PAGE
2
ועדה משותפת של ועדת הכלכלה ושל ועדת החינוך, התרבות והספורט לדיון בחוק רשות השידור
22/12/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 9>
מישיבת הוועדה המשותפת
של ועדת הכלכלה ושל ועדת החינוך, התרבות והספורט
לדיון בהצעת חוק רשות השידור
יום חמישי, כ"ו בכסלו התשע"ב (22 בדצמבר 2011), שעה 12:21

<הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 25), התשע"א-2010>

חברי הוועדה: כרמל שאמה הכהן – היו"ר

ישראל אייכלר – מ"מ היו"ר
נחמן שי
נסים זאב

איתן כבל

>
אפי מלכין - ראש ענף באגף השכר, משרד האוצר

עידו אציל - עו"ד, משרד ראש הממשלה

שריל קמפינסקי - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד התקשורת

טל רוזנפלד - מנהלת מחלקה בכירה, הלשכה משפטית, משרד התקשורת

דנה נויפלד - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אורית פרידמן - דוברת אגף המבצעים, משטרת ישראל

אמיר גילת - יו"ר רשות השידור

יוני בן-מנחם - מנכ"ל רשות השידור

מודי בן צבי - מנהל תקציבים, רכש וכלכלה, רשות השידור

לינדה בר - דוברת רשות השידור

איתנה גרגור - מבקרת פנים, רשות השידור

זליג רבינוביץ - עוזר בכיר למנכ"ל רשות השידור

אודי ירושלמי - עוזר יו"ר רשות השידור

תומר קרני - עו"ד, לשכה משפטית, רשות השידור

גדי בן-יצחק - יו"ר ועד העיתנאים קול ישראל ירושלים, רשות השידור

דני זקן - יו"ר אגודת העיתונאים, ירושלים

רן אפרתי - יו"ר ועד טכנאים, רשות השידור

צבי גרזון - ועד הנדסה - רדיו, רשות השידור

יעקב לוי - ועד הנדסה - טלוויזיה, רשות השידור

משה שגב - ועד הנדסה - טלוויזיה, רשות השידור

משה זמיר - נציג העובדים, רשת מורשת

אילן אבישר - יו"ר הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

מנשה סמירה - מנכ"ל הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

אילת מצגר - סמנכ"ל טלוויזיה, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

עידית צ'רנוביץ - סמנכ"ל רדיו, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

הילה שמיר - יועצת משפטית, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

מיטל שגב - דוברת הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

נועה אלפנט - ראש תחום תכנון ופיתוח, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

דבורה קמחי - סמנכ"ל ויועצת משפטית, ערוץ 10

דוד ועקנין - סמנכ"ל תקשורת, ערוץ 10

יואב הלדמן - סמנכ"ל כספים, ערוץ 10

זהר קדמון סלע - יועצת משפטית, חברת קשת

רונית פרל - עו"ד, רשת

נדב עשהאל - יועמ"ש, ערוץ המוסיקה הישראלית

אסף אמיר - יו"ר איגוד המפיקים

עפרה אייבר - אחראית קידום יצירה ישראלית, איגוד המפיקים

יהודה ביטון - נציג פורום היוצרים הדוקומנטריים

דביר בנדק - יו"ר שח"ם - איגוד שחקני המסך

שחר בוצר - מנכ"ל שח"ם - איגוד שחקני המסך

אוהד קנולר - ועד מנהל, שח"ם

שרי גבעתי - שחקנית, חברת איגוד שח"ם

אנה דוברוביצקי - שחקנית, חברת איגוד שח"ם

אסתי זקהיים - שחקנית, חברת איגוד שח"ם

ירמיהו קדושי - מפיק תסריטאי, הפקות המזרח

חני לוז - רכזת תדמי"ת

אתי בנדלר
אלקנה אפרתי

לאה ורון

ירון קוונשטוק
<הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 25), התשע"א-2010>

בוקר טוב. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה.
על סדר היום הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 25), התשע"א-2010, מ/541, וכן הצעות של חברי הכנסת ציון פיניאן וזאב אלקין לסעיף 44ג(ו) לחוק העיקרי, ובקשה לדיון מחדש על-ידי חבר הכנסת איתן כבל בתיקון חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו בעניין דחיית חובות ערוץ-10.

אפשר לדבר בשמם, אם הם אינם?

כן, אם הוא הסמיך אותך, אבל אני חושב שחבר הכנסת כבל אמור להגיע.

לעיקרם של דברים. נתחיל את הדיון בהצעת חוק רשות השידור. לגבי הבקשה של חברי הכנסת ציון פיניאן וזאב אלקין. אם הם יצטרפו, הם יציגו את בקשתם כפי שהוצגה בבסיסה אתמול.

לגבי הבקשה של ערוץ-10. בהתאם לבקשת מנכ"ל ערוץ-10, נשתדל לא למצות את הדיון ולא להכריע בסוגיה היום. הוא פנה באופן אישי. בשל נסיבות אישיות הוא לא יכול להשתתף בדיון היום, והיה חשוב לו מאוד להיות בדיון, אז בקשתו נלקחת בחשבון. יכול להיות שנדון בעניין, אבל יכול להיות שלא נכריע. בוקר טוב, חבר הכנסת איתן כבל.

צהריים טובים אפילו.

צהריים טובים. אהבתי לשמוע אותך היום ברדיו.

גם אני – את עצמי.

מה החמצנו?

לא, סוף-סוף קול שפוי מהאופוזיציה, שלא אנטי בכל דבר.

את הצעת חוק רשות השידור אתמול פיצלנו לשני סעיפים. הסעיפים האלה כבר הוצבעו, כלומר אין עליהם דיון, אלא אם כן יתבקש דיון מחדש בהם. נכון? אין צורך לדון בהם.

אין צורך לדון בהם. הדיון בהם הסתיים.

אוקיי. אז אני מבקש כרגע לפרסם בקשה לדיון מחדש בסעיף 28 ובסעיף 44 לחוק רשות השידור.

מה יש שמה?

נדבר כשנגיע. קודם כול צריך להזמין, שמי שרוצה יוזמן ויגיע.

פלוס סעיף מה?

44ו.

ועכשיו ניגש להצעה של חברי הכנסת ציון פיניאן וזאב אלקין לסעיף 44ו לחוק העיקרי. על-פי תקנון הכנסת הם לא נמצאים, אבל הם הגישו את הבקשה מבעוד מועד ובכתב ובחתימתם, ועל כן אני אציג את ההצעה בשמם.
בקשתם לתקן את חוק רשות השידור (תיקון מס' 26), התשע"ב-2011, בנוסח הבא: "בחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965, בסעיף 44ג(ו), במקום 'ועד יום כ"ד בטבת התשע"א (31 בדצמבר 2010)' יבוא 'ועד יום ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011)'."
המצב, עד כמה שאני מבין, היועצת המשפטית, היה שעל פי חוק היתה סמכות לשר הממונה להפחית מחויבות עד תום שנת 2010, אבל ב-2011 הסמכות הזאת כבר לא מוקנית לו על פי חוק.

אכן. במקור הסמכות הזאת היתה עד 2009. בשנה שעברה תוקן החוק והוקנתה סמכות לשנה נוספת, ואני מבינה שעכשיו חברי הכנסת אלקין ופיניאן מבקשים שנה נוספת.

כן. הם מדברים לא על שנה נוספת, אלא על השנה שאנחנו מסיימים אותה בעוד כשבוע.

שנה נוספת לשנת 2011.

שלא יישמע כאילו השנה הבאה.

גם שנה הבאה יבואו. אבל זה דיון אחר.

כן. זו בעצם ההצעה.

אתה יכול הסביר למה הם מבקשים את זה?

אני יכול לנסות להסביר במה מדובר. אני לא יכול להסביר למה לא השקיעו בכלל בהפקות.

הם השקיעו בהפקות, אבל בשיעור ניכר פחות ממה שמתחייב על פי החוק.

בשיעור שהוא כמעט אפסי.

- - -

אני לא יודע, אבל בשביל זה נמצאים אנשי רשות השידור, והם יסבירו.

שיעור ניכר זה אנדרסטייטמנט.

אני מניח שהדבר קשור בדחיית יישום הרפורמה ובמצבם הכספי, שהוא לא מן המשופרים. אנחנו נשמע. אבל בכל אופן, עצם זה שהממשלה נזכרת בדקה ה-90 לבוא עם בקשה כזו בפני הוועדה, ולעורר את הדיון הציבורי, ואין כמעט שיקול דעת אמיתי מעבר ליכולת להגיד לממשלה: את עברת על החוק. אי-אפשר גם לרפא את המהות, ולהגיד לרשות השידור: תתחילו עכשיו לרכוש ולתקן חלק מהנזק שנגרם ליצירה הישראלית. אנחנו רושמים בפנינו את התנהלותה של הממשלה בעניין, אבל אנחנו חיים בעולם המעשה וצריכים גם לפתור בעיות שמונחות לפתחינו.

לא נחליף אותה על העניין הזה. נמצא דברים יותר משמעותיים.

ברור. זה בסיס ההצעה. אני הייתי מציע לא לנהל את הוויכוח על 2011, אלא להתחיל להתווכח על 2012. אם ניתן להפיק מכאן לקחים לגבי 2012 – זה הדבר שאני חושב שהוועדה צריכה לרכז את הזמן שניתן לה לדון. בגלל שהשר האחראי הוא ראש הממשלה אני בטוח שיהיה פה עכשיו - - -

למה השר לא פה להסביר לנו למה הוא דוחה את התשלומים? יושבים כאן חבורת יוצרים ענקית, ואנחנו רוצים את השר פה. נכון שהוא ראש ממשלה. אנחנו מבקשים את השר הממונה.

לא רק ראש ממשלה, גם שרים אחרים, יותר פנויים מראש הממשלה, לא תמיד מגיעים לכנסת.

השר כחלון היה כאן לפני שבועיים, אדוני.

אבל סער לא היה בכל הדיונים.

אבל בדיון חשוב כמו היום, אני חושב שהשר הממונה צריך להיות פה.

הוא השר הממונה.

הוא בעל הבית. הוא החליט את ההחלטה. לא ועדת הכלכלה החליטה. השר הממונה החליט אז שהשר הממונה יבוא לכאן ויסביר לנו.

השר הממונה במקרה הזה הוא לא המחליט, אלא ועדת הכלכלה והמליאה הם אלה שמחליטים. הוא לא חייב להגיע לכאן. תקנון הכנסת לא מחייב אותו. ובטח כשמדובר בראש ממשלה, ובדיון שזומן מהיום להיום. אני אפילו לא יודע מה הלו"ז שלו. אני מניח שהוא לא נמצא עכשיו באיזה טיול בקניון.

אבל מהיום להיום – אפשר היה בינואר לעשות את זה, אבל הוא החליט לעשות את זה בסוף דצמבר.

אבל גם הצד השני, שלכאורה נפגע מהמהלך, התעורר יחסית מאוחר. אני לא מדבר על אם דיברתם עם אנשים אחרים. במישור מול הכנסת, מול ועדת כלכלה, מול ועדת חינוך – אני שמעתי על הבעיה הזאת כשהדבר התפרסם בתקשורת.

אני מבקש להגיב.

אבל קודם כול חברי כנסת.

בוועדת הכלכלה, כשדיברו על חוק רשות השידור, אנחנו אמרנו כאן, וזה נמצא בפרוטוקולים, שאין השקעה חיצונית מצד רשות השידור. ישבנו מולך ודיברנו, חוק רשות השידור לא עבר, ואף אחד לא התייחס, כשאמרנו שאין השקעה. ישב כאן שקלאר או היושב-ראש הקיים, ואף אחד לא התייחס.

התייחסו. העליתם את ההשקעה של רשות השידור, לא בהתאם לחוק, אבל בהתאם להבנות בוועדה הזאת, מ-20 או 21 מיליון ל-25 מיליון. ואז מחיתם, והוועדה קיבלה את זה. זו היתממות גם של חברי הכנסת גם של הממשלה וגם של הציבור מהמצב האמיתי. הפוליטיזציה האמיתית בכלי התקשורת למיניהם היא לא תיאמן. רשות השידור חיה בחצי מהתקציב שלה לפני שבע שנים, ואף אחד לא אומר שזו התערבות פוליטית. מה זה אם לא הפרטה? היוצרים מדברים על עובדי רשות השידור כאילו שהם פועלים סינים. אנחנו לא יוצרים? לנו לא מגיעה משכורת?

אדוני, זה נושא אחר. כמי שיושב פה בישיבות, הנושא הזה לא הועלה.

יש לך פרוטוקול לבדוק.

הוא הועלה בצורה נקודתית. לא הועלה שהחוק מופר, ולא הועלה שיש פה סכנה של הפרת חוק. הפעם הראשונה שאני באופן אישי נתקלתי בו, ואם יש חבר ועדה אחר - - -

כבוד היושב-ראש, אפשר להגיב?

אתה רשום לרשות דיבור.

אני רוצה על זה. להשלים את החסר, פשוט לא תהיה לכם את כל התמונה.

כשאנשים רוצים לפנות, הם יודעים לפנות. הם יודעים להגיע גם לפגישות. הנושא הזה לא הועלה.

כי הוא הועלה מול רשות השידור. אני חייב להגיד לך את זה.

אוקיי, אז אמרתי.

במהלך השנה האחרונה אנחנו מדברים עם יושב-ראש רשות השידור, אנחנו בפגישות, היו ניסיונות, הובטחו הבטחות, דובר על זה שהכסף הזה כן ייצא. ברור לנו שאי-אפשר את הכול לעשות ביום אחד. שלחנו מכתבים ליושב-ראש, ביקשנו להבין מתי הם מתכוונים לקיים את החוק שקשור לרשות השידור. המכתבים האלה הובילו בסופו של דבר להחלטת הממשלה ביום ראשון. כולנו מבינים את זה. כי הם הבינו שאם הם לא ישנו את החוק, אנחנו נגיש בג"ץ, והם לא יעמדו בבג"ץ. אז הם, רגע לפני שהשנה הסתיימה, החליטו להעביר חוק בממשלה, קראו לך להגיע ב-08:00 בבוקר או 09:00 בבוקר. את כולם הזניקו מהיום להיום כדי להעביר את הדבר הזה. השר הממונה התרשל, מה לעשות, אז ברגע האחרון, בגלל יכולותיו, הוא משנה את החוק. אבל השאלה היא איפה השיקול דעת. למה למחוק את כל ה-36%?

עוד לא מחקנו כלום.

נדמה לי שהבקשה שלו היא לאפשר לו שוב למחוק.

נכון. הבקשה שהוצגה על-ידי שני חברי הכנסת מאפשרת לשר האחראי שיקול דעת להפחית במידה כזו או אחרת.

אבל יש הוצאות אחרות שרשות השידור עושה, שאיננה - - -

נדבר לפרטי פרטים, אבל עדיין נשגב מבינתי, למה במהלך – נניח לא בינואר – פברואר, מרץ, לא הוגשה עתירה לבית-משפט על ידכם. יש חוק ברור.

חיכינו לראות אם הם יסכימו. אני לא יכול להגיש עתירה לפני שזה קורה.

אבל אתה רואה שכבר במרץ אין הזמנות להפקה. אי-אפשר להזמין ברגע האחרון.

אנחנו בדיונים. תשאל את היושב-ראש. ניסינו להיות פוריים, לשתף פעולה.

לא, אי-אפשר להתעורר על דבר כזה פתאום בנובמבר.

אל תיתמם.

אני לא מבין, למה אתה חושב שאנחנו נגדכם? אתה עושה טעות. אנחנו לא נגדכם, לא יעזור שום דבר.

עכשיו נעבור לחברי הכנסת. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, אני מבקש לדעת אם ישנה איזושהי אינפורמציה – אי-אפשר לקיים דיון בלי לדעת את הפרטים, אני פונה ליושב-ראש, למנכ"ל – כמה הצלחתם לעשות מתוך המטרה שיש לכם? קודם כול, מה המטרה? באיזה מונחים שקליים מדובר? וכמה עשיתם במהלך השנה האחרונה?

במהלך 2011 השקענו כ-25 מיליון שקלים ברכש הפקות מקור. אני לא מתייחס כמובן להפקות הרבות שאנחנו עושים בתוך הבית. בוא לא נשכח שגוף השידור הוא גוף יוצר גם בתוך הבית.

אבל המחויבות שלכם היא לרכש, או לכלל ההפקות?

הסעיף הרלוונטי מתייחס לרכש. ברכש השקענו 25 מיליון שקל.

אבל תן להם להסביר.

אני רוצה להבין. אתה מבין אולי יותר טוב ממני.

בשביל לסבר את האוזן, אדוני, אגיד שהסכום הזה הוא פי שלושה מהסכום שהושקע ב-2010. ואכן היינו בדו שיח עם היוצרים, והבטחתי להם – מותנה ברפורמה – שאנחנו נגדיל את הסכומים. לצערי הרב, הרפורמה לא קרתה, כפי שאנחנו יודעים, ולמרות זאת, בהתייעלות פנימית הצלחנו לשלש את הסכום. אני מדבר על התקופה שאני אחראי לה. ב-2011 שילשנו את הסכום. מ-8 מיליון ל-25 מיליון.

הפקות מקומיות קנויות.

הפקות רכש, הפקות קנויות. במונחים של אחוזים אני מסכים שזה בטל ב-60, אבל רק כדי שתראו את היחס. זה עלה מ1.6% ב-2010, ואותו סכום ב-2009 – היה 1.8% – ל-5.2% ב-2012.

5.2?

5.2% ב-2011. זה כמעט לשלש את הסכום הזה, אם לא יותר.

אבל זה עדיין לא שישית מהחוב.

אני אמרתי. אני רק מסביר לכם את המגמה.

זה ממש מביך.

חברים, אני מבקש להפסיק עם ההפרעות.

חבר'ה, תנו רגע לקבל אינפורמציה, שנוכל לדבר.

הרושם שנוצר הוא שרשות השידור היא נגד היוצרים, בעוד שהמצב הוא בדיוק הפוך. כולנו באותה סירה. גם המנכ"ל וגם אני מאמינים שרשות השידור קיימת רק בשביל דבר אחד – בשביל לשדר. והתוכן הוא במרכז העשייה שלנו, ולכן אתם רואים את המגמה, אני מדבר על נתונים.
ל-2012 כבר הנחינו את ההנהלה להגדיל עוד יותר את הסכום. התוכנית המקורית דיברה על 60 מיליון ב-2012, רק שלצערנו, אתם יודעים מה קרה השבוע – האגרה הופחתה השבוע ב-5% – ואנחנו צריכים עכשיו להיערך מחדש גם לעניין הזה.

אתם ידעתם שהיא תופחת.

אנחנו לא ידענו. ההחלטה התקבלה השבוע.

לא, ההחלטה על הפחתת האגרה היא קבועה בחוק. אתם בניתם שמישהו – זה מה שיוצא מדבריך.

לא בנינו. היו מגעים גם בעניין הזה.

התוכנית העסקית אמרה להוריד 5%.

אגב, אנחנו לא שוכחים שהפחתת האגרה ב-5% מקטינה גם את הכנסות הטלוויזיה ב-5%. זה משפיע גם על נושא הסעיף הזה.

זה ברור. אבל זה דבר שהיה בצפי של התוכנית העסקית של הטלוויזיה.

כולנו רצינו לשבת פה במעמד הזה, ביום הזה, ולהגיד שתוכנית הרפורמה יצאה לדרך, והתוכנית היא שפותרת את הבעיות. אם חבר הכנסת שי מחפש נתונים, אז 54% מהתקציב של רשות השידור זה כוח אדם, שגם אותו אנחנו מחויבים לשלם על פי חוק.

כמה אחוזים?

54%. יש לנו מחויבויות אחרות – אגרות תדרים, והוצאות אחרות רבות – כך שהסכום הפנוי שנשאר הוא מעט מאוד, כ-70 מיליון שקל, ומתוכו השקענו 25 מיליון ברכש הפקות מקור. אני חושב שהמספרים מדברים בעד עצמם. תוכנית הרפורמה, אני חוזר שוב, פותרת את הבעיה הזאת. היא מאפשרת לנו גם לשלם את השכר הנדרש על פי חוק, וגם להעלות באופן הדרגתי את ההשקעה בהפקות מקור.

כמה אתה מתכנן להשקיע ב-2012?

ב-2012 אני בודק. אנחנו רוצים להגדיל את הסכום. אם לא היתה הפחתת אגרה, הייתי אומר לך 60 מיליון.

מה זאת אומרת? למה לא את מלוא הסכום?

לא להפריע לו. אתם תקבלו זכות הדיבור.

כדי לא לפטר את כל העובדים.

אבל אולי צריך לפטר חלק מהם.

דביר, זה לא קשור לעובדים.

זה לא קשור לעובדים.

אתם רוצים לנהל דיון ביניכם בחוץ? יושב-ראש רשות השידור מדבר. הנתונים האלה חשובים לנו כדי לדעת איך להמשיך את הדיון. תנו לנו להקשיב.

מה קרה עם ה-70 מיליון, אולי נשמע?

נשאל אותו את כל השאלות, וגם אתה תשאל אותו בסוף שאלות.

אני רוצה לחדד את העניינים. שוב, היו פרסומים לגבי 300 מיליון, אני לא יודע מאיפה הסכום הזה לקוח. הסכום שאנחנו היינו צריכים להשקיע ב-2011 הוא כ-176 מיליון ש"ח, שהם 36% מהכנסות הטלוויזיה. במצב הנוכחי של רשות השידור, שאחוז ניכר הולך לצערנו הרב לשכר, מפני שאלה מחויבויות ארוכות שנים שכולנו מכירים אותם. גם חבר הכנסת שי מכיר אותם, את המחויבות ואת ההסכמים, שגם אותם אנחנו חייבים על פי חוק למלא. מצד אחד אנחנו לא רוצים ליצור תקציב גירעוני, גם על פי חוק. כלומר כשלוקחים את כל המשולש הזה, של מה שאנחנו חייבים על פי חוק: לשלם שכר, להשקיע בהפקות מקור ולא לעשות תקציב גירעוני, זה לא מסתדר בשום מתמטיקה ביחד. בדיוק בשביל זה נולדה תוכנית הרפורמה שפותרת את הבעיה הזאת. היא משנה את הסכמי השכר, וגם במתווה הדרגתי של שלוש שנים מאפשרת לנו להגיע בעוד ארבע שנים למצב שאנחנו משקיעים 200 מיליון שקל בהפקות מקור ועומדים בדרישות החוק. בלי הרפורמה זה לא יכול לקרות.

תיתן לנו הערכה שלך לשני מצבים. אחד, שהרפורמה מושלמת בחודשים הקרובים, והשנייה – שלא.

מושלמת בחודשים הקרובים?

יותר טוב שנלך על השנייה.

לא, החקיקה שלה.

אם הרפורמה יוצאת לדרך, המתווה מדבר על כ-60 מיליון שקל בשנה הראשונה לרפורמה. כמו באוניברסיטה, שנה א', 60 מיליון. לא ננקוב באיזה שנה זאת. אני מקווה שזה יהיה ב-2012.

רגע, אתה מדבר 60 אלף להשקעה בהפקות - - -

60 מיליון בהפקות מקור, בוודאי.

אני לא זוכרת שמוצע ברפורמה לתקן את התוספת.

מתווה הדרגתי.

אני לא בטוחה שראיתי את זה.

והיה ולא אושרה הרפורמה?

ולא אושרה? שוב אני אומר, בהתייעלות פנימית אנחנו מנסים להגיע לסכומים משמעותיים יותר. אם היית שואל אותי בשבוע שעבר, הייתי אומר לך 60 מיליון. זה ההנחיה, זו החלטת הוועד המנהל.

רק עוד שאלה אחת.

אני רוצה, חבר הכנסת שי, להשלים את המשפט. אנחנו מחפשים עכשיו כל דרך שהיא למצוא כל שקל פנוי לתוכן. רק אתן דוגמה בשביל לסבר את האוזן: הנחינו להקטין את תקציב האבטחה של רשות השידור – לא רוצה לפרט פה את הסכומים, אבל בצורה מאוד משמעותית – כדי שאת היתרה אנחנו נשקיע בתוכן.

לא שמעתי מספר.

אני לא רוצה לנקוב במספרים לא אחראיים כי אנחנו בעיצומה של הבדיקה.

מינימום? מקסימום? זה יכול להיות אפס?

זה לא יקטן מהסכום של השנה.

אז מינימום 25 מיליון.

אני אומר עוד דבר. היה עוד איזה פרסום שנבע כנראה מחוסר ידיעה. במהלך 2011 כבר אישרנו, בלי תקציב בלי כלום, 16 מיליון שקל על חשבון 2012. לא רציתי להגיע לתחילת 2012, ולהתחיל לאסוף את הכספים בשביל הפקות. כדי להבטיח שהמסך יהיה מלא בהפקות מקור גם ב-2012 אישרנו כבר ב-2011, על חשבון תקציב 2012, 16 מיליון. כלומר 16 מיליון כבר הובטחו, כבר אושרו על-ידי המוסדות.

זה על חשבון תקציב 2011?

2012.

2012.

אני עדיין לא קיבלתי תשובה, מה היה הסכום, אילו הייתם חייבים לעמוד בחוק?

176 מיליון.

אני מבקשת להעיר הערה, אדוני היושב-ראש. מר גילת, אתה מדבר על כך, שלפי מתווה הרפורמה, אתם תעמדו בהשקעה המתחייבת לפי החוק רק בעוד ארבע שנים. דא עקא, שהמתווה הזה שאתה מדבר עליו לא בא לידי ביטוי בהצעת החוק הממשלתית.

למיטב ידיעתי, הוא - - -

אז אני יכולה לומר לך, הצעת החוק לפני. השינוי היחידי שאושר, התבקש ואושר בסעיף 44ג, שעניינו בהפקות מקומיות פנויות הוא להחליף את המילים "המליאה" ב"המועצה". לא התבקש תיקון של התוספת לחוק, ולכן לפי החוק, ככל שהוא יאושר ללא שינוי, ולא הוצע שום דבר אחר בעניין הזה, אתם תהיו חייבים במלוא הסכומים כבר מהשנה הבאה. וזה בהנחה שהוועדה תאשר שינויים.

אוקיי. הדברים האלה בוצעו לפני שנכנסתי לתפקידי. אבדוק את ההערה שלך, אבל אני יודע שהמתווה של הרפורמה מדבר על העלאה הדרגתית. צריך לתרגם אותו אולי לחקיקה.

אינני יודעת מי גיבש מתווה אשר מנותק לחלוטין מהצעת החוק. בהצעת החוק הדבר לא בא לידי ביטוי. בפני ועדת הכלכלה לא הוצג הדבר.

רשמתי את ההערה שלך.

אני יודע עכשיו יותר טוב. אני מודה לכם. זה לא ריאלי בשום מקרה שרשות השידור תוציא סכומים כל כך גבוהים להפקות חיצוניות, בוודאי ובוודאי כשאין לה רפורמה. וגם כשתהיה לכם רפורמה, אני עוד לא רואה את הדבר הזה יוצא לפועל. אני רוצה לומר פה, שלא תהיה רפורמה בשנה הקרובה, אם אתם מבססים אותה על המכירה של נכסי הרשות. בשום אופן. אתה קצת מתמצא בזה. אתה יודע שלקחת נכס, שכרגע נמצא בשימוש, להעביר אולפנים, יוני, ממקום למקום בתקופת זמן של פחות משנה, להפעיל מחדש מערכות - - -

אני לא יודע, אבל פקידי האוצר כנראה יודעים.

נכון מאוד. יפה. זה ייפול על הכתפיים שלו. אולפני רדיו, אולפני טלוויזיה – לבנות חדשים. הוא לא יכול להפסיק את הישנים עד שהוא הפעיל את החדשים, כשהוא יפעיל את החדשים הוא צריך לפרק את הישנים. זה חלומות באספמיא, זה לא ייצא לפועל. לכן עניין הרפורמה – אני בעד הרפורמה, לא צריך להגיד את זה כל כך הרבה פעמים – אבל הוא לא יכול להתבסס על הנכסים. נדבר על זה בנפרד, כי אני יודע שזה עולה במקום אחר.
לכן אני חושב שאתם צריכים לחפש דרך להעלות את זה בהדרגה גם בתוך המערכת הנוכחית שלכם. אתם חייבים. אין דבר שאתם מחויבים בו יותר, לפי דעתי, מאשר לעמוד בכך. גם כי זו דרישת החוק, וגם כי אני חושב שזה מסתדר עם הדרך שאתם מוליכים את רשות השידור.
אני רוצה לומר עוד משהו על מה ששמעתי בין החברים שיושבים פה ורבים על הלחם, באמת רבים על הלחם. עובדי רשות השידור יודעים לעשות עבודת טלוויזיה, והמפיקים החיצוניים רוצים לעשות עבודת טלוויזיה. זה נובע מהמצב הכללי שבו התעשייה הזאת נתונה היום במדינת ישראל. זה נובע מהמשבר שהממשלה הכניסה אותנו אליו כתוצאה מסגירת ערוץ-10, וההגבלות שהיא מטילה, והדרישות שהיא עושה, וכל המשבר הזה יש לו רגליים וידיים, הוא לא נפל מהשמיים. יש אשם, כרמל. יש אשם למצב שפה יושבים חברים ומתחילים לחשוב: אתם לוקחים לי את העבודה שלי מהידיים. ואין מצב שרשות השידור תפסיק להפיק. היא ארגון הפקה. היא צריכה להמשיך לשדר.
אני חושב שהדרך היחידה שהוועדה תצטרך לפעול, אם היא לא רוצה למצוא את הבקשה הזאת עוד פעם בשנה הבאה על השולחן שלה, מה שאני מניח שיקרה, זה לבקש מרשות השידור בתוך תקופה של, נגיד חודשיים, להציג לנו רעיונות, איך הם עולים בהדרגה בהפקה מקומית קנויה בשנה הקרובה. ריאליסטי, לא מבוסס על הנחות שאין להן רגליים, אלא מה אתם חושבים ויכולים לעשות בשנה הבאה. ואני אגב מברך על זה שעליתם. אני חושב שעשיתם דבר נכון. אבל עוד פעם, לא באופן שתפגעו בעובדי רשות השידור.

לכן אני אומר, אנחנו עושים את זה גם בלי חוקים ובלי שוטים ובלי עקרבים.

בסדר. אנחנו צריכים לקבל תמונה אמיתית. לא נוכל לקבל מצב, שבעוד שנה תבואו ושוב תסתכלו עלינו ותגידו: לא עמדנו בדרישות החוק. שלא יהיה ספק. השוק הזה נעשה רעב, ואנחנו שומעים את הקולות בחדר הזה.

רק הערה למען הפרוטוקול. ראשית, אני מייחס חשיבות גדולה מאוד ליצירה הישראלית, ואנחנו נלמד לעומק ונעשה. אני אומנם רק שלושה חודשים בתפקידי אבל צריך לדעת – אני רוצה שזה יירשם בפרוטוקול, כי אמרנו את זה בדיונים קודמים – רשות השידור נמצאת באזהרת עסק חי. כולכם יודעים מה המשמעות של זה. יש לנו על פי הדוח הרשמי של רואה החשבון של רשות השידור, סומך-חייקין, גרעון מצטבר של 134 מיליון שקלים, ואנחנו בהערת עסק חי של פשיטת רגל. אז צריכים להיות גם ריאליים. זה מצב נתון שאני קיבלתי אותו, וגם היו"ר קיבל אותו. זה לא בתקופה שלנו. אני מבקש שהדבר הזה יירשם בפרוטוקול. אנחנו בוודאי רוצים לצעוד לעבר היוצרים. מעבר לעניין שעובדי רשות השידור זכאים למקום פרנסתם, אנחנו רוצים גם להתחשב ביוצרים, ואתם צריכים לדעת את המצב הכספי הקשה שבו אנחנו נתונים. אנחנו אומרים לכם את הדברים האלה בשקיפות, אנחנו לא מסתירים, התקציב שלנו פתוח וידוע לכולם, אני רוצה שתהיו מודעים. אתם מוזמנים לבוא ולעיין בתקציב. אנחנו לא מסתירים שום דבר.

אין אדם אחד בחדר הזה שרוצה ברעתו של השידור הציבורי במדינת ישראל, שיהיה ברור.

אנחנו גם לא מדברים על ה-54% של עובדי - - -

חבר הכנסת איתן כבל, בבקשה.

תודה, אדוני. אני רוצה לרגע לשים בצד את כל המחלוקות שיש לי אל מול רשות השידור, ההנהלה, על אופן הטיפול ברשות השידור. אני רוצה לדבר עכשיו כראש השדולה לשידור הציבורי. אני מסתכל כאן על האנשים באולם הזה, וחלק מהם עברו תהליכים, יחד אתי, גם בחקיקה וגם בניסיון לבנות את הרפורמה. יותר מכך, כולם מדברים על אותו סעיף של מיקור חוץ, שלא עומדים בו. אני רוצה להזכיר, ואני לא מרגיש שאני מזכיר את חטאי כאן, שאני זה שהציב את הסכום ואת הרף של מיקור החוץ בהפקה מקומית. וזה היה אמור להיות חלק מתוכנית רחבה. ברשותכם, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר - - -

יש לי חלוקת קשב.

אז אתה גם יכול להיות אשה. רק לנשים יש חלוקת קשב. גברים – אין להם.

לא כדאי לו. אם הוא יהיה אשה, ידירו אותו, איפה הוא ישב באוטובוס?

אתה יודע מה? אתה לא.

זה ביום רביעי.

אני רוצה לומר בכנות, שהיתה בפני האפשרות לסגור את השידור הציבורי. יושבים כאן אנשים שיודעים את זה. היה עלי לחץ כבד מאוד, והיתה "הזדמנות" במירכאות, לסגור את השידור הציבורי. אני מסתכל לאחור, והחלטתי, ולא כי חשבתי שאני סופרמן ואני טוב מאחרים. היה איזה חלון הזדמנויות גם אל מול ממשלה, ראש ממשלה - -

אתה לא סופרמן. מישהו אחר הסופרמן.

יכול להיות.

- - ואני אומר לך אדוני היושב-ראש ואדוני המנכ"ל, אני לא יודע מה סדר היום שלכם, אין לכם סיכוי להצליח.

אל תייאש אותם מראש.

לא, הוא ריאליסט.

הוא אמר את זה גם מקודם.

נכון. אני לא מדבר עכשיו מלה אחת על פוליטיקה, אני לא מדבר מלה אחת שקשורה למשהו שלא קשור נטו לשידור הציבורי. אני אחלוק ואני אתווכח ואני לא אתן. אני אעשה את כל אשר אני יכול אל מול השידור הציבורי, אם הדברים לא ייעשו כמו שצריך. ואני הוכחתי את זה לאורך כל הדרך. יש איזה מנכ"ל שזוכר את זה היטב.

אני אומר את זה כאן ממקום אחר. אני אומר גם את זה לך, חברי יושב-ראש הוועדה, שגם בידיך עומד עכשיו עניין לא פשוט, כי בלי משים למשל מגיעות לאוזני שמועות, וחשוב שהדברים האלה ייאמרו, וייאמרו גם אל תוך הפרוטוקול, ואני אומר את זה גם כדי שהיושב-ראש, המנכ"ל וכל האנשים שנמצאים כאן, ישמעו. לשכת ראש הממשלה, ואני אומר את זה עכשיו לא ממקום פוליטי, אני אומר את זה כדי לקבל ממך התחייבות, שכל עוד אתה לפחות יושב-ראש הוועדה הזאת – כי להבראת רשות השידור יש כמה רגליים, ואני אחזור תיכף למה שבכוונתי לומר.

קודם כול, יש את הרגל של הרפורמה. נושא שני, הוא נושא החוק. החוק לא יכול להיות חוק עם טלאים. כשדיברנו על המהפכה בשידור הציבורי, אמרנו: חברים יקרים, רפורמה לא יכולה לחיות רק על-ידי פיטורי עובדים והעניין נגמר. רפורמה צריכה להיות גם חוק חדש, שמוציא את הפוליטיקה.

דבר שלישי זה איתנות פיננסית.

נכון. זה הדבר השלישי שרציתי לומר אותו.

זה הראשון.

לא, זה לא הראשון.

זה לא מטרה.

חברים, אני מדבר שוטף, לא צריך לעזור לי. אני אומר את זה כך: האיתנות הפיננסית – ואני רוצה לחזור, ויש כאן את אנשי האוצר – דיברנו בזמנו על מכירת נכסים לא כתחליף לרפורמה, לא כתחליף לכספים, אלא, אדוני המנכ"ל, וחשוב שתדע את זה, כחלק משלים בתהליך הרפורמה.

משלים למה?

לרפורמה.

משלים למה ברפורמה?

אני אומר.

אגרה כלכלית.

אני מדבר על איתנות פיננסית, על בנייה של מבנה חדש, והיתה תוכנית שדיברה על כך, על בניית לא רק מבנה לרשות השידור אלא מבנה בכלל. אני זוכר שפרסמנו אפילו איזו הדמיה, שירושלים תהיה המוקד המרכזי של השידור בכלל.

יש מודל עשוי מעץ במרתף אצלכם למטה, אתם יכולים להסתכל עליו.

זה עכשיו בלשכת המנכ"ל.

אה, אוקיי.

זה גם נכס שאפשר למכור.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לקבל ממך התחייבות לדבר הבא. יש לי הרגשה וישנן שמועות שהגיעו גם לאוזני, שלשכת ראש הממשלה, כל אשר היא רוצה זה להוציא את השניים וחצי סעיפים האלה, להעביר אותם, ואחר כך לעשות מה שנקרא יארצייט – אני יודע קצת, גברתי המנהלת, יידיש מתקופת לימודי בישיבה, אז אני מבקש. אני יודע קצת יותר מהמלה יארצייט.

זה בראש העין.

ואני אומר לך את זה, אדוני היושב ראש, כי אלה דברים שחשוב שייאמרו לפרוטוקול, שאתה מתחייב להעביר את כל סעיפי החוק של רשות השידור. שלא נמצא את עצמינו עושים רק עבודה חלקית, ומסייעים לגחמות של כאלה ואחרים. אני מבקש ממך. ואני מסיים את החלק הזה - - -

תרשה לי? לא, חבל, כי אני רוצה פשוט להרגיע. אם אתה מוטרד מהסעיפים שפיצלנו, זה מה שאני מבין - - -

אני דווקא לא. אני לא מוטרד מהסעיפים שפוצלו. אני מוטרד מהסעיפים שלא פוצלו. הסעיפים שפוצלו הם פוצלו, הם כבר יעברו, בסדר גמור. ואני מבין שיש דיון. נסכים ככה או ככה, זה לא בדמינו עכשיו.

אז מה החשש?

החשש שלי הוא שאחרי שהסעיפים האלה יאושרו שאר חלקי החוק, קרי הסעיפים הנוספים, ייכנסו ליד ההדמיה של המבנה החדש של רשות השידור.

אז אני אגיד לך דבר מאוד ברור. ועדת הכלכלה משותפת עם חינוך דנה ברפורמה מספר דיונים, והדיונים נכנסו להקפאה. כמעט השלמנו את החקיקה. הבעיה היחידה שנותרה היתה מקור מימוני לרפורמה, ואני לא יודע באמת אם השימוש בנכסי הנדל"ן יאפשר מימוש מלא וחלק.

ממש לא.

אני לא יודע. אנשים שטיפלו בזה אומרים שכן. האחריות חלה עליהם. אני כן יכול להגיד לך, שבחירת הסעיפים לפיצול היתה שיקול דעת בלעדי של הוועדה, ללא תיאום אפילו עם הממשלה.

איך היית יוצא מהבור הזה של ה-176?

זה לא סותר, אבל תן לו לסיים.

השאלה אם הרפורמה תגיע לאישור לקריאה שנייה וקריאה שלישית במליאה היא לא רק אחריות שלי, והיא לא רק ביכולת הוועדה. כי אני יודע זה שזה חוק ממשלתי ולא פרטי. גם אם נחליט להעביר אותה למליאה, ונניח שגיבשנו רוב על אפה וחמתה של הממשלה – השר פשוט מושך את החוק.

אני יודע מה שאדוני אומר, אבל יחד עם זאת יש לנו עדיין כוח בתוך הסיפור הזה. הכוח שלנו הוא בכך שאתה יכול לבקש, לפני שאתה מעביר את השניים או שלושה סעיפים האלה, ולקבל מכתב התחייבות, שתינתן לך הבקשה, שנקבל עד לוח זמנים כזה או אחר את כל החוק.

זה כבר בוצע.

קודם כול, בסדר.

זה כבר בוצע, אבל זו עדיין לא ערבות פדרלית.

בסדר, אנחנו מכירים את הנפשות הפועלות. לגופו של עניין, אם אדוני יכול לומר לי, מה בוצע.

אני הבהרתי וקיבלתי התחייבות – אומנם לא בכתב ולא בחתימה, אבל התחייבות ברורה – שהרפורמה מתקדמת להשלמת חקיקה מיד בתחילת השנה.

על בסיס המימון של הנכסים.

בדיוק. זה המסלול.

רק שתדעו את העובדות. הנכסים הם השלמת המימון.

מרגע שהחוק מושלם, האחריות היא של האוצר.

האוצר התחייב בהתחלה לממן את כל הרפורמה. אחר כך הוא נסוג בו. נדרשנו עכשיו למכור את הנכסים.

300 מיליון שקל, לא?

400 מיליון שקל.

ואלוהים יודע מתי זה, הרי זה תהליכים שלא תלויים בכם, והשוק יכול לרדת.

יש גם התנגדות של גופים.

בכל מקרה, זה עלה מ-200 מיליון ל-400.

חברים, ברגע שהרפורמה עוברת בקריאה שנייה וקריאה שלישית, האחריות היא של האוצר לממן אותה.

אני רק רוצה לבקש משפט אחרון בעניין הזה. אני מניח שתהיה לנו עוד הזדמנות לומר כמה דברים פה בהמשך. אני אומר את זה בחברות, וגם שנינו חברי פרלמנט, ולא משנה אם אתה בקואליציה ואני באופוזיציה, אנחנו כאן כדי באמת לעזור לשידור הציבורי. ואני מזהיר, ואני אומר את זה כאן לפרוטוקול, שיש לי יותר מחשש כבד, שמישהו מנסה לעשות "סיבוב" על טוב ליבנו ועל הכוונות הנכונות והטהורות של האנשים שיושבים כאן – כולל חברי הכנסת, שיושבים כאן באמת ובתמים כדי לנסות להציל את השידור הציבורי – ואנחנו נמצא את עצמינו לא בתחילת השנה החדשה, 2012, עוסקים בהמשך תהליך החקיקה, ואני מבקש שהדברים שלי יירשמו בפרוטוקול. ואני מבקש דבר נוסף, שבאמצע ינואר 2012 תינתן לנו כאן התייחסות, למה החוק לא עולה לדיון.

אם הוא לא יעלה לדיון.

אני אמרתי את זה לפרוטוקול.

אתה אומר את הדברים לוועדה. הם נרשמים בפרוטוקול.

אני אומר את זה לא כבן בנו של נביא, אלא בתוך עמי אני יושב. אז אנחנו מבקשים שהדברים יירשמו, כדי לשמור על כבודה של הוועדה של כולנו. תודה.

אוקיי. צבי גרזון.

אני שוב פעם רוצה להזכיר את מה שאמרתי אתמול. העניין של מימון על-ידי מכירת נכסים בא אלינו במאוחר. ההבטחה של שר האוצר דאז היתה שכל המימון ייעשה על-ידי משרד האוצר, ולכן יכולנו גם לשחרר. יכולנו להיות יותר נדיבים, יכולנו להיות יותר גמישים. המצב היום הוא כזה, שהרפורמה שנחתמה היא במידה מסוימת דרקונית והזויה גם יחד. אי-אפשר יהיה להוציא אותה לפועל. ולכן אולי כדאי שנשב עם ההנהלה החדשה, עם הוועד המנהל החדש, ונגבש איזושהי תוכנית פחות גרנדיוזית, פחות יומרנית, אבל שאפשר לבצע אותה, ואפשר להוציא אותה לפועל. כי אחרת אני לא רואה שום אפשרות שנגיע לאיזה מקום בטוח.

אוקיי. אסף אמיר, יושב-ראש איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה.

יש פה כל כך הרבה דברים להגיד, אני לא יודע איפה להתחיל אפילו. בוא נתחיל מהשנה שעברה. היושב-ראש החליט שאולי אפשר לדון ישר ב-2012.

זאת הצעה. אתה לא חייב.

בכל זאת, אני לא מצביע פה. 180 מיליון, או 176 מיליון – מי סופר? אנחנו מוכנים גם 160 מיליון – שנמחקים ככה בהחלטה אחת, בזמן שאותה ועדה ישבה במשך חודשים ארוכים על חובות של ערוץ-10 – לא על הכסף, אני לא מדבר על הכסף.

לא, אני חייב להגיד לך משהו על זה שהזכרת את ערוץ-10. ההשוואה בין הנושא שנדון בערוץ-10 פה לעניין שאנחנו דנים פה היום זה תעלול חלול.

אני מבקש לא לדון בזה. אני לא מדבר על החוב הכספי של ערוץ-10. אני מדבר על זה, שלפני שנתיים הוועדה הזאת ישבה והיתה אמורה להחליט אם ערוץ-10 ממשיך להתקיים או לא, כי היו לו מחויבויות תוכן.

אה, אתה מדבר על הסיבוב הקודם.

כן. והוועדה הזאת והממשלה והשרים אמרו: אנחנו לא ניתן לערוץ-10 להתקיים, עוד לפני שכל העניינים החדשים היו, אם הוא לא יעמוד במחויבויות התוכן שלו. ולכן ערוץ-10 נאלץ בשנתיים האחרונות להשקיע כסף בשוק, לשפר את המסך שלו ולעמוד במחויבויות שלו.

ועמד בכל המחויבויות שלו.

ועמד בכל המחויבויות שלו, ואני יכול להגיד את זה, כי אני לא עובד עם ערוץ-10.

בעיקרון.

לא, מאז. אבל ערוץ-1 זה כסף של כולנו, אנחנו שמים את הכסף בפנים. באה המדינה ואומרת, זה כסף של האזרחים, נוותר עליו. ביג דיל, מה קרה? רוצים תמורה? איזה תמורה? ימכרו נכסים, שזה נראה לי, דרך אגב, הפרטה. מה אנחנו רואים פה? אנחנו שומעים, וזו השאלה שביקשתי לשאול קודם, ש-70 מיליון זה כל מה שנשאר. אנחנו לא רוצים לפגוע בעובדים. שמענו ש-54% מהתקציב הולך לעובדים. אם זה מוגזם, אם זה לא מוגזם, זה לא ענייננו. עדיין יש 46%. אנחנו שומעים שיש רק 70 מיליון שנשארו בקופה, ובסופו של דבר אנחנו שומעים, שרק 25 יצאו להפקות מקור. אני שואל, האם כשהחוק אומר, שזה מהותי להוציא 36%, והם הצליחו איכשהו לרדת ל-70 מיליון, איך זה שה-70 מיליון לא יצאו למקום שהם צריכים לצאת אליו? איך גם ב-70 מיליון האלה אפשר לשחק? ואני מבקש לדעת לאן ה-70 מיליון האלה הלכו, אם לא הלכו לאן שהחוק הורה להם ללכת.

תשובת רשות השידור.

אין בפני את הפירוט המדויק, אבל יש התחייבויות רבות אחרות. יש לנו שידורים של חדשות ואקטואליה וספורט, כידוע לכם, שאנחנו מחויבים גם כן לעשות.

אז זה הפך לספורט?

אמרתי: חדשות, אקטואליה וספורט.

אין לך מחויבות בחוק לשדר את ליגת העל, ואני אוהד ספורט מושבע. כי אנחנו יודעים שזה ישודר במקום אחר.

שכחת את העיקר.

זה לא הסכום העיקרי. אגב הספורט, אנחנו לא ניכנס פה ל-programming וכולי, אבל ברור שהספורט יכול להיות מקפצה גם לתכנים שאתם מעוניינים בהם יותר.

אנחנו לא צריכים מקפצה. לא רוצים מקפצה. בינתיים המקפצה היא לבריכה ריקה, שמנו לב. יש מקפצה אבל אין תוכנית.

אתה הולך למקום הלא נכון.

אני מבקש עוד משהו. בוא נסתכל קדימה, אומר יושב-ראש הוועדה. האם קיבלנו פה התחלה של הבטחה שה-5% האלה יהפכו ל-10%? שמישהו יגיד: אוקיי, חבר'ה, ניתן לכם, זו רפורמה, זה לא קורה ביום אחד, זה לא יהיה 36%, כולנו חיים, אנחנו מבינים מה הולך? אוקיי, לא 36% – 10%, 15%, משהו, שלא יהיה מצב, שיהיה פה דיון, ואחר כך נלך הביתה ונגלה שהשנה זה 5%, אבל שנה הבאה אולי זה עוד פעם 1.5% מתוך 36%. אז אני מבקש מהיושב-ראש לנסות להעביר לפחות איזושהי הבטחה שב-2012 ה-5% האלה לא יישארו, זה לא יכול להיות.
והדבר השלישי, אומר לנו יושב-ראש הרשות שיש 70 מיליון, ושהם רצו להשקיע 60 מיליון שנה הבאה. אתה יודע מה? היה משמח אותנו גם 60 מיליון. עכשיו באה הממשלה ומפחיתה 5% באגרה. בעצם אומרת הרשות שראש הממשלה גרם לזה שלא נקבל את ה-60 מיליון, שהוא, בהפחתת האגרה, הוריד את התכנים שהציבור יקבל.

לא.

הוא אומר שאחרת הוא היה נותן 60 מיליון. הרגע הוא אמר את זה. היתה לו תוכנית ל-60 מיליון, בא ראש הממשלה והחליט שזה קצת יותר מדי, הוריד 5% מהאגרה, וזה על חשבוננו. זה כתוב בפרוטוקול.

המשוואה היא פשוטה. 174 מיליון באים מה-700 עובדים שמפטרים.

אף אחד לא רוצה שיפטרו אתכם, אבל הוא אמר לכם שזה מעבר לתשלומי שכר. אבל הם מאיימים שאם ייתנו הפקות חוץ אז יפטרו אותם, אז הם קמים וצועקים. גם עם ערוץ-10, אנחנו עובדים ביחד עם העובדים.

זה לא הממשלה הזו שקבעה את החוק של הפחתת האגרה.

היתה הקפאה והוא שינה ברגע האחרון להורדה של 5%. אומרת לך רשות השידור, שה-5% האלה יפגעו ב-60 מיליון שהיא התכוונה להוציא, ויהפכו עכשיו למשהו יותר נמוך.

וגם כשאומרים לרשות השידור שיש לה פחות אגרה בשנה הבאה, היא בוחרת את סדרי העדיפויות שלה, מה לעשות. אז אתה לא יכול להגיד, שהממשלה החליטה להוריד את היצירה.

אז מה הוועדה עושה, על מה אנחנו יושבים?

אנחנו יושבים ומדברים על זה, אבל אתה לא יכול להגיד שהממשלה החליטה להפחית את ההשקעה בהפקות.

אנחנו רק מנתחים את מה שקורה מסביבנו?

ברגע שהיא החליטה להפחית את האגרה, אחד ועוד אחד, היא הפחיתה את היצירה, היא הפחיתה את ההפקות החיצוניות. יושב האדון היושב-ראש, וזה מה שהוא אומר. אנחנו מבינים עברית, אני מצטער. הפחיתו 5%, ה-5% זה 30 מיליון, מתוך 60 יורד 30, נשאר לו 30. אני צודק, אדוני היושב-ראש?

לא.

אז יש לך 60 מיליון?

לא אמרתי. אני לא מנהל אתך את העסק.

רק לסיים את הדברים.

משפט אחרון.

לא יכול להיות שאנחנו פה מדברים מהצד, כל מי שרוצה קופץ, ולנו אסור לדבר. זה לא עובד ככה.

הוא נרשם, סליחה.

כי לא ביקשתם רשות דיבור.

אבל גם יהודה לא ביקש רשות דיבור.

איך אתה יודע? הוא רשום.

אבל הוא מתפרץ לדברים שלו.

אני מודה לך על העזרה בניהול הדיון.

הבקשה שלנו ליושב-ראש הוועדה היא לקבוע איזשהו אחוז – לא 36%, אנחנו מבינים איפה אנחנו חיים – שנותן איזושהי הבטחה לתעשייה הזאת. וזה לא בא מבחינתנו לפגוע בעובדי רשות השידור, זה כן בא לעזור לשאר האנשים בתעשייה הזאת. וגם למסך וגם לציבור לא יזיק לראות משהו על המסך.

גדי בן-יצחק, יו"ר ועד העיתונאים.

תודה רבה ליושב ראש הוועדה וסליחה על ההתפרצויות, אך העניין הוא לא רק בדמינו, הוא גם בדמים. שמעתי את הסקירה של חבר הכנסת כבל, ואני חייב להגיד שהיא תעזור לי להעמיק את העניין. מה שאמרתי בהתפרצות הקודמת שלי, ועוד פעם סליחה שהתפרצתי, זה שאני רואה פוליטיזציה בעצם העובדה שתקציב רשות השידור יורד. תקציב רשות השידור – שמוסכם על הוועדה, לפי מה ששמעתי עד עכשיו, שזה השידור הציבורי בארץ ישראל – ירד ב-50%, ואפילו יותר מזה, ריאלי מ-2004 ועד היום. לא ירדו המטלות, לא ירדו העובדים.
אם מדברים על העובדים, כלבי הדמוקרטיה רבים ביניהם כאן, ואני רואה איזושהי שביעות רצון גם בציבור וגם בציבור הנבחרים. מה לעשות? כשאנחנו רעבים, וכשאנחנו לא יכולים לעשות את מלאכתנו כי צריכים להגן על מקום עבודתנו, עוסקים בזוטות. אז אנחנו רבים בינינו, אבל העיקר הוא שהיינו רוצים לעבוד. כדי לעבוד צריך כסף. כדי לעשות חדשות צריך גם להפסיד כסף. זו מסקנה של מחקר שהוציא מרכז המחקרים של הכנסת. זו לא דעתי. לעשות חדשות זה עסק מפחיד. מפחיד ומפסיד. גם ראיתי כותרת השבוע, שתקציב החדשות בערוץ-2 יורד ב-7-5 מיליון. מעניין למה.

תוכל לפרט, מה החלק של החדשות בתקציב?

מה החלק? את זה יגידו לך המנהלים, אבל זה תמיד הרבה, כי לעשות חדשות עולה הרבה כסף.
לעניין היצירה, התפרצתי מסיבה אחת פשוטה. עובדי הטלוויזיה הישראלית – ואני במקרה עובד ב"רשת ב'" של "קול ישראל", ומקובל על כולם שאנחנו יעילים, עובדים – הקיצוץ שדובר עליו קודם, 43% מכוח העבודה ברשות השידור – אני חתום על העניין הזה שנקרא רפורמה – הוא רוחבי. לא חשוב איפה אתה עובד, אתה יורד כך. הממשלה הסכימה על זה, והעובדים הסכימו על זה לפני שלוש שנים, ואנחנו חתמנו על הסכם התייעלות ורפורמה לפני שנה. מי לא עשה את השיעורים שלו? בית המחוקקים. אין חוק חדש. יש לי ביקורת קשה על החוק הזה. בין היתר, הוא לא שקוף. החוק שאנחנו דנים עליו, התיקון הזה, לא ראיתי אותו בשום מקום בינתיים באופן מלא כטיוטה, מההתחלה ועד הסוף. יכול להיות שמקצוענים מבינים את זה, הציבור לא בדיוק מבין.

נחזור לעניין השיעורים שאנחנו עשינו כעובדים, והמחוקק והממשלה לא עשו. איפה האיתנות הפיננסית, איפה התוכנית העסקית של רשות השידור? איפה המבנה של רשות השידור – פיסי, בניינים? מבנה לשידור אין. איפה החוק החדש? אין. מה יש? הסכמה של העובדים לשכב על הרצפה. אנחנו שוכבים על הרצפה, אבל גם משם, כדי שנשדר, צריכים כסף. כל עובד בכל עירייה נחשלת או בכל מפעל ציבורי נחשל קיבל 7%-5% פיצוי שחיקה. אנחנו לא, כי הרפורמה לא יצאה לפועל. למה? הנהלה אין לנו כמו שצריך דורות של ממשלות. לעניין הזה כולכם אותו דבר. זה מאוד טוב שיהיה לי מנהל זמני. מנהל זמני הוא מנהל נחמד. עכשיו מביאים לי מנהלים לא זמניים, ואז כולם צועקים שהם פוליטיים. מה זה פוליטיים? לא צריך שיהיו פוליטיים. אין להם כסף. הם לא יכולים לעשות כלום.

גם למדו בקדנציה הקודמת ברשות השידור טריק חדש. יש לי מעל ההנהלה גם מועצת מנהלים. זה נקרא ועד מנהל. הם היום מכתיבים את הכול. הם לא פה. שמעתם שאמרו כאן היושב-ראש והמנכ"ל: קיבלנו החלטה של הוועד המנהל, ונבצע אותה. איפה הם? אני לא ראיתי אותם. אני יודע שהם מתכנסים בתל-אביב. עיר נחמדה, באמת, עיר ללא הפסקה. לא בירת ישראל, ולא מרכז רשות השידור.

את ירושלים ממדרים.

יש הנחיה שלעובדים אסור להגיע אליהם. אני יושב-ראש ועד, אני עובד ברשות השידור קרוב ל-40 שנה, אני ממושמע, לא הגעתי אליהם. אבל האם הם יודעים מי אני? לא. הם יודעים מה אני חושב בשם העובדים? לא.

וחזרה אליכם. אני מודה ליושב-ראש על הזמן, זה באמת הרבה, ואני מניח ששכחתי חלק מהדברים שרציתי להגיד. העיקר הוא שמי שרוצה שידור ציבורי טוב, שישלם. מי שהחליט ששידור ציבורי טוב הוא שידור בהפרטה – נוציא החוצה עבודה מעובדים עבריים, כדי לתת לעובדים עבריים אחרים, בתנאי שהם לא יהיו מאורגנים – אמר מה הוא רוצה. זאת החלטה פוליטית – אגב, לגיטימית – אבל צריך להגיד אותה בעברית פשוטה.

למה אתה אומר שהם לא מאורגנים?

אם אתם מאורגנים, הייתי רוצה לראות את האיגוד האמיתי שלכם, עם הבחירות. איפה השכר הקיבוצי שלכם?

אתה לא שומע אותנו? אנחנו לא בסביבה?

לא נפתח כאן דיון פוליטי משני על מה זה ארגון עובדים.

אתה חושב שהכול צריך להיות בבית?

אתם לא עוזרים אחד לשני.

הם מחליטים לתקוף. אנחנו אומרים שאנחנו לא נגדם, והם רוצים לגמור הכול בבית.

מה זה לא נגדי? תיקון לחוק רשות השידור, שאמור לתת שידור ציבורי במדינת ישראל, שאומר שהתקציב יורד כל שנה – בהתחלה 15%, 10%, ואחר כך 5% open ended, ואתם מדברים על תיקוני חקיקה. על פי החוק הקיים, אדוני היושב-ראש, שאנחנו רק מתקנים אותו קלות עכשיו – לא אני, אני רק עד לעניין הזה – תוך מספר קצר של שנים אצטרך לשלם מתקציב רשות השידור 5% כדי שאמשיך לשדר, כי הרי זה open ended.
מדברים על איך יעשו רפורמה. מי יכול לעשות רפורמה בתנאים האלה? 40% מהשכר האמיתי של עובדי רשות השידור בממוצע הוא שכר פנסיוני. זאת אומרת שאם אני אקבל פנסיה של 100%, וכך אני אקרא בעיתון, ברפורמה, אני אקבל 40% ממה שאני מקבל היום. יש אנשים שיוצאים לפנסיה מרשות השידור ב-3,000 שקל. נקדימון רוגל לא רעב ללחם, אבל היה קרוב לזה. הוא היה סמנכ"ל. זה המצב. בגלל זה הלכנו לרפורמה הזאת. אחד, כי אני רואה בשידור הציבורי שליחות, ורציתי שזה יימשך. שניים, מכיוון שאין ברירה.
ומי לא עשה שיעורים? כנסת ישראל לא גמרה את החוק, ואנחנו מדברים על דברים לא בדיוק שקופים, שאני לא בטוח שאפילו כל מי שנמצא בחדר הזה יודע במה מדובר. ממשלת ישראל לא עשתה סדר בעניין הפיננסי, וההסתדרות משום מה לא פה. הם רצו איתנות פיננסית. לא שמעתי אותם, הם גם לא בדיון הזה. מעניין למה, אגב לאיגוד מקצועי, ואיגוד מקצועי זה אומר הסכם קיבוצי. אם לא, זה באמת גילדה או מועדון חברים. יש לנו גם כן כמה. אחד מהם בתל-אביב. אגודת העיתונאים בתל-אביב. תודה רבה.

יש לי הרגשה שהוא לא בא מטעם העובדים כדי להגיד את מה שהוא אומר. לא יכול להיות של-4,000 עובדים אין זכויות סוציאליות.

תודה רבה. דביר בנדק, יו"ר שח"ם – איגוד שחקני המסך.

ראשית, אני רוצה להגיד שעובדי רשות השידור קדושים בעינינו. אסור לפטר אף אחד מהם, אין שום סיבה לפטר אף אחד מהם. הצעקות של עובדים ושל ראשי ועדים כאילו ה-174 מיליון שקלים שצריכים ללכת ליצירה באים על חשבונם זו שטיפת מוח שהם עברו בתוך המוסד שהם עובדים בו. זה לא נכון. 174 מיליון שקלים לפי התקציב של רשות השידור היו צריכים לצאת ליצירה. יושב-ראש רשות השידור מדבר במיליוני שקלים כי זה מביש לדבר באחוזים. אני הייתי מאוד מתבייש במקומו לדבר באחוזים. אבל אין לא ברירה. יושב לידו מנכ"ל ואומר שיש לו 134 מיליון שקל גרעון כי יש לו עסק מת – חי, סליחה, אבל הוא ימות – אומרים חברי כנסת שהרפורמה לא ריאלית, ואומר ראש ועד בתוך רשות השידור שהרפורמה לא ריאלית. ואנחנו אומרים: אוקיי, בואו נלך ל-2012, אבל ב-2012 למרות המתווה, שדרך אגב, זאת פעם ראשונה שאני שומע על המתווה של הבראה תוך ארבע שנים. מילא אם הוא היה מגובש בתוך החוק אפשר היה לדבר עליו, היינו קופצים עליו – אני מתאר לעצמי, אני לא יודע אם חברי.

אבל הייתם פה כשדיברו על הרפורמה שלוש שנים. הייתם פה לפני חצי שנה שנאמר רק 25 מיליון. שקלאר אמר את זה, לא הם.

מבחינתי הוועד המנהל שלח אותו.

התחלתי בלהגיד שאני מאוד מכבד את מקומך ואת מקצועך ואני לא רוצה שיפטרו אותך. אני רוצה שרשות השידור תבריא יחד אתך וגם תספק יצירה, היא לא יכולה להביא רק אותך. יש 7 מיליון אזרחים במדינת ישראל שהורדמו, משלמים מס רשות השידור, לא אגרת רשות השידור, לא מקבלים שום תמורה, ואנחנו יושבים פה ורוצים לאשר את זה.

אל תגזים.

אני רוצה להגזים עכשיו. קצת להגזים.

אם הם רק משלמים אגרה - - -

לא משנה. אבא שלי לא משלם כי הוא נכה צה"ל. אני משלם. אנחנו משלמים והורדמנו. התרגלנו לזה שיכול להיות שלא נקבל כי יש בעיה, כי צריך להחזיק עובדים, וצריך להחזיק בניינים. מה זה הדבר הזה? איך אנחנו מעזים בכלל לחשוב לקיים את ההנחה הנוראית הזאת השנה בלי לדעת שזה הולך להשתנות בשנה הבאה? אז יהיו 60 מיליון במקום 25? איפה ה-174?

אתה בכלל לא מדבר על ההורדה של 5% ממה שגם אתה צריך לשלם.

שיוסיפו לכם כסף. בשם מי אתה מדבר?

לא באנו לדבר על ההפחתה של ה-5%. באנו לדבר על זה שכולנו יחד הורדמנו ואנחנו לא רוצים להיות רדומים יותר.

אנחנו נגד האגרה. לא שמעתי אותך מדבר נגד הורדת האגרה בכלל.

תודה. דני זקן, יו"ר אגודת העיתונאים.

אני מסכים לגמרי עם הגישה שאומרת שאנחנו באותו צד. כולנו בעד היצירה והשידור הציבורי. הבעיה היא שאנחנו מנסים לחלק עור דב שלא רק שלא ניצוד אלא אפילו לא נולד לדעתי. המבנה של הרפורמה טכנית, כמי שעסק בהסכמים של הרפורמה, אכן יש בהסכמים של הרפורמה התייחסות לעניין שינוי המתווה של ההוצאות על הפקות החוץ. הוא באמת משתנה. נדמה לי שזה 60, 120, ואחר כך חוזרים להמשך. זה לא מופיע בחוק, זה מופיע בהסכמים. מישהו בדרך לא עשה את הקישור, אבל זה צריך להיעשות, והסיבה היא פשוטה. זה גם סוג של תיקון, כי ה-200 מיליון, איך שלא מסתכלים על זה, מתקציב של 850 או 900 מיליון שקל, זה קצת בעייתי, נגדיר את זה כך.
צריך להוציא החוצה, וצריך לאפשר גם מגוון דרך היוצרים והמפיקים, שדרך אגב אגודת העיתונאים מייצגת חלק מהם, ופה אין באמת ויכוח בינינו. אבל בכל מקרה מה שיינתן החוצה לא צריך להיעשות על חשבונם של עובדי רשות השידור, לא צריך להיעשות תוך פגיעה באנשים עובדים, ועובדים ברשות. דביר קצת הגזים באמירה שאין תמורה ויש בהחלט תמורה לאגרה, בוודאי ברדיו, ובמידה פחותה אולי בטלוויזיה, אבל כדי להפוך את השידור הציבורי הטלוויזיוני לאמיתי צריך את ההסכמים האלה של הרפורמה. צריך להכניס אותם כי הם אלה שמבריאים את השידור.
לא יהיה מימון לרפורמה בחודשים הקרובים. חבר הכנסת שי, אמרת שלא יהיה בשנה הקרובה. כולי תקווה שנבואתך לא תתגשם, כי אם לא, זה לא רק שלא יהיה שידור ציבורי, לא רק שלא יהיה כסף לנו, לא יהיה כסף להם. לא יהיה כסף לאף אחד.

לא בהתבסס על הנדל"ן. מקורות אחרים – אדרבה.

האוצר נותן 60 מיליון. כל היתר זאת הלוואה מסחרית. עובדי רשות השידור והציבור ישלמו לאוצר כדי לתת כסף לרשות השידור, שצריכה לשלם לעובדים את הפנסיה שנגזלה מאתנו.

אתה מתווכח עם מי שמסכים איתך. אתה נשמע קצת מוזר.

גם אם אני נשמע כקוטבי זה לא כך, כי אני שומר על יצירה עברית.

גם אם הוא אתך, הוא תמיד כך.
השורה התחתונה היא – ונחזור על זה בכל אמירה וישיבה – חייבים למצוא את המימון הזה. זו גם עבודה שלכם כמי שמפקחים על העניין הזה בקואליציה, אתם לא יכולים להתחמק מזה, לדאוג שיהיה את המימון. אמר קודם המנכ"ל, שהאוצר הבטיח את הכסף ולא הביא. זה חצי נכון.

נכון לחלוטין. למה חצי נכון?

הכסף הזה הובטח גם על-ידי שר האוצר, גם על-ידי ראש הממשלה, שנסוגו בהם לאחור ורוצים שזה ייפול על הנדל"ן. יכול להיות שזה אפשרי, לא יודע. מה שאמרתי אתמול אני חוזר גם היום: המימון הזה מהנדל"ן חייב לבוא עם תוכנית עסקית מסודרת לאורך שנים כדי שתהיה איתנות פיננסית, כפי שאמר חבר הכנסת כבל, לאורך שנים.
החטא האחרון הוא ההפחתה הזו של ה-5%. לא מובן, לא ברור. לא יודע איך אפשר בכלל להציג את הדברים בצורה כזו, להגיד לרשות השידור: לא רק שאנחנו לא מממנים את הרפורמה, לא רק שתסתדרו לבד עם הנדל"ן, אנחנו גם מפחיתים לכם 5%, ולא רק השנה, לעוד שלוש שנים לפחות לשנים הקרובות. זה פשוט בלתי אפשרי. לא מובן. 2 מיליארד שקלים הופחתו מתקציבי רשות השידור מאז שנת 2004. זה מה שתקע אותנו, זה מה שגורם לכך שאין כסף ליצירה מבחוץ, זה מה שהצריך את הרפורמה הזאת. אז להוריד עוד 5% עכשיו, לא יודע איך אתם יכולים להצביע בעד הדבר הזה, חבר הכנסת כרמל שאמה, חברי הקואליציה בכלל. לא יודע איך תעשו את זה, ותוכלו להגיד מצד שני: אנחנו בעד השידור הציבורי.

- - - רגל אחת ולירות לרגל השנייה.

איך שהשידור הציבורי נראה היום, לא בטוח שכולם בעדו.

אחרי שייבשו אותי והורידו לו את התקציבים, אז בוודאי שיהיה קשה מאוד לעשות אותו. אני מקווה שעל הרדיו אני חושב קצת אחרת.

זה לא שידור ציבורי אמיתי. לא, הרדיו זה אחרת.

הבעיה היא לא השידור הציבורי אלא מה שאתם נותנים לציבורי.

ובכל זאת, גם הטלוויזיה – ייבשו אותה. פשוט אין אפשרות ליצור טלוויזיה נורמלית עם התקציבים שנותרו.

אוקיי.

כבוד היושב-ראש, זה יגיע גם לרדיו, בקיצוצים הרוחביים האלה. הסוס הזה התרגל לא לאכול. אני יודע כמה כתבים יש לי כל יום להוציא החוצה, ואיזה סלטות באוויר אני עושה. אני רכז כתבים היום. אני יודע מתי אין לי להוציא כתב גם למשימות שהן חובה כמו לכזה דבר, כמו להצבעת ראש ממשלה בקלפי. אין. ואחר כך אומרים: אתם לא נמצאים. אני יודע כמה אנשים יש לי היום פחות ממה שהיו לי לפני 11 שנה, כשהתחלתי לרכז. זה ברדיו. אני גם מבין את ההנהלה שלי, לא שאני מסכים איתם. הם צריכים להבריא את הטלוויזיה. כולם צוחקים על הטלוויזיה העברית, אז מורידים מהרדיו. מגיעים להסכם הבראה, ומורידים 43% מכל המקצועות – עיתונאים כמנהלים כטכנאים. גם את זה רצינו ולא קיבלנו, כי עוד פעם, לא חוק ולא איתנות פיננסית.

אם חסרים לכם היום אנשים, אז איך הסכמתם לפיטורי כל כך הרבה אנשים? איך תתפקדו אחרי זה?

הכריחו אותנו. אי אפשר יהיה לתפקד.

כשהאוצר יושב פה, ואני שומע את מה שאומרים פה גם היוצרים העבריים, אז אין ברירה, העיקר שהעסק יהיה יותר טוב. גם זה לא זז. מה שאמרתי עכשיו אמרתי בישיבות אחרות. יש פרוטוקולים.

תודה. משה שגב, ועד ההנדסאים.

אני נותן את רשות הדיבור לפני ליעקב.

לא לפניך, אתם שניכם מוועד ההנדסאים. אני מקווה שאתם לא חושבים שונה.

לא, אנחנו לא חושבים שונה.
העוגה היא אותה עוגה. כל תקציב רשות השידור הוא אחד. הולכים 170 למקום אחד, זה בא על חשבון משהו. כל תהליך הרפורמה שלנו החל אחרי שהיוצרים עשו מהומת אלוהים, לקחו שליש מהתקציב. אני רוצה להבין, 40% מהעובדים הולכים הביתה, 700 איש מאתנו הולכים הביתה כדי לממן עובדים חיצוניים. הם אומרים שהם מאוגדים. אולי הם מאוגדים, אבל מי שהם יעסיקו לא מאוגד. לשמה זה הולך.

באה הממשלה, לוקחת כסף מרשות השידור, ובמקום זה אתה עושה מלחמות העובדים. אני לא מבין את זה.

לשם הולך הכסף. מעבר לפיטורי העובדים, אנחנו הסכמנו, ויושב פה האוצר, ש-10% מהשכר שלנו יקוצץ ברפורמה. לי אישית ירד 18% בשכר, כדי לממן את כל הירידות שכר. לא ראינו ועדי עובדים או עובדים מאורגנים בארץ שמסכימים להורדת שכר. אנחנו שם, ויש פה נציג אוצר שיגיד. ו-40% מהעובדים הולכים הביתה.

43%.

השכר שלנו מקוצץ, וחסר רק סעיף אחד, איתנות פיננסית. היינו בישיבה שהיה בה עופר עיני וכל ראשי האוצר. הסעיף הראשון שהתחיל את כל המהלך היה התחייבות לאיתנות פיננסית. בלי זה הם לא היו ממשיכים, פשוט לא היו מתחילים את הרפורמה. אחרי לילה שלם שישבנו שם, ברגע שהיתה איתנות פיננסית, הסכמנו למתווה הלא קל הזה של הרפורמה. לא קל לפטר. אני צריך לשלוח אנשים הביתה. אתם אומרים או כותבים את זה, אני צריך להתמודד עם 700 משפחות שהולכות הביתה עם ילדים והכול.

780.

ואחרי כל זה חסרה האיתנות הפיננסית. אז מה עשו? פתאום מצאו רעיון גאוני – מכירת נכסים. מה זה מכירת נכסים? למכור את הבית שלך, עבור מה? עבור תקציב. תבינו, 300 מיליון שקל זה בעצם פחות משליש מתקציב רשות השידור. עבור שלושה חודשים של פעילות אתם מוכרים את הבית. אני רוצה לראות אתכם מוכרים את הבית שלכם תמורת פעילות של שלושה חודשים. אתם לא תעשו את זה בחיים. מאיפה נוצר הרעיון הזה של למכור את הבית?

מהוועד המנהל.

הבית שלי נמכר, ואז מה? איפה אני נמצא? אתם לא מבינים מה זה אולפן? עכשיו אנחנו בונים אולפן. אנחנו משקיעים עכשיו בשביל אולפן 20 מיליון שקל.

איפה?

בירושלים, ברוממה. דחפורים עובדים, בונים את האולפן. וזה כלום, זה כסף קטן. 300 מיליון שקל הולכים להשקיע בציוד, ועבור מה אתם מוכרים ב-300 מיליון שקל בניין עם אולפן? בשביל להרוס אותו ולבנות אחר כך אחר בעוד 500 מיליון שקל. אתם לא יודעים על מה אתם מדברים. תיכנסו לראות את המספרים, תלמדו את העסק, ואחר כך תחליטו החלטות.

חבל שהשר הממונה לא שומע את כל זה. כי זה ניהול כושל.

הוא לא רוצה לשמוע. הוא שמע.

אדוני, אף אחד לא מוכר לך את הבית. אני לא חושב שהבעיה של רשות השידור זה אם יש לה נדל"ן או אין לה נדל"ן. אם יש לה נדל"ן במאות מיליוני שקלים – ואם זה 100 או 200 או 300 זה לא משנה – היא לא צריכה להחזיק בו. היא יכולה להשכיר אולפנים. העיקר שתהיה לה איתנות פיננסית. היא לא חברת נדל"ן. גם משרדים ממשלתיים יושבים במקומות מושכרים, ולכן לא צריך להתרגש מזה. מה הברירה? ללכת ולהגדיל אגרה?

אדוני, ברגע שאתה משכיר אתה יודע שחלק גדול מהתקציב שלך הולך להשכרה. כשאתה שוכר אתה גם לא יכול לבנות אולפן.

איך זה מוסיף לאיתנות הפיננסית?

לערוץ-10 וערוץ-2 יש נדל"ן?

בגלל זה הם נמצאים במצב הזה.

בוועדת הכלכלה להגיד למכור את הנכסים תורם לאיתנות פיננסית?

תמכור את הכנסת, תממן את ה - - -

כל אחד והבנתו הכלכלית. אני לא מבין הרבה ברשות השידור, אבל בבסיס של עסק, רשות השידור צריכה להיות יעילה, היא צריכה להיות חזקה פיננסית, היא לא צריכה נדל"ן, אני אומר לך. כי הנה, יש לכם הרבה נדל"ן, ונדל"ן יקר, ודרך אגב, הוא מבוזבז גם כנדל"ן, כי במגרשים האלה בתל-אביב או במרכז ירושלים אפשר לבנות מאות יחידות דיור או שימושים אחרים. אתם יושבים בשטח מאוד מצומצם.

קיבלנו את שערי-צדק.

יש שמה מאות מיליונים שקבורים באדמה, שאף אחד לא משתמש בהם. אתם לא מקבלים על זה תשואה, אתם מאבדים את זה, הציבור מאבד את זה, ולממן את זה בגירעונות או בעליית אגרה זה דבר לא נכון. מה שצריך כן להבטיח - -

שייקנו עם זה משהו אחר.

- - שלרשות השידור יהיה תקציב מאוזן, שיהיו לה מקורות הכנסה יציבים ושהיא תדע לייצר תוכן שהציבור אוהב ורואה. זו נוסחת ההצלחה של רשות השידור והשידור הציבורי.

שערי-צדק.

עובדה, יש לכם נדל"ן, ואתם פושטי רגל. יש לכם נדל"ן שאין לאף אחד. לחברות נדל"ן אין נדל"ן כזה.

היוצרים יכולים לחלום על ה-174 מיליון שקל האלה עוד הרבה שנים, אם לא יהיה לנו נדל"ן שלנו.

ברור. הרי אתם מפריטים, מורידים את האגרה. אתם גומרים את השידור הציבורי, ומדברים כאילו אתם מסדרים את זה.

השכירות של השטחים שלכם היא שולית.

למה?

כי אתם מחזיקים אדמות מאוד יקרות, שלא מנוצלות. אתם יושבים בתל-אביב עם שתי קומות. אפשר לבנות שם 40 קומות. עם כל הכבוד, אני חבר כנסת, הייתי לפני כן שמאי מקרקעין. אתם יודעים לייצר,לצלם ולשדר. תאמינו לי, המבנה הנדל"ני של רשות השידור הוא בזבוז משווע של משאבים ציבוריים.

הם לא מנהלים את זה. הממשלה והרשות מנהלת את זה.

זה לא שמוכרים לכם את הנדל"ן ולוקחים את זה לממן, נניח אפילו את סל התרופות, מטרה נעלה. לוקחים את הנדל"ן, מממשים אותו, ומשאירים את הכסף אצלכם. אתם רק לא צריכים להיות בעלי נדל"ן.

אבל הוא מממן את הפורשים, אדוני. שהמדינה תיקח על עצמה את הפורשים, אדוני.

אתם, העובדים, הסכמתם, שהרפורמה, שאחת הרגליים שלה היא פרישה של מאות עובדים, היא הבסיס ליציבות העתידית שלכם. אם תמשיכו עם מנגנון מנופח כזה, עם 1,700 עובדים, אז כנראה שאין לכם התכנות כלכלית.

אנחנו חתומים על 43% שהולכים הביתה. במקרה הממשלה לא הביאה את הכסף שהבטיחה גם לנו וגם להסתדרות, וגם לא חוקקה את החוק.

אין ויכוח שברפורמה אתם השלמתם את החלק שלכם, והממשלה לא עשתה את מה שהיא צריכה.

ובינתיים לא קיבלנו אפילו פיצוי על שחיקת שכר. ואנחנו מקבלים ביקורת על שידורים לא טובים. זה ממש לא פייר.

חברים יקרים, סליחה, אנחנו באנו לעזור, ואתם מתווכחים ביניכם כמו איזה תגרנים.

לא מתווכחים בינינו. אתה לא היית. אנחנו מסכימים.

אני הייתי בדיון באולם אחר? מה אתם בכלל מתווכחים? אתם עכשיו מנהלים את הרפורמה? יש כאן הסכמה סביב עניין אחד – שהמדינה צריכה להביא את הכסף לרפורמה. בשאלת מכירת הנכסים צודק היושב-ראש. אין שום הצדקה. אלא מאי? אני מבין אתכם מצד אחד. אתם אומרים, ובצדק, שההתנגדות איננה נובעת מהתנגדות עקרונית למכירת נכסים, אלא כל עוד אתם לא רואים את הרפורמה, וכמו שאומרים הגששים: כמה cash ביד - - -

לא רק, סליחה. אתה מפרש אותי. אני יכול להגיד לך מה אמרתי.

אני לא מפרש אותך, בחייך בוודאי.

תודה רבה.

אני מנסה לומר לך את מה שאני לפחות הבנתי, כמי שהוביל את זה בזמנו. מכירת הנכסים אמורה לייצר איתנות ולבנות בית חדש לרשות השידור. ובכל הכבוד, בזה אדוני צודק לחלוטין. אלא שאם ימכרו את הנכסים האלה לפני שהרפורמה תתבצע, והעובדים יימצאו באיתנות כלכלית - - -

חבר הכנסת כבל, אני חייב לעצור אותך. לא שמת לב, אבל בתחילת הדיון ביקשתי בקשה לדיון מחדש בסעיף הזה שמתיר מכירת נכסים. הנוסח הממשלתי דיבר על כך שתותר מכירת נכסים באישור השר הממונה. אני רק רוצה להוסיף בלם של הכנסת על הנושא הזה, ואז יהיה לנו שיקול דעת.

מאה אחוז. תוספת חשובה.

אבל הוא לא דן בזה.

בטח שדן בזה.

ידונו בזה ביום שני, מכיוון שהבקשה לדיון מחודש הוגשה רק עכשיו.

אפשר אולי לסגור את הכסף בבנק.

על מה הוגשה בקשה לדיון מחודש?

אדוני היושב-ראש, אני עוד לא דיברתי, אני פה שעה שותק.

חבר הכנסת נסים זאב עוד לא דיבר.

כרמל, אני רוצה לשאול שאלה. אני רוצה לדעת אם אפשר על הנושא הנידון להכליל נושא חדש.

איפה?

על הנושא הזה שמדברים עליו.

על מה?

על זה. הנייר הזה. למה זה לא נושא חדש?

אתה רוצה לטעון "נושא חדש"?

אני רוצה לטעון "נושא חדש", בדיוק כך. אני רוצה לשמוע למה לא.

אוקיי, נעביר את זה להחלטת ועדת הכנסת.

זה אוטומטי עובר?

כן. אני אביע את עמדתי כמובן מבחינה משפטית בפני ועדת הכנסת.

יש פה משהו הזוי בכנסת, אני חייב לומר. אם יש רפורמה עם 100 סעיפים, על כל סעיף אני אטען מתי שאני ארצה "נושא חדש", והדיון יופסק? יש בזה היגיון?

ככל שמציעים הצעה חדשה שאיננה כלולה בהצעת החוק המקורית, יכול חבר כנסת או נציג ממשלה לטעון "נושא חדש", ואז ההכרעה עוברת לוועדת הכנסת.

זה עובר לוועדת הכנסת.

אבל אין בכך כדי להפריע להמשך הדיון.

אין בעיה.

אפשר לדבר, אבל אני טוען שזה "נושא חדש". לא ראיתי שהוא עלה בעבר. הוא נדחף הנה כתוצאה מכל מיני נסיבות ששנינו מכירים אותם. אז שקודם כול ועדת הכנסת תיתן את דעתה על כך, בבקשה.

הרי ועדת הכנסת בסופו של דבר תכריע לפי מה שהקואליציה רוצה.

בשיטה הזאת כנראה לא נגיע רחוק בשום עניין.

אז אתה אומר, שישר ניגש להצבעה.

לא, בוא נקיים דיון פנימי.

אני אגיד לך מה יהיה. אני אתמול ניסיתי לשכנע כמה מחברי הקואליציה שהבקשה של איתן כבל היא לא "נושא חדש", ושלא יטענו ל"נושא חדש". הרי סוג של טריק תקנוני. מבקשים "נושא חדש" באופוזיציה על משהו שברור שלא יוגדר כ"נושא חדש", ויישאר פה. אני אתמול בזבזתי שעות, וחבר הכנסת כבל יודע את זה - -

אמת.

- - שלא יסכלו את הבקשה שלו לעזור לערוץ-10 כ"נושא חדש", שלא יעשו את הטריק הזה.

אל תחבר לי את שני הדברים.

אני לא מחבר.

מה שהוא אומר כאן, ואני מרשה לעצמי לעזור לו בעניין הזה, אי אפשר לעשות למקוטעין, כמו שאומרים בגמרא.

יש דבר אחד בו כולנו מאוחדים, ולא נרחיב בנושא הזה.

אפשר אולי להפריד את הנושא של מכירת הנכסים מהרפורמה?

איך? אומרים לך, שזה התנאי לרפורמה.

אין קשר בכלל ביניהם. תפרידו את הנושא של המכירה מהרפורמה.

תודיע לי בהמשך, אם אתה עומד על הטענה או לא.

תחשוב על זה.

בסדר.

במידה וימכרו וייצרו קרן קיימת עבור רשות השידור בכל המטלות שיהיו עליה בשנים הקרובות. מכירת הנכסים זה דבר אחר. מימון הרפורמה צריך להיעשות כמובטח על-ידי משרד האוצר, על-ידי המדינה. וזה מה שהובטח לנו.

אתה יודע להגיע להסכמות עם האוצר על הנושא הזה?

אני חושב שהשר הממונה, אם היה רוצה, היה יכול להגיע.

בדיוק על זה חתמנו, לא על שום דבר אחר.

חבר הכנסת נסים זאב, ואחרי זה נציג האוצר.

תודה רבה. אני אומר שיש כאן שתי פעולות קשות. מצד אחד קיצוץ כל שנה ב-5%, ומצד שני רוצים להעלות את הנושא של היצירה. אני מבין שיש הרבה יצירות חדשות, "חדשים מקרוב", וזה חשוב, אבל זה בא על חשבון העובדים, חד-משמעית, ואז יש את האילוץ של מכירת הנכסים. אני קודם כול חושב שמכירת הנכס, ברמה העקרונית, לא תעלה ולא תוריד, כי בסופו של דבר, אם אתה מדבר על גירעונות, הגירעונות יהיו אם המדינה רוצה לקחת על עצמה באמת רשות ציבורית, היא צריכה לממן את זה, חד-משמעית. אתה לא יכול לקצץ כל שנה, והעובדים צריכים לספוג את המחיר, ומדובר פה על 700, ואני בטוח שזה גם עלול לגדול עוד יותר.

780.

780. אני כבר לא מדבר על "רשת מורשת", שמקופחת לכל אורך הדרך, ושצריכים להעלות את שכרם, אני אומר לך חד-משמעית. היתה הבטחה של האוצר, והאוצר צריך לעמוד מאחורי זה.

מה היתה ההבטחה של האוצר?

היתה הבטחה להשוות את שכרם של "רשת מורשת" כמו - - -

ואת תנאי עבודתם.

למה, הם מופלים לרעה?

ועוד איך.

ועד היום הם מופלים לרעה. יש הבטחה שזה יקרה לקראת 2012, אני אומר לך, על-ידי שר האוצר על-ידי סגן שר האוצר. אני רוצה שהנושא הזה יבוא לידי ביטוי. אין רפורמה רק לחלק מהעובדים. צריך לטפל בחתך, אדוני היושב-ראש.

חבר הכנסת נסים זאב, תרשה לי רק להשיב לנקודה מסוימת שהעלית על הנושא של מתווה הורדת האגרה ב-5% כל שנה. ההורדה הזאת קבועה בחוק רשות השידור. אין כאן החלטה של מישהו שיכול להחליט להפסיק. לצורך זה צריכים תיקון חוק. אם אתה רוצה, אתה יכול להציע הצעת חוק, או תיקון במסגרת ההצעה הזאת.

אני אומר, מאיפה הבעיה נוצרה.

אוקיי.

הוא לא רוצה להעלות את האגרה.

אני לא באתי להעלות, אני רק אומר מאיפה הבעיה הזאת נולדה. מצד אחד, יש הורדה, קיצוץ, יש העלאה של היצירה, שזה חשוב, והם לוקחים 40% במקום 5% לכל שנת 2010. זאת אומרת שמי שמשלם בסופו של דבר זה העובדים. רוצים לפטר פה מאות של עובדים. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב שמחובתנו כוועדה, להפנות את תשומת ליבה של הממשלה הזאת. אם הם רוצים רשות ציבורית אז קודם כול, אני לא רואה איך נושא המכירה יפתור את הבעיה. כי הבעיה היא הרבה יותר אקוטית, הרבה יותר רצינית.

המכירה בליווי רפורמה.

אני לא יודע. אני לא בטוח שזה יפתור את הבעיה. אתה יודע מה? שהמדינה תקנה את הנכס, ותשכיר להם את זה, במקום שהם יעברו כל שנה ממקום למקום. למה שהמדינה לא תקנה את הנכס הזה, במקום למכור את זה לכל מאן דבעי, ולאלץ אותם לצאת מהמקום?

זה שייך למדינה היום.

נכון. אם זה שייך למדינה, שהמדינה תיקח את הנכס הזה, תשלם עליו, אבל תשאיר אותם. לפחות הם יהיו בטוחים במקום שהם נמצאים בו.

חבר הכנסת נסים זאב, אולי נשמע את התגובה של רשות השידור? לעניין "רשת מורשת".

לגבי "מורשת" הוצאנו מכתב לוועדה.

ראינו. אני רוצה שתסביר אותו.

העניין הזה תוקן. זה לא שהם הופלו לרעה. הם הופלו לרעה לדעתי בתשלום השעות, כיוון שהם לא הגישו שעות נוספות. למיטב הבנתי זה טופל. אם לא, אני מוכן לבדוק שוב. אני קיבלתי דיווח שזה טופל, בעקבות הדיון הקודם. גם שלחנו מכתב לוועדה ברוח הזאת.

קיבלנו את המכתב, רק טוענים שזה לא טופל. יכול להיות?

אני אבדוק.

אני יכול לתקן? קודם כול, אני רוצה להגיד תודה רבה ליושב-ראש הרשות, שבאמת לקח על עצמו. עד לפני שבעה חודשים לא היתה שום אפשרות לעובדים של "רשת מורשת" לעשות שעות נוספות. שכר מגוחך. עד היום אנשים שעובדים במשרה מלאה מקבלים 6,000 שקל בחודש ברוטו. הם לא יכולים לעשות עבודה נוספת, ואנשים לא מקבלים את השכר שמקבלים עובדים אחרים ברשות. יש אנשים ב"רשת מורשת" שצריכים ללכת לגמ"ח להביא מזון הביתה. ביום שישי האחרון קיבלתי טלפון מאחד מהעובדים שעובד משרה מלאה, שמתחנן להביא לו אוכל הביתה, כי הוא לא מקבל את מה שהעובדים האחרים ברשות מקבלים.

וכל פעם "מכרו אותנו". ארבע שנים בכל פעם שאני שואל את יושב-ראש האגודה מה קורה אתנו, הוא עונה: תחכה, אחרי הרפורמה. מוכרים לנו לוקשים, צוחקים עלינו בעיניים. עלינו, 20 או 30 עובדים של "רשת מורשת", תקום ותיפול הרפורמה? אנשים מקבלים 6,000-5,000 שקל בחודש בבושת פנים, בהתחננות לקבל את השכר שמגיע להם, ואנשים "מוכרים אותנו". מה יהיה אחרי הרפורמה? ימשיכו "למכור אותנו"? לצחוק עלינו בעיניים? אנחנו בסך הכול מבקשים שוויון בין העובדים.
ואני אומר לכם, שיבורכו המנכ"ל והיושב-ראש, שנתנו לנו אפשרות לעשות עוד שעות נוספות בפועל בכדי לקבל, אבל גם כן בצורה מאוד מוגבלת. עד לפני ארבעה חודשים לא היתה שום אפשרות כזאת לעובדים.

אז זה טופל או לא טופל? אומר היושב-ראש שזה טופל.

זה טופל, אבל לא עד הסוף. זה טופל, אבל אין השוואה.

הכנסנו סעיף בחקיקה הרפורמה, שבקביעת תנאי עבודתם של עובדי הרשות לא תהיה אפליה בין עובדי מחלקות שונות, בכלל זה של עובדי "רשת מורשת", של הרשות לעומת רשתות אחרות ברדיו.

רק שבינתיים הוגשה בקשה לדיון מחדש על-ידי חבר הכנסת אילטוב, והממשלה שמרה לעצמה זכות להסתייג.

הרבה מאוד עובדים ב"מורשת" עובדים שני שליש משרה בכדי לא לקבל שעות נוספות, למרות שבפועל הם עובדים משרה וחצי. הם עובדים הרבה יותר מכל העובדים האחרים ברשות השידור, ומקבלים חלק ממה שהעובדים האחרים מקבלים כי זו חלקיות משרה. ואלה שעובדים משרה מלאה עובדים בעצם שתי משרות, ובפועל מקבלים עבור משרה.

אם אילטוב מסתייג והאוצר מסתייג אני מבין שהולכים - - -

אילטוב הגיש בקשה לדיון מחדש בסעיף הזה.

ואני הגשתי בקשה לדיון מחדש בעניין "רשת רק"ע"? על ה-9 מיליון שהוא רוצה לרוסית?

לא.

אז את אותו דבר שהוא מגיש נגד "רשת מורשת" אני מגיש נגד הרוסים. לא שיש לי משהו נגד הרוסים, אני רוצה שזה יהיה בחוט משולב, שגם הרוסים יקבלו וגם "רשת מורשת".

לגבי "רשת מורשת" יש פשוט שתי גרסאות. נדמה לי שאתה הצעת את זה, אני לא זוכרת כרגע, וזה יעלה למליאה עם שתי גרסאות.

מה אילטוב עשה נגד "רשת מורשת"? אני רוצה להבין.

כרגע יש בקשה לדיון מחדש. הבקשה הזאת צריכה להיות קבועה על סדר היום כשנמשיך את הדיון בהצעת החוק.

אבל מה הוא ביקש? מה ההסתייגות שלו?

הוא לא ביקש כרגע. הוא ביקש בקשה לדיון מחדש, הוא לא אמר מה בקשתו. אינני יודעת.

זה בכל מקרה לא בסעיפים שפוצלו ועולים עד סוף השנה למליאה. זה שייך לסעיפים שנשארים בוועדה לדיון.

נו, אז מה? זה טוב או רע? אני לא יודע מה את אומרת.

זה תלוי מתי הוועדה תסיים את דיוניה ביתרת החוק. החוק פוצל אתמול.

אני רוצה לבקש לרשום, שאם יש דיון חוזר על "רשת מורשת", אני רוצה דיון חוזר על "רק"ע".

בהנהלת הקואליציה יהיה לך יותר קל לדון בעניין.

אני לא יכול לאפשר שלעולים הרוסים, שמגיעה להם לדעתי הזכות לקבל רשת, וליהודים, שרוצים "רשת מורשת", לא מגיע.

זה מכעיס אותי מאוד. כל אחד מתייצב פה עם הפינה הקטנה שלו. יש לנו אינטרס כללי ברשות השידור. אף אחד לא מתנכל ל"מורשת" או לשידור ברוסית.

אבל זה חלק מהכלל זה חלק מהכלל. אתה לא יכול להפלות.

אתם מסתכלים רק על - - -

אתה לא מבין למה?

זה חלק מהציבור.

אבל תביעו דעה כללית, שנוגעת בכלל למצב השידור במדינת ישראל.

מדברים גם וגם.

בסדר.

מי שמופלה לרעה זה אנחנו. מי שלא מקבל את מה שאחרים מקבלים, זה אנחנו.

אני לא אומר שאתם לא צודקים, אבל אי-אפשר לבוא כל פעם עם איזה תיק קטן מהבית רק לנושא הזה.

חבר הכנסת אייכלר, יש שני נושאים. יש את הסעיף הכללי של אי אפליית עובדים, כשמתייחסים במפורש, בין היתר, לעובדי "רשת מורשת". זה נושא אחד. נושא אחר הוא הקצאת כספים בתקציב רשות השידור לטובת רשתות מסוימות. הוועדה החליטה, שבמסגרת הסעיפים שיועלו לקריאה שנייה וקריאה שלישית בשבוע הבא יועלה גם סעיף שמדבר על הקצאת הכספים, לא על הנושא הכללי.

למי? למה?

והקצאת הכספים מדברת על: לתחנות רדיו המיועדות לשידורים ברוסית, לתחנת רדיו המיועדת לשידורים באמהרית, ובהתאם להצעתו של חבר הכנסת אייכלר, גם סכום שמיועד לשידורי מורשת ישראל. לחלק הזה לא היה רוב. הקולות היו שקולים. אילו ההצבעה היתה נערכת היום ההצעה לא היתה מתקבלת, בהתאם לתיקון התקנון, אבל מאחר שההצבעה היתה לפני תיקון התקנון, לפני תחילת המושב הנוכחי, אני אעלה למליאה שתי גרסאות. גרסה ראשונה עם הנוסח הזה, וגרסה שנייה ללא הנוסח.

אני מבקש לרשום אותי. אפשר להירשם?

למה?

להכניס את "רשת מורשת" בהצעה הזו כמסתייג.

לא, גמרנו. זו גרסה שכבר לא מופיעה עם שם.

אבל אני אז הופעתי פה, ואני דיברתי על "רשת מורשת", ודרשתי את זה בדיוק. לפני מספר חודשים.

חבר הכנסת נסים זאב, כשאני מניחה הצעת חוק הצעות שהתקבלו, שהולכות להיות חלק מהחוק, אני כבר לא נותנת אותן עם שם.

היחידים שייצאו מפה עם כסף זה רשת מורשת. אף אחד אחר לא ייצא מפה עם כלום.

רק על הסתייגויות אני רושמת. זה לא יופיע כהסתייגות, זה יופיע כהצעת חלק מהחוק.

אז אני רוצה שזה יופיע כהסתייגות.

מה יופיע כהסתייגות? שלא יהיה כסף?

שיהיה כסף.

אני לא יכולה, אם זה מופיע כחלק מהחוק. אני לא כותבת בחוק.

אבל את עושה דיון חוזר?

אין דיון חוזר. אף אחד לא ביקש על זה דיון חוזר.

את אומרת שאילטוב רצה דיון חוזר?

לא, הוא ביקש על הסעיף השני, של אי האפליה. זה מה שאני מנסה לומר, זה שני נושאים שונים.

אני רוצה להגיב לגבי נחמן שי.

כרמל, העיקר שנפתור את "רשת מורשת", והכול בסדר.

נא לא לזלזל בבעיה של אף אחד.

לא, זה הדבר היחידי שייפתר פה היום, זאת הבעיה.

שמעת פעם על מושג שנקרא "כבשת הרש"?

כן.

אז זהו. דיברתי אתמול על העניין הכללי של רשות השידור, אני לא יודע אם נחמן שי שמע. אני מדבר תמיד על הציבור הכללי. אני דואג לשידור הציבורי, כי אני רוצה שיהיה שידור ציבורי. אני חושב שדווקא כבן מיעוטים המקום היחיד שיש לי זכות לדרוש ולבקש אוזן קשבת - - -

ממתי אתה בן מיעוטים?

אתה בן מיעוטים?

אני מגדיר את עצמי כבן מיעוטים.

אני לא מוכן לשמוע את זה ממך.

די. לדעתי אתה הרוב.

אנחנו אולי נהיה הרוב, אבל בינתיים מתייחסים אלינו יותר גרוע מאשר בני מיעוטים.
אמרתי את זה אתמול ואני חוזר למען העניין הכללי, רשות השידור היא הרשות הכי מתונה בקמפיין התקשורתי האנטי דתי והאנטי חרדי, ולמרות זאת ביקשתי שיאפשרו איזונים, שאין בדרך כלל גם ברשות השידור. וחוץ מזה, מורשת ישראל, אדון נחמן שי, היא לכל בני ישראל.

נכון.

ולכן "רשת מורשת" זה לא רדיו חרדי. לא תמצא שם – חוץ ממשה, שגם לא היה תמיד במגזר החרדי, אבל היום הוא חרדי יותר ממני – אבל רוב העובדים שם הם לא חרדים, ולכן זה לא עניין חרדי. למה כן הדאגה שלי ל"רשת מורשת"? כי זה עניין של כבשת הרש. אם מדובר פה במיליארד שקל, כשאני מדבר על כבשת הרש של 3 מיליון, כדי שהעובדים האלה לא יעבדו בשביל 6,000 שקל אלא כמו כל העובדים, זה לא נקרא שאני מתמקד רק בזה. זו התשובה שלי לנחמן.

בסדר גמור. הבנו אחד את השני.

ירמי קדושי, הפקות המזרח.

מדברים פה בין הקבוצה של היוצרים והעובדים על כסף ועל מיליונים, אבל אני מדבר על דבר אחד. אני מדבר בשם יוצרים ואומנים בשכונות ובפריפריה החברתית שמעולם לא קיבלו כסף מרשות השידור, וגם לא יודעים עם מי לדבר שם. הכספים האלו, המיליונים האלה, לא מגיעים לאותם אנשים, ולא הגיעו אף פעם לאותם אנשים. אותם יוצרים ואומנים שחיים בפריפריות יכולים רק לחלום לגמור את החודש, ולא לחשוב על המיליונים עליהם מדברים פה, על הוויכוחים כאן, אם ירדו לאנשים כמה מיליונים פה כמה מיליונים שם. במשך שנים הציבור שחי שם הכיר את רשות השידור רק מכספי האגרה שהוא משלם.
הגענו ברשות השידור לאנשים כמו אורי לוי, לאנשים במחלקת דרמה. מעולם לא קיבלנו מהם שום תשובות. אין אפילו שקיפות עם מי לדבר שם וממי לקחת את הכסף. אני לא יודע בכלל לאן הכסף הזה הלך. במשך שנים נתנו פה כסף ליצירה. גם אם זה קצת כסף, לאן הכסף הזה הלך? איך זה שאין גיוון תרבותי בכלל ברשות השידור? יש שם רק סוג מסוים של הפקות, רק סוג שפונה לקהל מסוים.
לא מזמן דיברנו כאן בוועדות על בעיית התקציב, ורצו לקחת מהציבור את הכסף הזה על-ידי העלאת האגרה. בגלל זה הוועדה הפסיקה את הדיונים שלה, וחיפשו מקור כספי אחר. הציבור מימן במשך שנים את הקבוצה הקטנה של היוצרים האלה, והציבור מימן במשך שנים את הנכסים ואת העובדים ולא קיבל את התמורה בעד האגרה. היום כשבא השר הממונה, שזה ראש הממשלה, והפחית את האגרה, על זה לא מדברים פה פתאום. זה גם חשוב. חשוב מאוד שהציבור לא ישלם, ויחזירו לציבור את מה שלקחו במשך שנים. אני לא רוצה שהציבור יממן קבוצה קטנה של יוצרים, שרוצה לבוא ולקחת כסף.

תודה.

בעניין של הנכסים. לפי דעתי הנכסים האלו שצריכים למכור הם באמת פתרון טוב, כי אני חושב שרוב חברות ההפקות אין להם נכסים ואין להם אולפנים משלהם. עושים הפקות במקומות אחרים. זה יעודד להוציא הפקות החוצה ולא לתפוס נכסים, וכך לסגור הכול בתוך הבית. אפשר גם להוציא את זה החוצה כמו שעושות חברות הפקות רגילות. אני חושב שהעניין הזה חייב לבוא לידי ביטוי. בשום אופן שהציבור לא יצטרך לממן את הפקות המקור ואת היצירה של קבוצה קטנה של יוצרים, כי לציבור נמאס כבר לממן את הדבר הזה. הוא לא מקבל את התמורה ואין פה גיוון תרבותי במשך שנים.
הרפורמה הזאת היא טובה והיא צריכה להישאר כמו שהיא, עם ה-5% הורדה. ולהמשיך הלאה לפתוח דף חדש ברשות השידור בכדי לתת את הכסף, ולראות איך הכסף מתחלק, כך שיהיה פה גיוון תרבותי. וזה חשוב מאוד, שיהיה גיוון תרבותי לכל חלקי האוכלוסייה, כמו שהם משלמים אגרה.

תודה רבה. נציג האוצר,בבקשה.

אני רוצה להתייחס לשני דברים עיקריים. את הראשון העלו פה העובדים, וגם דני זקן דיבר על מה בעצם הביא את רשות השידור למצב של היום. יושבים פה לידי במקרה אנשי רשות השנייה ושאלתי אותם, כמה אצלכם הולך על שכר. אומרים לי החבר'ה פה ברשות השנייה: התקציב של שתי הרשתות, "קשת" ו"רשת", הוא בערך 900 מיליון, מתוך זה 500 הולך להפקות מקור ועוד בין 10% ל-15% הולך על הוצאות שכר.

כמה עובדים יש להם?

זה לא משנה.

חברים, לא להפריע לנציג האוצר. אתם סותמים לו את הפה?

אפי, אתה זורה חול.

אדוני, שב. אני מבקש לשמור על השקט. אני לא הבנתי. אני רוצה שתסביר אותו שוב.

אני רוצה לדבר על מה הביא את רשות השידור למצבה היום. ישבה פה הנהלת רשות השידור ואמרה אין לי כסף. למה אין לי כסף? בגלל השכר של העובדים, כי זה 500 מיליון מתוך בערך 800.

כמה זה אחוז מהתקציב?

אצל רשות השידור זה בערך 50%, בערוצים של הרשות השנייה זה בין 10% ל-15%.

פשוט לא ייאמן. זו גניבת דעת. אם אתה קונה סרט, מי שעושה סרט לא משלם משכורת? אז אתה לא כותב על זה משכורת.

כמה אתה משלם על שכירת אולפן?

אדוני, אתה לא יכול כל הזמן להתפרץ. אדוני, פעם ראשונה. מי שעכשיו ידבר ייקרא לסדר. כמה פעמים אפשר לבקש מאנשים בוגרים? בבקשה.

יושבים פה אנשי הרשות השנייה ויכולים להסביר את הנתונים האלה יותר טוב ממני.

איך אתה מסביר את ההבדל כמשרד האוצר שמפקח?

הבעיה הכי גדולה ברשות השידור זה השכר הלא מפוקח והאין-סוף שעות נוספות שעובדים כביכול עושים. מדברים על עובדים של 4,000 שקל, יש עובדים שיושבים פה עם תלוש של 40,000 שקל.

עובדים שהם לא מנכ"ל ולא סמנכ"לים?

כמה עובדים כאלה יש?

יש.

כמה יש באוצר עם 40,000?

אני לא יודע כמה יש באוצר. יגידו פה האנשים מה ממוצע המשכורת שלהם, אני לא רוצה לדבר בשמם. הבעיה הגדולה ברשות השידור היא לא מגבלות כאלה או אחרות, אלא שהשכר הולך לעובדים שלא תמיד עובדים את זה, והמשכורות מנופחות. אני באתי להגיד, שהפרופורציה של השכר מתוך כלל ההוצאות הרשות היא פי כמה וכמה מאשר ברשות השנייה.

לא התייחסת לשאלה פשוטה. כמה מזה הולך באמת ל"פרודקשן"? אם אתה קורא לאש"ל שלי – הסנדביץ' שאני אוכל כשאני יוצא להפקה – הוצאות שכר, כי זה מופיע בתלוש השכר שלי, ואצל סמירה זה נחשב הוצאות הפקה, זאת גניבת דעת.

תודה.

זה לגבי מה הביא את הרשות למצב שלה היום.

אתה יודע שזה סתם, נכון? המשכורת שלי לא מופיעה ב-15% האלה, למרות שאני שכיר בעצם. זה ברור לך, נכון?

כן.

אתה יושב כאן כדמגוג לא קטן. לרשות השידור יש תחנות רדיו, ל"רשת" ו"קשת" יש רדיו? אין להם. כשאני עושה הפקה ל"רשת" אני מקבל משכורת מ"רשת", אני לא נספר שמה.

אדוני, פעם ראשונה.

זה לגבי מה שהביא את הרשות למצב שלה היום.
לגבי מכירת נכסי הנדל"ן. היתה ישיבה עם ראש הממשלה, שגם יושב-ראש הוועדה היה נוכח בה, שהוא הנחה חד-משמעית למכור את נכסי הנדל"ן. הרציונל הוא פשוט. היום לרשות יש נכסי נדל"ן, לא קשור לאולפנים, שיושבים במקומות מאוד יקרים, שאין שום סיבה שהרשות תשב שם. היא יכולה בלי בעיה למכור את הנכסים האלה, לקנות אולפנים הרבה יותר מתקדמים, הרבה יותר משוכללים, במקומות הרבה יותר זולים. אולי פעם היסטורית היתה סיבה שהרשות תהיה קרובה לקריה, למסיבות עיתונאים, היום אין שום סיבה בעולם שהרשות תשב שם.

אתה קובע את זה כעיתונאי?

אני קובע את זה כאיש שעובד באוצר.

והעיקר שהאוצר לא ישלם?

בדיוק כך. יש התחייבות שלקחתם על עצמכם.

יש הנחיה של ראש הממשלה גם לרשות וגם למשרד האוצר, איך לסגור את הדבר הזה. מעבר להנחיית ראש הממשלה יש עוד צעד. הסכים שר האוצר לקחת את הנכסים האלה מהרשות, שהטיפול והמכירה ייעשה על-ידי האוצר. בגלל שהרשות אמרה: אנחנו לא יודעים לעשות את הסיפור הזה של הנדל"ן, האוצר הסכים לקחת את זה. כל מה שהרשות צריכה לעשות זה להגיש תוכנית עסקית שמסונכרנת עם המועדים של הפינוי של הנכסים, והדרך אמורה להיות סלולה.

ונמכור כמו "מפעלי ים המלח" אחד ל-100?

מה הקשר, אלוהים אדירים?

לא סומך עליכם, לא עומדים במלה שלכם, נכנסים לכל חלקה לא טובה.

גדי, לא דיברת על הרבה מאוד נושאים, בוא נדבר עליהם גם. כל פעם אתה מערבב עוד נושא שלא קשור לכלום.

אבל אפי, אתם התחייבתם.

מספיק, אתה לא ברשות דיבור.

עוד מלה אחת. התוכנית העסקית המקורית של רשות השידור דיברה על 700 מיליון שקל פחות או יותר מימון של הרפורמה, כש-240 מזה היה אמור לבוא בהלוואה, עוד 90 מענק, ועוד 350 היה אמור לבוא מהעלאת האגרה.

30 קיצצתם.

קרה מה שקרה, והעלאת האגרה היום לא עומדת על הפרק. ראש הממשלה הנחה, שבמקום העלאת האגרה יש למצוא מקור אחר. בשום שלב לא דובר על זה שהמימון יהיה מקופת המדינה.

אחרת לא היינו חותמים על הרפורמה.

הוא צודק שחלק מהתוכנית למימון הרפורמה היתה מבוססת על העלאת אגרה. התקבלה החלטה - -

כבוד היושב-ראש, הערת ביניים.

אבל היושב-ראש מדבר כרגע. סלח לי.

- - שמגובה גם על-ידי ועדת הכלכלה של הכנסת וגם על-ידי ראש הממשלה ושר האוצר, שלא תהיה העלאת אגרה. אנחנו יכולים להתווכח על ההפחתה, על ההעלאה אין מה לדבר, ולכן צריך למצוא מקור אחר. האוצר לא מוכן בשום פנים ואופן לגייס עוד מאות מיליוני שקלים. למה? עניין של סדרי עדיפויות.

הם רוצים כמו עם המתמחים.

לכן אנחנו נמצאים במצב שהיה צריך למצוא מוצא אחר. מכירת הנדל"ן, אם הכספים משמשים את רשות השידור, אתם לא נפגעים. הלוואי שזה באמת מה שיציל, ויעמיד אתכם כך, שתוכלו להיות ב-2013, 2014, 2015 ו-2016 עם תקציב מאוזן, כולל סעיף של השכרת מבנים.

אבל זה לא התכנון. התכנון הוא שתהיה מכירה תמורת פיטורי עובדים.

הפיטורים עוד היו לפני המכירה.

לא. לא מצליחים לממן את הפיטורים.

אדוני, הפיטורים עוד היו לפני כן, בהסכם של הרפורמה.

הסכמנו מכיוון שהובטח שיהיה כסף, כבוד היושב-ראש. לא היינו מסכימים באוויר. הוא אמר: לשלוח עובדים הביתה, אנחנו נצטרך לעשות את זה.

מה משנה לעובדים שהולכים הביתה אם הנדל"ן נמכר או לא?

- - -

אז נסכם, שאלה שעובדים לא איכפת להם? עכשיו אלה שנשארים. מה יפריע לך, אם בנסח הטאבו של לאונרדו דה וינצ'י כתוב, שהבעלים רשות השידור או לא? תסביר לי.

הניהול הכושל עד עכשיו. מחר עוד פעם יזרקו עובדים הביתה, ולא יהיה לי שידור ציבורי בבית.

אה, אתה בונה על להמשיך להיות כושל? אז פה יש לנו מחלוקת.

לא, אני רוצה שנצליח, אבל - - -

היושב-ראש רוצה לומר משהו.

כל מהלך שלא הולך אנחנו משלמים את המחיר. רק אנחנו משלמים בפיטורי עובדים ובירידת שכר.

עובדה שהאוצר מביא מאות מיליונים. כמה אתם תורמים כסף בלי קשר לנדל"ן, נציג האוצר?

330.

אפס.

למה אתם אומרים אפס? אל תענו לי. אתם נציגי האוצר?

אבל הוא לא אמר אמת.

אבל לא שאלתי אותך. כמה כסף אתם מכניסים בלי קשר למקורות אחרים?

330, כש-90 מזה מענק, ו-240 הלוואה.

אה.

בתקציב המדינה הלוואה זה הוצאה תקציבית.

בתקציב המדינה כל שקל, גם אם הוא יוצא כהלוואה, זה חלק מהתקציב.

אתם מבינים, שהם לא מלווים בדיוק לבנק "צ'ייס מנהטן". ההלוואה היא קצת מסוכנת. אתם לא נותנים להם ערבויות בנקאיות, ולא משעבדים לכם.

רשות השידור בזמן גביש רצו ללכת הביתה, וביקשו רק ערבויות בנקאיות מהם. אף אחד לא רצה לתת להם.

אדוני היושב ראש, היה שלב שבו דיברו על זה שהרשות תיקח הלוואות מבנקים מסחריים, ומשום מה, אני לא יודע למה, הבנקים המסחריים לא רצו להלוות. אז באה המדינה וכן הסכימה להלוות.

לא לשם שמיים.

.

לא משנה, אבל ה-300 זה כתנאי לרפורמה, נכון?

בוודאי. זה לא בשביל להמשיך את המצב הנוכחי.

יושב-ראש רשות השידור, בבקשה.

תודה, אדוני. אני רוצה כמה מלים לסיכום אחרי הסבב. אנחנו בחג החנוכה. נס אני מבין שלא יצא היום, אז לפחות נחפש את האור. קודם כול, לגבי ה-60 מיליון. אומר עוד פעם, השקענו, ואני לא צריך את היוצרים, עם כל הכבוד, ויש הרבה כבוד, בשביל להנחות את ההנהלה להשקיע 60 מיליון בשנת 2012 לתוכן. קרה מה שקרה השבוע, ואנחנו מכבדים את החלטת הממשלה לגבי הפחתת האגרה. כל מה שאמרתי הוא שאם אתה שואל אותי לגבי הסכום אנחנו רוצים לבדוק את זה מחדש עכשיו לאור ההתפתחויות האחרונות. אני אומר שהסכום יגדל. עובדה שעוד בטרם החלה 2012 כבר השקענו 16 מיליון, והסכום הזה ילך ויגדל ב-2012. אני פה, כמו שאמרתי, בשביל התוכן, ואנחנו מחפשים עכשיו – וגם את זה אפשר לרשום בפרוטוקול – כל מקור תקציבי, פנימי, התייעלותי, כדי להשקיע ולהפנות לתחום התוכן.
מדברים פה על נכסי רשות השידור. אני חושב שהנכסים הגדולים של רשות השידור אלו העובדים של רשות השידור. העובדים האלה מסורים, יוצרים, מקצועיים. רשות השידור היתה מאז ומעולם הבית של ההפקה הישראלית. אגב, בהתייחס להשוואת האוצר את רשות השידור לרשות השנייה – קודם כול, הרשות כגוף היא רגולטור, וחברות ההפקה בתוך הזכייניות עצמן הן לא בתי הפקה. הם קונים את התכנים מבחוץ.
רשות השידור גם עושה תכנים מהבית, ואם זה היה תלוי בי, היא היתה עושה עוד הרבה יותר. עובדה שבכל הסד הזה יכולנו להשקיע, לצערי הרב, רק 12 מיליון שקל ב-2011 להפקות פנימיות, והלוואי ויכולנו להגדיל, כי יש לנו אולפנים, יש לנו משאבים, יש לנו את כוח האדם הטוב ביותר והמיומן ביותר בשביל לעשות את ההפקות גם בתוך הבית. אם אתה שואל אותי, אדוני היושב-ראש, המטרה שלנו היא גם להגדיל את ההפקות בתוך הבית. העובדים האלה נרמסו במשך שנים, כיבו אותם, אנחנו רוצים לתת להם את האור, לתת להם את התקווה, ולאפשר להם ליצור גם בתוך הבית. לא צריך לזלזל גם בעניין הזה של ההפקות בתוך רשות השידור, בנוסף למה שאנחנו עושים עכשיו ממילא בתחום החדשות, האקטואליה ותחומים אחרים.
ולכן, אחרי שאני מסתכל על כל זה, אנחנו מתכנסים שוב לתוכנית הרפורמה, שהיא הפתרון לכל הבעיות. לכן הרפורמה כל כך חשובה. אנחנו מדברים על מימון הרפורמה על פי הנחיית ראש הממשלה באמצעות מימוש נכסים של רשות השידור, ואני לא שם ה' הידיעה לפני הנכסים, ואולי זה היה פותר פה חלק ניכר מהוויכוח. כמו ב-"242" – לא מדובר על "השטחים", אלא על שטחים – לא מדובר על הנכסים של רשות השידור אלא על נכסי רשות השידור, חלק מהם. ואנחנו בודקים כרגע מתווה ומכינים תוכנית עסקית, שתאפשר לנו להשאיר בידינו את מתחם שערי-צדק ולבנות בו את קריית רשות השידור, חבר הכנסת כבל, כמו שתוכנן, ולפנות שטחים אחרים כמו "מתחם החוטים", מחסן ברחוב ירמיהו.

"החוטים" לא שלנו.

יש את הקריה שאפשר – אני מסכים עם ההערכה הנדל"נית שלך, אדוני היושב-ראש, לגבי פינוי הקריה, ואולי מציאת חלופה אחרת בתל-אביב או בגוש דן. אני חושב שבסד הזה, באיזון הנכון בין פינוי חלק מהנכסים, השארה של הנכסים העיקריים שלנו והמתווה של הרפורמה, שיכולה להיות ממומנת באמצעות הנכסים האלה, אנחנו יכולים להגיע לכל הפתרונות שדוברו.

מתי, אמיר? אמיר, לוח זמנים.

יש איזו הודעה שלי ושל הרב אייכלר.

כן, הודעה של חברי הכנסת.

אנחנו רוצים להודיע, חבר הכנסת הרב נסים זאב ואני, שאנחנו מבקשים דיון מחדש על ההצעה שמבטיחה תקציב מינימלי של 8 מיליון שקלים לרדיו רק"ע בשפה הרוסית, והבטחת תקציב של 1.6 מיליון שקל בשנה לרדיו בשפה האמהרית.

זה הדבר היחידי שייצא מפה היום.

אנחנו רוצים דיון מחדש.

אתה גם נגד האתיופים? מילא יש לך משהו עם אילטוב, עזוב את האמהרית.

אני מודיע לפרוטוקול, שאם חבר הכנסת אילטוב - - -

אתה מודיע לוועדה, וזה נרשם לפרוטוקול.

אני מודיע לוועדה ונרשם לפרוטוקול, שאם חבר הכנסת אילטוב יסיר את בקשתו לדיון מחדש בעניין "רשת מורשת", אנחנו מסירים את בקשתנו בעניין רדיו רק"ע.

בקיצור, אמרתי לך שזה צריך להיות נדון בקואליציה, לא פה.

אני ממש המום.

איתן, אתה גם היית פעם בקואליציה.

מה לעשות? הקואליציה מורכבת מעוד סיעות, לא רק מישראל ביתנו.

יש פה מלחמת שבטים, אני רואה.

זה ממש לא מכבד את הוועדה.

לא, יש פה מלחמה, אני מסכים, כשיושבת-הראש ציפי לבני יוצאת עם לפידים נגד היהדות הנאמנה – "באנו חושך לגרש" – זה כמו שברוך מרזל בא לאום-אל-פחם. שאלת קודם למה אנחנו חשים כך.

כבר אין לי כוח. עכשיו חג, אני לא אתעצבן, אבל להשוות - - -

חבר הכנסת אייכלר, לא שמעתי את דעתך, אתה תומך בהדרת נשים?

לא, אני נגד לפידים שבאים להילחם נגד היהדות.

הוא לא אהב את מצעד הלפידים שעשינו אתמול.

הלפידים שהם עשו – "באנו חושך לגרש". החושך זה אנחנו, שהבאנו 3,300 שנות אור.

אני לא רואה אותך כחושך.

אתה לא, אבל גברת לבני רוצה לצבור קולות, כמו שברוך מרזל הולך לאום-אל-פחם. ולכן כששואל נחמן שי, למה אנחנו צריכים לדאוג ל"רשת מורשת", זה כדי שיבין עם ישראל שמורשת ישראל איננה החושך אלא האור של חנוכה.

אני דואג ל"רשת מורשת" בדיוק כמוך.

כל הכבוד.

אני חושב שיש מקום לשידורים בדגש הזה על יהדות וטוב שזה קיים. אני רק רוצה לראות את האינטרס הכולל, לא רק את האינטרס המצומצם, זה הכול.

אני חושב שאם היא לא היתה הולכת עם לפיד לא היו רואים אותה. היא היתה כל כך חשוכה.

שלא תלך עם לפיד בבחירות.

יש פה מישהו שיגן עליה?

תאמין לי, התקשרו אלי מארצות-הברית, אמרו לי שהיא נראית ילדה מגודלת.

לא יפה, באמת.

זה לא נאה.

אתה לא מעיר לחברי כנסת, אני עשיתי את כבר לפניך. באמת לא נאה הביטוי הזה "ילדה מגודלת".

הוא חוזר בו, נכון?

אני לא יודע, אני מקווה שלא הקליטו אותי, אז אני חוזר בי.

לא רק שאתה מוקלט, אתה גם משודר.

תודיעו לי מראש, שזה בשידור.

נסים, אנחנו לא מצפים ממך ליותר.

חבר הכנסת זאב, כתוב לך פה למעלה.

אה, כן? עכשיו אני רואה את זה.

טוב חברים, אנחנו לקראת סיום. יש מישהו שעוד לא דיבר וביקש לדבר? אוהד קנולר, איגוד השחקנים.

אני רוצה עוד דבר לומר, אדוני היושב-ראש, אני והרב אייכלר.

אתה דיברת, שנייה.

רק הערה. לגבי ערוץ 10 אנחנו חושבים שזה דבר חדש.

רגע, עוד לא הגענו.

לא, זה כבר נכתב. ואני והרב אייכלר רוצים דיון בוועדת הכנסת, אם זה נושא חדש או לא.

אתם ממש יצירתיים היום.

כן, אני מודיע לך חד-משמעית שיהיה דיון.

בסדר. לפי הפסיקה של היועצת המשפטית בעניין פנייתו של נחמן שי.

אז הכול יבוא ביום שני לוועדת הכנסת.

עשיתם סידור "עשר".

נכון. אם רוצים לטרטר אותנו.

אני אמרתי את זה לחבר הכנסת נחמן שי.

בסדר, אז מה אני יכול לעשות?

אפשר?

גם הבקשה שלו לדעתי היתה מיותרת, וגם שלכם מיותרת. חבל על הדברים האלה, אבל טוב, אלה הזכויות שמוקנות לחברי כנסת. בבקשה.

שלום, צהריים טובים. אני רוצה לדבר קצת על השוק שבתוכו אנחנו פועלים, ממש בקצרה, שתבינו שההחלטות שנלקחות כאן היום הן מבחינתנו בתוך שוק שלא כולל רק את רשות השידור. אנחנו כשחקנים, ובכלל יוצרים עצמאיים, מפיקים, תסריטאים, במאים, פועלים בשוק שיש בו גם רשות שנייה שמחולקת ל"קשת" ו"רשת", שכל אחת מהן היא חברה נפרדת, שיכולה להיתקל בקשיים כאלה ואחרים. גם ערוץ-10, שאין כרגע אף אחד שלא יודע על הקשיים שלו - - -

אין טעם לדבר.

אה, זהו?

גם יושב-ראש רשות השידור יצא וגם יושב-ראש הוועדה יצא.

זה נושא חדש, אז גם היושב-ראש - - -

יש יושב-ראש, הכול בסדר, אתה יכול להמשיך לדבר. אוהד, אתה יכול לדבר, גם אנחנו מאזינים לך.

לא, בוא נדבר על נדל"ן ורדיו רק"ע.

לא, אני לא מאמין. למה הוא יצא?

אוהד קנולר ברשות דיבור, נא לא להפריע לו.

תודה רבה. טוב, אני מסיים, בכל זאת. אני אגיד את מה שהתכוונתי להגיד. אני מקווה שיהיה מי שגם ישמע. אנחנו פועלים בתוך איזה שוק מסוים שנמצא כרגע בקשיים באופן כללי.

זה לא בסדר.

הדובר מבקש את הקשבת חברי הוועדה. הוא מדבר אליכם.

לא, אין בעיה. רק שאתם נשארתם אחרונים שאני יכול לדבר אליהם, שיכולים להשפיע פה.

אנחנו מתנצלים.

אנחנו מקווים.

טוב לחשוב.

גם אני מקווה. בקיצור, אנחנו פועלים באיזה שוק שכרגע נמצא בקשיים באופן כללי. כל עניין שוק היצירה המקומית, ואת זה צריך להבין, שהדיון הזה לא מנותק מבחינתו. רשות השידור היא גוף אחד שאמור היה לספק יצירה מקורית. ערוץ-10 בקשיים, ערוץ-2 – "קשת" ו"רשת" – שניהם בהקפאות כרגע של הפקות. הפקות לא יוצאות כרגע להצטלם. במהלך הישיבה הזאת קיבלנו ממועצת הכבלים והלוויין אס.אם. אס. שגם שם הולכת להיות הפחתה ביצירת המקור, מכל מיני סיבות רגולטוריות כאלה ואחרות. זאת אומרת אצלנו הדיונים האלה הם תמיד דיון בתוך שוק כללי שאנחנו פועלים בכולו. אני עובד עם כולם כדי לגרד את הפרנסה שלי בסוף החודש. וכולנו כאלה. גם צלמים, גם במאים, גם תסריטאים. קודם כול, צריך להבין שזה השוק שאנחנו פועלים בו, ולכן למה שנאמר פה יש משמעות מאוד גדולה עבורנו בעניין של ההכנסות העתידיות שלנו לשנה הבאה ולשנה הזאת.

נורא חשוב לי להדגיש מול עובדי רשות השידור, שאין בינינו מאבק. אני אפילו חושש, שהמאבק הזה הוא מאבק פיקטיבי, שנוצר על-ידי גורמים שאין לי מושג מי הם, שמשסים אותנו אחד כנגד השני. אני שומע עכשיו את האוצר מדבר, אני אומר שאולי זה מגיע אפילו משם.

זה פשוט נורא.

אבל זה לא קשור אלינו. אין לנו שום דבר נגדכם.

תמיד.

חזון רשות השידור, שהוא אגב נפלא, אמיר, מדבר על היצירה המקורית המון. חזון רשות השידור מדבר על היצירה המקורית כמעט בכל סעיפיו, וחייב לבוא לזה איזשהו ביטוי. לכן אני מתפלא שבכלל הנושא הזה עולה לדיון, ושרשות השידור רוצה אותו, למרות שאני מבין את הקשיים הכלכליים. אבל אפילו באינטרס הראשוני שלכם לא יכול להיות שתשאפו לזה שהשר יוכל להחליט להפחית את אחוזי השידור המקורי. זה באינטרס שלכם כמו שזה באינטרס שלנו, שרשות השידור תהיה הנציגה המרכזית של היצירה המקורית במדינת ישראל. והדבר הזה עולה לדיון כל פעם שאנחנו עולים מול זכיינים פרטיים. הם תמיד אומרים, למה אנחנו, למה לא רשות השידור. וזה נכון. רשות השידור היתה צריכה להיות השחקן המרכזי בתחום הזה. רשות השידור היתה צריכה להיות מי שמייצרת יצירה מקורית בכל הרבדים, אם זה רובד דוקומנטרי, אם זה רובד של דרמה, ואם זה רובד של תוכניות איכותיות כאלה ואחרות, ולמרבה הצער, היא לא שמה. זו צריכה להיות שאיפה של כולנו, וצריך לנסות למצוא את הדרך שבה אנחנו עושים את זה, ולא לתקוע לעצמנו מקלות בגלגלים, כי זה מה שצריך לקרות בגדול.

ולכן אני אומר, בשורה התחתונה, שהבעיה העיקרית בסעיף הזה היא הרי לא ברמה הפרקטית. ברמה הפרקטית אנחנו כנראה מבינים שכרגע זה המצב.

סליחה,
אני מתנצלת, אבל זה מאוד רלוונטי לדיון.

אין בעיה.

בינתיים אתה מרוויח רשות דיבור. אנשים נלחמים פה על זה.

נורא עייפים כבר, אז אף אחד לא מפריע לי.
בשורה התחתונה, הבעיה העיקרית עם הסעיף שמדובר עליו, זה הרישיון הבלתי מוגבל לשר להפחית עד לרמת האפס את המחויבות של רשות השידור. זה הדבר המרכזי שמפריע לנו, שהוא לא הגיוני. לא הגיוני לשנה הזאת כבר, ובטח שלא הגיוני לשנה הבאה. וזה מה שאני מבקש מכם, בעיקר חברי הכנסת שי וכבל ואדוני היושב-ראש, על זה תיתנו את הדעת. זאת אומרת, מעבר לכל מה שנאמר עכשיו, אני מקווה שהדברים עברו. אנחנו כסקטור, להבדיל מרשות השידור, לא עובדים על משכורות. אנחנו במצב משברי בגלל שכל הגופים ביקשו הקלה עכשיו. כולם בדרך כזאת או אחרת ביקשו הקלה. ערוץ-10 מבקש הקלות, ערוץ-2 מבקש הקלות, ערוץ-1 מבקש הקלות, הכבלים והלוויין מבקשים הקלות. העבודה שלנו מצטמצמת בחודשים האחרונים בעשרות אחוזים. ממש.

את זה אנחנו שומעים מכולם.

אוקיי. אז אני אומר פה, תעצרו שנייה, תחשבו על הדבר הזה, ואל תיתנו לדבר הזה להתדרדר לאפס מוחלט. זאת אומרת לא לתת התרה לשר, שבמקרה הוא גם ראש הממשלה, להוריד את הדבר הזה עד אפס. יש משרד אוצר במדינת ישראל, שימצאו דרך אחרת להביא את הכסף הזה ולעמוד בהתחייבויות. שימצאו דרך להעביר חובות מהשנה הזאת לשנה הבאה. לא להביא למצב של אפס מוחלט.
לגבי עניין הנכסים, אני חייב להגיד, שמה שאמיר אמר מרגיע קצת, אבל זה לא כל כך מובן מאליו, שכשמוכרים נכס שבו יש אולפן ומשרדים תוך שנייה מוצאים בשוק עשרות נכסים, שרק רוצים שתשכיר אותם, ואתה יכול למצוא משהו יותר זול. ולכן ההנחה שלכם, שבאופן עקרוני נדל"ן שמוכרים מביא כסף יותר ממה שמוציאים אחרי זה, לא בהכרח נכונה. אין שוק מטורף של אולפנים שמסתובבים להם בחוץ, שרק רוצים שייכנסו ויצלמו בהם. אז קחו את זה בחשבון גם לגבי השנים הבאות וההתדרדרות הבאה של רשות השידור.

טוב, תודה רבה. בואו נשמע את חבר הכנסת נחמן שי. מאחר שחברי הכנסת, כל אחד מגישתו, לגבי הסעיפים שרצינו להצביע, בין אם זה ערוץ 10, ובין אם זה הנושא של המחויבויות של רשות השידור – הבקשה של ציון פיניאן וזאב אלקין - - -

שמה אומרת? הארכה של שנה.

יש בקשה להכריז עליהם כ"נושא חדש", אז אי-אפשר להתקדם בדיון, אי-אפשר להשלים את הדיון.

ברגע שביקשתם דיון חדש, אז אנחנו גם ביקשנו על העניין הזה.

לא, אתם ביקשתם קודם. נחמן ביקש קודם.

שנייה, חברים, לא צריך פרשנות, אנחנו פה. נחמן אמר, וביקשתי ממנו לעצור את העניין הזה, כי אם הם יבקשו "נושא חדש" אז אנחנו נטען ל"נושא חדש", זה הכול. כי הוא עיכב את התהליך שלו. אם יורד ה"נושא חדש", אנחנו גם מבטלים את ה"נושא חדש". תוריד את ה"נושא חדש".

אבל זה יעלה ביום שני. תסביר לי למה. אני רוצה להבין.

חברים, אם לא, אז הדיון ננעל, כי אין טעם. אם נעלתם את הדיון דרך התקנון, ניפגש ביום שני, יבוא גם אלקין.

בסדר.

אוקיי.

עדיף, ערב שבת, באמת, כולם ממהרים, עוד לא היו בשוק.

אנחנו נפגשים ביום שני. יום שני 09:00 בבוקר. תודה רבה לכולם.

הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:15.>