PAGE
38
ועדת החינוך התרבות והספורט
28/12/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 523>
מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט
יום רביעי, ב' בטבת התשע"ב (28 בדצמבר 2011), שעה 8:30

<הצעת חוק הספורט (תיקון - הוראות שונות), התשע"א-2011>

חברי הוועדה: >
היו"ר – אלכס מילר
רונית תירוש

>
יעקב פרידברג - עו"ד, משרד המשפטים

משה אביבי - יועמ''ש, ההתאחדות לכדורגל

יהושוע גורא - סגן יו"ר, הוועד האולימפי

חיים שושן - מנכ"ל, מרכז מכבי

מירב כהן - עו"ד, משרד התרבות והספורט

אביבית ברקאי-אהרונוף - עו"ד, המועצה לשלום הילד

מירב ישראלי

יהודית גידלי

אתי בן שמחון

<הצעת חוק הספורט (תיקון - הוראות שונות), התשע"א-2011>

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך בתאריך 28 בדצמבר 2011, בנושא: הצעת חוק הספורט (תיקון – הוראות שונות), התשע"א-2011 של חברת הכנסת רונית תירוש (פ/3150).

גברתי, בבקשה תציגי לנו את החוק. ברכות, חוק חשוב מאוד.

תודה רבה אדוני היושב ראש. הצעת החוק שלי החלה כבר ב-2007 בכנסת הקודמת כשהיו חברים בה גם צחי הנגבי וגם מי שהיום יושב ראש הכנסת רובי ריבלין, היא עברה כמה שינויים מתוך רצון להגיע להסכמות גם מול התאחדות לכדורגל וגם מול משרד הספורט. אני חייבת לומר שבישיבה האחרונה שניהלנו על מנת לסגור את כל הפרטים, קיבלתי את ברכת הדרך גם ממשרד הספורט שלא העיר את הערותיו ולפתע פתאום כאשר הייתי צריכה להעלות את זה להצבעה נאמר לי שהשרה מתנגדת. זה קצת הפתיע אותי, היה דודו מלכה בדיון ההוא ולא העיר הערות מעבר למה שסוכם. לכן סיכמתי איתם בעל פה מבלי לדעת איך נסיים את המהלך - חשוב לי לציין את זה. אמרתי לה אל תפילי את זה, תני לנו להביא את זה לדיון כי כבר אנחנו אחרי הדיונים הוולונטריים, תני להביא את זה לדיון סטטוטורי, לדיון בוועדה, ושם תגידו איפה ההתנגדויות ונראה מה עושים. לכן היה חשוב לי שהם יהיו פה כי אני לא יודעת לאן פניי, אני יודעת מה אנחנו סיכמנו ומה חשבתי שנקבל עליו את ברכת הדרך - זה ברמה עקרונית וכללית, ואני מציעה לאדוני היושב ראש, נתחיל לקרוא את הסעיפים ונראה אם אנחנו נתקלים באי הסכמה.

רבותיי, אצלי בוועדה, אם אני פותח את הדיון צריך לקרות משהו חסר תקדים בשביל שאני לא אצביע, לא מעלה חוקים, אין לי זמן. אף אחד לא דיבר איתי, השרה לא דיברה איתי, אני נתתי לנושאים האלו להתקדם, הכול סוכם. אני מצביע. אנחנו בדיון כללי, הערות כלליות לחוק.

הצעת החוק כיום אני מבין היא לאחר דיונים והסכמה עם משרד הספורט.

כרגע אנחנו בדיון כללי, כשנתחיל לקרוא כל סעיף וזה אתה תוכל להתייחס לכל סעיף. אם יש לך הערות כלליות לחוק, בבקשה.

אני אתחיל דווקא מהסוף, מנושא שהוא לכאורה יותר שולי. היה תיקון במקור שהכניסה חברת הכנסת תירוש לגבי הנושא של סמלי אגודות שבמקור נאמר סמלי אגודות ספורט וארגוני ספורט.

הסעיף האחרון שאמור לרדת - אתם לא רוצים שזה יירד?

לא, אנחנו חושבים שצריך שההגנה על סמלים להבדיל משמות ששם הייתה בעייה עם המועצה להסדר הימורים בספורט צריכה להיות גם להתאחדויות ואיגודים ולא רק לאגודות ולארגונים.

אתם רוצים תוספת לנוסח?

אנחנו רוצים כמו שחברת הכנסת תירוש הציעה מלכתחילה.

כשנגיע לסעיף הזה, נראה אם המשרדים הממשלתיים מוכנים לקבל תוספת.

לגבי הנושא של גיל וכל הנושא סביב זה.

יש לכם בעיה עם הגיל?

לא, אין לנו בעיה עם הגיל, ואני בפגישה עם חברת הכנסת תירוש, דווקא אמרתי שאני חושב שבעניין הזה - - -

מה המגבלה פה, עד איזה גיל?

אני חושב שזה בהחלט צריך להיות קבוע בתקנונים.

בחוק יש כמה דרגות של גילאים היום.

אתם מדברים על המעבר בין האגודות לקטינים, עד איזה גיל?

17 בגדול היום.

עד גיל 15 חופשי, ומגיל 15-17 יש בעיה.

לגבי הקטינים החוק קובע משהו היום, והבנתי שזה נשאר, כלומר, שזה לא אמור ליפול כמו שהיה בהצעה המקורית, אני חושב שזה בהחלט בסדר.

זה מה שמשרד הספורט הודיע לנו לפי ההסכמות.

אדוני, אתה מדבר על גיל, או שתדבר על משהו קונקרטי, אני פשוט לא מבין מה אתם רוצים.

אז אולי ייקראו את הסעיף ואני אתייחס.

רציתי רק לוודא שיש הרי את הנוסח שעלה לוועדת שרים לחקיקה והוא גם מה שפורסם באתר. יש נוסח מתוקן.

פשוט יש את היוזמת, יש אתכם את המשרדים ויש אותי - כך זה עובד. אנחנו מתחילים לקרוא, יש בעיות, יש הסתייגויות, מתחילים לתקן, אם אין הסכמות לא מצביעים. יש כל מיני דברים שיכול להיות שגם אני אכניס. יש לי פה נוסח שאנחנו מקריאים אותו, שם אנחנו נכניס את הסעיפים, אף אחד מהאנשים לא ראה את זה. אם יש לכם דברים, תעבירו לנו, אנחנו נעשה הפצה, מה אתם מצפים שאנחנו נפעיל משהו שאף אחד לא ראה כאן?

אתם לא ביקשתם ממני להפיץ את זה לוועדה, כי אתם רוצים שנפיץ - - -

אגב, גם אני לא קיבלתי תיקון מהמשרד.

יש עוד הערות כלליות לחוק? אפשר להקריא.

הצעת חוק הספורט – תיקון הוראות שונות. תיקון מס' 7 אני מבינה שסעיף 7 נשאר מירב לפי ההסכמות.
בסעיף קטן (א) בסופו יבוא – ביטח אחד הגופים האמורים, ספורטאי הנוטל חלק בתחרות ספורט מסוימת יהיו האחרים פטורים מביטוח כאמור. בסעיף קטן (ב) אחרי השר יבוא באישור ועדת החינוך, אנחנו צריכים לראות אם צריך את זה לאור ההוראה הכללית של התקנות, אבל זה כבר עניין של נוסח.

בעיקרון, אני אסביר את התיקון. סעיף 7 לחוק הקיים קובע היום לעניין ביטוח ספורטאים "אגודת ספורט, ארגון ספורט התאחדות ואיגוד, יבטחו את הספורטאים הנוטלים חלק בתחרויות ספורט המאורגנות בידם או מטעמם", בעצם התיקון אומר, שאם אחד הגופים יבטח, אז אין צורך שכל הגופים שמארגנים - - -

אבל הם צריכים לדעת שמישהו לקח על עצמו אחריות.

השאלה מה קורה היום.

אז איך עושים את זה?

זו שאלה עם משרד הספורט. אנחנו במשרד המשפטים מבינים את הוראת החוק היום כאומרת את הדבר שמבקשים לתקן, אין מניעה מלחדד, כך אנחנו מבינים את המצב הקיים.

סוג של הבהרה.

מה קורה אם למשל אף אחד לא מוותר? זאת אומרת הם בין עצמם צריכים לקחת טלפונים ולבדוק.

אני יכולה להעריך מה יכול לקרות – תקנו אותי אם אני טועה. ילד מגיע לאגודת ספורט, באופן אוטומטי הוא חדש שם, הם צריכים לבטח אותו. זאת אומרת, הוא גם שייך לאיגוד, האיגוד מראש זה גם בתקנונים שלהם כנראה מול האגודות.

זאת אומרת אין בעיה מבחינת הסינרגיה.

הבעיה היא רק - - -

אנחנו לאור הפניות שקיבלנו סבורים שאולי יש מקום דרך הסעיף הזה להכניס גם גופים אחרים שאמורים לבטח, כי היו לנו פניות כבר של קטינים שהיו בקבוצות שלא נמנו לא על אגודה ולא על ארגון ספורט ולא על התאחדות האיגוד. למשל, קטין שהיה בקבוצת ספורט עירונית ולא נמנה על גופים אחרים, ואז למעשה מה שיצא בפועל שהוא לא היה מבוטח בכלל.

צריך להוסיף את זה פשוט.

השאלה אם יש איזשהו סעיף כללי שיכלול את כולם, הם לא יתחילו עכשיו להכניס כל דבר.

לא, ניתן להוסיף לכל אדם גוף גורם או מי מטעמם עוסק בהדרכת ספורט של קטינים.

בסדר, משהו כללי כזה. הרעיון הוא רעיון מבורך, נבדוק את זה משפטית איך מנסחים.

אבל השאלה אם אתם מחליטים לקבל את זה, ורק לעניין של מבוטח.

שלא יהיה מצב שהוא לא יהיה מבוטח.

השאלה אם מחילים את חוק הספורט על כל הגופים האחרים.

השאלה היא בעצם אם אתם מגדירים מה בעצם, איזה ספורט צריך להיות. למשל, סתם לדוגמה, אם הולכים לחוגים של ריתמיקה וספורט, ההורים חייבים לבטח?

זה לא מכוח חוק הספורט, הם משלמים ביטוח למתנ"ס.

זה מכוח הדין הכללי שאם יתבעו אותם ברשלנות, הם צריכים להיות מכוסים.

אגב, רק הערה כללית, יש את ביטוח ילדים ענבל שמבטח, אז ממילא הם יהיו מבוטחים. כשאתה הולך לספורט תחרותי אתגרי, יש בו יותר סיכונים ולכן סוג הביטוח צריך להשתנות, ולכן טוב שיש ביטוח נוסף מצד האגודה. ברגע שהם בחוג ריתמיקה אז הם מבוטחים עם המתנ"ס ועם ענבל.

רבותיי, כנראה שיש פה איזושהי פירצה שצריך לסגור אותה.

צריך להגדיר את הפירצה, אני לא משוכנע שאנחנו מבינים במה מדובר.

האם ניתן לבדוק האם יש קבוצות ספורט שאינם נמנות על האגודה – אלינו הגיעו פניות על קטינים שנמצאים בקבוצות ספורט עירוניות למשל, וקבוצת ספורט הזאת לא נמנתה באיגוד - - -

אבל העירייה חייבת לבטח אותה מכוח החוק.

על פי חוק הספורט, העירייה לא הייתה מחוייבת לבטח את אותה חברה.

הקבוצה הזאת שמדברים עליה לא נכנסת בגדר חוק הספורט, וממילא אין אפשרות לתקן תיקון כאן שייגע לקבוצות הללו.

אז אולי זה חוק נפרד.

חוק הספורט בעצם חל על פעילות ספורט מאורגנת, שזה הפעילויות של האיגודים. הקבוצה העירונית הזאת, אולי ננסה להגדיר את הדבר שאת מדברת עליו, כי כשאת אומרת הדרכת ספורט של קטינים זה גם מכוני כושר שזה נושא אחר, יש הרבה מאוד סוגים של הדרכות ספורט של קטינים, או חוגים אחר הצהריים.

זה קצת מסובך להתחיל עכשיו ולבדוק. אני אפתח פתח לתקנות של השר בכל העניין הזה של הביטוח. משרד הספורט, אני אכניס פה סעיף של תקנות של שר נוסף. לגבי הנושא של הביטוח, אם יהיה צורך בהרחבה, אז נעשה את זה בחוק, השר ירחיב דרך ועדת חינוך, מה הבעיה?

זו פעילות שהיא לא במסגרת חוק הספורט, אולי צריך לחוקק חוק על פעילות ספורט נוספת.

למשל, המקרה הזה שאת מדברת עליו, מה זה בדיוק?

זאת הייתה קבוצת ספורט, אני יכולה לנסות לחפש את הפנייה ולבדוק את העניין הזה.

בואו ונשאיר את זה לקריאה שנייה ושלישית, אני אבין איזה קבוצה. תביאו לי דוגמה חיה של שם של קבוצה, ננסה להבין, ואז בקריאה שנייה ושלישית אני אכניס - - -

אתם תבדקו, גם משרד הספורט יבדוק על מה בעצם יכול להיות שתהיה כאן פירצה שהחוק כביכול לא יהיה חל עליו. יש שתי אופציות – האופציה הראשונה שזה יכול להיות מוגדר בצורה ברורה בחוק, או אם יהיה צורך להגדיר את זה בצורה רחבה יותר, ניתן לשר, יוסיף פה השר עם התקנות, ואז ברגע שאתם תרצו להרחיב ופתאום תזהו כל מיני דברים, אתם מביאים לכאן, אנחנו מאשרים וקדימה.

רק במשפט שכתוב יהיו אחרים, רק להוסיף אולי את המלה הגופים האחרים, זה רק תיקון לשוני, כי כתוב אחרים, אולי הגופים האחרים.

אני אתייעץ עם הנסחית בעניין הזה, זה יגיע אליה.

לגבי סעיף קטן (ב) אישור וועדה - אנחנו נבדוק אם יש בזה צורך לאור הסעיף הכללי של אישור תקנות.
סעיף 18(ג) - תקנות לפי חוק זה למעט כאמור בסעיף קטן (א) יותקנו באישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת. אני אבדוק אם צריך את זה.

סעיף 11 לחוק העיקרי יסומן (א) ואחריו יבוא, כל הדבר הזה אני לא יודעת אם לקרוא אותו, כי בעצם זה נושא שהתיקון שעשינו, התיקון הממשלתי בנושא טוהר מידות האחרון לחוק הספורט, למעשה, זה אותו נושא, זה תוקן לא מזמן, ואני מבינה שבין המציעה למשרד הספורט הוסכם להוריד את הסעיף הזה.

אומרים שזה קיים.

לא בצורה הזאת, בצורה קצת אחרת. הנושא הוסדר.

סעיף 11 כביכול יורד.

לא, סעיף (א) יורד, זאת אומרת, סעיף 11 הופך להיות (א).

כל סעיף 2 שלך יורד. כל הנושא הזה הוסדר בצורה אחרת, אבל זה הוסדר.

נושא הבוררים.

זה קצת שונה.

זו הייתה הגמישות. אם שם לא היו הסכמות, אז תאמיני לי שגם פה לא יהיו הסכמות.

הנושא בכללותו נדון והוסדר בתיקון מס' 7. רונית, למעשה לבטל את סעיף 2 שלך.

אני רק אגיד מה יש בסעיף 2 שנדע מה ירד בהנחה שזה כן נמצא – אני רוצה להתנות את זה, אם זה נמצא בחוק - - -

כל הנושא של השיפוט אנחנו סגרנו את זה.

עשינו את זה בהסדר קצת אחר אבל נעשה הסדר בתיקון מס' 7 לחוק הספורט.

מדובר פה על תקנון שיסדיר את נושא הבוררים, ומי כשיר להתמנות כבורר או כדיין.

הבורר זה לצורך הקניית סמכות לקביעת עבירה שיש עמה קלון.

אז דיברנו על זה שאי אפשרי.

כל הנושא הזה הוסדר בצורה קצת אחרת.

לבוררים אין קשר לנושא הקלון, זה משהו אחר.

לצורך מה בוררים – התאחדות, מינוי בוררים - - -

לא, בוררים זה משהו עצמאי.

שוב, זה מוסדות השיפוט הפנימיים, אז דנו בזה - עשינו הסדר.

דנו בנושא של מי יכול לכהן מבחינת כבר שיש ועדה שבודקת אם יש הרשאות שלא מאפשרות לו לכהן בתפקידים. בתיקון ההוא שמדובר בו, לא הייתה התייחסות להקמת מוסד בוררות.

כל הנושא גם של המוסדות היה חלק מהתיקון וגם מה שלא הוחלט אני מבינה היה חלק מההסדר. אם משרד הספורט רוצה לפתוח את זה שוב, אין לי בעיה.

אני חושב שלא. לנו יש מוסד לבוררות בהתאחדות כדורגל וזה קיים ממילא, אבל אם הייתה כוונה להרחיב את זה על כלל מוסדות הספורט - - -

הרי דיברנו אז על מוסדות השיפוט הפנימיים.

חוץ מהתאחדות לכדורגל באיגוד לכדורסל וכל האיגודים האחרים יש מוסד בוררות, אני חושבת שחשוב שתהיה. אם אין למשרד הספורט התנגדות, לא איכפת לי שבשנייה שלישית נכניס את זה, אין לי בעייה, אני לא רוצה לעכב את התהליך. אם זה קיים בהצעה ממשלתית שהפכה לחוק, אז דיברנו על הצעה, אין לי בעיה. אבל אם זה לא קיים, זה חשוב שיהיה, אז מבחינת הפרוטוקול אני מבקשת לא לבטל את זה סופית, אלא לבדוק, ככל שנושא מוסד בוררות קיים בחוק שעבר לאחרונה, אין מה לדון בזה.

מה שאנחנו נעשה, אנחנו נוציא עכשיו את הסעיף הזה מהחוק, ובדברי הסבר אנחנו נכתוב - - -

נבדוק שיש התייחסות למוסד בוררות בטוהר המידות.

אני לא זוכר שאנחנו הסדרנו את זה.

לא הסדרנו את זה בצורה הזאת, אבל כל הנושא - - -

לא מדברים על קלון, מדברים על נושא בוררות.

לישיבה הבאה אני אבקש את רשם העמותות. יכול להיות שאני אוסיף סעיף נוסף בחוק על הקמת יחידה מיוחדת לספורט ברשם העמותות, או שאתם אחראים עליהם.

אנחנו לא אחראים עליהם, הם יחידת סמך במשרד המשפטים.

בסדר, אז תודיעו להם לישיבה הבאה להגיע.

שהוועדה תזמן אותם.

משרד הספורט, הסעיף יורד, אנחנו מכניסים את זה לדברי הסבר, אתם תבדקו לגבי הסדרה של הבוררות, תנסו להגיע להסכמות, אם תגיעו להסכמות נחזיר את זה, אם לא תגיעו להסכמות, גברתי תחליט מה היא רוצה לעשות.

גם אם עושים דבר כזה, לדעתי, לא מספיק להגיד מינוי בוררים.

בינתיים ירד, לקריאה שנייה שלישית, נחשוב מה עושים עם זה.

הגענו לנושא של העברה בין קבוצות, תיקון סעיף 11 (א), גם בעניין הזה יש הסכמות, מירב, אולי תסבירי בעצם ההצעה המקורית של חברת הכנסת תירוש, הייתה בעצם לעשות הסדר אחיד וכולל לכל הגילאים, כולל קטינים. זאת אומרת, למחוק את ההוראות המיוחדות שנוגעות לכלל הגילאים ולעשות הסדר אחיד לכולם. משרד הספורט התנגד לזה לנושא של הקטינים, אולי תסבירו את מהות ההתנגדות.

אני רוצה דבר לעלות אפילו, להביא את זה עד 17. באגודות זה פשוט ניצול של אותם הילדים, או שיחתימו אותם על חוזים, או שיתנו להם כמה שבא להם, מה זה הדבר הזה?

לצערי, לא הייתי שותפה לכל הדיונים שהיו שבהם כל האיגודים הביעו את הדעות שלהם בעניין, ידוע לי שנקבעו כמה פגישות בעבר. אני רק יכולה להגיד בקצרה, שלפי הנוסח של החוק היום, כן יש בידי האיגודים סמכות להתקין תקנות שמקלות או מחמירות, כמובן לפי הנוסח של החוק באישור השר בוועדת החינוך.

הבנתי שהיו מקרים שעשו את זה, אבל לא העבירו את זה אלינו, היתה לנו איזה פנייה כזאת.

היה מקרה כזה עם איגוד הכדורסל בזמנו, היה איזשהו דיון בכנסת, זאת בעצם הייתה אחת המסקנות שלו, יש לי פה את הציטוט מהפרוטוקולים. הטענה הייתה שבגלל שהתקנות שאומצו היו אותו דבר כמו מה שקיים בחוק, לא היה צורך להביא את זה לאישור של הוועדה, אבל עדיין זה נקבע בתקנון.

אני רוצה שתבדקו את הסעיף שאני רוצה כי לא נראה לי. עד גיל 17 כל עוד לא חותמים חוזה. המעבר בין האגודות עד גיל 17, היום זה עד 15 - עד גיל 17 חופשי כל עוד לא חתומים חוזה. כמובן, אם חתומים חוזה, אני לא נכנס לזה.

למעשה, היום יש שתי רמות של הסדרה ועד גיל 17 גם. מגיל 15 עד 17.

ומ-15-17. אני ראיתי במו עיניי והאמהות באות ובוכות לי שהילדים הם כבר בני ערובה.

אני מנסה בעצם להבין מה התיקון שאתה מציע. אני מבינה שזה בעצם למחוק את סעיפים קטנים א ו-א1, וגם א-2.

זה היה המקורי שלך עד גיל 16.

אבל ההסדר אצל חברת הכנסת תירוש הוא אחר, ההסדר המוצע. שם מוצע שכולם יוכלו להשתחרר כפי שייקבע בתקנון, ואז - - -

אם הוא חתום על חוזה הוא לא יכול לעשות מה שהוא רוצה, אם הוא חתום חוזה, הוא חתום חוזה. אם לא, אין בעיה. החוק הזה יגרום לאגודות להחתים אותם חוזה, ואז זה איזשהו פרספקטיבה לאותם החבר'ה, אבל גם לא מחתימים על חוזה, וגם לא נותנים להם את הפנקס הספורטאי - כרטיס שחקן.

עד גיל 17 היום הוא יכול לעבור. הוא נותן הודעה ברורה.

לא נכון, גם פנו אליי מההיאבקות, גם פנו אליי מהכדורגל, וגם פנו אליי מעוד כמה מקומות, מהכדורסל.

סעיף א(1) קובע גם בגיל בין 15 ל-17, אם קטין בגיל הזה נותן הודעה שהוא רוצה לעבור, בתום העונה הוא עובר ללא שום תנאי, זה קיים גם היום בחוק. אין אפשרות אחרת, זה מה שהחוק קובע.

אין בעיה, אם זה קיים, בוא נעביר את זה צורה חוקית.

החוק אומר כך, עד גיל פחות מ-15 אם אין הסכמה, כמובן אם יש הסכמה אין בעיה, הוא יכול להודיע על רצונו לעבור, ואז הוא יוכל כך, אם הוא מסר את ההודעה במחצית הראשונה של עונת ספורט, בתוך 30 יום מתחילתה של המחצית השנייה של עונת הספורט. אם הוא מסר את ההודעה במחצית השנייה בתוך 30 ימים מסיומה של עונת הספורט. לגבי קטין שגילו פחות מ-15, ההסדר הוא יחסית מקל. אחר כך עד גיל 17 הוא יכול להודיע בפגרה על רצונו לעבור, והוא יוכל לעבור לאותה אגודה בסיומה של עונת ספורט אחת. זאת אומרת, בדברים מסויימים ההסדר שלך הוא מחמיר, ובדברים מסוימים הוא מקל.

17 – עונה שלמה שהוא לא משחק.

לא הוא משחק, בסיומה הוא עובר. זה לא הסגר, זה הודעת קטין, בהסגר הוא יכול לשחק, בהודעת קטין הוא יכול לשחק.

למה מחזיקים ספורטאי שלא חתום על החוזה ושמים עליו מגבלות של העונה, אז שיחתימו אותו חוזה על העונה.

קטינים לא כל כך מחתימים על חוזים.

בין 15 ל-17. אז אל תגבילו.

קטין לא יכול לחתום ההורים שלו.

למה להגביל בן אדם בלי שום התחייבות?

אני רוצה ללכת בכיוון שלך – אם כבר ההצעה שלך היא כזאת, אז תעלה את זה לגיל 18.

לא, מגיל 17 נראה לי זה הסדר אחר.

היות ואתה מציע פה הצעה אחרת - - -

הקטין זה עד 17? ומה קורה עם הצבא?

השאלה עד איזה גיל אתה מגן עליו. בחוק הספורט היום ההגנה המיוחדת עד גיל 17. יש עוד כמה רמות של גילאים, אני אגיד לך, מגיל 17 עד 26 הוא יכול להגיש בפגרה טופס הסגר ולעבור לאגודה אחרת לאחר שנכנס להסגר של שתי עונות, זה עד גיל 26, זאת אומרת, יש עוד כמה רמות של גילאים. אחר כך 26-31, ו-31 ומעלה.

אם עכשיו מנהל קבוצה לא משחרר מה קורה?

אז אפשר ללכת לבית משפט, הוא שואל לגבי כל מיני גילאים.

אם מדובר בקטינים, קבוצה לא יכולה להגיד מפני שיש - - -

הספורטאים יודעים, מי נותן להם את ההסבר?

אני יכול לומר לך שפונים, אם יש איזושהי קבוצה שלא שיחררה בניגוד לחוק, ההתאחדות לכדורגל - - -

למשל, מקום מרוחק, יש קבוצת כדורגל, הכול סביב הקבוצה או שני קבוצות כדורגל מתחילים לשחק בין השחקנים, בא הילד, אומרים לו תשמע, אתה לא זז מהקבוצה הזאת, איך בכלל הוא יודע מהן זכויותיו? יש לכם איזה מנגנון שמחייב את האגודות לחלק איזה פנקס על זכויותיו של הספורטאי בתוך האגודה?

אני יכול לומר לאדוני שבהתאחדות לכדורגל יש מחלקה משפטית, יש עשרות פניות בכל חודש של הורים אלינו וכל פנייה נענית אם זה בניגוד לחוק, אז זה מבוצע כפי שצריך.

אנחנו הולכים להסדיר את הנושא הזה, כל פעם שנכנס שחקן חדש, או כל פעם שיש פתיחת החתמה, זכויותיו של ספורטאי, זה חייב להגיע אליהם. אנחנו גם נעשה סנקציה כזאת שגם יחלקו את זה בסופו של דבר.

בעניין הזה של יידוע זכויות - יש בתקנות הספורט מידע בטופס הרשמה לאגודה שבהן מצוין שהאגודה מחויבת לכלול מיידעים שונים וביניהם גם הוראות בכל הקשור לשחרור ספורטאי, או מעבר שלו לאגודה אחרת. יחד עם זאת, מפניות שהגיעו אלינו אנחנו יכולים לומר שלמעשה באיגוד עצמו אין איזשהו טופס מאחר והקטינים נרשמים באיגוד ולא באגודה, יוצא שבעצם המידע הזה שאמור להינתן להם על ידי האגודה לא ניתן להם מעולם, לכן מגיעות אלינו פניות רבות, והגיעו אלינו פניות רבות, שבעצם הקטינים למעשה בכל הכבלים שיש במעבר מקבוצה אחת, לקבוצה אחרת, את כל אותם מכשולים הם מתוודעים אליהם רק כשהם מבקשים להשתחרר מהאגודה ואז נתקלים בסירוב. לכן מהטעם הזה אנחנו בהחלט מתנגדים לבטל את סעיף 11א לחלוטין ולהעביר את הסמכות הזאת לתקנון האגודה. אנחנו סבורים שהעניין צריך להיות בחוק, ועם אותה הצעה שאתה הצעת אדוני, אנחנו מציעים שספורטאי שגילו פחות מ-15 שנים בעצם יוכל באמת לעבור מקבוצה באין מפריע, ומעל גיל 15 על מנת לאזן את האינטרסים, אנחנו מציעים שההסדר שכיום מוחל לגבי קטינים שגילם פחות מגיל 15, יחול לגילאי 15 – 18, אנחנו גם מצדדים עם משרד המשפטים, אפשר להעלות את זה לגיל 18.

אנחנו ניפגש באמצע. ההפעלה של החוק תהיה על אלה שחתומים בהסכם, זאת אומרת, אם אתה מחתים - ההורים של הספורטאי יחד עם הספורטאי על ההסכם באגודה, הוא יהיה כפוף כמובן למעבר שקשור לעונות. אם לא מחתימים אותו, אל תצפו שהוא התחייב לכם לעונה. מי שרוצה לחייב ספורטאי להיות עונה שלמה אצלו, שיחתום עם מי שצריך לחתום.

סליחה, מה מהות ההסכם? הרי הקטינים זה לא עניין של השתכרות כספית. ילד בן 15 לא משתכר כסף במשחק כדורגל, על מה אני מחתים אותו?

יכול להיות שהוא יכול להתקדם, הוא יכול לעבור לאגודה אחרת.

אבל לא תוך כדי, הוא יכול אחרי תקופה, כן, אבל תוך כדי אתה יודע איזה בלאגן זה יוצר?

תעשו הסכם עונה.

מה מהותו של ההסכם? מה ההתחייבות בהסכם הזה?

איזה הסכמים היום עושים?

ההסכמים היום הם לבגירים לגבי החזרי הוצאות, השכר, או כל דבר כזה. לגבי קטינים, אין על מה להחתים. אם יוכלו באופן חופשי לקום ולעזוב - קח קבוצת כדורגל שמשחקת בליגה, שבונה את עצמה לקראת עונה, פתאום יקומו כולם ויעזבו כל השחקנים ותישאר קבוצה ללא יכולת לשחק. אני חושב שההסדר שקיים היום בחוק שמגן על הקטינים עד גיל 15, מאפשר להם פעמיים בעונה להודיע ולעזוב, ומעבר לזה שזה כבר גיל נוער, זה גיל מתחת לבוגרים, כשאומרים לי אם אתה רוצה לעזוב תודיע, וללא שום תנאי תוכל לעזוב בתום העונה, ותשחק במהלך העונה הזאת, זה לא הסגר, אני חושב שזה נכון, זה בדיוק איזון האינטרסים שמצד אחד לא מפרק קבוצות ואף אחד לא רוצה לפרק קבוצות.

זה קיים בכל האיגודים?

החוק הזה מחייב את כולם באותה מידה. אצלנו אני יכול לומר שבתקנון שלנו אין הסדר לקטינים, יש סעיף אחד שמפנה לחוק הספורט. אומר מה שיש בחוק הספורט זה מה שחל על הקטינים. אני חושב שזה בהחלט הסדר מאוזן.

אדוני, מטרת החוק הנוכחי באמת הייתה להגן על קטינים ולאפשר להם את ההתניידות להתפתחות המקצועית, אבל בפועל זה לא קרה, כלומר, המטרה הזאת לא השיגה את מטרתה.

למשל, סתם לדוגמה, את קיבלת פניות, אם האנשים היו כן מודעים למה שקיים היום בחוק, מה זה עונה, זה כמה חודשים.

תלוי באיזה איגוד, יש כזה שזה חמישה, יש שמונה, יש עשרה.

בסופו של דבר זה משהו שניתן לביצוע. זה לא שפתאום תוך יומיים הוא צריך לעבור. השאלה אם האנשים יודעים את זה, אז אחרי חמישה חודשים מה הבעיה לעבור?

אדוני, יש פה שני עניינים. קודם כל מעבר ליידוע שזה דבר מאוד חשוב, אנחנו מדברים החל מפניות של קטינים שבאמת רוצים להתקדם לליגה, או קטינים שיש להם איזשהו קושי מהמאמן או עם הקבוצה, וכלה בפניות של קטין שעבר דירה ורוצה לעבור לקבוצה אחרת ונמנע ממנו לעבור לקבוצה אחרת - - -

יש הסדר בחוק לעניין הזה. אם ישנה סיבה עובר ללא שום תנאי על פי ההסדר.

זה לא בהכרח מה שקורה בפועל.

אם יש בעיה באכיפה זה משהו אחד מול מה שקורה בפועל - - -

אני לא חושבת שהחוק נותן לזה מענה הולם.

המנגנון במקרים חריגים הוא כך, ואז בעצם אם זה כך "הוא רשאי להודיע על רצונו לעבור לאגודה אחרת ויוכל בתוך 30 ימים. לא הסכימה האגודה וקבע שופט שמונה לפי הוראות סעיף 12 לפי בקשת הספורט כי המשך פעילותו באגודה הוא בלתי סביר ובלתי אפשרי מסיבות שאינן תלויות בו, או עלול לגרום לו נזק של ממש, יוכל הספורטאי לעבור מהאגודה לכל אגודה אחרת בתוך 30 ימים מהחלטת השופט". זאת אומרת, הוא צריך ללכת לשופט זה ההסדר, צריך להבין מה ההסדר.

למשל קטין עבר דירה ורוצה לעבור לקבוצה אחרת - - -

זה הסדר דיי מסורבל.

זה דבר חריג, איגודי הספורט לא נוהגים על פי חוק.

השאלה היא האם האגודות כברירת מחדל אומרות כן או אומרות לא, זאת השאלה. הן יכולות פשוט לא, ואז - - - הולך למשפט.

אדוני, מה קורה אם הם נמצאים בתזמורת עירונית ורוצים לעבור לתזמורת אחרת, הם לא צריכים איזשהו שחרור מהתזמורת?

יש הבדל בין תזמורת, לקבוצת כדורגל או כדור יד או כדורסל. תזמורת הוא יכול לנגן פה הוא יכול לנגן שם, בכדור-יד הוא לא יכול. נניח שאותו אחד רוצה ועוד שניים רוצים, הרס את הקבוצה אין קבוצה.

לגבי ההשקעה, ההשקעה של ההורים איננה פחותה – קטין איננו רכוש.

אבל את צריכה לעשות איזשהו איזון בין האינטרסים של האגודות - - - שמשקיעים בהצמחה של התשתיות - - -

נכון, לכן אני חושבת שההצעה שלנו כן משרתת איזשהו איזון, ובעצם מפרידה בין קטינים שגילם פחות מגיל 15 שלגביהם ניתן יהיה לאפשר מעבר חופשי, לבין קטינים שגילם מעל גיל 15 ושעליהם יחול ההסדר הנוכחי שמתייחס לקטינים שגילם פחות מגיל 15.

פחות מגיל 15 יש להם שהם יכולים פעמיים בעונה לעבור, מה לא בסדר?

היום לגבי קטינים שגילם פחות מגיל 15, יש איזשהו הסדר שמקשה עליהם.

פעמיים בעונה, מה צריך יותר? אם זה יהיה יום יום אוי ואבוי.

לקטין זו עוגמת נפש רבה.

לא, זה לא פעמיים בעונה.

זה דיי חופשי.

ההסדר מעל גיל 15 הוא הסדר אחר שמקשה עליהם הרבה יותר.

עד 15 פעמיים בעונה, זה בהחלט סביר.

אנחנו סבורים שלא כך. העניין הוא ההמתנה לנקודת הזמן שבה הוא יכול לעבור לקבוצה אחרת.

העניין הוא אם הוא מוסר במחצית הראשונה אז כך, ואם במחצית השנייה אז ככה, זה לא שהוא יכול פעמיים בעונה.

בין 15 ל-17 הוא יודיע בפגרה שלפני תחילת העונה ובסיומה הוא עוזב ללא תנאי שזה כבר גיל של נוער שאלה קבוצות שלפני בוגרים שצריכות לדעת גם מבחינה מקצועית.

אם הבעיה מתעוררת באמצע העונה מה קורה?

אין שכר לקטינים בכלל.

אנחנו נכניס פיק אחד בתוך העונה לכל הסיפור הזה. אנחנו נכניס פעם אחת בעונה בחצי הראשון של העונה.

בגיל 15-17?

כן.

עד גיל 15 זה קיים.

עד גיל 17 זה קיים פעמיים, במשך כל העונה הוא יכול גם מההתחלה וגם בסוף.

בגיל 17 הוא יכול בתחילת עונה. עד גיל 15 הוא יכול פעמיים, ישנן שתי תחנות יציאה.

צריך לפני תחילת העונה.

מ-15-17 ברגע שהחלה העונה הוא יכול לצאת רק בסיומה, זה המצב היום.

יוצא שאם הוא מודיע בעונה, הוא בעצם צריך את סוף העונה שאחריה, אם זה בפגרה הוא צריך להודיע בפגרה.

לא.

אני אשאל שאלה. עכשיו אני בפגרה, הכול בסדר, מצוין. אני מתחיל עונה ואז פתאום יש לי בלאגן עם הקבוצה, לא מסתדר עם המאמן, ואז מה שקורה שאני צריך לעבור את העונה הזאת, לחכות לפגרה, להודיע, ואז לתפוס עוד עונה.

אני רוצה להשיב על זה. נניח שישנן מקרים חריגים שלא מסתדר עם המאמן, ואז יש פנייה, ויש פניות גם לגופים, להתאחדויות ולאגודים והדברים נפתרים בסך הכול, כי יש בתי דין ואפשר לפנות ולבקש את הדברים. אם תתנו בגילאים של 15-17 יציאה חופשית שבאמצע העונה יעזבו שחקנים - - -

לא באמצע עונה, הוא יכול להודיע, אבל הוא לא יחכה עונה נוספת.

מה קורה עכשיו - אתה עכשיו בפגרה, הכול בסדר, התחילה העונה, מתחילות להיות בעיות, בשביל לצאת, מה אני צריך לעשות? צריך לסיים את העונה, לחכות לפגרה, להודיע בפגרה, לעשות עוד עונה, אז אני יכול לצאת - זה לא הגיוני.
ההודעה תהיה במשך העונה, אבל אסור לעזוב במשך העונה, העזיבה תהיה רק אחרי סוף עונה, במחצית הראשונה.

סליחה, זה נכון מה שהוא אמר? אם אני חודש מתחילת עונה, אז אני צריכה לחכות לפגרה שבה אני אודיע?

כן.

על פי המצב החוקי היום כן, זו התוצאה. זה מה שהחוק קובע היום. אני אומר להודיע בפגרה או במהלך מחצית הראשונה.

אתם אחר כך תסדירו את זה.

וזה בין 15 ל-17.

גיל 15 נשאר מצב קיים, אני מנסה להבין מה מתבשל פה.

אז למה שההסדר שיש היום לגבי קטינים שגילם פחות מגיל 15, לא יחול כבר עד גיל 17?

המחצית השנייה - - -

אני רוצה להכניס את כולם לפרופורציות. קודם כל עד גיל 15 אני לא מזהה איזושהי בעיה, הכול מסתדר בסופו של דבר, אחרי חודש, חודש וחצי הוא יכול לעזוב. מה שקורה מגיל 15 עד גיל 17, פה צריכים להיות מאוד זהירים, שלא יקרה מצב של ניצול.

מה שנעשה זה כך - הודעה בפגרה א', הודעה במחצית הראשונה של העונה, הודעה בלבד, לא עזיבה, העזיבה רק בסוף העונה, ואנחנו מבקשים שבכל ההתאחדות או באיגוד תהיה וועדה מיוחדת שבמידה ומתקבלת הודעה בחלק השני של העונה, אתם תקבעו בתקנונים מה הסיבות המיוחדות והחריגות שיאפשרו את העזיבה בתוך ההתאחדות.
זה אומר, שאם פתאום, סתם לדוגמה, קורה איזשהו מקרה שאתם בעיניכם רואים אותו חריג, וההודעה התקבלה במחצית, עבר דירה, יכול להיות כל דבר, אתם תבחנו את זה בפנים, כי אנחנו גם רוצים להשאיר משהו לשיקול דעת שלכם. אתם תבחנו את זה בתוך המערכת שלכם, שאם במחצית השנייה מתקבלת החלטה, אתם יכולים לסרב, אתם יכולים לקבוע כללים, אבל בסופו של דבר שיהיה איזשהו משהו שנותן - מסיבות כאלה ואחרות או מיוחדות, תבדקו את זה במערכת שלכם, שזה לא יהיה סגור, כי עדיין זה תקופה של שנה ומשהו. אם אנחנו מגיעים למצב שאדם בגיל 17, 17.5, נתקע במשך שנה וחצי ולא יכול להתקדם, יכול להיות במקום אחר, או שהוא יכול להגיע למצב שתוך שנה הוא עושה ספורטאי מצטיין ואז כל החיים שלו מתחלפים.

אם פתאום הוא סגור לגמרי, ויש איזשהו מצב שעושים את זה בכוונה, אז איבדנו ספורטאי. צריך לבחון את הדברים, יכול להיות שיש שם אינטרסים פנימיים, יכול להיות שיש איזושהי בעיה, יכול להיות שיש מצב שהספורטאי הזה יכול להתקדם בצורה הרבה יותר משמעותית. אנחנו ראינו מקרים, לא בכדורגל, דרך אגב, בנושא אחר ראינו. ראיתי מספר מקרים לפני כמה שנים בהתאחדות להתעמלות אמנותית, היו שם בעיות שהתחילו לרוץ מכל מיני מקומות - היו. בכל ספורט יש עונות?

ברור, יש תקופות שונות, יש 9, 5, 8, זה תלוי באיזה ענפים.

נעלה את זה, יכול להיות שלגיל 18 אתם תבחנו את זה, אנחנו נכניס את זה לדבריי ההסבר. זאת אומרת, עכשיו נשאיר את זה לגיל 17 בקריאה ראשונה, ולקראת קריאה שנייה ושלישית אתם תבדקו יחד עם משרד המשפטים, אני מקווה שמשרד המשפטים ידבר איתי לגבי הנושא הזה - להעלות עד גיל 18.

כלומר בין 15 ל-18.

במידה ותגיעו להסכמות אז נכניס את זה בקריאה שנייה ושלישית.

אני רוצה לציין בהקשר לגיל 18 – צריך להביא בחשבון שגיל 18 זה כבר גיל שמשחקים בקבוצות הבוגרים.

כשהוא נכנס לבוגרים אתה כבר מחתים אותו.

אתה יכול לקרוא לזה גיל הנוער לבוגרים.

זה גיל נוער בוגרים. בשנתון של נוער, אם הוא שחקן מוכשר הוא יכול כבר לשחק עם השכבה הבוגרת.

אם הוא נכנס לבוגרים, הוא כבר חתום חוזה?

אם גילו מתחת לגיל 18 לא, אבל יש לו לפחות את חלון הראווה הזה שהוא עלה לקבוצה הבוגרת ומתחיל לשחק שם, וגם הקבוצה והמאמן לוקחים בחשבון כחלק מהעניין המקצועי שלהם. לכן אני חושב שלהעלות את זה לגיל 18 שהוא יכול להודיע ממש - - -

מה יקרה למשל אם אני עכשיו בגיל 17, אני בקבוצה של נוער ויש קבוצה אחרת שהיא קבוצת בוגרים שרוצה אותי, אני יכול לעבור?

במגבלה הקיימת היום בחוק.

אז אני צריך לחכות עונה, אז נגמר הסיפור. זאת אומרת, פגרה, עונה, פגרה.

אנחנו לא רוצים למסד מצב של חטיפות של שחקנים, שבאה קבוצה, ומתחילים לפתות שחקנים ומתחילים לפרק קבוצות, גם מזה מאוד צריך להיזהר. אנחנו רואים את האינטרס הכולל של כלל הקבוצות, ושל כלל השחקנים, לא רוצים להפוך את זה לזירה של מלחמה שכך רגע מישהו יתחיל לפחד.

אז מה הבעיה לעשות הסכמים עם ההורים, ובצורה מסודרת מבחינת היכולת שאם השחקן הזה כל כך טוב, אתה כל כך שומר עליו, אז יכול להיות שכדאי לך לתת לו גם משהו.

לגבי טלנטים, לצערנו, הם לא רבים כל כך, לפחות בענף שלנו, יכול להיות שבענפים אחרים כן, עד שגוטמן יגלה אותם, הם לא כל כך רבים, אז הקבוצה חותמת עם ההורים שלהם על הסכמים. אבל מדובר במתי מעט, לפי דעתי באחוז אולי בשניים, מפני ששאר השחקנים ללא יוצא מן הכלל כשהם קטינים אין להם שום התקשורת חוזית, הם נמצאים באגודה.

אין בעיה, צריך להחליט פה, אם הוא שווה משהו, אז יכול להיות שצריך להחתים אותו ולתת לו משהו. אם לא, אז אל תפחדו, אחד הלך השני נכנס.

לקטינים הם לא מקבלים כסף, גם הטלנטים לא מקבלים כסף.

מה יש בחוזה?

יש בחוזה שעם הגיעו לגיל 18 למשל, אז יתחילו לשלם לו כספים בסכומים מסוימים, או הטבות מסוימות, או דברים מסוימים.

אז הקבוצה מחוייבת בעצם להמשיך.

בוודאי, יש לו חוזה. נניח חותמים איתו על חוזה לחמש שנים, והוא בגיל 16.5 או 17 לצורך העניין, אז בהתאם לתנאים ובהתאם למה שסוכם.

יש גם את המגבלות של הצבא.

אם הוא חייל אז הוא יקבל את זה אחרי הצבא, כי בצבא אסור לו לקבל יותר מאשר החזר הוצאות עד סכום מסויים לצורך העניין, וגם לא כל שחקן הצבא מאפשר לו בכלל.

זאת אומרת, ההתחייבות של הקבוצה היא בעצם להמשיך את ההתקשרות איתו.

יש לי שני דברים, אני רוצה רק לנסות להוסיף על מה שאמר עורך דין אביבי. נראה לי שעוד פאן של החשש על הבעייתיות הזאת של התפר ב-17, 18 זה גם מראה שמתחילים לפנות כאילו עם ההמלצות של האיגודים בכל הנושא של ספורטאים מצטיינים וספורטאי עילוי. אני לא הייתי רוצה לראות מצב שבו מופעל לחץ על הקבוצה שאם לא תמליצו עליי שאני אקבל מהצבא, אז אני עוזב, זאת אומרת, ואז להתחיל בתפר הבעייתי הזה, כי כן מקבלים פניות.

בסדר, מצד שני צריך גם לדאוג גם לאינטרסים של אותם האנשים, הם לא איזשהו טלוויזיה שעומדת בבית.

הייתי רוצה לחזור על מה שאמרתם, אני צריכה לבדוק על ההסדר שרצית לתקן.

מה שאמרתי - שאני מכניס נקודה של הודעה בחלק הראשון של העונה.

בין 15 ל-17.

זאת אומרת ברגע שהוא מודיע, בחלק הראשון של העונה, בסוף העונה הוא יכול לעזוב. ואז הוספתי ואמרתי שבחלק השני יהיה מנגנון - - -

בחלק השני של העונה האיגודים צריכים להקים ועדה מיוחדת - - -

וזה צריכים להגיד – מבלי לגרוע מהסיבות המיוחדות ב-א(4) שהקראתי קודם.

כן, אבל שיהיה מוקדם שיידעו שאם יש איזשהו - - -

לפי א(4) אם זה מסיבות מיוחדות, האגודה חייבת להסכים.

אני יכולה לחזור עם ההצעה הזאת למשרד שלנו, אולי ירצו להתייעץ עם איגודים?

גם להוסיף את עניין היידוע בחקיקה.

עוד לא סיימנו. אנחנו סיכמנו על מצב של ההודעה בחלק הראשון של העונה מגיל 15 עד גיל 17. אנחנו מכניסים לדברי ההסבר את הסיפור של להעלות עד גיל 18 עם מנגנון שנגיע אליו בהסכמה כפוף למה שדיברתם כאן על העניין של הבוגרים, יכול להיות שצריך שם לעשות איזשהו הסדר מיוחד בין גיל 15 לגיל 18, שיהיה ברור בצורה מסודרת גם לשחקנים וגם לקבוצות, זה כרגע לא בחוק.


הנושא השני – הודעה לספורטאים ולהורים על זכויותיהם. חוק הספורט עם הכללים זה לכולם. מה שאני מבקש – אנחנו מוסיפים שתוך חודשיים-שלושה משרד הספורט יביא לאישור ועדת חינוך את - -

גם היום יש תקנות. פשוט זה משהו שאני רוצה לבדוק כי זה חדש, אני רוצה לראות איך הכי נכון לנסח את זה.

אני רוצה שמשרד הספורט יבנה דף גיליון שמפרט את זכויותיהם של הספורטאים שאנחנו נאשר אותו, וכל איגוד יחלק את זה לספורטאים במנגנונים בעת ההרשמה.

היום זה אגודה, אני מבינה.

האגודה מחוייבת לתת מידע אבל בפועל נרשמים באיגוד.

אנחנו נעשה את זה בהרשמה ובתחילת העונה.

כל הגופים לפי החוק.

תרשמי בעת ההרשמה.

אתה דיברת על האפשרות לתת לאיגודים חופש מסויים, איפה החופש הזה? דיברו על איגודי כדורגל או משחקי כדור. מה קורה עם האיגודים הקטנים, האם זה צריך להיות אותו דבר? יש הבדל של זמנים, עונות והשקעה?

אין בעיה. אתה מדבר על המידע או על הקטינים?

אני מדבר על הקטינים וגם על המידע, מפני שאחד קשור בשני.

מה הבעיה לתת לספורטאי דף מידע על הזכויות שלו בכל איגוד?

אני אגיד מה אתה אומר, זה גם עלה בדיון, וגם ניסחנו את זה כך. הם אומרים שמידת ההשקעה בכל שחקן, בכל איגוד, היא שונה, ולכן אי אפשר פה לחרוץ דין שווה לכולם. היה הסכם מתפשר שיתקינו תקנונים כל איגוד או כל ענף יתקין תקנונים שייקח בחשבון את נושא השקעה בשחקן, ולפי זה יבנה מערך של העברה חופשית ככל שניתן מבלי לגרום נזק.

יש הוראה לענפים האישיים, הוראה מיוחדת שהשר יכול לקבוע הוראות מיוחדות.

היא ממילא אמרה שהיא חוזרת למשרד עם זה, והיא תקבל את תגובת האיגודים.

צריך להתייחס גם לזה.

יש לשר אפשרות לפחות לגבי ענפי ספורט אישיים לקבוע הוראות אחרות גם היום בחוק.

לגבי העניין של המידע, אנחנו צריכים לנסח את זה עוד.

אגב, סתם דוגמה, התעמלות זה ענף שאתה מכיר מאוד, הגילאים שם בכלל לא שווים לכדורגל ששם בגיל 34 אתה עוד משחק. בהתעמלות אחרי גיל 16 בערך, אתה כבר פחות שווה. לכן ההנחיה הגורפת יכולה לעשות עוול לענף מסוים.

אנחנו דווקא בהסדר שאנחנו מוציאים עכשיו, זה הסדר דיי הוגן, אני חושב שהייתה איזושהי בעייתיות בעבר כאשר ראינו שהעניין הזה קושר יותר משנה את אותם השחקנים ללא שום היגיון. רבותיי, צריכה להיות איזושהי תמורה, אם אתם חושבים על השחקנים בצורה כל כך הדוקה. אם אין שום תמורה לאותם השחקנים, וחוץ מזה גם משלמים על זה שהם משחקים ומתאמנים, אז לפחות תנו להם קצת אוויר לנשימה מבחינת ההתפתחות בעתיד. כי לבוא ולקשור בן אדם בצורה כזאת בלי לתת לו שקל, עוד לקחת ממנו כסף כל חודש על האימונים, ועל הציוד - - -

אבל הוא גם לא מכניס שקל. זה לא משחקים בתשלום שאני קונה כרטיס לצפות בהם.

סליחה, אם למשל האגודה מגיעה להישגים, אז כמובן שהיא מקבלת, אמנם לעתים מעטות אבל לפי ההישגים.

בגדול אין פרופורציה בין ההשקעה של הספורטאי היחיד כשנרשם לאגודה, לבין, למשל, העלות שיש לאגודה להחזיק מחלקת נוער, שזה סכומים של הרבה מאוד מיליונים, כלומר, אף פעם זה לא מתקרב לכסות אפילו לא באופן חלקי את ההוצאות שיש לקבוצה.

הוא לא ביקש כסף, הוא רק אמר - - -

לא, בהקשר לעניין שהם לא מקבלים – ההשקעה של הקבוצה בספורטאים - - -

בגלל זה אני אומר, שבסופו של דבר הדינמיקה תהיה של כולם. זה לא שפתאום יש אגודה אחת שכל האגודות חמים על השחקנים של האגודה הזאת והיא קשרה את כולם. הרי אתם מבינים שהכול כל כך דינמי.

יש גם דברים כאלה.

אם היא כל כך חזקה, אז לא יהיה שום סיבה מהחבר'ה לזוז משם. אם יש איזושהי בעיה, אז יכול להיות שיש בעיה שצריך לטפל. הרי בסופו של דבר אנחנו מחפשים הגיון מסוים, מצד שני, גם לא רוצים לטרוף את כל המערכת.

אמרנו שבאמצע העונה הוא לא יכול לצאת, הוא חייב להישאר עונה. דרך אגב, אם בחלק הראשון יש לו איזושהי בעיה ויכול להיות שצריך להיות איזשהו שיח ותשומת לב, אז יכול להיות למאמנים יש סיבה בצורה כזו או אחרת בחלק השני של העונה לשנות בעצם או לשפר, אם זה בעיה של מאמנים, זה לא סיבה אחרת שאי אפשר לתקן אותה, אז יכול להיות שיהיה לו סיבה לבוא ולשנות את זה. כך הוא יודע, עכשיו ברגע שאני התחלתי את העונה, אני קשרתי שחקנים לשני עונות ופגרה באמצע. אם התחלתי עונה עכשיו, השחקן קשור אצלי לשני עונות ופגרה באמצע – מה שאני רוצה אני יכול לעשות. אז צריך להיות פה איזשהו גמישות שגם מהצד השני שתהיה הבנה.

הערה, לגבי הזכאות בגדול בסעיף ה.

עוד לא הגענו לזה. אנחנו עכשיו עוברים לבגירים.

לגבי דבריי ההסבר, אחר כך תודיעו לי מה בכוונתכם לעשות.

לגבי בוגרים כפי שאמרתי היום בחוק, יש למעשה כמה דרגות של גיל, שלגבי כל אחת מהם ההסדר קצת אחר.


בעצם מה שמוצע פה זה לעשות הסדר אחיד מגיל 17 ומעלה. אני אקריא את ההסדר. "התאחדות או איגוד יתקינו תקנון והוראות בדבר העברה של ספורטאי מאגודה לאגודה כשהכוונה כאן היא ספורטאי מעל גיל 17. בתקנונים ייקבע גיל אשר לאחריו זכאי הספורטאי לעבור לאגודה אחרת ללא תשלום או גמול תוך התחשבות במספר השנים ששיחק באגודה ממנה הוא מבקש לעבור וההשקעה שהושקעה בו כספורטאי לצורך אימונו וקידומו. ספורטאי המבקש להשתחרר מקבוצתו עוד בטרם הגיע לגיל שנקבע בתקנון יכול לעשות כן באמצעות הגשת טופס כניסה להסגר אשר תקופתו תיקבע על ידי האיגוד או ההתאחדות ובלבד שלא תעלה על עונה אחת". זו ההצעה לגבי הבוגרים.

בסדר גמור.

בעניין הזה, מצד אחד בזכאות הזאת כתוב שהמעבר הוא ללא תשלום, או גמול, ומצד שני כתוב שיש להתחשב במספר שנים ששיחק באגודה, יש סתירה בניסוח, כך אני מבין את זה. מצד אחד לא, מצד שני כן.

אני חושבת שהעניין של ההתחשבות במספר התקופות הוא נוגע לתקופות.

אבל מצד שני את אומרת שהוא זכאי בגלל ההשבחה, אז או ללא תשלום או להתחשב.

זה נוגע למועד העברה, השחרור. מועד השיחרור יכול להיות במיידי, יכול להיות אחרי כמה חודשים.

ההתחשבות לא לגבי התשלום. השיקולים לא נוגעים לתשלום.


אפשר להבהיר את זה בניסוח. בעיקרון, הכוונה היא שללא תשלום או גמול זה לגבי עצם העברה, והשיקולים, מספר שנים, ההשקעה, כל הדברים האלה לגבי התקופה שבה הוא רשאי לעבור.

המשפט "תוך התחשבות" צריך להעביר לסעיף ו' שהוא לא קשור לתשלום.

בסדר, אפשר לעשות את זה.

אתה צודק, המשפט הזה נכנס במקום הלא נכון.

אנחנו ננסח את זה אחרת.

יש לי שתי הערות לסעיפים האלה, אני אתחיל מהסוף לגבי הנושא של ההסגר. צריך שיהיה ברור – שיתנו לאיגודים ולהתאחדויות כל אחד בהתאם לאופי של הפעילות שלו את האפשרות לעשות, קודם כל שיהיה ברור שכניסה להסגר יכולה להיות רק בפגרה ולא במהלך עונה, כפי שגם החוק היום קובע את זה.

מה קורה אם האגודות לא מגיעות להסכמה ביניהן? התקנון צריך להיות בהסכמה של כולם. אם יש מישהו שלא מסכים, אז מה אין תקנון?

מי לא מסכים?

אם איגוד בתוכו לא מצליח להגיע להבנה.

עקרונית, היום בחוק קבוע שההודעה צריכה להיות בפגרה. לפי הסעיף הזה הגמישות נשארת בכל הדברים האלה לאיגוד בתקנון.

אבל זה לא יהיה ברור מהניסוח.

אתה יכול גם לקבוע בתקנון שזה לא בפגרה, אתה יכול לקבוע שזה במהלך עונה, מה איכפת לך, זה שיקול דעת שלך.

אם אני אקבע שזה רק בפגרה, יבוא מישהו ויגיד לי אתה לא יכול לקבוע את זה כי כתוב התקופה היא שנה, אני נכנסתי באפריל, אני באפריל הבא חופשי. לא חשוב, נכנס במהלך עונה באפריל, אז יגיד לי, אני באפריל הבא נעלם לך באמצע מהקבוצה.

אתה צודק שזה יוצר אי בהירות מתי סופרים את ההתחלה.

צריך להיות עוד דבר ברור, פה אנחנו מדברים על בוגרים.

אם זה בפגרה, אז זה רק עונה אחת אחרי הפגרה. זאת אומרת, הוא יכול להודיע רק בפגרה. הוא מודיע באמצע העונה, זה בעצם שתי עונות.

זה עונה וחצי.

מהרגע שהוא מודיע הוא ממשיך לשחק עד תום עונה ואז הוא נכנס להסגר.

אבל אין משמעות, הוא יכול להודיע בפגרה. נניח שהוא רוצה כבר באמצע עונה להיכנס להסגר, את ההודעה הוא יכול לתת בפגרה.

אין חוזה כמה עונות הוא מחוייב להיות?

אנחנו פה מדברים על בוגרים.

מה המצב היום לגבי הסעיפים הקיימים?

שאם יש חוזה הוא לא יכול להיכנס להסגר. כלומר, אם יש חוזה עם אגודה שאני - - -

בחוזה כמה זמן בדרך כלל הוא חתום, עונה או שתי עונות?

אין בדרך כלל.

השאלה מה האיגוד מחפש, האיגוד מחפש כמה שיותר לקשור את הספורטאי, או כמה שיותר להיות גמיש, כי אם הוא לא כל כך מצליח אז הוא יכול - - -

אני יכול לדבר על הכדורגל, כי אני פחות מכיר את הענפים האחרים. בכדורגל, האחוז המאסיבי הגדול ביותר זה בכלל ליגות חובבים. זה ליגות אלף, ליגות בית, זה ליגות גימל. מבחינת מאסה, זה 80% מהספורטאים הבגירים שמשחקים, שהם לא מקצוענים בכלל לצורך העניין הזה. אנחנו למשל ניסינו להעביר אצלנו תקנה שספורטאים חובבים יוכלו לעבור ללא הסגרים בכלל. חברת הכנסת תירוש יודעת, אני דיברתי איתה בזמנו בנושא הזה, ובית הדין העליון שלנו בא ואמר לנו, לא, אתם לא יכולים לעשות את זה כי זה נוגד את הנושא של ההסגרים בחוק, כי אנחנו רצינו לתת מעבר חופשי בליגות חובבים. לעומת זאת בליגות מקצועניות, ששם יש הרבה כסף גדול גם לשחקנים מצד אחד, וגם האגודות משקיעות ובעלים פרטיים משקיעים הרבה כסף מצד שני, לא יכול שחקן – חתם שחקן לשלוש שנים עם אגודה, הוא לא יכול אחרי שנה להודיע שהוא נכנס להסגר וכאילו אין לו התחייבות חוזית כלפי האגודה, זה לא עובד, כלומר, צריך להיות ברור בעניין שאי אפשר להיכנס להסגר.

זה מעורר שאלה האם הסעיפים האלה בחוק הם קוגנטיים, בעצם, הם מגנים על הספורטאים, או שהם סעיפים דיספוזיטיביים שאפשר להתנות עליהם בחוזה. זאת שאלה שאלתית.

לא חשבתי עליה.

זאת אומרת, אתם מפרשים את זה היום שבעצם אתם יכולים לעקוף את הסעיפים האלה בחוזה, בעצם שאתה יכול להתנות על הסעיפים האלה בחוזה.

בעצם יכול להתנות על הסעיפים האלה חוזה.

נכון להיום, אם אני אתייחס לחוק הקיים, אני חושב שאם ספורטאי היה נכנס להסגר במהלך תקופת חוזה והקבוצה הייתה פונה לערכאה והייתה אומרת הוא לא יכול להיכנס, יש חוזה, והוא מכיר, יש את החוק ויש את התקנונים שלנו, והם מכירים את הדברים, אני חושב שהיו אומרים אתה לא יכול להיכנס להסגר, כי אחרת מה המשמעות של החוזה שאתה עשית? עשיתי איתך חוזה ונתתי לך סכומים מסוימים מתוך ידיעה שאתה אצלי שלוש שנים.

החוק לא יחול על מי שחתום חוזה.

זאת השאלה. יש חוקים פשוט שבאים להגן על אנשים, והפרשנות שלהם היא שאי אפשר להתנות עליהם כי הם באים להגן על אנשים, זה נקרא קוגנטי.

לדוגמה בוועדת הכלכלה יש חוק סוכן שמגן על זכויותיו של כל מי שמייצג חברות זרות בארץ, כל סוכני המכירות וכו', גם שם אנחנו אמרנו, שאנחנו ניתן הגנה בחוק, אלא אם אין הסכם.

זה בדיוק העניין, שנגיד בכל דיני הגנת הצרכן, גם אם אתה לא אומר שאפשר להתנות, להיפך הפרשנות היא שזה מגן על הצרכן, ואי אפשר להתנות על זה, גם אם אתה לא אומר את זה פה. יכול להיות שצריך להגיד את זה שאפשר או שאי אפשר.

כמו שקבוצה יש לה הסכם לשלוש שנים עם ספורטאי, ואחרי שנה היא תבוא ותגיד, לא, אני החלטתי שאני לא רוצה להמשיך איתך את החוזה.

החוק לא נותן לקבוצה את הזכות שהוא נותן לספורטאי.

לכן הפרשנות שצריכה, וצריך להבהיר את זה בחוק שגם הספורטאי לא יכול באופן חד צדדי להפר הסכם, כבר מדובר בספורטאי בגיר, בספורטאי שהוא מקצוען, וקבוצה שהבעלים לפעמים - - - 30, או 40 מליון שקל בעונה כדי שהקבוצה שלו תהיה קבוצה רצינית, הוא לא יכול לבוא ולהפר את ההסכם בזכות איזשהו תנאי. אני רואה את הנושא של ההסגרים יותר בא לפתור בעיות של ספורטאים שהם ספורטאים חובבים, שהאגודה לא מחויבת כלפיהם בדרך כלל בכסף אלא בהחזר הוצאות, אולי בעוד איזשהן תשלומים קטנים. ספורטאי מקצוען שעשה הסכם והוא בגיר לתקופה, והקבוצה הבינה שהוא אצלה שלוש שנים, לא יכול לבוא ולהסתמך על איזשהו סעיף של הסגר ולמוטט אותם מהבחינה הזאת.

אין תלונות מהכיוון הזה.

יש בזה הגיון.

נעשה מן הסדר כאן שיהיה כפוף לתקנונים, ואנחנו נוציא את כל מי שיש לו הסכם.

או שהתקנון יקבע.

אני חושב שזה נכון.

יהיה תקנון ויהיה את המנגנון שהוא בכל איגוד, ויהיה את המסלול השני שיש את החוזה, הסכם, ששם אנחנו לא נכנסים - - -

לדעתי את זה אתם יכולים בתקנון גם לקבוע.

אני חושב. כי אני חושב שגם צריכה להיות הפרדה בין החוק שקובע את הנורמות הכלליות לבין התקנונים.

אז מה סיכמנו?

בעיקרון אנחנו באמת משאירים את ההצעה, שבעצם התקנונים יקבעו גיל שהוא יעבור ללא תשלום או גמול, כשהוא יבקש להשתחרר, אז הוא יוכל לעשות זאת באמצעות הגשת טופס כניסה להסגר, שתקופתו תיקבע, ובלבד שלא תעלה על עונה אחת, וכל זה תוך התחשבות – אנחנו ננסח את זה, נעביר את זה לסעיף הזה במספר השנים וכו'. מה שכן, השאלה שעלתה פה, איך ננסח את זה, ה"בלבד שלא תעלה על עונה אחת", זה בעצם עונה שלמה. זאת אומרת, בין אם הוא מודיע באמצע העונה, ובין אם הוא מודיע בפגרה, הוא צריך לחכות עוד עונה שלמה, זאת הכוונה.

זאת אומרת, אם זה באמצע העונה, אז זה עונה וחצי.

בעונה וחצי הוא עוד משחק.

נכון.

בוודאי, כי הוא לא בהסגר אז הוא משחק.

בעצם ההודעה היא בפגרה.

יש לי עוד הערה אחת בקשר לסעיף הזה, זה אמנם מסתמך על מצב קיים שלנו, אבל שנשמח גם על התקנונים הבינלאומיים שלנו לגבי הנושא של ספורטאי, אני רוצה לתת דוגמאות למשל, זה היה פה גם בדיון בוועדה לפני הרבה שנים שבעקבותיה יש לנו מוסד למעמד שחקן בהתאחדות לכדורגל, שחברי המוסד הם בין השאר מינוי של מינהל הספורט, וועדת החינוך של הכנסת, ויש מוסד כזה שפועל בתחומנו. ולמה אני אומר את זה? אצלנו היום לגבי ספורטאים מקצוענים, חובבים אנחנו בעקבות התיקון הזה אני חושב שנצליח הפעם להתגבר על הבעיה, ונעשה מעבר יחסית חופשי בין הקבוצות, אין סיבה שהם יהיו קשורים.
לגבי ספורטאים מקצוענים, ספורטאי שהגיע לגיל 24 יכול להשתחרר ללא כל תנאי מהקבוצה שלנו, הרבה מתחת לגיל שקבע החוק לעניין הסגרים של גיל 24. אבל יש למשל איזשהו חריג ואנחנו לוקחים את זה גם מתקנונים בינלאומיים לגבי איך מחשבים. נאמר שספורטאי שמרבית שנותיו, כלומר, מישהו שהגיע ובגיל 10 לאגודה, ובגיל 23 רוצה לעזוב, אחרי שהקבוצה גם השקיעה בו כל השנים האלה את מה שהיא השקיעה, אנחנו אומרים אז את מה שחברת הכנסת תירוש אמרה, שלגבי הנושא של ההתחשבות במספר השנים שהושקעו לצורך אימונו וגידולו, אנחנו אומרים - עזבת עכשיו פעם ראשונה את הקבוצה שלך בגיל 23, ישנה איזושהי טבלה, שהיא בהתאם לרמות של מדינות, ויש לנו מוסד למעמד שחקן, ואומר – עזבת בגיל 23, אתה כדי להשתחרר מהקבוצה או אפילו בגיל 24 תצטרך לשלם, או הקבוצה שלוקחת אותך תצטרך לשלם לזו שמעבירה עבור - - -

אתה מדבר על הטווח של בין 23-24.

לא, נתתי כדוגמה 23. נניח שהוא הגיע לגיל 24.5 והוא רוצה לעזוב פעם ראשונה את הקבוצה, אחרי שהוא היה שם כל השנים. אומר התקנון, אתה רוצה לעזוב עכשיו, במרבית שנותיך היית באגודה הזאת, לוקחים נוסחה מסוימת, היית איקס שנים והקבוצה הקולטת משלמת לקבוצה הזאת כהחזר לעניין הזה – על פי הנוסח המוצע כרגע כל העניין הזה - - -

לא, אני לא חושבת. אני חושבת שכאן אתה קובע מתי זה ללא תשלום או גמול, מה שלא תקבע פה זה יהיה עם תשלום או גמול.

לא, אם נאמר למשל שהאגודה או ההתאחדות יקבעו גיל. אז אם קבעתי גיל 24, אז בגיל 24 ויום הוא הולך בכל תנאי.

אבל שוב, אני חושבת שברגע שאתה מעביר את תוך ההתחשבות במספר השנים – שוב אני אומרת זה כאילו - - -

אתם העברתם את זה כאילו לעניין של ההסגרים, זה לא כל כך שייך.

לא, אם אני מבינה נכון, רונית, הכוונה היא כך, שאתם תקבעו גיל שאחריו גם בהתחשב בתנאים האלה, אז.

עשינו הבחנה של מאות צעירים באמצע והזקנים לצורך העניין, הקשישים. אני רוצה שתקבעו גיל, אני לא יכולה לקבוע אותו גורף, כי כל ענף זה משהו אחר.

נתתי דוגמה, אנחנו קבענו גיל 24.

בסדר, אז מאחריו 24 ויום הוא יעבור בלי תשלום, נקבע 30.

אני לא רוצה להקשות על הספורטאי.

אני לא הבנתי כך.

אני רוצה לאפשר גמישות, אני לא רוצה לחייב אותו בתשלום.

אני לא רוצה לקבוע גיל 30 כי זה לא פר. אני רוצה לקבוע גיל שעדיין יש לו 6-7 שנים, אני מדבר על כדורגל לשחק. מכבי חיפה רוצה שחקן בגיל 24 ממכבי תל אביב.

אתה רוצה שנבטל את האופציה של בלי תשלום?

לא. אני חשבתי על משהו כזה. "בסעיף (ה) בתקנונים ייקבע גיל אשר לאחריו זכאי הספורטאי לעבור לאגודה אחרת. גיל המעבר ותנאיו ייקבעו תוך התחשבות במספר השנים ששיחק באגודה ממנה הוא מבקש לעבור ובהשקעה שהושקעה בה כספורטאי לצורך רישומו".

אני הבנתי שזאת הכוונה.

אם זו הכוונה שגם אני חשבתי, אז אני חושב שכך זה צריך להיות.

עדיין בלי קשר, ה"תוך התחשבות" ברור שהגיל הוא לא יכול להיות קשיח, כי אז מה המשמעות של התחשבות במספר השנים? אין לזה הגיון.

לכן אני פירשתי את זה.

רונית, הכוונה היא גם מי שהגיע לגיל 24 – שיקבעו רמות גילאים, אבל גם שתהיה התחשבות.

יש לי הצעה. ההצעה שלי היא כזאת, כרגע בויכוח, כי חברת הכנסת רונית תירוש מתעקשת על קביעת גיל, אתם מבחינתכם זה יכול להיות בעיה. אני אשוחח עם חברת הכנסת רונית תירוש, אני אנסה לשכנע אותה בעניין הזה של מה שאתם רוצים, ואתם תשכנעו את כל האיגודים לתמוך בסיפור של הגיל בין 15 ל-17. אני מאמין שאנחנו נגיע להסכמות.

בסדר. אם חברת הכנסת רונית תירוש תהיה מוכנה אני גם אנסה לשכנע.

אז בעצם כאילו לא יהיה גיל.

תהיה הוראה שמחייבת את האיגוד לקבוע גיל.

אנחנו הולכים בסעיף שלי ובסעיף שלכם לקריאה ראשונה. אם תהיה התנגדות דרך איגודים דרך משרד הספורט בנושא של הפיקים בין 15 ל-17 אנחנו נחזור למקור, כי המקור קיבל תמיכה של משרד הספורט.

אני מבינה שזה קביעת גיל בכפוף לתנאים.

כדי להבין את משה, אני הבנתי את הרצון שלך להגמיש את זה ולאפשר את החופש לכל איגוד. אבל מה יקרה אז? ברגע שתקבע גיל, אז זה יהיה ללא תשלום ממנו והלאה?

אני משקף מצב קיים, אני אומר למשל 24 זה הגיל שאת התכוונת, לצורך העניין, שאצלי באיגוד בהתעמלות יקבעו נניח 12, 16, איך שזה הולך.

אני אמרתי שאחרי גיל 24 הוא יכול ללכת ללא תשלום. מה אתה אומר?

אני אומר שאני קובע גיל, או שנאמר כך, שגיל המעבר ותנאיו ייקבעו בהתחשב באותם דברים שאמרת, שההשקעה שהושקעה בו כספורטאי לצורך קידומו ואימונו. כלומר, הוא הגיע לגיל 24 והוא רוצה לעבור. אצלנו למשל, אם מסתבר שהוא כבר 12 שנה רצוף באגודה הזאת, והוא רוצה היום לעבור לאגודה אחרת, אז ישנה טבלה שאומרים על כל שנה שהיית זה איקס מסויים כפול מספר השנים - זה עובד הדדי בין הקבוצות, תבינו, הרי שחקן לא הולך לשחק, הוא עובר לאגודה אחרת, האגודה אחרת אומרת יש מוסד למעמד שחקן שאם יש מחלוקת הולכים אליו.

אותו גיל 24 שהוא לא שיחק אצלך כל החיים, אז אתה משחרר אותו - - -

אם הוא הגיע אליי למשל בגיל 21.

אז אתה משחרר אותו בלי תשלום?

גיל 24 ללא שום תנאי, אבל אם הוא התחיל אצלי במחלקת הנוער בהתחלה - - -

בסדר, אבל צריכה להיות הטבלה הזאת לא רק בהתאחדות הכדורגל. אם אנחנו מוסיפים את הסעיף שלך, אנחנו צריכים להסדיר בחוק שבכל הענפים תהיה טבלת מעבר.

זה לא מתייחס לקטינים.

יש ענפים שההגיון הזה יכול להיות - - -

- - - למישהו מעל 6-7 שנים בתוך האיגוד.

אבל התקנון משאיר את הגמישות, גם איזה גיל וגם איזה נתאים, זה משאיר את הגמישות, כך אני מבינה.

שתהיה הבהרה, שחייבת להיות טבלה בכל הענפים.

זה חל על כל הענפים.

שיהיו אמות מידה.

ברגע שהחוק הזה ייכנס לתוקף, כל הענפים יצטרכו לקבוע את זה.

יכול להיות שהגיל הזה בכלל לא רלבנטי.

אנחנו לא קובעים פה גיל. כל איגוד יקבע גיל מה רלבנטי אצלו באיגוד. אם הוא יודע שרוב החבר'ה שלו מגיל 23 כבר הופכים להיות רלבנטיים, ומקסימום יש לו אולי 3-4 אנשים בכל האיגוד שהוא בעצם מחזיק אותם, אז כמובן שעליהם יש לו מלחמה, עליהם הוא יפעיל, כל השאר מה איכפת לו.

סעיף אחרון משרד הספורט כאמור התנגד לו. נאמר פה שבכל זאת רוצים להכניס את העניין. במכתב שכתבתם זה נושא של הגנת סמלים בחוק.

מה שקורה כאן - אתם רוצים להרחיב, הם רוצים להוריד.

מהמכתב של משרד הספורט, יכול להיות שאתה צודק.

אני חושב יש אי הבנה. ביקשנו במקור שיהיה לא רק הגנה על סמלים אלא גם הגנה על שמות, זאת אומרת, למכבי תל אביב תהיה זכות על השם שלה, שלנו זה נראה דבר מאוד טבעי. באה מועצת ההימורים ואמרה רגע, אם יש לה זכות אני לא אוכל להמר על השמות האלה. אמרנו תהמרו, רק שלמו בשביל זה כסף. הייתה פגישה, והבנתי שלצערנו הרב לא קיבלו את עמדתנו והורידו את זה, זה לעניין ההימורים.

להבדיל מזה קיים היום בחוק נושא סמלים. יש סמל ההתאחדות לכדורגל, יש סמל לאיגוד הכדורסל, יש סמל גם על מועצת ההימורים שכל אחד מגן על הסמל שלו.

ואתם מדברים על הסמלים.

רק על הסמלים, ואני אומר אין סיבה שזה יהיה רק בקבוצות, שיהיה גם באיגודים ובהתאחדויות.

אני מבינה את ההבדל עכשיו, מה שאני מוצאת שבאמת לא הצלחתם להגיע להסכמה יחד עם עורך דין יאיר שילה, זה מה שאני מעודכנת, אני לא יכולה להתייחס לשאר הדברים כי אנחנו מתנגדים כאילו למה שדובר אז.

הבוקר היה הסמל של "קישקשתא" לאולימפיאדה.

יותר מזה, הייתה פרסומת שרצה בטלוויזיה של קפה.

תבינו מה קורה, כשמנצלים פה סמלים של אגודות לכל מיני - - -

השאלה אם זה לא מוגן.

כבוד היושב ראש, סימני המסחר שחלק גדול מהאגודות מכבי רשומות אצל רשם סימני המסחר. נקודה. פה יש איזה בלבול שדיברו על סימני ההתאחדויות והאיגודים ועל זה אני לא מדבר.

אולי לא צריך את זה.

לזה אני מתכוון, אדוני. מאוד יכול להיות שזה כבר קיים.

אני רוצה להמשיך. אם היום הגיע למכס חבילה מסין, סתם אני אומר, שבה יש פלאפון שכתוב עליו מכבי תל אביב, המכס עוצר ובא אליי להגיד לי, אתה מאפשר? זה היה מסודר או זה לא היה מסודר?

זה הסימן מסחר.

זה בעצם מוסדר מכוח הדינים הכלליים.

החוק מסדיר לגבי קבוצות, הוא לא מסדיר לגבי התאחדויות.

אני מציע דבר כזה, אנחנו נוריד את זה, נכניס את זה לדברי הסבר. אתם לקריאה שנייה ושלישית תביאו לי הבהרה.
יש מספר דברים שנכנסים לדברי הסבר. הרחבת גיל 18 עם כמובן הסדר כפוף מיוחד בין גיל 17 ל-18. נכנסנו לדברי הסבר הבקשה שלי על היחידה המיוחדת ברשם העמותות.

דיברתי עם משרד הספורט, ודיברתי גם עם השרה. יש לנו בעיות מאוד קשות בתוך העמותות שהן בעלות על האיגודים כאלה ואחרים. הפניות הן בסופו של דבר לרשם העמותות. ורשם העמותות, אני לא בטוח שהאנשים שנמצאים שם מבינים בכלל על מה מדובר, מבינים את הסוגיות. אני חושב שגם בעניין הזה ברשם העמותות צריך להיות אגף שהוא אגף מקצועי לנושא של ספורט.

אגיד לך מה הבעיה. זה נושא שחורג קצת מכל מה שנעשה פה. ויכול להיות שגם אם נפרסם - - -

יש פה בוררות.

לא, זה משהו אחר. הבוררות זה פנימי והעמותות זה חיצוני. זה גם נוגע לחוק העמותות. אם אתה רוצה לדון בזה, אני חושבת שצריך לדון בזה עכשיו ולהכניס את זה עכשיו, כי אחרת כן יכול להיטען נושא חדש.

אין בעיה. זה נושא מאוד חשוב שיכול לפתור המון בעיות.

אם נכניס את זה רק בקריאה שנייה ושלישית יכולה להיות בעייה.

אני יכול להציע הצעה, אפשר לארגן פגישה של אדוני עם מי שתרצה, עם מנהל רשם העמותות ולהעלות את הנושא הזה ולבחון את העניין.

אין בעיה. אני לא מאמין שאם אנחנו נגיע להסכמות בנושא הזה יהיה לי פה מישהו - - -

זאת בעייה תקנונית כי אנחנו לא מפרסמים את זה בכחול, זה לא מתפרסם לציבור.

לא, אולי בקריאה השנייה והשלישית אני יכול, אם זה לא חוק ממשלתי.

אבל אם זה היה חוק ממשלתי?

אז היה מתפרסם בקריאה ראשונה. אז היה אפשר לטעון שזה נושא חדש.

אין לי בעיה. אם אנחנו נגיע להסכמות ובקריאה שנייה ובקריאה שלישית מישהו יטען לנושא חדש אני יודע להתמודד עם זה. אני קודם כל לא רוצה לתקוע את החוק של רונית תירוש, ומצד שני, אני חושב שזה דבר שהוא לתועלת של כל המערכות, שסוף סוף מתחילים להתייחס לדברים ברצינות.

אין כאן לא את האדם שיכול - - -

הכוונה היא שברשם העמותות תהיה יחידה שהיא יחידה פנימית נפרדת שמטפלת בכל הנושא שקשור לעניין.

השאלה אם צריך חוק בשביל זה. לדעתי זה כללי. הבעיה שאגפים מינהליים בתוך זה, זה בדרך כלל לא משהו שאנחנו קובעים בחוק. לכן גם רשם העמותות לא - - -

אז בגלל זה אני אומר כעיקרון שאני רוצה אגף מיוחד ברשם העמותות לנושא של הספורט, אם יבואו וישכנעו אותי שזה קיים, זה לא יהיה. נקיים דיון מיוחד של ישיבה אחת או שתיים, שלוש על הנושא הזה, זה דבר שהוא חשוב מבחינתי שיהיה חלק מהעניין.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להעיר לפרוטוקול, שעידכנו אותי מהמשרד שהפניות של המועצה לשלום הילד כן הגיעו ושהם עומדים איתם בדין ודברים, אז חשוב לציין את זה.

מערכת פניות הציבור במשרד הספורט עובדת מעולה, אנחנו מברכים אתכם על כך...

זה לא עלה פה במפורש מהסיבה שחשוב לי להעיר, כי הנושא של 15-17 נפתח פה מחוץ לדיון.

לא, זה לא קשור אליהם.

תאמיני לי, שאני כבר מזמן מכיר את העניין הזה. זה שד"ר קדמן דיבר איתי לפני כמה ימים, אנחנו בדקנו, הכל בסדר, פשוט סינכרנו את זה. אבל זה טוב שאתם מטפלים בפניות, זה טוב שדווקא לנו היה היום הזדמנות לבוא ולעשות תיקון בלי לעבור את כל הסאגות המסובכות האלה של קריאות טרומיות וכו'. אני מאמין שאיגודים יילכו להסדר בסופו של דבר בעניין הזה, כמו שאנחנו נלך להסדר בעניין שחשוב להם, אני בטוח שגם בקריאה השנייה והשלישית יעלו עוד סוגיות נוספות ברגע שיתחילו לתפוס תאוצה.

רבותיי, עם כל התיקונים, עם כל מה שהכנסנו, עם כל השינויים - אני מעלה את הצעת החוק להצבעה לקריאה ראשונה. מי בעד – רוב. החוק אושר פה אחד. תודה רבה. הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 10:05.>