ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 26/12/2011

פיקוח על מבחני בגרות נוכח האירועים בכפר קאסם

פרוטוקול

 
הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 521

מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט

יום שני, ל' בכסלו התשע"ב (26 בדצמבר 2011), שעה 11:30
סדר היום
פיקוח על מבחני בגרות נוכח האירועים בכפר קאסם
נכחו
חברי הוועדה:
היו"ר אלכס מילר

אורי אורבך

טלב אלסאנע

מוחמד ברכה

מסעוד גנאים

ג'מאל זחאלקה
מוזמנים:
עסאם עומר - יו"ר ועד הורים ארצי, ועד הורים ארצי

זוהיר בדיר - סגן ראש העיר, מוזמנים נוספים

עבד אלוהאב חיראללה - יושב ועד ההורים בבית הספר, מוזמנים נוספים

בדיר מוסטפא - קב"ס, מוזמנים נוספים

בדיר מופיד - ועד הורים, מוזמנים נוספים

סאיד סרסור - חבר ארגון מורים - ארגון המורים בבית הספר, מוזמנים נוספים

מוסטאפא סרסור - מורה - בית ספר תיכון כפר קאסם, מוזמנים נוספים

עומר סרסור - מנהל מחלקת החינוך ברשות, מוזמנים נוספים

נוראלדין סרסור - סגו יו"ר ועד ההורים, מוזמנים נוספים

נאדר סרסור סרסור - ראש העיר, מוזמנים נוספים

כיאן סרסור - תלמידה בתיכון- בית ספר תיכון כפר קאסם, מוזמנים נוספים

אחמד עאמר - מ.מ. ראש העיר, מוזמנים נוספים

ד"ר אבראהים עאמר - ועד הורים, מוזמנים נוספים

אמין עיסא - מנהל תיכון, מוזמנים נוספים

לוטפי עיסא - עיתונאי מקומי, מוזמנים נוספים

עאדל עיסא - חבר ועד הורים, מוזמנים נוספים

פטין עיסא - מנכ"ל, מוזמנים נוספים

באסל עיסא - יו"ר מועצת התלמידים, מוזמנים נוספים

ג'וליאן עיסא - תלמידת תיכון - בית ספר תיכון כפר קאסם, מוזמנים נוספים

זיו בר - עוזר לחינוך במש"מ, מרכז השלטון המקומי

דין זהר - נציג המועצה, מרכז השלטון המקומי

מוריה חיה אהרוני - נציגת המועצה, מרכז השלטון המקומי

מוריה חיה אהרוני - משרד החינוך

ידידיה בן שמחון - סגן מנהל אגף הבחינות, משרד החינוך

ד"ר משה דקלו - מנהל אגף הבחינות, משרד החינוך

מיכל כהן - מנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

אסמאעיל טאהה - סגן מנהל מח' חינוך עיריית כפר קאסם, עיריות ומועצות מקומיות

חכמת עיסא - חבר עיריית כפר קאסם, עיריות ומועצות מקומיות
ייעוץ משפטי
מירב ישראלי
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
קצרנית פרלמנטרית
י.ר. חבר המתרגמים

פיקוח על מבחני בגרות נוכח האירועים בכפר קאסם
היו"ר אלכס מילר
אנחנו ממשיכים בסדר היום. התאריך 26 לדצמבר 2011, ל' בכסלו תשע"ב, הנושא – הפיקוח על מבחני בקרות נוח האירועים בכפר קאסם. רבותיי, אני אומר לכם, אני בימים האחרונים, ככה, בימים האחרונים, אני מסכם את שנת פעילותי כיושב-ראש הוועדה, אנחנו כל חצי שנה נמצאים כאן על טוהר המידות. וזה דבר שהוא דבר לא מקובל. אנחנו מדברים על הנושאים, אנחנו נותנים את ההמלצות שלנו ובסופו של דבר, אנחנו נתקעים שוב עם אותן הבעיות. והטענה שלי היא טענה כמובן לכל אלו שעומדים בראש המערכת, גם במערכת המוניציפאלית וגם במערכת החינוך. כי מישהו חייב לקחת על עצמו את האחריות המלאה. לא עולה על הדעת שיש לנו פה מצב של העתקה סיטונאית בבתי-הספר. לא יעלה על הדעת שהעניין הזה פרוץ. לא יעלה על הדעת שלא נוקטים יד קשה שאין מנגנון הרתעה מול כל אלו שרק חושבים לנצל בעצם את מעמדם כדי לאפשר לתלמידים את המצב של העתקות וזה כל מקרה לגופו. היה לנו מקרה של דליפת המבחנים האלו, היה לנו מקרה בכך שלא היה פיקוח מספיק הדוק בתוך הכיתות. רבותיי, אנחנו מדברים על מצב שכל המדינה שלנו נהנית מהמשאב שהוא המשאב הכי עיקרי, וזה המשאב האנושי. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו מצב שנכנסים למנגנונים של אקדמיה, אנשים שלא ראויים להיות שם, כי הם קיבלו ציון, הם קיבלו ציון לא כדרך הישרה וכל אלו שלמדו והשקיעו והתאמצו, לא יכולים להיכנס כי מקומם נתפש על-ידי אלו ששיקרו ועשו את זה בדרך הלא חוקית. וכך, אנחנו נקיים כאן דיון. אני גם רוצה לשמוע התייחסות למקרה הספציפי שהיה בכפר קאסם. אני גם מבין שזה לא המקרה הראשון שקרה. אני גם רוצה לשמוע מה קורה בנושאים האחרים, אם זה קשור למבחני מיצ"ב שאני גם שמעתי שגם שם היתה איזה שהיא בעיה. רבותיי, אתם חייבים והאצבע מכוונת למשרד החינוך. אתם חייבים להתחיל לעשות את העבודה הנדרשת בכל הנושא הזה. יש לכם מנהלת מחוז ואני עכשיו, אני גם רוצה לשמוע איך הגענו למצב של פסילה של 300 בגרויות. רק בבית-ספר אחד. במקום שכבר אני שמעתי שזה לא פעם ראשונה.

אם מנהלת המחוז יודעת שזה המצב, למה לא התריעו לפני, למה לא הדקו את הפיקוח, למה לא הכניסו את אותם אנשים שהיו אמורים לעשות את העבודה ועכשיו אנחנו שומעים כל מיני שמועות שנפגעו ילדים שבכלל אין להם שום קשר.
נאדר סרסור סרסור
זה לא שמועות, זה עובדות, אדוני.
היו"ר אלכס מילר
לא צריך לעזור לי, תודה. תודה. זה בעניין הזה.

טוב, אנחנו נתחיל קודם כל עם הדיווח של משרד החינוך על המקרה. אני אתן גם, יש לנו נציגים של מי? של ההורים? של בית-הספר? מי נמצא כאן? גם ראש העיר? בבקשה. לאט לאט, זה ביחס לנושא הפרטני ובאופן כללי אני גם מבקש שבמקביל תתייחסו לכל הסיפור הזה, משרד החינוך ושלטון מקומי, בכל מה שקורה בעניין של ההעתקות. בבקשה, גברתי.
מיכל כהן
אני סמנכ"לית המינהל הפדגוגי. אני רוצה ברשותך, אדוני, להתייחס קודם כל למהלכים הכוללים שמשרד החינוך עושה בנושא פיקוח על טוהר הבחינות ולצידי יושב ד"ר משה דקלו שיתייחס למקרה הספציפי.

אני רוצה לומר שבמנותק כרגע מהמקרה הספציפי הזה שנדון בו, אני רוצה לדווח על מה עושה משרד החינוך בשנתיים וחצי האחרונות בנושא טוהר הבחינות.
היו"ר אלכס מילר
על זה דיווחתם לנו לפני חצי שנה, על מה שהיה לנו.
מיכל כהן
כן.
היו"ר אלכס מילר
איפה זה היה? בסכנין.
מיכל כהן
אני רוצה לומר, אדוני אמר שהגיע הזמן שמשרד החינוך יעשה ושמנהלת המחוז, אז לעניין הזה אני רוצה להתייחס.
היו"ר אלכס מילר
היה שינוי ממה שקרה.
מיכל כהן
מייד. אנחנו הגברנו את כל נושא הבקרה על מבחני הבגרות, סימנו מקומות שבהם ראינו שיש רצף של התרחשויות לאורך השנים, ושם הכנסנו בקרים לאורך כל זמן המבחן. זאת אומרת, אתה יודע, לפעמים שולחים בקרים בתחילת המועד או בסוף המועד, במקרים הבודדים שאנחנו מסמנים כמקרים שיש בהם קושי של טוהר הבחינות, אנחנו משאירים את הבקר לאורך כל ההתנהלות של המבחן.

יתרה מזאת, פרסמנו תוכניות, שהרי אנחנו..
היו"ר אלכס מילר
מה הסמכות של הבקר, במידה והוא מזהה שיש בעיה?
מיכל כהן
הבקר צריך לרשום דיווח על מה שקרה במועד הבחינה. אחר-כך, אחרי שהוא מוסר..
מוחמד ברכה
רק לרשום דיווח או גם לציין איזה טופס וגם לדווח לבית-הספר וגם לדווח לרשות המקומית?
מיכל כהן
הבקר מדווח למשרד החינוך. הבקר מדווח למשרד החינוך על מה התרחש בזמן הבחינה. הוא לא רשאי לא לשפוט, לא לדווח לאחרים, הוא צריך לדווח למשרד החינוך.
מוחמד ברכה
אם התקלה היא קונקרטית לתלמיד אחד, איך הוא?
מיכל כהן
תנו לי רק להשלים ואם יהיה חסר, את כל השאלות אנחנו נעלה. יתרה מזאת, לאחר שהבקר מדווח למשרד החינוך, מי שבודק מחברת מחברת, תלמיד תלמיד, בכלל לא קשור ברמה הקולקטיבית, זה משרד החינוך. על משרד החינוך להוכיח או לא להוכיח, במקרה שיש לה ספק קל שבקלים, אנחנו לא פוסלים מחברת. לא פוסלים מחברת, אין לנו עניין קולקטיבי. עלינו חובת ההוכחה אם לאשש את החשד, זאת אומרת להראות שזה לא רק חשד אלא שיש ראיה ורק במקרה הזה אנחנו פוסלים. בוועדה שיושבת במשרד החינוך יש נציגים רבים שלא היו במועד הבחינה, שלא מוטים משום היבט, שזו ועדה מקצועית לכל דבר ועניין, של האגף החינוך על יסודי, של אגף הבחינות, של המזכירות הפדגוגית. לכן, אין פה עניין קולקטיבי. אין פה. לצערי יש פה תמונה קולקטיבית כרגע בסיפור של המסה של הבחינות, אבל משרד החינוך לא בוחן.

אני רוצה אבל לומר משהו, לכאורה משרד החינוך יושב פה מנגד. אנחנו לא מנגד. כל ילד שמצליח במערכת החינוך, זו הצלחה שלנו. כל ילד שעובר את הבחינות בגרות, זו הצלחה שלנו. אבל אנחנו, במקום לבוא ולומר – ההישג בכל מחיר, ההישגים צריכים להיות בדרך המלך, בדרך ההוגנות והיושר ואנחנו רוצים שילדים ישיגו, כל ילד שלא משיג, אנחנו חשים שאנחנו לא עשינו את מירב העבודה. אבל אין שום סיכוי בעולם שאנחנו נשיג תעודת בגרות והיא לא בדרך הישר.

עכשיו, יתרה מזאת, גם לאחר שהיתה ועדה וילד ערער, אנחנו בודקים מחדש, אנחנו לא נצמדים למה שהוועדה אמרה. אם ילד חושב שנעשה לו עוול שלא, שזה לא מוצדק, שהוא חושב שיש עוד סיבה לדון בתיקו, אנחנו דנים ילד-ילד, מחדש.

עכשיו למקרה הספציפי, אני אבקש שד"ר דקלו, מנהל אגף הבחינות, ידבר.
מוחמד ברכה
אם הוא מערער, הטופס עומד לרשותו?
מיכל כהן
העל עומד לרשותו.
מוחמד ברכה
זאת אומרת, אם הוא מבקש את הטופס, זה יעמוד לרשותו?
מיכל כהן
כן.
ד"ר משה דקלו
המקרה הזה צף בגלל אמירה שמדובר על חשודי פיקוח שלנו, אבל אני רוצה קצת לתת תמונה אחרת לגמרי. אלה שלא צפו, אלה שלא צפו, יש 123 מקרים, 123 מחברות שבכלל סומנו כחשודים באי-קיום טוהר הבחינות, רק מתוך המחברת. זאת אומרת, דברים כמו שהעתיקו את אותה שגיאה ממחברת למחברת. זאת אומרת, התמונה היא לא רק המקרה שדיברנו עליו, אלא מחברת הגיעה סטרילית, ללא סימון, איש לא יודע על אירוע חיצוני שהיה, הגיעו ויש לנו עוד 123 מחברות, כאלה שהועתקו שגיאות של תלמידים מתלמיד לתלמיד.
היו"ר אלכס מילר
באותו בית-ספר?
ד"ר משה דקלו
באותו בית-ספר, אני מדבר רק על הבית-ספר.
היו"ר אלכס מילר
נוסף ל- 300?
ד"ר משה דקלו
נוסף ל- 238 האלה שסומנו כחשודי פיקוח, ואנחנו קוראים לזה, יש עוד תשעה חשודי השגחה, שהמשגיח כתב. כל המקרים שמתרחשים בשלב הראשוני, נקראים בשפה שלנו חשודים. זאת אומרת, עד אשר החשד הזה לא הולך למחיקה כתוצאה מזה שאנחנו מפקפקים ואין לנו עובדות, אז החשד נשאר. לעולם, לעולם, אנחנו פותחים את המערכת שלנו לערעורים. תלמידים יכולים לערער, יכולים לחזור ולערער ויכולים להגיע לוועדת ערעורים עליונה. אנחנו פוחדים הכי הרבה פוחדים, מהעובדה שפגענו בילד. זה לא מענייננו לפגוע בילד. אבל זה כן מענייננו שאם ילד ילך ללמוד רפואה והוא העתיק במבחן בביולוגיה, זה מענייננו שזה לא יקרה.
נאדר סרסור סרסור
זה הגיע לידיעת בית-הספר?
היו"ר אלכס מילר
סליחה, אדוני. אתה פעם ראשונה אצלנו כאן?
נאדר סרסור סרסור
אני לא פעם ראשונה אבל אני ראש העיר.
היו"ר אלכס מילר
אתה ראש העיר ואתה תקבל זכות דיבור מתי שאתה תקבל זכות דיבור.
נאדר סרסור סרסור
אבל שאלה, שאלה.
היו"ר אלכס מילר
לא, זה לא עובד ככה. נא להירגע. בבקשה.
ד"ר משה דקלו
בחינות הבגרות הן בחינות שמגיעות Top down, זה כאילו מערכת חיצונית שמגיעה אל תוך בית-הספר, מבצעת את הבחינה ומושכת את עצמה אחורנית, ואז היא מדווחת למשרד החינוך. מטה משרד החינוך ואגף הבחינות הוא המערכת המרכזית שמבצעת את בחינות הבגרות. אנחנו שוקלים ואנחנו עומדים מול שני גורמים. אחד – מול הילדים עצמם, שניים – מול המערכת המחנכת, קרי – הנהלת בית-הספר ומנהל בית-הספר. יש פה אחריות מאוד גדולה להנהלת בית-הספר. הנהלת בית-הספר, עם צוות המורים, צריכים להיות כאלה שמובילים את התהליך החינוכי ובחינת הבגרות היא חלק מהתהליך החינוכי הכולל שלנו. זה לא מדובר בשנה, אלא מדובר ב- 12 שנות לימוד והכל מתרכז בתוך הבחינה הזו.

אנחנו מאוד מבינים את המתח, אנחנו מאוד מבינים את הלחץ של הילדים, אנחנו מאוד משתדלים לתת אווירה טובה. אבל אם וככל שמגיע לתוך בית-הספר תהליך בלתי תקין, אנחנו לא נאפשר אותו.

לבית-הספר הזה, במקרה הספציפי הזה, יצא מכתב התראה כבר ב- 24 בינואר על-ידי הגב' מיכל כהן שפה לימיני, שאנחנו מודיעים להם שיש להם 304 מחברות פסולות ואנחנו נשקול את התהליכים שלנו בשנה הבאה.
היו"ר אלכס מילר
רגע, לפני המבחן יצא המכתב?
ד"ר משה דקלו
אני מקריא פה מכתב, מהשנה הקודמת. של שנה קודמת. זאת אומרת, לצערי, מה שקרה כאן, זה שלמרות ההתראה, למרות שהודענו לבית-הספר – חברים, 304 מחברות פסולות, אנחנו ננקוט אמצעים.
אורי אורבך
304 מחברות פסולות?
ד"ר משה דקלו
פסולות, כן.
אורי אורבך
מה, מישהו עמד והקריא את התשובות?
ד"ר משה דקלו
אז יש כל מיני וריאנטים ולנו אסור, אדוני חבר הכנסת, לנו אסור להתבסס על שמועות. אנחנו חייבים להתבסס.
אורי אורבך
לא, אבל מצאתם 300 מחברות.
ד"ר משה דקלו
לא, בשנה שעברה.
אורי אורבך
לא משנה מתי.
היו"ר אלכס מילר
רגע, זה שנה שעברה, יש 300 והשנה גם 300?
ד"ר משה דקלו
והשנה יותר מ- 300. זאת אומרת, התופעה בבית-הספר הזה חוזרת על עצמה. מנהל בית-הספר מחזיק מכתב התראה מה- 24 לינואר 2011.

זאת אומרת, אנחנו, שנה אחרי מכתב ההתראה כמעט, ועכשיו אנחנו שומעים שבית-הספר לא מרוצה ממשהו ואנחנו נבדוק את זה לגופו של עניין.
היו"ר אלכס מילר
אתם עשיתם איזה שימוע למנהל?
ד"ר משה דקלו
נכון.
היו"ר אלכס מילר
איפה?
ד"ר משה דקלו
מיכל, את רוצה שאני אקריא את המכתב שלך? אז יש פה את המכתב, אני מוכן להביא אותו כעדות לוועדה, על המכתב, הוא יצא, סליחה, ב- 6 בינואר 2011, בחתימתה של הסמנכ"לית. לכב' אמין עיסא, לאור העובדה כי במועד בחינות קיץ ובמועד ב', תש"ע, 2010, לא נשמר טוהר הבחינות בבית ספרכם (מספר מחברות חשודות – 304), ובעקבות השימוע שנערך עמכם בתאריך 24.11.2010, החלטתי כדלקמן: א. לאפשר לבית-הספר להשלים המהלך החינוכי הערכי, כפי שהתחייבתם במהלך השימוע. ב. במידה ולא תשתפר משמעותית התנהלות בית-הספר בכל הקשור לשמירה על טוהר הבחינות, אמליץ בפני המנכ"ל על הסרת ההכרה בציון השנתי של בית-הספר, למועדים קיץ תש"ע וחורף תשע"ב, 2012. אני מאחלת לך, אמין, ולבית ספרך, הצלחה.

זה המכתב שיצא ב- 6 לינואר 2011. זאת אומרת, אנחנו עומדים פה בסיטואציה שהנה נקטנו צעדים, הנה עשינו שימוע, והנה התופעה חוזרת על עצמה. זאת אומרת, ובכל-זאת, אנחנו לא ממהרים לפסוק, לא לגבי ילד ולא לגבי בית-ספר, עד אשר אנחנו לא נמצה את התהליך הבירור שלנו עם עצמנו ועם בית-הספר.
היו"ר אלכס מילר
מי היו המפקחים שהיו בכיתות בזמן שזה קרה?
ד"ר משה דקלו
אנחנו, התהליך שלנו הוא כדלקמן: יש לנו משגיחים שאנחנו שוכרים אותם לצורך העניין הזה. משגיחים שאנחנו שוכרים אותם.
דובר
כחברה, לא באופן אינדיווידואלי, כל אחד בנפרד.
אורי אורבך
מורים, מורים למקצועות.
ד"ר משה דקלו
גם מורים, אנשים בעלי תעודת בגרות, כמובן שאין להם אינטרס, ואנחנו מתדרכים אותם לפני כן, נותנים להם ערכה, מסבירים להם מהם הכללים. נותנים להם ערכה, נותנים להם את הכללים.
היו"ר אלכס מילר
היה איזה שהוא היערכות מיוחדת למבחני הבגרות בבית-הספר, או שעבדתם לפי מה שנהוג?
ד"ר משה דקלו
אנחנו מגבירים את הפיקוח, אנחנו מתדרכים אותם, אנחנו עכשיו התחלנו כבר את התדרוכים של החורף הקרוב, שמתחיל ב- 9 בינואר. אנחנו בכל מקרה של בית-ספר שהוא, סליחה שאני אומר, התופעה חוזרת על עצמה הוא מועד..
היו"ר אלכס מילר
אתה לא הבנת את שאלתי. אני שואל אותך א', אתה עונה לי ב'. מנהלת מחוז מקבלת, יש לה התרעה על בית-ספר מסוים, או על כמה בתי-ספר שיש שם, בעבר היו חשדות. היא צריכה עכשיו לעשות את הבגרויות בבתי-הספר. היא יודעת שיש לה כמה נקודות איפה שיכול להיות שיש בעיות. מהרגע שהיא יודעת עד מה נעשה, האם היו איזה שהם שינויים? האם המנגנון נשאר אותו מנגנון כמו לשאר בתי-הספר או שספציפית לבתי-ספר, היה איזה שהוא שינוי?
ד"ר משה דקלו
אנחנו עושים תהליכים של עבודה אתם. ספציפית לגבי בית-הספר הזה, המפקח הכולל והממונה על החינוך..
היו"ר אלכס מילר
אני רוצה להבין מה המדיניות של משרד החינוך, של מנהלת המחוז, כלפי בתי-ספר, שהיו בעבר מקרים של העתקות.
ד"ר משה דקלו
אני ישבתי, אני ביום שני לפני שבועיים, ישבתי עם כל מנהלי מחוז מרכז, בטייבה, ושוחחנו עם מנהלי בתי-הספר של המחוז, על הסוגיה הזאת.
היו"ר אלכס מילר
אחרי ההעתקה?
ד"ר משה דקלו
בוודאי.
היו"ר אלכס מילר
אני שאלתי אותך מה קרה בין לבין.
ד"ר משה דקלו
יושבים גם.
מיכל כהן
אנחנו עושים תהליך, שוב, אנחנו אומרים שטוהר הבחינות זה לא רק כמו שאתה אומר, ואתה צודק, לשלוח בקרים, כל שנה ולומר יש חשדות. אנחנו עושים תהליך ערכי. פרסמנו מה, איך צריך לעשות. בית-הספר התחייב. אנחנו עושים שימוע, אנחנו צובעים את בית-הספר במקום שאנחנו, בהתייחסות שלנו, עושים תוכנית חינוכית ערכית. אני רוצה להזכיר פה, כרגע זה צף תקשורתית, במקומות מועדים יש לנו התייחסות ספציפית. מה לעשות שבתהליך חינוכי, זה לא רק ללחוץ על הכפתור ולשלוח את הבקרים. לצערי, לצערי, התמונה עדיין לא שונה משנה לשנה וצריך פה לקבל החלטות, בדיוק כמו שכתבתי במכתב בינואר, צריך לקבל החלטות, מנכ"ל משרד החינוך בשנה קודמת אסף את כל בתי-הספר שבהם היתה בעיה, כולל בית-הספר הזה, אסף ו/או יודיע למנהלים שהוא ישלול מהם את ההכרה במבחני, הכרה בציוני המגן. בית-הספר הזה הוא אחד מבתי-הספר ולכן אנחנו עושים תהליך ממוקד בבתי-הספר הללו.
מוחמד ברכה
מה זאת אומרת תהלך ממוקד?
מיכל כהן
תהליך חינוכי, ליווי המנהל, ליווי המנהלים.
מוחמד ברכה
אם היה חשד בשנה שעברה.
היו"ר אלכס מילר
למה לא הגברת פיקוח?
מיכל כהן
הגברנו, הגברנו.
היו"ר אלכס מילר
אני פשוט רוצה לתאר לעצמי את המצב. אני יושב בכיתה עכשיו, תחשבו, רבותיי, אתם יושבים בכיתה, אתם צריכים עכשיו לעשות, הרי אנחנו לא, זה תלמידים בכיתה י"א? י"ב? איזה כיתה, י"ב? י"א, י"ב, הם לא מנותקים מהמציאות, הם יודעים שעומד לפניהם מפקח ואם הוא עושה משהו, בקר, בקר, ואם הוא עושה משהו, נפסל לו המבחן. איך הגיעו למצב שיש שם? אז או ששיתפו אתם פעולה, או שמישהו היה חסר אנשים. אני שואל אתכם, אתם הייתם צריכים לקבל מצב של מי האנשים שנכנסים לשם. האם היה איזה שהוא השפעה על האנשים האלו? מאיפה הם באו? איך הם נבחרו? יש לכם מצב של שנה אחרי שנה.
אורי אורבך
גם לא כל אחד מוכן להגיע למקומות האלה.
היו"ר אלכס מילר
לא חסר.
אורי אורבך
אל תגיד לי אין בעיות. אני יודע, אני לא אומר לך בהשערה. אני יודע, סליחה, מה אנחנו פה הולכים סחור סחור? יש תופעה, יש בעיית העתקות בכל המדינה. יש מאפיינים מיוחדים בבתי-ספר ערביים שבהם יש העתקות. בבתי-ספר ערביים שבהם יש העתקות. לא בכל בתי-הספר הערביים. מאפיינים מיוחדים. אחד המאפיינים הוא, אחד המאפיינים, שמפקחים..
היו"ר אלכס מילר
בקרים.
אורי אורבך
בקרים, מפחדים לבוא לחלק מהמקומות בגלל איומים שהיו בעבר.
דובר
משגיחים.
אורי אורבך
משגיחים. משגיחים, הבוחנים והמעריכים הבכירים, כל זה הם יושבים בחדר ממוזג, אין להם מה לפחד.
מסעוד גנאים
אורי, אורי, אלה חברות, מי שמשגיחים, אלה חברות. מי שלא רוצה, יש מישהו במקומו שיבוא. אני לא חושב שזאת הבעיה.
מוחמד ברכה
להצביע כאילו על עבירת טרור, אתה פשוט הולך רחוק, אורי.
היו"ר אלכס מילר
חבר הכנסת אורבך אמר שהוא שמע שמועה.
אורי אורבך
לא שמועה. סליחה, לא שמעתי שמועה. אני יודע.
היו"ר אלכס מילר
שיש איומים על המשגיחים.
אורי אורבך
אני מוכן לשאול על זה עוד שאלה ונשמע את התשובה. האם היו מקרים שבהם משגיחים או יש מקרים, יש תופעה, לא אחד פעם, שחוששים לבוא לבתי-ספר ערביים, בגלל או אלימות או אווירת אלימות או אווירת איום שהיתה שם בעבר?
ד"ר משה דקלו
ראה, גם אנחנו חיים על השמועות האלה, אבל אנחנו, עד שלא נבסס אותם, אנחנו לא יכולים לומר שום דבר בעניין הזה.
היו"ר אלכס מילר
קיבלת מידע, איזה שהוא מידע שמשגיח כזה או אחר לא מוכן ללכת?
דובר
המשגיחים לא באים מבני-ברק, הם באים מכפרים אחרים. מה הסיפור?
ד"ר משה דקלו
אנחנו, בכדי שלא יהיה חס וחלילה איזה שהוא ניגוד של תחושות, אז אנחנו דואגים שהמשגיחים שלנו, נניח, בטירה יבואו מטייבה, שלא יהיו מאותו כפר. שלא יהיו מאותו כפר.
מסעוד גנאים
מאותה סיבה, המורים הם אינם המשגיחים.
ד"ר משה דקלו
שלא יהיו. כך בגליל. אנחנו גם דואגים להסעות של משגיחים מכפר לכפר, בכדי שיהיה כמה שפחות היכרויות. כי ההיכרויות האלה פוגעות בטוהר הבחינות, עוד הפעם. ואנחנו רוצים כמה שיותר לנקות את זה.
אורי אורבך
אבל היו מקרים שמישהו שבכל-זאת בא, לא יהודי, שנגיד אתה אומר, יש לו דעות קדומות.
מסעוד גנאים
אורי, היה מקרה.
אורי אורבך
אני אומר לך שלא מדובר במקרה.
מסעוד גנאים
לא זו הבעיה.
אורי אורבך
זו כן הבעיה.
מסעוד גנאים
לא, אני לא חושב.
אורי אורבך
כי אני לא מדבר על מקרה.
מסעוד גנאים
אולי אם תיתן לי. אני הייתי מורה לשעבר, רכז חינוך חברתי, שגם העברתי את כל תוכנית טוהר הבחינות בראשית 2000, היתה איזה תוכנית והעברנו אותה. אני לא חושב שזו הבעיה. אני מתייחס לבעיה מבחינה ערכית. לכן אנחנו פה וזה מה שרציתי להגיד. לא להגן על אף אחד שהוא העתיק, לא. טוהר הבחינות הוא דבר חשוב מאוד לנו, לנגד עינינו היום זה עתידם וטובתם של התלמידים ולא להכליל ולא להעניש ענישה קולקטיבית. אם משרד החינוך באמת תפש מישהו שהוא באמת העתיק, בסדר, שיעניש אותו. אבל להעניש קולקטיבית וכולם ועל סמך שיקולים..
מיכל כהן
אין פה ענישה קולקטיבית. אפשר לבדוק את משרד החינוך. מחברת-מחברת.
מסעוד גנאים
גברתי, אני מייעץ לך לשמוע את ועד ההורים ואת העירייה, מה יש לה להגיד, הגרסה שלה, לשמוע אותה. טוב אמרת, משה, שאתם לא ממהרים לחרוץ את גורלם, אלא אתם רוצים לשמוע אותם ולשקול וזה מה שאני מבקש בסוף. כי בסוף, זה עתידם של התלמידים. אסור, אני שמעתי וגם קראתי, על תלמידה שבכלל לא היתה בבחינה והכשילו אותה. אני אומר שתשמעו אותם טוב טוב. אורי העניין של טוהר הבחינות זה ערך לא רק יקר לך, זה יקר לנו, זו החברה שלנו, אנחנו גם רוצים, אנחנו רוצים גם שילדינו שאת הציונים שלהם ייקחו לא בהעתקה ולא בהדלפה, זה דבר חשוב לנו. חשוב לנו להילחם בכל התופעה הזו שהיא מזיקה לנו, בהתחלה. רק אנחנו רוצים צדק ולא לחרוץ גורלם ועתידם של תלמידים לחבל בו וענישה קולקטיבית.
היו"ר אלכס מילר
טוב, בסדר. כן, ראש עיריית כפר קאסם, בבקשה.
נאדר סרסור סרסור
צהריים טובים, רבותיי. אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, אנשי משרד החינוך, קהל נכבד. קודם כל, אני מודה לכם על שהזמנתם אותנו ואת חבריי להופיע בפניכם, לפרוש את הגרסה שלנו בעניין של מה שנקרא העתקה מסיבית, שלטעמי, אני אומר, זה עונש קולקטיבי.

חבל לי, כי ההזמנה הזו נוצרה עקב בעיה קשה מאוד. אני כראש עיר, של כפר קאסם, בוגר האוניברסיטה העברית, מוסמך בכימיה, בוגר תואר ראשון במשפטים, לפני שנבחרתי, לימדתי 26 שנים, הייתי אחד המורים המובילים בתחום הכימיה. בחנתי תלמידים, תיקנתי לתלמידים, שמרתי על טוהר הבחינות בכל מאודי. מהיום הראשון שאני נכנסתי לעירייה, זה המוטו שלנו בעירייה הנוכחית הזאת, החדשה, מזה שלוש שנים. והנה, אנחנו מודעים לתופעה לצערי הרב, של פסילה של 300 מחברות, של פסילה של משגיח. אני מפנה את רבותיי לחוזר המנכ"ל בסעיף 4.3, נאמר שם במפורש – אם משגיח רוצה לפסול מחברת או חוברת או דברים כאלו, במהלך הבחינה, הוא חייב לעשות את זה וחייב לרשום את זה בדו"ח שאדוני המנהל ייראה אותו ויקבל עותק ממנו.

לצערנו הרב, אנחנו לא קיבלנו לא עותקים, קיבלנו מחברות וטפסים שהם ריקים לגמרי, חתמה, חתמו עליהם המשגיחים והמשגיחה הראשית ואין דובים ואין יער בבית-ספר תיכון כפר קאסם. מה קרה שם? אנחנו נודע לנו אחרי תקופה של חודש וחצי, נשלח לאדוני המנהל מכתב, אני סימנתי אותו ב- א', הודעה על חשד במערכת השגחה, בקרה ופיקוח, על הפרת טוהר הבחינות, מועד קיץ 2011. אני מפנה את אדוני לפסקה 2 במכתב של דודו הלוי. החשד נקבע על-פי דו"ח ממערכת ההשגחה או הבקרה. מצ"ב טופס חשד באי-קיום טוהר הבחינות. קודם כל, הטופס החדש הזה, לא הגיע לבית-הספר. מכאן נשללה זכות השימוע של התלמידים. אם אין טופס חשד, התלמיד שרוצה לעשות ערר או ערעור או ללכת לערכאות אחרות, נפסל ממנו, כי אין לו את הטופס שמראה על החשד שהיה. אם זו היתה העתקה או אם זה היה חשד שהוא דיבר עם החבר שלו, במהלך הבחינה. אם דיבר על מהלך הבחינה, אני מפנה אתכם לסעיף 4.3 בחוזר המנכ"ל, שם המשגיחים שלכם במשרד החינוך, אדוני, צריכים ללכת לפי חוזר המנכ"ל. אם אני הולך לפי חוזר מנכ"ל בעיריית כפר קאסם, מנכ"ל משרד הבריאות, מנכ"ל משרד החינוך, המשגיחים חייבים גם ללכת לפי ההוראות של חוזר המנכ"ל.

אנחנו נמנע ממנו זכות השימוע, לתלמידים שלנו, אני מפנה אתכם גם יש איזה פסק-דין של אביחי מירושלים, בשנת 2006, בגלל שנמנעה ממנו זכות השימוע, בית-המשפט הפך את החלטת משרד החינוך.
אורי אורבך
ממי המכתב הזה?
נאדר סרסור סרסור
המכתב הזה מדודו הלוי.
אורי אורבך
מה תפקידו?
נאדר סרסור סרסור
מנהל אגף הבחינות.
אורי אורבך
זה לא המשגיח שישב בכפר-?
נאדר סרסור סרסור
המשגיח, אדוני, לא רשם כלום בחוברת. אני אתן לך דוגמה של חוברות.
אורי אורבך
אבל המחברות מגיעות, יש משגיח, יש בוחן, נכון? בודק.
מוחמד ברכה
לא, הפסילה לא באה מהבוחן. הפסילה לא באה מהבוחן. הפסילה באה מהמשגיח, שלא רשם שום דבר. רשם שהכל תקין.
נאדר סרסור סרסור
אדוני, בוא נפרק את החבילה של ה- 300, בוא נפרק את החבילה של ה- 300 לשני סוגים של חשד.
היו"ר אלכס מילר
תפסיקו פה עם החומרים שרצים כאן.
נאדר סרסור סרסור
אני רוצה, ברשותך אדוני היושב ראש. אנחנו בכפר קאסם, חלק הארי שלנו, חלק הארי של התושבים הם אנשים במעמד הביניים, אקדמאים, שמשקיעים בילדים שלהם הון תועפות, מבחינת זמן, מבחינת כסף, מבחינת לימודים, בכדי שישלחו אותם לאוניברסיטה ויהיו אקדמאים ודור העתיד. אם אנחנו נסתכל על המחברות, יש 300 מחברות, חלק מהן נפסלו על-ידי משגיח וחלק נפסלו על-ידי בוחן מקצועי. 58 מחברות נפסלו על-ידי בוחן, אנחנו הגשנו ערעור, התקבל, זכינו ב- 17 ערעורים, והשאר אנחנו נמשיך להילחם עליהם ולדרוש את הפסילה, לבטל את הפסילה. השאר, כמעט 250, אף אחד לא נגע בהם. בא הדו"ח של המשגיח, שבתוך הזה, רשם מה שרשם. ללא ידיעת המנהל, ללא ידיעת אף אחד. רשם את זה אולי אחרי יומיים, אחרי שבוע, אני לא יודע. ו- 250, אני מבקש מאדוני היושב-ראש, ממשרד החינוך, מכולנו, לבדוק אותם אחד-אחד, פרטני, אחד-אחד.
מיכל כהן
אנחנו עושים.
נאדר סרסור סרסור
אתם עושים, אבל אתם לא שלחתם לנו מה הסיבה שאתם פסלתם את זה. איך אני, בתור אבא, לא בתור ראש עיר. גם יש לי ילדה, ברוך השם, שאין לה את הפסול הזה. יש לי ילדה שם, אני רוצה לערער על הפסול שלכם. במה אני אערער? אערער באוויר? אני צריך גושפנקה, אני צריך משהו. את המשהו הזה, אתם מנעתם מאיתנו, אז זכות השימוע נמענה ממני.

לכן, רבותיי, 242 בחינות נפסלו על-ידי משגיחים, שלא כתבו אף הערה בדו"חות שלהם. הנה הדו"חות שלהם, אני ברשותך, אדוני היושב-ראש, רק אתן את זה של הפיסיקה, ותראו את זה מול עיניכם. הנה, יש כאן, צריך לכתוב למשגיח משהו, בשתי השורות האחרונות, אין אפילו זכר שהיה שם בבחינה משהו – מחדל או מעשה או משהו אחר.
היו"ר אלכס מילר
תודה. ועד הורים, בבקשה.
נאדר סרסור סרסור
סליחה, לא סיימתי. יש לי עוד כמה דברים.
אורי אורבך
רוצים לרמות את עצמם.
נאדר סרסור סרסור
אני רוצה לסבר את אוזניו של אדוני היושב ראש והנוכחים. במקרה, מהבחינות האלו, אני רוצה שמשרד החינוך ישמע אותנו. יש לי שתי בנות, שתי בנות שניגשו לאנגלית, לארבע יחידות. ארבע יחידות לא נכלל בהם מה שנקרא בוחן E. בוחן E הזה, הבנות האלה לא נרשמו אליו, לא קיבלו ציון מגן ולא היו בבית-הספר. שתי הבנות האלו, נפסלו ולא נכלל בבחינה. לא נכלל כלום. נפסלו על-ידי המשגיח שהיה בתוך הזה.

אדוני, ידידיה בן שמחון, כותב למנהל בית-הספר, מקרה אחר, בו המורה ורכז מקצועות האנגלית בבית הספר, מר עאמל וואליד, מנסה לכאורה להטעות את אגף הבחינות, כאשר יש שתי נבחנות שנתפשו ברשותן חיבור באנגלית והמשגיחה חיברה דו"ח חמור נגד התלמידות וכל זה. רבותיי, ב- E, אני רוצה להודיע חגיגית, אין חיבור. זה Unseen, זה ברדיו. אין חיבור, אין, אין בחינת חיבור, אין כלום. אין, הנה, אני יכול להגיש לך.
אורי אורבך
בארבע יחידות יש Unseen.
נאדר סרסור סרסור
E? הנה. אני מדבר על E, אדוני, אני מדבר על E. אורי, הם טענו שנתפשו ב- E, ויש להם חיבור. ב- E אין חיבור, אין כלום, הנה.
מוחמד ברכה
לא נדרש חיבור.
נאדר סרסור סרסור
לא נדרש, אין לעשות בכלל חיבור. זה חמש, זה יחידה חמישית שאין בה חיבור. אז אם נדרש שם, תפשו להם חיבור, אז זאת אומרת שהפסילה היתה פסילה מתוך הבית של באקה אל גרבייה, ולא בתוך.

אדוני, אני יכול לתת לך.
ד"ר משה דקלו
למה אמרת באקה אל גרבייה?
נאדר סרסור סרסור
במקרה, ככה. יצא לי.
ד"ר משה דקלו
לא לא, תסביר.
נאדר סרסור סרסור
יצא לי. יצא לי.
אורי אורבך
יש פה דברים פנימיים מדי, אנחנו לא עד כדי כך.
נאדר סרסור סרסור
אז אדוני, מקרה שני, ואני, כאן אני אסיים, המקרה של הפיסיקה.
היו"ר אלכס מילר
רגע, שנייה. תבינו, אני עכשיו מתחיל פה להיכנס לדברים שהם.
נאדר סרסור סרסור
רק עוד דבר אחד, אדוני.
היו"ר אלכס מילר
צעיר הייתי, עדיין לא זקנתי, אבל אתה רוצה להגיד לי, אתה רוצה להגיד לי שמשגיח שבא מכפר אחר נוקם בתלמידים שאצלך, בגלל איזה שהוא משהו בין הכפרים? יכול להיות שדבר כזה קורה? משרד החינוך, יש מצב כזה?
אורי אורבך
לא מאמין. צריך להביא אנשים מהכפר עצמו. אז לא ינקמו.
היו"ר אלכס מילר
לא, אבל אתם מבינים?
נאדר סרסור סרסור
אורי, אתה לצערי הרב, אתה יושב ומשמיע דברים.
אורי אורבך
אל תנקר את עינינו.
נאדר סרסור סרסור
אני לא מנקר.
היו"ר אלכס מילר
איך אתה אמור לדעת מאיזה כפר יגיע?
נאדר סרסור סרסור
אני מכיר אותו, אני לא מכיר את המשגיח? אני כראש עיר, לא נוכחתי בבית-הספר הזה בכלל.
היו"ר אלכס מילר
OK, הלאה.
נאדר סרסור סרסור
מקרה אחרון, אדוני, המקרה של הבחורים בפיסיקה. כל הבחורים שנפסלו על-ידי המשגיח, אני הגדרתי אותם ברדיו – הטובים לטיס. הפיסיקאים, האלקטרוניקה, הכימיה, הפיסיקה, וכל הילדים שהכי טובים, בעיוורון הם יכולים לפתור את הבעיה, או הבחינה. מה קרה שם? שום דבר. אחד שמקבל במגן 100, בכל הבחינות הוא קיבל 100, מה הוא צריך להעתיק? כלום. אז אני אומר, אני אומר, אם הילד העתיק, אין לי שום בעיה, אם יש נקודתי, שאם העתיקו, אם יש נקודתי שהם העתיקו, אני יד ביד עם משרד החינוך, לפסול להם. אבל לפסול 300 מחברות, כתוצאה משנה שעברה, מקומם בתוך המחשבה שלכם שבית-הספר הזה הוא בית-ספר שמעתיק, לצערי הרב, אני לא בעסק הזה. יש 6,000 מחברות.
ד"ר משה דקלו
ב- 2007, היו 350 מחברות.
נאדר סרסור סרסור
אני לא הייתי שם. לא הייתי ראש עיר, הייתי באנגליה. לא ידעתי. אני רוצה להוסיף מילה אחת, אדוני היושב-ראש. בכפר קאסם נבחנו 6,000 מחברות. 300 זה חלק קטן ביותר. אני, מקומם אותי העניין שהילדים שנפסלו הם הילדים הכי טובים שיש לי. הילדים שאני הגדרתי אותם טובים לטיס. אני רוצה שמשרד החינוך ינבור, ימצה, ילך עד הסוף, ירד עד שורש העניין ואנחנו אתו ואנחנו רוצים לדעת למה המשגיח פסל 250 מחברות ללא ידיעת המנהל ולא לכתוב אפילו טופס אחד, לא לפי חוזר המנכ"ל, לא לפי חוק הצדק הטבעי, לא לפי שום דבר. זה מה שיש לי לומר, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אלכס מילר
חבר הכנסת ברכה, בבקשה.
מוחמד ברכה
קודם ההורים, אחר-כך אני.
היו"ר אלכס מילר
אני רוצה להתקדם.
בדיר מופיד
אני עו"ד בדיר, נציג ועד ההורים. יש לי בן שקיבל חשד. כעת אני החזרתי אותו מאנגליה, שהוא התחיל באוקספורד בחינת שפה, כניסה לאוניברסיטה, שזה אחד התנאים. התנאי השני זה תעודת בגרות. תעודת בגרות, אין לו, כי יש לי פה חשד באחד השאלונים. שאלון שהוא הלך לשפר אותו.

אדוני היושב ראש, אני חושב שאדוני הבין את הבעיה, הבעיה היא בביקורת, לא בבית הספר ולא בתלמידים. אני בטוח ואני מוכן להתערב שמשרד החינוך והיושבים והאחראים על אגף הבחינות, לא יודעים את מי שולחים לבקר ולהשגיח בבית הספר. אני ראיתי משגיחות שהכרתי אותן אישית ואין להן את תעודת הבגרות שזה תנאי סף להיות משגיחה ובקר בבית-הספר. לא רק, אני מוכן גם להתערב שאף בקר, כולל האחראית, אני לא אנקוב בשמה, שלא חלילה נוציא מה שנקרא דיבתם רעה של האנשים, אני מוכן להתערב שלא מכירים את הוראות חוזר המנכ"ל. ואנחנו יושבים בבית המחוקקים, יוצאים מכאן חוקים של משרד החינוך, כרשות, משרד החינוך כמשרד ממשלתי חייב, חייב, אני לא אומר רשאי, חייב ליישם את החוקים, כולל בבית-הספר, שזה מוסד ששייך למדינת ישראל. חוזר המנכ"ל שיצא מתחת ידו של מנכ"ל משרד החינוך, מגיע ומגיעים גם עדכונים ותיקונים לאותו חוזר, לבתי-הספר. בית-הספר אפילו שולח לתלמידים, מחלק את העדכונים האלה. זאת אומרת, הילדים, התלמידים, הילדים שלנו, מכירים את הוראות טוהר הבחינות, מכירים שחייבים לשמור עליהם. מה קרה שם בבית-הספר, בכפר קאסם? מה שקרה בשנים הקודמות זה בעיית משרד החינוך, הוא לא למד את הלקחים ופה הוא ייתן את התשובה גם לוועדת החינוך וגם למדינת ישראל, לשר החינוך עצמו. הם לא עשו את העבודה שלהם. למה צריכה לחזור תופעה כזו, של, נקרא לזה פגיעה בטוהר הבחינות.

אותם בקרים, אדוני, כפי שטען חברי, יושב ראש העיר, יש פה הדבר הכי פשוט, דו"ח על מהלך הבחינה, סעיף 3ד', כתוב – נבחנים שיתנהגו בניגוד להוראות ובסוגריים כתוב – ציין שם וצרף דו"ח חשד השגחה צהוב, הדו"ח הזה לבן, לא צהוב. אני מוכן שמשרד החינוך עם הנציגים שיושבים כאן, שיראו לנו איפה צורף דו"ח צהוב. הדו"ח משגיח. לא רק, איפה נרשם? יש פה אחד הדו"חות, שזה במקרה של הבן שלי, אני לא רשאי, יש פגיעה בפרטיות, לא יכול להסתכל על כל הדו"חות, ריק, לבן. אז תרשום, תרשום שהוא, אם אתה מכיר את העבירות המשמעת שנמצאות בסעיף 3, הקודם, תרשום איזה עבירת משמעת עבר הילד הזה. אם מצאת חומר העתקה, תצרף אותו. כך החוזר החדש מ- 99 והתיקון שלו מ- 2006 אומר. אם מצאת חומר העתקה, תצרף אותו.

פה באים ואומרים שהיו העתקות, זה לפחות בתקשורת, המוניות. אנחנו עד רגע זה, כולל מנהל בית-הספר, כולל העירייה, אגף החינוך בעירייה, אין לנו העתקים של דו"חות חשב. אנחנו התחלנו להגיש עררים וערעורים על סמך טענה שהיה ואנחנו מגששים באפלה וטוענים שלא היתה העתקה, את כל זה טענו – לא היתה העתקה, הפגיעה היתה המונית, קולקטיבית, גורפת, לא צודקת, לא מידתית. כי מה נטען? זה כך הרי, אנחנו גם משפטנים יושבים שם, ואנחנו יודעים שפגעו בתלמידים. התלמידים הם הילדים שלנו, וזה העתיד שלהם.

עכשיו, כל ילד שהשעו אותו לשלוש שנים, אז הוא לא ילך לבחינות. אני שואל את הבנות – מה תעשו עכשיו? יגידו עכשיו אנחנו נתחתן, כי זה המגזר הערבי. יבוא, יתחתנו הבנות והבחורים ילכו לשוק העבודה ואנחנו נוציא פועלים וזה מה שמדינת ישראל רוצה במגזר שלנו, להוציא פועלים, להוציא אנשים בשוק העבודה ולא להוציא אנשים משכילים.
היו"ר אלכס מילר
אין שום קשר, סליחה.
בדיר מופיד
אדוני, יש קשר. אני אגיד לאדוני למה.
היו"ר אלכס מילר
מי שעובר על החוק, אדוני, גם עם כל הרצון של המדינה שהוא יקבל השכלה ויקבל את מה שהוא צריך לקבל, זה שני דברים שונים. אם אתה מעלה טענות שהן טענות כלפי משגיחים, כלפי כל מי שהיה אחראי, זה טענות לגיטימיות שאתה גם כהורה יכול להעלות אותן. המערכת חייבת לבדוק אותן. אבל אין שום קשר בין לחבר דברים. כי אם בסופו של דבר כן מתברר שתלמיד כזה או אחר, עבר על החוק, קיבל ציון שלא כחוק, והבן שלך התאמץ ולמד והכל, וכן קיבל ציון שהוא לא ציון מי יודע מה גבוה, אז אותו זה שהעתיק, אותו זה שהעתיק, יתפוש את המקום של הבן שלך. אז איפה ההיגיון? אז מה המדינה רוצה, מי שתפש – תפש, ומי שעבר – עבר, מי שגנב – גנב? אז אני אומר, לא צריך לחבר. אני אומר דבר כזה – שקודם כל, קודם כל, הטענות הן טענות לגיטימיות שבאות מכל אחד ואחד. הבדיקה צריכה להיות בדיקה לפי המנגנון שקיים. אם יימצא דבר והיו פה חשדות, הביאו לכאן חשד לכל שהיה בעצם איזה שהוא אינטרס של משגיח כזה או אחר שבא מכפר כה וככה להכשיל בכוונה את המבחנים, אני לא יודע בשביל מה, בשביל מה, להוריד בכפר קאסם את רמת הזכאים לבגרות למול באקה אל גרבייה? זה לא, או שמישהו בא ומכשיל תלמיד כזה או אחר, בגלל, בצורה לא מקצועית? כל הטענות האלו, אפשר לבדוק אותן. כל הטענות האלו, אפשר לבדוק אותן. אם משרד החינוך, בשביל לפסול מבחן, דורש שיתקיימו כללים א', ב', ג', ד', הוא לא יכול לפסול אל המבחן אם לא התקיימו התנאים.

אם נפסל המבחן בגלל משהו שמישהו כתב, בלי לנמק את זה, אז משרד החינוך חייב לבדוק את זה. אנחנו לא חיים במדינה שהיא פרוצה עד כדי כך, שכל אחד פה, איש בודד, שיכול לעשות מה שהוא רוצה. יש כאן מערכת. המערכת היא תחת פיקוח.

כמובן, יש לי בעיה ואני גם אגע בזה בסיכום. יש לי בעיה מאוד רצינית ועכשיו אני אומר למשרד החינוך – לא יעלה על הדעת, גם של ראש העיר וגם שמנהל בית-ספר, מכירים אישית את המשגיחים. מה זה הדבר הזה?
אורי אורבך
אנחנו בישראל.
היו"ר אלכס מילר
מה זה הדבר הזה? אתם, אסור שאתם תכניסו אנשים לתוך שטח של בית-הספר, שמישהו מכיר אותם בכלל.
אורי אורבך
תגיד תודה שזה לא הוא בעצמו.
היו"ר אלכס מילר
שיש פרטים אישיים. הם צריכים להיכנס כאנשים שאסור בכלל, בכל דרך, כזו או אחרת, להגיע לאנשים האלו. תבינו שההשפעה שיכולה להיות עליכם, אין לכם שליטה, לטוב ולרע, לטוב ולרע. הוא גם יכול לבוא ולהגיד לאותו בן-אדם – דיר בלקום, אם אתה בכלל עושה משהו קטן, שחס וחלילה לא יעשו לו משהו, הוא גם יכול לעשות את זה הפוך. אסור, איך הגענו למצב הזה? איך הגענו למצב הזה? סיימת, אדוני?
בדיר מופיד
לא,לא סיימתי. אני לא, חלילה, לא בא לנאום ולא בא, אני מדבר על, שוב, אני לא, אדוני חייב להקשיב לנו, כי פה, זה הדם של בנינו.
היו"ר אלכס מילר
אני מקשיב.
בדיר מופיד
לא, כי גם קטעת אותי וזה בסדר. אבל אדוני אולי החטיא את המטרה. אדוני אולי החטיא את המטרה. אדוני קודם אמר הבן שלי, הבן שלי, אולי מישהו אחר יתפוש את המקום שלו, בגלל שהוא העתיק. אבל אני אומר לך גם הפוך. הבן שלי לא יצא "מוענש" במירכאות ולא במירכאות, בגלל שמישהו אחר העתיק. אז תן לאחר, מי שהעתיק, תן לו את העונש שלו. אני לא נגד זה, להפך. אנחנו בעד טוהר הבחינות.
היו"ר אלכס מילר
על זה כבר סיכמנו שאנחנו לא מקבלים שום דרך של ענישה קולקטיבית וגם משרד החינוך, גם אמר, שיתייחס, שלא היתה שום ענישה קולקטיבית, אבל כמובן שהדברים שעולים כאן, כמובן שמשרד החינוך יטפל.
בדיר מופיד
אדוני, אני התחלתי את הטענות שלי הפוך, הייתי אמור להתחיל – התלמידים שלנו, שהם רובם ככולם, הם תלמידי מגמות טובות. דרך אגב, מ- 300 השאלונים האלה, אין אפילו ממגמות שהן, נקרא להן, הומניסטיות. רובם הם תלמידים במגמות מדעיות, אלקטרוניקה, פיסיקה, ביולוגיה וכימיה.
אורי אורבך
בדרך-כלל מעתיקים במקצועות הקשים.
בדיר מופיד
לא. אבל פה, הבחינות שנפסלו הן בבחינות האלה. אנחנו מדברים ספציפית על הבחינות האלה ולמזלנו גם אין לנו גם חשד בבחינות אחרות. מה רציתי להגיד, שהתלמידים שלנו מקצועיים, הם באים דרך מנגנון סינון וסלקציה מאוד קשה, הם עוברים על-סמך 50% מהקריטריון שזה על-סמך הבחינות ועל-סמך הממוצע של הבחינות בשלוש שנים של חטיבת ביניים, ו- 50% מהכניסה או מציון הכניסה למקומות האלה,
אורי אורבך
העתיקו או לא העתיקו?
בדיר מופיד
אדוני, 50% על-סמך בחינת כניסה שעושים בארבעה מקצועות ומסננים. התלמידים האלה נלחמים שלוש שנים בחטיבת הביניים ומכינים את עצמם לבחינות הכניסה לתיכון, על-מנת להתקבל למגמות קשות. זאת אומרת שהם צופים מראש, שהם באים למגמה קשה, באים למגמה שיש בה השקעה, חמש יחידות מתמטיקה, חמש פיסיקה, חמש אלקטרוניקה, כאילו 15 מדעיות ועוד חמש אנגלית, כי רובם לוקחים את החמש באנגלית, ארבע יחידות עברית, שתיים ספרות ואזרחות. אני אומר, פה עושים הרבה בחינות ועושים הרבה שאלונים, הם באים להשקיע, הם מראש באים ומצפים. הם לא באים להעתיק, זה מה שאני אומר.
היו"ר אלכס מילר
זה לא השאלה כאן, באיזה מצב רוח ועם איזה רצון בא תלמיד כזה או אחר. תראה, אני עוד לא, אני, אתה יודע, אני עברתי הרבה, גם במערכת הסטודנטיאלית, לפני שנכנסתי לכנסת, והייתי יושב-ראש אגודה וישבתי בוועדות ערעורים של סטודנטים רבים מאוד על טענות של העתקה וטענות של הדחה מלימודים. אני הייתי שנתיים יושב-ראש אגודה, שנתיים הייתי גם סגן בארגון הסטודנטים הארצי, ארבע שנים הייתי בוועדות הערעורים, לא ראיתי סטודנט אחד, סטודנט אחד, שבא והודיע שהוא כן העתיק, לא היה אחד. לא היה אחד. כולם אמרו – תשמע, אני נמצא בתואר ראשון, אני לומד הנדסת אלקטרוניקה, אני רוצה להצליח, נראה לך שאחרי שנתיים של לימודים אני אבוא ואני אעתיק? תראה, אני יודע שזה דבר לא פשוט לקבל, שוב, הטענה היא בסופו של דבר, האם נוצר מצב בזמן המבחן, כי אני מכיר את התלמידים. אי-אפשר גם לצפות ליותר מדי מילדים בני 15, כאשר יכול להיות שנאמר להם – תעשו מה שאתם רוצים. ואז התחיל הבלגאן, ואז פה אי-אפשר לפקח. אז אני אומר שגם, רבותיי, אנחנו תמיד מצפים מהילדים שלנו לאחריות אישית. תמיד מצפים מהילדים שלנו אחריות אישית. אבל ברגע שיש אווירה כללית, ברגע שיש אווירה כללית, שהיא בעצם מכניסה את אותו תלמיד, שהוא נמצא בכיתה ואין לו כבר יותר מדי שיקול דעת, שכולם עושים ומשתוללים וכל אחד עושה משהו אחר וכבר אף אחד לא יכול למנוע ממנו, כשמישהו צועק מצד אחד את התשובה נרשום אותה, אז אני אומר שאם לא תהיה אחריות אישית..
אורי אורבך
לפעמים זה בשקר, לפעמים המשגיח בעצמו נותן.
היו"ר אלכס מילר
אם לא תהיה אחריות אישית של אותם אנשים שנמצאים בפועל בכיתות, שלא יגיד להשתולל.
אורי אורבך
כב' היושב ראש, היה מקרה, שהמשגיח, מישהו מהמערכת עצמה נתן את התשובה, לרוע המזל, לרוע המזל.
מוחמד ברכה
אורי, תירשם לרשות דיבור. אתה לא יכול כל פעם ככה. מה זה?
היו"ר אלכס מילר
חבר הכנסת ברכה.
בדיר מופיד
אדוני היושב ראש, אני יכול להמשיך נקודה אחרונה? רק נקודה אחת. עובדתית. עובדתית, לא היתה פגיעה כזו גורפת, בטוהר הבחינות, זה נמצא בכל בית-ספר, זה לא סטרילי, באמת, עושים את המאמצים, תמיד התלמידים, כמו עבריינים, תמיד מקדימים את המערכת ותמיד הם מוצאים שיטות וממציאים שיטות. אבל לא היתה העתקה המונית. כי אחרת, אותם פקחים ובקרים, יש סעיף באותו חוזר מנכ"ל, חייבים להתריע בתוך כדי הבחינה, למשרד, לאגף הבחינות, משרד החינוך ולא התריעו. אז אנחנו מבקשים, יש כאן זכויות של תלמידים, מוגנות, גם על-פי חוקי המדינה.
היו"ר אלכס מילר
אדוני, אתה עורך-דין ואתה עורך-דין מכובד. אני, אתה לא בבית-המשפט. אתה לא בבית-המשפט אני לא שופט. תקשיב, אתם מעבירים לי, כל שנייה מגיע פה איזה מסמך, תבינו, אתם לא פה, אני לא הולך להוציא פסק-דין שיכריע לכאן או לכאן. אם יש לכם טענות, יש לכם מנגנון של משרד החינוך, אתם יכולים ללכת לפי המנגנון הזה. אם המנגנון הזה לא מוצא חן בעיניכם, יש בית-המשפט, ששם אתם יכולים להעלות את כל הסוגיות האלה. אנחנו צריכים כאן קודם כל להעלות את הסוגיות שהן סוגיות ציבוריות וגם להתריע בעתיד, לא רק קשור לכפר קאסם בכלל, בכל מה שקורה, אם אנחנו מזהים מצב שיש פה פריצה שצריך לסתם אותה, אז אנחנו נייעץ למשרד החינוך ולכל הגורמים הרלוונטיים, איך סותמים. אבל לבוא כאן, אתה יודע, להיכנס למצב הרוח האישי וזה של תלמיד, באיזה, איך הוא הגיע, אם הוא בא להעתיק או לא. זה לא כאן. בבקשה.
מוחמד ברכה
אדוני היושב-ראש, אני פשוט רוצה לברך את האורחים ולהקדים ולומר – אין מקום להקל את הראש בתופעה של פגיעה בטוהר הבחינות, בשום מקום, בשום בית-ספר, בשום פינה במערכת החינוך. ואני בזה מצטרף לדעתו של היושב-ראש ושל ראש העיר, אבל הקדימו אותי ואמרו את הדברים.

אני לעומת זאת, מרגיש שמתקיים כאן רפרטואר שמעלה תהיות קשות אצלי. בשנה שעברה, ההתמקדות היתה בסכנין ואחר-כך התברר מה שהתברר.
דובר
בטירה, בעמל.
מוחמד ברכה
והתברר מה שהתברר והיה דיון כאן. אחר-כך עברו לטירה, בבית-ספר עמל, היום מתלבשים על כפר קאסם. אני מריח ריח רע מעצם ההתמקדות הזו. במקום לצאת בהודעות לעיתונות על פסילות, לבדוק את הטענות של בית-הספר, של התלמידים, של המוסדות הנוגעים בדבר ואחר-כך לצאת, להבאיש את ריחו של יישוב שלם ושל בית-ספר שלם ולפגוע בשמם הטוב של תלמידים ושל הורים ושל יישוב בשלמותו. זה דבר שהוא בלתי נסבל לחלוטין. זה דבר אחד.

הדבר השני, אני שוב, חייב לומר מה שאמרתי. אם יש חשד, אני הראשון, כנבחר ציבור, שרוצה שימוצה חומרת הדין במלואה. כי אני לא רוצה דור, לא של גנבים ולא של רמאים ואני גם לא רוצה שבנינו יגיעו לאן שיגיעו בעתיד, בדרך של, לא בדרך הישר ולא בדרך הידע. יש לו ציון כי הוא יודע, לא בגלל שהוא העתיק. ולכן, הדבר הזה, אני רוצה שזה יהיה ברור.
היו"ר אלכס מילר
ברור.
מוחמד ברכה
לעומת זאת, לעומת זאת, נאמרו כאן טענות קשות, אדוני היושב ראש. מספיק, מספיקה העובדה שהוזכרה כאן, שתלמידים, או שתי תלמידות, שתי תלמידות, לא 300 עכשיו, נפסלו על כך שהיה בידיהן חיבור במבחן שלא נדרש בו חיבור, יש ריח מאוד מסריח מעצם העובדה הזו. זה דבר שהוא בלתי נסבל לחלוטין.

לכן אני אומר, אני מבקש ממשרד החינוך, שיבדוק שלוש טענות שאני מעלה אותן כאן בעניין הזה. הדבר הראשון, יש פה ענישה קולקטיבית וסיטונאית. עובדה שבטפסים של אותם פקחים, לא הוצבע על שום דבר שהוא בלתי תקין והדבר נעשה לאחר הבחינה, אם זה בדקה או אם זה ביום ואם זה בשבוע. אבל זה נעשה לאחר מכן, לא בזמן אמת ויש פה ענישה קולקטיבית.

הדבר הראשון, משרד החינוך שטוען שהוא שלח מכתב ב- 6 בינואר לבית-הספר, על מה שהיה בשנה שעברה, התרשל במילוי תפקידו על-מנת להבטיח את טוהר הבחינות, הבחינה, בשנה שלאחריה. זה דבר שגם בלתי נסבל. איך אם הכתובת היתה על הקיר ואתם באים כאן ומנופפים במכתב שנשלח ב- 6 בינואר 2011, מה עשיתם? היושב-ראש שאל את השאלה הזו שלוש-ארבע פעמים, לא נתתם תשובה. מה עשיתם באמת כדי להבטיח ששום חשד לא יתגנב לתוך הבחינות האלה. ולכן, אני חושב שזה הדבר שיש לבדוק.

הדבר השלישי הוא – אם יתברר שהתקלה לא נפלה במהלך הבחינה התקין, או מהלך הבחינה היה תקין, והתקלה היתה במקום אחר במשרד החינוך, אני רוצה לשמוע, אתם, יש לכם כלים להעניש תלמידים שנאשמים או שחשודים בהעתקה. יש כלים. לבוא ולהגיד לו – שלוש שנים כך וכך, וכו' וכו'. מה יעשה משרד החינוך, אם האשמה, אם יתברר שהאשמה נמצאת בעצם התנהלותו של משרד החינוך, ומי מטעמו. מה הכלים ואיך אתם מענישים, זה דבר אחד, ואיך אתם, הדבר השני – איך אתם מנקים את שמו הטוב של ישוב ומנקים את שמם הטוב של תלמידים שלכל הדעות, לפחות אנשים שיודעים, אם התלמידים טובים, רובם, לא כולם, אני לא יכול לחתום בעשר אצבעות שכולם לא העתיקו, אבל לפחות אם יש אחד או עשרה או 200 שפשוט נפגע שמם הטוב ונפגע עתידם, איך אתם הולכים לתקן את זה. אלה שלושת הדברים שמשרד החינוך צריך לתת עליהם תשובה. תודה רבה, אדוני.
היו"ר אלכס מילר
תודה. חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה.
ג'מאל זחאלקה
כבוד היושב ראש, אני כבר כמה שנים בכנסת וכל פעם אני, כל שר חינוך אני פונה אליו, התחלפו שלושה שרים, בבקשה, איך אומרים? בדחילו ורחימו, שלהילחם בעניין של העתקות בבתי-הספר. זה אינטרס שלנו, אנחנו מעוניינים בזה. להילחם בזה בבגרויות ובבחינות מיצ"ב. מה זה מועיל לי, שבחינת מיצ"ב משקרות ולא מצלמות את המציאות כמות שהיא. וביקשתי ודרשתי ואני עדיין דורש שבראש ובראשונה, הנושא הזה, הענישה, תהיה, תכוון כלפי אלה שנותנים לתלמידים להעתיק או מוסרים לתלמידים חומר. לא ללכת לעניין הקל, לתלמיד, אלא לאותו מפקח, לאותו מנהל, לאותו זה. אני לא יודע מי, אבל אותם, ואני אמרתי להם, אם היום יהיה בחדשות, ששלושה מפקחים שנתנו לתלמידים להעתיק הוענשו ונכנסו לבית סוהר, אף אחד לא ייתן להעתיק. לכן, הכדור כולו, אם היו העתקות, לא בבית-הספר בכפר קאסם, בכל בית-ספר, האשמה בראש ובראשונה היא על משרד החינוך. אני מאשים את משרד החינוך בהתרשלות. אני השומר, ישן בזמן השמירה.
אורי אורבך
אבל השומר לא אשם בגניבה, הגנבים אשמים בגניבה.
היו"ר אלכס מילר
מה עם מנהל בית-הספר?
ג'מאל זחאלקה
אני מאשים את, תדע לך, אני קנאי יותר ממך על עניין ההעתקות.
אורי אורבך
אני לא רואה שאתם קנאים כל-כך.
ג'מאל זחאלקה
לא, אני הרבה יותר ממך. הרבה יותר. אני אתן לך 20 ידיעה לעיתונות שאני הופעתי וכתבתי והוצאתי הודעות לעיתונות נגד העתקות. ולהילחם בהעתקות.
אורי אורבך
אבל אם יהיה לך, באלפים כל שנה.
ג'מאל זחאלקה
חכה שנייה. אני אומר, אני אמרתי להם – אתם יודעים איך נעשות העתקות. אתם, למה אני יודע ואתם לא יודעים? למה אני הלכתי לאותם מפקחים ואחראים, ושאלתי אותם איך נעשות העתקות? איזה זמן, איזה פרצות ישנן? אתם מכירים את הפרצות, איך אתם משאירים את הפרצות האלה? איך יכול להיות שבחינה נשארת שעות רבות ללא פיקוח? ובדרך זאת, יש דרכים, הפרצות ידועות. אני לא רוצה עכשיו לפרט יותר מדי. אני קורא לך, היושב-ראש, היות והנושא הזה נדון עם אדרנלין גבוה מאוד, והאדרנלין מאוד גבוה ובצדק, אני רוצה, דורש, שתהיה ישיבה מיוחדת של ועדת החינוך לעניין העתקות במנותק ממה שקרה כאן, איך למנוע העתקות ואני רוצה שמשרד החינוך יתיר, אני, יש לי דרישה, לא יבוא לי המנהל הבכיר. אני רוצה שאנשים בשטח, שיבואו ותהיה להם חסינות ושיחשפו מה שידוע להם על העניין הזה, כי הם מפחדים לדבר. מי שאני דיברתי אתו, אמר לי – אל תזכיר את השם שלי. ומה אתה מפחד? אם אתה נלחם בשחיתות, ממה אתם מפחדים? אני אומר לו – מה אתה מפחד? הוא אומר – אם כך, אני, יטילו עלי עונש, יגידו שאני, איך אומרים? יש כאן אחד מחפה על השני.

בעניין הזה, אני קורא ליושב-ראש הוועדה ולמשרד החינוך לאמץ את העיקרון הבא. אני לא יכול, לא בחנתי את ה- 300 בחינות, לא ראיתי, אבל לא נראה לי, אני בטוח, שבתוך ה- 200 או 300, אני לא יודע מה המספר, יש מספר גבוה של אנשים שהם חפים מפשע והעיקרון של הצדק, מבחינתי, יותר טוב ש- 20 אנשים, שהם העתיקו, לא ייענשו, מאשר שיועתק, שיוענש אחד שלא העתיק. אסור. לכן העניין הקולקטיבי הוא פה מפתח. זה עיקרון משפטי הרי, אתה לא יכול. אם יש 21 שהעתיקו, 21 נאשמים ואתה יודע שיש 20 רק שהעתיקו, ואתה לא יודע איזה 20 אלה, אסור לך להעניש בכלל, אסור לפגוע, לפגוע בחף מפשע זה הרבה יותר חמור, מאשר לתת למישהו שעשה עבירה ולא נענש, הרבה יותר חמור. יש כאן חפים מפשע. אני בדקתי את הנושא, דיברתי עם כמה אנשים, גם עם כמה תלמידים, ואני הגעתי למסקנה במצפון שקט, שיש אנשים חפים מפשע שנפגעו כאן ובגלל החפים מפשע, בגלל אותם צדיקים, אסור, צריך לבטל את ההחלטה.

אני קורא למשרד החינוך לבטל את ההחלטה לגמרי, ולבחון כל גופו, מחברת מחברת בנפרד, מי שמגיעים למסקנה החלטית שהוא אכן, צריך להטיל עליו עונש. אנחנו לא נחפה, נהפוך הוא. אבל אני חוזר, זה לא יפתור את הבעיה, מחר תתעורר הבעיה כי יש כאן הרבה דעות קדומות. אני ראיתי כאן, אם היה ידוע למשרד החינוך שיש בעיית העתקות בבית-ספר מסוים, שחוזרת על עצמה, איפה אתם? מה עשיתם? למה לא הגברתם פיקוח? את משרד החינוך צריך להעניש, לא את התלמידים. אתם אחראים על העניין הזה. אתם, השארת פרצה לגנב, זה, איך אומרים? שותפות לעבירה.
היו"ר אלכס מילר
טוב.
ג'מאל זחאלקה
אם תלמיד יעתיק, אתם שותפים לעבירה.

לכן אני קורא, כבוד היושב ראש, לשני דברים – האחד, לבטל את ההענשה הקולקטיבית.
היו"ר אלכס מילר
על-סמך בדיקה שלך-?
ג'מאל זחאלקה
לא בדיקה שלי. לא לא לא, לא בדיקה שלי.
היו"ר אלכס מילר
אתה אמרת לי.
ג'מאל זחאלקה
לא לא, אני לא בדקתי אף מחברת, אני לא בדקתי, אני נגד לתת הנחות.
היו"ר אלכס מילר
אז איך אנחנו יכולים לבקש לבטל, אם לא בדקנו?
ג'מאל זחאלקה
זו ענישה קולקטיבית. אתה לא שמעת את הסיפא. אני אמרתי, לבטל את הענישה של ה- 300, ולבדוק מחברת-מחברת. אחד-אחד.
היו"ר אלכס מילר
זה מה שהם עושים.
ג'מאל זחאלקה
לא עשו את זה. באופן קולקטיבי.
היו"ר אלכס מילר
בסדר, בסדר, טוב.
ג'מאל זחאלקה
ואם נשברו הכלים בעניין הזה, צריך ללכת בדחילו ורחימו, לא להרוס חיים של ילד או של ילדה.
היו"ר אלכס מילר
תודה, חבר הכנסת זחאלקה. חבר הכנסת אורבך עכשיו. רק תקצר.
אורי אורבך
אני לא יודע מה היה בכפר קאסם ולכן מה שאני אומר לא קשור למקרה הזה, אינני בקי בפרטים, למעט ידיעה בעיתונות שאני לא מחשיב אותה לצורך הדיון הזה, למרות שהוא הסיבה לדיון. אבל אני רוצה לדבר בשמם של משגיחים, בוחנים ומעריכים בכירים. עכשיו, תקשיבו – זה לא קשור, תנקו כל דבר עדתי פה, דתי, זה, תנקו אותו לגמרי, אותו דיון גם על ישיבות תיכוניות, אם הוא היה, הייתי אומר אותו. שכשהם מקבלים מנה של בחינות מבית-ספר ערבי, הם נכנסים לייאוש. בגלל ניסיונם. כי הם יודעים שכמות ההעתקות היא מטורפת, במקצועות מסוימים לפחות.
מסעוד גנאים
לא עד כדי כך, תשאל במשרד החינוך, יש גם מגזרים אחרים.
אורי אורבך
אני יודע את מה שאני יודע.
מסעוד גנאים
לא מחפים על שום העתקה.
אורי אורבך
אני מדבר על מה שאני שמעתי מאנשים מהתחום.
דובר
תביא אותם לכאן. שיעידו.
אורי אורבך
וההפקרות היא הפקרות. גם בחלק מהמקומות בזמן ההשגחה שהיא לא השגחה, לפעמים לא רק שהיא לא השגחה, זאת עזרה לתלמידים. במקרים קיצוניים, היה מקרה קיצוני לפני מספר שנים, שאדם שהיה אמור להשגיח, נתן תשובה לא נכונה, כולם העתיקו את התשובה, כי ילד לא יכול, גם אני לא הייתי עומד בפיתוי שנותנים לי תשובה לא נכונה, ואפילו ילד אחד באחת הבחינות מחק את התשובה הנכונה שלו, וכתב את התשובה הלא נכונה.
ג'מאל זחאלקה
היום המשגיחים לא מכירים את החומר. זה לא מורים מאותו מקצוע. הם לא מכירים.
אורי אורבך
זה פרט פיקנטי, הפרט הזה. הוא פרט פיקנטי, נכון.
ג'מאל זחאלקה
זה חסר טעם.
אורי אורבך
הוא פרט פיקנטי נכון, משום שעמד בן-אדם, זאת אומרת, זה בחלק מהמקומות, זאת נורמה והמשגיחים, זה סוד גלוי, זה סוד גלוי במשרד החינוך. אלא מה, בגלל Politically correct, ובגלל שלא נעים מהערבים, סליחה, כן? כי יגידו שזה שוב, ומספיק מקפחים אותנו וגם עכשיו רוצים שנהיה פועלים וכל הדברים האלה. בגלל זה לא מטפלים בזה. לא, משרד החינוך, So called, היהודי, למרות שהמשגיחים וזה הם ערבים ויהודים, ולא החברה הערבית בעצמה. זה נורא דומה למה שקורה בדברים מסוימים אצלנו, הדתיים. לא דווקא בתחום הזה. אם כולנו נגדנו, אז אנחנו נהיה בעדנו. אבל יש פה נזקים חמורים, יש אווירה פה ושם..
ג'מאל זחאלקה
אתה מאשים אותנו שאנחנו מחפים על העתקות?
אורי אורבך
כן.
ג'מאל זחאלקה
אתה מאשים אותנו ככה?
אורי אורבך
הנה, מה, אתה לא..
ג'מאל זחאלקה
זה חוצפה, אתה יודע שזה חוצפה?
אורי אורבך
בסדר, אתה תעמוד בזה. יהיה קשה בהתחלה.
ג'מאל זחאלקה
זה חוצפה, זה חוצפה.
אורי אורבך
אחר-כך תתגבר.
ג'מאל זחאלקה
זו חוצפה.
אורי אורבך
אני אומר, אני אמרתי את זה.
ג'מאל זחאלקה
טול קורה מבין עיניך.
דובר
אז תשלח משטרה שתהיה על הילדים, אז מה?
ג'מאל זחאלקה
אני לימדתי באוניברסיטה ולא נתתי לאף אחד להעתיק. ואני, כל אחד שמעתיק, תאמין לי, זה כמו שנותן לי סכין בגב. כי אני רוצה שהתלמידים שלנו יהיו הכי טובים. אני רוצה שהם יהיו מצטיינים. כי אנחנו, אין לנו עתיד בארץ, אם אנחנו לא מצטיינים. אני רוצה שהתלמיד שלי יהיה יותר טוב. כי אז הוא יוכל לקבל עבודה.
אורי אורבך
אז אני מציע כלים כדי שנרצה כולנו יותר. לא אמרתי שאתה נותן להעתיק, אמרתי שיש תופעה נפוצה, ובמערכת החינוך שהם לא, לא יכולים בדיוק להגיד את כל מה שהם רוצים.
ג'מאל זחאלקה
יש לי עסק עם המדע יותר ממך. אל תדבר ככה, אתה מאשים את ראשי הציבור הערבי. אתה עשית האשמה מאוד חמורה. אתה אומר אתם מחפים על העתקות. לא רק שהתלמידים מעתיקים. מה זה? אני חברה מסריחה?
היו"ר אלכס מילר
לא לא, סליחה.
אורי אורבך
אל תיקח את זה רחוק מדי.
ג'מאל זחאלקה
לא, זה מה שאמרת.
אורי אורבך
אני יודע מה אמרתי ואני אגיד לך את זה שוב, אתה רוצה בהטעמה? רבותיי, אני עכשיו ברשות הדיבור.
מוחמד ברכה
אני לא יכול להעיד באופן כללי שיש לך התלהבות יתרה להופיע בישיבות ועדת החינוך.
אורי אורבך
אני לא חבר בוועדת החינוך.
מוחמד ברכה
אתה לא חבר ועדת החינוך. באת עם דעה קדומה ואתה נעול עליה. שמעת דברים כאן, שמעת דברים כאן, שמעת דברים כאן. אתה שומע שתלמידים, שתי תלמידות נפסלו על זה שנתפש אצלן חיבור, כשלא היה נדרש חיבור. זה לבדו צריך להאיר אור אדום גדול. אבל אתה באת עם דעה קדומה, כדי להכליל, כדי להכפיש.
אורי אורבך
אני אגיד לך למה באתי. אני חבר בכנסת ישראל, אני מופיע פה בהרבה ועדות, גם בוועדות שאני לא חבר בהן, כמו בוועדת החינוך, משום שאת הנושא הזה, הספציפי הזה, אני פשוט בדקתי. יש לי בו ידע.
מוחמד ברכה
אורי, אורי, תמשיך.
היו"ר אלכס מילר
אתם מפסיקים את זכות הדיבור של בן-אדם כבר במשך עשר דקות, על כל דבר שאתה מתפרץ, הוא עונה.
אורי אורבך
אני אומר שנחשפתי בזמן האחרון, נחשפתי בזמן האחרון לעדויות של אנשים, לא של תלמידים, של אנשים שקשורים למערכת הזאת של בחינות הבגרות בכלל, והם העירו את העניין, אמרו זה סוד גלוי, זה מייאש אותנו, שאנחנו רואים שבמקומות של בתי-ספר ערביים יש תופעה ושמשרד החינוך..
היו"ר אלכס מילר
העברת את זה למשרד החינוך לבדיקה?
אורי אורבך
לא. ובגלל שמשרד החינוך באינטרס הגדול, לא כלפי ערבים, הוא רוצה שאחוז הבגרות יהיה מאוד גבוה, אז הוא, לפחות בשנים עברו, אני כן בא פה בתלונה למשרד החינוך, הוא מקל ראש, הוא אומר – תעביר, כי אנחנו רוצים מספרים גבוהים של מצליחים, כי זה טוב לאחוזים ולהפגין הצלחות, להפגין נתונים. זה מה שנחשפתי וזה התפקיד שלי, כחבר כנסת, להביא אליכם. זו התמונה שאני יודע. תודה.
היו"ר אלכס מילר
חבר הכנסת מסעוד גנאים.
מסעוד גנאים
אדוני היושב ראש, אני לא אאריך בדבריי. אחד, חבר הכנסת אורי אורבך מכריח אותי להגן על משרד החינוך, כי גם כאשר הייתי מורה, לא ראיתי את משרד החינוך מקל ראש בכל העתקה, כלשהי. זה אחד. שניים, מפה יצאה אמרה, שכל ראשי הציבור הערבי, חבר הכנסת אורי אורבך, שהעתקות – לא. כי זה אנטי חינוכי, זה כשל ערכי, כולנו רוצים שבנינו, המטרה לא מקדשת את האמצעים. כולנו רוצים שבנינו ייקחו את הציונים, לא בהעתקה ולא בהדלפה. אחד. שניים, אנחנו רוצים שהצדק ייעשה. שמשרד החינוך ישקול את כל הטענות ששמע, את כל הגרסאות ששמע, לא יפסול לא קולקטיבית ולא יעניש את כולם, אלא באופן פרטני. מי שבאמת, אחרי כל הבדיקה ואחרי שמשרד החינוך לקח את כל הגרסאות, נמצא שהוא העתיק, כן תעניש אותו. אבל לבוא ולפסול 170, 300, משהו כזה, אני חושב שזה גם דבר אנטי חינוכי. תודה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. משרד החינוך, עכשיו בקצרה, בבקשה.
מיכל כהן
אני אומר קודם כל בפתיח שאת כל הטענות שהועלו והן הועלו בצורה זו או אחרת, אנחנו נבדוק, לגבי המשגיחים, לגבי ההיכרויות, לגבי מה לגבי המנגנון של המשרד אנחנו נבדוק. אנחנו לא מקלים ראש. אני מזכירה לכולנו, שהילדים הם ילדים גם של מערכת החינוך. אין לנו אינטרס להאשים שום ילד ואמר פה אדוני, כל ילד מבחינתנו שאין לנו ודאות, לא ייפסל. יתרה מזאת, אנחנו בודקים, אתם מתעקשים לדבר על הקולקטיב ואני חוזרת ומצהירה וזה ניתן לבדיקה, אין פה הענשה קולקטיבית, יש מחברת-מחברת, עם הדו"חות. זה אחד.

לכל דוגמה שעניתם, אני רק חושבת שאין לנו זמן, יש לנו הסבר, כולל המחברת עם החיבור, על השאלונים, כולל מה כתוב בדו"ח של כל משגיח. אני רוצה לומר, יש מנגנון שהמנגנון בנוי משלושה גופים. אחד שחשד על טופס הבחינה, אחד על המחברת והשני על פי מידע. חוץ מזה, יש ועדה שבודקת, שהיא נקראת ועדת טוהר הבחינות. ומעל ועדת טוהר הבחינות, יש ועדת ערעורים עליונה. ומעל ועדת ערעורים עליונה, יש בית משפט. אין לנו עניין ואני מצהירה בזאת, להאשים שום ילד.

כן יש לנו עניין, גבירותיי ורבותיי, יש לנו עניין לא לשים מחסום לעיניים ולראות את התמונה והתמונה היא כשל ערכי שאנחנו צריכים, אנחנו, מערכת החינוך, יחד אתכם, להתמודד. אני מסכימה שאנחנו צריכים לבדוק גם ברמת המנהיגות הבית-ספרית מה קורה. נכון, בעבר היו 400 בחינות פסולות זה לא מקרה בודד לצערי הרב בכפר קאסם, השאלה היא מדוע זה עולה עכשיו. אתם כן במגמת ירידה. אבל עדיין לא ירידה כזו שמשביעה את רצוננו ובוודאי לא את רצונכם. אנחנו צריכים אכן לבדוק. למשרד החינוך יש אחריות לבדוק מה קורה ברמה הבית-ספרית שם, שעדיין יש 300 בחינות פסולות. זהו כשל ערכי ממדרגה ראשונה ושם אנחנו נשים את יהבנו, כולל הגברת האכיפה, כמו שאנחנו עושים, ולצערי, התבלבלנו, אין פה בית-משפט של משרד החינוך מול התלמידים, יש פה אמירה שמשרד החינוך יחד אתכם צריך לטפל בכשל.
היו"ר אלכס מילר
בנושא של המיצ"ב, זה אותם משגיחים שבבגרויות?
מיכל כהן
לא, לא. זה המשגיחים של בחינות הבגרות, למיצ"ב יש את המעריכים שלו ואת המשגיחים שלו.
היו"ר אלכס מילר
הבנתי שגם במיצ"ב היו פסילות רבות.
דובר
מיצ"ב זה שייך למשרד החינוך, אדוני היושב-ראש, בכלל לא שייך לכל המערכת הזאת.
מיכל כהן
אני רק רוצה לומר שאנחנו מתמודדים עם זה שלנסות לנתק כמה שיותר בין המשגיחים שבאים לכפרים או באים למקומות אחרים ואתה צודק, יש גם במקומות אחרים, זה לא נחלת הציבור.
היו"ר אלכס מילר
בסדר, הבנו. טוב, רבותיי, בואו, אני רוצה להתקדם. ראשית, אנחנו נקיים כאן דיון נוסף על כל הנושא של טוהר הבחינות, לפי הבקשה של חברי הכנסת, דיון נפרד בלי שום קשר לכפר קאסם. מאוד מטריד אותי, מאוד מטריד אותי את המצב של היכרות אישית של נגישות למשגיחים, של אנשים שהם בעלי עניין, לטוב או לרע. זה בעלי עניין, זה הנהלת הבית-ספר, בעלת עניין זה ההורים, בעלת עניין זה שלטון מקומי. הם כולם בעלי עניין.
מוחמד ברכה
כולנו חיים בכפר קטן, בחייך. כל המדינה זה, היא כפר קטן.
היו"ר אלכס מילר
לא, סליחה, סליחה, מה, אם בן-אדם, מצפון מגיע לבאר-שבע, אז סיכון מאוד קטן שאותה מורה שמגיעה לבית-ספר בבאר-שבע ונכנסת לשם, מישהו מכיר אותה. אני מבקש גם לנתק כל דרך ליצירת קשר עם אותם אנשים. זאת אומרת, האנשים שנכנסים לבתי-הספר, הפרטים שלהם צריכים להיות, לכל מי שנמצא שם, רק ברגע האחרון. והם צריכים להיות מנותקים מכל אותם אנשים שיכולים להתקשר, ללחוץ, בצורה כזו או אחרת, וגם בתוך המערכת, אותם השגיחים, שהם כבר מקבלים פריסה שהם יודעים שביום אחד, הם צריכים להיות בכמה מקומות ורק ברגע האחרון הם צריכים לדעת באיזה מקום הם צריכים להיות, שחס וחלילה לא תהיה איזה שהיא מסחרה. כי זה היה המקרה, כנראה, כאן. זה דבר ראשון.

דבר שני, רבותיי תראו, אני מבקש מכם לבדוק את אותן הטענות. יש טענות שהן הגיוניות, יש טענות שהן לא הגיוניות. אני מכיר את הכאב, גם כמובן של אותם התלמידים שהמבחנים שלהם נפסלו וגם של הורים. אבל אנחנו מתנתקים מהכאב הזה כי הכאב הוא לגיטימי. כל ילד וילד, כלשהו, הוא הילד הטוב ביותר ואף פעם אנחנו לא נדע שהוא עשה איזה שהיא עבירה. אבל צריך לקחת בחשבון גם את ההיבטים המקצועיים ועל ההיבטים המקצועיים אתם צריכים להתמקד. אם קרה מצב שהיו פה איזה שהן השפעות חיצוניות, על פסילות, כאלו ואחרות, רבותיי, יש פה מצב שהוא פשוט חסר תקדים. זה אנחנו לא נרשה. שתהיה פה פסילה של תלמיד בגלל איזה שהוא לחץ שהיה כזה או אחר על המשגיחים. ואני שוב חושב, אני לא הספקתי לתת גם למנהל בית-הספר שנמצא כאן, נכון? אני לא הספקתי לתת לך לדבר, אבל זה חייב להיות באחריותך. משרד החינוך היום, לך חבר הכנסת זחאלקה יצא, ולכולם, משרד החינוך היום לא בבעלות כמעט בשום בית ספר היום, במוכר ולא רשמי. התיכונים הם לא בבעלות של משרד החינוך. לא בבעלות. מי שאחראי בשטח זה מינהל בית-הספר, הוא צריך לקחת על עצמו אחריות. והמינהלת מחוז. חד משמעית. מה שקורה במחוז מרכז, רבותיי, אני לא יודע מה קורה שם עם מנהלת המחוז, סולי נתן. אני כל פעם, אנחנו כמעט שנה פה בוועדת החינוך, רק על המרכז. פתח-תקווה, כל מה שיש, זה פשוט משתוללים שם כי נותנים להם לעשות מה שהם רוצים. אני מבקש לעשות בדיקה מקיפה, מינהלת מחוז מרכז, למה יש השתוללות של העתקות, של גזענות בתוך מחוז מרכז ועם כל דבר שקורה שם. זה פשוט לא יאומן, לא יאומן. אנחנו כל שבוע פה על בתי-ספר במחוז מרכז.
דין זהר
אדוני היושב ראש, אני יושב ראש מועצת התלמידים והנוער של מחוז מרכז.
היו"ר אלכס מילר
נו, אז מה?
דין זהר
המחוז שאתה מדבר עליו.
היו"ר אלכס מילר
מה זה קשור אליך?
דין זהר
לא, כי רציתי לדבר. בסדר, אתה תגיד לנו שאתה, שמועצת התלמידים והנוער נגד העתקות. אנחנו יודעים את זה. רבותיי, אנחנו, זה בסדר. אני חייב לסכם, אנחנו כאן בשעה אחת, אני מבקש לעשות בדק בית על כל הסוגיה הזאת, על כל הסוגיה הזאת של העתקות. תקשיבו, הבדיקה תעבור, התוצאות של הבדיקה תעבור לכל תלמיד ותלמיד, צריך לבדוק, צריך להתייחס. אני כן סומך על משרד החינוך שתעשו עבודה פרטנית, פר-תלמיד, אם לא עשיתם את זה לפני ואם לא עשיתם את זה לפני זה בעיה מאוד גדולה. אם עשיתם, אז בסדר גמור. תבדקו את זה שוב, על כל אותן הטענות שעלו ואנחנו נקיים כאן דיון רחב יותר, על כל הנושא של טוהר הבחינות. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.

קוד המקור של הנתונים