PAGE
76
ועדה משותפת לפנים וכלכלה לדיון בהצ"ח התכנון והבנייה
03/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 49 >
מישיבת ועדה משותפת לפנים וכלכלה לדיון בהצ"ח התכנון והבנייה
יום שלישי, ח' בטבת התשע"ב (03 בינואר 2012), שעה 11:30

<הצעת חוק התכנון והבניה, התש"ע-2010>

חברי הוועדה: >
אמנון כהן-היו"ר

>
אסף רוזנבלום - אדם טבע ודין

אהרון רוני בן אריה - חבר ועד, איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות

איריס האן - רכזת, החברה להגנת הטבע

בן ציון - ע' יועמ"ש המשרד לבטחון הפנים, המשרד לבטחון פנים

רקפת טיבי - ממונה ארצית על תכנון סטטוטורי, חברת מקורות

ישי שניידור - הסתדרות ההנדסאים, מוזמנים שונים

ירון מאיר - יועץ משפטי, מרכז המועצות האזוריות

נתן מאיר - יועץ משפטי מרכז השלטון המקומי+ פורום ה-15+איגוד מהנדסי ערים, מרכז השלטון המקומי

אמיר רשף - רפרנט ממ"י באגף התקציבים, משרד האוצר

עינת גנון - סגנית מנהלת אגף תכנון ובנוי ערים, משרד הבינוי והשיכון

שלום גולדברגר - מהנדס ראשי ארצי, משרד הבריאות

גנאדי קמנצקי - מנהל אגף מיפוי ותכנון, משרד החינוך

יעל אחילאה - לשכה משפטית, משרד המשפטים

ארז קמיניץ - ראש תחום יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יהודה זמרת - יועץ משפטי, משרד הפנים

קארין טלמור - יועצת לפיתוח והטמעת כלים וידע, משרד הפנים

אסנת רוזן קרמר - מנהלת אגף פיתוח תהליכי רישוי, משרד הפנים

מאיר ברקן - התאחדות הקבלנים והבונים בישראל

אדי וייס - סגן היועץ המשפטי, משרד הרווחה

נירית אהרון - לשכה משפטית, רשות הטבע והגנים הלאומיים

רוני מלכא - מנהל חטיבת אכיפה, רשות הטבע והגנים הלאומיים


רחל אלתרמן

איריס פרנקל כהן

יפה שפירא

יפעת קדם
הצעת חוק התכנון והבניה, התש"ע-2010

אני פותח את הדיון של הוועדה המשותפת לפנים וכלכלה בהצעת חוק התכנון והבנייה, התש"ע-2010. אנחנו דנים היום בפרק י': הוראות שונות, סעיפים 557-568. כשנסיים את זה נראה איך מתקדמים להמשך דיון בסעיפים הבאים, לתיקונים העקיפים שיהיו אחר כך.
רק לעדכן את הצוות שיושב כאן איתנו בהתמדה מעל שנה וחצי, כמעט יותר. יש בשורה לשותפים שלנו כולם, שהנושא של חוק דיור בר-השגה שביקשנו כוועדה להטמיע בחוק התכנון והבנייה.. למרות שבדיון הראשון בוועדת שרים לענייני חקיקה אמרו שהדיון הבא יהיה בעד חודשיים לאחר שיבחנו את המלצות טרכטנברג, שגם שם יש המלצות לדיור בר-השגה, הקדמנו את הדיונים. ישבנו כאן בוועדה מקדימה, בדיון מקדים עם האוצר, המשפטים, הפנים והשיכון על מנת למצוא את הנוסחה המתאימה, כי אנחנו רוצים להתקדם ברפורמה. אני מברך על ההסכמה, למרות שיש סעיפים שאנחנו עדיין צריכים ללבן. הסכמתי לתאם עם הגופים, עם הממשלה. זה למעשה האישור הלא מושלם. לא כל מה שהנחתי כהצעת חוק פרטית יש לגביו הסכמות. יש עדיין דברים שאנחנו לא הסכמנו עם הממשלה. הפלטפורמה שתעבור מחר בקריאה טרומית במליאת הכנסת היא הפלטפורמה שהונחה על שולחן הכנסת - אי אפשר אחרת - אבל סיכמתי שנעשה בה שינויים בוועדה בתיאום עם הממשלה. לא נוכל להתייחס למכלול של כל הסעיפים שנמצאים שם, כי יש מסלולים שגם משרד השיכון אמר שיש לו יכולות בלי חקיקה לתאם. אנחנו רוצים לפתור את הבעיה, לא כותרות. הסכמתי שמשרד השיכון ישלים את החקיקה בצדדים שהוא יכול להשלים, איפה שמצריך חקיקה בהיבט הענייני ובהיבט הקנייני אנחנו נטפל בחוק משלים.
סיכום נוסף שהיה הוא שלא יהיה חוק נפרד, שכל החוק ישולב בתוך רפורמת תכנון ובנייה כצעד משלים, כפרק משלים לנושא של הרפורמה. לא צריך לחכות לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית, אלא טרומית עוברת. אנחנו דנים בנושא של דיור בר-השגה. כשנגיע להסכמות כל הסיכום יועבר לתוך הרפורמה כחקיקה אחת, כרפורמה אחת, לא צריך חקיקה משלימה. זה ההישג שהשגנו עם הממשלה. אני חושב שזה מבורך, זה חוסך לנו הרבה זמן, אם כי הייתי אמור להתפשר על מספר דברים. אני חושב שיש פה בשורה בהיסטוריה של מדינת ישראל, שיש מישהו שמסתכל ומכוון לנושא של דיור בר-השגה ואומר מה זה בדיוק דיור בר-השגה, לאיזה שלבים הוא יתפתח. יש 4 מסלולים שאנחנו נדון בהם. אני כמובן אקיים דיון מיוחד בנושא הזה ובשילובו בתוך הרפורמה. אנחנו נעשה דיון. יוזמנו כל מי שחשוב לו הנושא הזה. נשמע גם הערות מהציבור. בתקופה הזאת הייתה גם מחאה ציבורית. אנחנו כמובן נרצה מאוד שהציבור הצעיר ישתתף, ישמע ויביע את עמדתו. אמרתי שבסוף אני רוצה שתצא רפורמה טובה. בעזרת ה' נדאג שתצא רפורמה טובה. אני עוד לא יודע מתי. קודם נעבור טרומית. גם נחליט איזה סוג של דיון נעשה, באיזו מתכונת נעשה אותו. יכול להיות שנעשה אותו פתוח לתקשורת. יש כמה רעיונות. יש דובר לוועדה שהמליץ לי על כמה רעיונות. אמרתי לו שיבחן, יכין את עצמו. אני כמובן אודיע לכם במעוד מועד איך הדיון הזה יהיה. זאת בשורה. אני מודה לממשלה שהסכימה להקדים את הדיון . יש בשורה שמחר זה עובר בטרומית. זאת גם בשורה. תודה לממשלה ולראש הממשלה שלא התנגדו. הוא יכול היה להגיד: חכו לטרכטנברג, חכו עד שאני אבחן, עד שאני זה, עד שאני זה. כמובן אנחנו יודעים איך הדברים מתנהלים. הוא אמר: "הנושא הזה חשוב לממשלה, תקדמו, אנחנו איתכם, איפה שיש התלבטויות אנחנו נלבן". אני מברך על כך. כמובן אמרנו שנודיע לכשיהיו ניסוחים שהם פחות או יותר מוסכמים. אני מבטיח לפרסם את זה באתר, כל אחד יכין את ההערות שלו. לאחר מכן נקיים גם דיון, נשמע את ההערות ונשתדל לבוא לקראת כל אלה שהעלו את ההערות, עד כמה שאפשר, בתיאום עם משרדי הממשלה. זה עדכון על-מנת שגם הנושא הזה יתקדם.
מרגע זה נעבור לפרק י', סעיפים 557-568. אנחנו נתחיל בהקראה, בהסבר ונפתח דיון להערות.

פרק א': הגדרות 1. "חוק מיסוי מקרקעין" – חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963;

מתחם פינוי ובינוי. 557. הכרז על מתחם פינוי ובינוי (א) הממשלה רשאית, בהמלצת ועדה למתחמי פינוי ובינוי שמונתה על פי סעיף 558 להכריז בצו (בחוק זה – צו הכרזה), על שטח כעל מתחם לפינוי לשם בינוי, או לעיבוי בנייה (בחוק זה – מתחם פינוי ובינוי.

(ב) (1) תוקפו של צו הכרז יהיה לתקופה שנקבעה בו, אך לא יותר משש שנים מיום תחילתו; (2) על אף הוראות פסקה (1), הממשלה רשאית להאריך את תוקפו של צו ההכרזה לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שש שנים מתום תקופת ההכרזה הראשונה, ובלבד שהתקיימו התנאים הבאים: (א) ההארכה נעשתה בתקופת תוקפו של הצו; (ב) אושרה או הופקדה תכנית לפינוי ובינוי במתחם הפינוי ובינוי שהוכרז באותו צו, או שמוסד התכנון החליט על הפקדתה; (ג) ההארכה נעשתה בהמלצת הוועדה למתחמי פינוי בינוי אשר ניתנה לאחר קבלת המלצתו של יושב-ראש מוסד התכנון המוסמך, ובהתאם לתנאים שקבעה; אושרה תכנית פינוי ובינוי, לא תידרש עוד המלצת יושב ראש מוסד התכנון המוסמך; (ג) הממשלה רשאית להסמיך את שר הבינוי והשיכון להרחיב, לצמצם או לשנות בצו, על פי המלצת הוועדה למתחמי פינוי בינוי, את גבולותיו של שטח שהממשלה הכריזה עליו, כעל מתחם פינוי ובינוי.

ההערה מתייחסת לבחינה הבין משרדית שנדרשת לצורך ההארכה. יכול להיות שבמקרה הזה מספיק ששר השיכון יחד עם השר לפי חוק זה, כלומר שר הפנים, יקבעו אם יש מקום להאריך. חבל על הבירוקרטיה.

הסברנו שהנושא נוגע גם לשר האוצר, גם למשרד התחבורה. יש פה מספר משרדים שהעניין נוגע להם.

בגלל זה הכל תקוע במדינה. כשיש ריבוי התייעצויות הכל תקוע. מספיק.

לכן אמרנו שבמקום ללכת ל-4 שרים ולעשות התייעצויות, שהממשלה תכריע. פעם אחת גוף אחד שפונים אליו שמקבל הכרעה. אם לא, יהיו פה פשוט התייעצויות עם 4 שרים. מבחינה פרקטית הממשלה כבר עדיפה.
558. ועדה למתחמי פינוי ובינוי. הממשלה תמנה ועדה לעניין מתחמי פינוי ובינוי, וזה הרכבה: (1) נציג שר הבינוי והשיכון, והוא יהיה יושב ראש; (2) נציג השר;(3) נציג שר האוצר; (4) נציג השר להגנת הסביבה; (5) נציג שר התחבורה והבטיחות בדרכים; (6) נציג ראש הממשלה; (7) נציג הרשות למקרקעי ישראל שימונה על ידי מנהל הרשות;

מפקחים 559. הסמכת מפקחים (א) השר רשאי להסמיך, מבין עובדי המדינה, עובדי רשות מקומית, עובדי ועדה מקומית או עובדי רשות שהוקמה בחוק, מפקחים לעניין חוק זה.

(ב) לא יוסמך מפקח לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה..

אתה מתכוון למפקחי בנייה?

כן, אלה מפקחי בנייה.

זה מוסדר היום.

יש היום הסדר. אנחנו רוצים לקחת את הסעיף הקיים היום ולהכניס בתוכו מספר שינויים שנובעים מהתפתחות חקיקתית ומבעיות שהתעוררו לאורך השנים בסמכויות.
(1) משטרת ישראל הודיעה, במענה לפניית השר אליה בעניין, כי אין מניעה למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי; לא הודיעה משטרת ישראל כאמור תוך חודשיים ממועד קבלת הפנייה אליה, לא יהיה בכך בלבד כדי למנוע הסמכתו של אדם כמפקח.

זאת אומרת שאם היא לא נתנה תשובה..

אם היא לא נתנה תשובה אנחנו מבחינתנו משוחררים להמשיך את ההליך, אלא אם כן אנחנו יודעים שיש לנו מידע או כל מניעה אחרת ואנחנו יכולים. זה שיקול דעת.

האם אני יכול להגיד שאם במקרים בהם מינהל התכנון לא נותן תשובות בזמן כזה וכזה אוטומטית הוא יקבל תשובה? זה אותו דבר.

אותו דבר.

בדברים מסוימים יש פה מנגנונים שאם תוך 30 ימים..

אני מגבה אותך, אדוני.

הוא אמר לי תוך 60 ימים. נתתי זמן. לא עברת, תתקדם הלאה.

אי אפשר לאכול את העוגה רק מצד אחד.

אנחנו נדון בזה.

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, בהתאם להוראות שקבע השר בהסכמת השר לביטחון פנים;

שאלתם אותו? הוא מסכים, נכון? עלה הנושא הזה בממשלה והשר לביטחון פנים נתן את דעתו? הוא אמר שהוא מוכן, שזה מסודר?

יש פה תיקון. הלשכה המשפטית של הכנסת מבקשת את המנגנון האוטומטי. היה נוסח בממשלה שלכאורה בא ואמר שכל עוד לא התקבל אישור אקטיבי אי אפשר להמשיך את ההליך.

אנחנו שינינו?

יש היום בחקיקה היותר מודרנית מנגנונים שנקבעו כדי להבטיח מעבר יותר מוקדם. המשטרה תעלה את השגותיה. כך צריך להיות.


(3) הוא עומד בתנאי כשירות נושאים בהתאם להוראות שקבע השר בהסכמת השר לביטחון פנים.

(ג) הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.


560. סמכויות מפקחים (א) לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה ,רשאי מפקח, לאחר שהזדהה לפי הוראות סעיף 561 – (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;


(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל על ביצוע הוראות חוק זה ; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים;


(3) לערוך בדיקות או מדידות.


(ב) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חלק ט', למעט סעיפים 538 ו-539, רשאי המפקח – (1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים (2) ו-(3) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), בשינויים המחויבים;

(2) לתפוש כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת מעבר וחיפוש, בשינויים המחויבים;

(3) לבקש מבית משפט צו חיפוש על פי סעי 23 לפקודת מעצר וחיפוש, ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו-45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים.
(ג) סירב אדם להיענות לדרישת המפקח, בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי המפקח לעכבו עד לבואו של שוטר, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות סעיף 75(ב) ו-(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בשינויים המחויבים.

(ד) אין בסמכויות מפקח לפי חוק זה כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שניתנו לו לפי כל דין אחר.


561. זיהוי מפקחים. מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו, ובהתקיים שניים אלה: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; (2) יש בידו תעודה חתומה בידי השר המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יראה על פי דרישה.


562. כניסה לקרקע (א) מי שהורשה לכך על ידי הוועדה המקומית או על ידי הוועדה המחוזית, מפקח שהוסמך לפי הוראות סעיף 559 או שוטר (בסעיף זה – מורשה) רשאי להיכנס בכל עת סבירה לכל קרקע ולסקור, למדוד ולבדוק אותה ולעשות בה כל פעולה הדרושה לביצוע חוק זה ולפיו, ובין היתר לצורך עריכתה וביצועה של תכנית;


(ב) לא ייכנס מורשה לבניין המשמש למגורים אלא בשעות היום ובהסכמת המחזיק, לאחר שמסר לו, ככל האפשר 24 שעות מראש, הודעה על כך בכתב.


(ג) לא ייכנס מורשה לקרקע שבהחזקת צבא הגנה לישראל או מי ששר הביטחון קבע לעניין זה, אלא באישור של מי שהוסמך לכך על ידי שר הביטחון.


(ד) לא אפשר מחזיק בקרקע למורשה להיכנס לקרקע ולעשות בה פעולה הדרושה לביצוע הוראות חוק זה, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לתת צו כניסה לקרקע (בסעיף זה – צו כניסה), אם מצא כי צו הכניסה דרוש לצורך ביצוע פעולה כאמור.

(ה) המחזיק בקרקע יאפשר כניסה לקרקע וביצוע הפעולה בהתאם לצו הכניסה, ויסייע באופן סביר לביצועה; לא עשה כן, רשאי המורשה על פי הצו לעשות שימוש בכוח סביר לשם ביצועו.
(ו) מחזיק כדין בקרקע רשאי לערער על צו כניסה שניתן לפי סעיף קטן (ד), ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 555, בשינויים המחויבים.

תחולה על המדינה, ביצוע סמכויות. 563. תחולה על המדינה (א) חוק זה מחייב גם את המדינה, אולם לא יחולו עליה הוראות חלק ט', פרט לסעיף 514; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו הפלילית של אדם אחר. (ב) המדינה פטורה מתשלום אגרה לגבי בנייה לצורכי ציבור.
564. אצילת סמכות. על אף האמור סעיף 33(א) לחוק יסוד: הממשלה, סמכויות הממשלה לפי חוק זה לא ניתנות לאצילה לאחד משריה.

1א. נציג שר. נציג שר במוסד תכנון יהיה מבין עובדי משרדו של השר הממנה אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה.

כאן יש איזו שהיא תוספת שדיברנו עליה אתמול. התוספת הזאת אומרת: "יהיה מבין עובדי משרדו של השר הממונה ובעל כישורים לייצג את ענייני המשרד".

568. גביית סכומים המגיעים לוועדה מקומית או למדינה (א) סכומים המגיעים לוועדה מקומית או למדינה לפי חוק זה, לרבות תשלומי חובה, היטל השבחה ותשלומי איזון, ניתן לגבותם בהוצאה לפועל כאילו היו פסק דין סופי של בית משפט.

(ב) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), על סכומים כאמור תחול פקודת המסים (גבייה.


(ג) הוצאות שנפסקו על ידי מוסד תכנון המוסמך לפסוק הוצאות לפי חוק זה, סכום פיצויים או פיצויי הפקעה שנפסקו על ידי שמאי מכריע או ועדת ערר כנגד מי שאינו המדינה, ניתן לגבותם בהוצאה לפועל כאילו היו פסק דין סופי של בית משפט;

יש הערה נוספת שהערתי כאן - היא דווקא מונחת לפתחכם - לגבי סעיף 563(א). הסעיף הזה מאפשר להוציא צו הפסקה שיפוטי כנגד המדינה. העניין הוא שהסעיף הזה מבחינה היסטורית הוא איזו שהיא שארית מהסדר קודם שהיה ואיפשר לתובע להגיש תביעה כזאת כנגד המדינה. היום, כאשר התובעים הם התובעים של המדינה אני לא רואה איך פרקטית זה נעשה.

היועץ המשפטי לממשלה מגיש וגם מנחה את אותם גורמים, הוא לא צריך בית משפט כדי להנחות אותם.

אני לא מצליחה להבין איך זה ייעשה. זה לא ייעשה.

בסדר. נבחן את זה. אנחנו מבינים את המשמעות. (ד) היטל השבחה המוטל על מקרקעין על פי חוק זה יהיה שעבוד ראשון על אותם מקרקעין, ואולם יראו שעבוד ראשון לפי סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גביה) כקודם לו.
(ה) הוצאות ביצוע צווים שבוצעו על ידי המדינה, הוועדה המקומית או רשות הטבע והגנים ניתן לגבותם בהוצאה לפועל כאילו היו פסק דין סופי של בית המשפט.

(ו) שכר טרחה המגיע לשמאי מכריע או לשמאי מייעץ לפי חוק זה, ניתן לגבותו בהוצאה לפועל כאילו היה פסק דין סופי של בית משפט.


565. ביצוע ותקנות (א) השר ממונה על ביצוע של חוק זה ,והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו בהתייעצות עם המועצה הארצית, ובין השאר בעניינים אלה:


(1) הוראות לעניין בקשות להיתרים, תוקפם והתנאים בהם, לרבות הנוהל להגשה מקוונת של תכנית, של בקשה להיתר או של בקשה למידע והחתימה על מסמכים אלה;


(2) הוראות לעניין הטפסים וסדרי הנוהל בכל הליך לפי חוק זה למעט הליך בוועדה ערר, בבית משפט או בבוררות;
(3) הוראות בעניין גודלם, גובהם ונפחם של חדרים, יחידות דיור ובניינים מראם החיצוני, בטיחותם, יציבותם והספקת שירותים בהם, הגנה עליהם מפני רע, אקלומם, אוורורם וניזוקם;

(4) הוראות לעניין מספר מקומות החנייה שיש להתקין לכל שימוש בקרקע ומיקומם, ובדבר דרכי הגישה לבניינים ולמגרשים;


(5) הוראות לעניין בטיחות הציבור והעובדים בעת ביצוע עבודה הטעונה היתר לפי חוק זה, לרבות לעניין ערימת חומרים ופסולת בדרכים ובקרקעות ופינויים מאלה;

ההערה שלי מתייחסת לעובדה שחוק התכנון והבנייה מאפשר גם עבודות שפטורות מהיתר. גם פה צריך להבטיח את הבטיחות.

יש הוראות בחקיקה שמסדירות את נושא הבטיחות. לא באנו להחליף את חוק הבטיחות בעבודה, את סמכויות התמ"ת, את סמכויות כל השרים. יש לנו נושאים שבאים ומסדירים. במקרה שאין היתר חלות ההוראות כלליות לגבי בטיחות, יש את דיני הנזיקין. בהחלטה אם צריך לתת פטור או לא לתת פטור תיבחן, בין היתר, המשמעות של ביצוע העבודה והשלכותיה. דיברנו שפטור לא יינתן אם יש לזה השלכות על הסביבה. אם זה מסכן זה לא ייכנס לפטור. העבודות של הפטור הן לא העבודות של הבטיחות.

(6) הוראות לעניין הזמנים והדרכים שבהם יש לבצע עבודה הטעונה היתר לפי חוק זה או שבהם מותר שימוש חורג לפי חוק זה, הכל כדי למנוע מטרד מהשכנים ומהציבור;

(7) בהסכמת שר האוצר – אגרות שישתלמו לפי חוק זה, לרבות לעניין בקשה למידע, בקשה להיתר, הגשת תכנית, הגשת ערר, בקשה לאישור אחר לפי חוק זה ובקשה להשבת היטל השבחה;


(8) הוראות אחידות לעריכתן של תכניות, תנאים להגשתן וקליטתן;


(9) דרכי העיון בתכניות, בהיתרים ובמסמכים שמותר לעיין בהם לפי חוק זה;


(10) כללים לחישוב שטחם של מגרשים לבנייה לצורכי רישוי ותכנון, ולחישוב השטח הכולל המותר לבנייה, גובה הבניינים, ומספר הקומות;


(11) כללים לעניין הוכחת זכות בקרקע לעניין חוק זה;


(12) כללים לעניין הקמת בניינים זמניים, השימוש בהם ופירוקם וכן לעניין אתרי התארגנות;


(13) הוראות לעניין נוסח ההודעה, צורת הפרסום של הודעות לפי חוק זה ובין היתר הוראות לעניין פרסום הודעה על גבי שלט, לרבות מספר השלטים, צורת השלט, הכיתוב עליו, מידותיו, אופן הצבתו ומיקומו, דרכי הסרתו, אחריות מגיש התכנית להצבת השלט, תחזוקתו והסרתו וכן הוראות לעניין דרכי פרסום חלופיות;


(14) בדיקת חומרים המשמשים או שנועדו לשמש לבניין, בין שנקבע להם תקן רשמי ובין שלא נקבע, וכן בדיקת הקרקע לביסוס הבניינים;


(15) דרכי מסירתם של הודעות, מסמכים ותעודות אחרות לפי חוק זה, למעט הודעות ומסמכים בהליכים משפטיים;


(16) כללים בדבר פיקוח וביקורת במקום הבנייה, ודיווח על ביצוע עבודה;


(17) כללים בדבר חיוב ועדה מקומית להעביר לאוצר המדינה חלק מסך האגרות ששולמו עבור הגשתה של תכנית או בקשה להיתר, בשל אי עמידה במועדים הקבועים בחוק זה לעניין אותה תכנית או בקשה כאמור;


(19) בהסכמת השר לביטחון פנים – מידע הנדרש בדבר הגשת כתב אישום או הרשעה לצורך בדיקת תנאי כשירות של ממלאי תפקידים לפי חוק זה.


(ג) השר יתקין תקנות לפי חוק זה בהתייעצות עם המועצה הארצית.


תקנות כאמור בסעיף קטן (א), שעניינן מתקני תקשורת בלבד, יותקנו בהתייעצות עם שר התקשורת.

הרשימה הזאת מהווה חלק קטן מרשימת התקנות שנדרשות לצורך יישומו של החוק. רשימת כל התקנות נמצאת בפניכם, מה שנקרא מיפוי חקיקת משנה הנדרשת לביצוע של החוק. זה לא מעט. התקנות הרלוונטיות לחוק שנקבעו מכוח החוק הקיים שבטל לפי החוק שאנחנו דנים בו, ימשיכו לעמוד בתוקפן ככל שהן לא סותרות את כל מה שקורה בחוק לפי סעיף 23 לחוק הפרשנות. הבעיה מה קורה עם מה שחסר. לגבי מה שחסר יש שתי שאלות שמתעוררות. אחת זה מבחינת לוח הזמנים. אין בחוק, ואני מניחה שלא בהכרח צריך להיות בחוק, איזו שהיא קציבת זמנים לגבי תקנות שצריך להתקין לצורך יישומו. אין ספק שיש פה תקנות שבלעדיהן אי אפשר יהיה להתחיל לעבוד, לכן אני מאוד אשמח - אני מניחה שגם היושב-ראש מאוד ישמח – לשמוע איך הולכים להתמודד עם הדבר הזה, עם המאסה העצומה של תקנות שצריך לאשר בפרק זמן מאוד קצר.

הם כבר הכינו את התקנות לפני שהכינו את החוק. משרדי הממשלה מוכשרים.

המקום לדון בשאלה הזאת הוא בהוראות המעבר וכניסתו לתוקף של החוק, לא בסעיף הזה של ההסמכה. השאלה נשאלה. אני חושב שהתשובה צריכה להינתן בפרק של הוראות המעבר כדיון משלים, לא פה.

תעבירו הלאה את המסר שבדרך כלל כשמחוקקים חקיקות, אחר כך תקנות אנחנו תוחמים את התקנות בזמן כי הרבה פעמים חוק לא יכול להיכנס לתוקף כל עוד אין תקנות. בדרך כלל כל התקנות שנגזרות מהחוק עוברות שוב אישור ועדה על-מנת שעין פרלמנטרית תבחן אם עשיתם את זה מידתי, לא מידתי. תעבירו את זה הלאה. הוועדה עומדת לרשותכם. כמו שאנחנו באופן נמרץ עובדים על הסעיפים, כך גם על התקנות אנחנו נשב פה נמרצות שעות על גבי שעות, נשקיע זמן, נשנה איפה שצריך לשנות. בשביל זה התקנות מגיעות לוועדה. זה לתשומת לב כללי.

ברור שהכנסת לא רוצה שנטריד אותה בתקנות..

אנחנו אוהבים שמטרידים אותנו, בעיקר בתקנות.

יש תקנות שאתה מאוד..

על זה אני מוכן לדבר. התפישה היא שצריכה להיות אכסניה פה, אלא אם כן שוכנענו שאפשר בגלל הבירוקרטיה, בגלל זירוז..

בדרך כלל חקיקה זה 50 סעיפים ותקנות. החוק הזה, בגלל הרזולוציה שהוא נכנס אליה בנושאים, הוא בשלב שבין חקיקה לתקנות. חלק לא מבוטל מההסדרים המשניים שהם בדרך כלל בחקיקה בגלל החשיבות הוסדרו כבר בחוק הזה, לכן התקנות הן בדרך כלל הרבה פחות ממה שקורה בחקיקה ישראלית ששם נעשה ההסדר המהותי. צריך לראות את הדברים האלה. אנחנו אישרנו הרבה נושאים מאוד טכניים, מאוד ביצועיים של גודל חדרים, של גודל צנרת, מה יהיה מידת החום של צנרת פלסטית.

חשוב מאוד הנושא הזה.

נורא חשוב לראות את הנושאים המהותיים שנשארו, לכן באנו ואמרנו שבנסיבות שנוצרו, גם בגלל לוחות זמנים.. גם לגבי הנושאים המהותיים האבחנה איזה תקנות, להשקפתנו, ראוי שיהיו באישור ועדה ואיזה תקנות הן תקנות ביצוע במהותן..

רוב התקנות יישארו. התקנות הרחבות ביותר..

כמות התקנות שנאמרת פה היא קצת..

צריך להבין שאין ריק. אנחנו לא נמצאים בוואקום ביחס לשום תקנה שהחוק הזה מתייחס אליה.

כמעט.

כמעט. יש דברים שהם דברים חדשים. חלק מהדברים החדשים שהכנסנו מותנים כשלעצמם בקיומן של תקנות. ברור שהסעיף הספציפי שמחייב התקנת תקנות לצורך הפעלתו לא ייכנס לתוקף עד שלא.. אין הרבה כאלה. על רוב ההפניות שלנו לעריכת תקנות או סמכות להתקנת תקנות יש כבר שכבה של תקינה קיימת. זה בסדר שאנחנו רוצים לשפר אותה, אנחנו רוצים לעשות תקנות חדשות, אבל אין ריק, אין ואקום. צריך להבין שזה לא אם לא תהיינה תקנות בקבועי זמן כאלה ואחרים..

אנחנו נראה לגבי כל סעיף וסעיף. זה 620 סעיפים.

אני באופן כללי רוצה להגיד במענה להערה שנשמעה פה מהייעוץ, שזה לא שיש פה ריק. גם אם לא נספיק עד כניסתו של החוק לתוקף את כל 80 התקנות שצריך לשדרג, לא תמיד, או כמעט לא יקרה..

ידוע. ארז, אנחנו יודעים, אבל יחד עם זאת אנחנו אומרים שאת כל התקנות אנחנו צריכים לבחון, אולי יבואו לפה לדיון, אולי נאלץ בלב כבד להגיד שתעשו את זה בלי עין פקוחה של..

צריך לזכור שכל התקנות פה הן בין היתר בהתייעצות עם המועצה הארצית. אלו לא תקנות שנחתמות במחשכים.

אני לא אומר שהן לא עוברות עוד עין, אבל העין הפרלמנטרית, העין של הריבון היא הכי חשובה. שלחו אותנו לכאן ואמרו לנו שאנחנו המייצגים.

זה נכון.

בוועדות ארציות עושים את העבודה אנשי מקצוע. אנחנו צריכים עין ציבורית שתבחן.

אני הצעתי שנגדיר כמה תחומים שבהם יש הצדקה רבה יותר לאישור תקנות, כמו למשל תקנות שיש להן השפעה על זכויות אדם כאלו אחרות, או תקנות..

מה זה תקנות לזכויות אדם?

אפילו פרסום שהוא טכני לחלוטין.

פרסום זה בגופן 12,14,17.

יכול להיות משמעותי באיזו שפה זה ואיפה זה. תקנות לגבי נושאים חדשים, כמו מכוני בקרה.

זה ודאי שיבוא. יש לך ספק?

566. תקנות סדרי דין. שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לעניין סדרי הדין בהליכים לפי חוק זה בפני בית משפט, בפני ועדת ערר או בפני שמאי מכריע ובין השאר הוראות בדבר מתן צווים על פי המבקש בלבד.
566א. בכל מקום בחוק זה שנקבעה תקופה קצובה במספר ימים, יחולו הוראות אלה:

(1) נקבעה תקופה קצובה שעד 7 ימים – יימנו בה ימי עבודה בלבד;

(2) נקבעה תקופה קצובה שעד 30 ימים – יימנו בה ימים, כמשמעותם בפקודת הפרשנות, ואולם, במניין ימי התקופה לא יבואו ימי חול המועד סוכות או חול המועד פסח.

רישום מקרקעין 567. הגבלות לעניין רישום קרקעות בפנקסי המקרקעין (א) לא יירשמו חלוקה או איחוד של קרקעות בפנקסי המקרקעין אלא אם כן נקבעו בתכנית או בתשריט חלוקה ועל פי תשריט לצורכי רישום שאושר ככשר לרישום על פי פקודת המדידות.

(2) לא יינתן פסק דין חלוקה או לאיחוד של קרקעות אלא אם כן נקבעו בתכנית או בתשריט חלוקה.

(3) לא יהיה תוקף לרישום חלקה שנעשה בניגוד לסעיף זה.

(ד) אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מהוראות פקודת הסדר זכויות במקרקעין (נוסח חדש), מההוראות לפיה, או מכל סמכות הניתנת לפקיד ההסדר לפי הפקודה האמורה.

(5) לא יירשם תשריט חלוקה בפנקסי המקרקעין אלא על פי בקשת בעל הקרקע, המדינה, רשות מקומית או ועדה מקומית, ולאחר תשלום האגרות שנקבעו לכך על פי כל דין; על הבקשה ורישומה יחולו הוראות לפי חוק המקרקעין.

זה לא תוקף לרישום חלקה, זה רישום חלוקה.

ההערה מתייחסת לכך שצריך להסדיר את זה בחוק המקרקעין. דקה לפני הדיון הגיעו הערות של לשכת עורכי הדין שגם היא חושבת כך.

לא את הכל, את (ה).

האם את מתכוונת גם בחוק המקרקעין או שרק בחוק מקרקעין?

גם בחוק המקרקעין. חלק מההערות אפשר..

האמת היא שלא חייבים. זה לא משנה הרבה מהמצב היום. הסעיפים האלה חוזרים על סעיפים שנמצאים היום בחוק התכנון והבנייה. מי שעוסק במקרקעין צריך לדעת להסתכל גם בפרק של איחוד וחלוקה בחוק התכנון והבנייה.

אי אפשר לעשות חקיקה פה וגם שם.

סעיף 557. לא ברור איך הממשלה תבצע את ההכרזה. למה בכלל צריך את הממשלה בשביל לבצע את ההכרזה? יש ועדה כל כך מכובדת בסעיף 558 שממליצה להכריז על מתחם כמתחם פינוי-בינוי. אין, לפי דעתי, שום סיבה להעביר את זה לממשלה. צריך להסמיך את השר או לחלופין את שר הבינוי והשיכון ביחד עם השר להכריז על מתחם, לא ללכת לסרבול. זה בוודאי יעכב את הדברים.


שאלתי את השאלה מה קורה בינתיים עם מתחמי בינוי- פינוי שהוכרזו בעבר ועוד לא הבשילו להפקדה. מה קורה איתם? האם צריך להתחיל תהליך מחדש, להכריז מחדש? לא ברור לפי הסעיפים כאן. אני מבקש לקבל הסבר.


הסעיף הבא הוא סעיף 558. בסעיף 558 חסר באופן מאוד בולט בוועדה המאוד מכובדת נציג של השלטון המקומי. לא ברור איך בכלל לא הוכרז נציג השלטון המקומי שהוא הרלוונטי ביותר כדי לקבוע אם המתחם הוא סביר, אם הוא בכלל מתאים לפינוי-בינוי. זה שמפשיר מכיר הכי טוב את המצב בשטח. אין נציג לשלטון המקומי. לפי דעתי צריך להכניס נציג של השלטון המקומי.

בקשר למפקח. אני מבקש לקבל הסבר האם המפקח הממונה לפי חוק זה מייתר את המפקח העירוני או את הפיקוח העירוני. יש הרי פיקוח עירוני. נכון שצריך להסמיך את המפקחים העירוניים לקבל את הסמכויות המפורטות כאן בחוק, אבל לא צריך להוסיף עוד מפקחים שימונו על ידי השר או על ידי גורמים אחרים. יש פיקוח עירוני, לפי דעתי הוא יעיל. אם צריך להוסיף לו..

זאת הכוונה. לא השר ימנה פקחים.

כתוב.

הם ימונו על ידי השלטון המקומי, על ידי הרשות המקומית.

אם היה כתוב הרשות המקומית בלבד..

לא משתמע מכך? אתם רוצים למנות פקחים נוספים על ידי השר?

השר ממנה היום עובדי מדינה בתחומים השונים.

מפקח של בנייה עירונית.

גם מפקחים. יש מפקחים של ועדות מקומיות, מפקחים של ועדות מחוזיות.

זה קיים היום?

היום. גם עובדים של רשות ניקוז כנרת בתור מי שאחראיים על מתחם הכנרת.

תגדירו, בבקשה, שזה רק לוועדות מחוזיות וכן הלאה. לוועדות מקומיות יש פיקוח.

למה את העובד של רשות ניקוז כנרת שאחראי לשמור על מה שקורה במתחם הכנרת – זה מאגר המים הכי גדול של מדינת ישראל, יש משמעויות נורא גדולות – לא ראוי ונכון, כמי שכפוף לדיני משמעת, חלים עליו כל הכללים, להסמיך?

הכוונה היא להבהיר שזה לא גורע מהסמכויות של הוועדות המקומיות והרשויות למינוי הפקחים.

הוועדות המקומיות לא ממנות גם היום את הפקחים. הם כולם מוסמכים, מקבלים הסמכה. הם עוברים תנאי כשירות. השר ממנה אותם. לא כל ועדה מקומית בודקת את הכשירויות. צריך לזכור את הסמכויות של הפקחים האלה. הן קצת יותר גדולות מסמכויות של פקחים עירוניים רגילים שאתה רואה. ניתנות להם סמכויות עיכוב, ניתנות להם סמכויות חקירה. אנחנו לא נותנים את זה לאף פקח עירוני רגיל בחקיקה ישראלית. בגלל שזה סמכויות כניסה למקרקעין..

מה יעשו המפקחים העירוניים?

הוא מתכוון לכך שגם פקחים עירוניים צריכים סמכויות ממלכתיות.

השאלה אם הכוונה לייתר את הפיקוח.

לא לייתר, לכן אמרתי שאולי צריך הבהרה.

סעיף 565. דובר כבר די הרבה על עניין התקנות. יש הרבה מאוד תקנות שאינן כלולות ברשימה הזאת. בשביל מה צריך להכניס רשימה מפורטת בחוק? צריך להגיד שהשר יהיה מוסמך לתקן תקנות בהתאם לחוק. אם אתה עושה רשימה אתה אומר שהשר לא מוסמך לתקן את יתר התקנות.

כתוב בין היתר בנושאים האלה. הכוונה להתוות שיקול דעת.

יש עניין של כניסת החוק לתוקף של 6 חודשים - אני מקווה שיהיה מהר - מיום שיפורסם. אין שום סיכוי שכל התקנות שצריכים לכתוב יהיו מוכנות תוך 6 חודשים. צריך לקבוע בחוק הוראת מעבר שלגבי תקנות חדשות שלא יתוקנו ישתמשו בתקנות של החוק הקיים.

זאת ההבהרה שאומרת..

זאת בדיוק ההבהרה שצוינה.

זה חוק הפרשנות.

גם בחוק הקיים יש הרבה מאוד תקנות שביניהן ובין והתקנות של חוקים אחרים יש סתירות רבות. זאת אחת הסיבות, אולי, שהיה צורך לעשות סדר בחוק הזה. צריך לתת זמן להכין תקנות מסודרות. אני מסכים שצריך לקבוע מועדים. צריך לתת זמן לוועדות מצומצמות של משרד הפנים להכין תקנות.
עכשיו יש עוד בעיה. משרד השיכון עובד במקביל על קוד הבנייה. אני לא יודע מה זה קוד הבנייה. האם זה יהיה התקנות? אם זה יהיה בתקנות, אז בשביל מה צריך..?

משרדים עובדים כל הזמן, הם מחדשים. התפקיד שלהם להתחדש, להביא רעיונות חדשים, להוציא את הפלונטרים.

לפי ועדת זיילר קוד הבנייה אמור להחליף את כל התקנות, התקנים והמפרטים ולאחד אותם ביחד. אם זה קוד הבנייה, אז לא צריך..

ב-565 היה סעיף 19 עם סנקציה מזערית על מכוני הבקרה, על כך שייקחו חלק מהכסף ויעבירו אותו למדינה. בינתיים ביטלו את סעיף 19, אז אין בכלל סנקציה. אני חוזר ואומר שהחוק הזה לא יעבוד אם לא יהיו סנקציות על אי עמידה במועדים.

את זה אמרנו. נטפל בזה.

עכשיו אני רוצה לשאול משהו כללי. נעלם לנו חלק י"א.

לא נעלם. הוא זוכה לכבוד מיוחד.

זאת אומרת, לא עכשיו.

יש לנו מספר הערות. בנושא סעיף 559 שוחחנו עם נציג משרד המשפטים. אני מניח שתהיה בסופו של יום הסכמה. בסופו של יום זה לא החוק הראשון, לצערנו, שמדבר על הסמכת מפקחים.

כל יום אני דן בזה. אני לא יודעת מה עושה משטרת ישראל, אבל כל יום עוד פקח ועוד פקח.

בסופו של יום צריך שיהיה סעיף אחד לכל אותם חוקים. אי אפשר שבחוק הזה תהיה הגדרה אחת ובחוק אחר תהיה הגדרה אחרת, כי אין לזה סוף. שוחחנו על זה עם נציג משרד המשפטים.

זה מוסכם. יש דבר סטנדרטי, נבדוק אותו.

נבדוק את הנוסח. ראיתי את הנוסח, הוא לא שונה.

הוא לא שונה בהרבה.

הוא לא מאוד שונה, אבל 90 ימים..

אני חושב שאין בעיה עם 3 חודשים. יש טעם רב בהערה הזאת. לא דיברנו עם המשטרה כשביקשת את התיקון. יש טעם בהערה. אני חושב שצריך לקבל את ההערה הזאת באופן עקרוני.

רציתי להסביר ש-30 היום הנותרים האלה הם קריטיים.

יש לו חודשיים ולא שלושה.

זה קריטי מבחינתנו.

למה קריטי?

יש להם הרבה מפקחים להסמיך. יש להם הרבה עבודה.

עומס על המערכת.

איזו מערכת?

המערכת שמגיבה.

אנחנו מגישים שם של מועמד ותעודת זהות. הם אמורים לבדוק אם יש לו ר.פ, חקירות.

כמה זמן לוקח לבדוק? במחשב זה טיק טק.

אדוני, זה לא כל כך פשוט. ברגע שהכל בסדר זה רץ. מאחר ויש להם סמכויות אכיפה ולא רק סמכויות פיקוח, אנחנו צריכים מעבר לבדיקה של הרישום הפלילי לעשות גם בדיקה מודיעינית, שזה כבר סיפור אחר. אנחנו לא מדברים על אדם אחד או שניים, אנחנו מדברים על מאסה של אנשים. יכול להיות מצב שיתגלה שלאדם X יש תיק והוא נחקר. אנחנו נצטרך לבדוק את התיק הזה. זה כבר סיפור אחר לגמרי, כי זה לקחת תיק חקירה ולבדוק אותו.

אתה מקבל רשימה. במאגרים שיש לך יש כאלה שהם נקיים. אתה אומר: הרשימה אושרה כי אין לי בעיה איתה, למעט 3 אנשים שלגביהם אני צריך בדיקה מעמיקה יותר, מודיעין. אני לא יכול בשביל 3 אנשים מתוך 20 איש שאתה יכול להכשיר לתת לך זמן. למה אני צריך לתת לך זמן בשביל אחד, שניים או שלושה?

הבדיקה של הרישום הפלילי והמודיעין זה משהו שאנחנו עושים לכולם. זה לוקח זמן. אם בסוג אחר של בדיקות אנחנו בודקים רק רישום פלילי, פה אנחנו צריכים לכולם לבדוק גם מודיעינית.

כמה זמן?

כל דברי החקיקה האחרים שעוסקים בהסמכת..

כמה זמן נותנים?

נותנים 90 יום.

יש נוסח סטנדרטי כיוון שיש הרבה מפקחים בחוקים אחרים.

צריך לעשות שני שלבים. לאלה שנקיים כך, כשאז אם למישהו יש בעיה..

אם ייקח לו פחות מ-90 יום הוא בטוח יעביר את התשובה כמה שיותר מהר.

מחכים עד הרגע האחרון, תאמין לי.

בסדר, אז מחכים, אבל אני חושב שיש פה ערך..

הערך של האחידות בחקיקה צריך ליצור פה סטנדרט.

אני דווקא לא חושב שזאת אחידות. לא בהכל. יש דברים שלא חייב.

לא בהכל זה נכון. שאלה של קוהרנטיות חקיקתית זאת שאלה שלמה בתורת המשפט. אני חושב שהמקרה הספציפי הזה שבו יש גוף ביצועי שצריך לבצע פעולות מסוימות.. לא עושה את זה האדון הנכבד בעצמו. אם הוא היה עושה את זה בעצמו הוא היה זוכר שבחוק תכנון ובנייה זה 60 יום. זה נעשה באמצעות פקידים. הם צריכים לקבל.

תמיד הם הבעיה.

הם לא תמיד הבעיה. הם צריכים לעבוד בצורה של רוטינה.

שזה הכלל..

למה להתחיל לסבך אותם בחוק תכנון ובנייה?

למה סיבכת אותם?

מודה. מודה ועוזב ירוחם.

אנחנו נשקול את זה.

אותה הסיפא לאותו סעיף שאומרת: "לא הודיעה משטרת ישראל כאמור בתוך חודשיים, לא יהיה בכך.."

אנחנו מתנגדים לסיפא. חד משמעית אנחנו מתנגדים.

הסיפא לא מופנית אליכם, כי מבחינתכם זה היינו אך. מבחינתכם יש 90 יום. השאלה מה קורה אם לא הודעתם. אם לא הודעתם ואין את הסיפא, , לכאורה עוד עלולה להיות ההנחה שאוטומטית ברגע שהוא עומד בדבר הזה ובתנאי כשירות נוספים שייקבעו הוא מקבל אישור. זה בעצם מונע שיקול דעת נוסף האם נכון או לא. זה לא קשור למשטרת ישראל, זה יותר קשור אליכם.

אני מציע שניקח את הנוסחים, נראה בדיוק את הנוסח שמופיע בפרקים. אני חושב שזה נותן תשובה לשאלה שאת העלית.

זהו, שלא, אלא אם כן נקבע את זה בסעיף קטן אחר. צריך לראות מה המשמעות מבחינת המינוי של האנשים האלה.

מה קורה במפקחים אחרים?

מבחינת משטרת ישראל - הם צודקים - אין בעיה מבחינת אחידות חקיקתית. לא איכפת לי 60 או 90 יום, אבל השאלה מה מהמשמעות של..

תסתכלי גם בחקיקה אחרת. צריך להבין עוד פעם את המשמעות. צריך לקבוע הסמכות. המערכת צריכה לדעת מה התוצאה שלא תהיה תשובה לא רק בחוק הזה אלא בכל החוקים. בסופו של יום הכנסת..

מה שנאמר כאן הוא שתוך 90 יום היא מודיעה שאין לה התנגדות. לא הודיעה, מה זה אומר? שהוא לא ממונה?

זה חלק מהתנאים.

האם אי אמירה היא אמירה?

זאת מחלקה אחרת אצלנו במשרד. היועצת המשפטית היא זאת שניסחה את הנוסח הכללי הזה. אני אתייעץ איתם על הנוסח, נבדוק ונחזור עם תשובה בעניין הזה. לפני הצבעות תהיה תשובה ברורה, חדה וחלקה.

בנוגע לסעיף הזה יש לנו הערה שלא ממש קשורה. דיברנו עם מדור מידע פלילי שאמון על הנושא הזה של הבדיקות. אדוני, חשוב לנו להבהיר פה שבלי תוספת תקציבית יהיה קשה למשטרה, על גבול הבלתי אפשרי, לעמוד במטלה הזאת. אין לנו הערכה כרגע באיזה היקף של בדיקות מדובר, כמה עבודה תידרש. אנחנו לא רואים שיש לזה התייחסות. אנחנו חושבים שזה המקום להעלות את זה.


לעניין סעיף 560. אנחנו מבקשים להבהיר שסמכות החיפוש לא תחול על חיפוש במחשבים. אני מניח שזה ברור, אבל אנחנו מבקשים שזה יובהר. אנחנו חיים בעולם של מידתיות וסבירות.

זאת לא עמדת הממשלה. את ההערה הזאת אני לא מכיר, אבל..

לעניין סעיף 562 המדבר על סמכות כניסה, אנחנו מבקשים לוודא שהמשטרה מנויה בהגדרת מערכת הביטחון לעניין החוק הזה והוא יחול על כלל המתקנים המשטרתיים, לא רק על המתקנים הסודיים. אם אדוני יבקש דוגמאות אני מניח שאני אוכל לשלוף, אבל זה לא נראה לי הגיוני שיבוא מישהו וידפוק בדלת ויגיד "באתי" תוך כדי חקירה של שלושה חשודים בתיק רצח.

זה כנראה לא יקרה. שמענו את ההערה. בינתיים זאת עמדת הממשלה. אם יהיה שינוי..

הערה אחרונה לגבי התחולה כלפי המדינה של סעיף 563. אנחנו סבורים שהתחולה צריכה להיות מסויגת בהתאם לנהלים שיבוקשו לעניין אופן ביצוע הפיקוח.

יש לנו בעיקרון 3 הערות שמתייחסות לפרק הזה. לפני כן אני רוצה להבין קצת טוב יותר את הנושא של המפקחים. מי הם המפקחים האלה? האם הכוונה בפיקוח הזה הוא לפיקוח של הוועדה המקומית, או שזה פיקוח נוסף או אחר שאתם מקנים לו פה יכולות אחרות?

זה גם וגם.

אם כן, אז מה מספרם? אני רוצה להבין על איזה היקפים אנחנו מדברים פה מבחינה מספרית.

וכמה צריך משרד האוצר לתקצב את זה.

כנראה שזאת תהיה הדרישה הבאה.

שום דבר לא ישתנה בפיקוח.

לעצם העניין הייתי רוצה להתייחס בכמה מישורים. במישור הראשון , לעניות דעתי, נראה לנו שהפיקוח הזה איננו מידתי. גם שוטר שעורך חיפוש נדרש לצו מבית המשפט לבצע את החיפוש. פה אני לא מוצא שום אסמכתא לכך שאפילו לחיפוש הראשוני או לכניסה הראשונית איננו נדרש המפקח לצו שיפוטי או לצו שייתן לו את האפשרות הזאת.

פקח בנייה?

אותו פקח בנייה עלום שם שעדיין אני לא יודע מי הוא.

למה צריך צו?

זה לא נדרש על פי החוק. משמעות הדבר היא שיכול להיכנס הפקח ולבצע כל חיפוש - אפילו ראשוני - ללא צו בית משפט.

נכון, אם הוא חושד שיש עבירת בנייה.

אני חושב שאתה נותן פה סמכות שהיא מעבר למה שניתן היום לשוטר במדינת ישראל.

זה קיים היום.

זה קיים היום. פקח מהעירייה דופק בדלת, נכנס ובודק. עירייה קיבלה במוקד שלה תלונה על כך שהשכן בונה כך וכך. אזרח טוב אומר: תשמע, אני חושב שהוא בונה באופן לא חוקי. שולחים פקח כדי לבדוק. הפקח אומר: באתי. הוא לא מתפרץ. הוא דופק, נכנס, בודק, רושם אם יש אישורים, אם יש היתרים ביד.

אני חייב לעצור אותך כאן, כי זה לא נעשה בצורה כזאת. מגיע פקח שמבקש את רשותך להיכנס לביתך. פה, על פי החוק, הוא יכול להיכנס ללא רשותך, ללא צו שיפוטי ולעשות את החקירה כפי שהוא רואה לנכון.

איך היום?

אני לא חושב שזה ראוי. הוא מעבר לשוטר.

שיפרנו את המצב של היום לפי הייעוץ המשפטי.

תסתכל בסעיף 562(ב) לגבי בית מגורים.

בית מגורים זה בכל אופן פרטיות מוגדרת, לכן אמרנו צו.

הסמכויות פה חייבות להיות מידתיות, הן אינן יכולות להיות מעבר לסמכויותיו השיפוטיות או המפורשות על פי החוק של שוטר שעושה את מלאכתו. אם תחליט הוועדה בסופו של יום כי המנגנון הזה כפי שבא לידי ביטוי אכן יתקיים, אזי אני מבקש להקים יחידה מיוחדת שתיקרא מנגנון בקרה, בדומה ליחידת חקירות שוטרים כפי שקיימת. היא תצטרך לבדוק את פעילותם של אותם פקחים. יש הרושם שנתינת סמכויות כל כך נרחבות יכולה להיעשות ללא מידתיות וללא בקרה. אנחנו בהחלט חוששים מהעניין הזה.

סעיף 562 , שהוא המשכו של 560,561, נותן פתח בלתי סביר לבעל התפקיד. פה אני חייב להבהיר פעם נוספת שאנחנו חושבים שיש לבקש צו כניסה ראשוני מלכתחילה לפני כניסתו של אותו פקח לאתר, לא לאפשר לו כניסה ראשונית ללא בקרה. רק במידה והוא רוצה לבצע את אותם חיפושים הוא יבקש מבית המשפט את צו החיפוש.

סעיף 568 קובע החלטה משמעותית לפיה סכומים המגיעים לוועדה המקומית או למדינה לפי חוק זה ניתן לגבותם בהוצאה לפועל. זה שוב מהלך שאיננו מידתי, לעניות דעתנו, ואנחנו סבורים שרק כאשר הם נקבעים בפסק דין סופי של בית המשפט ראוי שנאפשר את הפעולה המנויה על פי החוק. ההוראה היא מרחיקת לכת ופוגעת באופן ניכר בזכויות האזרח. היא נותנת לשלטון כוח בלתי סביר, לכן אנחנו חושבים שיש מקום לתת לזה מידתיות. יש אבחנה ברורה בין הסכומים שנפסקו על ידי ועדת הערר, שהינה ועדה מעין שיפוטית, ובין סכומים שנפסקים על ידי הרשות השלטונית. אין לערבב בין שני הדברים ולתת להם את אותה מידתיות מבחינת החוק.

מה אתה מציע?

אני לא המחוקק. תפקידי להעיר הערות, ארז, אלא אם כן תרצה לשתף איתי פעולה, להזמין אותי לדיונים ואז אני אציע לך פתרון. אנחנו סבורים כי יש להותיר את המצב הקיים כפי שהוא במתכונתו הנוכחית, לא להוסיף כוח בלתי רצוי לרשויות.

הערה לגבי סעיף 565. הסעיף הזה קובע שהשר רשאי להתקין תקנות במגוון תחומים. נכון שהרשימה הזאת היא לא רשימה סגורה, אבל עדיין יש כאן נושא מהותי שלדעתנו ראוי לכתוב אותו במפורש. מדובר כאן בתקנות שנוגעות לעבודה בשימוש בקרקע שאינן טעונות היתר. ראוי, לדעתי, לכתוב את זה במפורש.

זה לא הסעיף הזה. עבודה לשימוש אינן טעונות, הן נמצאות..

יש תקנות בנושא הזה.

תקנות התכנון והבנייה היום הן בגלל פורמט שונה. הן הותקנו מתוקף סעיף 145(3), שבא ואמר שהרחיבו. פה שינו את הקונספציה ואמרו שהעבודות הגדירו את כולם כבר בחוק, כולל שימוש, ושהשר רשאי לפטור עבודות מסוימות מקבלת היתר.

איפה זה נמצא היום בחוק החדש? מכוח מה השר יוכל בחוק החדש להתקין תקנות לגבי עבודות שפטורות מהיתר בנייה?

יש סעיף הסמכה מפורש.

פרק שלם שמאפשר פטור.

זה לא בסעיף הכללי.

בקשה להבהרה לגבי סעיף 568(ה). הסעיף הזה קובע שאת הוצאות ביצוע הצווים שבוצעו על ידי המדינה, הוועדה המקומית והרשות ניתן לגבות באמצעות ההוצאה לפועל. זה מתקשר להערה הקודמת שלי בשבוע שעבר, שכיום ניתן לפסוק הוצאות רק במסגרת גזר דין. איך זה אמור לעבוד בפועל? נניח שביצענו צו הריסה.

יש מנגנון בפסיקת הוצאות. דיברנו בקטעים הפליליים – חלק ט' – והסדרנו איך אפשר לגבות הוצאות, האם בגזר דין, האם הרשות יכולה או לא. יש שם הסדרים שלמים לגבי הוצאות. כל המנגנון זה איך גובים את אותן הוצאות על פי המנגנונים שם. פה זה הסעיף הטכני שאומר איך גובים הוצאות שנפסקו בדרכים שנקבעו בחוק.

זאת אומרת שזה רק אחרי גזר הדין.

תסתכלי מה יש שם בהסדרים המהותיים. אנחנו לא מדברים על איך גובים הוצאות ככל שבהסדר המהותי נפסקו הוצאות.

אני רוצה לדבר לעניין סעיף 559(ב)(1). מצד אחד, הארכה ל-90 יום מאוד מקשה על קבלת האנשים. אתה קולט בן אדם. עד שהוא עובר מכרז, עד שאתה קולט אותו, עד שהוא נכנס. אחר כך הוא צריך לעבור הכשרה. חצי שנה אתה משלם לו משכורת והוא לא מסוגל לבצע את הפעילות שלו. מצד שני, אני מכיר את העומס על מדור רישום פלילי כי אנחנו עובדים איתם הרבה.

זה לא עומס, זה יותר בדיקה שלוקחת זמן.

אני יודע שבשנים האחרונות נוספו חוקים סביבתיים שמסמיכים את הרשויות המקומיות ומחייבים את מדור רישום פלילי. יש שם איזה שהוא פקק. הארכה ל-90 יום היא הארכה רבה מידי. צריך לצמצם את זה לחודש ימים. צריך לתת להם את הגיבוי.

אני רוצה לשאול את נציג המשטרה אם זה בגלל שיש חוסר בכוח אדם, או שהבדיקה לוקחת זמן. אם תגיד שאני צריך לדבר עם האוצר ולעבות את אותו אגף.. אין קשר?

אדוני, זה לא קשור לכוח אדם. זה טבע הבדיקה. ברגע שנדרשת בדיקה מודיעינית, טבע הבדיקה יותר ארוך.

זה עובד כך בעולם? אולי צריך לייעל את המערכת.

אין מה לעשות, אדוני. כאשר אנחנו מדברים על בדיקה מודיעינית זה כבר לא עניין של לבוא ולהקיש על שניים, שלושה כפתורים.

תן דוגמה למה יכול להיות.

יכול להיות שיש מידע מסוים על אדם מסוים שעוסק בפעילות מסוימת. צריך קודם כל לבדוק במערכת אם קיים מידע כזה. במידה וקיים מידע כזה צריך לבדוק אותו. לבדוק מידע קשור מטבע הדברים לעבודה עם אנשים.

קיבלת מידע על כך שהם צריכים לפתוח מכרז לשלושה פקחים. בבדיקה ראשונית אתה מגלה ששניים נקיים והכל בסדר. אתה משחרר אותם מיידית?

בוודאי, איזו שאלה.

רק במידה ואתה מגלה אתה אומר עד 90 יום?

בוודאי. אני לא נהנה להחזיק אצלי תשובה 90 יום.

המערכת עובדת היום בצורה מקוונת.

הלוואי וזה היה עובד ככה.

ברגע שתהיה לי תשובה חיובית בוודאי שאשחרר אותם מיד.

אני לא מאמין שצריך לעבוד בשביל זה.

בגלל העומס לא משחררים תשובות מהירות. אני מכיר את הבעיה. אני חושב שצריך למצוא מנגנון שמקצר..

יש לך דוגמה, אדוני, למצב שיכולתי לקבל את האישור אחרי יומיים אבל קיבלתי אחרי 90 יום כי היא לא מצאה שום דבר?

אם היא שוללת אדם מבחינה מודיעינית, אז היא שוללת אותו בשלב הזה ואומרת שהוא שלול עד שתהיה תשובה מודיעינית. כאן אני לא מגביל אותם בזמן, כי הם לוקחים את זה לבדיקה. אם הוא לא שלול רצוי לתת מענה מהיר.

אפשר לכתוב שאם הוא לא שלול זה יהיה תוך 30 יום, אם הוא שלול ניתן לו את ה-90 יום.

תעשה את זה.

העניין הוא שאין מוטיבציה.

העניין הוא שהם חושפים גם את בעיות המודיעין שלהם. ברגע שהוא בא לאדם ואומר לו שהוא מאושר ולאדם אחר הוא אומר שהוא צריך לבדוק אותו מודיעינית, הוא עושה בעיות ברמות..

איזה רמות? זה אינדיבידואל. איפה נכנסת? אני לא רוצה שאם יש לו 90 יום הוא יגיד שיש לו זמן ושיש דברים דחופים יותר.

השאלה היא שאלה מערכתית, היא לא רק שאלה של חוק התכנון והבנייה.

אני לא יכול לטפל במערכת. אני אישרתי פה פקחים. אני חושב שעשיתי טעות. אני חושב שצריך שיהיו יותר שוטרים במקום להכשיר פקחים. יש להם את הסמכות, את העבודה. אני לא אחראי לטלאי על טלאי. אני הייתי מביא 2000 שוטרים ומוריד את החיילים שוטרים האלה. אני לא יכול לפתור בעיות מערכת. אני דן בתכנון ובנייה. אני מדבר על הנושא של הכשרת הפקחים.

יכול להיות שזה רעיון טוב, אני לא יודע. אני צריך להתייעץ.

אני חושב שברמה הארצית זה צריך להיות כך.

יכול מאוד להיות.

את האחד שאין עליו שום דבר צריך לשחרר מיידית.

יכול להיות. יכול להיות שהרעיון הזה טוב גם לרמה הארצית. אני לא פוסל אותו בכלל. זה נשמע רעיון..

נניח קיבלתי 8 אנשים שצריך לטפל בהם. 6 הם בסדר, 2 צריך לבדוק. אני לא נותן עכשיו תשובה, כי אני אתן אותה כמכלול אחרי 90 יום.

אני חושב שזה יכול להיות רעיון טוב, אני רק מודה ומתוודה..

אני מנחה אותך שיהיה מסלול א' ומסלול ב'. אנחנו נדאג שזה יהיה מערכתי. אתה רוצה, תיקח את זה מערכתי. אתה לא יכול לתת להם את ה-90 יום מראש. תתחילו לעבוד, חבר'ה.

יש לי הערה לגבי 563 שעוסק בתחולה על המדינה. הא מסיר מהמדינה את כל נושא האכיפה והעונשין. נכון שזה גם בחוק הקיים. אני סבור שהגיע הזמן להסיר את זה. זה ודאי לא סיבה להשאיר את זה. המדינה לא צריכה להיות מעל החוק. השאירו את הנושא של צו הפסקה שיפוטי. יש פה הערה של הייעוץ המשפטי של הוועדה לשקול להסיר את זה.

מאחר וזה חסר שיניים אז אין בזה שום תועלת.

קשה לצפות שתובעים ינקטו הליך פלילי כנגד המדינה.

זה נורא פשוט. היועץ המשפטי לממשלה בשני כובעיו: כמנחה את רשויות המדינה וכמגיש כתב אישום.

הוא קובע היום גם הכל בשם הממשלה, כך שאין בעיה.

אתה שולח אותו לבית המשפט כדי להורות לגופי הממשלה, כלומר צד אחד יהיה היועץ המשפטי לממשלה בכובעו כתובע, צד שני כמייצג את הנאשם. בוא נהיה כנים שהשופט לא נדרש כי ההחלטה מתקבלת בבית, כי היועץ המשפטי לממשלה מנחה וגם מגן. זה סתם הליך משפטי מיותר.

גם משטרת ישראל היא גוף של המדינה שפועל נגד המדינה כשצריך.

מה זה נגד המדינה?

גם נגד גופים שלטוניים.

אנחנו לא מדברים על עובד מדינה ספציפי.

אנחנו לא מדברים על עובד מדינה ברמה פרסונאלית, מדברים על תביעה נגד משרד ממשלתי. היועץ המשפטי לממשלה לא שולח את המשטרה כדי לחקור, הוא לא צריך את זה. הוא מורה למשרד הממשלתי, אם הוא חושב שיש פה עבירה על החוק, להפסיק, והם מפסיקים. לא צריך בית משפט, צווי אכיפה. זה מתנהל במערכת הפנימית.

ואם זה לא נעשה יש עתירה לבג"ץ. זאת לא המערכת הזאת. הערת הייעוץ נכונה בהקשר הזה, מדינת ישראל נגד מדינת ישראל לצורך העניין. ללכת לבית משפט כמדינת ישראל נגד מדינת ישראל?

זה גם לא ייעשה.

זה לא ייעשה.

ראיתי שבהערות לחלק הזה שולבה הערה שלנו על הנושא של היערכות ליישום הרפורמה. זה נמצא בדף של הערות הארגונים. בעניין הזה אני מצטרפת להערה של יהודה. ההערה הזאת כוונה לעניין של הסעיף של הוראות המעבר וכניסת החוק לתוקף.

זה יהיה גם שם.

אני אשמח לא להתייחס אליו עכשיו אלא כשנדון בזה. אני יכולה להגיד מבחינת התקנות שאני חושבת שיש כאן שורה שלמה של תקנות שהעדר של חלק מהן ייצור לקונה. חלקן נוגעות בנושאים מאוד משמעותיים ויוצרות שינויים מאוד גדולים. אני תיכף אתן דוגמה אחת. אני חושבת שעד שהתקנות האלו לא יתוקנו וגם יוצגו בפני הוועדה, לא נכון שהחוק ייכנס לתוקף.

דבר נוסף הוא הנושא של התשתית התכנונית. היישום הנכון של החוק דורש איזו שהיא תשתית תכנונית שככל הידוע לנו לא קיימת. אני חושבת שלקראת הדיון בנושא הוראות המעבר כדאי, אולי, להיערך להצגה של הנושא הזה.

איריס, אני סומך על המקצועיות שלך. תצביעי על סוגי תקנות לסעיפים שהם קריטיים ליישום החוק, אם כי החוק נכנס לתוקף אחרי מספר שנים. יש כאלה שלא יכולים לצאת להכשרה מסוימת כל עוד לא יהיו תקנות. אני מאוד אשמח אם ספציפית תביאי כמה תקנות שחייבות להיות במועד של 30 יום לפחות אחרי סיום החוק, או להיות ביחד.

שתי דוגמאות עולות לי ככה לראש. אחד זה הנושא של המסלולים של הרישוי, מה רישוי מלא, מה רישוי מקוצר ומה פטור מהיתר. אני חושבת שהחלוקה הזאת היא קריטית להבנה של החוק, מה יהיה בכל קבוצה.

עד שלא יהיה פטור..

הכל יהיה ברישוי מלא.

סטטוטורית אתם צודקים, אבל כשהכנסת מאשרת את החוק ביודעה שהתקנות עושות חלוקה כזאת או אחרת זה משנה לעניין ההחלטה אם להצביע בעד, נגד או לקבל הסתייגויות כאלו ואחרות. החלוקה לשלושת המסלולים נוגעת, לדעתי, בגבול של הסדר ראשוני.

חברי הכנסת דיברו איתי על זה. יכול להיות שיהיו לנו בעיות בהצבעות, אלא אם כן תבוא עם טיוטת תקנות שנדע..

ענינו על השאלה הזאת אז.

נקודה נוספת לנושא שלא זכה פה לביטוי מספק ביחס לשינוי שלו ולמשמעות זה הנושא של תסקירי השפעה על הסביבה. בעניין הזה מאוד צורם העדרו של המשרד להגנת הסביבה שקולו מושתק בעניין הזה. אני יודעת שהוא התנגד להסדר שמוצע.

היה קרב בממשלה. את לא יודעת.

היה קרב והוא הפסיד.

בגלל זה הוא צריך לבוא עכשיו לכנסת ולהגיד בניגוד לעמדת הממשלה?

איריס, אפילו היה איום בפרישה. את לא יכולה להגיד שלא היה פה קרב.

אני יודעת שהיה על זה ויכוח ושדעתו של המשרד להגנת הסביבה לא התקבלה.

היה על זה פה דיון.

אנחנו מדינה דמוקרטית. כל שר מביא את טיעוניו והם נשקלים. גם בוועדות התכנון מביאים טיעונים. אלה שקיבלו הכרעה קיבלו הכרעה. לא יכול להיות מצב שקיבלו הכרעה ואז הצד שמפסיד עושה הפגנה, נשכב על הכביש. איך זה יכול להיות? נותנים את הזמן להתנגד, נותנים את הכל, עוברים את כל הסבכים, 10 שנים נותנים להגיד משהו. אם אחרי שכבר אושר באופן סופי עושים הפגנה, בשביל מה נותנים התנגדויות? לא צריך התנגדויות, לא צריך שום דבר. מראש תהיה הפגנה, אז בשביל מה?

יש לי מה להגיד על הנושא העקרוני, אבל נחזור לנושא הספציפי של תסקירי השפעה על הסביבה. אני יכולה להמשיך להתנגד כי אני לא חברה בממשלה. הצעת החוק קובעת שההחלטה למה יוכן תסקיר ולאיזה לא תהיה בתקנות. היום יש חלקים שנקבעים בתקנות, כאשר יש שיקול דעת לוועדות. כאן הכל ייקבע בתקנות. אם יש איזו תכנית למשהו חדש שלא חשבנו עליו קודם - יש המון התפתחויות, כמו טכנולוגיה חדשה או משהו חדש - כדי להוסיף את זה צריך אישור של 3 שרים, של שר האוצר, השר להגנת הסביבה ושר הפנים.


דבר נוסף הוא, שכל ההנחיות לתסקירי ההשפעה על הסביבה יהיו בתקנות. זה מאסה אדירה של תקנות. אני חושבת שהנושא הזה חשוב שיוצג כאן, לפחות החלק הראשון לאיזה תכניות יכינו תסקירים ולאיזה לא. אנחנו שוללים לחלוטין את שיקול הדעת של הוועדות. זה שינוי מאוד מאוד דרסטי.


אנחנו בעניין הזה הכנו עבודה עבור המשרד להגנת הסביבה, בדקנו איך הנושא הזה קיים בכמה מדינות העולם המערבי. לא מצאנו אח ורע להסדר מהסוג הזה באף מדינה שבדקנו. בכל המדינות שבדקנו יש שיקול דעת למה להכין תסקיר ואיך להכין את התסקיר. אנחנו הולכים כאן למשהו שהוא מנוגד למה שראינו בעולם המערבי. אני חושבת שזה שינוי מאוד דרסטי.


לגבי הסעיפים שדיברנו עליהם והוקראו היום. הנושא של תחולה על המדינה. העיר נציג המועצות האזוריות. אין לי פתרון. אני מבינה את הקושי, אבל המצב הוא שברגע זה שאנחנו יושבים פה עכשיו מבוצעות על ידי גוף של המדינה עבודות בלתי חוקיות בעליל - גם המדינה מודה שהן בלתי חוקיות, לכן אני מרשה לעצמי לומר את זה בביטחון כה רב - לבנייה של מתקן שהאישור של התכנית שלו טרם הושלם והוא נדון במועצה הארצית. יש בעיה. יש עבודות בנייה בלתי חוקיות, חלקן בהיקפים גדולים. החוק צריך לספק איזה שהוא מנגנון – אני מודה שאין לי פתרון – שמאפשר לפעול כנגד עבודות בנייה לא חוקיות כנגד המדינה, ויש כאלו.

יש מנגנון.

יש היאחזויות נח"ל לא כדין, יש את העבודות שנעשות היום ויש דברים נוספים.

בהמשך לאותו דבר ולאותה דוגמה שנתתי העיר הייעוץ המשפטי על עניין של הוראות לעניין בטיחות הציבור בעבודות שאינן טעונות היתר. נאמר שיש חקיקה כללית שמבטיחה את הבטיחות. יש עבודות שאינן טעונות היתר שייקבעו באותן תקנות שדיברנו עליהן קודם, אבל יש גם תקנות ספציפיות לפטור מהיתר. גם היום, כשאנחנו יושבים, המועצה הארצית כבר הכריעה - אני לא יודעת מה היא הכריעה - בעניין של תקנות לפטור מהיתר לבנייה של מתקן שהייה למסתננים. זה היה היום על שולחן המועצה הארצית. אני מניחה שכבר יש החלטה. אני לא יודעת מה הוחלט. היו מקרים נוספים שבהם תוקנו תקנות לבצע עבודות בפטור מהיתר. זה בוצע סביב ההתנתקות, זה בוצע אחרי השריפה - בדרך כלל במקרים קיצוניים - והיום נדונה בקשה כזאת להקמה של מתקן שהייה למסתננים. לפי הנוסח של החוק זה מחזק את הערת הייעוץ המשפטי שיש כאן לקונה בעניין בטיחות הציבור במקרים כאלה שמבצעים עבודות..

באיזה סעיף?

בסעיף 565(5). דיברנו כאן לעניין ההתייעצות עם המועצה הארצית והצגת התקנות. אני מדברת על הערות הייעוץ המשפטי בעמוד 11. אני רוצה להוסיף עוד דוגמה לדוגמאות שניתנות כאן, שגם אופן הגשת ההתנגדות ייקבע בתקנות. אני חושבת שזה נושא מאוד מאוד חשוב.

טופס 26/6 או טופס 27/6.

6ב.

ההסדר אומר התנגדות. הכל כבר קבוע בחוק. אם יהיה שני עמודים, עמוד אחד ואיך יהיה הטופס זה מה שנשאר. את עיקרי החוק עד רמת מה צריך, עם תצהיר, בלי תצהיר..

זה לא ברור מהנוסח של הסעיף. נעשה שינוי בסעיף הזה. בהתחלה היה נוסח שהטיל איזה שהוא עול על המתנגדים ושחלק עובר לתקנות. אני חושבת שזה נושא שהוא קריטי. צריך לזכור שכל ההתנגדויות יהיו רק בפני חוקר, לא בפני הוועדה עצמה.


לגבי העניין של התקופה שקצובה במספר ימים – 566(א). נאמר בסעיף (ב) שאם התקופה היא עד 30 יום, יימנו בה גם ימים כמשמעותם בפקודת הפרשנות. אני רוצה להזכיר ש-30 יום יש לציבור להגיש התנגדות לתכנית לתשתית לאומית. אנחנו הערנו על הסעיף הזה. זה זמן מאוד מאוד קצר להגשת התנגדויות לתכניות מאוד גדולות. נכון להיום ההתנגדות, ההערה שלנו או ההסתייגות לא התקבלה. זה אומר שלתכנית להקמת תחנת כוח יש 30 יום, כולל שבתות וחגים. זה מה שזה אומר.

בלי פסח וחול המועד.

זה המצב החוקי היום. אנחנו לא מרעים את המצב.

זה שלא מרעים מצב שהוא גרוע זה לא עניין להתנחם.

להיפך, משפרים אותו.

זה שהמצב גרוע ובית המשפט הציע לכנסת לעיין מחדש בהסדרים הקיימים.. הוא לא הציע להשאיר אותם כמו שהם ולהגיד שזה מצב גרוע ממילא. בפועל הוגשו בקשות להאריך את התקופה. הרבה פעמים הות"ל נענה.

כמה אתם מציעים?

אנחנו מציעים להאריך את זה בות"ל ל-60 יום.

לא לשנה?

ל-60 יום – חודשיים - כמו כל שאר התכניות. אם לא משנים את האורך של התקופה, ראוי לשנות את הסעיף הזה.

סעיף 558 – ועדה לעניין מתחמי פינוי ובינוי. אכן חסר נציג שלטון מקומי. אנחנו עדיין רוצים להיות נאיביים ולקוות שזה נעשה בתום לב, מחוסר תשומת לב ולא בכוונת מכוון. יהיו הסיבות אשר יהיו, צריך להוסיף נציג של השלטון המקומי.

זאת שאלה מאוד עקרונית. מה כוונתך? האם כוונתך נציג של מרכז שלטון מקומי, נציג אקראי של אחת הרשויות המקומיות, או - מה שנראה לי ראוי - נציג של דלת מסתובבת לגבי..?

בקשר לבקשות נפרט עוד מעט.

אני מאוד רוצה לפרט על התנהלות הוועדה. אולי זה ייתן מענה.

נציג אקראי של מרכז השלטון המקומי זאת רעה חולה. זה לא צריך להיות.

זאת ועדה לענייני מתחמי פינוי ובינוי. פה מדובר בעיקר ביישובים עירוניים. יסלחו לי חבריי ממרכז המועצות, אבל הייתי אומר נציג של מרכז השלטון המקומי שימליץ עליו מרכז השלטון המקומי.

שימליץ עליו כשהוא ראש רשות או כשהיא ראש רשות?

אפשר לקבוע כך.

זאת ממש בעיה מאוד גדולה.

למה?

זה אקראי. נותנים לאדם אחד שהוא לא יציג. אין לנו שום מנגנון בישראל שהופך את ראשי הערים למייצגים של ראשי ערים אחרים. נותנים לו ערך מוסף.

זה יכול להיות יושב-ראש שלטון מקומי, לא?

לא, הוא לא אמר.

פרופ' אלתרמן, את מפליגה לעולמות רחוקים. מרכז השלטון המקומי זאת עמותה וולונטרית שמייצגת את השלטון המקומי בקשת מאוד גדולה של דברים.

התכוונתי שזה לא יהיה אחד מראשי הערים. זה יכול להיות עובד של מרכז שלטון מקומי.

למה להיכנס לרזולוציה הזאת?

כי זאת רזולוציה מאוד עקרונית.

נציג שימונה על ידי שר הפנים, על פי המלצת מרכז השלטון המקומי.

משרד השיכון יציג לנו את המפתח לאיך זה מתבצע. אז נקבל החלטה.

עכשיו אני רוצה לדבר על אחריות המדינה בעונשין. אני רוצה לדבר על זה מהיסודות ולעשות סדר בסוגיה. יש לנו כאן סוגיה משפטית בשתי רמות: ברמה החוקתית וברמה המשפטית הקונבנציונאלית. מבחינה חוקתית מדינה לא יכולה לעבור עבירה, לכן כאשר מדובר על מדינת ישראל כעבריינית.. אם נקודת המוצא היא שהמדינה לא יכולה לכפוף את עצמה לפרק העונשין זה דבר שיכול להיות, אין לי בעיה עם זה, אבל כפי שבעבירה על ידי גוף שהוא לא המדינה - נגיד תאגיד עסקי, תאגיד ציבורי - אפשר להאשים שורה מאוד ארוכה של אנשים, את כל מי שנטל חלק, אז גם כאן, במישור הקונבנציונאלי, כשנעברה עבירה על ידי המדינה, המדינה כמדינה לא תישא באחריות וכל מי שהשתתף מטעם המדינה, החל מדרג של שרים ומטה בעבירה הזאת יישא באחריות פלילית מלאה. צריך לפתוח בחקירה כמו בכל עבירת בנייה. את המדינה עצמה לא להאשים כמדינה, אבל את כל השרשרת של האנשים בשר ודם שנטלו בזה חלק להאשים ולהעניש כמו כל אדם אחר. אם צריך תיקון מיוחד בחוק כי בדרך כלל כתוב אם נעברה עבירה על ידי מישהו אפשר להאשים גם כל אחד מאלה שלא מתאים לסיטואציה שלנו, אז לכבוד המדינה נעשה סעיף מיוחד. אם לא צריך את זה , עדיין שיהיה ברור שכל האנשים בשר ודם שעומדים מאחורי הגוף שנקרא מדינה לא.. ברגע שהמדינה כפפה את עצמה לחוק התכנון והבנייה – זה לא נעשה היום אלא ב-1965, שאז זה היה שינוי גדול.. בפקודת בניין ערים 1936 המנדט הבריטי לא כפף את עצמו לחוקי התכנון והבנייה, כפי שהוא לא כפף את עצמו גם לחוקים אחרים. המחוקק ב-1965 כפף את המדינה לחוק התכנון והבנייה. כשהמדינה רצתה לבנות והגישה בקשה להיתר בנייה, הפועל היוצא של זה היה שהיא תהיה כפופה לפרק העונשין. בשביל להימנע מהבעיה החוקתית שיכול להיות שאת המדינה כמדינה אי אפשר להאשים, צריך לומר שאת כל האנשים מטעמה כן. כל דבר שהוא פחות מזה יהיה לא רציני.

אם אתה אומר את זה זה דבר שמוצא חן בעיני. הייתה החלטת ממשלה להתפלות מים בשנות ה-2000. הייתה אז שנה עם גשם, לכן הפסיקו ואמרו שלא צריך להתפיל כי השנה הייתה ברוכה ושגם שנה לאחר מכן תהיה ברוכה. אחרי זה הכל התייבש. הגענו למצב אבסורדי. מי שקיבל את ההחלטה היה פקיד במקום מסוים. יש נזק לחברה ולמדינה בגלל זה. האם אנחנו נחפש את אותו פקיד בשר ודם?

פה המצב הוא יותר קל. אדוני מדבר על אחריות בנזיקין.

מה ישלם אותו פקיד?

זה..

זה שני דברים שונים, אבל את הכל אני עושה אחיד.

באחריות בנזיקין כבר עברנו את המהפך הזה. על פי הפסיקה האחריות של זה שעושה את העוול הציבורי הושוותה כמעט לחלוטין לאחריות של זה שעושה עוול פרטי. פעם זה לא היה כך, אבל היום זה קיים. מהבחינה הזאת המהפכה המשפטית כבר נעשתה.

נושא שעלה היום הוא הנושא של הפקחים. אני רוצה להציע הצעה פרקטית. הואיל והנתיב העיקרי הוא בדיקה במחשב שלוקחת זמן רב אבל אחר כך יכול להיות שצריך לעשות בדיקה נוספת, למה שלא נפצל למינוי זמני ולמינוי קבוע? למי שעבר את הבדיקה הראשונית ניתן מינוי זמני.

בעיה לפגוע בו אחר כך. לא נעים לפגוע בבן אדם. אני חושב שיהיה יותר קשה אחרי שהוא התחיל לעבוד למצוא שהוא לא ראוי ולהגיד לו שיפסיק. זה לא נעים.

אנחנו צריכים לבחור בין שתי רעות. השאלה מה הרעה..

אני חושב שמה שהצעתי יותר סביר, כי הוא בדק, בחן. אם על פניו זה נראה בסדר הוא ייתן את האישור. לגבי מי שצריך בדיקה נוספת לא קיבלנו עדיין תשובה.

הערה נוספת היא לגבי סעיף 565(17), אותה פסקה שמסמיכה את השר לקבוע כללים בדבר חיוב ועדה מקומית להעביר לאוצר המדינה חלק מסך האגרות ששולמו עבור הגשתה של תכנית או בקשה להיתר בשל אי עמידה במועדים הקבועים בחוק.

גם פה אתם עושקים את השלטון המקומי?

זה רעיון מאוד מאוד לא טוב. ועדה צריכה את האגרות כדי לתפעל את הוועדה.

פותחים פה את הדיונים.

זה לא חשוב. חייבים לפתוח עוד פעם. זה כואב.

לא פסקה (17) כואבת, כואב הסעיף המהותי.

כשאנחנו מענישים את הוועדה על ידי שלילת האגרות אנחנו גם מענישים את הציבור. צריך להבחין בין הדברים. כל הקונספציה של לשלול את האגרות ועל ידי כך להרתיע או להעניש את הוועדה המקומית זאת תפישה לא נכונה. אנחנו מענישים את הציבור על ידי זה.

איך תעניש את הוועדה המקומית?

במישורים אחרים, לא על ידי הרעיון הזה. יש לי עוד הערה - על גבול ההערה טכנית - לגבי תשריט חלוקה. אני אגיד אותה, אבל היא יותר ראויה לתקנות. בעבר היה שלהגשת תשריט חלוקה של מספר בעלים היה צריך את חתימת כל הבעלים, כשלאחר מכן, בהגשת התשריט לאחר האישורים של הוועדה המקומית למרכז למיפוי ישראל, גם לרשם המקרקעין. על פי הפסיקה לא חייבים בשלב הראשון את חתימת כל הבעלים כמו בבקשה להיתר בנייה שמספיק שיחתמו חלק מהבעלים. בניגוד למצב לגבי היתר בנייה אין לנו את המנגנון של הודעה לשאר הבעלים שלא חתמו. זה איזה שהוא מקור למחשבה, אולי יותר לתקנות ולא לחוק. אני פשוט מפנה את זה לתשומת לב.

סעיף 563 קצת לא ברור. יש כאן החרגה של המדינה מחלק ט', למעט סעיף 514 שעוסק בצו הפסקה שיפוטי. לא ברור למה ההחרגה היא רק לגבי זה, מה עם צו הריסה, מה עם נושאים אחרים.
לגבי הסעיף של התקנות, סעיף 565. זה נכון שיש סעיף מסמיך. זאת לא חובה שזה יהיה ברשימה. יש נושא אחר שקשור לערכי טבע מוגנים. סעיף 33 לחוק שמורות טבע אוסר על פגיעה בערכי טבע מוגנים ללא היתר מיוחד של רשות הטבע והגנים גם לא בשטחי שמורות טבע. בהרבה מקרים ישנן תכניות שאמורות לפגוע בערכי טבע מוגנים. חשוב שהנושא הזה יילקח בחשבון כבר בשלב התכנון, לכן לדעתנו צריך להיות סעיף..

זה לא גורע מהסמכות לפי אותו חוק.

בוודאי, אבל אנחנו נתקלים בבעיה מתמשכת שהרבה פעמים מאושרות תכניות בלי להתייחס לנושא של ערכי טבע מוגנים כבר בשלב התכנון. לדעתנו חשוב שיהיו תקנות ספציפיות שמבהירות איך צריך להעביר את המידע בדבר ערכי הטבע המוגנים שקיימים בתכנית, סימונם בתכנית. אולי צריך להפריד. גם עצים בוגרים..

כמו שאנחנו מציינים בתים, אנשים כך גם ערכי טבע ועצים. תכנית צריכה לעשות מפה שמציגה מה שקיים בה. יש בה דברים חשובים שנקראים אנשים, בניינים, ערכי טבע ועצים. ללכת לרזולוציה הזאת של חוק שמגדיר ואומר איך צריך להגיש תכנית.. יש מה שנקרא הליכים מאוד פורמאליים שצריכים. כמו שאנחנו לא מסדירים איך שהבניינים הקיימים יופיעו.. לא צריך להגיד את זה, הם הוסדרו במסגרת טכנית של מה צריך להיות בתשריט. הרזולוציה הזאת של לרדת במסגרת חקיקה ראשית ולהתחיל להגיד עץ כזה ולא עץ אחר נראה לי המקום הלא מתאים. מעבר לכך שבערכי טבע אנחנו לא פוגעים.. יש סעיף מחוק רשות הטבע והגנים הלאומיים שמסדיר את מה שמסדיר. החוק הזה קובע הוראה מפורשת שאין בחוק הזה כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר. יש הרבה חקיקה ישראלית. גם ללא זה זאת הייתה הפרשנות.

אני רוצה להבהיר למה אני מתכוון. זאת בעיה שאנחנו נתקלים בה הרבה. צריך לקשור בין הסמכויות שקיימות באותם חוקים, שהם גם לגבי עצים בוגרים וגם לגבי ערכי טבע מוגנים, ובין הליך התכנון. ברור שזה לא גורע.

אבל יש אנשים, יש התנגדות, יש העברה לגופים המעוניינים כדי לשמוע את עמדתם. זאת הדרך.

צריך לקבוע – עדיף היה בחוק, אבל אפשר גם בתקנות – הוראות לגבי סימון של ערכי טבע מוגנים.

יהיו הוראות. בתכנית המדידה חייבים לסמן עצים בוגרים. זה כבר בשלב של בקשה להיתר בנייה.

רק הערה בהמשך למה שאסף העיר. ההערה שלו נכונה. אנחנו ביקשנו בהקשר הזה להוסיף חובת משלוח הודעה לרשות הטבע והגנים.

זה לא הסעיף שמדבר על משלוח הודעות.

אני רק רוצה להסביר שיש פה פתרון. אסף מעלה בעיה נכונה. צריך ליצור איזה שהוא לינקז' בין שני החוקים, כי בפועל יש תכניות שאנחנו לא יודעים עליהן. הייתה כאן הצעה במסגרת סעיף אחר שאולי תיתן מענה מסוים לגבי חובת משלוח הודעה.

246.

הייעוץ המשפטי המליץ לשקול את הבקשה שלנו. נציגי הממשלה הסכימו.

זה יהיה.

אני רוצה מאוד בקצרה לתאר את פעילות הוועדה, כי אני חושבת שההערות שהוערו פה נובעות מחוסר היכרות. הוועדה לעניין מתחמי פינוי ובינוי ממליצה לממשלה להכריז על מתחמי פינוי-בינוי בשני מסלולים שונים. יש מסלול אחד שנקרא מסלול לרשויות המקומיות, מסלול שני שנקרא מסלול מיסוי. במסלול הרשויות המקומיות משרד השיכון מממן הכנה של תכניות לפינוי-בינוי, מממן יועץ חברתי שמסייע בפעולות הסברה לתושבים. גם ניתנות הטבות מס. אחד התנאים המרכזיים שבלעדיהם אין הכרזה של הממשלה הוא הסכמה של הרשות המקומית. זה לא סתם הסכמה של מהנדס העיר, אלא מדובר באישור של מועצת הרשות המקומית הרלוונטית כך שאין מצב שמכריזים על מתחם בלי ידיעה או בלי הסכמה של הרשות המקומית. המסלול השני הוא מסלול מיסוי, הוא בא לתת אך ורק הטבות מס לפרויקטים שיזמים פרטיים מקדמים אותם. גם כאן אחד התנאים שאנחנו דורשים להכרזה הוא הסכמה של הרשות המקומית. גם כאן וגם כאן זה קיים, כך שאין צורך בנציג של השלטון מקומי.

לא צריך נציג שלטון מקומי, מקבלים אישור.

לא הבנתי את התשובה. מביאים את זה לוועדה, אומרים שהרשות לא רק מסכימה אלא תומכת נלהבת והוועדה לא מאשרת. אני צריך נציג בוועדה.

לא הבנת את התשובה. ברגע שניתנה הסכמת הרשות ועומדים בעוד סדרה של תנאים, אין מצב שהוועדה לא ממליצה לממשלה להכריז על מתחם.

הוא שואל על הפוך.

הפוך זה שאם לא עמדו בתנאים נוספים מבחינה כלכלית והמתחם לא מחזיק, אז באים ואומרים: עם כל הכבוד לכך שהרשות המקומית רוצה, מהמתחם הזה לא ייצא..

אני יוצא מתוך הנחה שלכל ועדה יש שיקול דעת.

ועדה בין משרדית, לא ועדה..

במקרה הזה אני חייבת להגיד שאתה טועה. שיקול הדעת של הוועדה הוא בקביעת הקריטריונים. אין שיקול דעת לגבי פרויקט כזה או אחר.

פרויקטים פרטניים מובאים לוועדה לאישור? איזו מן תשובה זאת? כשמביאים לה פרויקט, אז אומרים: עיריית עפולה לא רק שהסכימה לפרויקט, היא כל יום מצלצלת מתי מאשרים אותו. עכשיו הוועדה צריכה לאשר את הפרויקט. אם היא צריכה לאשר את הפרויקט, ההנחה שלי שתמיד יש לה מרווח של שיקול דעת, יהיה מצומצם ככל שיהא. אם זה המצב, אני רוצה נציג של השלטון המקומי בוועדה. אני חושב שהבעיה שלי היא שהבנתי יותר מידי טוב את התשובה, לא שלא הבנתי אותה.

מי הוא הנציג של השלטון המקומי? פעם הפרויקט בגולן, פעם בעפולה ופעם בקריית גת. מי הפונקציה המקצועית שיכולה להיות מעורה עד כדי כך שתיתן? הממשלה עשתה ראייה כוללת ואמרה שאת המתקן הספציפי הזה היא רוצה באזור הזה אחרי שהיא בחנה את כל מה שצריך מבחינה חברתית, מבחינה סביבתית.

אם אני צריך לסווג את השאלה של אדוני אז הכוונה היא נציג של השלטון המקומי בנושא ממלכתי כולל. יש עשרות ועדות כאלו שיש נציגות של השלטון המקומי. תפקידו של הנציג לוודא שהאינטרס של השלטון המקומי ייוצג בוועדה.

יהודה, מה מפריע לך?

הסעיף הזה כולו לא היה צריך..

הוא לא מחליט. רק אם יש לו הערה הוא יעיר אותה במקום הנכון. יכול להיות שיגיד, וואלה, תודה רבה, הארת את עיני, לא שמתי לב.

זה לא מוסד תכנון. הוועדה שאנחנו מדברים עליה כרגע היא לא מוסד תכנון. מוסד תכנון זה מוסדות, יש בהם ייצוג לכל הגורמים. זה מאזן אינטרסים. זה גדולתם של מוסדות התכנון. הסעיף הזה נמצא פה בעקבות התגלגלות של סעיף 33א בתיקון בחוק ההסדרים בשנת 1999. הוא יכול היה להיות בחקיקה שעוסקת בנושאים אחרים לגמרי, לאו דווקא בחוק התכנון. המטרה הראשונית שלו הייתה מטרה תקציבית. זאת בעצם הייתה התכלית שלו עד לחקיקת החוק הזה. המטרה שלו הייתה שבאה המדינה ואמרה שהיא רוצה לתמוך תקציבית בקידום של תכניות בתוך מתחמי פינוי ובינוי. אני מקימה ועדה משרדית שבוחנת את הייתכנות הכלכלית, היישומית בראשות משרד השיכון ומחליטה שאחרי שמוגשת אלי בקשה שעומדת בתנאים הכלכליים והסביבתיים.. הממשלה באותה רגע ואומרת שהיא מאשרת. שלב יותר מאוחר בא ואמר שלא ניתן אך ורק תקציב למימון התכנון, ניתן גם הטבות מס. הטבות המס האלו יתחלקו לשני חלקים. הטבות מס במס שבח, מה שנקרא מיסוי ממשלתי, ויש את מה שנקרא הטבות מס במיסוי מקומי, בעיקר בהיטל השבחה שדיברנו עליו. בהיטל השבחה נאמר גם בחוק הזה שאין יותר.. באנו ואמרנו שאם הרשות המקומית לא מסכימה לא יינתן פטור מהיטל השבחה. היא קיבלה את ה-say שלנו. אנחנו כמשרד הפנים באנו ואמרנו שהם גם היום חייבים את הסכמתה של מועצת הרשות המקומית כי על הכסף רק היא מוותרת. עם כל הכבוד הממשלה לא תוותר לה על כסף שלה בלי הסכמתה, לכן השלטון המקומי בנקודה הזאת של המסלול נמצא.

יהודה, כזה הסבר ארוך בשביל שיהיה נציג אחד של שלטון מקומי בוועדה שעוסקת בנושא מובהק ששייך לשלטון מקומי.

אני מאוד רוצה להזמין אותך לאחד מדיוני הוועדה כדי שתבין עד כמה זה מיותר. אין לנו בעיה שזאת תהיה ועדה רחבה ככל האפשר, אבל זה פשוט מיותר.

זאת ועדה בין משרדית.

ככל שאתם מתחפרים יותר אני יותר מודאג.

אנחנו לא מתחפרים. אם יינתן לנו להשיב נענה עד תום. הוועדה הזאת היא ועדה בין משרדית. היא גוף מייעץ לממשלה. היא גוף ממשלתי, היא לא גוף של מוסד תכנון ולא גוף שנמצאים בו נציגי ציבור, שלטון מקומי או ארגונים. מדובר בנציגים של משרדי הממשלה. בסופו של יום באים ואומרים שזה ברובו הכרעה של הממשלה מבחינת לוותר על מיסוי ולתת תקציב.

יהודה, זאת תשובה יפה מאוד למצב שבו איגוד האופטיקאים היה בא ומבקש נציג. מה הקשר?

למה אין לי נציגי ציבור בוועדה? למה אין לי חבר מקרב הציבור? למה אין לי חבר מהמהנדסים והאדריכלים? יש חלוקת מגזרים למוסדות תכנון. למה היא לא חלה פה? כי זאת ועדה בין משרדית שהוקמה בחוק.

הוא מייצג שלטון מקומי, מה אתה רוצה ממנו? אתה רוצה שיביא נציג אופטיקאי?

יש פה כנראה אשליה אופטית אגב האופטיקאים. אנחנו חיים בחוק התכנון והבנייה, מכירים את שיתוף הציבור המשמעותי ביותר שנעשה בתכנון ובנייה, בין היתר על דרך של קבלת נציגים מכל מגזרי האוכלוסייה. לא רק הממשלה מיוצגת – הצבועה בסגול כידוע - אלא עוד כל מיני גופים אחרים. יש כאן ועדה אחרת, כבוד היושב-ראש. זאת ועדה שהיא למעשה ועדה בין משרדית. זה לצורך העניין יכול היה להיות גם ועדת שרים, יכול היה להיות מוקם בהחלטת ממשלה, אבל הקימו את הדבר הזה בחקיקה ראשית. אנחנו ממשיכים עם ההקמה הזאת כי לא רצינו לשנות.

אפשר לשנות. למה אי אפשר לשנות?

יכולנו למחוק את הדבר הזה ובמקום זה להגיד שתהיה החלטת ממשלה ולא חקיקה ראשית. אנחנו לא מדברים על מוסד תכנון, אנחנו מדברים על החלטה פנים ממשלתית. בסופו של יום לממשלה ישראל שהיא גוף ביצוע שגובה מסים כאלה ואחרים יש גם את היכולת להחליט לבד, בלי גורמים אחרים, כשמי שרוצה יכול לפנות לבג"ץ על ההחלטה הזאת. לא לכל החלטות הממשלה צריך להכניס גם גופים חיצוניים. זה מה שיש כאן. זאת ועדה פנים ממשלתית שמעגנת שיקולים של משרדי הממשלה הרלוונטיים. זה מה שהיא עושה. היא מחליטה להמליץ או לא להמליץ. זה הולך אחר כך לממשלה. הממשלה נעזרת בוועדה הזאת כדי לקבל החלטה מושכלת אם היא מוכנה לוותר על מסים, להפנות תקציבים, ללכת על המתחם הזה או לא על המתחם הזה. יש שיח עם הרשות המקומית הרלוונטית, אבל היא לא חלק מקבלת ההחלטה של הממשלה. מה לעשות, אבל עדיין עם כל הכוח שיש לרשויות המקומיות הן עדיין לא חלק מישיבות הממשלה, הן לא צריכות להחליט לממשלה מה לעשות. במוסד תכנון זה בסדר, לא בוועדה הזאת.

אני רק רוצה להוסיף לגבי מה קורה במתחמים המוכרזים כבר היום. אין שום תפוגה של ההכרזות. ההכרזות שרירות וקיימות, הן ממשיכות להתקיים כמו שתכנית..

זה יהיה בהוראות המעבר. זה פשוט לא הפרק הזה.

היום זה לא מוסדר.

זה בפרק הנעלם, בפרק י"א.

הכרזה בסמכות שר כזה או אחר. מכיוון שאנחנו עובדים כחלק ממנגנון בירוקרטי, תיאום בין שרים יכול לקחת פרק זמן שלא תמיד יש בו שליטה. יש פה מנגנון שמאפשר הארכת תקופת ההכרזה שחייבת להיעשות במהלך התקופה המקורית כך שזה מכניס אותנו לפעמים לסד זמנים מאוד מצומצם. כשמביאים את זה לממשלה, הממשלה מפיצה ואומרת שיש מיום רביעי עד יום ראשון להגיב. לוחות הזמנים מאוד קצובים וברורים. אנחנו חושבים שצריך להשאיר את זה. מעבר לכך שיש סמכות לממשלה להקנות הטבות מס אני חושבת שזה צריך להישאר ברמת הממשלה.

אני מתייחסת להרכב של הוועדה למתחמי פינוי-בינוי. אני חושבת שיש הרבה מאוד טעם בייצוג של מרכז שלטון מקומי. זה שהשיטה הישראלית מאפשרת בסמכויות כלליות של הממשלה לפתח מנגנון כזה גם מחוץ לחוק זה בסדר. זה כרגע הסדר נורמטיבי ראשי. זה נכון שזה לא מוסד תכנון, על כן אין גזירה שווה בין מוסד תכנון עם ההרכבים הציבוריים וחברה אזרחית לבין המוסד הזה. דווקא משום שהוא עוסק בנושאי המיסוי, דהיינו בכסף לבצע את שרותי הציבור, יש צורך בראייה המקצועית של מרכז שלטון מקומי.
מה שאני חלוקה על נציג מרכז שלטון מקומי, על נתי, זאת השיטה שקיימת לכל אורך חוק התכנון והבנייה. אני אומרת את זה עכשיו, אבל יש בעיה בכל החוק. כאן ניתן להתחמק מהבעיה הזאת. הבעיה היא שבכל החוק כשמדובר בייצוג שלטון מקומי לוקחים מישהו או מישהי מנבחרי הציבור וזה נותן מעמד מיוחד ומועדף למי שבמקרה שם – בעיקר הבעיה בוועדות המחוזיות – וזאת לא שיטת ייצוג רלוונטית. כאן זה בטח לא רלוונטי, משום שהידע על הבדלי המיסוי.. פה אנחנו נכנסים שוב פעם לבעיות הגדולות של האגרות, ההיטלים והחלף מס. יש הבדלים גדולים בין רשות לרשות. בשורה התחתונה של מה אפשר יהיה לבצע זה לא מקום שיהיה אחד מנציגי הציבור, זה מקום שמרכז שלטון מקומי יטרח ויפתח קאדר של אנשים מקצועיים נטולי פניות שאין להם עניין באחת הרשויות, הם מייצגים את נקודת המבט של מרכז שלטון מקומי כגוף שיש לו ידע מקומי מיוחד. הם יודעים טוב יותר את המצרף של בעיות המימון של השלטון המקומי. אין לערב את זה עם האישור של פינוי-בינוי באתר זה או אחר שבו בהחלט נעשה הליך של היוועצות וכדומה. אני חושבת שיש לכך מקום, אבל לא בדרך הראויה. צריך להיות נציג מקצועי של מרכז שלטון מקומי בגברדייה הזאת. אני חושבת שזה גם תקדים טוב לעוד דברים. פה תהיה סנונית ראשונה. כאן יש מהלך שהוא מהלך מצד אחד טוב לרשויות המקומיות, מצד שני יש צנטרליזם מוגבר בנושא של פינוי-בינוי בעוד היבטים של החוק, של לקיחת סמכויות. כאן המקום לייצוג של הידע המקומי המיוחד של מרכז שלטון מקומי. ההצעה צריכה להיות נציג מקצועי של מרכז שלטון מקומי.

האם את מדברת על ידע מקומי? ידע מקומי אמור להתייחס למקום המסוים.

לא. אני השתמשתי בזה כרגע כמושג כללי.

לו היית מדברת על אותו נציג של אותה רשות..

זה מושג של תיאוריית התכנון. לא ידע מקומי, יש מיוחד.

למה שיהיה להם ידע מיוחד?

אם מרכז שלטון מקומי לא יודע על הבעיות המימוניות של שלטון מקומי אז הוא לא מרכז שלטון מקומי.

הגוף הזה נותן תקצוב של המדינה, הוא מחלק כסף. זה עיקר מטרתו. זאת החלטת הממשלה. את זה צריך להבין. הוא נותן פטור ממס. הפגיעה בשלטון המקומי על ידי מתן פטור מהיטל השבחה לא תהיה אלא בהסכמת הרשות המקומית הספציפית. היא תעשה את האיזון הכלכלי שלה ותגיד כן או לא. הוועדה הזאת לא הוסמכה לפגוע בכספים של הרשות המקומית.

מי אמר שהשלטון המקומי הוא לא חלק מהשלטון? למה אתם אומרים? זה יכול היה להיות ועדת שרים. שלטון מקומי הוא לא חלק מהשלטון?

הוא שלטון מקומי.

זה לא נוגע לו?

זאת העצמאות שלו, אחרת אני מכניס אותו..

גם החלטות לעניין חינוך זה חלק ממני. גם לי יש מה להגיד על חוק חינוך חובה.

תחשבו על זה עוד פעם.

אנחנו יושבים הרבה מאוד עם מרכז השלטון המקומי.

תשבו איתו גם בוועדה הזאת.

בוודאי שלצורך התייעצות.

אני חייבת להגיד שבהקשר של תכניות לפינוי-בינוי אנחנו לא מקבלים מהם שום הערות לכאן או לכאן. אנחנו נשמח אם יש דברים קונקרטיים. אנחנו עושים את זה כל הזמן.

את מדברת על גוף מינהלי. את משרד השיכון.

צריך להבין מה ההחלטות של אותו גוף.

עכשיו זה הופך להיות גוף סטטוטורי.

הוא היום כבר קיים. זה סעיף תקף.

ארז, תעשו חשיבה נוספת אצלכם בעניין. אנחנו נרשום את זה כהערה אצלנו.

אפשר לוותר על סעיף 558.

הייתה הערה בעניין של סנקציות זמנים לגבי מכוני בקרה. דיברנו על זה בעבר. יש לנו סנקציות על מכוני בקרה של התליית רישיון, בין היתר אם הם לא עומדים בזמנים הרלוונטיים. אפשר לחזור על זה. זה לא לכאן.

לשאלת המפקחים. עלתה טענה שאנחנו מרחיבים את סמכויות המפקחים בצורה לא מידתית, לא חוקתית או בצורה נרחבת מידי. אני לא כל כך מבין את ההערה. לא שינינו שינוי מהותי בסמכויות שיש למפקחים היום. להיפך, נוכח הערת הייעוץ אנחנו הבהרנו גם נקודה מסוימת לעניין כניסה לבית מגורים. החוק היום מייצר סמכויות למפקחים לעשות כמעט את אותם דברים שאנחנו בהצעה מבקשים. זה די דומה. לגבי כניסה למקרקעין נכון שהחוק היום נוקט בלשון כללית של מי שהורשה לכך על ידי הוועדה המקומית ואנחנו הוספנו שגם מפקח יכול, אבל ברור לחלוטין שגם היום הוועדה המקומית נותנת הרשאה למפקחים להיכנס למקרקעין. יש פה הגבלה על כניסה לבית מגורים. כשאין הסכמה לכניסה לבית מגורים על אף פניה מוקדמת מראש צריך צו של בית משפט. בכל יתר המצבים כאשר יש עבירה או חשד לעבירה המפקח מוסמך, זה התפקיד שלו. המפקח מוסמך להיכנס ולבדוק אם התבצעה עבירה או לא התבצעה עבירה, אם יש היתר למבנה שנבנה, מה גודלו, מה המידות שלו, על מנת שאפשר יהיה לפעול בדרך המשפטית הראויה. אין פה הרחבה משמעותית של הסמכויות כפי שהן כתובות היום. אני לא כל כך הבנתי מאיפה ההערה הגיעה.

ביחס להסמכת מפקחים. את בקשתך, אדוני, לעניין 90 יום אנחנו נבדוק עם הגורמים הרלוונטיים אצלנו במשרד.
שאלת האכיפה על המדינה או שאלת תחולתו של חלק י' של היום, חלק ט' של מחר על המדינה. האמירה שלנו היא שהמדינה לא חייבת בעונשין, זאת אומרת המדינה לא עוברת עבירות פליליות. כמו שנאמר פה זה עיקרון כללי. זה כל מה שאומר הסעיף. המטרה של הסעיף היא להגיד שהחוק לא חל על המדינה. זאת המטרה של הסעיף. נוכח העובדה שיש גם חלק עונשי בהצעה נאמר במפורש שהחלק הזה לא יחול, למרות שעקרונית, ברמה של הפרדת רשויות או ברמה של דרך עבודת המדינה, ברור שהמדינה לא חייבת בעונשין. לא יעלה על הדעת שנראה כתב אישום שאומר מדינת ישראל נגד מדינת ישראל. זה משהו שהוא בלתי אפשרי תהליכי. יש מזור. המזור למצבים שבהם המדינה מפרה חוק חייב לעבור דרך הגורם היחיד במדינה שמוסמך לפרש את החוק עבור משרדי הממשלה, שזה היועץ המשפטי לממשלה. אם יש עבירה על החוק, היועץ המשפט לממשלה שנחשף לעבירה הזאת יכול להנחות. נוכח פסיקה בהקשר הזה חייבים לקיים את אמירתו ביחס לפרשנות הדין. אם הדבר לא נעשה המזור נמצא באמצעות עתירה לבג"ץ, עתירה לבתי משפט לעניינים מינהליים, לא הדרך של בית משפט מקומי באישום פלילי. זה שני כלים משפטיים שלא יכולים לגור בכפיפה אחת.

אם המדינה בונה בלי היתר, איזה דין צריך לפרש?

אם אכן יש בנייה ללא היתר והיועץ המשפטי לממשלה בעצמו או באמצעות באי כוחו נחשף לדבר הזה הוא יורה למדינה להפסיק את הבנייה, להרוס אותה, לעשות מה שצריך לפי הדין. אם הוקמה היאחזות נח"ל בניגוד לדין, למרות שמישהו פירש את הדין בצורה אחרת, והיועץ המשפטי לא הורה להרוס אותה, אז מוגשת עתירה לבג"ץ על ידי גורמים, כמו החברה להגנת הטבע.

אל תגיד שמות. אחר כך נצטרך תגובה. יכול להיות שאני אגיש.

גם הכנסת וגם יושב ראש ועדה יכולים להגיש עתירה.

אם כי אני דוגל בהפרדת רשויות.

בית משפט יורה על הריסה. זאת הדרך המשפטית הנכונה לפעול. הדרך שקיימת בחלק ט' החדש היא דרך של הגשת כתב אישום לבית משפט מקומי. זאת לא הדרך המשפטית הנכונה לטפל בעבירות בנייה או בעבירות אחרות ככל שנעשות על ידי המדינה. לגבי מה המשמעות של זה ביחס לפלוני אלמוני שעשה פעולה פלילית כזאת או אחרת במסגרת תפקידו או לא במסגרת תפקידו, יש לזה תשובות כאלו ואחרות בדין הפלילי.

מה התשובות?

כמו שיש לזה תשובות כאלו ואחרות בדיני הנזיקין.

תן לנו תשובה אחת כדוגמה.

זה לא הדיון עכשיו. הדיון הוא שחלק ט' לא חל על המדינה. זה מה שנאמר. לא נאמר אם הוא חל על עובדיה או לא חל על עובדיה. יש סעיפים בחוק שדנים במה קורה..

ארז, זה הזמן לדבר על זה. נניח שמנכ"ל משרד ממשלתי אמר לבנות. הסברת יפה שאת המדינה אי אפשר להעמיד לדין. מה דינו של המנכ"ל?

יכול להיות שנעמיד אותו לדין משמעתי.

צחוק מהעבודה.

יכול להיות שבסופו של דבר היועץ המשפטי לממשלה יגיע למסקנה שיש צורך גם להעמידו לדין לפלילי. יכול להיות שזה יקרה, אני לא יודע, זה תלוי בנסיבות.

הוראות לעניין תקנות שיעסקו בדרך הגשת ההתנגדות. אני לא חושב שזה משהו שהכנסת תידרש אליו. צריך לזכור שחוק תכנון ובנייה ברובו – ישבנו על זה שעות ארוכות - הוא בגלל הפרוצדורה שלו. אם במקומות אחרים אומרים שכתב הגנה, בקשה כזאת או בקשה אחרת שמוגשים בתוך 30, 60, 15 או 45 ימים נכתבים בתקנות, אז כאן בחוק התכנון והבנייה זה נכתב בחקיקה ראשית. היה דיון ארוך ומייגע - ואולי עוד ימשיך – בשאלה אם התנגדות בות"ל צריכה להיות 30 או 60 יום. החוק יחליט בעניין הזה. החוק יחליט אם צריך להיות תצהיר או לא צריך להיות תצהיר. החוק קובע את זה. חוק התכנון והבנייה הוא חוק מאוד מאוד פרוצדוראלי. להגיד שגם על שיירי הפרוצדורה שנכין בתקנות אנחנו צריכים לבקש אישורים כאלה ואחרים אחרי שזה עובר אישור של המועצה הארצית, אני לא יודע, צריך לשים את זה בקונסטלציה, לעשות את האיזונים ולהבין שעיקר ההסדר הפרוצדוראלי ככל שנוגע גם לזכויות אדם, כמו שנאמר פה על ידי הייעוץ, ברוב ההסדרים פה נמצא במשהו שהייתי מצפה שיהיה בחקיקת משנה אבל נמצא בחקיקה הראשית. לעניין תשריט חלוקה זאת גם דוגמה. ביחס להודעות למי אתה מודיע כשאתה מגיש צריך שיהיה בתקנות.

לגבי סוגיית הבטיחות. למרות שהבטיחות מוסדרת בכל החקיקה שעוסקת בחובות שחלות על קבלן בונה, רישום קבלנים ועבירות של בטיחות בעבודה.. כולנו מכירים את החובות ברמה המינהלית, ברמה הפלילית וברמה הנזיקית שבחשיפה של כל אחד. כאשר מוצא היתר אז מטבע הדברים, למרות שזה מוסדר, נכנס עוד סעיף הסמכה מסוים שאומר ששר הפנים יכול לקבוע עוד הוראות נוספות על השכבה הקיימת. בפטור אנחנו מדברים בעבודות שהוגדרו, שאין בהן משמעות על הסביבה, שהן לא חוצות את גבול המגרש. הגדרנו עבודות שאין להן השפעות חיצוניות גדולות, אין להן משמעויות על הסביבה. כמו שמבצעים כל עבודה מהסוג הזה לא צריך להוסיף עליהן הוראות בטיחות. זה לא המקום בחוק התכנון והבנייה. חוקים אחרים יעסקו בנושא הזה. קבענו שבמקרים מסוימים אפשר לקבוע תנאים לפטור. אתה יכול לקבוע תנאי שעל אף האמור צריך לתת הודעה לוועדה המקומית, לא לתת הודעה. ככל שמישהו יחליט לקחת את נושא הפטור - אני מדבר על מזגן, אני מדבר על מחסן שמניחים בחצר.. אני לא רואה בעבודות האלו את הצורך שצריך להתערב בהן ברגולציה, אבל ככל שיוחלט לעשות משהו אפשר יהיה לקבוע גם בתנאים לפטור הוראת בטיחות מסוימת על ידי אותו סעיף שבא ואמר שרשאי השר לקבוע תנאים לפטור. הוא לא הגביל את הנושא. אני לא כל כך רואה לזה באופן מעשי צורך, אבל ככל שזה יעלה כנראה שיש לזה משמעות. זה מוסדר שם, לכן אין בעיה, לא צריך להרחיב את הסעיף פה, הוא עונה על הצרכים האלה.

שאלתי מה הקשר בין קוד הבנייה לתקנות, איך זה יסתדר.

יש את התקנות שחלות היום. קוד הבנייה יעסוק ברגע שמשרד השיכון..

איפה זה עומד?

לאחרונה הם התקשרו עם צוותים מקצועיים.

יש השפעה על הרפורמה?

ברגע שתקן הבנייה יושלם – זה פרויקט גדול.. ככל שיידרשו תיקונים נוספים.. יש מה שנקרא פרוצדורה. הרבה הוראות בתקנות הן פרוצדורה, לא קשורות לתקן הבנייה.

אני שואל אם יש השלכות על חוק תכנון ובנייה.

יש תקנות. היום יש בתקנות תכנון ובנייה בקשה להיתר שמדברת על איזה טמפרטורה מותרת בצנרת מים חמים בבניין. יש את התקנות הקיימות שיעמדו היום בתוקפן. ככל שתקן הבנייה ישונה, יחייב שינויים אנחנו נבצע – ייקח שנה, שנתיים עד שיגמרו את הפרויקט כולו – התאמות. הן לא מפריעות כרגע לכניסה מיידית.

האם מה שלא מתאים לקוד הבנייה יבוטל?

ישבו על קוד הבנייה ויהיה צריך לבצע התאמות.

מה אם יש סתירה? תמיד יש סתירות.

יהודה, כדאי שתסביר לכולם שקוד הבנייה זה מטריה אחרת.

בקוד הבנייה אנחנו עוסקים בקבלת החלטות. יש לנו את עולם התכנון ואת עולם הרישוי. עולם התכנון לא קשור לעולם קוד הבנייה.

לקוד הבנייה, עם כל חשיבותו, לא תהיה נפקות משפטית אלא אם כן הוא יעוגן בתקנות?

נכון. זה כתוב בהחלטת הממשלה.

אנחנו דנים עכשיו בתיקונים עקיפים. מתחילים מ-586..

אי אפשר להגיד את המספרים כי הכל השתנה. אני רוצה שיהיה ברור למה זה בעייתי. זה בעייתי מאחר ובנוסח שפורסם - הנוסח הכחול - החוקים סודרו לפי א', ב'. עכשיו הגיע נוסח מעודכן שכולל עוד כמה חיקוקים. הוא מסודר לפי הנוהל של החקיקה שקיים במשרד המשפטים ובכנסת לפי סדר כרונולוגי.

הכללים השתנו. צריך לסדר את זה בצורה כרונולוגית, לא לפי א', ב'. כרונולוגית במובן מתי התקבל החוק, מהחדש ביותר..

מהישן לחדש. העובדה שהתחלנו עם חוק הטיס היא מקרית. הוא היחיד שנותר כאן מהישן. אנחנו נתקן את זה בהמשך.

תיקונים עקיפים. תיקון חוק הטיס, התשע"א-2011 בחוק הטיס התשע"א -2011(1) בסעיף 73(א) במקום "כל תכנית לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965" יבוא "כל תכנית לפי חוק התכנון והבנייה, התש"ע-2010"
(2) אחרי סעיף 163 יבוא: 163א לא יינתן היתר לפי חוק התכנון והבנייה, לעבודה מתחת למישורי הגבלות בנייה, כמשמעותם בסעיף 246(ג)(4) לחוק התכנון, אלא לאחר שניתן לכך אישור המנהל; המנהל רשאי להתנות את אישורו בכך שהמבקש יבצע פעולות או סידורים ובכלל זה: התקנת תאורה, צביעה או סימון במקרקעין, וכן במנוף ובעגורן, במועד ובתנאים שיקבע, הכל לשם מניעת מכשולי טיסה ולהבטחת בטיחות הטיסה (להלן – הוראה למניעת מכשולי טיסה).


מניעת מכשולי טיסה 163ב(א) המנהל או מי שהוסמך על ידי שר הביטחון רשאי ליתן לבעל קרקע או בניין או למחזיק בהם, הוראה למניעת מכשולי טיסה ובכלל זה הוראה לעניין המועד לביצועה.
(2) מי שביצע הוראה למניעת מכשולי טיסה שניתנה לו כאמור בסעיף קטן (א), זכאי לתשלום הוצאותיו מאוצר המדינה, ובלבד שמתן ההוראה לא נבע מכך שהבניין שאליו מתייחסת ההוראה נבנה שלא כדין.

(ג) לא בוצעה הוראה למניעת מכשולי טיסה שניתנה לפי סעיף קטן (א) בתוך פרק הזמן שנקבע, רשאי מי שהוסמך לפי סעיף קטן (א), להיכנס בכל עת סבירה לקרקע או לבניין ולבצעה, ובלבד שלא ייכנס לבניין המשמש למגורים ללא הסכמת המחזיק אלא בשעות היום ולאחר שמסר לו הודעה בכתב שלושה ימים מראש.

(ד) מי שנתן הוראה לפי סעיף קטן (א) ידווח למהנדס הוועדה המקומית, תוך פרק זמן סביר, על מתן ההוראה ועל פרטיה.


(ה) הוראות סעיף זה אינן גורעות מכל חובה שהוטלה או שתוטל על בעל קרקע או בניין בהתאם לתנאי כל היתר לפי כל חיקוק הדן בתכנון ובנייה.


(ו) בסעיף זה, "בניין" – כהגדרתו בחוק התכנון."


(2) בסעיף 171 – המילים "והבנייה, התשכ"ה-1965" – יימחקו.

יש איזו שהיא הערה שפספסתי בדרך. ראוי לקבוע מועד למתן החלטת המנהל בבקשה שהוגשה לו לאישור עבודה מתחת למישורי הגבלת בנייה, זאת אומרת לאפשר למבקש לפעול להוצאת היתר תוך פרק זמן סביר. יש שתי סיטואציות. האחת שהוא יוזם, השנייה כאשר מבקשים היתר. כשמבקשים היתר וצריך את האישור של המנהל הוא צריך להינתן תוך פרק זמן סביר כדי לא לעכב.

תיקון פקודת העיריות 616 . בפקודת העיריות - (1) בסעיף 1 אחרי ההגדרה "ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים" יבוא: "חוק התכנון והבנייה – חוק התכנון והבנייה התשע"ב-2012".

(2) בסעיף 9א(א), במקום "לפי סעיף 24 וסעיף 12 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965: יבוא " לפי סעיפים 89,90 ו-458 לחוק התכנון והבנייה.

מה זה משנה?

זה משנה הפניות. היו הפניות לסעיפים מסוימים בחוק הישן. פקודת העיריות הפנתה לחוק הישן. עכשיו זה מפנה לחוק החדש.

הפנתה לנושא היטל השבחה. עכשיו צריך להגיד לסעיפים החדשים שעוסקים בהיטל השבחה.

גם ההפניות האלו לסעיפים ישתנו. אנחנו חייבים להשאיר שיקול דעת לייעוץ המשפטי לשנות את המספרים. בסעיף 9ב(א) – (א) בהגדרה "הכנסות מהיטלי השבחה" במקום "לפי סעיף 24 וסעיף 12 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965" יבוא "סעיפים 89,90 ו-458 לחוק התכנון והבנייה";

(ב) ההגדרה "חוק התכנון והבנייה" – תימחק;

(ג) בסעיפים 126(א), 143(א)(2) ו-(3), 170א(א)(1), 269 בהגדרת "רחוב" ובסעיף 62 בפרק שלושה עשר של התוספת השנייה, המילים "התשכ"ה-1965" – יימחקו;

(3) אחרי סעיף 122א יבוא:

122ב(א) בסעיף זה – "בחירות מקדימות" – בחירות לבחירת מועמדי מפלגה כהגדרתה בסעיף 1 לחוק המפלגות, תשנ"ב-1992, רשימת מועמדים או סיעה, לפי העניין, לאחד מהתפקידים האלה, תהא שיטת הבחירות אשר תהא: יושב ראש המפלגה, ראש הממשלה, שר, חבר כנסת, ראש רשות מקומית, חבר מועצת רשות מקומית, תפקיד בהסתדרות הכללית החדשה, בהסתדרות העובדים הלאומית, בהסתדרות הציונית העולמית או תפקיד אחר במפלגה או מטעמה;

"יזם" – מי שעיסוקו, בין היתר, בבניה או בייזום בתחום התכנון והבנייה, בתחומי מרחב התכנון המקומי אליו משתייכת הרשות המקומית, לרבות קרובו, שותפו או תאגיד הקשור אליו או אל קרובו.


"ייזום" – לרבות הגשה וקידום של הליך לפי חוק התכנון והבנייה, בוועדה המקומית הנוגעת לעניין לעניין תכנית, אישור, היתר, לרבות הקלה, שימוש חורג, תביעה לפי סעיף 397 לחוק האמור או בקשר לתשלום היטל השבחה, כמשמעותם של מונחים אלו בחוק האמור, לרבות התדיינות בהליך משפטי בנוגע לבקשות כאמור;


"נבחר ציבור" – ראש עירייה, חבר מועצה, מי שנכלל ברשימת מועמדים למועצת העירייה, מועמד לכהונת ראש העירייה, או מי שהכריז על עצמו כמועמד, או הודיע ברבים, בעל פה או בכתב, במפורש או על דרך התנהגות על כוונתו להתמודד בבחירות למועצת העירייה או לראשות העירייה. לעניין זה, "התנהגות" – לרבות הוצאה או קבלת תרומות למימון ההתמודדות בבחירות.

"מועמד לכהונת ראש רשות מקומית" – מועמד שהוצע לכהונת ראש רשות מקומית בהתאם לסעיפים 5 ו-24א לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניות וכהונתם), תשל"ה-1975 או בהתאם לסעיף 5 לחוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה) התשמ"ח-1988.

"קרוב" – בן זוג, הורה של בן זוג, הורה, הורי הורה, צאצא, אח או אחות, גיס או גיסה וצאצא או בן זוג של כל אחד מאלה, סוכן או שותף;

"רשימת מועמדים" – כהגדרתה בסעיף 35 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965.

"תאגיד קשור לנבחר ציבור" – תאגיד שנבחר הציבור מחזיק, לבדו או יחד עם אחרים, במישרין או בעקיפין, עשרים אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא של התאגיד או עשרים אחוזים מכוח ההצבעה באסיפתו הכללית, או מהזכות לרווחיו, או הרשאי למנות עשרים אחוזים או יותר מהדירקטורים בו, או את המנהל הכללי שלו, וכן תאגיד אחר, אשר תאגיד הקשור לנבחר מחזיק בו זכויות כאמור;

"תאגיד קשור ליזם" – תאגיד שיזם מחזיק, לבדו או יחד עם אחרים, במישרין או בעקיפין, עשרים אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצע של התאגיד או עשרים אחוזים מכוח ההצבעה באסיפתו הכללית, או מהזכות לרווחיו, או הרשאי למנות עשרים אחוזים או יותר מהדירקטורים בו, או את המנהל הכללי שלו, וכן תאגיד אחר, אשר תאגיד הקשור ליזם מחזיק בו זכויות כאמור;

"תרומה" - לרבות בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, בארץ או בחוץ לארץ, במזומנים או בהתחייבות מכל סוג.

איך תדע את המזומנים?

האיסור הוא איסור שמוטל על האדם. בכל חקיקה באשר היא קובעים נורמה.

מה זה במזומנים?

מניסיון העבר יש כמה אפשרויות לתרום. אפשרות אחת זה לתת לך במזומנים, אפשרות שנייה זה לכסות את החובות שלך אצל הספקים, אפשרות שלישית זה להעניק לך טובת הנאה, לבן שלך. יש מקרים שונים של טובות הנאה לאורך שנות ההיסטוריה הישראלית.

(ב)(1) נבחר ציבור, או מי מטעמו, ובכלל זה – קרובו, או שותפו, או תאגיד הקשור אליו או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו לא יקבל ולא יבקש תרומה – מיזם, לצורך בחירות לרבות בחירות מקדימות, אלא אם חלפו שנתיים מיום שהיזם חדל מעיסוקו ביזמות בתחומי מרחב התכנון המקומי אליו משתייכת הרשות המקומית.

למה לא 10 שנים?

כי שנתיים זה מספיק.

מי קבע שמספיק? מאיפה לקחת שנתיים?

שנתיים נקבעה כתקופת זמן סבירה שאתה בא ואומר לעצמך.. תקופת הצינון על פי חוק ההגבלות, מה שנקרא הגבלות לאחר פרישה, היא שנתיים. יכול להיות שמבחינה נורמטיבית אפשר להאריך את התקופה. סברנו ששנתיים מספיק. אם הכנסת תסבור שצריך להאריך את התקופה..

(2) יזם שטרם חלפו שנתיים מיום שחדל מעיסוקו ביזמות בתחומי מרחב התכנון המקומי אליו משתייכת הרשות המקומית, לא ייתן או יציע תרומה למנויים בפסקה (1) לצורך בחירות לרבות לצורך בחירות מקדימות.

(3) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שלוש שנים.

זה היזם?

זה היזם והנבחר. פסקה (3) מתייחסת גם ל-(2) וגם ל-(1), גם לנותן ולגם למקבל.

כמה כסף זה 3 שנים?

227 אלף שקל, אם אני לא טועה.

זה המרבי. הכל תלוי בנסיבות, במקום.

אני לא זוכר בדיוק, אבל זה נשמע הגיוני.

סדר גודל. הערה של הייעוץ מציעה לשקול אם סוג כזה של מגבלה הוא אכן נכון. החשש הוא ברור. השאלה אם אנחנו לא מטילים פה מגבלות קשות מידי על יכולת ההתמודדות בבחירות. יכול להיות שמגבלות כאלו יובילו לכך שרק אנשים שהפרוטה מצויה בכיסם יתמודדו, או שאולי בדרכים אחרות שאנחנו לא רוצים הם יממנו את הבחירות שלהם. אנחנו צריכים לזכור שיש לנו גם אופציות אחרות, כמו למשל הסדר ניגוד עניינים.

אין פה הסדר ניגוד עניינים. זאת לא שאלה של ניגוד עניינים.

(ג)(1) ראש רשימת מועמדים או מועמד לראשות ראש עירייה חייב לפקח ולעשות ככל הניתן למניעת עבירות לפי סעיף 122ב על ידי הסיעה, הרשימה או עובד שלה; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(2) נעברה עבירה לפי סעיף 122ב על ידי רשימת מועמדים או סיעה או עובד שלה, חזקה היא כי ראש רשימת המועמדים או ראש הסיעה הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.


(ד)(1) נבחר ציבור, שקיבל מאדם תרומה העולה על סך 500 ש"ח, לא יטפל במסגרת כהונתו במועצה ובכל תפקיד הנלווה אליה בכל עניין מהותי הנוגע לתורם או לבן זוגו במשך שנתיים מיום קבלת התרומה.
(2) איסור זה יחול גם על כל חברי סיעתו של חבר המועצה.

(3) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה.

אם יש יזם שאוהב להיטיב עם כולם הוא אומר שכל אחד שרצה להתמודד בפריימריז פנה אליו..

זה אחרי שהוא העריך את האידיאולוגיה של שלושת המועמדים במקביל, האחד סוציאליסט, השני קפיטליסט.. לשלושתם הוא נתן תרומה מתוך רצון. הוא עשה את מתוך האידיאולוגיה של כל אחד משלושתם.

אם אנחנו כמדינה נבוא ונגיד שאין פריימריז, אסור לגבות כסף מאף אחד, אל תהיה מושחת ואל תהיה חייב לאף אחד.. המדינה אומרת לך שלכל מועמד ראוי שרוצה להתמודד הקריטריונים הם כאלה. לכשהוא יעמוד בקריטריון המדינה מעמידה לרשותו X סכום, שווה בין שווה כלפי כולם. כשאין תרומות, כשאין דברים אתה מונע שחיתות. אם אתה אומר דבר כזה והוא בא לפה זה בסדר. ראינו היום בפריימריז – זה מתפרסם, הכל שקוף - שלפעמים אנשי עסקים או אנשים שבונים – זה החיים, זה מותר בכל מקום, גם בארצות הברית – תורמים לאלה שרוצים להתמודד. הם תורמים לכולם.

הם לא יודעים להחליט מי ייבחר.

הם לא יודעים, אבל למה שישים את הביצים שלו בסל אחד, הוא ישים בכולם. למי שייפול עשיתי טובה. באתי בשביל 500 שקל. כמה חברי מועצה יש בעיר? 20 חברי מועצה? 20 כפול 500 שקל נתתי בבחירות מקדימות או בכל וריאציה כזאת או אחרת במהלך השנתיים. בנושא שלו היה איזה מכרז שהוא זכה..

זה לא יזם, זה אדם.

אדם רגיל שעיסוקו..

עזוב יזם. טעיתי. בא אדם שרוצה להרחיב את המרפסת שלו. הוא בא לוועדת התכנון כדי להרחיב את המרפסת שלו, אבל יושב ראש הוועדה והאנשים שנבחרו קיבלו תרומה של 500 שקל. אתה אומר שיושב-ראש הסיעה, שהוא לא חבר ועדה, קיבל. אני חבר סיעתו. אני לא יכול לדון בנושא שלו. גם השני חבר הסיעה שלו. אני מקצין בכוונה. 20 חברי מועצה או ראש סיעה היו מעורבים כך או אחרת. צריך לדון עכשיו על גגון לשים כדי שגשם לא ייכנס. אי אפשר לדון בבקשה שלו. זה חומר למחשבה. עד איפה אנחנו מקצינים? כולם גנבים, כולם רמאים, כולם מושחתים. 500 שקל לקחתי במשך שנתיים. מה זה קשור לתכנון ובנייה? בסוף פקידים ינהלו את המדינה. גם חברי מועצה לא ירצו ללכת לשם. מי צריך 3 שנים בית סוהר בשביל 500 שקל? עורך דין מוכשר, שרוצה לקדם את העיר שלו, שיש לו משרד משגשג ילך להתלכלך בשביל 500 שקל? כל אחד שיכול יכתוב בעיתון שהוא קיבל תרומה לפני שנה, 11 חודשים ו-29 יום. לפני כן יושב-ראש התנועה שלו קיבל תרומה.

יש פתרון.

עזוב את הפתרון. עצם העובדה שכותבים את זה יגרום לכך שתהיה שחיתות, יתנו כסף מלמטה, יממנו לו כל מיני דברים.

צריך לעשות אבחנה בין יזם לאדם. (4) בסעיף 126(א), 143(א)(3), 170(א), 269 ו-המילים "התשכ"ה-1965" – יימחקו;

(5) בסעיף 170א(ב), אחרי המילים "שבתחום העירייה", יבוא "והוועדה המקומית שהוא מבקרה בהתאם לסעיפים 92(א) ו-(ב) לחוק התכנון והבניה:;

(6) בסעיף 170א(ג) ברישא, לאחר המילים "ואת היקף הביקורת", יבוא – "ובלבד שתבוצע ביקורת של הוועדה המקומית כמשמעותה בסעיף 170א(ב)";

(7) בסעיף 235א(ג)(1) במקום "בסעיף 1א לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965" יבוא "בסעיף 2 לחוק התכנון והבנייה";


(8) בסעיף, 249(13ב), במקום "כהיתר בניה לפי סעיף 145 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965" יבוא "כהיתר לפי חוק התכנון והבנייה";


(9) בסעיף 264(2), במקום "לפי פרק י' לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965" יבוא "לפי חלק ט' לחוק התכנון והבנייה";


תיקון פקודת המועצות המקומיות 615, 617. בפקודת המועצות המקומיות (1) בסעיף 24ב(ג)(1), במקום "סעיף 1א לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965" יבוא "סעיף 2 לחוק התכנון והבנייה, התש"ע-2010 (בפקודה זו – חוק התכנון והבנייה)";


(2) בסעיף 34א, בסעיף קטן (א), אחרי "וסעיפים 120(10)" יבוא "בסעיף 122ב".


תיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) 618. בפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943 (1) בסעיף 2 – (א) בהגדרה "חוק התכנון והבנייה", במקום "התשכ"ה-1965" יבוא "התש"ע -2010";

(ב) ההגדרות "דרך", "מיתקני תשתית", "מיתקני תקשורת", תשתיות לאומיות" יימחקו ובמקומן יבוא – "דרך" – דרך, מבנה דרך ומסילת ברזל כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה;


"מתקן תשתית", ו"תשתית" – כהגדתן בחוק התכנון והבנייה".
צריך להיות גם צורכי ציבור.

הגדרת צורך ציבורי כמשמעותו..

אני מדבר על צורכי ציבור בתשתית. צריך להוסיף. דיברנו על זה שמחזירים.

בסדר.

בהגדרה "צורך ציבורי", המילים "כמשמעותם בסעיף 188 לחוק התכנון והבנייה", יימחקו;

אפשר למחוק את זה, כי בהגדרת צורך ציבורי המילים "כמשמעותם.." בחוק התכנון יימחקו. זה אומר שהוא נשאר.

את לא רוצה להגדיר צורכי ציבור בכלל?

אין צורך כי יש צורך ציבורי.

השאלה אם המילים "צורכי ציבור" מופיעות בעוד סעיפים בפקודה.

הוא נשאר בהגדרות.

הגדרה של צורך ציבורי מפנה לצרכי ציבור כמשמעותם בחוק התכנון והבנייה החדש. השאלה אם המילים "צורכי ציבור" מופיעות בפקודת הקרקעות בעוד מקום, כי אם הן מופיעות בעוד מקום חוץ מאשר בהגדרת צורך ציבורי צריך הגדרה של צורכי ציבור.

אנחנו נבדוק את זה.

יכול להיות שלא, אני לא בטוח.

בהגדרה "צורך ציבורי", המילים "כמשמעותם בסעיף 188 לחוק התכנון והבנייה" כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה.
(ד) בהגדרה "צורך לתשתית ציבורית" – בפסקה (3), במקום האמור בה יבוא "תשתית".

(2) בסעיף 9א(ו)(1), במקום "סעיף 14 לתוספת השלישית" יבוא "סעיפים 440, 441 ו-459 עד 463, 482";
(3) בסעיף 14(2) – (א) בסעיף קטן (ד)(1), במקום "הוראות התוספת השלישית" יבוא "הוראות פרק ב' לחלק ו'";

(ה) בסעיף קטן (ה), במקום "כהגדרתו בפסקה (3) להגדרה "מימוש זכויות" שבתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה ולעניין זה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף 21 לתוספת האמורה" יבוא "כמשמעותו בפסקה (4) להגדרה "מימוש זכויות" שבסעיף 418 לחוק התכנון והבנייה, ולעניין זה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף 453 לחוק האמור".
תיקון פקודת היערות. בפקודת היערות, בסעיף 15 המילים "עץ בוגר, כהגדרתו בסעיף 83ג לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965" – יימחקו.

יכול להיות שכל הסיפור הזה יורד מכיוון שכבר אושר התיקון.

נכון. זה אושר לשנייה ושלישית?

אושר לשנייה ושלישית. אני לא בטוחה..

למה אתה מכניס ב-10 מקומות אותו דבר?

אני לא. את העץ בוגר?

כן.

אם שם זה מאושר לא צריך לעשות תיקון עקיף.

את מוודאת עוד פעם שהפינה הזאת סגורה?

זה עוד לא עלה למליאה, נכון?

ברגע שיעלה לקראת ההצבעות נוכל..

זה אושר בוועדה.

אושר בוועדה, אבל השאלה היא אם..

עדיין לא עבר.

יעבור שבוע הבא.

עד שבוע הבא נמחק את זה.

תסמני לך, בבקשה.

תיקון חוק המהנדסים והאדריכלים לא במקור. בחוק המהנדסים והאדריכלים , התשי"ח-1958 – (1) בסעיף 13א – בסעיף קטן (א) במקום "התשכ"ה-1965 יבוא "התש"ע-2010 (בחוק זה – חוק התכנון והבניה)", ובסעיף קטן (ב) במקום במקום "פרק י' בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, יבוא חלק ט' בחוק התכנון והבנייה";

(2) בסעיף 16א(א) במקום "פרק י' לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965" יבוא "חלק ט' לחוק התכנון והבנייה".


תיקון חוק מקרקעי ישראל. בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960 (1) בסעיף 1, בהגדרה "קרקע עירונית" במקום "היתר בנייה לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965" יבוא "היתר לפי חוק התכנון והבנייה, התש"ע-2010"

(2) בסעיף 2א(ב)(5)(א) במקום "התשכ"ה-1965" יבוא "התש"ע-2010".

תיקון חוק רשות מקרקעי ישראל 610. בחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960 – בסעיף 4יז (א) בסעיף קטן (א) בהגדרה "חוק התכנון והבנייה", במקום "התשכ"ה-1965" יבוא "התש"ע-2010 (בחוק זה – חוק התכנון והבנייה)";
(2) בסעיף קטן (א) בהגדרה "שומה כללית" המילים "כמשמעותו בתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה" – יימחקו.

יש הערה לייעוץ. אנחנו נמצא פתרון.

נמצא פתרון.

ביקשתי מהיועץ המשפטי של המינהל. (ג) בסעיף קטן (ד)(2) במקום "התוספת השלישית" יבוא " פרק ב' לחלק ו' לחוק התכנון והבנייה".


תיקון חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) 605. בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 – (1) בסעיף ק, בהגדרה "חוק התכנון והבנייה", במקום "התשכ"ה-1965" יבוא "התש"ע-2010"

(2) בסעיף 19(4)(ב)(2), במקום "סעיף 265" יבוא "סעיף 364";
(3) בסעיף 49 יא (ב)(2)(א), במקום "סעיף 265" יבוא "סעיף 364";

(4) בסעיף 49יט(א) בהגדרה "יחידת מגורים" ובהגדרה "מתחם פינוי ובינוי", במקום "סעיף 33א" יבוא "סעיף 557";
(5) בסעיף 49כח(א), במקום "סעיף 33א(ג)" יבוא "סעיף 558";

(6) בסעיף 49ל(א), במקום "סעיף 33א(ג)" יבוא "סעיף 558";

(7) בסעיף 67(ב)(1), בהגדרה "איחוד מקרקעין" המילים "התשכ"ה-1965 – יימחקו.

תיקון חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור 604. בחוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור, התשכ"ד-1964 – (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965" יבוא "חוק התכנון והבנייה, התש"ע-2010";

בסעיף 3, אחרי פסקה (5) יבוא: "(6) ברכישה מכוח חוק התכנון והבנייה, התש"ע-2010 – המועד שבו ניתנה לבעל החלקה ההודעה על הכניסה אליה לפי סעיף 466(69(א) לאותו חוק, סעיף 7 לפקודת הקרקעות או לפי סעיף 5ו-7 לפקודת הקרקעות יחדיו, לפי העניין, ואם היו לה בעלים אחרים – המועד שבו ניתנה ההודעה האחרונה כאמור.";

(4) בסעיף 4(1), בסופו יבוא "ולפי פרק ד' לחלק ג' לחוק התכנון והבנייה, התש"ע-2010";

(5) בסעיף 13ב(2) במקום הסיפא המתחילה במילים "...בין שנעשתה" יבוא – "...שנעשתה לפני יום תחילתו של חוק התכנון והבנייה, התש"ע-2010".


תיקון חוק הדרכים (שילוט) 592. בחוק הדרכים (שילוט), התשכ"ו-1966 – (1) בסעיף 1 – (א) בהגדרה "ועדה מחוזית", במקום "חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965" יבוא "חוק התכנון והבנייה, התש"ע-2010 (בחוק זה – חוק התכנון והבנייה)";


(ב) בהגדרה "ועדה מקומית" המילים "התשכ"ה-1965" – יימחקו;

(2) בסעיף 6ב, במקום "אינו מיועד למטרה חקלאית או לסוג ל שטחים פתוחים כמשמעותם בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965" יבוא "אינו שטח פתוח או מיועד להיות שטח פתוח כמשמעותו בחוק התכנון והבנייה";
(3) בסעיף 13 המילים "התשכ"ה-1965" – יימחקו.
תיקון חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאית. בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969 –

(1) סעיף 8(א)(2) במקום "פרק י' לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965" יבוא: "חלק ט' לחוק התכנון והבנייה, התש"ע-2010 (בחוק זה – חוק התכנון";

(2) בסעיף 14(ב), במקום "בהיתר שנתנה הוועדה המקומית לפי סעיף 145 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון)" יבוא "בהיתר שנתנה רשות הרישוי לפי חוק התכנון".

תיקון חוק המקרקעין 594. בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 –

(1) בסעיף 38(א) במקום "התשכ"ה-1965" יבוא "התש"ע-2010 – (בחוק זה – חוק התכנון והבנייה)";

(2) בסעיפים 59א, 59ג(ב)(1) ו-59(א)(1) המילים "התשכ"ה-1965" יימחקו;

(3) בסעיף 71א – (א) ההגדרה "חוק התכנון והבנייה" – תימחק;

(ב) במקום ההגדרה "זכויות בנייה" יבוא: "זכויות בנייה" – השטח הכולל המותר לבנייה בבית המשותף לפי חוק התכנון והבנייה;";
(ג) בהגדרה "הרחבה" במקום "היתר בנייה לפי תכנית בת תוקף" יבוא "היתר לפי תכנית בת תוקף"

(4) בסעיף 110(ב)(1) בסופו יבוא "וחוק התכנון והבנייה".

(5) בסעיף 127(ג) בסופו יבוא "וחוק התכנון והבנייה"

תיקון חוק שירותי הדת היהודיים. בחוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב), התשל"א-1971, בסעיף 14א6 במקום "בסעיף 1א לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה-1965" יבוא "בסעיף 2 לחוק התכנון והבנייה, התש"ע-2010".

תיקון חוק רשות נאות מרפא 611. בחוק רשות נאות מרפא, התשל"ג-1973 – (1) בסעיף 3(11) במקום "התשכ"ה-1965" יבוא "התש"ע-2010";

(2) בסעיף 18, במקום "סימן ו' לפרק ג'" יבוא "סעיף 2";
(3) בסעיף 27 – (א) בסעיף קטן (ד), במקום "לפי סעיף 78" יבוא "לפי סעיף 241";

(ב) סעיפים קטנים (ה) ו-(ז) – בטלים.
(4) בסעיף 28(ב) במקום "יחולו הוראות פרק ט' לחוק התכנון, למעט סעיף 198" יבוא "יחולו הוראות סימן א' וסימן משנה א' לסימן ב' בפרק א' בחלק ו' לחוק התכנון.
תיקון חוק החברות הממשלתיות 592. בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, בתוספת השנייה – (1) במקום פרט 9 יבוא: "9. המועצה הארצית לתכנון ולבנייה וועדות המשנה שלה – חוק התכנון והבנייה, התש"ע-2010";

(2) פרט 17 – יימחק.

הפרק הוא לכאורה פרק טכני, אבל ישנו בו סעיף אחד די בולט שהוא סעיף מאוד מהותי. השאלה היא מה עושה הסעיף הזה, שהוא סעיף שקובע איסורים חדשים, סעיף שקובע עבירות פליליות בנסיבות מאוד מאוד קיצוניות, סעיף שמחייב דיון ציבורי מעמיק. מה הוא עושה מבחינה משפטית, גיאוגרפית כמן דבר שהוא ליווי לחוק התכנון והבנייה תחת הלוגיקה המוזרה שאנחנו כבר ממילא כאן אז בואו נוסיף את הסעיף הזה, ומשהו לא פחות מוזר, אנחנו הרי מדברים על כך שאנחנו רוצים שהמערכות של התכנון והבנייה יהיו נקיות, אז הנה סעיף שמדבר על טוהר מידות וניקיון כפיים ובואו נוסיף אותו. זאת לא הדרך. זו דרך מאוד לא נאותה.

אתה מדבר על סעיף 122?

סעיף 616,617. על אותו נושא.

הוא מדבר על התיקון העקיף לפקודת העיריות.

אני מציע לא לדון בזה במסגרת הזאת. אני נמנע לדבר לגופו של עניין, כי ברגע שאני אדבר..

למה? תדבר. אם דעתך שזה לא ייכנס לכאן לא תתקבל, אז מה שקבוע כאן נכון לך?

הוא סומך על היושב-ראש שידאג לא להכניס את הסעיף הזה לרפורמה.

אני לא רוצה, כי אז כשאני אדבר לגופו של עניין יגידו לי שדיברתי ושההערה שלי נרשמה. אני אגיד רק בשתי מילים, כי אני לא רוצה להיכנס לגופו של עניין.

זה ממש מצחיק.

אנחנו מכירים חקיקה במישורים אחרים, החל..

..בגלל שהוא לא התייחס לגופו של עניין.

זאת הפעם השנייה שאנחנו מקיימים דיון בסעיפים האלה.

לא שמעתי. מתי?

היה דיון בסעיפים לפני התקופה של אדוני היושב-ראש.

מה שהיה לפני לא רלוונטי.

בהקשר הזה אני רוצה לומר שהנושא הזה כבר עלה לדיון בזמן שדנו בנושא הוועדות המקומיות. באותה עת לא שמענו איזה שהם..

הוא לא הועלה לדיון.

הוא עלה לדיון במפורש, הוא הופץ, כולל תיקונים בנוסח.

זה בסדר להעלות אותו שוב. הייעוץ המשפטי ביקש..

אנחנו כן מוכנים לדון בזה שוב. אי אפשר להגיד שאתה לא רוצה להגיד את דעתך כי אתה חושב שזה בכלל לא צריך להיות פה. אפשר, השאלה אם זה..

אני אומר בכמה מילים את דעתי. יש לנו דוגמאות לחקיקה שבאה למנוע התחמקות מסוימת על ידי הכללה של קרובים, תאגידים וחקיקה מסועפת כראוי לסוגיות נוספות, החל מתכנון ובנייה והשלטון המקומי, דרך תחומים אחרים של ניירות ערך וכו'. צורת החקיקה הזאת לא זרה לנו. יחד עם זה, גם לחקיקה המסועפת יש איזה שהם גבולות והגבלות. נדמה לי שפרצו פה כבר את כל הגבולות האפשריים. אם אני יכול לדמיין לעצמי שיח של אסירים בבית כלא..

בחוק העיריות הישן ראיתי את הסעיף הזה.

זה התחיל כהצעת חוק פרטית.

נדמה לי שראיתי את אופיר פינס-פז.

הוועדה הזאת אישרה את הצעת חוק.

בוא נמשיך את זה שם. למה אתה מכניס את זה לחוק התכנון והבנייה?

איפה? בהצעה של אופיר פינס?

לא. בפקודת העיריות יש את הפרק.

אין הסדר לגבי הסוגיה הזאת.

אני בוועדה הזאת דן על זה. תוציא לי את זה מפה. תן לי לעבוד עכשיו בשקט.

אני עוד מעט אסביר למה זה נכנס.

250 ראשי רשויות התקשרו אלי. אתה לא יודע מה אני עובר.

לא יכול להיות 250. אני אסביר גם למה.

הם ביקשו ממני לייצג אותם נאמנה. בשביל מה דיברתי?

20 מתוכם הם יושבי ראש ועדות ממונות.

בחוק העיריות ראיתי שהם רוצים שכל נבחרי הציבור ילכו הביתה, שמי שינהל את העירייה, מי שיחתום בסוף יהיה מנכ"ל העירייה. ראש העיר לא יכול לחתום.

זה בחוק העיריות החדש.

זה מה שאני אומר. ראש עירייה לא רלוונטי. הייתי סגן ממלא מקום ראש עיר בתקופה מסוימת, יושב-ראש ועדת מכרזים, יושב-ראש ועדת תמיכות, יושב-ראש ועדת ההקצאות. היינו, עשינו. נבחר ציבור נותן אחר כך דין לציבור. אם אני טוב תשאיר אותי, אם אני לא טוב תחליף. צ'יק צ'אק מחליפים היום. עכשיו אני רואה בחוק שרוצים לתקן שהכל פקידות. נבחר ציבור לא רלוונטי. מי יבוא? מי ירצה? חבר מועצה בשלטון המקומי לא מקבל שכר. הוא בא ואומר: אני נותן ממרצי, מזמני, חשובה לי העיר הזאת, חשוב החינוך של הילדים, חשוב הפיתוח של העיר. אתה שם אותו יושב-ראש ועדת מכרזים כאשר הוא יושב שעות על גבי שעות בחינם לטובת הציבור. איש אחד יחטא, על כל העדה נקצוף? כולם לא כשרים? לא יכול להיות דבר כזה. תפסנו אחד, תוריד לו את הראש, אבל לא כולם כאלה. ראובן קוגן אמר לי שזה חייב להיות. אמרתי שלא יהיה, שלא יכול להיות, שאני לא אתן את ידי לדבר הזה. אני אומר שאת כל הנושא של ראשי השלטון המקומי תורידו מפקודת העיריות. אני בדיון אחר אשב איתך.

אם היה מתאפשר לנו להקדים ולהסביר טיפה למה זה נכלל פה, למה זה נכנס לתוך חוק התכנון והבנייה.

יכול להיות שבתום לב אדם נתן תרומה. הם באו אליו הביתה, דפקו לו בדלת ואמרו שהם אנשים ראויים, שכנעו אותו והוא נתן להם תרומה של 500 שקל.

אולי נסביר את התכלית שעומדת מאחורי התיקון הזה, למה הממשלה ביקשה מאיתנו להכניס אותו על פי דרישה של ראש הממשלה. זה לא היה בכחול כפי שהופץ, זה הוסף לאחר מכן. יש מאחורי זה תכלית שהממשלה ראתה בהנחיה שקיבלנו להסדיר את הסוגיה הזאת יחד עם חוק התכנון והבנייה. בסופו של יום זאת החלטת ממשלה.

אני לא ממשלה.

הכנסת תחליט מה שתחליט.

אני לא חייב לאף אחד שום דבר. ארז, תסביר בבקשה מה קשור הולילנד לחוק הזה. זה לא פותר את הבעיה של הולילנד. של מחר הוא לא יפתור. תיקח את כל מי שמעורב לבית סוהר. מה זה קשור זה לזה? כולם לא בסדר? 500 שקל? שנתיים?

אדוני, זה לא רק הולילנד. התחילו הדיונים בוועדה, אבל בשלב מסוים הממשלה ביקשה לעצור.

שנתיים הנושא הזה מתגלגל. איפה כתב אישום? רעש, צלצולים. איפה?

הולילנד?

כן.

בשימועים.

אם יש משהו, תחתוך. למה כל דבר 10 שנים? שר הפנים במדינת ישראל לא יודע את מקומו. 10 שנים חקירות. איך אפשר לעבוד במדינה מתוקנת?

אדוני, רצה הגורל ועשיתי החלטה מאוד חשובה בחיים המשפטיים שלי לא ללכת לאפיק הפלילי. אני נמצא במשפט אזרחי. למה לי כל הצרות האלו? בשלב מסוים הממשלה ביקשה, ראש הממשלה..

אפשר לחזור אחורנית?

השאלה עד כמה אחורנית.

להוריד את זה.

אולי נסביר את הרציונאל, נסביר את התכלית, נסביר למה הגענו. הכנסת סוברנית להחליט כל החלטה.

בוודאי על הפרטים אפשר לדבר.

בסופו של יום באו ואמרו שאנחנו מבזרים את הסמכויות ברמות הרבה יותר גבוהות לועדות המקומיות. מרבית התכנון המהותי התנהל בעבר בוועדות מחוזיות. רובם עובדי מדינה במערכות אחרות. באו ואמרו לנו במסגרת מנגנוני האיזון: אנחנו מעבירים סמכויות. עלו טענות מכל מיני גופים על העברה, על ביזור סמכויות לוועדות המקומיות. באו ואמרו: צריך לבזר, צריך לבנות מנגנוני בקרה. בדיון הראשון שקיימנו בוועדה נדרשנו לסוגית מנגנוני בקרה. נשלחנו לעשות שיעורי בית גם פה בוועדה. הטענה עלתה אגב תיקים כאלה ואחרים. במסגרת מנגנוני הבקרה באו ואמרו לנו איפה רואים בעיות וממשקים שעלולים להיווצר בתחום הזה. צריך לזכור שתחום התכנון והבנייה והא תחום מאוד מאוד רגיש, כי יש הרבה כסף, הרבה לחצים, הרבה יכולות, הרבה יכולת הענקה. בשלב מסוים ביקשו לראות מה הם מנגנוני הבקרה שיבטיחו. אחד הממשקים שעלה לאורך שנים הוא סוגית הממשק של הון – שלטון. אנחנו מכירים אותו מתחומים רחבים כאלה ואחרים. אנחנו מכירים את הבעייתיות בתרומות, את העובדה שהוא צריך לקבל החלטה. המצב הזה יוצר מצב של חשש של תלות. בני אדם נוטים לעובדה שמישהו נתן להם מתנה בסופו של יום. צריך לזכור שמרבית הסמכויות שמוענקות לוועדה המקומית הן סמכויות מעין שיפוטיות. זה כמו ששופט לא היה מקבל מתנה ולו בשווה פרוטה – אני לא מדבר על 500 שקל - ואחרי שנתיים דן בתיק. הוא היה בא ואומר שהוא לא מסוגל לקיים דיון בנושא אם הוא לא עבר איזה צינון ארוך ועברו הרבה שנים. היו פרשיות כאלו ואחרות שהתנהלו בבתי משפט. באנו ואמרנו שצריך להסיר מכשול מפני עיוור, לבוא ולשים מה שנקרא כללים.

גם היום יש. אם אני כחבר מועצה יושב בדיון עם שכן או חבר שקיבלתי ממנו פעם איזו שהיא הטבה, אז אני פוסל את עצמי מלהצביע. יש את הדבר הזה. אני הייתי חבר מועצה, הייתי נבחר. היו דיונים שישבתי בהם ואמרתי שאני חייב לצאת. שאלתי יועץ משפטי. היה לי מקרה כך וכך ששאלתי אם אני יכול להשתתף או לא יכול להשתתף. אם הנחו אותי לצאת, אז אמרתי לפרוטוקול שיש לי נגיעה ואני חייב לצאת.

אנחנו באים להסדיר מה זאת נגיעה. המטרה של החוק הזה היא לקבוע את כללי הנגיעה, את כללי האתיקה. עד היום חברי המועצה קיבלו תרומות בכל סכום אפשרי. איזה ראש רשות גדולה בישראל סיפר לי פעם שהוא אסף תרומה והלך לקבלן. הקבלן אמר שאיפה שהוא לא בונה הוא לא תורם. צריך לקחת את המסרים מאחורי הדברים האלה, אנחנו חיים בעולם קיים.

תמנע את התרומות בכלל. מה קשור זה לזה? אנחנו כמדינה נותנים לו את האופציה לתת תרומה. כשבא ראש הממשלה ואמר לך למצוא פתרון – בצדק, כי ראש הממשלה רוצה לטפל בבעיה - אתה כגוף מקצועי, אחרי שהתייעצת עם כל הגופים המקצועיים, היית צריך להגיד, אדוני, יש בעיה בשורש, יש בעיה בשיטת הבחירות פה. אל תביאו לי פה טלאי על טלאי ובגלל מקרה אחד תטיל דופי על כולם ותשים קשיים על קשיים. המדינה נתנה את הדעת לגבי ניגוד אינטרסים, ניגוד עניינים בנגיעה כזאת או אחרת.

זה לא הוסדר.

רוצה לפתור את הבעיה? שינוי שיטת הממשל, שינוי שיטת הבחירות. תציע, אתה משרד הפנים.

אני חי בשיטת השלטון הקיימת.

שיהיה שווה בין שווים, לא העשיר יוכל להתמודד והעני לא יוכל. יש אנשים מוכשרים שיכולים לתרום את חלקם לחברה ולציבור. הם לא יכולים להתמודד בגלל שיטת הפריימריז. כמו שאמרת, אפילו למראית עין הוא יתרום לכולם. הוא היה הגון שהוא אמר שאיפה שהוא לא בונה הוא לא תורם. יש אחד שאומר שהוא לא יודע איפה הוא יבנה מחר, לכן הוא נותן לכולם. מדובר בסכומים קטנים בשבילו. בן אדם, חברה גדולה, מותר להם על פי חוק X סכום לתרום.

מותר לתרום מגורמים פרטיים.

אני איש פרטי, טייקון. יש לי כסף. אני לא יודע איפה אני אבנה מחר. אתה מיועד להיות, בעזרת ה', בליכוד, אתה בקדימה, אתה בש"ס, לכן אני נותן לכולם על פי חוק. עכשיו יהיה דיון אם אתה לא חייב לי. אם יש במועצה הארצית דיון לגבי פרויקט כך וכך, לא תרים טלפון לזה ולזה? איך תמנע? הלוואי ותמנע ממנו מלכתחילה. לי, ברוך ה', אין פריימריז. אני רואה שרים מסכנים שלא יכולים לעבוד, כל יום יש להם חברי מרכז. זאת שיטה משחתת. אנחנו מביאים את זה לזה. במקום לטפל בשורש של הבעיה אתה מביא לכך שרק העשירים יתמודדו, או שתהיה שיטת מאכרים כמו שיש גם היום בכל מיני מקומות. אתה אומר שהפקידות לא מושחתת? הפקידות אחלה מושחתת. לא זז כלום 3 חודשים, פתאום בא מאכר והפקידות חותמת לו. למה? איך קרה פתאום? אף אחד לא מושחת, רק נבחרי הציבור מושחתים?

זה לא הסעיף. זה סעיף שמטרתו לקבוע תקנים למניעה.

זה מביא לזה. יהודה, אתה בא לברך ויוצא מקלקל, כי בסופו של תהליך תהיה שיטה אחרת. זה מים. מים צריכים להגיע. הוא ימצא דרך. זה כמו שוטרים וגנבים.

לפחות תזיעו. מה אני יכול לעשות יותר?

תציע הצעה נכונה ונבונה.

בהנחה שבן אדם בא ואומר: קיבלתי תרומה – בואו נקצין את הדברים – ב- 20 אלף שקל. לכאורה מגיעה אלי בקשה לאשר לו תכנית. היא מונחת בפני. לכאורה לא היה צריך לעשות חקיקה, היה צריך לבוא ראש רשות שקיבל תרומה של 20 אלף שקל ולהגיד שהוא לא דן ביזם ההוא. אם העולם היה מתנהל כך וראשי הרשויות או כל הגופים היו מבינים מה כללי המשחק, הם היו יודעים שכללי המשחק אומרים להם שעם מי שהם קיבלו ממנו תרומה גבוהה אי אפשר לשבת לתקופה מסוימת. המצב שבא ואומר שאין ודאות, שאתה לא יודע אם מותר לך או אסור לך מביא למצב שמרבית האנשים שמקבלים תרומות במצב הקיים לא רואים בכך מניעה.

הכל כתוב.

לא כתוב בשום מקום.

על התרומה לא כתוב.

על תרומה לא כתוב.

בפריימריז מותר לקבל X סכום.

אבל לגבי השאלה הגדולה אם אחרי שקיבלת זה מונע ממך לדון בנושאים שלו אין הוראה.

יש הוראה כללית לניגוד עניינים. בוא נעזוב את כלל האנשים, נדבר על יזמים. אותו יזם מגיע חצי שנה אחרי שהשיג תרומה של 20,30 אלף שקל. נניח שמותר לפי הכללים 20,30 אלף שקל לו ולבני משפחתו ומגיע פרויקט משמעותי לדיון בוועדה המקומית שהיא מוסמכת וגם כוללנית, דהיינו יכולה לאשר לו את התכנית ולהחליט אם יהיו 20 קומות, 30 קומות, 15 קומות או 25 קומות. כל קומה זה מיליון שקל.

אם כל יחידת דיור עולה מיליון שקל זה פי 4.

מה יעשה החוק המוצע? האם דן או לא דן, נמצא או לא נמצא? החוק לא אומר "לא", החוק אומר ניגוד עניינים.

יושב-ראש ועדה צריך לאשר את הקומות האלה שאתה אומר. בא חבר של חבר ששירת איתו בצבא. הוא אומר לו: אחי, יש לי מה לדבר איתך, לשבת איתך. הוא מביא לו מתנה יפה. הוא אומר שחשוב לו הנושא הזה. איך אתה יכול למנוע?

אני לא יכול, אבל אני יכול לקבוע כללי התנהלות.

איזו מתנה?

אתה לא יכול לדעת.

את זה לא.

אז כולם פסולים.

אם אני בא וקובע כלל ברור ומיוחד, ספציפי לשאלת הכסף או שווה כסף, אז לפחות חסמתי את המצב הזה שתרומות של יזמים שתורמים אותן לא לשמה, לא לשם שאדם ייבחר אלא לשם זה שאחר כך הם יוכלו לקדם פרויקטים שלהם..

אין לשמה. אלה החיים. מישהו תורם סתם?

אני מקבל את זה שיש אנשים שחשוב להם שפלוני ייבחר כי יש לו השקפת עולם קומוניסטית, לצורך העניין.

אני מקווה שלא כולם תורמים מתוך כוונה.

אנחנו מדברים על קבלנים, על יזמים.

לכולם יש אינטרס.

המטרה העיקרית של התיקון הזה היא לאו דווקא בסעיף 122(ג) המדבר בכל אדם, אלא לשאלת היזמים. מי שעוסק בתכנון ובנייה באותו מרחב תכנון מקומי נחשב כיזם. אנחנו רצינו להרחיק את היזם מנבחרי הציבור בכל ההיבט הזה של תרומות.

הוא בתום לב ראה שבן אדם מסוים הוא בן אדם טוב, לכן הוא תרם לו. הוא יזם. לא הייתה לו שום כוונה באותה עיר. הוא לא ידע שבאותה עיר הוא יהיה, אבל היה מכרז אחרי חצי שנה, הוא ניגש וזכה.

זה להסיר מכשול מפני עיוור. צריך לקבוע כללי אתיקה. המצב שאחר כך אומרים לראש רשות שהוא לא היה צריך לדון בזה.. לעיתים זה מתגלגל להליכים פליליים כאלה ואחרים.

למה אתה מביא את זה לפה?

אנחנו רוצים לקבוע את כללי המשחק. אנחנו חושבים שזה נכון לכל הצדדים.

בחוק העיריות.

זה לא לחוק העיריות, כי מדובר פה בחברי מוסדות תכנון. צריך לזכור שבסופו של יום אנחנו יושבים פה עם חברי הוועדות המקומיות וצריכים להסדיר. התרומות ניתנות לצורך בחירה למועצה. המועצה מקנה לו את הזכות לשבת בוועדה המקומית.

על חברי עיריות זה לא יחול?

חברי הוועדה המקומית.

אין הכוונה לתקן את זה גם בפקודת העיריות?

האכסניה נמצאת בפקודת העיריות, רק צריך להבין מה המשמעות שלה.

שואל היושב-ראש למה שלא תעשה את זה כתיקון..

אני צריך להסדיר את זה לא רק במוסדות התכנון. אני צריך להסדיר את זה, כי המקור שממנו נבנית הוועדה המקומית הוא העיריות. שם המקור שאני רוצה להזכיר אותו. להסדיר את זה בוועדה המקומית? נראה לנו שנכון לבחור מהיסוד.

אפשר לצמצם את הגדרים של החוק הזה ולהחיל אותו רק על ועדה מקומית. בעיני זה חסר משמעות.

הוועדה המקומית זהה למועצת העירייה. נגיע לאותה תוצאה בצורה לא מוסדרת ולא שקולה. צריך לשים לב מה אנחנו הולכים להסדיר פה. יש חוק שירות המדינה (הגבלות לאחר פרישה). הוא אומר לך שבן אדם שעשית למענו שנתיים אתה לא יכול לעבוד עבורו. באו ואמרו שחייבים לעשות את הצינונים האלה, כי אם אתה לא עושה אותם ההחלטה שלך מוטעית. גם אם תהיה מלאך – אנחנו מתעסקים בבני אדם – לכולם יש את הכרת הטוב.

אני רוצה להוציא חוק שכל בוגרי משרדי הממשלה, אם זה היועצים המשפטיים ואגפי האוצר, לא יוכלו לעבוד במשך שנתיים באותם מקומות שלהם הם ייעצו.

הגבלות לאחר פרישה.

זה לא נבחרי ציבור.

יש להם שנתיים. על נושאים שהם טיפלו בהם אסור להם לעולם, על נושאים של אחרים יש להם שנתיים אם הם טיפלו ישירות.

אין שנתיים.

יש מדרג. יש נושאים שטיפלת בהם באופן ישיר, יש נושאים שאתה אחראי עליהם באופן פחות ישיר.

בפנייה לכפופים אליך יש הסדר שנקבע.

יש הגבלות לאחר פרישה, אפשר להעתיק משם. אני לא זוכר בדיוק את המדרג. יש הגבלות לאחר פרישה לעובדים. פה אנחנו עוסקים בנבחרי ציבור. נכון, אדוני, שהתיקון שמבקשים לעשות פה לא סותם את כל הפרצות. אם יבוא חבר מהצבא, ישב וביום ראשון.. זה לא סותם את זה. זה נכון, אני מסכים לגמרי. אנחנו חיים באיזו שהיא מציאות.

למה כתבת דווקא נבחרים?

לעובדים יש כללים שחלים עליהם. לעובד אסור לקבל מתנות. יש ועדת מתנות. אסור לו לקבל מתנה של יותר מ-120 שקל.

גם אצלנו יש כללים.

לנבחרי ציבור?

כן.

הנה כלל נוסף שלא היה קיים ונוגע לתרומות, בעיקר מיזמים. זה עוד כלל שרוצים להכניס אותו על מנת לשמור על טוהר המידות.

חוק שירות המדינה (מתנות) מסדיר את נושא המתנות לעובדים. הוא סוגר את זה בצורה הרבה יותר סגורה..

גם..

אנחנו צריכים להסדיר את הסוגיה הזאת. יש מאחוריה עניין של הסדרה. אני חושב שזה הסר מכשול מפני עיוור. אחר כך באים למציאות שבן אדם נתן תרומה גדולה לראש רשות. הוא ישב כי הוא חשב שלא, אבל אחר כך באים ואומרים איך הוא קיבל את שיקול דעתו.

ניקח את היזם התם לב שנתן תרומה מתוך זה שהוא מאמין בדרכו ובדרכה של מפלגת העבודה או הליכוד והוא תורם לראש עיר כזה מטעם המפלגה הזאת, או שמדובר במפלגה עצמאית והוא תורם לראש העיר כי הוא מאמין בדרכו של ראש העיר הפוטנציאלי. הוא בכלל לא עסק ביזמות בעיר הזאת, אבל יצא הגורל והוא אחרי שנה וחצי זכה במכרז בעיר הזאת. הוא לא התכוון, אבל כך יצא. לא קרה כלום. ראש העיר לא יעסוק בעניינו, זה הכל.

לא ראש העיר, אבל הסגן שלו דווקא..הרגת אותו לגמרי.

לא ראש העיר וגם לא הסיעה של ראש העיר, אבל סיעה אחרת בקואליציה יכולה להיות.

גם היא קיבלה. 1000 שקל היא קיבלה.

נמצא פתרון. אם יהיה מצב שבו אף אחד לא יוכל לדון או שתדון רק האופוזיציה ותתקע אותו בכוונה, אנחנו נלך לוועדת ערר להוציא את ההיתר. נעשה איזה שהוא סידור. זה לא המיינסטרים של המקרים שיהיו שאף אחד לא יוכל לדון. זה לא יהיה העיקר. אם יהיה מקרה שהוועדה המקומית לא תוכל לדון כי כל חברי הוועדה המקומית הם כאלה שקיבלו תרומה מאותו אדם או כאלה שהם מאופוזיציה..

אתה מעניש את זה שתורם וגורם שאנשים לא יתרמו. גם בפתרון שאתה עכשיו מציע.

מי שיש לו כסף יתמודד, מי שאין לו כסף לא יתמודד. זה מה שיהיה.

אנחנו מבקשים לאסור על יזמים באותו מרחב תכנון לתרום למי שמכריע אחר כך בשאלת התכנית של אותו יזם ובשאלת ההיתר של אותו יזם. אנחנו יודעים שהוועדה המקומית בחוק החדש מקבלת סמכויות תכנון משמעותיות. אנחנו רוצים למנוע את הקשר בין היזם שתורם כסף ובין אותו אדם שיחליט בעניין התכנית שלו אם היא תהיה 20 או 30 קומות. את הדבר הזה אנחנו רוצים כן לייצר. אנחנו כן רוצים לנתק את הקשר הזה על דרך התרומה. יהיו קשרי חברויות בין יזם לראש העיר. לא נוכל לטפל בזה. לא נוכל לטפל בקשרי חברות אף פעם. בקשר תרומתי על כסף אנחנו כן רוצים לטפל. זה העיקר של ההצעה.

יש את חוק העיריות, ששר הפנים ביקש..

זה לא קשור לחוק העיריות. אנחנו עוסקים פה במוסדות תכנון.

אני רוצה להוציא את הסעיף הזה.

אנחנו מסבירים שזה חלק ממנגנוני הבקרה של החוק הזה. זה חלק מהאיזון שהממשלה באה ושמה אותו. אמרה הממשלה שהיא תגביר סמכויות ותעביר אותן לגופים.

אני לא בממשלה.

אני שם את עמדת הממשלה. תחליט הכנסת שהיא רוצה מבחינתה לבוא ולהגיד שמנגנון הבקרה הזה יוצא מתוך החוק, היא סוברנית.

יש עיקרון כללי בסעיף 143 לגבי חבר מוסד תכנון שיש לו עניין בנושא שנדון. יכול להיות שאפשר למצוא שם איזו שהיא דרך להכניס את הנושא..

מה? עניין שנדון לרבות תרומה שניתנה? זה אותו דבר.

זה יותר גרוע, כי אני לא מסדיר, אני נורא מרחיב. אם כבר מדברים, אני חושב שלא נכון לעשות את זה כי אנחנו לגמרי מחליפים..

500 שקל זה לא כמו..

לא צריך להרוס את כל ההסדר בגלל סעיף 122(ג). אם רוצים לדבר על שאלת ה.-500 שקל, 750, 1000 או אדם אל..

אם אתם רוצים להתמודד עם יזמים, תתמודדו עם יזמים.

הלו"ז של ההצעה כאן נוגע לקשר של יזם ונבחר ציבור. הקישור הוא הכסף, התרומה. למשולש הזה יזם, כסף ונבחר ציבור אנחנו בהצעה באים לטפל. עניין האדם, ה-500 שקל זה כבר יותר נספחים. אני מבין שיש חוסר נוחות עם הדבר הזה. את זה נוכל לשקול.

תוציא את זה.

בקשר הזה של יזם, כסף ונבחר ציבור אנחנו רוצים לטפל. אנחנו בעיקר רוצים לטפל בו על רקע הרחבת סמכויות הוועדות המקומיות. אנחנו רוצים לטפל בו בצורה כזאת או אחרת. אנחנו מעדיפים לטפל בו בדרך של כללים ברורים.

בכל סכום?

לא על דרך של עמימות, של ניגוד עניינים. יכול להיות שאדוני היה יוצא בסיטואציה מסוימת מהדיון ואומר: מצטער, נתנו לסיעה שלי דרכי 30 אלף שקל, אני רוצה לצאת החוצה. יכול להיות שאדוני עושה את זה. אדם אחר לא יחשוב שצריך לצאת. אנחנו רוצים לייצר כללים ברורים בעניין הזה, בעיקר במה שקשור למשולש שעליו דיברתי. כל היתר אפשר..

לא דיברתם על נושא של סיעה. ככל שידוע לי, סיעות זה דבר נוזלי. לא כתוב סיעה.

התרומה נעשית לסיעה מסוימת. אחרי שפרשה ממנה הסיעה היא כבר לא אותה סיעה.

זה לא כתוב.

למה נעזרנו בפקודת העיריות? כי יש בה הגדרות לסיעות, יש בה עוד עולם מסביב שמגדיר אותה.

העיתוי זה..

אם הוא תרם לסיעה יש לה שם. הסיעה היא מי שחברים בה. ברגע שהם התפלגו, מה שנקרא פילוג סיעות, זאת לא אותה סיעה, התפלג השם שלה, נשארה הסיעה המקורית. זה מה שנקרא סעיף 125 - התפלגות סיעות.

זה נכון.

זה לא נכון. אם הוא תרם לאדם פלוני.. אני תורם לך כי אני מעריך את עבודתך הציבורית. כל אדם שהוא בסיעה שלו חשוף לסנקציה פלילית. זה מה שאומרת ההצעה. אתה מדבר על תרומה לסיעה. זה המקרה הקל.

בעולם הרגיל הוא חשוף..

כשמישהו אומר שהוא תורם לסיעת הליכוד בעירייה זו וזו זאת סיטואציה ברורה. כשמישהו תורם לאדם פלוני, אז אחר כך כל מי שבסיעה שלו צפוי לסנקציה פלילית. זה הקטע הלא סביר והמעורפל.

כל הנושא של הסיעה זה דבר מדבק?

יכול להיות שאתם צודקים בעניין הזה במובן זה שצריך להגיד שאם התרומה ניתנה לסיעה, לא לאדם..

כסיעה.

אם התרומה ניתנה לרשימה או לסיעה זה כל הסיעה.

זה משהו אחר.

אני אפילו לא ידעתי שראש הסיעה שלי קיבל. מה הוא יידע אותי?

האבחנה היא בין אם התרומה התקבלה כאדם פרטי או כסיעה.

כתבת סיעה.

חלק מהתרומות הן תרומות אסורות. תזכרו באיזה שלבים אתם מדברים. יש לנו את השלב של תחילת המרוץ הגדול, ראשי רשויות מתמודדים, לאו דווקא בסיעות. יש תרומות שניתנות לסיעות. יש אבחנה בין שני המקרים האלה.

אפשר לעשות.

זה משהו אחר.

יהודה, יש משהו יותר בסיסי. הרי כל הרעיון של הגבלת סכום תרומה מבוסס על זה שבסכום המותר אין תלות בין האדם לנותן התרומה, דהיינו זה לא צריך להפריע לו.

זה לא הסכום.

ההנחה כשמגיעים לנושא של הגבלת התרומות..

500 שקל כבר..

בקטע של הגבלת סכום התרומות עצם ההגבלה מקפלת את הרעיון שעד הסכום הזה הוא סכום שלא יוצר תלות. האינטגריטי של נבחר הציבור היא כזאת שבשביל סכום כזה הוא לא ימכור את עצמו, הוא לא יחליט החלטה אחרת. כשאתה מגיע לפרק של ניגוד העניינים אתה בא ואומר שתרומה מותר לו לקבל, אבל אם הוא בניגוד עניינים, שיודיע. זה תרתי דסתרי. כל הרעיון הוא שאם התרומה מותרת סימן שלא רואים אותו בניגוד עניינים, שהעניין האחר, דהיינו התרומה היא לא בעוצמה מספיק חזקה כדי שיופעלו הכללים לאיסור ניגוד עניינים. אני חושב שזאת לוגיקה פשוטה.

הלוגיקה שם באה ואמרה לא לתלות מפלגה אחת בניסיון לפצל את היכולת שלך להשפיע על הובלה של מועמד ובעצם לשלוט בו כמועמד קש. אתה באת ואמרת שלא מיליונר אחד יריץ את האדם, לכן באו וחייבו לפצל את הכוח. לא דיברו על הקשר. אף אחד לא חשב שאם תרמת 25 אלף שקל ואני אדון אחר כך בתכנית שלך זה בסדר. אף אחד לא התכוון לזה. שם הפיצול היה..

זה אותו דבר. כן התכוונו לזה.

חוק המימון שונה, הוא לא אותו דבר.

אותו דבר בדיוק.

שם דיברו בראייה הכוללת של לא ליצור מצב שבן אדם מריץ מועמד מטעמו ומפצל את הכוח על דרך של תרומה של מיליון שקל. שם פיצלו את זה מסיבות אחרות. את הרעיון של המועמד פיצלו בראייה של הדמוקרטיה. אני מדבר איתך בראייה של האתיקה, של הכללים של ניגודי העניינים ולהתוות אותם. זה עולם אחר. גם אם קיבלת 25 אלף שקל מיזם אבל אתה תשב ותיתן לו עכשיו 12 קומות בהקלה, כי מה לעשות, לגביר של העיירה לא אומרים "לא"..

מה זה 12 אלף שקל?

חשוב לציין שהעבירה הזאת בסופו של יום בחלק מהמקרים היא עבירת השוחד. צריך להבין אותה בסופו של יום. אנחנו לוקחים אותה. כבר היו לי מקרים שראשי רשויות על 30 אלף שקל למטרת כיסוי חובות למסע בחירות, מה שנקרא, גם דנו במה שנקרא ולאחר מכן הורשעו בשוחד והפרת אמונים. אלו העבירות. אנחנו מנסים כרגע לא לקחת את הטיעונים האלה לשם, אלא למנוע אותם מבעוד מועד, להסיר מכשול מפני עיוור. למרות שהוא קיבל תרומה מותרת, התרומה המותרת לא הייתה הבעיה. הבעיה העיקרית שאחר כך קיבלת תרומה, אתה צריך לעשות חוב בחירות כי מה לעשות יש חובות לבתי הדפוס.. לגביר של העיירה אומרים "לא"? אף פעם לא אמרו לו "לא". גם ב-25 אלף שקל. השאלה מה מצבך בבנק, כי זה מה שקובע כמה זה 25 אלף שקל עבורך. יש כאלה שכנראה זה לא מה שמעניין אותם. זה המצב. זה הגיע למצבים לא טובים לאף אחד. לא לנבחרי הציבור, לא ללחצים. אנחנו באים ואומרים שזה לא עניין של שיקול דעת שאומרים לך למה יצאת. אל תגיד, תשב. אתה מעמיד אותם במצב שהם לא מסוגלים לעמוד בזה.

תאסור תרומות.

אנחנו אומרים שנקבע כללים. עכשיו אני בא ואומר שאם אתם לא רוצים 500 שקל, הכנסת.. לא משפיעה על דעתו של אדם..

שהמדינה תממן. עזוב תרומות. אני לא רוצה תרומות.

גם אם המדינה לא מממנת, האם יעלה על הדעת שמישהו שקיבל 5000 שקל ישב? האם הכנסת באה ואומרת שזה בסדר? אני לא חושב שזה נכון. זאת לא המטרה של הדיון. האם בן אדם שקיבל ב -5000 שקל תרומה – לא 500 - יכול לשבת בשנתיים הקרובות ולדון בהקלה שלו על שתי קומות? מישהו מסוגל לעזור לו ב-5000 שקל.. האם זה אמיתי?

לא זאת השאלה. יהודה, זה לא המקום הגיאוגרפי המשפטי הנכון. אלו הוראות שיכולות לגרום לאדם ישר דרך לעבור עבירה פלילית. כמו שאמר היושב-ראש, חבר סיעה שלי קיבל תרומה ולא סיפר לי.

דיברנו על הסיעה ועל האדם. בוא נתחדד על האדם, אחר כך נדבר על הסיעה.

עדיין זה מופיע ככה פה.

אנחנו באנו ואמרנו שזה ההסדר. הסברנו את העקרונות שלו. יש פה טענה, שם טענה. אנחנו מקשיבים.

אם נתן לא היה מעיר את הערותיו לא היית משנה בכלל.

לא אם נתן, אלא יושב-ראש הוועדה.

מדובר פה, כבוד היושב-ראש, בניסיון של מחטף, להכניס בדלת האחורית תיקון מהותי בפקודת העיריות שכולל עבירות פליליות.

איפה ראשי הרשויות? הם רק דיברו איתי בטלפון. למה הם לא באים לפה?

זה בדיוק העניין, אדוני. אם זה היה מוגש..

דנים בזה בפעם השנייה לאור..

אדוני צודק. איפה ראשי הרשויות? כשמכניסים את זה בפרק של תיקונים עקיפים בחוק התכנון והבנייה, שכולו זה להחליף את 1965 ב-2010 בחוקים, ופתאום מכניסים לך דבר כזה שלא עבר קריאה ראשונה, לא נמצא ב- blue print, נמצא בדלת האחורית, אז מובן שאין פה ראשי רשויות. לא רק ראשי רשויות..

איך אין? 250 התקשרו.

לא על זה.

איך 250 התקשרו אם הם לא ידעו על החוק? למה סתם להגיד מחטף? אנחנו דנים פעם שנייה בדבר הזה. הדברים מפורסמים בכל אתר.

יכולתם להגיש הערות.

ארז, גם מחטף שנכשל הוא מחטף.

לא בכדי אין פה ראשי רשויות.

על שולחני בחדר יש חוק שעבר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, הכחול הזה. אני אגיד לך את האמת, לכל חברי הכנסת יש רק את הספר הזה.

הוא מופץ באתר של הוועדה.

אני יודע, אבל חברי הכנסת, מוכשרים ככל שיהיו, והם מוכשרים.. אפילו שהם לא נמצאים בדיון הם קוראים את הפרוטוקולים, כותבים הערות, כותבים הסתייגויות. יחד עם זאת, העומס הוא כה רב שייתכן שסעיף כזה..

חמק מעיניהם.

איך הוא חמק אם 250 ראשי רשויות התקשרו?

בלי שום קשר יש לי על שולחן הוועדה את חוק העיריות.

חוק עיריות לא עבר החלטה לרציפות, לכן הוא לא נמצא על שולחן..

נמצא על שולחנה מקדנציה קודמת. יש בכוונת הוועדה לקדם אותה בווריאציות שונות. הבנתי שיש אי הסכמות בשלטון המקומי ובכל מיני פורומים אחרים. הערתי את תשומת ליבו של שר הפנים של מדינת ישראל לשאלה האם דין רציפות יחול עליו ונעשה שינויים. הוא אמר שהוא לא יכול לחיות עם החוק הזה איך שהוא. אני הקמתי צוות. הצוות הזה מקבל כרגע הערות מפורום כזה או אחר. ייתכן ויבוא חוק עיריות אחר, קצת שונה. כמו שהחלפתם סעיפים, משכתם, הכנסתם, כך גם שם יהיה. אני מבקש מהיועץ המשפטי המוכשר של משרד הפנים לתלוש את ההערות שנמצאות כאן כרגע, להלביש אותן ולתת את ההערות שלו לאיש שמרכז במשרד הפנים על-מנת שייקח את זה בחשבון.

לא ידוע לי על זה.

ידוע. מנכ"ל משרד הפנים בתמונה. אחד מעוזריו המסורים והנאמנים מגבש את הנושא. קוראים לו שלמה ויטרי, כך נאמר לי, לכן כבודו יגיד שהסעיף הזה יוצא מתכנון ובנייה.

אני לא יכול למשוך, אין לי הסמכה.

לא למשוך. אני אומר שאני לא אדון בפרק הזה.

זאת החלטה של הכנסת. מאחר והממשלה הגישה את זה כך אין לי שום יכולת למשוך.

יהודה, אני פתוח איתך ושותף איתך.

ועדת שרים יכולה, אני לא.

אני יכול להגיד שבסעיף הזה אני לא דן, אני מוציא אותו, אני מפצל ותעשו מה שאתם רוצים. אני אומר שלא נכון שהוא יישאר בלי מענה. הסעיף הזה חשוב. גם אתה אמרת שהוא חשוב. אני רוצה שזה יקבל את הביטוי שלו במקום הנכון, באכסניה אחרת. בחוק העיריות..

אנחנו לא יודעים מתי..

השאיפה שלי היא לקדם. יש לנו זמן עד שנצביע. אתה בחוק העיריות.. כדי שלא נפסח על הסעיפים האלה..

הסעיף הזה עוסק במקור במוסדות תכנון, זה העניין שלו.

אתה תכניס את זה שם. בפקודת העיריות..

מה יהיה ביום שייכנס החוק הזה לתוקפו? לא יהיה מנגנון.

תמצא מענה שם.

זאת לא החלטה ברמה שלנו, זאת החלטה ברמה של ועדת שרים.

את הבעיות שלך תפתור אתה, את הבעיות שלי אני פותר.

ברור לי. אנחנו מוכנים לדבר על הסעיף הזה ולעדן אותו לכאן או לשם, אבל הלוז שלו נבע מתוך הרצון שלנו למצוא מנגנון..

זה לא עבר את מליאת הכנסת. הסעיף הזה לא עבר מליאה. זה כאילו מתגנבים.

הוא לא עבר את מליאת הכנסת בהצעת החוק הזאת, הוא עבר קריאה ראשונה במליאת הכנסת בכובע אחר שלו. זה כן עבר בליווי של הצעת החוק הפרטית של חבר הכנסת פינס.

היא לא זהה לזה.

היא לא זהה, אבל היא דומה. המהות היא אותה מהות.

לגבי היזם, לא..

אנחנו הרחבנו קצת לגבי כל אדם. אנחנו מוכנים לדבר על זה. אנחנו נדבר על ה-500 שקל. העיקר של ההצעה הוא הקשר של יזם, כסף, חבר מועצה.

תיקח בחשבון שיכול להיות שאני אוריד את הסעיף.

הכנסת סוברנית, זה בסדר גמור.

קח בחשבון שלא נפספס.

אנחנו לא כופרים בזה, זה ברור לחלוטין, אנחנו רק אומרים שההחלטה הזאת הייתה החלטה עקרונית של ממשלת ישראל ושל ראש הממשלה ביחס להרחבת הסמכויות הניתנות לוועדה המקומית וכמנגנון נוסף, לא היחיד. אנחנו זוכרים את הדיון הארוך שנעשה לעניין מנגנוני הבקרה על ועדות מקומיות. מנגנון נוסף לבקרה על ועדות מקומיות בכל מה שקשור לטוהר מידות היה המנגנון הזה. לכן, אדוני, אני לא יכול להגיד כרגע שאני מוותר על המנגנון. אני לא יכול, כי זה חלק מהותי מההחלטה של הממשלה. כשנחזור נגיד את זה למקבלי ההחלטות.

יכול להיות שהפתרון יהיה איזו שהיא הרחבה של 143.

אם אני מרחיב את 143 אני חייב ליצור בתוך 143 איזה שהם כללים ברורים.

תעשה את העבודה שלך.

אני לא רוצה.

זה יעזור רק..

זה יהיה דומה.

איפה אתה שם את זה על השולחן בהקשר של התכנון?

הבעיה העיקרית שאני חושף אותם לכך שכל אחד יטען נגדו שהוא עבר עבירת ניגוד עניינים על 100 שקל, על 50 שקל.

תחזיר את זה לשם.

גם בחוק הזה זה פשוט להזיז אותו אכסניה.

תתנו לזה את הדעת. המגמה היא להוציא את הסעיף הזה. תמצאו אכסניה מתאימה. אני יעזור להעביר את זה, אני לא מתחמק. אני חושב שזה צריך לקבל את הביטוי, צריך שכל אחד ידע את מקומו. בפני עיוור לא ניתן מכשול. המקום הוא לא פה. במידה וחס וחלילה שוכנענו שאין אף מקום, חוק העיריות תקוע והוא חייב לקבל את הביטוי.. זה יהיה שינוי דרסטי בכל מקרה. לגבי הפרט - אנחנו בוודאי נטפל בנושא הזה – לגבי התקופות ולגבי המחירים הכל יהיה שונה. אני כרגע לא רוצה לדבר על זה כי אני רוצה להוציא אותו. אנחנו נדבר, נפרסם כדי שכולם ידעו שחור על גבי לבן.

סעיף 163. אני מציע להוסיף את המילה "לביצוע" לפני המילה "עבודה". אני מציע שבמקום המילה "מתחת" תהיה המילה "מעל". מה שהתכוון כאן המחוקק לומר הוא שלגבי כל מה שתעשה מתחת להגבלת גובה מסוים תצטרך לבקש אישור, לכן יהיה צריך לכתוב כאן לעבודה מעל למישורי הגבלת הבנייה. משמעות הדבר היא בדיוק הפוך על הפוך.

כתבנו כאן שאנחנו צריכים לחשוב על ההגדרה מה זה בכלל מישורי בנייה.

אני לא מדבר עכשיו על ההגדרה עצמה, אני מדבר על הלוגיקה.

בתמ"א 4/2 זה קיים.

גם שם הערנו בדיוק את אותה הערה.

סיימנו להיום. בשבוע הבא תיקונים עקיפים, החצי השני שנשאר. נוכחותכם חשובה מאוד. שלטון מקומי, ליידע ראשי רשויות לא רק בטלפון אלא להיות כאן בזמן ובמעשים.
<הישיבה ננעלה בשעה 15:35.>