PAGE
73
26/12/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 10>
מישיבת הוועדה המשותפת
של ועדת הכלכלה ווועדת החינוך, התרבות והספורט

לדיון בהצעת חוק רשות השידור
יום שני, ל' בכסלו התשע"ב (26 בדצמבר 2011), שעה 09:00

<1. הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 25), התשע"א-2010 (מ/541)>
<2. הצעת חברי הכנסת ציון פיניאן וזאב אלקין לסעיף 44ג(ו) לחוק העיקרי>
<3. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש מאת חבר הכנסת איתן כבל לתיקון חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו בעניין דחיית חובות ערוץ 10.>
<4. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש מאת חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן, בסעיף 17 להצעת החוק, תיקון סעיף 28 לחוק העיקרי בעניין העברת נכסים.>
<5. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש מאת חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן, בסעיף 30 להצעת החוק, הוספת סעיף 44ו לחוק העיקרי בעניין העברת תכנים טכנולוגיים נוספים.>
<6. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש מאת חברי הכנסת ישראל אייכלר ונסים זאב לנושא הבטחת תקציב מינימלי של 8 מלש"ח לרדיו רק"ע בשפה הרוסית והבטחת תקציב של 1.6 מלש"ח בשנה לרדיו בשפה האמהרית.>

חברי הוועדה: >
כרמל שאמה-הכהן – היו"ר
דוד אזולאי

ישראל אייכלר

רוברט אילטוב

עינת וילף

אלכס מילר

נחמן שי

רונית תירוש

>
חה"כ זאב אלקין



חה"כ אופיר אקוניס



חה"כ נסים זאב



חה"כ דב חנין



חה"כ יואל חסון



חה"כ איתן כבל



חה"כ חמד עמאר



חה"כ עמיר פרץ



חה"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ



עידו אציל - עוזר ליועצת המשפטית, משרד ראש הממשלה

אייל בן ישעיה - עורך-דין, לשכה משפטית, משרד האוצר

עופר מרגלית - רפרנט תקשורת ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר

דנה נויפלד - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שריל קמפינסקי - עורכת-דין, מחלקה משפטית, משרד התקשורת

טל רוזנפלד - עורכת-דין, לשכה משפטית, משרד התקשורת

יאירה פרנקל - עורכת-דין, רשות ההגבלים העסקיים

אמיר גילת - יושב-ראש רשות השידור

יוני בן מנחם - מנכ"ל רשות השידור

איתנה גרגור - מבקרת הפנים, רשות השידור

ערן הורן - סמנכ"ל כספים וכלכלה, רשות השידור

אודי ירושלמי - עוזר ליושב-ראש רשות השידור

תומר קרני - עורך-דין, רשות השידור

לינדה בר - דוברת רשות השידור

רן אפרתי - יושב-ראש ועד טכנאים-קול-ישראל, רשות השידור

דני זקן - יושב-ראש אגודת העיתונאים, ועד עובדים, רשות השידור

יעקב לוי - יושב-ראש ועד הנדסה, רשות השידור

צבי גרזון - ועד הנדסה, קול ישראל, רשות השידור

משה שגב - ועד טכנאים טלוויזיה, רשות השידור

רונית אקשטיין - אגודת העיתונאים ירושלים

יצחק שבו - יושב-ראש ועד משולב מטה, רשות השידור

ד"ר אילן אבישר - יושב-ראש הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

מנשה סמירה - מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

אילן אלוני - ראש המטה, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

עידן אור - מנכ"ל אקט, איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה

אסף אמיר - יושב-ראש איגוד המפיקים

עפרה אייבר - אחראית קידום יצירה ישראלית, איגוד המפיקים

עמית ליאור - יושב-ראש איגוד התסריטאים

ליאורה קמינצקי - חברת הנהלה, איגוד התסריטאים

עדן גוריון - יוצר, חבר הנהלה, איגוד התסריטאים

אורי רוזנווקס - יושב-ראש פורום היוצרים הדוקומנטריים

רננה סייג - אחראית היצירה המקורית

ניר טויב - פורום היוצרים הדוקומנטריים

זהר קדמון סלע - יועצת משפטית, חברת קשת

יוסי ורשבסקי - מנכ"ל ישראל 10

דבורה קמחי - יועצת משפטית, ישראל 10

דוד אוחיון - מנהל מינהל ומשאבי אנוש, ישראל 10

דפנה גיא שטגמן - מנהלת מחלקת תוכן שיווקי ושיתוף פעולה מסחרי, ישראל 10

קרני זיו - סמנכ"ל תוכן, ישראל 10

משה זמיר - נציג העובדים, עורך, מפיק, מורשת, קול המוסיקה, רשת א' ומורשת

נילי בן גיגי-וולף - מנכ"לית האגודה לזכות הציבור לדעת

אתי בנדלר
אלקנה אפרתי

לאה ורון

טלי רם
<1. הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 25), התשע"א-2010 (מ/541)>
<2. הצעת חברי הכנסת ציון פיניאן וזאב אלקין לסעיף 44ג(ו) לחוק העיקרי>
<3. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש מאת חבר הכנסת איתן כבל לתיקון חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו בעניין דחיית חובות ערוץ 10>
<4. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש מאת חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן, בסעיף 17 להצעת החוק, תיקון סעיף 28 לחוק העיקרי בעניין העברת נכסים>
<5. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש מאת חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן, בסעיף 30 להצעת החוק, הוספת סעיף 44ו לחוק העיקרי בעניין העברת תכנים טכנולוגיים נוספים>
<6. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש מאת חברי הכנסת ישראל אייכלר ונסים זאב לנושא הבטחת תקציב מינימלי של 8 מלש"ח לרדיו רק"ע בשפה הרוסית והבטחת תקציב של 1.6 מלש"ח בשנה לרדיו בשפה האמהרית>

אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה המשותפת לכלכלה ולחינוך לדיון בהצעת חוק רשות השידור. על סדר-היום מספר סעיפים, בקשות לדיון מחדש והצעות של חברי הכנסת. נתחיל בסעיף מספר 5 על סדר-היום.

אדוני היושב-ראש, הצעה לסדר. העליתי את זה בוועדת הכנסת, ואני חושב שנכון מה שהחליטה ועדת הכנסת, להפריד בין ערוץ-10 לערוץ-1 אבל כן יש מקום לקיים דיון עקרוני לגבי כל הנושא של פריסת החובות בערוץ-10, ואני מבקש ממך שוועדת הכלכלה אכן תקיים דיון בסוגיה הזאת, בלי שום חיבור ושום קשר לרשות השידור, הרשות הציבורית. אני מבקש שתהיה התייחסות לעניין הזה.

תודה רבה. סעיף 5: בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש מאת חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן, בסעיף 30 להצעת החוק, הוספת סעיף 44ו לחוק העיקרי בעניין העברת תכנים טכנולוגיים נוספים.

קודם כול, מי בעד הבקשה.

מי בעד הבקשה לדיון מחדש? חבר הכנסת אקוניס, אנחנו מצביעים.

רק חברי הוועדה המשותפת, נכון?

כן.

אני במקום חבר הכנסת דני דנון, אם כך.

אני במקום חבר הכנסת אלכס מילר.

הצבעה

בעד – רוב

הבקשה לדיון מחדש ודיון מחדש בסעיף 30 להצעת החוק, הוספת סעיף 44ו לחוק העיקרי בעניין העברת תכנים טכנולוגיים נוספים, נתקבלה.

הצבעה שמית, שנתאפס.

חברת הכנסת עינת וילף היא חברה בוועדה המשותפת מטעם ועדת החינוך.

סליחה, אני רוצה לשמוע על מה הדיון.

בקשה לדיון מחדש על הסעיף של העברת תכנים טכנולוגיים.

היה רוב. אושרה הבקשה לדיון מחדש.

דיון מחדש. עכשיו היועצת המשפטית תגיד את אמירתה בקשר לסעיף שפתחנו את הדיון בו. בבקשה.

הסעיף הזה פוצל מתוך מחשבה שראוי להעלות אותו לקריאה שנייה ושלישית בחלק המפוצל, בחלק המהיר, יחד עם הנושא של הסעיף שדנו בו כרגע בוועדת הכנסת.

דא עקא, שכשעיינתי בו, קראתי אותו בקפידה, ראיתי שיש בו מספר הוראות שעדיין אינן בשלות להנחה כרגע לקריאה שנייה ושלישית. קודם כול, מדובר בכך שבסעיף קטן (ב) מפנים למשל כשמדברים על העברת תכנים באמצעים טכנולוגיים אחרים, נאמר שהוראות סעיף קטן זה לא יחולו על שידורי חדשות כמשמעותם בסעיף 4א, כשסעיף 4א לא פוצל ולא יעלה לדיון כרגע.
בנוסף, נאמר בסעיף קטן (ג) שבו: על תכנים המועברים לפי סעיף זה יחולו ההוראות לפי חוק זה החלות על שידורים, בשינויים המחויבים - הוסיפו עוד בוועדה, למעט סעיף 44ג.

ההוראות החלות על שידורים, בהתאם לחוק, כוללות הרבה מאוד הוראות הכלולות בחוק המתקן, בהצעת החוק, בתיקון מספר 25. כך למשל כל הנושא של סעיף 3 החדש המוצע, שדן בתפקידי הרשות ויש בו הרבה מאוד התייחסות לנושא של שידורים; כך למשל לגבי הגבלות על השתתפות חברי המועצה בשידורים והכללת תשדירים לציבור לפי כללים שתקבע המועצה, באישור ועדת הכלכלה, וכנ"ל לגבי הודעות חסות, וכו'. זאת אומרת, יש עוד הוראות משלימות שחייבות לחול בד בבד עם קבלת סעיף 44ו.

לכן, אני מציעה כרגע לא לקבל את הסעיף הזה.

תזכירי מה זה סעיף 44ו.

הסעיף הזה שאנחנו מדברים עליו, עניינו בהעברת תכנים באמצעים טכנולוגיים נוספים. הסעיף הזה הוא חשוב, הוא סעיף ראוי, אבל לא נראה לי שראוי להעלות אותו היום לקריאה שנייה ושלישית, במנותק מיתר הוראות החוק.

תודה רבה. בהתאם להוראה, להנחיית היועצת המשפטית - - -

לא הנחיה. המלצה. חוות-דעת.

חוות-דעתה של היועצת המשפטית – מבחינתי, ברוב הפעמים זה כמו הנחיה – אנחנו נוריד את הסעיף הזה מהחוק, ולכן אנחנו נצביע מי בעד הסעיף. ההמלצה היא להצביע נגדו כדי שהוא לא יעלה היום לקריאה שנייה ושלישית, במנותק מהרפורמה הכללית. מי בעד הסעיף כנוסחו הקיים? מי נגד הסעיף?

חבר הכנסת נסים זאב, אתה לא יכול להצביע, וחבר הכנסת דב חנין אינו יכול להצביע. כל שאר חברי הכנסת יכולים להצביע. תחזור בבקשה על השאלה שלך.

מי בעד הסעיף כנוסחו בחוק?

אני מצביע במקום חבר הכנסת עמאר.

אתה לא במקום חבר הכנסת עמאר. אתה מצביע על מקומך, חבר הכנסת מילר.

מי נגד הסעיף כנוסחו?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

סעיף 44ו(ג) לא נתקבל.

חבר הכנסת אקוניס, אתה לא מצביע?

לא, לא מצביע.

יש רוב ברור נגד. כמובן שהסעיף הזה יחזור בעת שנשלים את הרפורמה הכללית ברשות השידור. הוא יחזור כנוסחו כי הוא סעיף טוב, רק אי-אפשר לחוקק אותו במנותק מהרפורמה הכללית.

זאת אומרת, בתיקון 25, סעיף 44ו(ג) נמחק.

כן. סיימנו את סעיף 5 על סדר-היום. סעיף 4 על סדר-היום: בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש מאת חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן בסעיף 17 להצעת החוק, תיקון סעיף 28 לחוק העיקרי בעניין העברת נכסים.
זה סעיף שמתיר לשר הממונה לאשר מכירת נכסי נדל"ן של רשות השידור. היתה טענה שמאחר שהסעיף הזה מחוקק עכשיו במנותק מהרפורמה, יש סכנה שמישהו ימכור את נכסי רשות השידור מבלי לבצע את הרפורמה.
מאחר שאין כוונה כזו, ולמען הזהירות ועד שנחוקק את הרפורמה הכללית ונחזור לנוסח המקורי, הצהרתי כבר בדיון הקודם שוועדת הכלכלה תכניס תיקון להצעת הממשלה ותוסיף מה שנקרא שסתומי ביטחון פרלמנטרים על-ידי פיקוח ואישור הוועדה לכל מכירה של נכס, כך שלשר הממונה - - -

נכס חיוני.

נכס חיוני, כהגדרתו בסעיף.

אני מבקש להבין יותר טוב מה זה נקרא נכס חיוני ואיך הוועדה תפקח שלא קובעים עובדות בינתיים.

המנגנון שאני מבקש להכניס בחוק יהיה כך. שיהיה אפשר למכור נכסים, נצטרך את האישור של הוועדה המשותפת כלכלה וחינוך, אבל שלא יהיו פה טריקים שממשלה מבקשת וועדה לא דנה, ובעצם תוקעת את העניין. היועצת המשפטית, את מקשיבה לדבריי?

ודאי.

ממשלה שתגיש בקשה לאישור מכירת נכס לוועדה המשותפת, ולא הוכרע הדבר תוך 60 ימים – יראו את בקשתה כאושרה.

אדוני, איך עד היום זה נעשה?

לא, אדוני, אני רוצה לשאול האם אנחנו נפקח על מכירת כל נכס.

אנחנו לא רוצים שיהיה - למרות שאין כוונה כזאת – דרך אגב, בהשלמת הרפורמה נחזור לנוסח המקורי.

אדוני, אני מאוד ממליצה לך לא ללכת על ההצעה הזאת. הצעה כזאת הועלתה מצד הממשלה בהקשרים שונים כדי שיהיה - -

זה תקדים רע מאוד. לא התהליך אלא ה-60 ימים האלה.

- - איזשהו תמריץ לוועדה לדון תוך פרק זמן מסוים, שאם לא כן יראו אישור ועדה כאילו הוא ניתן, יש לזה השלכות רוחב. אני חושבת שזו הצעה שלא כדאי ללכת לפיה.

אדוני, ה-60 יום זה מאוד מסוכן.

אתה מכניס את הכנסת למכירת נדל"ן.

יש לי שאלה עקרונית חשובה - איך מכרו נכסים עד היום?

אני לא מעוניין שימכרו את הנדל"ן בלי הרפורמה, חבר הכנסת אקוניס, אתה מעוניין?

לא, בלי הרפורמה לא.

אתה מעוניין? אז זה נועד לזה. אני לא אקח את הנכסים של רשות השידור - - -

אז תעשה את הרפורמה במקביל - - -

אתה מעלה לקריאה שנייה ושלישית אפשרות למכור את נכסי הנדל"ן בלי הרפורמה. אתה מוכן לזה?

אני בעד הרפורמה ואני בעד מכירת הנדל"ן.

אנחנו רוצים שהכנסת, תהיה לה בקרה, שלא יימכרו נכסי הנדל"ן ללא רפורמה.

אבל אל תגיד 60 יום.

אני לא חושב שהכנסת צריכה להתערב בזה.

זה יהיה או זה, או לא.

אבל איך עד היום מכרו נכסים, אני רוצה לדעת.

אדוני, לא יהיה לא זה ולא זה. לא תהיה רפורמה ולא תהיה מכירת נכסים.

למה לא לקבוע שכל עוד לא נכנסת הרפורמה - - -

אי-אפשר לקבוע דבר כזה.

למה?

כי אי-אפשר להגדיר את הרפורמה, היא לא מוגדרת בחוק.

כבוד היושב-ראש, אני מבקש להגיד מילה בעניין.

חבר הכנסת חנין ברשות דיבור.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני חושב שהדילמה הזו שאנחנו נמצאים בה כרגע רק מראה לנו כמה לא נכון במקרה הזה כל המהלך של הפיצול, כי אנחנו פה מנסים לנתח משהו שאי-אפשר לנתח אותו. זאת אומרת, כל פתרון שאנחנו נייצר, יש לו חסרונות מהותיים ובלתי ניתנים לפתרון.

לכן, לדעתי הנושא הזה מחייב מחדש את הוועדה לשקול את כל מהלך הפיצול.

אוקיי. נציג הממשלה, בבקשה.

בעיקרון, הצעת החוק הממשלתית בעצם מסירה את הדרישה שבה לצורך מכירת נכס נדל"ן יידרש אישור של ועדה בכנסת. אנחנו סבורים שעכשיו לשנות את הצעת החוק הממשלתית באופן שיחייב אישור של ועדה בכנסת, יכניס כל מיני עניינים פוליטיים בכל מקרה שיידרשו למכור נכס נדל"ני כזה או אחר, כאשר על-פי הבנת מה שראש הממשלה טען והסביר בישיבת הממשלה בנושא ההפקות המקומיות – והוא טוען את זה הרבה – הנושא של מכירת נדל"ן זה חלק משמעותי ביותר ברפורמה, וכמובן שכבודו מכיר את עמדת ראש הממשלה בעניין.

הצעתי מתואמת עם משרד ראש הממשלה.

ברור. לא חשבנו אחרת.

לא, כי יש פה עמדה אחרת של הממשלה.

אבל למה אי-אפשר פשוט לאסור על מכירת נדל"ן עד לסיום הרפורמה?

סוג של פתרון ביניים מאוזן.

אז למה פתרון ביניים?

כי הם רוצים להתחיל בתהליך כבר, הם נכנסו לתהליך של מימוש הנכסים.

אז שדווקא זה יהיה סוג של שוט להעברת הרפורמה.

אדוני, אני קודם כול חושב שזאת טעות עקרונית - ואני חושב שאתה גם הבנת את זה – הנושא של ה-60 יום. אם אתה כבר הולך על הסעיף הזה – למרות שכבר מראש תרשמי הסתייגויות שלי לסעיף הזה – אבל בעיקרון - - -

אני לא רושמת מראש הסתייגויות בלי לדעת איזה הסתייגויות.

אני אגיד בהמשך, אבל אני אומר בעיקרון – אני חושב שאם אפשר לחבר את הרפורמה למכירת הנכסים, זה מה שצריך לעשות. כל דבר אחר מאוד מאוד מסוכן.

האם יש אפשרות משפטית כזאת? להגדיר שאישור מכירת הנכסים יהיה רק עם כניסת הרפורמה לתוקף?

זה מה שביקשתי כרגע.

רגע, הבנתי שלכולם כאן יש קרדיט על הרעיון.

לא, אמרת לי שזה בלתי אפשרי.

אבל תנו ליועצת המשפטית לענות.

אני שמח שאתה - - -

אל תפריעו לדיון. זה אותו רעיון.

אדוני היושב-ראש, אני אומר לך – זה מעקר גם את הרפורמה וגם את מכירת הנכסים, אבל אם זה מתואם עם - - -

תנו ליועצת המשפטית לדבר.

מדובר בהצעת חוק שתונח היום על שולחן הכנסת ושמטרתה היתה להקדים ולאפשר ביצוע מהלכים מסוימים באופן מיידי מבלי להמתין לסיום הדיונים בהצעת החוק כולה.
לכל חוק שמונח על שולחן הכנסת יש תאריך תחילה. אם לא נקבע אחרת בחוק עצמו, תאריך התחילה הוא ביום פרסומו ברשומות. אם לא, אז קובעים תאריך תחילה להצעת חוק כחלק מסעיפי אותה הצעת חוק.

לקבוע בחוק אחד, שתחילתו תהיה בתאריך שבו תהיה התחילה של הצעת חוק שעדיין לא הונחה על שולחן הכנסת, אני לא מכירה מנגנון כזה, אדוני היושב-ראש.

יש לנו את שם החוק הכללי.

לא. השם הוא לא בעיה.

אי-אפשר להגדיר שהסעיף הזה ייכנס לתוקף כשהחוק הזה מאושר?

מתי?

מתי שהוא לא יאושר.

מתי? בעוד 20 שנה? בעוד חצי שנה? בעוד חודש?

זה יהיה המנגנון המפעיל.

לא. בכל חוק קובעים תאריך תחילה שלו, אדוני היושב-ראש. אפשר, אגב, לקבוע תאריך תחילה נדחה, וכשהחלק השני של הצעת החוק יושלם, לתקן את הסעיף הזה.

זה חלק מהחוק, חלק מהרפורמה.

אז יחברו את זה.

אבל אם לא ימכרו עוד 20 שנה, היא צודקת – אז לא ימכרו, אז מה קרה.

בוא נקבע עוד שנה, רגיל, ובינתיים, בעזרת השם - - -

נשלח את נחמן שי שימכור, הוא סוחר טוב...

אגב, רשות השידור לא צריכה חוק כדי להיערך למכירת נכסים. לעשות עבודה משרדית, היא לא צריכה חוק.

מאחר שאני חושב שיש הסכמה שאי-אפשר למכור נכסים ולהישאר רק עם ההגנה, בוא נקבע שהחוק הזה ייכנס במועד יותר מאוחר, ובמקום החוק של רשות השידור נחבר את שני החוקים.

יושב-ראש רשות השידור.

אני חושב שאנחנו פה בביצה ותרנגולת שעלולה לסבך את עצמה מפני שכפי שהיה פייר שהאוצר יקנה מאתנו את הנכסים, והם יהוו את המימון לרפורמה, כשאנחנו תולים דבר בדבר שאינו דבר, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו - - -

לא הבנתי.

האוצר יקנה מכם את הנכסים?

כן.

לא משנה. מי שירצה, שיקנה. מה הבעיה, מה זה עוצר אותך?

צריך לחזור לכנסת לפני זה כי אקו"ם מתחיל את הרפורמה, כשזה המימון לרפורמה. מדברים על כך שהנכסים יהוו מקור מימון לרפורמה – האוצר יקנה מאתנו את הנכסים, הוא יטפל בהם – זה יהיה תהליך ההתנעה של הרפורמה. החוק הזה, אם הוא ייכנס לתוקף מאוחר מדי, עלול לתקוע את התחלת התהליך.

מה זה קשור.

אתה לא מונע, אתה יכול להתחיל. מרגע שאישרת את הרפורמה, תתחיל את התהליך.

אבל אם האוצר קונה, אדוני היושב-ראש, אין בעיה אפילו שתאריך זמן.

גילת, אתה לא אומר שהאוצר קונה, האוצר מנהל את המכירה. לזה אתה מתכוון.

השאלה אם האוצר ישלם את העלויות הנכונות, זה מה שאני רוצה לדעת.

חבר הכנסת כבל.

דנו בכך גם בפעם הקודמת. הרצון שלנו כל הזמן גם לשבת על הכיסא וגם לרוץ באותו זמן. כל הזמן אנחנו נמצאים בתהליכים של לתפור בתפרים גסים. אוקיי, סיימנו את הדיון הקודם, אני רוצה לעזור לערוץ הראשון, ואני אומר לכם שלא מן העניין, בכל הכבוד – ועמדותיי לגבי הערוץ הראשון ברורות.
אי-אפשר באותה יד לתת לנהל רפורמה, אבל מצד שני לקבור אותה במכירת הנכסים שיבואו לך. זה מגוחך.

אמרתי, ואני חוזר ואומר מה שאמרתי גם לעובדים בדיון הקודם. העניין של הנעת התהליך של מכירת הנכסים, אף אחד לא מתנגד, אני מניח שגם לא העובדים, אבל לייצר את אותו קשר שבו מתחילים למכור נכסים לפני שיש אישור מלא לרפורמה, אני אומר לכם – לא תהיה רפורמה ותהיה מכירת נכסים, שכל הכסף יגיע לאוצר.

וייבלע שם.

אז אתה מצדיק את הגישה שלי.

כן, כן, אני חוזר ואומר את זה. אבל מצד שני, כל התהליך של להביא אלינו, כאילו אנחנו נהיה משגיחי הכשרות, הוא לא דבר נכון – כי אתה, בכל הכבוד, ומצידי תהיה פה גם עוד הרבה שנים ותהיה שר בכיר – אבל אתה יודע, עוד אקוניס יכול לחזור להיות פה יושב-ראש, ולך תדע מה יהיה.

עד לפה. חבר הכנסת כבל, זכות הדיבור שלך הסתיימה ברגע זה.

לא, אני אומר כשתהיה שר.

איתן, הוא מעדיף מישהו מקדימה ולא אקוניס.

לא, לא, לא.

סליחה, אני אומר לך, אדוני היושב-ראש – ברגע של רצינות – שזאת לא השאלה. בסופו של עניין, החיים פה דינמיים. יכול להגיע לכאן אדם שיראה את כל הדברים בצורה אחרת לגמרי. לכן אני אומר את זה ומזהיר – התהליכים האלה של תפירת טלאי, רק לעבור עוד יום, ונבוא ונגיד, זה בסדר, זה לא יעבוד.

איפה חבר הכנסת אקוניס, הלך לדווח?

כן.

מה, הוא לא יודע שיש סלולרים שעובדים מפה?

עשינו מיסוך פה.

הוא מעדיף לא לשמוע אותך, איתן.

עוד מישהו רוצה להתייחס בעניין הזה? בבקשה.

יעקב לוי, יושב-ראש ועד הנדסה בטלוויזיה. אני אחזור על מה שאמרתי קודם. כשחתמנו על ההסכם דיברנו על איתנות פיננסית, ובאיתנות הפיננסית דובר על זה שהאוצר הוא שמזרים את הכספים לרפורמה לרשות השידור.
אנחנו מצידנו שילמנו את מחיר הרפורמה, והמחיר הוא די כבד – לא אחזור על זה כאן, כולכם יודעים על פיטורי העובדים ועל הורדות השכר שייעשו בעקבות הרפורמה.

הסעיף הבסיסי להתחלת הרפורמה היה איתנות פיננסית. זה היה הסעיף הבסיסי - מר עיני, יושב-ראש ההסתדרות, אבי ניסנקורן, אנחנו ישבנו שם מול כל נציגי האוצר - וזה היה הסעיף הבסיסי, שאם לא היה זה, לא היתה בכלל התחלה של הרפורמה.

כל מטרת החוק הזה לאפשר לא לעמוד בהסכם הרפורמה. ברגע שאתם מוציאים חוק שעל-ידי מכירת הנכסים, אנחנו נלך ונממן את הרפורמה, זה בניגוד להסכם וזוהי הפרת הסכם ברורה, עם כל המשמעויות של העניין. ומבחינתנו, ברגע שיש את זה – אני לפחות אמליץ בפני מר עיני ואבי ניסנקורן שהסכם הרפורמה מבוטל.
שלב שני, כשאתם מדברים על מכירת הנכסים, כולם אלופים בנדל"ן – נכסים, למכור בניין, שטח תמורת שטח. זה לא מה שקורה ברשות השידור.

תבינו, ברשות השידור יש המון טכנולוגיה. יש שם בינוי מלא תשתיות – יש שם אולפנים, יש חדרי עריכה, יש את כל הגרפיקה, יש חדרי קליטה, כל החשמל ומיזוג האוויר שתומך בעניין, הכול בפנים. כל זה בפנים, זה עשרות מיליונים.
אף אחד שמוכר נכסים לא עושה את החשבון הזה. אנחנו נמכור את הנכסים ונלך נשכור מקום. איך לשכור מקום עם תשתיות כאלה? אתם לא יכולים - לשכור מקום עם אולפנים, אין הרבה, יש שניים-שלושה מקומות ברמה בארץ, כל השאר זה חאפרים שעובדים, שלא שווים כלום, באים ומציגים – תמורת 100,000 אנחנו נביא לך אולפן. אין דבר כזה.
היום להעביר רפורמה – עשינו חשבון – זה 130–140 מיליון שקלים ציוד. אתם הולכים עכשיו למכור מקום שגם אם תקבלו עליו 100 מיליון שקלים, תשכרו מקומות אחרים, ואז התקציב הולך.

שימו לב. בדיון שעבר נתנו דוגמה של ערוץ-2. ערוץ-2, 500 מיליון שקלים הולך להפקות חוץ. מה זה הפקות חוץ? בעצם הם קונים את השכירויות בחוץ, הם קונים את התשתיות בחוץ. מה עושים בעצם? הם קונים גם את האנשים בחוץ, עכשיו לנו יש את האנשים.

אנחנו נלך לשכירות, למקום – יש שם אולפנים, יש עובדים באולפנים האלה. זה בלתי אפשרי. ואז אנחנו צריכים להגיע למקום ריק ואז להשקיע עשרות מיליונים בתשתיות. זה לא נכון לעשות, זה הפסד, פשוט אין לנו סיכוי.

נא לסיים את דבריך. משפט סיכום.

אנחנו חושבים שהקטע הזה של המכירה זה לא נכון. אנחנו רוצים לחזור למקור. המקור היה שאתם צריכים – האוצר צריך למצוא דרך להזרים את הכספים. כל זה החל כאשר אתם וועדת הכלכלה לא הסכמתם למתווה של העלאת האגרה כדי להביא את הכסף, ואז מוצאים כל מיני פטנטים. הפטנט הזה לא נכון.

תודה רבה.

אז אתם לא מתכוונים בכלל למכור את הנכסים?

הוא לא אמר דבר כזה.

לא, הוא מדבר מהזווית שלו כעובד. האם עוד מישהו מחברי הכנסת מעוניין לדבר? חבר הכנסת נחמן שי.

גם אנחנו שומעים את העובדים, ואני מציע להאזין להם, כי הם היו שם לפני ההנהלה הציבורית שלהם – לא לגבי כולם, אבל לפנינו – וגם יהיו אחרינו. זה הבית שלהם, הם מגינים על הבית שלהם, הם לא רוצים שימכרו להם את הבית, יוציאו אותם עם הרהיטים החוצה ויגידו להם: תחכו לאוטובוס שיאסוף אתכם.
שני השינויים האלה צריכים להיעשות אחד קשור בשני, ורק מותנה בשני. רק כאשר נעביר את כל החוק – לא חשוב כרגע מה דעתנו עליו – אז אפשר יהיה להתחיל לממש.

והאוצר, עם כל הכבוד, כל הזמן יושבים פה, כל הזמן דורות מתחלפים – אנשים שיודעים הכול על תקשורת – אם הם רוצים לעזור, האוצר, שייתנו להם מימון ביניים, שמעתי שהם יודעים לעשות את זה. שייתן מימון ביניים לרשות השידור להוביל את הרפורמה, וכשימכרו את הנכסים אפשר יהיה להשתמש בנכסים.
זה הכול. בינתיים לא למכור את הנכסים. בסוף נישאר גם בלי נכסים וגם בלי רפורמה. אני רואה שאתה לא מאזין, אבל אין דבר.

אדוני היושב-ראש, יש סיפור על מישהו שהחליטו להוציא אותו להורג, אמרו לו: יש לך שלוש אפשרויות – או בתלייה, או בירייה, או על כיסא חשמלי. התלבט, התלבט, אמר: כיסא חשמלי. ניסו להכניס אותו, הוא היה שמן מדי. אמרו לו: אתה חייב לרזות. אמר להם: אין לי מוטיבציה.

מה אתם בעצם אומרים לעובדים היום? אתם אומרים להם, אתם חייבים לרזות, והם אומרים: בסדר, אנחנו מוכנים לרזות אבל אל תובילו אותנו לקטל מוחלט – כי אנחנו מכירים מה זה הסכמים עם האוצר. לצערי הרב, אם לא יהיה סעיף מפורש שבו כל מה שקשור למימון – אותו תהליך של רפורמה, של פרישה, של מימון זכויות, של עיגון זכויות – לא קשור בשום תהליך אחר בתוך הפעולות של ההנהלה, עם כל הכבוד, אין שום סיבה לעובד לתלות את זכויותיו הפיננסיות שנצברו במשך שנים בכך שתהיה מכירה או לא תהיה מכירה.
ובאשר לאיכות שתיאר כאן ראש ועד ההנדסאים, שמבין בזה הרבה יותר מאחרים, זו שאלה מינהלית שאני מקווה שינהלו אותה בצורה נכונה, בצורה עניינית, אבל אני בהחלט חושב שאסור בשום פנים ואופן לקשור את הרפורמה בתהליך שינויים מבניים ומכירת נכסים. זה אומר שוועד העובדים הולך לשלם את מחיר אותה פרישה של מאות אנשים, והוא, את מה שמגיע לו מהאוצר לא יקבל – אני מכיר את האוצר, כבר הייתי שם כמה פעמים - ואחרי שנחתם העניין, ספק רב אם זה מתממש.

לכן, העמידה שלנו צריכה להיות – סעיף ראשון, האוצר מתחייב לתת מימון ביניים, מימון סופי, תהיה ההגדרה אשר תהיה. לפני כן אין מה להתקדם.

יפה.

מאה אחוז.

אוקיי. נעמיד הצעות להצבעה. הצעתי, כפי שאני מציע אותה ותוצבע היא שהסמכויות יהיו כפי שמוצע על-ידי הממשלה, ובתנאי שנתקבל אישור הוועדה המשותפת לכלכלה ולחינוך, זו הוועדה שאנחנו יושבים בה כעת, הוצגה בקשה על-ידי הממשלה.

לְמה?

לאישור מכירה. מכירת נכסים על-פי הסעיף.

על כל הנכסים?

אישור מכירה פרטני? כרגע, המתווה המוצע הוא שהשר הממונה יקבע מהם אותם נכסים חיוניים, ולקנות. אפשר היה להביא את התקנות האלה לאישור אבל מכירה פרטנית שבה כבר נבחר – או שיש מתווה או שיש עצם הרעיון למכירה – לא מובא לוועדת הכנסת לאישור.

אני מציע שתקראי את הסעיף במדויק, בבקשה.

הנוסח כפי שייראה אחרי התיקון?

לא.

לא. את הסעיף עצמו.

את הסעיף שהוצע.

זה סעיף 28 להצעת החוק: "הרשות לא תהא רשאית למכור או להעביר בדרך אחרת משדרים, נכס מקרקעין או נכסים אחרים שבבעלותה שהשר קבע בתקנות כי הם נכסים חיוניים, אלא באישור השר".

זאת אומרת, כפי שאמרה גברת נויפלד, השלב הראשון הוא קודם כול קביעה בתקנות מהם נכסים חיוניים. משנקבעו - - -

את כל השאר אפשר למכור בלי אישור של אף אחד.

את כל השאר אפשר בלי אישור של אף אחד. קבע השר בתקנות מהם נכסים חיוניים, הרשות תוכל למכור נכסים חיוניים כאלה רק באישורו.

אבל מה זה, אז השר יוכל להגיד - - -

לא ייתכן דבר כזה. זו השתלטות של האוצר, של המדינה על הרכוש של רשות השידור. לוקחים להם את הרכוש.

חבר הכנסת נחמן שי, אתה מוכן לא להפריע לדיון?

אבל האוצר נותן גם 160 מיליון - - -

אתה יודע, השר יחליט מה חיוני, מה לא חיוני.

- - -

חבר הכנסת יואל חסון. פעם ראשונה לך, פעם ראשונה לך.

איך הגענו לזה?

לוקחים להם את הרכוש.

את התקנות אפשר להביא לאישור.

פעם ראשונה גם לך, אדוני יושב-ראש ועדת החינוך.

(ב) הרשות לא תהיה רשאית למשכן - - -

זה לא חינוכי מה שעשית ליושב-ראש ועדת החינוך.

פעם שנייה, חבר הכנסת יואל חסון.

יש לך הזדמנות לצאת.

עם הרבה מצלמות, זה שווה.

לא רוצה לצאת, רוצה להישאר.

אוקיי. אז אל תפריעו.

הוא לא רוצה, חם בפנים. קר בחוץ.

חבר הכנסת נחמן שי, שקט בבקשה.

אני אצא במקומו, אדוני היושב-ראש.

אבל אתה צריך לחזור.

אתה יכול להעביר את הקריאות לסדר ממני אליו?

"(ב) הרשות לא תהא רשאית למשכן נכס חיוני כמשמעותו בסעיף קטן (א)" - דהיינו שנקבע כך בתקנות – "שברשותה, או להשכירו לתקופה העולה על עשר שנים אלא באישור השר".
אני רוצה להזכיר שהסעיף, לפני תיקונו המוצע, חייב נכס מקרקעין אישור של ועדת הכספים של הכנסת.

אוקיי. מה שאנחנו צריכים לעשות כאן כדי שיהיה סוג של בלם על התהליך הזה, עד לכניסת הרפורמה – ושוב אני מזכיר – כשנחוקק, כשנשלים את חקיקת הרפורמה, נחזור לנוסח המקורי. כשיש רפורמה, אין לנו בעיה עם התהליך הזה. כל עוד אין רפורמה והיא לא יוצאת לדרך, אנחנו לא מוכנים שנכסים יימכרו, ללא בקרה.

אבל איזה נכס?

אבל חשוב שאלה נכסים מכל סוג כי אנחנו הולכים ומתמקדים כאן בנכסים החיוניים, כשמתחת לרדאר בעצם יש את כל הנכסים האחרים.

נכון. היא צודקת – מכל סוג.

אבל זה התיקון שהוצע. התיקון הקודם דיבר על כמעט כל הנכסים, והיום מדובר רק על נכסים חיוניים.

לא, זה לא טוב. מכל סוג שהוא, צודקת חברת הכנסת וילף.

עד עכשיו דובר פה רק במקרקעין ולא בכל נכס שהוא.

מכוניות, כיסאות.

לא, לא מדובר על זה. לא מעניין אותנו לא כיסאות ולא מכוניות.

לא. נכסי דלא ניידי.

אנחנו מדברים רק על הנדל"ן של רשות השידור. דברים אחרים הם פחות מעניינים. איך אנחנו מבדילים את הנדל"ן?

נכס מקרקעין.

נכס מקרקעין. אוקיי.

אולי כל נכס מקרקעין שיש עליו אולפן.

מה עם הציוד בתוכו?

אם מוכרים את המצלמה, אין לנו עניין, אנחנו לא מתערבים בזה. אם מוכרים את הנדל"ן שהוא נכס גם בשווי אדיר – במיוחד ברשות השידור – יש שם נכסים ששווים עשרות מיליונים ויותר.

אבל אם הנכס יימכר לא לפי אומדנו, הוא יהיה שווה 10%, 20%.

אתן לך הגדרה. אתה רוצה הגדרה, תכתוב: נכס שמהווה אמצעי שידור, כי התכלית של רשות השידור - - -

לא. ממש לא.

לא.

לא, לא. אותי מעניין רק הנדל"ן. אם הוא מוכר מיקרופון או צג, זה לא מעניין אותי.

נדל"ן זה הסיפור.

אבל נכס כלשהו, לא רק חיוניים.

נדל"ן באשר הוא נדל"ן.

כל נכס מקרקעין.

לא, זה לא עובד ככה. מה זה כל נכס מקרקעין?

זכויות במקרקעין.

אבל אתה חייב להוסיף: ובתנאי שמומשו האמצעים שנמצאים על הנדל"ן, כי מה יקרה? אתה מחייב אותו למכור נכס מקרקעין, הוא מעמיד חלקה. הוא לא הספיק למכור את האולפן. מחר יהיה מצב שכבר היינו בסרטים כאלה – שהנכס עצמו נמכר עם אותו אולפן, כי החוק מחייב אותו למכור רק את הנכס. אתה קודם צריך לדאוג שאכן יהיה מימוש.

אנחנו לא ניכנס לזה. הם ידאגו לזה.

הם לא ידאגו לזה. למה שידאגו לזה?

הם ידאגו.

- - - ב-300,000 דולר.

אתה יודע שמכרו את הכשרת היישוב ורצו שם מאות מיליוני שקלים. באמת.

יהיה נכס חלופי.

אתה זוכר את פרשת הכשרת היישוב? קנו אותה.

עברו הימים האלה.

באמת? זה בדיוק הימים האלה.

עד שלא יהיה נכס חלופי, לא יימכר.

חבר הכנסת פרץ, אוקיי. תודה רבה.

אני מבקש לרשום הסתייגות.

תשים הסתייגות.

רגע, אני לא יודעת מה ההצעה. ואז תהיה הצעה אחרת, תהיה הצבעה עליה.

מה המחיר?

אני מציע, תשקיע מחשבה.

תאמין לי, השקעתי שעות מחשבה.

עוד דקה. עוד דקה.

- - -

תפריד בין נכסים שמשמשים לבין נכסים שאינם משמשים - - -

לא. אדרבה, לא אפריד. אני לא מוכן שימכרו נכסים שמיועדים לשידור בנדל"ן, תחת זה שיש בהם שידור.

אז תרשום: נכסים שלא משמשים לשידור.

לא, על זה אני מדבר. אותם לא לממש.

הם יכולים לממש והם צריכים לממש לצורך הרפורמה את כל הנדל"ן שברשותם, לפי שיקול דעתם, כדי לממן את הרפורמה.

אוקיי.

אנחנו לא רוצים שהם ימכרו, סך הכול ההתערבות היחידה שלנו לפני הרפורמה. אם הם מוכרים נכס עם המצלמה או עם המשדר או בלי המשדר, פחות מעניין אותי. הנכסים שלהם לא יקבלו שווי בזכות מה שהם. המגרש בליאונרדו דה-וינצ'י יקבל זכויות לפי תב"ע של 40 קומות, לא פחות מזה, כי זה מה שיש היום באזור הזה.

כרמל, אתה צודק, עם התוספת של עמיר.

תעשה הפרדה, מה הבעיה – זכויות מאמצעי שידור.

- - -

מה ההצעה, אדוני?

לגבי זכויות במקרקעין, השר הממונה לא יוכל לאשר מכירת זכויות במקרקעין אלא באישור הוועדה המשותפת כלכלה וחינוך. זה אחד.

כל המקרקעין.

זכויות במקרקעין, כן. הגיש השר בקשה לאישור כאמור ולא הכריעה הוועדה תוך 60 ימים מיום הגשתה, יראו את הבקשה כמאושרת.

לא, אני מתנגד לזה. זה תקדים רע מאוד.

לא, לא.

לא. מספיק שיושב-ראש הוועדה לא שם את ההצעה על סדר-יומה של הוועדה; מספיק שתכריע ויהיו בקשות לדיון מחדש.

אתה נותן יותר מדי דברים ליד המקרה.

חברים, בואו, אתם לא תעבדו עלינו. הרי מחר יכול לשבת פה יושב-ראש מהאופוזיציה, והשר הממונה יבקש למכור נכס.

מה לעשות.

והוא, רק בתעלול של תקנון יגיד: אני לא שם את זה על סדר-היום, ועוצר את כל הרפורמה.

כל הכנסת מתנהלת ככה. תחליף אותו, אתה עושה תקדים רע.

- - -

אתה עכשיו אומר שאתה פועל נגד הדמוקרטיה, זה לא יאומן.

הממשלה תתחיל לעשות את זה בכל הקשר, ואתה תהיה יום אחד באופוזיציה. לא כל הזמן תהיה בקואליציה.

מי שבורח ממהות על-ידי תקנון, אני לא בעדו.

סליחה, אדוני, מה זה פה? אתה משנה את הכנסת?

אני לא משנה.

סליחה, אדוני היושב-ראש, עם כל הכבוד.

חבר הכנסת עמיר פרץ, תצביע נגד.

אני רוצה לומר משפט – זה יותר חשוב מהנושא עצמו, זה מהות הדמוקרטיה. אם יהיה פה מחר יושב-ראש מטעם האופוזיציה, זכותו להשתמש בכל התרגילים הפרלמנטרים כדי להגן על עמדותיו. זו מהותה של הכנסת.

נכון.

זכותה של הקואליציה ללכת למליאה, להחליף אותו.

אז אני חולק עליך.

מה זה אתה חולק עלי - -

אני בתור יושב-ראש ועדה, לא רוצה כוח בלתי מוגבל.

- - אתה עכשיו קובע שלאופוזיציה לא יהיה יותר שום כוח לעשות כלום.

- - -

לא, לא - - -

זה מה שאתה קובע.

יש כאן משהו מהותי ביחסי ממשלה-כנסת.

אין שום בעיה, חברים, תעצרו את - - -

אם כבר, אז ללכת למשהו הרבה יותר חמור ולהגיד שלא תהיה מכירה, נקודה.

חברת הכנסת וילף, אין שום בעיה שיושב-ראש ועדה – בין אם הוא מהקואליציה ובין אם מהאופוזיציה – יביא את זה לדיון, והוועדה תכריע. זו דמוקרטיה במיטבה. לא יושב-ראש שיסחט את הממשלה בכך שהוא בורח מדיון. זה מה שאני לא רוצה.

הדברים הם נכונים כך ולהיפך.

דבר מסוכן מאוד אתה עושה.

לא היו פעמים שהתלבטת, עניינית? אתה מגביל את החשיבה הפרלמנטרית שלנו? ממתי זה?

זה יבוא לך כבומרנג, אדוני.

בסדר, אני מודה על ההערות.

לכל דבר צריכים להסכים?

- - -

מה המשמעות של ה-60 יום? שוועדה לא דנה?

שאנחנו רוצים למנוע מצב. אם למישהו יש הצעה אחרת, שיגיד לי אותה.

- - -

רגע, חברים. אם הוגשה בקשה על-ידי השר הממונה, והיושב-ראש – מי שזה לא יהיה, בין אם מהקואליציה ובין אם מהאופוזיציה – פשוט לא שם את זה על סדר-היום, תוקע את כל הרפורמה ברשות השידור, אני אומר לו: שים את זה, תן להכרעת הוועדה. תכריע הוועדה לא לאשר, השר יצטרך לכבד את רצון הכנסת; תחליט הוועדה לאשר, הוא גם יכבד את רצון הכנסת. מה הבעיה עם זה?

זה סעיף צופה פני עתיד.

להיפך. אנחנו צופים פני עתיד אחר, ידידי.

אני מבין, אבל בנושא זה כנראה אתה צופה עתיד אחר. זה בסדר, אני מקבל את הרעיון שלך, זה רעיון יפה.

אוקיי. אז יפה. לפחות אחד אומר שהרעיון הוא יפה.

כרמל, כיוון שזה סעיף ביניים, פשוט לאסור - - -

- - -

אפשר לקבל רשות דיבור לא בקריאת ביניים?

כן.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני מאוד חושש מהרעיון שלך, אני חושב שהוא לא רעיון יפה. אני מתווכח עם חברי נחמן שי, אני חושב שאנחנו מייצרים פה מנגנון של "טייס אוטומטי" שהכנסת לא יכולה לאפשר לעצמה ולא יכולה לאשר אותו, ברמה העקרונית. לדבר הזה יש השלכות רוחב קשות ביותר על כל צורת ההתנהלות בכנסת.

אני מבין, אדוני היושב-ראש, את רצונך להגיע לפתרון, וברצון להגיע לפתרון אני שותף לך. אני רק חושב שהמורכבות של העניין הזה והעובדה שהמהלך הזה של הפיצול מתבצע, מובילה אותך לפתרונות שהם פתרונות מסוכנים ביותר.
לכן, ההצעה שלי היא כזאת. לגבי נכסי נדל"ן, הסעיף יאמר – ואני מבקש שאם ההצעה לא תתקבל בהצבעה, היא תירשם כהסתייגות – הסעיף יאמר שלא יימכרו נכסי נדל"ן קודם שתאושר הרפורמה בכללותה. לא יימכרו נכסי נדל"ן.

אמרו לך שמשפטית זה לא ייתכן.

למה אתה מתכוון שתאושר הרפורמה בכללותה?

חוק הרפורמה.

תיקון מספר 25?

בדיוק. עד שיאושר התיקון.

אני רוצה לומר לך, אדוני, אני חושבת שזו הצעה לא טובה אבל היא פחות לא טובה מההצעה האחרת של "הטייס האוטומטי", זאת אומרת לקשור תחילת חוק אחד בתחילתו של חוק שני, אני חושבת שזו הצעה קשה, שאני לא אוהבת אותה – ואני יכולה לתת נימוקים ארוכים מדוע.

אבל, כשאני שוקלת את שתי ההצעות אחת מול השנייה, אני מעדיפה את ההצעה הזאת על פני ההצעה השנייה של "הטייס האוטומטי".

יושב-ראש רשות השידור, אם אנחנו נשנה את הסעיף כך שיהיה ניתן למכור נכסים רק כשהרפורמה הכללית מאושרת בכנסת, אין לך בעיה עם זה.

נכסי נדל"ן.

בתנאי שזה לא יעכב את תהליך ההתנעה של הרפורמה. אני חושש - - -

אתה יכול להתחיל להתניע את הרפורמה, אף אחד לא אוסר עליך להתחיל משא-ומתן, לפרסם דברים. האישור הסופי מותנה באישור החוק. הרי בלי רפורמה אין לך צורך למכור נכסים.

לא בטוח.

- - -

יש לי הצעה אחרת.

טוב שבסוף הכול יוצא החוצה. זה חשוב.

אני רוצה להשלים את דבריי, אדוני. לא היינו מודעים לכך שבחוק-יסוד: הכנסת יש סעיף 21א(א), עניינו בפיקוח הכנסת על חקיקת משנה, האומר כדלקמן: "תקנות שהתקין שר והקובעות ענישה פלילית בשל הפרתן, לא ייכנסו לתוקף אלא אם כן אושרו, לפני פרסומן, על ידי ועדה מוועדות הכנסת שהנושא נמצא בתחום אחריותה; לא החליטה הוועדה בדבר אישור התקנות או דחייתן בתוך 45 ימים מן היום שהתקנות נמסרו לה, יראו את התקנות כאילו אושרו."
לכאורה, בדיוק אותו רעיון כפי שאדוני מציע.

יש את זה בהרבה מקומות בחוק.

המחוקק הבין מזמן שהרעיון הזה איננו ישים, ועל-ידי כך נכנסות לתוקף כל מיני הוראות שראוי שהכנסת כן תיתן עליהן את דעתה.

שתיתן. אף אחד לא מונע ממנה לתת.

ולכן, הסעיף הזה אכן לא תוקן אבל לעומת זאת, הוסף סעיף 2(ב) לחוק העונשין – שאיננו כאן בפניי- ושקובע מפורשות בצורך פוזיטיבי של ועדה מוועדות - - -

אין לנו צורך בדיון המשפטי הזה, אנחנו בוחנים עכשיו את ההצעה האחרת שלך. דרך אגב, גם בחוק הווד"לים עשינו מנגנונים כאלה, כי אחרת אנשים תוקעים – דרך פרוצדורות – מהות שלמה, וזה לא דבר בריא, גם לא לדמוקרטיה.
יש שתי אפשרויות כרגע. אפשרות אחת, ללכת על המנגנון שהתקנות יצטרכו להיות מובאות לאישור הוועדה המשותפת, עם ההתניה שהצעתי. יש אפשרות שנייה שהציעה היועצת המשפטית של הוועדה, שאישור מכירת הנכסים, יהיה לו תנאי סף שהרפורמה הכללית אושרה.

שזו הצעתו של חבר הכנסת חנין.

זה לשיקול הכנסת, אבל אני אומר שוב. יש נכסים – נתתי דוגמה למחסן ברחוב ירמיהו שאין בו שום צורך כרגע לאף אחד, אין בו שום דבר – הוא סתם שוכב, ואין מניעה למכור אותו גם בלי קשר לרפורמה.

אז תמכור אותו.

בסדר, אתם לא נותנים.

לא, מכרו אותו כבר.

האם אפשר, זכויות נניח במקרקעין מעל שווי מסוים? מה השווי של המחסן – מאות אלפי שקלים?

הרבה יותר.

אז אתה קורא לו מחסן, אבל אם הוא שווה הרבה כסף, אני לא רוצה להבריח את הנכס הזה. כמה הוא שווה?

שווה עשרות מיליונים.

עשרות מיליונים? אז אתה גם לא מוכר את המחסן הזה, אדוני היושב-ראש.

אל תייצר החרגות.

בדיוק ככה. אם זה לא ייעודי לרפורמה, זה לא.

אני חשבתי שמדובר בנכס זניח מבחינה כלכלית.

ממש לא. 50–60 מיליון שקלים.

אנחנו רוצים לגמור את הרפורמה בחודש הבא, אז מה זה - - -

המחסן נמכר.

אנחנו נלך על הצעתה של היועצת המשפטית.

זה גם ילחץ את הממשלה לגבי הרפורמה.

ההצעה של חבר הכנסת דב חנין ושלי, לקשור את אישור מכירת הנכסים באישור הרפורמה הכללית. יש שם לחוק, והשם לא ישונה, הוועדה תדאג לכך. לפי שם החוק, נכון?

לא. המספר שונה. זה תמיד הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס'...). אם מקבלים – המספר שונה.

שמת לב לאזהרה שלי? אמרתי לך שיש דברים שמסתתרים. ראית איך מחסן שווה עשרות מיליונים?

לא ניתן. ראית ששאלתי את השאלה ישר.

אז מה אתה אומר? אין מכירת נכסים - - -

כל עוד הרפורמה לא מאושרת בחוק.

כל הנכסים. לא רק חיוניים.

לא, לא. הסעיף - - -

זכויות במקרקעין. אל תהפוך אותי מנהל של הקרקעות שלהם.

לא. מקרקעין.

מי בעד ההצעה הזאת?

אין לי זכות הצבעה.

חבר הכנסת איתן כבל, אין לך זכות הצבעה. גם לך אין זכות הצבעה כי זו ועדה משותפת.
הצבעה

בעד – פה אחד

ההצעה שזכויות במקרקעין יימכרו רק לאחר שהרפורמה הכללית תיכנס לפעולה, נתקבלה.

ההצעה עברה פה אחד.

אפשר להבהיר בדיוק?

זכויות במקרקעין יימכרו רק לאחר שהרפורמה הכללית תיכנס לפעולה.

זה בסדר.

אדוני היושב-ראש, לאחר ההצבעה אני רוצה להעיר הערה חשובה מאוד.

חבר הכנסת חמד עמאר מצביע במקום חבר הכנסת אלכס מילר; חבר הכנסת זאב אלקין הצביע במקום חבר הכנסת דני דנון, אבל מדובר בהצבעה פה אחד, לכן זה בסדר.

סיימנו את סעיף 4 לסדר-היום. סעיף 6 על סדר-היום – בקשתך לדיון מחדש, אני מבין, נמשכת. נכון? זה יהיה הסתייגות למליאה.

כן, אדוני. אתמול הועברה גם פנייתו של חבר הכנסת רוברט אילטוב, כפוף לפנייתם של חברי הכנסת אייכלר ונסים, וכולם הסירו את הבקשות לדיון מחדש. לכן, את סעיף 6 אפשר למחוק מסדר-היום. שם היתה בקשה לגבי החוק הישן, וזו בקשה לגבי החוק החדש.

היושב-ראש, יש לי הערה מאוד חשובה לכולם – ולא כיהודי חרדי אלא כירושלמי.

עוד פעם הכנסת את החרדים?

על-פי החוק, שידורי ישראל צריכים להיות מירושלים. יותר ויותר שידורים יוצאים מירושלים. יש טענה של העובדים – ואני מזדהה עם זה – יש להם חשש שבמסגרת מכירת הנכסים והדברים האלה, יהיה יותר זול לרשות השידור ללכת לחפש באיזשהו מקום.

יש את זה ברפורמה הכללית.

שזה צריך להיות מירושלים?

כן.

ועדת המכרזים לא.

בינתיים זה ההיפך. יותר יקר בתל-אביב מאשר בירושלים.

לא, אני לא מדבר על תל-אביב. ייקחו איזה הר באיזה מקום.

זה קיים. חברים, סעיף 2 על סדר-היום: הצעת חברי הכנסת ציון פיניאן וזאב אלקין לסעיף 44ג(ו) לחוק העיקרי – זו ההצעה שעוסקת בהארכת המועד המאפשר לשר הממונה להפחית את מחויבויות התוכן של רשות השידור. הדיון בסעיף הזה תם, אנחנו לפני הצבעה.

לי יש הצעה אחרת מהנוסח הממשלתי. השר, היום, יש לו סמכות בעצם להפחית במאת האחוזים את המחויבות בכל שנה. אנחנו נאריך בשנה את הסמכות הזו, ובלבד שרבע מכל מחויבות שהוא מוחק, היא תידחה לשנה הבאה. נכון, אדוני יושב-ראש רשות השידור?

תסביר.

מה זה אומר?

נניח כעת יש 100 מיליון שלא הופקו השנה.

180. 150.

היום הצעת הממשלה והמצב הקיים בשנה הקודמת – שהשר יכול היה למחוק את הכול.

זה ילך ויצטבר ויתנפח.

בשנה הבאה הוא יוכל למחוק שלושה-רבעים.

אני ביקשתי שהוא יוכל למחוק בעצם עד שלושה-רבעים בפועל, ורבע יועבר לשנה שלאחר מכן, כך שמחיקות ומחיקות תמיד ייצרו הצטברות.

בתום ארבע שנים - - -

לא. חשבתי שאתה אומר שבכל שנה זה יגדל ברבע.

לא יוכל למחוק בכל מקרה יותר מאשר 75% - - -

הוא יוכל למחוק עד 75%, ועד 25% לדחות לשנה שלאחר מכן.

מתוך ה-75%?

לא.

מה שלא נוצל.

ובשנה הבאה יהיה 125%?

כן. יש את ה-25% פלוס - - -

אז בשנה הבאה הוא ימכור 125%.

כמה שנים זה להגיע לאפס?

לא, אי-אפשר. זה יגדל, זה לא יקטן. אני מקבל את הגישה החדשנית שלך, אני אומר שאנחנו נקבע מסלול מתון אבל סביר - -

נגיד חצי.

- - בגידול בהפקות המקומיות הקנויות של רשות השידור, ובוא נחשוב - - -

תציע – עד חצי.

אני רוצה להבין, אדוני היושב-ראש. מה שהוצע בסעיף הוא בסך הכול – אתם ממשיכים הלאה – להאריך את סמכות השר לשנת 2011 בלבד. לא מדובר על 2012 ולא 2013.

אנחנו מאריכים את זה גם ל-2011, זה כן ברור, אבל מוסיפים תנאי ל-2011.

רק על 2011.

כן, רק על 2011. היה והשר ירצה למחוק – ההצעה שלו שהוא יכול למחוק את כל המחויבות. אנחנו רוצים להגביל את הסמכות שלו לשלושת-רבעי מחיקה, ועוד רבע לתת לו סמכות לדחות.

זה הכול. שלושת-רבעי ועוד רבע, מה נשאר?

לא, 180 ועוד - - -

- - -

אתה מדבר על שנה שכבר נגמרה. אין לו כבר יכולת להפיק השנה ב-2011.

היועצת המשפטית, יש לי נוסח הסתייגות.

- - -

סליחה, שלא תיפול לנו שגגה. הרי מה העניין? אתה מוסיף על מה שיש להם בשנה הבאה גם כן. הם לא מצליחים לעמוד במה שיש להם היום.

חברים, משכתי את הצעתי. בואו נצביע.

מה זאת אומרת להצביע? אנחנו רשומים פה, אנחנו גם רוצים לדבר.

אדוני. אל"ף, הדיון הסתיים. אם אתה תבקש יפה ולא תתפרץ ולא תחשוב שאתה בעל-הבית אני אתן לך לפנים משורת הדין, כי הדיון התקיים ביום חמישי ודנו – כולל הנציגים שלכם דיברו – אבל אם חשוב לכם לדבר - - -

הוגש בג"ץ בינתיים.

בג"ץ זה השכן שלנו, אנחנו לא מתערבים בעניינים שלו והוא לא מתערב בשלנו.

על מה היתה ההצעה ולמה משכת אותה?

מאחר שפה חברי הכנסת חושבים שהיא הצעה רעה, אני מושך אותה. שהם יציעו הצעות, אבל אם אתם רוצים שנציג אחד מטעמכם – למרות שאף אחד אחר לא ידבר – אני אתן למישהו מכם לדבר. בבקשה, אדוני.

ניר טויב, פורום היוצרים הדוקומנטריים. אני מדבר פה בשם כל איגודי היוצרים, והיוצרים בכלל במדינת ישראל.
אני רוצה בכלל להגיד לכם שהפתרון – אתם מדברים רפורמה, רפורמה - אני כבר שומע את הרפורמה לפחות בשמונה דיונים בוועדת הכלכלה, ב-2006 ישבנו עם איתן כבל והכנסנו את סעיף 44ג, זו היתה בזמנו בכלל הצעה של האוצר, של חיים פרננדס.
נוצר פה מצב לא נורמלי שהערוצים המסחריים הם תחת רגולציה ואילו רשות השידור, אין לה שום רגולציה, אין לה מנשה סמירה כזה של רשות שנייה שאף אחד לא מפקח עליה אם היא הפיקה בפועל או לא הפיקה.

אני מציע לכם לחשוב מחוץ לקופסה. תחשבו אולי שהרפורמה לא קורית, היא גם לא תקרה, זה מין איזה חלום אוטופי. יש פה את הוועדים, יש פה עובדים, יש פה המון נפגעים, יש פה המון אינטרסים, היא לא קורמת עור וגידים.
אם תקיימו את החוק ותוציאו את ה-300 מיליון שקלים האלה להפקות מקור – מה זה הפקות המקור האלה? זה אותן הפקות איכותיות – מדובר פה בתרבות, בחינוך, בדברים ערכיים. את, היועצת המשפטית, אמרת שאת לא רוצה לדבר על דברים ערכיים, רק על החוק.

לא אמרתי באופן כללי. אמרתי שבישיבה שם - -

כן, בוועדת הכנסת.

- - בוועדת הכנסת אני מתייחסת להיבטים המשפטיים של נושא חדש או לא נושא חדש, זה הכול. אני משתדלת לדבר הרבה מאוד בנושאים ערכיים.

אוקיי. כרמל, אתה אמרת שלא מעניין אותך מה קורה פה בגבעה ליד בית-המשפט העליון.

לא, אמרתי שזו אפיזודה אחרת. הגשתם בג"ץ - - -

עזוב, אל תצטט חברי כנסת, תאמין לי, ולא יועצים משפטיים.

מישאל חשין אמר - כשאין תקציב זה לא סיבה לא לעמוד בחוק.

בעתירה שלכם?

אנחנו מתבססים על העתירה הזאת - מישאל חשין כבר פרש - בעתירה שהיתה, מכבי שירותי בריאות נגד שר האוצר. לא יעלה על הדעת אז שלא היה משולם כסף לנכים כי משרד האוצר אמר שאין כסף לתקציב הבריאות. יש כבר תקדים כזה בבג"ץ.
אני אומר, תחשבו למשל על בית-חולים. יש בניין, משקיעים מיליארד שקלים, למשל הדסה, ואתם באים לקבל שירות מבית-החולים הזה בתור אזרח מדינת ישראל, אבל בבית-חולים הזה אין כסף לתרופות, אין כסף למשכורות של הרופאים, אבל אתם באים לקבל טיפול. מישהו היה רוצה ללכת לבית-חולים כזה?
ה-300 מיליון שקלים האלה – אם הם יוצאו להפקות מקור, הם יעשו את הרפורמה האמיתית ברשות השידור. הם יהפכו אותה לרלוונטית, לבועטת, לתוססת.

יכול להיות שזה קצת מפחיד פה את ראש הממשלה ביושבו כשר הממונה, שהוא לא רוצה רשות שידור עצמאית, תוססת, בועטת, ועדיף להשאיר אותה כל הזמן מחוברת למסכת חמצן. שיגיעו לכאן הוועדים, יגיע היושב-ראש, יגיע המנכ"ל, וכולם יתחננו על נפשם – כן מכירת נכסים, לא מכירת נכסים.
הרפורמה מדברת על פיטורי עובדים אבל תקציב רשות השידור – אנחנו ביקשנו לראות אותו. גם היושב-ראש הקודם, משה גביש, אמר שהוא מנהל את רשות השידור, הוא לא יודע מה התקציב שלה. מבקר המדינה בדוח האחרון לא קיבל את תקציב 2009–2010. אף אחד לא יודע מה קורה בתקציב הזה.
85 מיליון שקלים הולכים רק על גביית האגרה – 85 מיליון שקלים. אתם יודעים בטורקיה איך גובים את האגרה? ב-TRT, בערוץ הציבורי שם, דרך חשבון החשמל של האזרחים - אפס עלויות על גביית האגרה.

15 מיליון שקלים הולכים על הלוואה לשערי-צדק; 20 מיליון שקלים הולכים על זכויות הספורט של ליגת העל, כבול לשלוש שנים – 15 מיליון שקלים על הזכויות, 5 מיליון שקלים הפקה; 60 מיליון שקלים על ערוץ-33. ערוץ-33 הוא בכלל ערוץ ניסיוני, הוא לא קבוע בחוק, הוא מדמם את ערוץ-1 למוות.
מדברים בשנת 2012 על ערוץ לוויני חדש. המיזם הזה בתקופה של בר-אל, ב-2003, עלה 240 מיליון שקלים. מה זה, הפכנו להיות "קול הרעם מקהיר"? מה, אנחנו צריכים רדיו "קול קהיר"? תעמולה, פרופגנדה זולה. זה רלוונטי? זה פשוט הקזה של תקציב רשות השידור.
מה שאנחנו מבקשים – תשאירו את הסמכות הזאת לרשות השידור להחליט מה היא רוצה לעשות ב-300 מיליון שקלים, אבל ההפקות האלה צריכות לצאת החוצה. מה שקורה בפועל, רשות השידור מגיעה כל שנה לשר הממונה והופכת אותו לחותמת גומי, וגם אתכם לחותמת גומי, אין פה בכלל שום שיקול דעת. אם היא הוציאה 1.7 מתקציבה על הפקות, זה הופך להיות בפועל הסכום שהיא מוציאה. זה לא ייתכן.
התקופה הזאת נגמרה. ה"גרייס" הזה מה-1 בינואר 2007 נגמר ב-31 בדצמבר 2010. לא ייתכן שאתם תעשו את ה"ראלי" המטורף הזה של השבוע האחרון בחקיקה פשוט מטורפת, ואנחנו נרוץ נגדכם בבג"ץ.

יש לכם הזדמנות פה להפיל את ההצעה הזאת מסדר-היום ולדון עליה בצורה מכובדת, כמו שצריך, כמו שהכנסת צריכה לעשות.

מה זה ייתן אם ההצעה תיפול, תסביר לי. מה זה עוזר לך, חוץ מזה שרשות השידור תהיה עבריינית, עוברת על החוק?

היא כבר עבריינית.

מה זאת אומרת עבריינית? אולי תחשוב שזו התרופה שתציל אותה?

היא יכולה להפיק בארבעה ימים האלה ב-300 מיליון - - -

בואו תנסו פעם אחת - - -

ב-2012 היא יכולה, מה שלא יקרה.

אז מה שאני מציע לכם, שב-2012 אף אחד לא יירדם – לא הכנסת ולא אתם – ואם אתם רואים שבתוך הרבעון הראשון כבר אין התחלה, התנעה של הפקות מקור, אז תלכו ותגישו עתירה.

אבל ראינו את זה. זה היה הסיפור - - -

- - -

לא הגשתם עתירה בתחילת השנה.

אמיר, אנחנו ניהלנו אתך דיאלוג.

אבל הוא כבר אמר בישיבה הקודמת שה-60 מיליון שהוא התכוון – שזה מעט אבל 60 מיליון שהוא התכוון – בעצם העובדה שהשר הממונה הוריד את האגרה, אז גם זה לא יקרה.

אני זוכר מה הוא אמר, אבל יש לך חוק. אסף, יש לך חוק שמחייב אותו ל-2012 לבצע הפקות מקור בסכום מסוים.

זה אותו חוק מ-2011.

2011, כשזמן עובר – מה לעשות, עוד אין לי מנהרת זמן. זה ועדת כלכלה, זה לא מנהרת זמן. לא יכול. אם הייתי חוזר, הייתי חוזר ועושה לו נו-נו-נו.
2012, תתחילו לשבת. תתחילו איתו שיחה. אתם רואים שזה לא מסתדר – אתם לא מרוצים ממה שהוא מספק – אתם הולכים לבית-המשפט אז, לא בסוף השנה, ואומרים: מישהו ברשות השידור לא מבצע את החוק, תוציאו לו צו. אין משהו אחר, מה אתה רוצה שנעשה?

יש משהו אחר, יש לי רעיון.

תפעילו שיקול דעת, תגידו: אוקיי, אתה יודע מה, 40%, 30% ממה שהתכוונת. שיקול דעת. האזרחים משלמים ולא מקבלים שום דבר.

אסף, אבל יש לו מחויבות בכל מקרה ל-2012, נכון? שהיא גדולה.

לא, היא לא גדולה.

- - -

אבל החוק לא מקוים. הוא יגיע לדצמבר 2012 וילך לשר, והוא יתן לו חותמת.

חברים, לנו אין יותר מאשר לחוקק חוק. היום יש לכם כבר חוק.

אבל חוקקתם ומפרים אותו, אז מה זה משנה החוק הזה?

אין לי מה לעשות עם הפרת חוק. הפרת חוק זה בית-משפט.

הלכנו לבית-משפט. אז אולי תשעו את ההחלטה, שבית-משפט ידון בזה.

אדוני היושב-ראש, סליחה. אני רוצה לנסות, אני מבקש גם את הקשב של היועצת המשפטית. הרי מה קורה כאן? אנחנו עושים את עבודתנו. בצדק אתה אומר להם – אני פה יודע לחוקק את החוק, כל דבר שהוא מעבר להפרה של החוק, יש את המקום האחר והוא לא כאן.

הפרדת הרשויות.

יחד עם זאת אני אומר, הרי מה יקרה? הרי כל מי מאתנו שמצביע כאן, ברור שגם בשנה הבאה הם לא יכולים לעמוד במחויבות.

ניפגש בשמיניות.

למה ככה? זה אפילו לא לטמון את ראשנו בחול, זה פשוט טמטום מצידנו להתייחס לזה. אבל מה? אולי נבחן את האפשרות לייצר רף יותר גבוה, שמי שירצה לבוא לוותר בפעם הבאה, יצטרך לקבל רוב מיוחד או תהליך – חייבים לייצר מסננת שיודעת לשים מדרגות יותר קשות.
ברגע שהחלטנו כאן – כל החלטה, לא משנה – אתה יודע מה הדבר הנורא? שאתה באמת מתאמץ, אנחנו כאן מתאמצים – לא אופוזיציה, לא קואליציה – באמת לגופו של עניין כדי לעזור לרשות השידור, וכשאנחנו מקבלים את ההחלטות אנחנו כבר יודעים מראש שאף אחד לא יכול – לא שלא מתכוון; לא רוצה להיות מנוול, אני אגיד: אף אחד לא יוכל לעמוד בהן גם אם הוא ירצה לעמוד בהן.

כתוב – בפני עיוור לא תיתן מכשול. אנחנו מייצרים מצב שאלה שיבואו אחרינו – ונביא בשנה הבאה, אם לא יקדמו אותו לתפקיד יותר בכיר – את היושב-ראש - - -

יש יותר בכיר מזה?

על עמידתו האיתנה. ובסופו של עניין יבוא לכאן, ואנחנו נצלוב אותו והוא יגיד - - -

חבר הכנסת כבל.

זאת הצעתי. אל תצביע על זה כאן.

אני רוצה להמשיך את ההצעה של חבר הכנסת כבל ובעצם לפרוס את הסכום הזה ל-12 חודשים ולשים את המכשול הזה כל חודש, כדי לא להגיע למצב שאנחנו מגיעים לסוף שנה. כל חודש יצטרך להיות דיווח.

רבעונית.

יצטרך להיות דיווח על כך שהכסף יוצא, ואז אתה קצת מעלה את הסף ואתה יכול גם לשים את ההזדמנות לבדוק שיש הוצאה, הרבה לפני שמגיעים לסוף השנה, שאז כבר מאוחר מדי.

יושב-ראש רשות השידור.

קודם כול, כמו שאמרתי בדיון הקודם, אין שום יריבות בינינו לבין איגוד היוצרים. להיפך. אנחנו רואים הכול עין בעין בקטע של המחויבות שלנו לתוכן.

עין בעין, כשאתה מוציא לו את העין. זה עין בעין.

ועמדתי מוכרת – רשות השידור קיימת בשביל לשדר, ואנחנו עושים כל מאמץ - - -

באיזה כסף תשדר יצירות?

מאז שחוקק החוק לא עמדו בו, ולו גם פעם אחת, אבל אני יכול להצביע על הנתונים הבאים: שב-2010 הושקעו 1.8% שהם תשעה מיליון; ב-2010 הושקעו 12 מיליון, והוועד המנהל הנוכחי, מאז שנכנס לתפקידו לפני חצי שנה בחודש מאי, כבר השקיע 25 מיליון, אז שימו לב רק לסכומים ואנחנו התחייבנו שנשקיע סכומים גדולים יותר ב-2012.

מרגישים את הפרוספריטי באמת. פשוט מדהים.

זה לא צריך להיות 120 מיליון?

- - -

זה לא יגיע לשם, אין רפורמה בכלל.

כמה אתם משקיעים בערוץ הלוויני שהוא לא בחוק?

אולי נוותר על התמלוגים של ערוץ-10 ו-2, ונעביר - - -

ב-25 מיליון האלה כלול גם האירוויזיון, לידיעתכם.

האירוויזיון בתוך זה?

גם הקדם-אירוויזיון, לא רק האירוויזיון.

יצירת מופת ממש. אבל תענה על זה, למה האירוויזיון נמצא בתוך התקציב? מה קשור?

זה לא נכון.

הקדם-אירוויזיון.

מה זה קשור, איזה הפקה מקורית?

אתה שואל. אתה רוצה תשובה?

כשאני שואל אני רוצה תשובה בדרך כלל.

אני עונה לך. הקדם-אירוויזיון הוא הפקה מקורית ישראלית לכל דבר ועניין.

כן, תרומה משמעותית לתרבות הישראלית גם.

חברים, בלי ויכוחים על תוכן.

זה לא ועדת תכנים פה.

בדיוק. זה לא ועדת תכנים.

זה לא ועדת תכנים. אל תתחילו. אחר כך יגדירו גם מי ישיר באירוויזיון, אני מכיר את זה. הכנסת גם ידעה לעשות את זה בעבר, קבעה מי ישיר.

באירוויזיון הבא אין נשים...

חבר הכנסת יואל חסון, למה אתה עושה את זה? נא לסכם, אדוני היושב-ראש.

למה הוא עושה את זה? כי זה הטרנד בתקשורת היום לדבר על זה.

רק למען הפרוטוקול, אני לא מבין מאיפה ה-300 מיליון, אין סכום כזה. הסכום הוא 176 מיליון.

אני מדבר. אתם עושים.

רגע, חברים.

אל תדבר על זה ואל תתחיל מלחמה. מספיק המצב מתוח.

הדיבורים על ערוץ לוויני, אני לא יודע מאיפה הם באים. אין שום הקצאה לערוץ לוויני, כפי שתואר פה, וגם תקציב – יש סוף-סוף תקציב מאושר לרשות השידור לשנת 2011, לראשונה מזה שבע שנים, כך שאנחנו כן בדרך הנכונה.

תודה.

ל-2011.

חברים, אל תתווכחו איתו. בבקשה, דקה וחצי, התחייבת.

אני רוצה להגיד לכם מה אתם מחזיקים פה, מה קורה בשוק – כדי שתבינו למה אנחנו בכל זאת עושים את הקישור בין רשות השידור לבין ערוץ-10.
השפה העברית והיצירה הישראלית נמצאות כרגע תחת מתקפה. 4,000 איש - רק ברמה הזאת – 4,000 איש שחיים, עובדים, שהפכו להיות תעשייה מצטיינת שכל העולם מכבד אותה, הולכת להתרסק עכשיו. למה? בין אם אתם יודעים או רוצים או מתכוונים או לא – סגירה של ערוץ-10, כמה מאות מיליונים יוצאים מהשוק? הרבה מאוד.
עכשיו במקביל, קרה נס. תפסנו אתכם בסוף 2011 על הפרה. מה אנחנו מבקשים, על מה אנחנו מבקשים את הכסף הזה? שתעמדו במה?

לא תפסת אותנו. אנחנו לא רשות השידור.

כדי שהסטודנטים שלי, חובשי הכיפות, יוכלו לעשות סדרות על הפינוי או הגירוש או מה שהם רוצים.

כרגע יש מתקפה על השפה העברית. בשנה הבאה, 200 מיליון שקלים, 176, אמיר – כמה שאתה רוצה – שאמורים להגיע על המסך ולטובת הציבור – בעברית, בישראלית, באמהרית, ברוסית – לא יגיעו. למה? כי משחקי רפורמה. כן עשיתם את הרפורמה, כן מכרתם נכסים, לא מכרתם נכסים, את מי זה מעניין?

תחליפו את המס הזה, תבטלו את כל האגרה הזאת. תיקחו מס ממיליון איש – בין 50 ל-150 שקל- ותחזירו את מה שאתם חייבים לציבור בישראל. תרבות. ולא שחמש שנים החסרתם מיליארד וחצי שקלים מהציבור. תפסיקו לחפש אגרה, תפסיקו לחפש את זה, תחזירו לציבור את מה שמגיע לו.
השפה העברית, היצירה המקורית, גם בערוץ-10, גם בערוץ-1, ובטח אם אתם הולכים לסגור אותם, תנצלו את העובדה שעשיתם עכשיו – שבוע, שישה ימים לפני שהשר, שהיה אמור לאשר את זה, לא אישר את זה – תמצאו את ה-200 מיליון שקלים האלה. חבר'ה, אנחנו יושבים פה, אנחנו יודעים שאתם רוצים למצוא הרבה יותר מ-200 מיליון שקלים, תמצאו אותם. כל מה שאתם צריכים לעשות זה לעמוד בחוק, וכרגע לא לבצע מחטפים - -

תודה.

- - קואליציוניים, כדי להפוך את הכול לפוליטיקה. התרבות היחידה שקיימת פה זה תרבות פוליטית. לא אכפת לכם כלום מהתרבות הישראלית, מהתרבות בעברית.

אל תכליל.

ואתם תצביעו כמו תוכים בתור תרבות פוליטית.

אל תכליל בבקשה.

תודה רבה, אדוני. יוסי ורשבסקי, מנכ"ל ערוץ-10, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני נבוך – נבוך וכמעט מגמגם – מגודל האבסורד שאנחנו רואים פה. קשה לי אפילו להסביר את זה. מצד אחד, יושבים פה חברי הכנסת בישיבות שנוגעות לערוץ-10 - ובקול שלם ובכוונה רבה חובות צריך להחזיר.

אני רוצה להזכיר לכם שישבנו פה לפני שנתיים וחצי, כשלערוץ-10 היו חובות תוכן של מאה ומשהו מיליון שקלים, כשאמרתם שחוב לתוכן זה כמו חוב לכסף, אותו דבר.

אני לא אמרתי את זה אף פעם.

מישהו אמר את זה, הוא מצטט מישהו.

אפשר לבדוק בפרוטוקול, אדוני.

אוקיי. אני אומר לך שאני לא אמרתי את זה אף פעם.

מאה אחוז. גם ראש הממשלה לא אמר את זה, אבל אמרו את זה.

אבל ראש הממשלה מנהל את הכול פה.

זה היועצת המשפטית אמרה.

אנחנו החזרנו במאמץ רב בשנתיים וחצי האחרונות – במאמץ רב ועיקש – את כל החובות ליצירה הישראלית, ואנחנו שלמים עם זה ואנחנו נמשיך, רוצים להמשיך.

איזה יופי קרה מאז.

ואנחנו רוצים להמשיך. ותראו מה קרה פה. על 45 מיליון שקל, אדוני, אנחנו לא מבקשים 25% דחייה ו-75% מחילה, כמו שאתה מציע לרשות השידור. אנחנו רוצים להחזיר 100% מהחובות, 100% מהחובות, אבל אתם פה שלטון של סטלין וז'דנוב, של סטלין וקומיסר תרבות, רוצים לסגור רק בגלל שאנחנו עושים את העבודה שלנו כמו שצריך.

סטלין רצה לסגור בתי-כנסת ברכבת ישראל, שלא יהיו שם מניינים לתפילת שחרית, כמו שאתם עשיתם - - -

אז מה. אנחנו בעד? אנחנו בעד?

מה עשיתם השבוע?

אנחנו בעד?

שידרתם שהיהודים משתלטים על רכבת ישראל - - -

אדון אייכלר, אדון אייכלר - - -

אתה לא ועדת ביקורת.

אתה בדיוק הדוגמה לצנזורה, זה מה שאתה.

- - -

תרשו לי, זה מה שז'דנוב עשה. הוא סגר בתי-כנסת.

אתה יודע מה זה שידור חופשי, אדוני חבר הכנסת אייכלר? אתה יודע מה זה?

כן, מה שאתם לא עושים.

- - -

אתם לא מאפשרים מילה אחת של יהדות.

אנחנו בעד היהדות, אל תיקח מונופול על היהדות.

לא, אתה נגד. אתה נגד היהדות.

אל תיקח מונופול על היהדות, אתה לא יותר יהודי מאף אחד אחר פה.

אני לא פחות יהודי ממך.

- - -

יש לך כיפה על הראש, זה לא עושה אותך יותר יהודי. אתה לא יותר יהודי מכולם פה.

תקבלו שניים-שלושה מנדטים - - -

חבר הכנסת חסון, פעם שנייה. חבר הכנסת אייכלר, פעם ראשונה.

מספיק כבר. אל תיקחו מונופול על היהדות.

עוד רגע, אתה בחוץ.

חבר הכנסת אייכלר, לא תוציא ממני בעינויים מילה טובה על סטלין. בעינויים.

מר ורשבסקי, אתה רוצה להגיד דברים או לעורר מהומות?

אני רוצה להמשיך בבקשה, אדוני.

אז תגיד דברים ושקול את מילותיך כי המילה "סטלין" לחברי כנסת זה על הגבול.

למה? יש כאלה שחוגגים על השם.

אני רוצה להמשיך.

אבל כשאני אומר את זה עליהם זה מעבר לגבול, אתה שם לב?

זה במסגרת חופש הביטוי.

אני רוצה להמשיך בבקשה, אדוני.

יש לכם חוק לשון הרע, תשתמשו.

אדוני היושב-ראש, אני מכבד ומעריך אותך מאוד, אני לצערי לא שותף לאופטימיות שלך לגבי הסגירה של ערוץ-10. אם בוועדת הכלכלה לא תמצא את הדרך, אדוני, לדחות - - -

אין. אין כרגע.

למה אין? למה לרשות השידור יש, ולערוץ-10 אין?

פעם ראשונה.

למה אין? לא, אבל הנה - - -

פעם שנייה.

זה מה שדיברתי קודם. אתה רוצה שאני אצא?

עוד מילה.

אני אצא, אבל אני אגיד את שלי.

את תצאי ואת לא תגידי את שלך. אל תפריעי. תבקשי רשות דיבור, תקבלי.

זה ממש מגוחך. 170 מיליון אנחנו מוותרים, ו-40 מיליון - - -

פעם שלישית, נא להוציא אותה.

די, למה להוציא אותה?

אתה פעם שעברה הוצאת אותה בדמעות. אל תתערב, חבר הכנסת חסון. אל תעשה לי פה סדר.

אז אני אשאר ולא אדבר.

אדוני, עוד דקה, ברשותך.

מר ורשבסקי, אתה לא היית, לא קמת כנראה מספיק מוקדם בבוקר. היה דיון בוועדת הכנסת. ועדת הכנסת קבעה שאין לוועדת הכלכלה יותר מה לעסוק בעניין של ערוץ-10.

במסגרת התיקון לחוק רשות השידור.

לא במסגרות אחרות.

כרגע הנושא לא נמצא על שולחננו. מי כמוך יודע כמה הצוות של הנהלת הוועדה ואני התאמצנו לאפשר לכם הזדמנות אחר הזמנות אחר הזדמנות. מה לעשות, רוב לא היה לבקשתכם.

מעניין למה. כמו שיועצת ראש הממשלה נמצאת פה עכשיו, ומוודאת שדבר ראש הממשלה ייצא לפועל, אז ודאי שאין רוב.

חבר הכנסת יואל חסון, אתה מתגרה בגורל של - - -

מילא הגורל שלי. מה עם הגורל של ערוץ-10, אדוני.

כן, אתה נורא דואג לגורל של ערוץ-10.

אני מאוד דואג לגורל של ערוץ-10.

טוב, עשו עליכם כבר אלף סיבובים פוליטיים, וזה היה חלק מהעניין גם שהפריע לפתור.

ממש רווח פוליטי אדיר.

חבר הכנסת חסון.

הכול בסוף פוליטי. הכול בסוף פוליטי.

ולכן, אדוני מנכ"ל ערוץ-10, כרגע אי-אפשר לדון בכך במסגרת החוק הזה, על-פי החלטה של ועדת הכנסת. בחוק הקודם דנו והצבענו בדיונים מחדש, אין אפשרות. יש את הצעת החוק של חברת הכנסת נינו אבסדזה – וכך זה צריך להיות – שהוגשה לוועדת שרים, אני לא יודע למה היא נמשכה כבר לפני חודש. תגישו אותה לוועדת השרים, שהממשלה תצטרך לגבש באופן רשמי עמדת ממשלה ביחס לבקשה שלכם, וזו דרך המלך, וכך הכנסת מתנהלת. וידונו השרים שם בראשות שר המשפטים, עם השרים מיקי איתן ומרידור ובני בגין, ויגבשו דעה, ואפשר לסמוך עליהם. אחרי העמדה שלהם, תחזרו שוב לפה.

תתנו לה פטור מחובת הנחה?

אני אתמוך בפטור מחובת הנחה. נתנו לכם את כל ההזדמנויות האפשריות מבחינתנו. תקשיב, מר ורשבסקי, אם אתה היית יושב-ראש ועדת כלכלה – אני נותן לך עכשיו לשבת במקומי – לא היית יכול לעשות יותר. אז מספיק, לא צריך להגיע ל"סטלינים" - - -

בגלל שזה גם לא בידיך. זאת האמת הכי עצובה פה.

חבר הכנסת נחמן שי, בסוף ההחלטות סביב השולחן הזה מתקבלות עם רוב ומיעוט. יש רוב ברור כנגד הבקשה שלכם פעם אחר פעם. אתה יכול עכשיו להגיד למה הרוב הזה נוצר – 100% ככה, 20% ככה – זה כבר לא משנה, זה היסטוריה.

אני מבקש קודם כול למחוק מהפרוטוקול את ההתבטאות של "סטלין וז'דנוב".

אני מודה לך.

זה דבר ראשון, אם אפשרי. דבר שני, אדוני, אני סומך על הכישורים שלך שתוכל למצוא דרך על מנת להציל את ערוץ-10, והדרך הזאת לא יכולה להיות במוסד אחר אלא במוסד הכנסת.

מסכים איתך. חברים, אנחנו עוברים - - -

יש לי הסתייגויות, יש לי הצעות.

הייתי רוצה, ברשותך, להגיב לדברי בא-כוח היוצרים.

גם על ההצעה.

קודם כול, אני רוצה להפנות את תשומת הלב שאתם אומרים שהכנסת, בהצעת החוק הזאת, בעצם קובעת את ההפחתה לשנת 2011, ולא כך היא.
כמו שנעשה בשנים הקודמות, הכנסת מסמיכה את השר האחראי לקבוע את שיעור ההפחתה. ועדת הכלכלה – אומנם נזרקו כאן מספר נתונים לגבי כמות ההפקות שבוצעו, אבל הוועדה לא בחנה, לא את התקציב של רשות השידור, לא כמה ניתן היה להפיק ולא כמה הופק בפועל, ולכן לא זה הסעיף שבו אנחנו מדברים ולא זה מה שעושה הוועדה.

הוועדה בסך הכול מסמיכה את השר הממונה, קרי ראש הממשלה, לקבוע את שיעור ההפחתה של המחויבויות.

אבל לאחר שיקול דעת, נכון?

אני מייד אתייחס לעניין הזה. גם לגבי שנת 2011, כפי שנעשה קודם, ואני מייד אתייחס ל"קודם" שאני מזכירה.

נכון, אנחנו מכירים את הפסיקה של בית-המשפט העליון שקובעת שאי-קיום תקציב אינו עילה להפרת חוק. עם זאת, כאן הכנסת היתה מודעת מלכתחילה, עוד בעת תיקון סעיף 44ג – שעליו דנה הוועדה כרגע – לכך שייתכן שהמקורות הכספיים שעומדים לרשות רשות השידור לא יוכלו להספיק לקיום ההפקות המקומיות הקנויות בשיעור הקבוע לפי אותו סעיף, זאת אומרת בסעיף ובתוספת.
ולכן, מלכתחילה, בעת חקיקת הסעיף הזה – בנוסחו הנוכחי – נקבע בפירוש שעל אף הוראות סעיף זה, רשאי השר להתיר למשך התקופה שנקבעה שם, הפחתה בהיקף המחויבויות.
זאת אומרת שהכנסת צפתה את פני העתיד, וכך זה היה בהצעת החוק המקורית, הסעיף הזה, שאגב הוכנס כחלק מחוק ההסדרים, ועל כך יש לי מה לומר מעבר לעניין אבל לא אתעכב על זה כאן.
דהיינו, לא עומדים כאן לפתע בפני איזושהי הפרת חוק שהכנסת נותנת לה אישור רטרואקטיבי, אלא מדובר על כך שמאפשרים לשר, לאחר שבודק את כל הנתונים, לאפשר הפחתה בהיקף - - -

איך הוא יכול לבדוק את הנתונים בדצמבר ולא בינואר?

אין לי אלא להצר על כך ש - - -

זה חותמת גומי. זה נקרא חותמת גומי.

- - - שיקול דעת.

אינני יודעת. המליאה היתה מוסמכת לקבוע כללים לביצוע הסעיף הזה והתוספת – אינני יודעת אם היא עשתה או לא עשתה כן. אינני יודעת איזה פיקוח היה בפועל - -

יש פה יושב-ראש, אולי הוא יגיד.

- - על ביצוע תקציבים לצורך ההפקות המקומיות הקנויות. הכנסת, הוועדה, לא דנה בשאלה זאת, ואני חוזרת ואומרת – כל מה שהיא עושה זה שהיא מאפשרת לשר לבצע את - - -

מבקר המדינה בדוח 2010 בדק - - -

למה אתה מפריע ליועצת המשפטית?

לא, כי היא אומרת שהיא לא יודעת. הוא בדק - - -

יועצת משפטית של הוועדה מדברת, אני לא מפריע לה, אתה מפריע לה?

בסדר, אבל זה לא מדויק.

אתה לא תגיד לי בסדר. אתה לא תתקן אותה. קיבלת זכות דיבור, הוא קיבל זכות דיבור. תנו לה, גם לה יש פה מעמד.

תקראו את דוח מבקר המדינה, הוא בדק את זה ואומר שלא היה שום שיקול דעת.

אני לא יודעת איזה שיקול דעת יפעיל השר הממונה. אני חוזרת ואומרת – הכנסת מסמיכה את השר הממונה להפעיל את שיקול דעתו. זו מהות התיקון שבה דנה הכנסת.

חברים, אנחנו כבר באיחור.

זה דבר אחד. אני רוצה להגיד משהו לגבי 2012 ואילך. אני לא מבינה כרגע אם מוצע לשנות את הסעיף ולאפשר מחילה על מחויבויות גם לגבי 2012.

לא.

ייתכן שזו הצעתה של - -

לא.

- - חברת הכנסת וילף, ואני לא כל כך הבנתי. אני רוצה להפנות את תשומת הלב לכך שבישיבה הקודמת אמרתי – ויושב-ראש רשות השידור רשם את זה בפניו – שבהצעת חוק מספר 25 אין התייחסות לנושא הזה, אין התייחסות להדרגה שצריכה להיות בהוצאות המתחייבות להפקות מקומיות במשך ארבע השנים כפי שהם אמרו שזו הכוונה, ולכן אני מצפה שבזמן הקרוב ביותר תובא – אם אתם חושבים שיש צורך בכך – הצעה בפני ועדת הכלכלה.
אין לי אלא להצר על המועד שבו באה הבקשה לגבי שנת 2011, ואני מאוד מקווה שזה לא - - -

זה הובא בגלל מכתב שאנחנו שלחנו. רק בגלל זה.

חברים, אני גם הבעתי את עמדתי ועמדת הוועדה, שההתנהלות של הממשלה ושל רשות השידור בעניין הזה - -

נכון, אמרת את זה. יפה.

- - אין מילה שיכולה לתאר אותה, ודי בכך.

- - -

לכן, יש לכם את כל התחמושת לשנה הבאה לבוא לבית-המשפט ולהגיד: יש לנו היסטוריה רעה, לא צריכים לחכות לסוף השנה – תתנו צווים, תתנו החלטות, תתנו לא יודע מה, כל מיני פסיקות – לבית-המשפט יש יותר כלים. לנו יש רק אפשרות לחוקק, והחוק כבר קיים לכם, ויש לכם חוק שהוא מבחינתכם פנטסטי.

אז למה אתם מרוקנים את החוק מתוכן?

אנחנו מדברים רק על שנת 2011, שהיא חלפה. גם אם נשאיר אותו, לא יהיה לך הפקה יותר.

דרך אגב, ערוץ-10 הלכו אחורנית, לא היתה בעיה ללכת אחורה.

ערוץ-10 החזירו חובות מ-2004.

תסכים איתי שאתה חותם, כולכם חותמים עכשיו עם עשר אצבעותיכם, שאם רשות השידור תעמוד במחויבות שלה ב-2012, במה שקבוע כבר בחוק - - -

- - -

בוא תשאל אותו אם הוא יכול. אין מצב שהם יעמדו.

- - -

חברים. אין מצב, יש מצב, זה לא פה, מה אתם רוצים.

כרמל, אבל בוא ניתן להם את הכלים לבוא יותר מוקדם. המטרה היא לא לחדש את המחילה.

אז אמרתי, יש להם כלים. מה מונע מהם לגשת ב-1 במרס עם עתירה?

אבל למה?

- - -

אתה צריך להכריח את הממשלה.

אין לך איך להכריח. יש לך חוק.

תשריין את הסעיף.

משוריין.

אפשר להגיד שההוצאה תהיה כל רבעון. אפשר להגיד שההוצאה תהיה כל חודש.

- - -

חברים, אין לנו זמן. אנחנו מיצינו את הדיון, יש עכשיו רק הצעות להצבעה.

יש לי הצעות להצבעה.

מה שמונע, שאין תקציב. עד עכשיו, ב-2011, רק אישור תקציב. איך אנחנו נבוא ונטען שלא מקיימים את המחויבויות?

אדוני, אנחנו בהצבעה.

תגידו, אין תקציב.

הם לא מראים את התקציב.

אולי עוד יקיימו?

חברים, עכשיו אל תפריעו, אנחנו בהצבעה. ההצעה הראשונה שעולה להצבעה – ההצעה של חבר הכנסת אלקין וחבר הכנסת פיניאן: "בחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965, בסעיף 44ג(ו), במקום "ועד יום כ"ד בטבת התשע"א (31 בדצמבר 2010)" יבוא "ועד יום ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011)".
מי בעד ההצעה הזאת?

תעשה הצבעה שמית, שיידעו את זה.
הצבעה

בעד – 5

אני רוצה לדבר על הצעות אחרות קודם.

את מצביעה פה בעד או לא?

אבל אני רוצה קודם לדעת שלשנה הבאה - - -

- - -

אל תהיי חותמת גומי, עינת.

אל תהיי חותמת גומי.

אין פה דיון, חברת הכנסת וילף.

אל תהיי חותמת גומי.

אני מחכה עד לדיון בהצעה שלי.

אדוני היושב-ראש, לא יכול להיות שאנשים משפיעים על חברי כנסת.

תמשיך את ההצבעה.

חברים. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

נגד – 3

נמנעים – אין

ההצעה של חברי הכנסת זאב אלקין וציון פיניאן נתקבלה.

נגד – 3, אין נמנעים. ההצעה אושרה. הצעות נוספות.

ההצעה התקבלה.

יש לי כמה הצעות נוספות, בשם סיעת קדימה.

קודם כול, הסתייגות להחלטה הזאת.

כן, זה מה שאני אומר.

מה ההצעה? שהסעיף יימחק?

ברור.

אחד, שיימחק.

של יואל חסון ושלי.

לא, כל סיעת קדימה.

כל סיעת קדימה. אני מבקשת ממי שנוכח כאן - - -

נבקש בקשה לדיון מחדש של הסעיף שאושר כרגע.

אלה החתימות שמתייחסות - - -

אני מבקש בקשה לדיון מחדש.

אז אתה לא מעלה אותו להצבעה?

עלה כבר. עכשיו אתה.

הסתייגויות. אז אמרנו את ההסתייגות הראשונה של סיעת קדימה. הסתייגות נוספת שהחוק, כל עוד יעלה מ-100 מיליון שקלים.

אני צריך להבין.

יהיה עד 100 מיליון שקלים פטור.

כלומר, אתה מגביל את הסמכות שלו.

כן. הוא לא יכול יותר מ-100 מיליון שקלים.

גם לשנת 2011?

כן.

רק לגבי שנת 2011.

רק 2011, רק מה שעבר עכשיו. אנחנו אומרים לחילופין שיהיה גם 50 מיליון שקלים.

אז בוא נצביע. על כל הצעה אתה רוצה שנצביע?

כן, כן. 50 מיליון ו-25 מיליון.

24 ו-23 מיליון?

לא, זהו. ולא יותר מרבע - - -

בואו נצביע, נאשר את ההצעות של חבר הכנסת יואל חסון. מי בעד ההצעה של סיעת קדימה, שזה לא יפחת מ-100 מיליון שקלים?

אני בכלל לא יודעת למה אתם עושים את זה.

אתם לא יכולים להצביע שלושה. כל פעם אותו סיפור עם קדימה.

אל תעשה את זה.

אבל זה כל פעם. אתה לא שם לב?

בסדר, אנחנו שניים. במקרה הצבענו ביחד.

מי צריכים להצביע?

מי שצריך להצביע זה חבר הכנסת נחמן שי וחברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ.

היא ממלאת-המקום הקבועה. בקשר להצבעה בפעם הקודמת, כשתהיה הישיבה הבאה בנושא ה-DTT אני אתן חוות-דעת מפורטת לגבי זכות ההצבעה בנושא הזה ומה קרה בפעם הקודמת.

מי נגד ההצעה?

הצבעה

בעד – 2 (חה"כ נחמן שי וחה"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ)

נגד – 5

נמנעים - אין
ההצעה של סיעת קדימה לא נתקבלה.

ההצעה לא נתקבלה.

ההצעה לא התקבלה.

אותה הצעה של סיעת קדימה, עם 50 מיליון שקלים. מי בעד ההצעה של קדימה? מי נגד?

לא חבל על הזמן?

הצבעה

בעד – 2
נגד – 5

נמנעים - אין
ההצעה של סיעת קדימה לא נתקבלה.

ההצעה לגבי 50 מיליון שקלים לא התקבלה.

ההצעה של סיעת קדימה על 25 מיליון שקלים. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – רוב
ההצעה של סיעת קדימה לא נתקבלה.

ההצעה לא אושרה.

יש עוד אחת.

25 מיליון.

הצבענו עליה כרגע.

הצבעת על שלוש הצעות, היו ארבע הצעות.

הצעה אחת – שיימחק; שנייה – 100 מיליון; שלישית – 50 מיליון שקלים; רביעית – 25 מיליון שקלים.

היו ארבע?

סך הכול.

אז היו ארבע בסך הכול.

לא, סליחה. היו שלוש הצבעות: אחת בנוגע ל-100 מיליון שקלים, השנייה – 50 מיליון, השלישית -25 מיליון. ההצעה שהסעיף יימחק לא עמדה עדיין להצבעה.

לא צריך. עצם זה שהם הצביעו נגד הסעיף, הוא ביקש לרשום הסתייגות.

הסתייגות, אוקיי.

סך הכול, ארבע הסתייגויות חלופיות.

עוד הצעות?

אני רוצה להציע.

חברת הכנסת וילף.

מה ההצעה של חברת הכנסת וילף?

אני מבקשת גם שזה יהיה בהתייעצות. ב-2012 מחויבים לסכום מסוים להפקות מקור. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבסוף השנה הם יודעים שזה לא קרה ואי-אפשר לתקן. אני רוצה שיוערמו קשיים, שלא יביאו למצב שמגיעים עד סוף השנה. שהקושי הזה, לצורך העניין, יהיה דיווח חודשי או רבעוני, ומחויבות להוצאת התקציב ברמה חודשית או רבעונית, כלומר שזה לא יהיה מחויבות לשנת 2012 אלא שהמחויבות להוצאת התקציב תהיה ברמה חודשית או רבעונית, כך שמי שרוצים להתנגד יכולים לעשות את זה כבר, וההזדמנות לתיקון היא מהירה יותר. זו ההצעה, אני מבקשת לנסח אותה באופן כזה.

יש לי עוד הצעה.

מה שאת מציעה בסעיף 44ג – שכרגע מוצע לתקן רק את סעיף קטן (ו) שבו – יש סעיף קטן (ג) האומר כדלקמן: "הרשות תוציא, בכל שנה, הוצאה למימון רכישה של הפקות מקומיות; מרכיבי ההוצאה יהיו כמפורט בתוספת וסכומה לא יפחת מהסכום הקבוע בה (בסעיף קטן זה – הוצאה שנתית להפקות מקומיות); מתוך ההוצאה השנתית להפקות מקומיות תוציא הרשות למימון רכישת תוכניות כאמור בסעיף קטן (ב) הוצאה שסכומה לא יפחת מהסכום הקבוע בתוספת."
מה שאת מציעה בעצם זה תוספת לאותו סעיף קטן, לומר שרבע מהסכום השנתי יוצא במהלך כל רבעון שבמהלך השנה. זה בעצם מה שאת מציעה.

מי בעד הצעתה של חברת הכנסת וילף?

אפשר שנייה?

שנייה, לא. מי בעד ההצעה של חברת הכנסת וילף? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3

נגד – 4

נמנעים – אין

ההצעה של חברת הכנסת וילף לא נתקבלה.

ההצעה נפלה.

אני רוצה להציע, אדוני.

הצעתו של חבר הכנסת איתן כבל.

אני מבקש לקראת 2012 – על אותו משקל של בקשת חברת הכנסת וילף – שבכל בקשה למחיקת מחויבויות להפקות מקור יידרש רוב מיוחד במליאת הכנסת.

שמה?

הוא דורש רוב מיוחס, 80 חברים.

למה?

כל בקשה למחיקה או לביטול.

על רמת הגולן אתם לא רוצים רוב מיוחס.

זה לא רמת הגולן?

רמת הגולן יותר חשובה.

זה רמת הגולן של השידור הציבורי.

זה לא רמת הגולן. זה רוממה.

- - -

כרמל, המוח של הילדים שלך לא פחות חשוב מרמת הגולן. לפחות תתייחס ברצינות למוח של הילדים שלך.

תאמין לי שאני מתייחס ברצינות. אם אתם רוצים להיות רציניים, הקרב זה על 2012. הקרב על 2011 - - -

אל תתחייב על 100 מיליון ל-2012 - - -

- - -

אבל לא נתתם כלום גם ל-2012.

יש לכם כבר.

מה יש?

כרגע יש לכם ל-2012 מאה-שבעים ומשהו מיליון שקלים.

- - -

אתם מוכנים להפסיק לקפוץ? ואין סמכות לשר להפחית אותה כרגע. יש לכם 170 מיליון, ולשר הממונה, אפילו ראש הממשלה, אין סמכות מהכנסת להפחית.

באיזו קלות הוא עשה את זה השנה.

בסוף 2012 תהיה לו.

לא. אז תפעלו הרבה לפני כן. אל תירדמו.

בוא נשאל את יושב-ראש הרשות אם הוא חושב שיש סיכוי שזה יקרה.

אבל זה כבר לא בסמכותנו.

אבל ברור לו עכשיו שאין סיכוי שזה יקרה. הוא אמר את זה, הוא אמר שאין לו.

אני ביקשתי.

אתה יכולת לתת לשוק, לתת לעובדים משהו, התחייבות למשהו.

יש התחייבות ל-170 מיליון.

אין התחייבות.

כרמל, אתה תפעל – לא במסגרת קואליציונית ולא במסגרת דילים – ש-178 מיליון שקל יגיעו למסך ליצירה ישראלית? אתה תפעל למען זה? אם לא, אין טעם שנלך לשום מקום. הכול נגמר פה. זה הצבעה אוטומטית.

חברים, אני לא יודע - אני מנסה להסביר בפעם השלישית, אולי אני לא מסביר טוב. אם לא היה חוק, הייתי מבין את הזעקה שלכם. תבינו, אנחנו, המקסימום שאנחנו יודעים לעשות זה חוק. יודעים לעשות תקנון וכו'. המקסימום שאנחנו יודעים לעשות זה חוק.
יש לכם סעיף ברור בחוק שמבטיח סכום להפקות מקור. אם רשות השידור לא עומדת בחוק, יש לכם את הכלים – לא לפנות אלינו כי לא נוכל לעזור לכם – ללכת לבית-המשפט, למבקר המדינה.

אתה פוטר את עצמך - - -

כרמל, אתה זורק אותנו בחזרה למגרש הפוליטי, ובמגרש הפוליטי אנחנו רואים הכול.

לא הפוליטי. המשפטי.

בסוף 2012 יהיה שידור חוזר של המצב כרגע.

הנבואה ניתנה לבני נביאים.

לא, לא, הנבואה ניתנה לאנשים שיושבים בקצה הזה. מה מבטיח לנו, אני רוצה להבין – באמת, עזוב עכשיו את כל הפוליטיקה – מה מבטיח שבעוד 11 חודש או 12 חודש לא נעמוד בדיוק באותו מצב?

אני אגיד לך מה מבטיח.

לא ההבטחות שלו, עם כל הכבוד - - -

ההבטחות שלו מבטיחות שזה מה שיקרה, נחמן.

הלשכה המשפטית של משרד ראש הממשלה מיוצגת כאן, שהם יגידו.

אולי הם ימצאו דרך לא לשלם את זה.

מה שמבטיח שלא נחזור על הסיטואציה המביכה והלא רצויה הזו, ואני אומר את זה באופן ברור, זה שכל המעורבים בעניין – אם זה חברי כנסת שחשובה להם היצירה ואם זה יוצרים שחשובה להם היצירה וכל מי שהיצירה בראש מעייניו – יפעל לזה החל מראשית 2012, ינהל מאבק ציבורי ומשפטי, ומאחר שהחוק עומד לצידם והצדק עומד לצידם, אין סיבה שהם לא יצליחו.

בטח יש סיבה. קוראים לה זאב אלקין, הוא יבוא לפה עוד פעם בסוף 2012, ואתם כולכם תרימו את הידיים.

בוא נקווה שעד אז הוא לא יהיה פה.

הוא יהיה, הוא יהיה.

אנחנו עובדים על זה.

גם מי שיבוא אחריו יהיה אותו דבר.

תשתדל להיות אופטימי, שמור על אופטימיות.

צריך לקחת בחשבון – אתם בתוך הוועדה הזאת, את הזיכיונות לרישיונות מ-300 מיליון ל-150. הדבר הזה היה 176 – מחקתם. עכשיו יש לנו עניינים במועצת הכבלים והלוויין שגם שם אנחנו הולכים להפסיד כמה עשרות מיליונים. מה אתם חושבים, כמה זמן יימשך הדבר הזה? אתם לא משאירים לנו שום ברירה.
מה אתם חושבים שנעשה, מה התעשייה הזאת אמורה לעשות? אתם הורדתם לה חצי מיליארד שקל. ברשות השידור בינתיים איזה חמישה מיליארד מתנהלים במשך שבע-שמונה שנים, אף אחד לא יודע לאן זה הולך. ים של כסף מתנהל – כסף שלוקחים מאזרחים – מה אתם מתכוונים.
אתה יושב-ראש ועדת הכלכלה. אתה רואה, אתה הורג – לא אתה, אתה לא מתכוון – אבל מה שאתם עושים בחצי שנה האחרונה, אתם הורגים את התחום הזה לגמרי.

לגמרי.

אני לא יודע אם אתם חונקים אותנו, אם אתם מחשיכים אותנו, אם אתם סתם רוצים למכור נכסים לחברים – לא יודע כלום. אני רק יודע שאצלנו בבית – תסריטאים הולכים הביתה, טכנאים לא עובדים. חבר'ה, אתם הורדתם את התעשייה הזאת - - -

על הברכיים.

לא. למספרים לא הגיוניים.

טוב, חברים.

אתה נושא בתפקיד ציבורי – יש אלקין, יש כולם – אתה נושא בתפקיד ציבורי. ראש הממשלה גם כן. שר התקשורת. חלק מכם מנסה לעשות את עבודתו, אבל בסוף התוצאות זה מה שיקרה בשטח, ובשטח כרגע אתם לוקחים לנו את העבודה, זה הכול. את כל העבודה, אני לא מדבר על המסך כרגע.

ולצופים את השפה העברית.

חברים, די. הדיון הזה מוצה.

הוא לא מוצה. הוא לא מוצה.

יש לי עוד הסתייגויות.

כרמל, יש רצון טוב כאן, אני מבינה - -

העיקר, את נמנעת, אז איזה רצון טוב יש, באמת.

- - אני מבקשת להעלות את ההצעה שלי כהסתייגות. אני אעלה אותה להנהלת קואליציה – יש רצון טוב – נעביר את זה - - -

אדוני היושב-ראש, אתה כבר מצוי בישיבה הבאה. הישיבה הבאה היתה אמורה להתחיל בשעה 10:30.

- - -

הרגע את תרמת לזה שמחקו את כל החובות. בבקשה, עזבי אותנו. לא מקובל עלינו, אנחנו לא עובדים ככה, אנחנו לא פוליטיקאים.

רשות דיבור התבקשתי עד עכשיו לתת - - -

הסתייגות לדיבור.

רשות דיבור – על-ידי סיעת מרצ, שלושת חברי סיעת מרצ. מי עוד מבקש רשות דיבור מעבר?

יואל חסון.

חבר הכנסת יואל חסון, בשם כל סיעת קדימה.

חבר הכנסת יואל חסון מקבל הסתייגויות של חמש דקות.

אבל סיעת קדימה גם.

איתן כבל, בשם סיעת העבודה.

גם אני רוצה להסתייג.

גם אני רוצה.

יש הסתייגויות מהותיות ויש רשות דיבור.

על דיבור הם מדברים.

רשות דיבור זה חמש דקות לכל מי שנרשם לרשות דיבור.

מהותיות הגשתי.

יואל חסון, איתן כבל.

סיעת העבודה.

מה זה סיעת העבודה?

אתה צריך חתימות.

לא זוכר את כל השמות...

אני צריכה לקבל ראיה חתומה מקור על-ידי כל אחד.

תקבלי, בסדר.

יש לי עוד הצעות מהותיות.

עשית קרקס. כמה הצעות?

אבל חייבים למליאה. אתה יודע את התקנון.

עוד לא נתת תשובה.

תן לי ארבע מהותיות.

כל הצעה שלא התקבלה, תודיע שאתה מבקש להגיש הסתייגות.

הגשתי.

מהותית, אתה צריך להציע מה אתה מציע ושתהיה על כך הצבעה. חבר הכנסת אזולאי מבקש להציע הצעה.

איזו הצעה? חבר הכנסת אזולאי, בבקשה.

לגבי רשת מורשת.

פטור לרשת מורשת.

לזה יהיה כסף.

- - -

זה כלול כבר בהצעה.

יש הסתייגות למליאה.

אני מבקש להגיש הסתייגות בעניין הזה ואני מבקש גם להצביע על ההסתייגות שלי.

קודם זו הצעה. אם היא לא תתקבל, היא תוגש כהסתייגות.

אני שומע כאן במשך כמעט שעתיים שמדברים ומגלגלים פה מיליונים על כל מיני . מדובר על רשת מורשת שנותנת שירות לציבור רחב במדינת ישראל. לצערי הרב, חלק גדול של הציבור המסורתי מאזין אך ורק לרשת הזאת - במשך יום שלם, כמעט כל השידורים מחולקים שם לכמה קבוצות.

מה שאני מבקש – שרשת מורשת תקבל תקציב מיוחד כדי שתוכל לשדר ברוב שעות היממה למען הציבור הדתי, שמבקש להאזין רק לרשת הזאת ואין לו אלטרנטיבה אחרת.

אם אני לוקח את המקרה, יבואו ויגידו שיש "רדיו קול חי" ויש "רדיו קול ברמה" – נכון, אתה צודק. שני הערוצים הללו, עד הצפון, עד חדרה הם משדרים; מחדרה ואילך - - -

יש גרסה למליאה.

מותר לי לומר לך משהו?

בבקשה.

בדיונים שנעשו בהצעת החוק הזאת לפני הפגרה, עוד לפני תיקון התקנות, הוצעה הצעה להקצות סכומים שנתיים בתקציב רשות השידור לתחנת שידור המיועדת לשידורים בשפה הרוסית, בשפה האמהרית ולשידורים בנושא מורשת ישראל.
לגבי העניין השלישי, דהיינו הקצאת סכום שנתי של שלושה מיליון שקלים חדשים לשידורים בנושא מורשת ישראל, היתה הצבעה, הקולות היו שקולים. לכן, מאחר שהתבקשתי לכלול את הסעיף הזה שוב בהצעת החוק שתונח היום, ככל הנראה, לקריאה שנייה ושלישית על שולחן הכנסת, לגבי הנושא הזה של הקצאת סכומים לשידורים בנושא מורשת ישראל אני כוללת את זה, תהיינה שתי גרסאות: גרסה אחת – שהפסקה הזאת תיכלל; גרסה אחרת – שהפסקה לא תיכלל. ככל שיהיה לזה רוב בכנסת, זה יהיה חלק מהחוק.

כנראה שנבקש להצטרף. אם יש הסתייגות כזאת, אני מבקש.

זאת לא הסתייגות, זה חלק מהצעת החוק.

אני מבקש להצטרף להצעה הזאת.

אין. היא כבר - - -

זה חלק מההצעה? לי אמרו שזה הסתייגות.

הכסף שלכם בטוח, מה אתה דואג.

אל תעזור לי. אל תעזור לי. תאמין לי שאני יודע להסתדר גם בלעדיך.

חבר הכנסת אזולאי, תודה רבה. אין יותר מזה, יש לך הצעה למליאה.

אני מבקש הסתייגות דיבור.

הסתייגות דיבור לחבר הכנסת אזולאי.

ההסתייגות של חבר הכנסת ניצן הורוביץ היא למחוק את כל הסעיף הזה – לא רק של מורשת ישראל, אלא גם הקצאת - - -

תודה רבה, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>