PAGE
8
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
03/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 226>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, ח' בטבת התשע"ב (03 בינואר 2012), שעה 13:20

<הרחבת קווי התמיכה לעולים בער"ן והעלאת המודעות לגיוס מתנדבים בקרב העולים - לציון יום ההקשבה הלאומי>

חברי הוועדה: >
דני דנון – היו"ר

>
חוויאר רוזנפלד
–
מ' הלשכה המקוונת - אכ"א, משרד הביטחון

אריה באואר
–
מנהל המחלקה לפסיכיאטריה משפטית, משרד הבריאות

דוד איבגי
–
רופא אחראי, משרד הבריאות

נעה טייך פייר
–
מפקחת מצבי לחץ ומשבר, משרד החינוך

רומן שניידר
–
מדריך ארצי באגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

חיה דסקל
–
ממונה על תחום מתנדבים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

שרה כהן
–
משרד הקליטה

דוד כהן
–
המשרד לאזרחים ותיקים

שירי דניאלס
–
מנהלת מקצועית, עמותת ער"ן

אלי שרון
–
יו"ר הוועד המנהל, עמותת ער"ן

בני הלר
–
חבר הוועד המנהל, עמותת ער"ן

ורוניקה מטלוב
–
מנהלת תחום תעסוקה, הסוכנות היהודית

דוד כהן
–
סגן ראש אגף שילוב עולים, הג'וינט

דנה גורדון

רונית יצחק
<הרחבת קווי התמיכה לעולים בער"ן והעלאת המודעות לגיוס מתנדבים בקרב העולים - לציון יום ההקשבה הלאומי>

שלום, צהרים טובים לכולם. אנחנו מתנצלים על העיכוב. היה לנו פה דיון טעון בנושא הסגרתם של רוצחי לי זיתוני ז"ל מצרפת לישראל, ולכן העיכוב.
אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בנושא הרחבת קווי התמיכה לעולים בער"ן והעלאת המודעות לגיוס מתנדבים בקרב העולים - לציון יום ההקשבה הלאומי.

קודם כל, אני רוצה לבקש מאלי שרון, יושב-ראש הוועד המנהל של ער"ן ,לפתוח את הישיבה.

תודה רבה. אנחנו מודים לכם שאנחנו יושבים פה. הפגישה היא בין השאר לצורך מודעות, כי ער"ן מטפלת בתמיכה בעולים שנים רבות. אומנם, העלייה כבר איננה כמו שהיתה לפני שנים רבות, אבל אנחנו עדיין תומכים בקו בשפה הרוסית.
ער"ן משרתת סך הכול את כלל ציבור ישראל, כאשר הייעוד של ער"ן הוא להיות כתובת זמינה בטלפון ובאינטרנט לכל אדם שחווה קושי או מצוקה רגשיים ולספק אוזן קשבת, סיוע נפשי ראשוני ומידע, תוך שמירה על סודיות ואנונימיות הפונה. כלומר, בתור עמותה שקיימת 40 שנה, התרחבנו עד כדי 1,000 מתנדבים, ושירי אחר כך תיתן סקירה עם מצגת יותר מסודרת.
בקרב מתנדבי ער"ן ישנם גם עולים חדשים, למרות שמה זה "עולה חדש", ההגדרה לא ברורה לי –מי עדיין עולה חדש ומי לא. כל מה שהייתי רוצה להגיד, זה שאנחנו נשמח לעשות יותר אם נוכל, ואם יהיה לנו את האמצעים לזה.

מה התקציב שלכם? מאיפה מקורות התקציב?

התקציב השנתי שלנו הוא סדר גודל של 10 מיליון שקל, רובו ככולו מתרומות. תרומת המדינה בפועל היא משהו כמו 5%, לפעמים קצת יותר מזה, תלוי אם זה שנת מצוקה, שמוגדרת כשנת מצוקה קשה או לא, אבל התמיכה של המדינה די מזערית. אנחנו בדיונים נרחבים על הנושא הזה. לב העניין לאו דווקא בוועדת הקליטה. על 1,000 מתנדבים יש לנו staff של 20 וכמה עובדים מקצועיים, מנהלי סניפים. אנחנו פרושים בכל הארץ.
עבודת המתנדבים היא עבודת קודש. אני מתנדב, כלומר גם היושב-ראש הוא מתנדב בעצם. אנחנו מטפלים במאות אלפי פניות לשנה, אנחנו נענים רק ל-40% מהפניות אלינו. כל מספר ששירי תראה עוד מעט, תכפילו בשניים וחצי, זה הפוטנציאל שלנו עוד לפני שיהיה פרסום רחב יותר. אם אנשים ידעו שיש נגישות, אולי גם תהיינה פניות רבות יותר. אני סיימתי את המבוא שלי, והייתי רוצה שירי תראה את המצגת.

אני צריך לצאת לדקה. המצגת עובדת?

עובדת.

אנחנו נציג אותה. אנחנו רוצים לשדר את המצגת בערוץ הכנסת, נטפל בזה עכשיו. כרגע אנחנו לא משודרים עדיין.

תודה.

<(הישיבה נפסקה בשעה 13:24 ונתחדשה בשעה 13:33.)>

אנחנו בשידור בערוץ הכנסת, נשמח מאוד לראות את המצגת ששירי דניאלס תראה לנו. בבקשה, אלי שרון, יושב-ראש הוועד המנהל של ער"ן, תמצית דבריך.

תמצית, קודם כל אני רוצה לבסס את ההבנה שלנו, מה עושה ער"ן. ער"ן עמותה שקיימת 40 שנה, נוסדה בירושלים, מאגדת היום כ-1,000 מתנדבים, שפרושים על-פני כל הארץ ב-12 סניפים שונים. בטלפון ובאינטרנט אנחנו עונים ל-150 אלף שיחות בשנה.

כמה מתוכם של עולים? יש לכם מיפוי?

במצגת.

זה יהיה במצגת. אני רק רוצה להדגיש שה-150 אלף שיחות שלנו זה היענות של 40% בלבד לביקוש. מספר התורנים של ער"ן לא מספיק להיענות ליותר מ-40% מהשיחות שנכנסות אלינו. הגידול שלנו הוא זה שעומד על הפרק. הייעוד שלנו זה להיות כתובת זמינה בטלפון ובאינטרנט לכל אדם שחווה קושי או מצוקה רגשית ולספק אוזן קשבת, סיוע נפשי ראשוני ומידע, תוך שמירה על סודיות ואנונימיות הפונה. מבחינתי אנחנו יכולים לעבור למצגת שהכנתי לוועדה.

תודה. אנחנו מבקשים משירי דניאלס להציג את המצגת. נעבור במהרה, רק נתמקד בנתונים שנוגעים לעולים.

בהחלט. אז קודם כל, שתי דקות רקע על ער"ן, לפני שאני נוגעת באוכלוסיית היעד שלנו שהם עולים. אנחנו בעצם שמנו לנו למטרה לטפל במצוקה רגשית, תוך הבנה שמצוקה רגשית היא בעלת השלכות, לא רק על הפרט שחווה מצוקה רגשית אלא גם על בני משפחתו וסביבתו, קל וחומר כשמדובר בעולים חדשים, שמעבר למשבר העלייה ולתהליך ההסתגלות וההתאקלמות בחברה הישראלית, מתמודדים, כמו כל שאר אזרחי המדינה, גם עם משברים נפשיים התפתחותיים, גם עם טרור, חירום לאומי וכך הלאה.

אנחנו מקלים על העומס הרגשי שבו הם נתונים, אנחנו עובדים על הקניה של אסטרטגיות התמודדות, ואנחנו עוזרים גם לזהות סימני מצוקה ולהפנות לטיפול מקצועי בטרם הסלמה. אנחנו עונים על 150 אלף פניות בשנה באנונימיות, כאשר היתרון הגדול שלנו הוא האנונימיות, לא רואים אותי כשאני מתקשר בטלפון, אם אני פונה דרך האינטרנט, ועולים בהחלט פונים גם דרך האינטרנט, גם לא שומעים אותי, לא רואים אותי, וזה מאפשר לי לחשוף רבדים עמוקים מאוד של הנפש. אנחנו יכולים לספר שבאמצעות האינטרנט, אנחנו רואים עלייה מאוד גדולה של פניות בנושא של התעללות, פגיעות מיניות, אפילו יותר מאשר בטלפון, בערך פי חמישה מבחינת העלייה באחוזים.

אנחנו נגישים ואנחנו זמינים, כי כשאני במצוקה אני רוצה סיוע מיידי. אם פונה עולה מתבגר, עולה שכרגע נתקל באיזושהי אטימות במערכת החינוך או רב עם הוריו או נתקל בחרם חברתי, הוא רוצה סיוע מיידי. אנחנו יודעים שהמחסום של הבושה והחשש מתיוג הוא כל כך גדול, שאנשים, ובמיוחד בני נוער, נמנעים מלפנות לסיוע מקצועי, והם כן פונים לסיוע אנונימי, דבר שעוזר לנו לעבוד על התנגדויות ולהפנות אותם לסיוע מקצועי. כלומר, השירות שלנו הוא שירות שבהחלט משלים את שירותי בריאות הנפש והחינוך, ואנחנו בשיתוף פעולה עם המערכות האלה. אני לא ארחיב על הפניות, אני רוצה לעבור לפניות בכלל.
אז פניות בכלל, אנחנו עוסקים בפניות שעוסקות במשבר תוך אישי, כלומר התמודדות עם בעיות רגשיות, דיכאון, חרדה, טראומות שונות, פוסט טראומה. ואנחנו עובדים גם על הרבה בעיות בין-אישיות – יחסים של הורים וילדים, יחסים בין בני זוג, תלמיד מורה או כל מערכת בין-אישית אחרת – לצד לחצים סביבתיים, וכאן אנחנו רואים הרבה פניות סביב משברים בעבודה, בתעסוקה. אם אנחנו מדברים על עולים, אנחנו יודעים שהמשפחה מתמודדת עם אתגרים רבים גם בתחום התעסוקה וגם בתחום החינוך.

אפשר יהיה לראות את הנתונים של העולים, ד"ר דניאלס.

בבקשה. על מניעת אובדות אנחנו נדבר, וגם על פרויקטים עם תרצו, אבל בעצם אנחנו נותנים מענה באמצעות קו בשפה הרוסית. אנחנו יודעים שקו בשפת הפונה מתגברת על מחסומים, ומאפשרת לנו לתת סיוע שמותאם באמצעות מתנדבים, שעוברים הכשרה ייעודית ונותנים סיוע בשפה הרוסית.
יש גם פניות שמגיעות לא רק לקו בשפה הרוסית אלא פניות לקו הכללי ל-1201 של ער"ן, כאשר הפונים, למרות שהם באים ממשפחות יוצאי רוסיה בדרך-כלל, פונים בקו הכללי כי הם דוברי עברית, אבל התרבות והמשבר שהם מתארים, עדיין מתאר משפחות בתהליך של הגירה וקליטה.

אנחנו מדברים על 33 אלף פניות בשנה של אוכלוסייה דוברת רוסית, בעצם 20% מסך הפניות שלנו, כאשר מתוכם מחצית מתנהלות באמצעות הקו בשפה הרוסית.

יש הפרדה בין בני נוער לבין מבוגרים בשפה הרוסית?

בני נוער פונים בעיקר באמצעות האינטרנט. כאשר באינטרנט - - -

באינטרנט ראיתי את הנתונים, לא הרבה פונים באינטרנט.

באינטרנט אנחנו מטפלים ב-15 אלף בני נוער בכלל. חשוב לציין שבעצם הפנייה היא אנונימית, לכן אני לא אדע אם אותו אדם הוא עולה, אלא אם הוא בחר לספר לי שהוא עולה. ישנם עולים שפונים, אבל הם לא מתארים את הבעיה כקשורה להתמודדות עם משבר העלייה או הקליטה, וברגע שלא מדווחים שהם עולים, אנחנו לא יודעים. הנתונים שלנו מתייחסים רק לאותם פונים, שבחרו לספר לנו שהם עולים או משפחות לעולים. אני כן רוצה לדבר על שיתוף פעולה של - - -

המתנדבים שלכם עונים לשיחות לפי מיקום גיאוגרפי, או שזה עובר ברשת, כל אחד עונה, הוא לא יודע מאיפה השיחה הגיעה?

קו ער"ן הוא קו ארצי.

זאת אומרת, המתנדב מכרמיאל עונה לשיחות רנדומליות.

בדיוק.

זה יכול להיות מכרמיאל וזה יכול להיות מבאר-שבע.

נכון. המערכת מזהה איפה יש תורן פנוי, ובעצם השיחה מגיעה לאותו תורן. במסגרת הסיוע שלנו לעולים, אנחנו גם נותנים סיוע במסגרת התוכנית הלאומית למניעת אובדנות, כאשר כאן מעבר לקווים ה"חמים" שאנחנו מפעילים לעולים, יש לנו גם קו סיוע יזום לקשישים בדיכאון, וחלקם הם עולים, חלקם מקבלים סיוע בשפה הרוסית. כאן בנינו תוכנית מיוחדת למניעת אובדנות, ואנחנו מקיימים 12 שיחות יזומות עם קשישים בדיכאון, והפנייה של הרווחה ורופא משפחה.

מי מעבד את הנתונים, את חומר הגלם של הפניות?

בעצם, יש לנו יחידת מחקר בער"ן, פרופ' יצחק גילת עומד בראש המחקר של ער"ן. אנחנו יודעים לתת מיפוי ברזולוציה שנובעת ממה שהפונים משתפים, עד לרמה מסוימת. אנחנו יכולים לפלח את הקריאות.

לא, אבל השאלה שלי, אתם מוציאים איזשהו דוח - -

כן.

- - שבא ואומר: יש פה בעיה היום בקרב עולים קשישים או בקרב צעירים מתגייסים, או מגמות שונות, אלו שעולות מהפניות?

אנחנו יכולים לזהות מגמות, ויתרה מכך לא רק בשגרה אלא גם בחירום לאומי, אנחנו יכולים לראות שבעיות של עולים מתעצמות בתקופות הללו, ואז המשבר הרגשי תופס מימדים גדולים יותר.
עוד סיוע שאנחנו מעניקים לעולים, דווקא נובע מתחום אחר, שזה הגדלה והנגשה של השירות שלנו לאוכלוסיות בארץ. אנחנו מקיימים, זו השנה השלישית, גם שיתוף פעולה עם תיכון "שבח מופת" בתל-אביב, שיש בו 1,500 תלמידים עולים ו-170 אנשי צוות, בתוכם 100 עולים.

ומה קורה במקרים שמזוהים כמקרה חירום, למשל עולה עם נטיות אובדניות, מה הנהלים שלכם במקרים כאלה?

יש לנו 4,000 שיחות בכלל בער"ן מדי שנה בנושאים אובדניים. כ-500 מקרים הם מקרים בהם האירוע האובדני הוא מיידי, כלומר, מתקשר מתבגר לאחר שהוא כבר בחר איפה הוא הולך לתלות את עצמו, לאחר שהוא נטל כדורים. היתה לנו פניה כזו רק בשבוע האחרון. במקרה כזה ער"ן מפעילה נוהל חירום, כאשר המתנדבים שלנו, שהם אנשים מסורים ומאומנים, מיומנים, עושים הערכה של סיכון אובדני ביחד עם מנהל סניף, שהוא איש מקצוע שמדריך את המתנדבים ואמון על ההכשרה והליווי שלהם, ורשת של כוננים – אנחנו ביחד עם היחידה למשא ומתן של המשטרה פועלים כדי להציל חיים. וזה קורה ממש על בסיס קבוע.

ואתם מפעילים איתור?

מפעילים איתור, כי חלק גדול מהפונים מתקשרים מטלפונים חסויים, ואז אין לנו את היכולת, למרות שזה – הדקות הללו הן קריטיות, קשה לנו מאוד בלי שיתוף פעולה לחשוף את הקווים ולהגיע לאותו - - -

כמה מקרים כאלו של הצלת חיים או הצלת ניסיונות אובדניים בשנה?

בין 500 ל-750 של ממש הפעלת נוהל חירום, של להביא להערכה פסיכיאטרית, והתערבות משטרה באופן מיידי.

יש עלייה במספרים האלו, ירידה? מה המגמות?

אנחנו רואים יותר נטייה במקומות שבהם ער"ן נגישה יותר לציבור, שיש חשיפה תקשורתית, אם זה במסגרת הסיוע של התוכנית הלאומית למניעת אובדנות, במקומות שהציבור שומע על ער"ן, רואה פרסום, רואה את הקו של ער"ן, יש עלייה באותה תקופה, לא כי המצוקה עלתה אלא פשוט מוצאים ערוץ כדי להידבר ולהתמודד. וצריך להדגיש שחלק מהפונים לער"ן הם חולים בבעיות רגשיות מאובחנות, לפעמים מטופלים גם פסיכיאטרית או פסיכו-תרפויטית, אבל את הפסיכיאטר הם רואים אחת לכמה חודשים, ולכן גם המטפלים עצמם אומרים לחלק מהפונים, שבינתיים הם יכולים להיעזר בשירות ער"ן כדי להפיג את הבדידות, שהיא בעצם 30% מהפניות לער"ן, עוסקות בבדידות בכל מעגלי החיים.
בזה אני אסיים, נדבר רק על המלצות. אז אנחנו רואים צורך לממן בעצם וליזום קו ער"ן, שהוא ייעודי גם לעולים יוצאי אתיופיה - - -

יש קו למשרד הקליטה ליוצאים – אבל זה שונה לחלוטין.

זה קו - - -. אנחנו נותנים סיוע רגשי ראשוני בחירום. אנחנו מפנים לטיפול, ואנחנו יודעים לזהות מצוקה בטרם ההסלמה שלה, אנחנו יודעים גם לעזור להפנות ולתת מידע. יש לנו ניסיון של 40 שנה עם אוכלוסיות מאובחנות, שממעטות לפנות לטיפול. אנחנו רוצים גם – מציעים לעשות שימוש במשאב שיש לנו של ניסיון ממושך בסיוע רגשי לאוכלוסיות שונות ומאובחנות, וכן לתת לנו אישור והזמנה ותקצוב להיכנס לבתי-הספר, להנגיש את השירות – בבתי-הספר בהם הפעלנו תוכנית של דיאלוג לתלמידים ולהורים ולמורים, אנחנו רואים היענות יפה של מיומנויות סיוע – וגם להתאים דרכי סיוע שמותאמות לגיל.
אנחנו יודעים שבני נוער עולים, ולא רק עולים, מה שהכי נגיש להם זה הטלפון הסלולרי, אנחנו יודעים גם שבארבע מדינות באירופה עובד שירות באמצעות אס.אם.אס, גם אנחנו רוצים להכניס שירות כזה, להטמיע אותו, זה שירות שהוא מאוד נגיש, הוא יכול להציל חיים ברמה מיידית.
והדבר אחרון שאנחנו מבקשים, זה כפי שאמרתי – ער"ן נגישה מאוד בשגרה, ולכן גם בחירום נוטים לפנות לער"ן, בעת של משבר לאומי או על רקע ביטחוני – אנחנו רוצים להטמיע מערכת מיוחדת שתאפשר למתנדבים שלנו לעבוד גם מהבית, דבר שיאפשר לנו לאייש משמרות מתוגברות בכל שעות היום והלילה, וגם למתנדבים שלנו זה יאפשר לקבל ליווי ותמיכה מקצועית של מנהל באמצעות מערכת, שתאפשר לנו בחירום להיעזר בפרישה ארצית ובתשתית הניהולית שלנו.

תודה. אני רוצה לבקש מנציג משרד הביטחון, סגן אלוף חוויאר רוזנפלד מאכ"א, להתייחס בקצרה.

אני אתייחס בקצרה לתחום המתנדבים העולים. אנחנו פועלים בתחום העולים בשני היבטים. בהיבט האזרחי, טרם גיוסם לצה"ל, אנחנו נמצאים בקהילה, בבתי-ספר, נמצאים בקשר עם עמותות שונות, ארגונים שונים – בין אם זה הסוכנות, בין אם זה "נפש לנפש", "נעל"ה", "סל"ע" וכיוצא בזה – כדי לטפל ולתת מענה לאוכלוסיות ייחודיות, ביניהם העולים. כמובן, אם אני עושה את ההקשר לער"ן, אז אל מול לשכת הגיוס יש את גורמי בריאות הנפש, שנמצאים בקשר ויודעים לטפל פרטנית באוכלוסייה.

בהיבט של העולים ובכלל החיילים המשרתים, אז יש את גורמי הרפואה, בר"ן עם בריאות הנפש של חיל הרפואה שיודעים לתת מענה במקרים כאלה ואחרים. בתחום העולים אנחנו מייחסים חשיבות רבה לאוכלוסייה כאוכלוסייה ייעודית, עם בעיות כאלה ואחרות, שאנחנו יודעים לזהות ולטפל בהם באופן מיטבי. זהו.

תודה. שרה כהן ממשרד הקליטה.

אנחנו מעריכים ומוקירים את השירות שער"ן נותן לאוכלוסיות של העולים. אנחנו חושבים שזה שירות שהוא מקצועי ונכון. בשנתיים האחרונות היה שיתוף פעולה של המשרד במסגרת התוכנית הלאומית לצמצום אובדנות, וכשם שצוין כרגע במצגת שהציגה שירי מער"ן, נעשה בהחלט מהלך שהמשמעות שלו זיהוי ואיתור של אוכלוסיות, שמצויות בסיכון גבוה יותר מבין אוכלוסיית העולים והפנייה שלהם לער"ן. ובחלק מהמקרים של זקנים עולים עם סממנים אובדניים, אז גם נוצר קשר ישיר בין המתנדבים של ער"ן לבין הזקנים העולים עצמם.
אני רוצה להגיד כמה משפטים כהמשך לדיון שהיה גם בוועדת העבודה והרווחה, שהוא מתקשר גם להמלצות שכרגע הוצגו כאן. אני חושבת שהמדינה, הממשלה, בהקשר של ער"ן צריכה לקבל איזושהי החלטה – שהיא כרגע נמצאת לא במגרש של משרד הקליטה, כי משרד הקליטה הוא משרד שעוסק רק בנישה מסוימת, וכיוון שההמלצה של ער"ן מתייחסת לעניין של מימון ממשלתי, אז הדרך של מימון ממשלתי לצורך שירות, היא דרך שצריכה לעבור קודם כל דרך בעצם הבחינה של כל המשמעות של עבודת הממשלה – באמצעות משרד הבריאות, שאותו אני רואה כמשרד הממשלתי המרכזי - -

ברור.

- - שנמצא בקשר עם ער"ן. הנישה של משרד הקליטה היא נישה מאוד מסוימת, וכשם שאני גם ציינתי קודם, הדרך היחידה היום שמשרד הקליטה יכול לסייע גם בתקציבים לער"ן, זה רק באמצעות פנייה של ארגון לוועדת - -

ועדת תמיכות.

- - התמיכות של המשרד. ארגון ער"ן, מאז 2004 לא פנה ולא ביקש תמיכה מהמשרד.

תודה, שרה. אני רוצה להודות לכל מי שהגיע. אני יודע שעכשיו אתם הולכים לוועדה נוספת לפניות הציבור.
אנחנו רואים חשיבות רבה בפעילות של ער"ן. אנחנו חושבים שהנושא של העולים הוא מהותי, כי הם באים פה לאיזושהי תקופת מעבר קריטית שבה הם במשבר, ולכן אנחנו כן קוראים לבחון במשרד הקליטה והרווחה מציאת דרכים לתקצוב. אני לא אכנס פה לפרוצדורה אם זה בתמיכות או בצורת מכרז. אני לא אכנס לעניין ה-איך, אבל הוועדה כן קוראת למשרד הקליטה והרווחה להגדיל את התקצוב או להתחיל בתקצוב של פעילות עמותת ער"ן. תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:50.>