ואחריו הנאשם לטעון אחרונים לפני סיום הדיון.
גביית ראיות
90.
בית הדין לערעורים רשאי, אם היה סבור כי הדבר דרוש לעשיית צדק, לגבות ראיות או להורות לערכאה הקודמת לגבות ראיות שיורה.
שינוי במסקנות
91.
בית הדין לערעורים רשאי להסיק מחומר הראיות שהיה לפני הערכאה הקודמת או לפניו מסקנות שונות משהסיקה הערכאה הקודמת או לקבוע כי אין בו יסוד למסקנותיה.
ראיות במשפט שהוחזר
92.
הוחזר המשפט לערכאה הקודמת, רשאית היא בכפוף להוראות בית הדין לערעורים להיזקק לראיות שגבתה לכתחילה בלי לגבותן שנית.
הפרוטוקול – ראיה לכאורה
93.
פרוטוקול בית הדין למשמעת ישמש ראיה לכאורה למהלך הדיון, אולם בערעור באותו עניין אין לטעון נגד דיוקו של הפרוטוקול ואין להביא ראיות לטעות בו אלא ברשות בית הדין לערעורים.
דחיית ערעור על אף טענה שהתקבלה
94.
בית הדין לערעורים רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה שנטענה, אם היה סבור כי לא נגרם עיוות דין.
קריאת פסק הדין בערעור
95.
פסק הדין ייחתם בידי שופטי מותב בית הדין לערעורים וייקרא בפני הנאשם, או יומצא לו העתק ממנו, כפי שיקבע בית הדין לערעורים; זיכה בית הדין לערעורים את הנאשם או דחה ערעור על זיכויו, יודיע על כך בתחילת פסק דינו, ורשאי הוא –
(1)
לפרש את הנימוקים מיד או תוך שלושים ימים מיום קריאתו;
(2)
לקרוא את הנימוקים בפומבי או, בהסכמת בעלי הדין, להמציאם להם
בכתב תוך שלושים ימים לאחר קריאת פסק הדין.
פרק ד' – הוראות שונות
המצאת מסמכים
96.
(א
מסמך שיש להמציאו לבעל דין או לעד לפי החוק או לפי תקנות אלו, תהיה המצאתו באחת מאלה:
(1)
במסירה לידו; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו –
לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים,
ובתאגיד ובחבר בני אדם – במסירה במשרדו הרשום או לידי
אדם המורשה כדין לייצגו;
(2)
במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני
האדם עם אישור מסירה; בית הדין רשאי לראות את התאריך
שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה.
(ב
מסירת מסמך לידי סניגור הנאשם או מסירתו במשרד הסניגור לידי פקידו, וכן משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מען משרדו, כמוה כהמצאה לנאשם, זולת אם הודיע הסניגור לבית הדין תוך חמישה ימים ממועד המסירה כי אין ביכולתו להביא את המסמך לידיעת הנאשם.
(ג
ראה בית הדין כי המצאה לפי סעיף זה לא בוצעה עקב סירוב לקבל את המסמך או המכתב או לחתום על אישור המסירה, רשאי בית הדין לראות את המסמך כאילו הומצא כדין.
(ד
ראה בית הדין שאי אפשר להמציא את המסמך כאמור בתקנות משנה (א) ו – (ב), רשאי הוא להורות על המצאתו בדרך אחרת שיורה.
הגשת ערעור על הטלת קנס
97.
המבקש לערער על החלטת בית הדין למשמעת המטילה קנס בגין ביזיון בית הדין למשמעת, יגיש את הערעור לבית הדין לערעורים, בהודעה מנומקת בכתב, תוך 15 ימים מיום קבלת ההחלטה.
טפסים מודפסים של פרסומים משטרתיים
98.
טופס מודפס של פקודות משטרת ישראל וכל טופס מודפס של פרסום אחר של המפקח הכללי או של משטרת ישראל שאישר המפקח הכללי כפרסום רשמי לעניין תקנות אלה, המכילים פקודה, צו, הוראה, נוהל, או מינוי, ישמשו ראיה לכאורה לנתינתם ולתוכנם.
תעודות משטרתיות כראיה
99.
מסמך הנחזה כמסמך שנחתם בידי שוטר במילוי תפקידו והכולל פרטים בדבר העניינים המפורטים להלן ישמש להם ראיה לכאורה:
(1)
שירות במשטרת ישראל או העדר משירות כזה;
(2)
היחידה שעימה נמנה אדם במשטרת ישראל;
(3)
עבירות שבהן הורשע אדם בשירות במשטרת ישראל;
(4)
תאריך הקבלה למשטרת ישראל או השחרור ממנה;
(5)
דרגה או תפקיד במשטרת ישראל או זמן קבלתם;
(6)
פרטים אישיים אחרים הנוגעים להשתייכותו של אדם למשטרת
ישראל;
(7)
שוויו הכספי של רכוש משטרתי.
ביטול
100
תקנות המשטרה (סדרי דין בדיון משמעתי), התשמ"ט – 1989
- בטלות.
עידו בן-יצחק
¶
95א שכר והוצאות עדים שאינם שוטרים -
(1) בתקנה זו –
"בית דין" – בית דין למשמעת, בית דין לערעורים או דן יחיד לפי העניין;
"שכר" – שכר בטלה, שכר מומחה או שכר רופא, לפי העניין;
(2) עד שאינו שוטר, שהתייצב להעיד בפני בית הדין, רשאי בית הדין להורות שישולמו לו דמי נסיעות הלוך וחזור מן המקום שממנו הגיע עד למקום שבו התקיים הדיון וגם שכר ודמי לינה, כפי שיראה בעיני בית הדין, ובלבד שהתשלום לא יעלה על הסכום הקבוע לשכר עדים בתקנה 10 לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974 (להלן תקנות סדר הדין הפלילי)
95ב שכר נציגי ציבור -
שכר השתתפות נציג ציבור בבית דין למשמעת או בבית דין לערעורים יהיה כאמור בתקנה 1
לתקנות בית הדין לעבודה (תשלום לנציגי ציבור), התשל"ח 1978.
חיים אמיגה
¶
כבר שילמו לו לפי נהלים פנימיים, דיברתי עם נשיאת בית הדין למשמעת, כן שילמו לו אבל לפי איזשהו נוהל, זה לא עוגן בתקנות.
היו"ר אמנון כהן
¶
אתם רוצים לעגן את זה. אני זוכר שמישהו הלך - - - מבית משפט כסף, או שהיה סוג מסוים של דין כן קיבל וסוג מסוים של בית דין להגיד לא קיבל.
חיים אמיגה
¶
שאלה קצרה, להלן תקנות סדר הדין הפלילי, צריך את זה פה? לא נראה לי שעושים עוד שימוש בתקנות סדר הדין.
יפה שפירא
¶
אני לא מבינה למה כתוב כאן "לא ירשה בית הדין למשמעת חקירה שיש בה משום עלבון או פגיעה בכבודו של אדם הפחדה או הטעייה", זה לא ברור? מה אתם מפחידים - - -
עידו בן-יצחק
¶
ההנחה היא שמי שמוסר את המסמך, לא צריך להתחיל לחפש לו - - -
בוא נגיד, זה קיים בהליכים קצת יותר מורכבים מאשר בהליכי משמעת.
היו"ר אמנון כהן
¶
המשרד לבטחון הפנים הבטיח לוועדה שהוא מתקן את תקן כליאה, בגלל שבעיסקת שליט שיחררו מעל 1,000 אסירים, ולמעשה תקן הכליאה שאישרנו לא רלבנטי, כי המשפחות פונות לוועדה. אנחנו הפנינו את בקשתם למשרד לבטחון פנים, אמרו שיבחנו את הסוגיה תוך מספר ימים, עוד מעט שבועיים, ואני נוטה לעצור כל דבר שקשור למשרד לביטחון פנים, אבל התקנות האלה כל כך חשובות שממש חבל לעכב את זה עוד יום, עוד שעה.
היו"ר אמנון כהן
¶
אנחנו בינתיים לא נצביע, כאשר תעדכן אותי, אני אנסה. אני לא רוצה לעכב באמת, אבל המשפחות לא נותנות לי להעביר שישי שבת. מגיעים אליי כבר הביתה. מה אני עושה, עד אז אנחנו לא נעביר?
היו"ר אמנון כהן
¶
אנחנו אנשים אחראים, אבל יש גבול גם לאחריות שלנו. בבקשה תמסור ליואל הפעם בגלל שעשיתם עבודה מצוינת ואתם אנשים נחמדים, לתשומת ליבכם, אני רוצה בשבוע הבא תשובה טובה למצוא פתרון.
הוועדה שמעה והוקראו כאן סעיפים של התקנות שהוגשו לוועדה, וגם את תקנות המשטרה סדרי דין ודין משמעתי. ותקנות משטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים הוראות שונות), סדרי דין בדיון משמעתי.
היו"ר אמנון כהן
¶
אם יש התאמות נוסחיות כאלה או אחרת, אני מסמיך אתכם, תשבו מולם ותעשו.
מי בעד אישור התקנות -
הצבעה
בעד – פה אחד
התקנות אושרו.
היו"ר אמנון כהן
¶
עבר פה אחד.
הוצבע ועבר פה אחד. יישר כוח לכם, תמשיכו לעבוד, תנו ביטחון לאזרחי מדינת ישראל, ותמשיכו את העשייה. אנחנו איתכם לאורך כל הדרך. בהצלחה. אני מצפה לתשובה טובה.
תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 10:05.>