PAGE
23
ועדת הפנים והגנת הסביבה
02/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי









*
<פרוטוקול מס' 476>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ז' בטבת התשע"ב (02 בינואר 2012), שעה 10:30

<הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (עתירה לבית משפט לעניינים מנהליים), התשע"ב-2011>

חברי הוועדה: >
אמנון כהן – היו"ר

אורי מקלב

>
גלי בן-אור - ממונה בכירה ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מרגנית לוי - מתמחה, משרד המשפטים

דין ליבנה - עוזר ראשי - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

איילת פישמן - לשכת המפקח על הבחירות, משרד הפנים

פיני קבלו
_
מרכז השלטון המקומי

אבנר בן גרא
_
ראש עיריית מיתר

גלעד קרן, דניאל באומגרטן

יפה שפירא

מיטל בר-שלום
<הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים), התשע"ב-2011>

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. מי יציג את הצעת החוק הממשלתית שלנו?

אני אפתח, ואחר כך גלי תוסיף ככל שיידרש. החוק הזה הוא פרי עבודת מטה לא קצרה, משותפת שלנו ושל משרד המשפטים. הרעיון בבסיסו הוא די פשוט: להגיע למצב שבו כל ההליכים המשפטיים הקשורים לתהליך הבחירות יידונו בפני בית משפט לעניינים מנהליים. נכון לרגע זה, יש פיצול. חלק מהדברים נידונים בבית משפט לעניינים מנהליים, וחלק נידונים בבית המשפט המחוזי הרגיל. זה לא תקין. אנחנו ספגנו על זה ביקורת מבתי משפט, וחשבנו שהגיע הזמן לעשות קצת סדר.

טוב שיש בית משפט. מאיר את עינינו מדי פעם, מכניס אותנו לתלם כדי לעשות דברים ולתקן דברים.

זה הרציונאל.

גלי, האם יש לך מה להוסיף?

לא. אני חושבת שזה מפרט את הדברים החשובים.

אז בואו נתחיל לקרוא, ותתחילו להסביר לנו סעיף-סעיף, כדי שנדע מה העניינים.

הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (עתירה לבית משפט לעניינים מנהליים), התשע"ב-2011.

2012.

עכשיו שנה חדשה. תשנו את זה.

1. בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 –

(1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "הוועדה המרכזית" יבוא:

"בית משפט לעניינים מנהליים" – כמשמעותו בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים.

"חוק בתי משפט לעניינים מנהליים" – חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000.

מה זה? תסביר לי מה זה.

בהמשך החוק אנחנו מפנים הרבה פעמים לבית המשפט לעניינים מנהליים, ולכן בסעיף ההגדרות אנחנו מכניסים הגדרה, שתקל עלינו בהמשך הדרך.

(2) בסעיף 20 –
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "עתירה בעניין פנקס הבוחרים".

(2) סעיף קטן (ג)- בטל

מה בטל עכשיו?

סעיף 20 מדבר על ערעור או תקיפה של החלטת שר הפנים בנושא פנקס הבוחרים. כרגע, כותרת השוליים היא "עתירה מנהלית" – כותרת שהיא סתמית וגנרית. רצינו לחדד יותר. סעיף קטן (ג) קובע כיום: "עתירה תוגש כעתירה מנהלית לפי הוראות". זה כרגע מיותר, מכיוון שממילא הדברים מופנים לבית משפט לעניינים מנהליים.

איפה זה היה עד היום, כשלא היה בית משפט לעניינים מנהליים? אם היתה איזושהי עבירה, איפה היא נדונה?

בבית המשפט המחוזי הרגיל.

אנחנו רוצים להוריד את הנטל מבית המשפט המחוזי, ולהעביר את זה לבית משפט לעניינים מנהליים.

זה אותו בית משפט. זה בית משפט בתוך בית המשפט המחוזי, המתמחה בענייניים מנהליים ובדיני בחירות. אנחנו רוצים שכלל ענייני הבחירות יהיו באותה ערכאה.

צריך רק להגיד, שלגבי סעיף 20 גם היום יש עתירה לבית משפט לעניינים מנהליים. השינוי פה הוא שינוי טכני, שינוי נוסח ולא שינוי מהותי.

(3) בסעיף 42

(1) במקום כותרת השוליים יבוא "עתירה בעניין רשימות ומועמדים".

(2) סעיף קטן (א1) – בטל.
גם זה תיקון טכני, שנועד להבהיר.

כמו התיקון הקודם.

(4) בסעיף 48(4) במקום "המחוזי" יבוא "כאמור בסעיף 42".

מה זה סעיף 48(4)?

סעיף 48 זו הודעת בחירות, שמפורסמת ביישוב שבוע לפני הבחירות. בהודעה מתפרסמים שמות הרשימות, מועדי ההצבעה וכו'. הסעיף כיום קובע כך: "רשימות המועמדים כינוייהן ואותיותיהן, כפי שאושרו על ידיו או על ידי בית המשפט המחוזי, וכן שמותיהן ומעניהן של באי כוח הרשימות". במקום המחוזי, אנחנו מתקנים.

פשוט מפנים לאותו בית משפט שאליו התייחסנו.

במקום בית משפט יהיה מנהלי. אנחנו צריכים לדעת את זה, ולכן אני שואל שאלות.

אין בעיה. לשם כך התכנסנו.

נקרא את סעיף 5.

(5) בסעיף 96א –
(1) בסעיף קטן (א) במקום "בית המשפט המחוזי" יבוא "בית משפט לעניינים מנהליים".

(2) אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:
"(ו) החלטת בית משפט לעניינים מנהליים לפי סעיף זה ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון. ערעור לפי סעיף קטן זה יוגש בתוך 7 ימים מיום מתן ההחלטה שעליה מבקשים לערער כאמור ויידון לפני דן יחיד".

איך זה היה במחוזי, גם 7 ימים?

לא. אני אסביר על מה הסעיף מדבר. סעיף 96א מדבר על בקשה לעיון בפתקי הצבעה. כעקרון, אחרי הבחירות כל אדם יכול לעיין בחומר הצבעה באופן חופשי למעט הפתקים.

לא אצל פוטין.

זה נכון. ברוך השם, שאנחנו פה ולא אצל פוטין. על מנת לעיין בפתקי הצבעה, כבר היום חייבים בצו בית משפט.

אפילו כאשר אחד המועמדים חושב שהיו שם כל מיני אי סדרים ורוצה לעיין במסמכים, בספירה או בדברים אחרים, הוא לא יכול.

הוא יכול לעיין בכל מסמך, פרט לפתקים עצמם. הוא יכול לעיין בפרוטוקולים ובפנקסי הבוחרים באופן חופשי, ולקבל צילומים בלי שום בעיה. הפתקים עצמם זה דבר סופר רגיש ואפשר בקלות ללכלך פתק, להעלים פתק, להכניס לכיס.

אבל הוא לא יעשה זאת לבד. הוא יהיה בטח עם ועדת בחירות.

אבל הדין קובע, שעל מנת לגעת בפתקים צריך צו בית משפט. אין כרגע פתרון בחוק.

זה היה אז.

זה המצב לפי החוק הקיים, ואנחנו לא משנים אותו. בהיבט הזה זה עדיין יהיה לפי צו בית משפט, אבל זה יהיה לפי צו בית משפט לעניינים מנהליים ולא בית משפט מחוזי.

תוך כדי הקריאה, תגידי לי האם שינינו משהו. חשוב לי לדעת איפה יש שינוי.

השינוי הוא התוספת של סעיף קטן (ו). עד היום ההחלטה הזו היתה החלטה של בית משפט מחוזי, שהופך לבית משפט לעניינים מנהליים, כאשר התוספת היא שאנחנו קובעים בחוק במפורש שההחלטה ניתנת לערעור. לא היתה בהירות בעניין הזה, זה הגיע לבג"צ והיו שאלות, ולכן אנחנו עכשיו מבהירים את זה בחקיקה.

איזו החלטה, של בית משפט?

כן.

זאת אומרת, שאני כאזרח התמודדתי, ראיתי אי סדרים, בית משפט לא התיר, ואי אפשר היה לערער אז למחוזי.

זה לא היה ברור.

עכשיו אני אומר: ברגע שלא אישרו לי, אני יכול לערער לערכאה עליונה יותר.

נכון.

יפה מאוד. נשאיר את זה ככה. שלא יחשבו שפה זה כמו אצל פוטין. אנחנו לא רוצים להגיע לשם. הכל צריך להיות שקוף.

בדיוק.

תלמידים ותלמידות, האם יש לכם מה להגיד.

השאלה היא, האם בבחירות למועצת תלמידים יש אצלם כאלה סדרים מפורטים.

הם בוחרים את הכי מוכשרים מביניהם.

הבחירות מאוד מסודרות.

יש אפשרות לעיין בפתקים, כדי לראות אם מישהו זייף.

בפתקים לא, אבל יש אפשרות לעיין בכל הדברים האחרים.

אבל החבר'ה סוגרים עניינים ביניהם, לא?

לא.

מצוין. דור העתיד של עם ישראל. יישר כוח. עוד נראה, אולי, חלקכם פה בבית הזה. מי יודע? בעזרת השם.

(6) אחרי סעיף 96א יבוא:

96ב.

(1) מי שרואה את עצמו נפגע במישרין מהחלטה של מנהל הבחירות, שלא נקבעו בחוק זה הוראות אחריות בדבר עתירה נגדה, וכן כל חבר של ועדת הבחירות, רשאים לעתור לבית משפט לענייניים מנהליים נגד החלטה כאמור. אין בהגשת עתירה לפי סעיף קטן זה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה שנגדה הוגשה העתירה.

(2) עתירה נגד החלטה כאמור בסעיף קטן (א) תוגש בתוך 7 ימים מיום מתן ההחלטה שנגדה הוגשה העתירה או מיום הבחירות, לפי המוקדם מביניהם. מנהל הבחירות וכל צד הנוגע בדבר יהיו משיבים בעתירה.
(3) בית המשפט לעניינים מנהליים ייתן את החלטתו בעתירה לפי סעיף זה בלא דיחוי, בהתחשב בנסיבות העניין, ולא יאוחר מ-7 ימים ממועד הגשת העתירה, והחלטתו תהיה סופית".

תנו הסברים.

זה, בעייני, סעיף הדגל של התיקון הזה. אנחנו מוסיפים פה זכות עתירה מפורשת על כל מיני נושאים שכיום לא היו מוסדרים. במהלך תהליך הבחירות מנהל הבחירות מקבל עשרות החלטות בהמון נושאים: מיקום קלפיות, הזדהות חברי מועצה ועוד כל מיני נושאים, שאין לגביהם זכות עתירה מוסדרת בחוק.

מנהל בחירות זה מי שמונה על ידי משרד הפנים באזור מסוים.

נכון. לכן, אנחנו הוספנו סעיף סל, שאומר שבכל נושא שהוא איננו פנקס הבוחרים, או רשימות המועמדים, או התוצאות, שכיום מוסדר בחוק, אפשר עדיין יהיה לתקוף את החלטתו של מנהל הבחירות. נקבע פה לוח זמנים מאוד צפוף, היות ואנחנו נמצאים במרוץ נגד הזמן ובזמן בחירות. הדוגמא שהכי קל לי לתת זה הנושא של פתקי הצבעה. ברשויות מקומיות המועמדים עצמם מדפיסים את הפתקים. זה לא כמו כאן בכנסת, שאורלי מדפיסה לכולם. בעצם כל רשימת מועמדים צריכה לבוא למנהל הבחירות עם דוגמת פתק לאישור. אחרי שהוא מאשר אפשר להתחיל להדפיס. נניח שהבאתי דוגמא של פתק ומנהל הבחירות לא אישר לי זאת, ואני הולכת לבית משפט. אני נמצאת שבוע לפני הבחירות, אין זמן ולכן נקבע לוח זמנים מאוד צפוף להליך החדש הזה.

מה עוד חוץ מפתקים?

למשל, לקבוע מקום קלפי בבית ספר א' ולא בבית ספר ב'. נניח שאני בתור בוחרת חושבת שזה נורא רחוק מהבית שלי ושזה פוגע בי. כיום אין לי הרבה מה לעשות עם זה. לאור התיקון, אני אוכל ללכת לבית משפט ולתקוף את ההחלטה.

יש לנו שתי הערות לסעיף קטן (ג). האחת היא הערת נוסח, והשנייה היא הערה מהותית. נתחיל בהערת נוסח. כתוב פה שבית המשפט ייתן את החלטתו בלא דיחוי. מבחינה ניסוחית, אנחנו מציעים לכתוב: "בהקדם האפשרי", כיוון שהנוסח "בלא דיחוי" לא מופיע בדברי חקיקה אחרים.

מה זה "בלא דיחוי", ומה זה "בהקדם האפשרי"? כמה זמן זה? מבחינתי, שניהם אומרים שאין זמן. מה זה "ההקדם האפשרי"?

כך או כך זה צריך להיות בהתאם ללוח הזמנים שבו הוא נמצא, ביחס למועד הבחירות, ביחס למועד הגשת העתירה. אם זה יום לפני, הוא צריך לתת את זה באותו יום.

האם אפשר לתחום את זה בזמן ולהגיד: תוך כך וכך שעות?

זה תחום עד 7 ימים.

7 ימים זה הרבה זמן.

זה תלוי בנסיבות העניין. זה המקסימום שהוא יכול.

כדי לסבר את האוזן, אני אתן דוגמא לנסיבות העניין. לפני מספר שנים היו בחירות ברחובות. ראש העיר עזב את תפקידו, והיו בחירות לראש רשות. היינו אז בשלב הזה של אישור הפתקים, ומנהלת הבחירות לא אישרה פתק הצבעה מסוים. היינו יומיים לפני בחירות, הגענו בערב לבית של שופטת, שקיימה את הדיון אצלה בבית כי לא היה זמן. זה "בהקדם האפשרי".

כלומר, לא צריך לתחום. לגופו של עניין, לפי דחיפות, לפני נושא. אפילו אם צריך באמצע בלילה, ב-02:00 בבוקר, אנחנו עושים את זה.

יכול להיות ששעה לפני מועד הבחירות בית המשפט יידרש וייתן את החלטתו.

מה שעה לפני הזמן? איך נביא את הפתקים?

זאת באמת בעיה. אין מה לעשות, כיוון שלאנשים יש טענות אנחנו צריכים לשמוע אותם. החוק מייצר את המסלול שבו ניתן להעלות את הטענות, אבל זה לפי העניין. יש גם מצבים, בהם בית המשפט יוכל לומר לצדדים: "הייתם צריכים להביא את זה קודם. אם הבאתם את זה בפניי רק עכשיו, אני לא אוכל להידרש לכך". זו גם סוג של תשובה שהם יכולים לקבל, אם אפשר היה להביא את זה קודם. אם מאיזושהי קונסטלציה של בחירות ההחלטה ניתנת מאוד בסמוך לבחירות ובכל זאת רוצים להביא את זה לבית משפט, לא כדאי בחוק הזה לתחום את פרק הזמן בו הוא ייתן תשובה. מקובל עלינו התיקון של גלעד "בהקדם האפשרי".

מבחינתי, זה אותו דבר. מה לגבי ההערה המהותית?

אני מדבר על הסיפה של סעיף קטן (ג). זה גם חוזר על עצמו בהמשך. כתוב פה, שהחלטתו של בית המשפט לעניינים מנהליים תהיה סופית. זאת אומרת, אנחנו מדברים על ערכאה ראשונה, למעשה.

אבל הבחירות בפתח. איך ניתן עוד ערעור ועוד ערעור?

אני רק מציג את הדברים. חוק יסוד השפיטה הוא חוק יסוד, שהוכר בפסיקה כהוראה שהיא על חוקית, והוא קובע בסעיף 17 שעל ערכאה ראשונה תמיד תהיה זכות ערעור, או ברשות או בזכות. במקרה הזה יש חשש שהסעיפים המוצעים מתנגשים עם ההוראות של חוק יסוד השפיטה.

מה אתם אומרים? האם בחנתם את זה עם היועץ המשפטי לממשלה? זה בגיץ?

בחנו את הנושא בעצמנו, וגם בחנו אותו ביחד עם הייעוץ המשפטי של הוועדה. אכן במספר נושאים מסוים נכתב כר בחקיקה, שההחלטה של בית המשפט היא סופית. זה נוסח קצת ישן, שהכוונה שלו היא למנוע ערעורים נוספים, כפי שגם היו"ר ציין. במטריה של בחירות יש חשיבות להגיע להחלטה סופית ומהירה. אי אפשר למתוח את הבחירות. אי אפשר לעכב את הבחירות. אנחנו מודעים לבעייתיות המסוימת בכך שלכאורה אנחנו קובעים החלטה סופית ולא קובעים מסלול ערעור. יחד עם זאת, הפרשנות שלנו לסעיף 17 לחוק יסוד השפיטה היא, שבמקרים בהם ניתן לעתור על ההחלטה – בהתאם לבג"צ חירות, שדן בנושא הזה של קביעת הוראת סופיות, של החלטה של ועדת הבחירות המרכזית, ואמר: " על אף הוראת הסופיות תמיד ניתן לעתור לבג"צ".

ועותרים גם, אגב.

ההתלבטות שלנו היתה כזו: מצד אחד מדובר במטריה המחייבת מהירות ולוח זמנים מאוד קצר. מצד שני, במיוחד בסעיף הזה, שהוא סעיף סל לכל ההחלטות, שבחלקן הן החלטות מאוד קטנות אך בלוחות זמנים מאוד מהירים, לא חשבנו שנכון לייצר מסלול ערעור ישיר וגם לא רשות ערעור, כפי שהוצע על ידי הייעוץ המשפטי של הוועדה. הסברנו להם, שאנחנו מודעים לבעייתיות המסוימת, אבל אנחנו חושבים שמתן אפשרות לעתור לבג"צ מאפשרת את המסלול הזה ועונה על הצורך של סעיף 17.

זה קיים. מי שירצה, ישתמש בזה. זה קיים.

בדיוק. הרעיון בסעיף 17 לחוק יסוד שפיטה אומר כך: כאשר אדם פונה לבית משפט ושוטח בפניו טענותיו ובית משפט לא נענה לו, צריך לייצר לו עוד ערכאה שהוא יוכל לפנות אליה. שופטים הם בני אדם, וגם הם יכולים לטעות לפעמים. הם יכולים לא להבין את הטיעון, כפי שאותו אדם טען אותו. לכן, צריכה להיות עוד ערכאה שבה הוא יכול להעלות בפניה את טיעוניו. האפשרות לעתור לבג"צ מספקת את הצורך הזה. היא לא מספקת אותו כדרך המלך, אלא רק במקרים בהם יש חשיבות מיוחדת, כאשר באמת עניין מהותי נפגע ואדם רוצה בכל זאת לנסות ולהעלות את טענותיו בפני ערכאה גבוהה ביותר.

האם הוא יוכל להעלות זאת?

הוא יוכל.

במקרים חריגים. זה לא ערעור רגיל.

אבל אנחנו נמצאים בסיטואציה מסוימת.

נכון. אני אומר, שעתירה לבג"צ נותנת מענה מסוים, אבל היא לא נותנת מענה שלם.

האם אתה מציע שתהיה עוד ערכאה?

אנחנו הצענו לנציגי הממשלה, שיהיה ערעור ברשות לבית המשפט העליון. זאת אומרת, ששופט אחד של בית המשפט העליון יוכל להחליט, האם להתיר את הערעור או לא. היום כאשר פונים לבג"צ, שלושה שופטים צריכים לדון ולהחליט האם לדחות את העתירה או לא.

אתה אומר: לפחות שהוא יקבל החלטה, האם המהלך היה טוב או לא טוב, האם לחדש את הדיון.

האם להתיר את הערעור או לא להתיר את הערעור.

האם אפשר לקבל את דבריו של הייעוץ המשפטי שלנו? יש היגיון רב במה שהם אומרים.

יש היגיון במה שהם אומרים. אני לא כופרת בכך. אנחנו הסברנו את הבעייתיות הרבה מבחינתנו.

מעבר לצד המשפטי, אני צריך להסתכל על המועמדים. אני לא רוצה שיהיה מצב, שכתוצאה מאי החלטה כאן, סגרנו אפשרות בפני מישהו והוא נפגע כתוצאה מכך. פגענו בהליך דמוקרטי, שהוא התכוון ללכת בו. יכול להיות שאם הוא היה הולך לעוד ערכאה ועוד מישהו היה מסתכל בזווית עינו, האדם הזה היה יכול להתמודד באותן הבחירות. אני לא רוצה שיהיה מצב, שבו בגלל פתק או בגלל הליך טכני מנענו ממישהו להתמודד. בשביל זה אני מציע שנשאיר את זה כרשות לעוד ערכאה, לבחינה ולא לדיון, לבחינה האם ההחלטה שהתקבלה אכן ראויה וטובה או שיש בה עוול. יכול להיות שעשו למישהו עוול ובדיון שהיה לא נתנו מספיק את הדעת.

אדוני, צודק, אבל צריך להבין. אם היה מדובר פה בזכות להיבחר, אדוני היה צודק לחלוטין ולא היינו חוסמים זאת. אנחנו לא מדברים על הזכות להיבחר. אנחנו מדברים על החלטות טכניות, הסובבות את הליך הבחירות. נקודה נוספת שחשוב לציין אותה, היא שהחלטות דומות לזה קיימות גם בחוקי הבחירות לכנסת.

אם את לא מאשרת את הפתק בגלל שאולי הסנטימטרים לא התאימו לאותה שבלונה, כתוצאה מכך אני לא אספיק כרגע לעשות פתקים חדשים ולחלק את זה לכל המקומות, ואני לא אבחר.

פתק מסוים יאושר. לא יהיה מצב שבו לא יאושר פתק. אם תהיה אי הסכמה, היא תיושב בדרך כזו או אחרת.

אני לא רוצה שיקרה מצב, שבו מנעתי ממישהו בגלל איזושהי עבודה טכנית.

אנחנו בכלל לא מדברים על מניעה להיבחר.

אז למה להתעקש? בואו נשאיר פתח.

אנחנו חושבים שהסופיות של הדיון הוא עקרון יסוד בדיני הבחירות. פרט לתוצאות, כל ההליכים הקשורים לבחירות נדונים בצורה הזו. אנחנו מדברים על הליך שחייב לרוץ קדימה במהירות. ברגע שאנחנו מוסיפים ערעור נוסף, אפילו ברשות, אנחנו מעכבים את הליך הבחירות.

בבחירות נקבע תאריך ושעה, והכל נגמר. בגלל שזה קבוע ואת זה אי אפשר לשנות, לפחות שם אני אהיה יותר גמיש – בהחלטות. בגלל שיש אי בהירות, אני לא יכול לומר שאת הבחירות אני דוחה ובמקום שהקלפיות ייפתחו ב-7:00 הם יפתחו ב-12:00. אין לי את זה.

זה בדיוק העניין.

זו בדיוק הנקודה.

לכן אני צריך לתת לו בצד השני אפשרות שימצה את התהליך.

אבל אם יש לך עתירה בנושא של מיקום קלפי, שהוגשה כמה ימים לפני הבחירות, הלכתי לערכאה ראשונה ונפלתי. עכשיו אני אלך לערכאה שנייה, ובינתיים אי אפשר לפתוח את הקלפי הזו כי עוד לא החליטו איפה היא תהיה. יש משמעויות גדולות לכל הדברים האלה.

יש דעות לכאן ולכאן, כמו במשפט. אנחנו נשאיר את זה כרגע, אבל תעשו עבודת מטה כדי שלא תהיה לנו בעיה.

מצוין.

תכתבו: אנחנו מתחייבים לעשות דיון מקיף בנושא הזה, לבחון אותו, ואם צריך תיקון חקיקה נביא זאת לוועדה.

בסדר.

אתם תגידו, לא אני.

בהחלט. כמו שאדוני ביקש, אנחנו נבחן את הנושא גם לגבי חוקי הבחירות לכנסת, כי זאת החשיבות בעייננו. אנחנו לא חושבים שראוי לסטות בחוק הזה ממודל שקיים שם. אנחנו רוצים לבדוק את הדברים ביחד. אנחנו נבחן, ונראה אם אנחנו יכולים להציע מענה שיפתור את העניין.

מי אדוני?

אני ראש המועצה המקומית מיתר.

טוב שהגעת לדיון. אני אוהב לשמוע אנשים מהשטח.

ראיתי את הנושא הזה, אז באתי. יש כאלה שיכולים לנצל את העניין הזה. זה נכון מה שאמרת לגבי עבודת מטה. יש לי בקשה צנועה: שהשלטון המקומי יהיה שותף בעבודת המטה הזו.

אנחנו לא מתנגדים. אנחנו תמיד מחברים את השלטון המקומי, כי הוא בשטח. הוא הזרוע המבצעת שלנו בשטח.

תודה רבה.

יישר כוח, ידידי.

אני אציין גם, שתזכירי הצעות החוק הממשלתיות מתפרסמות היום באתר אינטרנט פתוח לציבור.

לכן הבן אדם הגיע.

זאת הזדמנות גם להגיד לתלמידים פה ולמי שצופה, שכלל הציבור מוזמן להסתכל בתזכירים, להעיר הערות ולהציע תיקונים. הממשלה פתוחה ונכונה לקבל.

סעיף 2, בבקשה.

2. בחוק הרשויות המקומיות (בחירות ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975 –

(1) בסעיף 1, לפי ההגדרה "רשות מקומית" יבוא:

"בית משפט לעניינים מנהליים" – כמשמעותו בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים.

"חוק בתי משפט לעניינים מנהליים" – חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000.

(2) בסעיף 21 –

(1) בסעיף קטן (ב), במקום "לערער על" יבוא "לעתור נגד" ובמקום "לפני בית המשפט" יבוא "לבית משפט לעניינים מנהליים".

(2) בסעיף קטן (ג), במקום הסיפה החל במילים "תקופת הערעור" יבוא "המועד להגשת עתירה לפי סעיף קטן (ב). ואם הוגשה עתירה – עם דחייתה".

גם בחוק הבחירה הישירה אנחנו מתקנים את אותם תיקונים שתיקנו בחוק הבחירות.

למען הבהירות, אני אציין שהסעיף הוא סעיף המדבר על סמכות שיש לשר הפנים להעביר מכהונה מטעמי בריאות ראש רשות. זאת סמכות יוצאת דופן, שלא משתמשים בה באופן שגרתי. זה משהו מאוד נדיר. כיום ההסדר שקבוע שם, הוא שראש רשות שמחליטים לגביו החלטה כזו – להעבירו מתפקידו – יכול לערער על זה לבית המשפט המחוזי. כל דיני הבחירות וגם זו - כי זו החלטה שהמשמעות שלה היא בחירות - תעבור לבית משפט לעניינים מנהליים.

החוק קובע היום: "נוכח השר שמטעמי בריאות נבצר מראש רשות דרך קבע למלא את תפקידו, רשאי הוא להעבירו מכהונתו. ראש הרשות רשאי לערער על החלטת השר לפני בית המשפט תוך 15 יום מהיום בו נמסרה לו החלטת השר". אנחנו חושבים שגם בנושא הזה, נכון יותר שהעניין יידון בפני בית המשפט לעניינים מנהליים.

האם יש למישהו הערות? תמשיך הלאה.

3. בפקודת העיריות –

(1) בסעיף 123א –

(1) בסעיף קטן (ג)(1), במקום "הגיש בקשה לבית משפט המוסמך לביטול ההודעה" יבוא "עתר לבית משפט לעניינים מנהליים".

(2) בסעיף קטן (ה), במקום הסיפה החל במילים "ואולם אם הגיש בקשה" יבוא "ואולם אם עתר לביטול ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(1), יושעה מחברותו במועצה עד להחלטת בית המשפט בעתירה".
(2) בסעיף 125ב –

(1) בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילים "רשאים לערער" יבוא "רשאים לעתור לבית משפט לעניינים מנהליים".

(2) בסעיף קטן (ג), במקום "ערעור כאמור יוגש" יבוא "עתירה כאמור תוגש" והסיפה החל במילים "והוא יידון בפני שופט יחיד" – תימחק.

יש פה שני סעיפים מפקודת העיריות, שאנחנו מציעים לתקן אותם. זה לא נושא ליבה של בחירות, אבל זה חלק מהקונטקסט, ולכן מצאנו לנכון להכניס את זה לתיקון הזה. סעיף 123א מדבר על מצב שבו ראש רשות מקומית או הממונה על המחוז מטעם משרד הפנים מודיעים לחבר מועצה כי הוא פסול לכהן מחמת הפסלויות שקבועות בפקודה. חבר המועצה רשאי לפנות לבית משפט כנגד ההודעה הזו. סעיף 125ב הוא סעיף של פרישה והתפלגות. כמו שאנחנו יודעים, החוק מבחין בין פרישה שהיא אקט שנתפס כשלילי, לבין התפלגות שהיא מותרת. פרישה יש לה כל מיני מחירים וסנקציות. למשל, אדם שהוכרז כפורש מסיעתו לא יכול להיות ראש רשות או סגן ראש רשות. הוא לא יכול להתמודד בבחירות הבאות מטעם סיעה של המועצה. יש הליך, שבמסגרתו מוגשת בקשה לראש הרשות לקבוע כי אותו חבר מועצה פרש מסיעתו. ראש הרשות קובע האם אכן היתה פרישה או לא, וכנגד אותה החלטה שוב אפשר ללכת לבית משפט. לכן, חשבנו שאת שני הנושאים האלה, היות והם צופים פני בחירות, כדאי לכלול בחוק הזה.

לזה היה מענה בחקיקה הרגילה.

יש מענה, אבל המענה הוא בבית המשפט המחוזי, ואנחנו מבקשים שזה יהיה בבית משפט לעניינים מנהליים. אין פה חידושים והפתעות.

האם יש לך מה להגיד, ידידי.

לא, זה בסדר. אני חושב שזה בסדר. זה לא מעודד פרישה מרצון.

זו לא כוונתנו. צריכה להיות אפשרות, שאם מישהו רוצה לפרוש כי הוא לא הסתדר עם ראש העיר, יהיה לו מסלול לצאת. או פרישה, או עזיבה, או שיפרישו אותו. סעיף 4, בבקשה.

4. בפקודת המועצות המקומיות –

(1) בסעיף 2(ב)(1), אחרי "ערעורים" יבוא "עתירות".
(2) בסעיף 8 –
(1) בסעיף קטן (א), במקום הסיפה החל במילים "בין שוועדת הבחירות" יבוא "ניתן לעתור לבית משפט לעניינים מנהליים נגד החלטת ועדת הבחירות בערר כאמור. החלטת בית המשפט בעתירה לפי סעיף קטן זה תהיה סופית".

(2) סעיף קטן (ב) – בטל
(3) סעיף 9 – בטל

(4) התוספת הראשונה – בטלה.

ההערה שלנו מתייחסת לביטול התוספת הראשונה, מה שמופיע פה בפסקה 4. זה מתקשר לסעיף 8 לפקודה. התוספת הראשונה קובעת כל מיני הוראות לעניין העתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים. היום זה ערעור למחוזי. בין היתר, את לוח הזמנים שהוא מאוד חשוב בענייני בחירות. לוח הזמנים יהיה מצומצם ומוגדר. ברגע שמוחקים את התוספת הראשונה אין בחקיקה הראשית הוראות לעניין המועדים האלה, בניגוד למה שקבוע לגבי שאר הרשויות המקומיות. לכן, אנחנו הצענו להוסיף בסעיף 8 הוראות שיקבעו תוך כמה זמן אפשר להגיש את העתירה ותוך כמה זמן בית המשפט צריך לתת תשובה.

כמה זמן?

אני מציע שהם יציעו.

אותם לוחות זמנים שקבועים היום בתוספת, שזה 10 ימים להגשת ההליך ו-10 ימים לקבלת החלטה על ידי בית משפט.

הרבה זמן.

זה הכל בנסיבות העניין.

זה לא נורא המון בהקשר הזה.

למה לא לכתוב: עד 10 ימים?

זה "עד".

זה תמיד "לא יאוחר מ".

האם זה מקובל על כולם? נציגי השלטון המקומי, האם אתם חושבים שזה מספיק זמן? אני חושב, שאנחנו צריכים להגביל אותם ל-48 שעות.

זה המצב הקיים היום, ואנחנו פשוט נכתוב את זה בצורה אחרת.

בוא נגביל אותם. למה ניתן להם כל כך הרבה זמן? 10 ימים זה הרבה זמן.

הם לא מכירים בזה שאנחנו במתח בזמן הזה.

אתה במתח גדול.

ראש רשות, חוץ מבחירות, גם מנהל את ענייני עירו.

זה לא הוא. אני מדבר על כך שבית משפט יתחיל לקבל החלטות מהר ולא תוך 10 ימים. שראש עיר או מתמודד יידע בדיוק מה קורה איתו. למה שיחכה 10 ימים ולא יישן 10 לילות?

לכמה אתה רוצה לקצר?

לכמה שפחות.

זה המועד הקיים היום.

אז מה? אנחנו בית מחוקקים. אנחנו משנים היום.

אפשר 7 פלוס 7, מבחינתי.

7 פלוס 7 זה יפה מאוד.

3 ועוד 3, זה עוד יותר טוב.

זה כבר מעט מדיי, לטעמי.

האם עם 7 פלוס 7 אפשר לחיות? שינינו. מהם הסעיפים הבטלים? סעיף (ב) וסעיף 9? את כל החוקים ביטלתם. תלמידים, איך נהניתם מהעבודה המעמיקה של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת?

נהנינו מאוד. זה חשוב שתתנו יותר אפשרות לאנשים למצות את ההליך המשפטי עד תומו, כי לא יכול לקרות מצב שמישהו לא יוכל לרוץ לבחירות כהלכה ותימנע ממנו הזכות להיבחר.

היו"ר כיוון לדעת גדולים – לדעת התלמידים. יישר כוח. תודה רבה לכם. המשך הצלחה בלימודים.

רציתי לשאול האם אתם יכולים להציג את עצמכם, כדי שנדע מי יושב עכשיו בוועדה.

אני יו"ר הוועדה מסיעת ש"ס, חבר הכנסת אמנון כהן. אני עבדכם הנאמן. אני באתי לשרת את הציבור, ולכן אני הכי פחות חשוב. לידי מנהלת הוועדה, שתחת ידיה עברו המון חוקים שהיא הכינה ליושבי ראש הוועדה המון שנים. לידה מזכירה בכירה ולידה רשמת פרוטוקולים. לידי יועץ משפטי של הוועדה. לכל נושא יש יועץ משפטי. בלי אנשים כאלה מוכשרים קשה ליושבי ראש ועדה לקבל החלטות. בדרך כלל יושבים פה עוד חברי כנסת, אבל חברי כנסת לפעמים חברים ב-4-6 ועדות, והם רצים בין דיון לדיון. חבר כנסת נכנס קודם, ראה אותי וסמך עליי שאני אעשה את העבודה. יושבים פה נציגי משרד המשפטים, נציגי משרד הפנים, נציגי המרכז לשלטון המקומי. כל דיון, לפי הנושא, מוזמנים נציגים. הדלת פתוחה בפניכם. מתי שתרצו תבואו ותהיו אורחים שלנו. יישר כוח. אתם דור העתיד של עם ישראל. אנחנו ממשיכים בעשייה. האם לא ביטלנו איזשהו חוק חשוב תוך כדי עבודה?

לא ביטלנו שום חוק חשוב. סעיף קטן 8(ב), סעיף (9) לפקודה והתוספת הראשונה מדברים על סדרי הדין אם ילכו לבית משפט מחוזי, שכאמור אנחנו מחליפים בעתירה לבית משפט לעניינים מנהליים שנדון לפי חוק בתי משפט מנהליים והתקנות שלו. סעיף 8(ב) ו-(9) ערעור על תוצאות הבחירות וערעור לבית משפט מחוזי יהיו סופיים. אנחנו פשוט מכניסים את זה לנוסח הסעיף החדש.

נציג השלטון המקומי, האם אתה יכול לחיות עם זה?

כן.

נמשיך הלאה.

5. בחוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ"ח-1988, בסעיף 6ג –

(1) בסעיף קטן (ב), במקום "לערער על" יבוא "לעתור נגד" ובמקום "לפני בית המשפט המחוזי" יובא "לבית משפט לעניינים מנהליים".

(2) בסעיף קטן (ג), במקום הסיפה החל במילים "תקופת הערעור" יבוא "המועד להגשת עתירה לפי סעיף קטן (ב), ואם הוגשה עתירה – עם דחייתה".

כאן שוב מדובר על סעיף שעניינו על העברה מכהונה מטעמי בריאות. כמו שעשינו בחוק הבחירה הישירה אנחנו עושים גם פה.

לא משנים את הרישה.

ממש לא. רק טכניקה.

נציג שלטון מקומי, אתה בסדר?

הוא נציג מועצות אזוריות.

לפי איילת, אני לא יודע מה אני עדיין.

נעבור לסעיף 6.

6. בחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ"ד-1994, אחרי סעיף 4ג יבוא:

עתירה בעניין בחירות 4ד.

(1) מי שרואה את עצמו נפגע במישרין מהחלטה בעייני בחירות שניתנה על ידי מנהל הבחירות לפי חוק זה, לפי פקודת המועצות המקומיות או לפי צו מכוח סעיף 2 לפקודת המועצות המקומיות, ואשר לא נקבעו בחיקוק הוראות בדבר עתירה נגדה, וכן כל חבר מועצה וכל חבר ועדת בחירות של מועצה, רשאים לעתור לבית משפט לעניינים מנהליים נגד החלטה כאמור, אין בהגשת עתירה לפי סעיף קטן זה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה שנגדה הוגשה העתירה.

(2) עתירה כאמור בסעיף קטן (א) תוגש בתוך 7 ימים מיום מתן ההחלטה שנגדה הוגשה העתירה או מיום הבחירות, לפי המוקדם מביניהם. מנהל הבחירות וכל צד הנוגע בדבר יהיו משיבים בעתירה.
(3) בית המשפט לעניינים מנהליים ייתן את החלטתו בעתירה לפי סעיף זה בהקדם האפשרי, בהתחשב בנסיבות העניין, ולא יאוחר מ-7 ימים ממועד הגשת העתירה, והחלטתו תהיה סופית".

מדובר על סעיף סל, כפי שקבענו בחוק הבחירות, גם בעולם המועצות האזוריות.

התאריכים של הבחירות יישארו באותם מועדים?

אנחנו נחכה ונראה. רוב הוראות הבחירות במועצות אזוריות נמצאות בצו ולא נמצאות בחוק, אבל את ההוראה הזו חשבנו כן למקם בחקיקה ראשית.

במקום צו, אתם מכניסים את זה לחקיקה.

זה לא במקום. כל דיני הבחירות של המועצות האזוריות הם בצו מכוח הפקודה.

אולי עדיף שהם יישארו שם, כי אפשר לשנות את הצו.

לא כדאי.

האם לא כדאי שזה יהיה גמיש יותר, או שעדיף שזה יהיה במסלול?

עדיף שיהיה בחקיקה ראשית.

שלא כל שר שיבוא ישנה. אתם מורידים את כל הסמכויות לשרים.

יש בעיה מאוד גדולה בכך שזכויות שהוכרו כזכויות יסוד, כמו הזכות להיבחר והזכות לבחור, בכל מה שקשור למועצות אזוריות, נקבעות בצו ולא בחקיקה ראשית. אלה זכויות יסוד, שהשר יכול לשנות אותן כל יום.

בשלטון המקומי זה בחוק.

רק לגבי מועצות אזוריות.

למה החריגו אותן?

מסיבות היסטוריות.

תמיד הן נשארות אליתות כאלה. גם כדי להגיד: אני קצת מובדל. אני לא רוצה להיות כמו שלטון מקומי. אני אזורי. בדיון הקודם היה חוק אחר של בחירות למועצות אזוריות ומועצות מקומיות – לאחד אותן. אני אמרתי: נלך קצת יותר קדימה ונאחד אותן עם השלטון המקומי בכלל. מה אתה אומר?

אני בעד.

הגיע הזמן. זו מדינה צעירה אמנם.

עוד בתקופה שהייתי ראש עיריית בית שאן דיברתי עם המועצה האזורית, לאחד את המועצה האזורית בקעת בית שאן. היום כל הבית שאנים הולכים וגרים בקיבוצים, ואפשר להפוך את כולם לעיר אחת. לדעתי, תוך 10 שנים זה מה שיקרה.

בעזרת השם. ראיתם? יש פה תמיכה של שלטון מקומי. אין לכם בעיה.

זה קצת יותר מורכב מזה.

אנחנו נותנים לכם שבועיים להתבשל, להכין, לערבב, לעשות כל מה שצריך. האם יש עוד הערות? פה עובדים קשה בוועדה הזו. אנחנו יעילים לעילא ולעילא. כייף לעבוד איתכם, משרדי הממשלה. אתם מקבלים את כל הבקשות שלנו לטובת העניין. אנחנו מעמידים להצבעה את הצעת החוק. מי בעד הצעת החוק.

הצבעה
בעד – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת החוק עברה

הצעת החוק עברה פה אחד. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.