PAGE
30
ועדת הכלכלה
02/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 707>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ז' בטבת התשע"ב (02 בינואר 2012), שעה 12:00

<הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - העברת פרטים למפרסם מדריך התקשרות), התש"ע-2010, של חבר הכנסת אמנון כהן, חבר הכנסת ציון פיניאן, חברת הכנסת פניה קירשנבאום, חברת הכנסת מירי רגב (פ/2314)>

חברי הוועדה: >
דוד אזולאי – מ"מ היו"ר
חמד עמאר

>
חבר הכנסת אמנון כהן
ברוריה מנדלסון - ממונה יעוץ מסחרי לשכה משפטית, משרד התקשורת

יאיר חקק - כלכלה, משרד התקשורת

נתי ביאליסטוק - יועץ בכיר למנכ"ל משרד התקשורת

דנה נויפלד - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ליאת בן מאיר-שלום - משרד המשפטים

ניר גרסון - ממונה משפט וטכנולוגיה, הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע

איילת כהן-מעגן - עו"ד, חברת בזק

שרון פליישר בן-יהודה - סמנכ"ל רגולציה, חברת בזק

איילת כהן מעגן - עו"ד, בזק

מיכל פליישר - מנהל רגולציה, חברת הוט

יוסי כהן - עו"ד, דפי זהב

זאב גרובר - יועץ למנכ"ל החברה, דפי זהב

עידו גנות - מנהל שיווק, "תקשוב", חברה לשירותי התקשרות

רחלי רוטנברג - יועצת משפטית, חברת "תקשוב"

ליאור רותם - דובר ועדת הכלכלה

איתי עצמון
אמיר רוזנברג - מתמחה

לאה ורון

אושרה עצידה
<הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - העברת פרטים למפרסם מדריך התקשרות), התש"ע-2010 של חבר הכנסת אמנון כהן, חבר הכנסת ציון פיניאן, חברת הכנסת פניה קירשנבאום, חברת הכנסת מירי רגב (פ/2314)>

צהריים טובים לכולם. אני פותח את דיוני ועדת הכלכלה. הנושא העומד על סדר-היום הוא הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון – העברת פרטים למפרסם מדריך התקשרות), התש"ע-2010 של חברי הכנסת: אמנון כהן, ציון פיניאן, פניה קירשנבאום, ומירי רגב, הצעת חוק מס' 2314.
הדיון האחרון היה כאן ב-11 לינואר 2011 – כמעט שנה. מאז התבקשו כל החברות, ובמיוחד משרדי הממשלה השונים, להגיש את התייחסותם להצעת החוק הנוכחית.

נמצא איתנו חבר הכנסת אמנון כהן, יושב-ראש ועדת הפנים, שהוא אחד מחברי הכנסת המציעים. אדוני, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, תודה למנהלת הוועדה שמצאה מקום לשבץ את הנושא החשוב בסדר-היום העמוס.

מייד לאחר שהתקבל הנוסח ממשרדי הממשלה.

כן, אנחנו אמרנו שעושים את זה בתיאום עם הממשלה, עוד מוועדת השרים לענייני חקיקה.

מצבך טוב. אחרי שנה, זה בסדר.

אבל, זה עבר הרבה גלגולים. זה לא רק שנה, זה כל יום טלפונים ועניינים. זה עבודה יסודית.

עבודה יסודית, והרבה מאוד פגישות עם חבר הכנסת כהן.

כן, עשינו גם כמה פגישות.

אדוני היושב-ראש, בגדול הצעת החוק מדברת על כך שיש לנו שירות 144 והוא שירות מצוין. זהו באמת שירות טוב שהוא לטובת האזרח. הוא זמין, נגיש, ומאוד יעיל. אין לי מילה אחת לא טובה להגיד על הנושא הזה. אני מברך על כך שהנושא הזה הוקם בעקבות דיונים ועדת הכלכלה, גם בהיותי יושב-ראש הוועדה. הנושא לא היה מוסדר. למעשה, לכל חברה היה כביכול מרכזייה משלה, והיא לא היתה טובה והיא לא היתה מפורסמת. האזרח לא ידע מאיפה לקבל את מספרי הטלפון. יש לנו גם הרבה חברות סלולאריות ואתה אף פעם לא יודע לאיזה חברה סלולארית מחובר החבר אותו אתה מחפש. הוקם הקו האחוד הזה, והוא באחריות בזק. גם הרשות להגבלים עסקיים נתנה לכך את האישור. אני מברך את בזק על כך שהיא עושה עבודה מצוינת וטובה.

מסתבר שלא הכול טוב.

חברת בזק העבירה לוועדה לפני כחצי שעה מסמך שאנחנו עוד לא קראנו ולא ראינו. אני מבקשת מנציגי בזק לקחת בחשבון שכשמעבירים חצי שעה לפני ישיבה, לא הספקנו לטפל במסמך. אבל, ראיתי שיש מסמך מטעמכם.

כן. אני גם ישבתי עם חברות ואמרתי שאני, בסופו של דבר, עושה חוק צרכני טוב.

אני דיברתי על השירות הטוב. אבל השירות הטוב הזה עולה הרבה מאוד כסף לצרכן, אדוני. מצד אחד אומרים: אתה רוצה שירות טוב – תשלם. אבל, השאלה היא כמה? מדובר כאן בעניין שהוא יחידי, בלעדי ומונופוליסטי, ולכן המחיר הוא מאוד מאוד גבוה. היעדר התחרות בנושא מביא לכך שהם יכולים להרשות לעצמם שהמחיר יהיה כה גבוה.

אני מתעסק הרבה בנושאים כלכליים, ואני בעד שהחברות העסקיות ירוויחו. אבל, השאלה היא עד כמה, ושלא יהיו חס וחלילה מצבים אבסורדיים של עושק הציבור. הציבור הוא לקוח שבוי, ולכן הוא חייב להתקשר למוקד הזה. אין לו אופציה אחרת. אני מדבר על אוכלוסייה מוחלשת, על אוכלוסייה שהיא מבוגרת, על אוכלוסייה של עולים. אנחנו מדינה שקולטת כל הזמן עליות. לא כולם יודעים להיכנס לאינטרנט ולקבל את מה שהם רוצים חינם. אנחנו ראינו את הגרפים לפיהם השימוש באינטרנט עולה משנה לשנה, אבל דווקא הוא יורד ב-144. אנשים שהם צעירים יותר משתמשים בזה, אבל, יחד עם זאת, עדיין ישנם ציבורים רחבים במדינה שנעזרים בשירות 144.

לכן, חשבתי לנכון שאנחנו צריכים לתת פלטפורמה בה תהיה תחרות. יהיו מספר גופים, כמובן עם רישיון ואבטחת מידע. לכן, לקח לנו שנה לבדוק את כל האופציות, את כל הדרכים, כך שזה יהיה מאוזן, מצד אחד, ושהמידע לא יזלוג למקומות שלא היינו רוצים שהוא יזלוג אליהם. אני מברך את כל אלה שטיפלו בנושא הזה. אנחנו אומנם היינו באופן מתמיד בטלפונים. אבל, לא רצינו להביא את זה עד אשר לא מיציתם את הדיונים. רצינו שהחוק יהיה חוק טוב. אני מברך על המוגמר. אני מקווה ששמתם את האיזונים ואת הבלמים הנכונים. מצד אחד, שיהיה מישהו ראוי לקבל, ושהשירות יהיה ראוי וטוב באיכותו לטובתו של האזרח. אני לא רוצה שהוא יפתח לי שני מוקדים ושבסוף לא יהיה לנו שירות ללקוח. אנחנו צריכים לעשות רשות בה יהיה מענה לכל אזרחי מדינת ישראל, גם מבחינת האיכות, כמו שנותנים לפחות ב-144.
לכן, צריך להסדיר את כל הדברים האלה אולי בחוק או בתקנות. התפיסה היא שאנחנו רוצים תחרות לשירות 144, באותה איכות. אבל, בפחות כסף, ואולי אפילו חינם. יכול להיות שזו עסקה חבילה כזאת שכל מי שירצה לקבל את זה, יקבל שירות אחר - אני לא יודע. אבל, אני חושב שחייבים להוזיל את המחיר הזה.

אדוני היושב-ראש, היה כבר דיון עקרוני בנושא הזה, ושמענו את כל הנציגים. לכן, אני מציע להיכנס מייד להקראת הסעיפים החדשים. אנחנו נפתח את הדיון תוך כדי, וכל אחד יביע את עמדתו לגבי הסעיפים השונים, וכך נתקדם. זה מה שאני מציע. אבל, אתה, אדוני היושב-ראש, תחליט מה שתחליט. אני הייתי חושב לעשות זאת כך.

לפני שאני מתחיל בהקראה, אני בכל זאת מבקש לשמוע האם גופים שונים רוצים להתייחס להצעה המונחת בפנינו. לפני כן, נציגי משרד התקשורת יציגו את הנושא.

כן, ולאחר מכן נציגי חברת בזק יציגו את המסמך בן חמשת העמודים שלא הספקנו לטפל בו, כמו שאמרתי. גם לא העברנו לחבר הכנסת המציע, לחברי הכנסת, ליועץ המשפטי.

בקצרה, אני ראיתי את זה. אבל, יש להם נציגה מוכשרת מאוד, והיא תעשה את זה בתמצות רב. היא תדע לקלוע בדיוק לנקודה.

שתי נציגות מוכשרות יושבות.

אדוני, בבקשה. לפרוטוקול את השם והתפקיד.

נתי ביאליסטוק-כהן, יועץ בכיר למנכ"ל משרד התקשורת.

הצעת החוק של חבר הכנסת כהן אושרה על-ידי הממשלה, בכפוף להסכמה של המשרדים הרלוונטיים עם חבר הכנסת להגשה. אנחנו באמת עבדנו תקופה מאוד ארוכה על מנת להגיע לאותן הסכמות, כאשר לדעתנו הצעת החוק שמוגשת, מאזנת בצורה ראויה בין האינטרס הציבורי לבין האינטרס של החברות שאמורות לפעול.

כדי לסבר את האוזן, אנחנו באמת חושבים שהצעת החוק בונה פלטפורמה טובה יותר מזו הקיימת היום, לעודד גורמים נוספים להיכנס לענף מרכזי המידע הטלפוניים לגבי מספרי טלפון, באופן שיעודד אולי מעט תחרות, וגם יגוון את השירותים ואת המחירים.

אדם פונה ומבקש מספר טלפון מסוים. האם אפשר לדעת מהי העלות של זה?

העלות היום זה בערך 1,80 שקל אחרי מע"מ, 1,50 ללא מע"מ.

ואם הוא מחייג את אותו מספר שהוא ביקש?

זה שירות נוסף. אם אתה לא ניתקת את השיחה, ואתה מבקש שבאופן ישיר תופנה, אז זה שירות נוסף שעליו אתה משלם נדמה לי חצי שקל, או 40 אגורות לפני מע"מ, על עצם קישור. מאותו רגע אתה מתחיל לשלם בהתאם לעלות השיחה, בהתאם לרשת שלך.

אבל, אתה יכול להגיד: אני לא רוצה.

אתה יכול לנתק את השיחה.

הבחירה היא בידך. אנחנו רק רוצים לקבל מושגים של עלויות.

הם גם מודיעים לפונה שהשימוש בשירות הזה כרוך בתשלום.

אם הוא מתחבר באמצעות בזק זה משהו כמו למעלה מ-2 שקלים.

עבור בירור המספר וקישורו אל המספר. מרגע זה ואילך הוא יחייב בעלות השיחה הרגילה אותה הוא אמור לשלם – תלוי ברשת בה הוא נמצא.

על כן, אנחנו חושבים שהחוק הזה יוצר פלטפורמה ראויה, לדעתנו, לעידוד כניסתם של גורמים נוספים.

מבחינתכם אין בעיה שגורמים נוספים ייכנסו למערך הזה.

במסגרת אותן מסגרות שנקבעו בחוק. למשל, קבלת רישיון ופיקוח.

האם אתם תהיו מעורבים גם בקביעת המחירים?

לא, תחרות. בתחום המחירים של בזק בינתיים זה אחד המחירים שנמצאים בפיקוח. אם נראה שהשוק הזה באמת מתפתח, אולי נשקול.

תודה רבה, אדוני. אני מודה לך. האם את רוצה להוסיף משהו?

אנחנו נוסיף במהלך ההקראה של סעיף סעיף.

אוקיי. אני מציע שאנחנו ניגש להקראה. אנחנו נעבור סעיף סעיף. אנחנו נעצור בכל סעיף, ונשמע הסברים והתייחסויות. בבקשה, מי מקריא?

אם אפשר, אני מבקשת להעיר משהו לפני כן. היות והצעת החוק המקורית של חבר הכנסת אמנון כהן היתה שונה בתכלית מההצעה שמובאת כאן לפנינו, וההצעה הזאת נכתבה על-ידי משרד התקשורת, ועל-ידי הממשלה ולא על-ידי חבר הכנסת, והיא שונה מאוד - - -

בתיאום, בתיאום.

היא שונה מאוד מאוד מההצעה שהיתה פה בוועדה, ומההצעה שעברה ועדת שרים.

את מי גברתי מייצגת?

שמי שרון פליישר, ואני סמנכ"ל רגולציה של בזק.

אנחנו היינו פה לפני שנה בהצעת חוק אותה הגיש חבר הכנסת אמנון כהן, שהיא שונה בתכלית.

אתם התנגדתם גם לה.

לא לכולה, אבל התנגדנו לסעיפים בהחלטה. היא שונה מאוד מאוד מההצעה שמונחת פה. יש פה הרבה דברים חדשים ושונים לחלוטין. אני חושבת שמן הראוי שנציגי הממשלה יציגו לפני שמתחילים לעבור על הסעיפים, כי זו הצעה חדשה לחלוטין. זו לא ההצעה שעברה את ועדת השרים לחקיקה, זו לא ההצעה שנדונה פה פעם שעברה.

כן, אבל אנחנו מדברים בשלב של הדיונים בהצעת חוק בקריאה הטרומית המקדמית. הנוסח פורסם באתר הוועדה והועבר לכל המוזמנים טרם הדיון.

נכון. אבל, ההצעה הטרומית עברה. אנחנו מדברים על קריאה ראשונה, ומדובר פה בהצעה שהיא שונה לחלוטין מההצעה ש- - -

אבל, סליחה, גברתי. יש נוהלים, ואני רוצה להביא לתשומת ליבך. גם המציע כאשר הוא הציע את אותה הצעת חוק, הוא התחייב לכך שהוא יתאם את זה עם הממשלה.

נכון.

הוא התחייב לכך, והוא עדיין עומד בהתחייבותו. הוא עדיין לא חזר בו מההתחייבויות. יש פה נציגים של משרד התקשורת, וביחד עם המציע הכינו איזושהי הצעה. ההצעה הזאת לא יכולה להיות שונה במהות שלה מאותה הצעת חוק שהוגשה על-ידי המציעים.

אבל, עובדה שהיא שונה.

אם את טוענת שישנם שינויים מהותיים, אני מציע לך שנתחיל בהקראה. נגיע לאותם סעיפים שגברתי מדברת שיש בהם שינויים מהותיים. תציעי אותם, ואנחנו נחליט בהתאם. יש פה יועץ משפטי של הוועדה שבוודאי חוות דעתו תהיה חשובה לי על מנת להמשיך ולהתקדם בדיון הזה.

אני רק מבקש להשלים את דבריו של חבר הכנסת אזולאי. ההגבלה על שילוב נושאים חדשים שלא היו בגדר הצעת החוק כפי שהתקבלה בדיון המוקדם, ההגבלה הזאת חלה לגבי הצעות חוק להכנה לקריאה שנייה ושלישית. לא לחינם סעיף 85 לתקנון הכנסת שעניינו נושא חדש מופיע בפרק החמישי שעניינו הכנה לקריאה שנייה ולקריאה השלישית. כמובן שניתן להרחיב את הצעת החוק המקורית ולכלול בה נושאים נוספים ככל שהם קשורים לנושא העיקרי שאותו ביקש חבר הכנסת להסדיר, והוא העברת פרטים לעניין מדריך התקשרות – כל הסדרה של התחום הזה. כך שאם ניסית לרמוז לגבי הגבלה של נושא חדש, היא לא קיימת כאן.

לא. אני ממש לא טענתי משפטית, לחלוטין. טענתי את זה אך ורק מהמקום שאני חושבת שכאשר מנהלים דיון, ראוי שלפחות לפני זה יהיה איזשהו מצג שמציג את הדברים כמו שהם היו, כי בכל זאת זה לא איזשהו דיון המשך לדיון קודם שהיתה איזושהי הצעה שדנו בה וממשיכים, אלא יש פה הצעה חדשה לחלוטין. אני כן חשבתי שלפני שעוברים לסעיפים, נכון שיציגו נציגי הממשלה את ההצעה כי היא שונה. אבל, אם כבוד יושב-ראש הוועדה חושב שסדר הדיון הוא אחר, הוא יחליט.

אם היושב-ראש רוצה, אנחנו יכולים להציג.

לא, לא. אני מציע כמו שציינת, אדוני. נשמע הערה - - -

אמנון, תן לי. שמעתי אותך, אני חוזר להצעה המקורית שלי. אנחנו נקריא ואת תוכלי להתייחס לכל סעיף, אם תרצי. אנחנו נעבור להקראה. בבקשה סעיף מספר 1.

"הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון מס' 50)(רישום לשירות מודיעין)", זה כבר התשע"ב-2012.

אתם עובדים לאט. אבל, בסדר.

"תיקון סעיף 1 1. בסעיף 1 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – החוק העיקרי) -
(א) לאחר הגדרת "חוק החברות" יבוא:

"מאגר מודיעין" – אוסף נתונים הכולל את שמו, מענו ומספר הטלפון של כל מי שהוא מנוי שהוא בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים או ניידים, לרבות בעל רישיון כללי ייחודי ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת, למעט מנוי חסוי כמשמעו בסעיף 4(א3)(ז);"

מטרת הסעיף היא להגדיר מה זה מאגר, מה זה מאגר מודיעין שאותו לפי הצעת החוק בעלי הרישיונות יצטרכו להעביר למי שיקבל רישיון לשירות מודיעין. זה יהיה אוסף הכולל את שמו, מענו, מספר טלפון. לאחר שקראנו שוב את הנוסח, אנחנו חושבים שצריך להוריד את המילה "כל", וצריך להיות להיות: של מי שהוא מנוי, על מנת להבטיח שגם מאגר שכולל 99% מהמנויים, ייכנס בגדר מאגר מודיעין. זאת אומרת, שלא יוכלו להתחמק מתחולת החוק באמצעות זה שיוציאו מנוי אחד. אנחנו מציעים להסיר את המילה "כל" בסוף השורה הראשונה של הגדרת "מאגר מודיעין".

מספר הטלפון של מי שהוא מנוי.

בדיוק. וכמובן שזה למעט מי שביקש להיות חסוי. בהמשך יש את ההסדר איך מודיעים למישהו כזה, אבל זו בעצם המטרה.

ההגדרה הזאת מאבחנת בין אותו מאגר שנועד להפצה ולהודעה על מספרי טלפון, לבין מאגר הלקוחות של החברה שהוא יכול להיות גדול יותר.

(ב).

"(ב) לאחר ההגדרה "שירות בזק" יבוא:


"שירות מודיעין" – שירות לבירור מספר טלפון, או מספר טלפון וכתובת, לפי שם או לפי שם וכתובת בלבד, של כל מי שהוא מנוי של בעל רישיון כללי, למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים או ניידים, לרבות בעל רישיון כללי ייחודי ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת, למעט מנוי חסוי כמשמעו בסעיף 4(א3)(ז), הניתן בהתבסס על מאגר מודיעין שהועבר מבעל רישיון כללי;"

יש לנו כמה תיקוני נוסח. המילה "כתובת" – בהתייעצות עם היועץ המשפטי של הוועדה, חשבנו שנכון יותר לכתוב: מען, כמו שמופיע בהגדרת מאגר מודיעין, וזאת במקום כתובת.

שרון, רצית להוסיף משהו. אתמול אמרת לי להוסיף: טלפוני.

נכון.

אמנון כהן, תן לה להסביר. אנחנו נשמע התייחסויות. בבקשה.

אני רואה כי המילה "כללי" מופיעה פה פעמיים בשורה השנייה. זו טעות סופר.

רק להבהיר – הכוונה פה שהשירות שניתן הוא שירות של בירור של מספר טלפון ומען לפי שם. זאת אומרת, לפי הצעת החוק אנחנו בפירוש לא מעוניינים שהשירות יהיה הופכי. כלומר, אם אדם יבוא עם מספר טלפון ויבקש לפי זה לקבל שם או כתובת, יהיה אסור.

כמו שהיה, כמו שעם בזק.

כמו שהיה עד היום.

בדיוק. לכן, אנחנו רוצים להבהיר לפרוטוקול שזו הכוונה, וזה מה שיהיה מותר לבעל הרישיון לעשות, ולא לעשות את החיפוש ההופכי.

ומה שהיה חסוי, יישאר חסוי.

חסוי כמובן. חסוי בכלל מחוץ לתמונה. זאת אומרת, אנחנו מדברים פה על רק על המאגר של מי שהסכים להיות חלק מהמאגר.

האם ברור מכאן שזהו שירות טלפוני? כי ביקשו ממני להוסיף: שירות מודיעין, שזה שירות טלפוני.

זה לא בהכרח טלפוני. זה יכול להיות גם באמצעות האינטרנט.

שמעתי פה הערה שיכול להיות גם מאגר של החברה, והיא יכולה להשתמש במאגר שלה - - -

המטרה היא גם טלפוני.

גם טלפוני, אבל לא בהכרח. אפשר לתת לך את זה גם באמצעות אס.אמ.אס, ואפשר באמצעות אתר אינטרנט.

האם הוא יהיה חייב לעשות שירות מודיעין טלפוני קודם כל, או שהוא יכול לקבל את מאגר הנתונים מאיתנו רק לצורך שירות אינטרנט?

איך זה יסתדר עם מטרת הצעת החוק?

אני לא מדברת על מה הן החובות של בעלי הרישיונות, החובות שלכם ברישיון.

אבל, היא שואלת: אזרח שפונה ומבקש לקבל את כל המאגר בדיסק. נכון?

מטרת הצעת החוק כפי שהיא הוצגה פה, הן על-ידי חבר הכנסת, והן על-ידי משרד התקשורת, זה יצירת תחרות לשירות המודיעין הטלפוני של בזק 144. לפי מה שאומרת פה היועצת המשפטית של משרד התקשורת, יכול מאוד להיות שאותו אדם שיקבל פה את כל המידע מכל החברות, בכלל לא יעשה תחרות בשירות טלפוני. הוא יקבל את כל הנתונים האלה, ויפתח אתר אינטרנט מתחרה לאתר אינטרנט של בזק, ובחינם, הוא יקבל את כל הנתונים חינם.

אני רוצה קודם להוסיף: טלפוני.

לפי הצעת החוק עכשיו כפי שהיא כתובה, וגם בהצעת החוק המקורית, לא היה כתוב שזה יהיה בהכרח טלפוני. היה כתוב באמצעות ספר טלפונים, באמצעות - - -

אז תוסיפי עכשיו: טלפוני, כי זו היתה כוונת חבר הכנסת כאשר הוא הגיש את ההצעה שלו. איזה מחירים את רוצה להוריד? את המחירים שיש באינטרנט בחינם.

גם באינטרנט יש תחרות.

אבל, האינטרנט הוא בחינם, ואתם הצגתם שהמטרה היא ליצור תחרות ולהוריד מחירים.

עו"ד יוסי כהן, אני מטעם "דפי זהב" כאן.
אדוני היושב-ראש, אני מניח שיש פה התייחסויות של כמה גורמים. אני לא מבקש להתפרץ לדיון ולהגיד דבר. יש כמה הערות. אני הייתי מציע שהדיון פה יהיה מסודר, ובצורה כזאת נוכל כולנו להביע עמדה. אני פה בשקט עד שתינתן לי רשות הדיבור.

עו"ד כהן, אני מקבל את ההערה שלך. אני חוזר להצעה לסדר שלי מההתחלה. אנחנו כרגע סיימנו את סעיף 1(א) ו-(ב). האם מישהו רוצה להתייחס? אנחנו נאפשר לכל אחד להתבטא. היועץ המשפטי של הוועדה, בבקשה.

בהמשך לדברים שנאמרו כאן, רציתי לשאול האם באמת הכוונה היא לשירות נוסף, למשל, באמצעות מדריכי התקשרות, כגון: "דפי זהב", או רק שירות טלפוני באמצעות האינטרנט? או שאתם לא מעוניינים להגביל את אופן ההעברה ומסירת הפרטים?

אנחנו לא הגבלנו פה את אופן השירות. בירור מספר הטלפון יכול להיות באינטרנט, יכול להיות באס.אם.אס, יכול להיות בטלפון, יכול להיות במדריך טלפון.

אנחנו לא חושבים שהמקום להגבלות הוא בחוק. אנחנו נשקול אחר כך בתקנות של הליכים ותנאים ומתן רישיון, להכניס מגבלות נוספות.

רציתי להבין מה הכוונה שלכם ברישוי?

איך זה ייצור מצב שאני רוצה מתחרה ל-144, למשל?

למשל, שתוכל לשלוח אס.אם.אס למוקד מסוים, ולקבל באס.אם.אס את התשובה.

אני מדבר על אוכלוסייה שלא יודעת לשלוח אס.אם.אס. אני לא רוצה שהוא ילך ל-144 כי הוא יקר, אלא שיהיה למשל 166 או 199 או 200. אני רוצה לעשות אופציה כך שיקומו עוד כמה גופים שיגידו שהם מתחרים ב-144, כמו שיש בשיחות לחו"ל כאשר המספרים מתחילים או ב-00 או ב-012 או 014. אני אבחר את המסלול ואת ההסדר בו אני רוצה. אני רוצה ליצור עכשיו תחרות ל-144. מתחרה אחד שהמרכזייה שלו תהיה 202, השני יגיד 218, וזה יפורסם. הם ימתגו לאט לאט את עצמם על-ידי שירות טוב. האם מבלי שאנחנו כותבים את המילה "טלפוני" אנחנו מקבלים מענה לכך?

הצעת החוק לא מכריחה אותו לתת את זה טלפונית. הצעת החוק היום היא רחבה. היא מאפשרת לתת את זה בכל מיני דרכים כפי שהיה בהצעת החוק המקורית. זה אותו הדבר. אנחנו לא מכריחים לתת את זה דווקא טלפונית. אבל, זה יאפשר. אם תהיה היתכנות, ומישהו יגיד שאפשר להתחרות בשירות שקיים היום, הוא יוכל לתת את זה טלפונית.

אני לא מבינה איזה תחרות אתם מנסים ליצור, כי האינטרנט הוא בחינם.

לא, לא. רבותי, עד כאן. אמרתם את שלכם. בואו תאפשרו גם לאחרים להשמיע את דבריהם.

מה דינם של אלה שיש להם "דפי זהב" במקרה הזה? האם הם יכולים להפיץ באמצעות אותו מרכז מידע או לא?

שיבואו ויקבלו רישיון, וברישיון יהיו קבועים הכללים של ההפצה שהם מבקשים, ובשמחה רבה.

שאלה נוספת לי אליכם. מה קורה אם אזרח או אפילו חברה מבקשת לקבל את כל המאגר. היא רוצה לרכוש את כל המאגר הזה. האם היא יכולה לרכוש אותו?

לא. הצעת החוק קובעת כללים. בין היתר, כדי שזה לא יהיה אצל כל אחד, ושלא יהיה על כך פיקוח, אחת החובות - - -

מה זה "כל אחד"? אתה יודע מה? יש הרבה חברות שלאו דווקא עוסקות בתקשורת, אבל הן רוצות את מאגר המידע הזה.

זה לא הצעת החוק הזאת. הצעת החוק הזאת מסדירה מתן רישיונות לתת את השירות הזה כדי לבוא ולהגביל את החובה שחלה על כל החברות להעביר את מאגרי המידע האלה לגורמים אחרים.

תודה רבה, אדוני. עו"ד כהן. אני אאפשר לכם.

אנחנו היום גוף מסחרי אחד, ויש לא מעטים כמונו שהיו מעוניינים לעשות שימוש מסחרי, ולהפיץ לציבור מדריכים, כפי שהיו מופצים על-ידי בזק לפני כמה שנים. בזק היום לא מפיצה מדריכי טלפון לבתים. לפחות אני לא קיבלתי בשלוש השנים האחרונות מדריך טלפוני הביתה.

תשאל לפני שאתה אומר מידע לא נכון.

אם בזק רוצה לתקן אותי, אני מניח שעוד מעט היא תוכל לתקן אותי. אבל, אני לא יודע מי מהיושבים כאן בחדר זכה לקבל את מדריך ספר הטלפונים הלבן.

אני מכיר את ספר הטלפונים המקומי, ואת זה קיבלתי לא מזמן.

אוקיי, זה מצוין.

אבל, לא מבזק.

אם הצעת החוק הזאת במתכונתה הנוכחית תאפשר לגופים כמו "דפי זהב", ולאו דווקא "דפי זהב", להציע לציבור מדריכי טלפון או שירות לאו דווקא בהכרח בחינם – זורקים פה את המילה "בחינם" לאוויר כאילו זה הכרח. אבל, גם היום באינטרנט יודעים לתת שירותי נגישות למידע. הוא יכול להיות גם בתשלום, ואולי תשלום סמלי. ברגע שהעסק הזה ייפתח לתחרות, יוכלו גופים להציע את השירות לאו דווקא כשירות טלפוני. אם נטיל על כל גוף מתחרה פוטנציאלי את החובה להקים מוקד טלפוני, אנחנו נפגע באפשרות ליצור פה תחרות אמיתית שתוריד את המחיר.

איזה מחיר אתה רוצה להוריד? זה בחינם באינטרנט.

סליחה, סליחה, גברתי, אני מבקש. יש כאן סדר.

אני מבקש לדבר בצורה תרבותית. אם יש לכם מה להגיד, תחכו בסבלנות.

אנחנו מבינים, האינטרסים של בזק פה ברורים. הכוונה פה היא להעמיס עלות כלכלית כבדה על כל מי שיבקש לתת את השירות הזה. אם כל גוף שיצטרך לקבל את המידע הזה כתנאי ברישיון שלו יצטרך להקים מוקד טלפוני, במקום לתת שירות באינטרנט או בספר טלפונים שהוא יפיץ בעלות מאוד נמוכה, ואולי אפילו בחינם לבתים ולאזרחים, גם לאוכלוסייה שלא יודעת לגשת לאינטרנט, הוא לא יוכל לעשות את זה במחיר תחרותי.

אנחנו מבינים, יש פה חסם שוק שבזק מבקשת להעמיס אותו על כל מי שיבקש רישיון. זה יאבד את התכלית החקיקתית פה. אם אנחנו רוצים לתת הזדמנות לגופים להיכנס ולתת שירות פשוט – ותיכף נדבר על סעיף 2, ואני אגיד את מה שיש לי להגיד כשנקריא את סעיף 2 – אנחנו מדברים פה על מידע מאוד בסיסי, מאוד פשוט, של שם, כתובת וטלפון, ללא מנויים חסויים כשאת המגבלות על השימוש בו, כולל איסור על חיפוש הופכי, ניתן לקבוע בחקיקה מאוד פשוטה. אין הכוונה לתת פה לאיזה ג'ונגל להתפרע עם המידע הזה. הגופים ידווחו. יש לנו היום הרבה מאגרי מידע שמנוהלים במדינת ישראל. כולם חייבים בדיווח לרשם מאגרי המידע. ניתן לאכוף עליהם, יודעים מי הם. אין פה כוונה חלילה ליצור פה איזה שוק פרוע של שימוש במידע. בואו גם נזכור, אנחנו מדברים פה על שם, כתובת וטלפון של כל מי שהסכים שהשם והכתובת והטלפון שלו יתפרסמו ברבים. בעיניי, ההכרח של מוקד טלפוני הוא פשוט חסם שייעקר פה את כל התכלית החקיקתית.

תודה רבה, אדוני. כן, בבקשה.

איילת מבזק. הרי זו היתה התכלית, כך זה הוצג בתחילת הדברים, וכך זה הוצג לאורך כל הדרך. בואו נעשה סדר במה ניתן כיום. כיום ניתן שירות אינטרנטי באתרים של כל אחד מהמפעילים, של כלל המנויים שהם לקוחות המפעילים בעצם. זה שירות נלווה לשירותים של המפעילים. היום האתר הזה הוא אתר נהדר, חינמי, נגיש לכולם.
שירות הטלפוני הוא שירות שניתן בתשלום, תשלום שאותו קובע משרד התקשורת ומשרד האוצר. כפי שהוצג פה, המטרה היא להוריד את המחיר של השירות הטלפוני שהוא כאמור מחיר מפוקח שלא נקבע על-ידינו. אם המפעילים השונים שיקבלו את הקבצים מן המוכן - קבצים שאנחנו משקיעים בהם הון תועפות, ואנחנו נסביר את זה בהמשך – אם הם יקבלו את זה מן המוכן על מנת לייצר עוד אתר אינטרנט באופן שיפגע בטיב השירות שאנחנו נוכל לספק, אבל בסופו של דבר לא יסופק אותו שירות טלפוני במחיר זול יותר או בכלל, אנחנו לא מבינים את התכלית שבהצעת החוק כפי שהוצגה כאן לאורך כל הדרך.

אני רק רוצה להסב את תשומת הלב לכך שבהצעת החוק המקורית שהגיש חבר הכנסת אמנון כהן וחברי כנסת נוספים דובר על מדריך התקשרות. ואני קורא מתוך ההגדרה: "מאגר מידע, לרבות מאגר מידע מודפס, ממוחשב, או טלפוני".

זה לרבות. המאגר יכול להיות ממוחשב, מודפס וכו'. אבל, צריך שיהיה מאגר טלפוני, אחרת - - -

איפה? זה לא כתוב בהצעת החוק, זה לא כתוב.

אז עכשיו אנחנו בהצעת החוק המקורית? כי הרבה- - -

האם רק אפשר להוסיף משהו?

אני אאפשר לכם. אני רק מבקש לשמור על הסדר, בבקשה.

אנחנו שוחחנו עם מציע הצעת החוק חבר הכנסת אמנון כהן. לפי דברי חבר הכנסת, כל המטרה של כל הצעת החוק הזאת היתה ליצור תחרות בשירות המידע הטלפוני. אין לנו ספק שמי שיקבל רישיון להתחרות בשירות מידע טלפוני יוכל גם לעשות אינטרנט, ספרים, יוכל כל מיני דברים נלווים נוספים. אבל, הבסיס הוא, קודם כל, לעשות שירות מידע טלפוני, אחרת באינטרנט אני לא מבינה למה צריך תחרות. יש אתר אינטרנט מצוין בחינם, למה צריך לעשות תחרות? הסביר פה חבר הכנסת שהרעיון הוא להוזיל עלויות אז איזה עלויות יש להוזיל אם זה ניתן בחינם?

לכן, בואו נשים פה את הדברים על השולחן. יש פה גורמים שרוצים לקבל מכל חברות התקשורת את מאגרי המידע שלהם בשביל לעשות אתר אינטרנט, להרוויח מפרסומות, לעשות עסק. אין שום בעיה רק לצרכן לא יצא מזה שום דבר.

על סמך מה גברתי אומרת את זה?

על סמך ניסיון בין-לאומי.

בואו נראה מה הבעיה? הרי אף אחד לא הציג פה שיש היום בעיה למצוא מספר טלפון באינטרנט.

אף אחד לא טען. להיפך, שיבחו אתכם בעניין הזה וקיבלתם את כל הקרדיט. אם הבנתי נכון את חברי חבר הכנסת אמנון כהן, הטענה היחידה היא העלויות הגבוהות.

העלויות הגבוהות הן אך ורק בשירות הטלפוני. אין עלויות בשום מידע אחר. בניגוד למה שאמר פה נציג "דפי זהב", כל לקוח של בזק שפונה לבזק היום ומבקש לקבל ספר טלפונים, נשלח אליו הביתה באופן אישי ספר טלפונים כמו שהיה מאז ומתמיד. בזק ממשיכה לפרסם ספרי טלפונים. אומנם "דפי זהב" לא אוהבת את זה כי היא הפסיקה לעבוד איתה, והיא עושה את זה בעצמה, ולכן האדון מציין את זה כאן. אבל, לבזק יש סעיף ברישיון שמחייב אותה על פרסום ספרי טלפונים, והיא פועלת.

רק מי שמבקש.

נכון, כי מה שקרה בעבר זה - - -

אני לא משוכנע שבזק עומדת בחובות שלה לגבי ספרי הטלפונים. אבל, לא בדקתי את זה ולכן אני לא יכול ל - - -

אבל, אנשים אחרים במשרד שאתה עובד בו בדקו את זה ו - - -

וקיבלו תשובה, ואני לא בטוח שהתשובה היא מספקת, שרון. זה שנתתם תשובה זה לא אומר שהתשובה מספקת.

גברתי, איך הציבור הרחב יודע שהוא יכול לקבל את אותו ספר טלפונים של בזק?

אני לא זוכרת אם זה פעם או פעמיים בשנה אנחנו נדרשים לשים insert כזה בחשבון הטלפון שמסביר לו. הוא גם מציין שוב את קיומו של אתר האינטרנט, עם כתובת אתר האינטרנט, את האופציה לקבל ספרי טלפונים. פעמיים בשנה, אם אני לא טועה, פעם אחת בטוח אנחנו מצרפים את זה לחשבונות הטלפון של כל מנויי בזק.

אני לא קיבלתי.

הגברת פליישר, האם את קוראת את האותיות הקטנות בכל חשבון וחשבון שמגיע אלייך הביתה? מה גם שאת עצמך בתור נציגת בזק לא מסוגלת להיזכר האם זה נשלח לציבור פעם אחת בשנה או פעמיים בשנה. חזקה על הציבור שהוא בוודאי לא קורא לעומקו את כל הפרטים ואת כל השורות פעם בשנה או פעמיים בשנה כשאת שולחת.

בואו נתייחס לסוגיה הזאת של ספרי הטלפונים ונשים אותה במקום הראוי לה. החברה היחידה שמחויבת לפרסם ספרי טלפונים היא בזק. היא חייבת לפרסם אך ורק את מנויי בזק. היום במדינת ישראל, אם אני ככה במספר אצבע רוצה להגיד כמה מנויי טלפון יש בכלל, אז יש משהו כמו 12 מיליון מנויים כשרק 2 מיליון מתוכם הם מנויי בזק. אז אני לא יודעת כמה הדבר הזה שיהיה לך דווקא את המספרים רק של לקוחות בזק. בספרי הטלפונים של בזק מופיעים אך ורק לקוחות בזק, לא לקוחות חברות הסלולר, לא לקוחות הוט.

כל עוד מוטלת עליכם החובה צריך למלא אותה, ולפעול לתיקון שלה.

אנחנו ממלאים את החובה הזאת. אבל, אני גם מסכימה איתך שגם את רוצה לאזן בין דברים. בשנים האחרונות הסתובבנו ברחובות שלמים כאשר שלחנו את הספרים, וראינו שהספרים האלה היו זרוקים ברחובות, ואנשים אפילו לא הכניסו אותם הביתה. בחרנו בדרך שהיא מידתית יותר וגם תואמת יותר גם לערכי איכות הסביבה, כך שבמקום סתם לחלק ספרים למי שבכלל לא רוצה אותם ולא משתמש בהם, כל לקוח יכול לבקש ספר ולקבל אותו.

הבקשה היא רק להביא את זה לידיעת הלקוחות, זה הכול. אני שותפה לדעתך שחבל על היערות.

זה מובא. ואם צריך להביא את זה להביא בצורה יותר ברורה, אנחנו נעשה את זה.

בכל מקרה, אני רק רוצה שוב לחזור לעניין הזה שאנחנו פה סוטים להצעת חוק שמדברת על משהו שונה לחלוטין מהצעת החוק וממה שביקש לעשות חבר הכנסת אמנון כהן שהציע את החוק. כל הרעיון היה לעשות תחרות בשירות מידע טלפוני, ואנחנו פתאום מדברים פה בכלל על עשיית תחרות באתרי אינטרנט. אני לא מבינה למה בשביל לעשות תחרות באתרי אינטרנט צריך בכלל להגיע לכנסת ולדבר פה על תחרות באתר אינטרנט שנותנים אותו בחינם. האתר נגיש לכולם. לא רק בבזק אפשר למצוא את המספרים של כל החברות. אנחנו מחויבים שבכל חברה סלולארית, בהוט, ובכל המפעילים, באתרי החברות ניתן להיכנס דרך האתרים שלהן ולהגיע למספרי הטלפון של כל המנויים במדינת ישראל של כל החברות. זאת אומרת, באתר של בזק אתה יכול למצוא גם את מנויי בזק ומנויי החברות האחרות, באתר של הוט אתה יכול למצוא גם את מנויי בזק. זה נגיש לכל הציבור, ולא ברור לי למה צריך לעשות הצעת חוק בשביל הדבר הזה.

תודה רבה לך. ליאת, בבקשה.

ליאת בן מאיר-שלום, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. נמצא איתי גם עו"ד ניר גרסון מרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע.

אני רק רוצה להתייחס לשאלה של אדוני קודם לכן לעניין קנייה של אותו מאגר. הצעת החוק בנוסח שהובא כאן בפני הוועדה מתייחסת לכך. היא מגדירה את השימושים שניתן לעשות באותו מאגר נתונים, וקובעת במפורש שלא ניתן לעשות שום שימוש אחר, ובכלל זה אינו רשאי להעביר את מאגר המודיעין לכל גורם אחר. אנחנו כן רואים רגישות בריכוז כל הנתונים יחדיו. הצעת החוק מגדירה במפורש את השימוש.

מתנהל פה ויכוח לגבי דרכי מתן שירות המודיעין. ההבנה שלנו היא חדה וברורה שהעברת מדיה, דיסק עם מאגר טלפונים, הוא בפירוש לא אחת מדרכי השימוש. כי אם זה יותר, כל המנגנון של הרישוי נעקף, ונוצרות בעיות קשות של אבטחת מידע וחשש לדליפת המידע.

איך בכל זאת אותו ספק יוכל לקבל את כל המאגר הזה?

לא. הרעיון הוא שבעל הרישיון לשירות מודיעין, מי שיקבל רישיון ממשרד התקשורת, ויהיה תחת מנגנון רישוי ופיקוח, יקבל. אבל, הוא לא יוכל להפיץ את המאגר לגורמים שלישיים.

תודה רבה, אדוני. הבנתי אותך.

שלום, מיכל פליישר מהוט.
אני רוצה להתייחס לשאלה האם אותו בעל רישיון יהיה מחויב להקים מוקד שירות טלפוני או לא. אם אני מדברת מנקודת ראות של מפעיל, כל מפעיל תקשורת אכן מחויב מכוח הרישיון שלו להפעיל מוקד שירות טלפוני.

של המאגר שלו.

של כולם. כרגע, רק בשביל להשלים את התמונה, השלב הראשון הוא שכל מפעיל מחויב להפעיל מוקד שירות טלפוני. אחרי זה היתה הסדרה שדיברה על זה שאותו מוקד שירות טלפוני צריך להיות מוקד שירות טלפוני אחוד, וזה על מנת שבאמת האזרחים לא יצטרכו לנחש לאיזה מוקד הם מתקשרים בשביל להשיג מספר טלפון של אדם מסוים שהם לא בטוחים באיזה חברה הוא מנוי. בסופו של דבר, את אותו מקוד טלפוני אחוד כל מפעיל רשאי לעשות, בין בעצמו ובין באמצעות אחר. כיום כל המפעילים מפעילים את אותו מוקד טלפוני אחוד באמצעות בזק, וזה בגלל שבאמת לא התפתחה תחרות במקטע הזה. האינטרס שלנו כמפעילים הוא שבאמת התחרות הזאת תאפשר לנו לבחור ספק אחר. אותה מחויבות, המחויבות שלי, של חברת הוט, להקים מוקד שירות טלפוני, אנחנו מעוניינים שייווצר איזשהו שוק תחרותי שבו נוכל לנהל משא-ומתן ולבחור בין אם בזק תפעיל את המוקד שוב או לא.

האם הסעיף כפי שהוא כתוב פה הוא מספיק טוב?

הסעיף – אתה רק מפספס את הנקודה.

אני לא רוצה לפספס את הנקודה. בגדול חשוב לי מה שאמרת – שיהיה עוד גוף שייתן את השירות הטלפוני הזה. מה שכתבו כאן משרד המשפטים, משרד התקשורת – כל הגופים המקצועיים עליהם אני סומך כי אני לא רוצה יזלוג מידע לכאן ולכאן – האם מה שכתוב כאן: שירות מודיעין ושירות לבירור מספר טלפון, בלי להכניס שירות טלפוני, זה אכן אומר שזה מובן מאליו שחייב ל- - -
את, אל תעשי לי עם הראש, לא שאלתי אותך. יש לך אינטרסים, אני מבין. אני רוצה שגוף אחר יגיד לי כן או לא.

לכן, אני שואל. לך יש את האפשרות לתת מענה כמרכזיית טלפונית, ולכן אני מכוון את זה אלייך. תגידי לי האם בניסוח שמופיע כאן שזה גם דברים אחרים, אבל בהכרח גם נושא טלפוני. זה מה שחשוב לי.

השירות לבירור מספר טלפון יכול להינתן במספר דרכים. הדרכים הטריוויאליות הן ספר טלפונים, באינטרנט ובאמצעות מוקד בירור טלפוני.

האם מתוך זה משתמע שזה גם טלפוני?

אין בפניי כרגע את נוסח הרישיון. אבל, אם נסתכל בנוסח הרישיון של מפעיל תקשורת – לדוגמה, הוט – נראה שהחובה שלי היא לא לתת שירות מודיעין בכל דרך שהיא. כלומר, אני חייבת לתת שירות מודיעין טלפוני.

האם זה יהיה גם בהמשך?

אמנון, דקה. תן לה רק לסיים ואתה תוכל לשאול מה שאתה רוצה. בבקשה, גברתי.

אני פונה בעניין הזה גם לנציגי משרד התקשורת. אין לי כרגע את הרישיון. אבל, אתם הרי יורדים לסוף דעתי. אותו שירות בירור מידע טלפוני - בעניין הזה אני מצטרפת לדעה שאומרת שאותו מפעיל נוסף, האינטרס גם של הציבור כפי שאני מבינה שחבר הכנסת יוזם הצעת החוק רצה לשרת, האינטרס של הציבור שאותו שירות בירור טלפוני הוא זה שייפתח לתחרות. לא תמיד האינטרס של הציבור עומד בקנה אחד עם העמדה שאני פה מייצגת. אבל, אני באה ואומרת, גם האינטרס של המפעילים הוא שהשירות הזה הוא שייפתח לתחרות. כמו שהדברים מנוסחים היום, קיים חשש שיבוא גורם ויבקש רישיון והמשרד יהיה חייב לתת לו. הוא יפעיל את הרישיון ויבחר לא להפעיל מוקד שירות טלפוני. זה לא חשש קלוש, זה חשש ודאי. אתם תיכף תשמעו את המפעילים שמעוניינים לחתור לכיוון כזה. למה החשש הזה הוא ודאי? כי זה יקר להקים מוקד שירות טלפוני.

אבל, מי שירצה לעשות את זה, יוכל לעשות את זה.

תודה רבה.

מיכל, איך היית מנסחת כאן כך שהפינה הזאת של הטלפוני תהיה סגורה?

רק להבהיר - אין פינה לסגור.

אני אתן עצה חינם, אבל תשקלו. שירות טלפוני לבירור מספר טלפון - - -

שירות טלפוני, להוסיף: טלפוני.

שירות טלפוני. ואפשר לכתוב שהרישיון יתייחס לרבות באמצעים נוספים.

לרבות באמצעים נוספים.

כן, בבקשה.

אני חושבת שצריך לעשות פה סדר ולהבהיר נקודה. החובה שיש על חברות התקשורת היא חובה מכוח הרישיון שלהן כבר היום. אנחנו לא צריכים לעשות שום דבר. לא צריך הצעת חוק.

רק למאגר שלהן.

לא. על כל אחת יש חובה לתת את השירות. לפי הרישיון, כל אחת ברישיונה, יש חובה לתת שירות מודיעין טלפוני. מה שקורה היום שכולן רוכשות את השירות הזה מבזק.

אבל, הן יוכלו שלא לרכוש את השירות, ולהקים שירות כזה משל עצמן.

בדיוק. כל אחת מהן היתה יכולה לקחת קבלן חיצוני ולתת את השירות. החובה היא עצמאית, מוטלת עליה.
הצעת החוק הזאת מבקשת לבנות פלטפורמה שלא קשורה בהכרח - אבל, יכולה להיות קשורה - לבעלות הרישיון הקיימות. מה שמיכל מבקשת, וזה גם הגיוני מטעמה, הוא לבוא ולחייב את אותן בעלות רישיון חדשות שלא קיימות היום, שיקומו וייתנו שירות טלפוני. השאלה היא האם זה משרת את הצרכן? אנחנו בונים פה פלטפורמה שמאפשרת, ולא מחייבת. היא יכולה לאפשר כל מיני סוגים של שירותים שיכולים לבוא לטובת הצרכן. אחד מהשירותים האלה – אבל, לא חייב להיות – הוא השירות הטלפוני. בוודאי שמיכל מעוניינת בכך. השאלה היא האם אנחנו רוצים על הדרך להגביל גם שירותים נוספים אחרים? זו השאלה.

לא מגביל, להיפך.

אתה מגביל כי אם אתה - - - טלפוני, הרבה קטנים לא יצליחו לקום, כי לא כולם מסוגלים להרים טלפוניה.

אבל, זה מה שרצה חבר הכנסת.

זה לא בהכרח מה שהוא רוצה. בדברי ההסבר שלו הוא בדיוק כתב ההיפך. הוא אמר דווקא לא שירות טלפוני, אלא בעוד אמצעים. יש פה את דברי ההסבר.

אבקש להרחיב את התמונה. היום כל בעלי הרישיונות הטלפוניה, כל אלה שיש להם מספרים, מחויבים בשני דברים.

גם הנייחים וגם הניידים?

גם הנייחים וגם ניידים.

האחד, לתת למנויים שלהם את המידע לגבי המנויים שלהם ברשת שלהם. בנוסף, חייבים במוקד אחוד. אגב, כדי לסבר את האוזן, כי שרון ואיילת מבזק העלו את זה, חברות הרט"ן שאינן מפרסמות מדריך כתוב מחויבות להעמיד גם מדריך בחינם ללקוחותיהן, ומספרי הטלפון שלהן ללקוחותיהן. הדבר הזה קיים, והן מפרסמות את זה מעת לעת גם בחשבונות הטלפון שלהן. לא מספיק, אבל זה קיים.

האם מישהו ראה מדריך - - -

לא מדריך, מספר טלפון חינמי שבו את יכולה לקבל את פרטיו של מנוי פלאפון במוקד של פלאפון. לא תוכלו לקבל שם מנוי של סלקום. במקביל, הם מחויבים גם להקים מוקד אחוד, כולם ביחד. מוקד אחד שבנקודה אחת ייתן את מספרי הטלפון של כולם. הם יכולים לעשות את זה לבד או באמצעות אחר. סלקום הקימה מוקד כזה. האם אתם יודעים מה מספרו? 1344. אגב, גם פלאפון הקימה מוקד כזה. האם אתם יודעים מה מספרו? 1344.

זה היה בעבר.

לא, לא. זה עכשיו.

האם אתם יודעים לאן תגיעו אם תחייגו? לאותו מוקד של 144. זאת אומרת, אותו אדם יענה לך פעם אחת בתור - - -

מה הקשר?

איילת, אני לא התפרצתי לדברייך.

קונים שירותים מבזק.

בדיוק, הם קונים. באמצעות אחר זה באמצעות בזק. אף אחד מכם לא מכיר את המספר הזה כי אין עניין שתכירו את המספר הזה, כי כל אותם נתונים של המודיעין האחוד שצריך להיות ב-1344 נמצאים גם ב-144. המחיר הוא אותו מחיר, המוקד הוא אותו מוקד.

זאת אומרת שיש חובה על המוקדן של בזק לתת לציבור גם מספרים של טלפונים ניידים?

כן. אני אחדד, ב-1344 זו חובה. ב-144 הם עושים את זה מתוך רצון כדי שלא תדעי שיש גם 1344.

אה, בדקת אותי?

כן, אני בודק אותך. באמת, לא ידעתי.

בבקשה. 1344 זה נגיש מכל הרשתות.

תבקש מספר נייד של לאה ורון, ועכשיו נראה מה יהיה.

נתי, אני לא יודעת מאיפה הוצאת את זה. אבל, 1344 זה לא שירות חינם.

לא אמרתי שזה שירות חינם. זה לא שירות חינם. שירות חינם זה שירות אחר. זה לא שירות חינם. המחיר של השירות הזה הוא באופן מדהים אותו שירות של 144.

זה תוצאה של הסדרה שעשה המשרד לפני שנים שבא ואמר שרק בעלי רישיונות כאלה שיש להם מספרים, רט"נים ונייחים, רק הם רשאים כשירות נלווה לשירות העיקרי שלהם להקים מוקד כזה. הם יכולים לעשות את זה בעצמם או באמצעות אחר. בזק עשתה את זה בעצמה, וכל האחרים עשו את זה באמצעות בזק, מכיוון שהבסיס, הפלטפורמה כנראה הרחבה להקים תחרות לבזק בעניין הזה לא היתה מספקת בהקשר הזה, מכיוון שחויב מוקד טלפוני, ומוקד טלפוני בלבד. יש לזה מחיר, יש לזה עלות. לחיוג 144 יש גם הרגל ומותג מאוד מאוד חזק.
במסגרת החוק הזה באנו ואמרנו שאנחנו לא יכולים לתפוס מישהו ברחוב ולומר לו: אדוני, אתה חייב להקים עכשיו מוקד טלפוני, כי כבר יש מוקדים טלפונים כאלה. לכולם יש חובה להקים מוקדים כאלה. אבל, אנחנו רוצים להכין באמצעות הצעת החוק הזה. ואני חוזר על דבריי, להבדיל ממה שצוטטתי, היא נותנת פלטפורמה לכניסה של גורמים נוספים להתחרות גם בנושא הזה. אם אחד הגורמים שמחזיק היום ממילא או באמצעים כאלה או אחרים Call Center גדול מספיק שנותן שירותים, ירצה להיכנס גם לתחום הזה יתכבד ויבקש רישיון. יקבל מספר, ובאמצעותו הוא ייתן את מספרי הטלפון של כולם.

מאיפה הוא יקבל את מספרי הטלפון?

ברגע שהוא יקבל רישיון תקום חובה על בעלי המספרים לתת לו אותם. אם אין לו רישיון, הם לא חייבים לתת לו. זו התשובה לשאלה למה צריך חוק כדי לקיים גם תחרות באינטרנט.

לחברות הסלולר יש את המוקד הזה. אבל, הן מפנות, בסופו של דבר, את המוקד שלהן ל-144. אני מניח שזה שירות שעולה להן כסף.

אני לא מכיר מספיק טוב את ההסדר ביניהן. אבל, הוא גם מכניס להן כסף מכיוון שיש כנראה גם איזושהי חלוקה של ההכנסות ביניהן לבין בזק לצורך העניין הזה.

אדוני, רק הערה אחרונה, אם אפשר, לעניין הצרכני. פה הציגו את העניין הזה של מוקד טלפוני כאילו אם מישהו חס וחלילה לא יעשה את זה, אז הוא פה עושה משהו שהוא ראוי לגנאי. אני אומר בגלוי, ו"דפי זהב" לא מתביישת להגיד את זה. ל"דפי זהב" אין כוונה מסחרית לקיים מוקד טלפוני. יחד עם זאת, ל"דפי זהב" כן יש כוונה מסחרית, ואני מניח שלגופים מתחרים ב"דפי זהב" יש כוונות דומות, להפיץ מדריכי טלפון על בסיס מידע עדכני שהיא תקבל מעת לעת מהמפעילים השונים. שם יתעדכנו המספרים, מי חסוי ומי לא, וכך יוכלו גופים כמו "דפי זהב" להפיץ מדריכי טלפון מודפסים. אולי אנשים חושבים שזה עולם הולך ונעלם. אבל, באירופה זה רחוק מזה. גם בארץ יש אוכלוסייה לא מבוטלת שלא צריכים להתעלם ממנה, שעדיין עושה בזה שימוש. ואם חברה כמו "דפי זהב" תהיה מחויבת להקים מוקד טלפוני כתנאי לכך שהיא תקבל מידע עדכני מהמפעילים הסלולאריים אז כנראה ספרי טלפון על בסיס מידע עדכני לא יהיו, וחבל שנמנע את זה מהציבור. אם אנחנו רוצים לתת פה שירות אז יש גופים שיכולים ורוצים לעשות את זה מבלי שיטילו עליהם חובה להקים מוקד טלפוני. זה דבר שנעשה, כולנו מכירים את זה כבר ארבעים שנה ויותר. אני פשוט לא פה יותר מארבעים שנה. אבל, מאז ומתמיד היו מדריכים כאלה. אין סיבה למנוע את זה מהציבור, ולא רק למי שמבקש ויודע לאן להתקשר, וזוכר גם לעשות את זה.

רק כדי להשלים את מה שהתחלתי להגיד קודם – השאלה מדוע צריך הצעת חוק בשביל לחולל גם תחרות באינטרנט או בזה? משום שאנחנו מכירים בכך שלא כל אחד שרוצה להקים אתר אינטרנט זכאי לקבל את המידע מהחברות. לכן, אנחנו רוצים להסדיר גם את העניין הזה באמצעות איזשהו רישיון. מי שרוצה לתת את השירות באמצעות אתר אינטרנט, שירות שיעמוד בסטנדרטים מסוימים, ויזכה גם להתעדכן מעת לעת, יתכבד ויבקש רישיון מהמשרד.

תודה. האם יש ניסוחים משפטיים לגבי סעיף 1(א) ו-(ב)? אני פשוט רוצה לסכם את זה. האם יש עוד משהו להעיר בעניין הזה?

בנוסח שמופיע באתר הוועדה כתוב בסעיף קטן (ב): "בהתבסס על מאגר מודיעין שהועבר מבעל רישיון כללי". חשבנו שאולי מדויק יותר יהיה לכתוב: או של, או שמקורו מבעל רישיון כללי.

להבהיר שגם אם המאגר דולף מבעל הרישיון לצד שלישי, אז שגם הוא לא יוכל לעשות את הפעילות בלי רישיון, כיוון שהמאגר לא הועבר אליו ישירות.

אפשר להגדיר אותו כעובר עבירה ברגע שאין לו רישיון והוא משתמש בזה.

זה בהמשך. אבל, אנחנו רוצים פה להבהיר שאסור יהיה לו לעשות בזה שימוש מבלי לקבל רישיון.

האם יש איזושהי סנקציה בסוף נגדו?

בהמשך.

"שירות לבירור מספר טלפון", אנחנו חשבנו שאולי יהיה יותר נכון להגדיר: שירות למסירת מספר טלפון או לבירור ומסירת. זה בעקבות הערה של איתי.

אנחנו נמצא את הנוסח המתאים בשלב הניסוח.

בסדר.

האם אנחנו מוסיפים גם את המילה "טלפוני"?

לא.

חבר הכנסת כהן, מוסיפים את המילה "טלפוני" להגדרה?

אנחנו עוד נדון בזה בהמשך.

האם את מדברת על (ב)?

כן. האם מוסיפים את המילה שירות טלפוני לבירור מספר טלפון?

היועץ המשפטי אומר שלא.

אם כך, לפני שמצביעים, יש לי שאלה למשרד התקשורת. רוצים לעשות פה איזשהו שינוי קונספט מאוד גדול במדיניות שקיימת היום, ובעצם מה שמסביר המשרד פה שהדבר הכי חשוב שלשמו כולנו יושבים כיום זה ליצור תחרות, מסביר נציג "דפי זהב", בספרי טלפונים – שכל לקוח יקבל לא רק ספר אחד מבזק, אלא יוכל לקבל עוד ספר טלפונים. האם משרד התקשורת לצורך העניין הזה עשה איזשהו סקר, איזושהי בדיקה, האם אנשים רוצים ספרי טלפונים, האם הם קוראים את ספרי הטלפונים, האם הם מבקשים לקבל?

אני לא יודע אם זה מתפקידם?

זה כן, כי הדבר הזה מסתמך על איזושהי מדיניות. משרד התקשורת פרסם שימוע לפני שנתיים ופשוט לא סיים אותו, כי שנתיים לא הספיקו. זה מה שהשימוע בדיוק בדק. אנחנו רוצים לדעת, כי לפי הבדיקות שאנחנו עושים הלקוחות ממש לא מעוניינים בספרי טלפונים.

שרון, מטרת הצעת החוק היא לגוון את האפשרויות של שירות המודיעין. זה לא בהכרח יהיה בספר טלפונים, זה יכול להיות בעוד אמצעים.

יש איזשהם אמצעים שלא קיימים היום? תגידי לנו, אולי אנחנו - - -

אס. אם, אס, לדוגמה.

יש היום שירות אס.אם.אס.

לא אמרתי שלא קיים. מי שרוצה, זה מאפשר.

ברוריה, סליחה. אנחנו לא בוויכוח עם בזק כרגע.

הצעת החוק אמורה לאפשר לתת את שירות בירור מספר הטלפון בדרכים שונות. כל מי שיהיה מעוניין ויעמוד בקריטריונים, יקבל רישיון.

תודה. אני עובר להצבעה על סעיף 1 עם התיקונים שהעירו כאן. כמובן שאתם תקבלו אחר כך עדכונים.

מי בעד תיקון סעיף מס' 1(א) ו-(ב)?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אי

סעיף (1)(א)ו-(ב) אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך, אני קובע שסעיף 1(א) ו-(ב) אושר.

הסעיף אושר.

אני עובר לסעיף מס' 2, בבקשה.

"הוספת סעיף 2(ג) אחרי סעיף 2(ב) בחוק העיקרי יבוא: "(ג) לא יספק אדם שירות מודיעין, אלא אם קיבל מאת השר רישיון לכך לפי חוק זה.".

חובת רישיון.

במסגרת הצעת החוק, אנחנו מבקשים לתת רישיונות למי שיבקש לספק שירות לבירור מידע מספר טלפון. לכן, אנחנו קודם קובעים את האיסור. זאת אומרת, אסור לספק שירות מודיעין, אלא אם כן קיבלת רישיון מאת השר. זו מטרת הסעיף.

תודה. האם יש הערות?

הערה אחת, אדוני. אנחנו רואים שבהצעת החוק הזאת יש הפרדה נבונה בין שירות שהוא על בסיס מידע בסיסי בלבד, ושירות על פרטים נוספים שהם בעלי אופי רגיש הרבה יותר, כמו כתובות אי-מייל, ופרטים מזהים נוספים שנוגעים לפרטיותו של אדם.
אני סבור שיש מקום ליצור מדרג ותנאי סף שונים, או דרישות אחרות, בין מקבל רישיון שמבקש לספק שירות על בסיס מידע מאוד מאוד בסיסי שביחס אליו - אגב, אולי כנקודה למחשבה, כדי שלא נכביד אולי יתר על המידה על המערכת הרגולטורית - אפשר לקבוע מראש כבר בחקיקה, כמו שכבר התחלנו לעשות פה בתוך הצעת החוק הזאת, מה מותר ומה אסור. אפשר לקבוע את כל האיסורים שממילא חלקם כבר באו לידי ביטוי בחקיקה קיימת, אם זה בחוק מאגרי מידע, ואם זה בחוק הגנת הפרטיות. ואם אנחנו רוצים להוסיף איסור ספציפי, כמו למשל, איסור על חיפוש לפי כתובת, או איסור על חיפוש לפי מספר, אלו איסורים שאפשר לקבוע אותם. אולי בדרך הזאת נוכל לאפשר מסלול נוח יותר, כך שחובת הרישיון והחובה לפקח על נותני השירותים היא ברורה, היא חשובה, והיא נכונה. אבל, יכול להיות שאם נסתכל על מי שנותן את השירות הבסיסי בלבד של שם, כתובת, טלפון, ונקבע ביחס אליו איסורים חדים וברורים בחקיקה, נוכל אולי אפילו מאלה לחסוך את הליך הרישוי אם הם יעמדו בתנאי סף שהם יוכיחו למשרד התקשורת, ובלי להיכנס לתהליך רגולטורי שהוא גם יקר למדינה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשאול את היועץ המשפטי שאלה לגבי סעיף (ב), שגם משרד התקשורת אמר שזה כלול בתוכו.

אתה מתכוון, סעיף שאושר. ההגדרה של "שירות מודיעין" שאושרה?

כן, כדי לחדד עוד הפעם. האם משתמע מכך שברישיון יהיה כתוב שהוא יהיה חייב להקים מוקד טלפוני?

לא, לא. זה מה שהבהירו.

אני אסביר. ברישיונות היום יש כבר חובה לבעלי הרישיונות.

ברוריה את מטעה אותו. הוא שאל אותך: האם מי שיקבל רישיון פה יהיה צריך לתת מוקד טלפוני?

אני לא שאלתי אותך, ואת מתערבת כל פעם.

באמת, שרון, אני לא הטעיתי. אני אסביר.

המטרה היתה להכניס תחרות ל-144. זה בסדר גמור שמרחיבים את זה. אבל, שלא יהיה מצב שאני פספסתי את מה שאני צריך. אני אומר, אם משתמע מכל מה שכתבתם פה שגם שירותים אחרים יהיה בהם תחרות – בסדר. אבל, שלא יהיה מצב שבסוף לשירות הטלפוני הזה לא תהיה תחרות, ושלא ייכנסו שחקנים חדשים. גם ברישיונות החדשים שתוציאו זה צריך להיות אחד התנאים – שהם יצטרכו להקים מרכז טלפוני. זה מה שאני צריך.

זה לא מופיע היום בהצעת החוק. זה גם לא הופיע בהצעת החוק המקורית.

אז אני רוצה להוסיף את זה.

הצעת החוק הזאת מאפשרת הקמתם של מרכזי מידע על מספרי טלפון באמצעות מוקד טלפוני, נוספים לאלה שקיימים היום. כמו שאמרתי, יכול להיות שנעשה חוק מצוין. אבל, אף אחד לא יבוא.

למה?

כי הוא לא ירצה, כי לצורך העניין זה לא משתלם. את השאלה הזאת אני לא יכול לדעת. אם זה נכון ומשתלם כלכלית ועסקית להקים מוקד טלפוני, יקומו ויקימו אותו, בין אם נכריח ובין אם לא נכריח. אנחנו פשוט מאפשרים - - -

למה לא קם עד היום?

בגלל שלא היתה כל הפלטפורמה הזאת שאנחנו רואים אותה כחטיבה אחת, ולא רק חלק מהדברים, ואפשרה את הקמתו. אני חושב שהתמונה המלאה שיש בכל החקיקה – גם בסעיפים הבאים, ולא רק בסעיף ההגדרות – נותנת תמונה מלאה ומכשירה קרקע שתאפשר את הדבר הזה.

למעשה, מה שאתה אומר הוא שעלול להיווצר מצב שלמרות החוק הזה, אם זה לא יהיה משתלם לאותם אנשים, לא יהיו כאלה.

ודאי, זה כלכלי. אבל, המטרה שלנו לגרום לכך.

מיכל מחברת הוט, האם תוכלו היום לרשת את המדינה בשירות כמו 144 בעקבות החוק הזה?

תהיה לי הערה נוספת. אגב, אני חושבת שגם חבריי יצטרפו אליי. החוק הזה קובע שמפעיל תקשורת שעד עכשיו לא רק היה יכול, אלא היה חייב להפעיל מוקד שירות טלפוני, צריך בשביל זה פתאום רישיון נוסף. לדעתי, זה עניין שאנחנו נתקן בהמשך, כי אני חושבת שמפעיל תקשורת זה שירות נלווה, והחובה שלו להפעיל מוקד שירות טלפוני צריכה להיות אינהרנטית ליכולת שלו ולרישיון שלו. לדעתי, הרישיונות האלה אמורים לשרת – תיקון החקיקה הנוכחי – רק את מי שמבקש להיות מפעיל שירות כזה שהוא לא בעל רישיון תקשורת. אצלנו יודעים לעשות עלינו הסדרה מספיק טובה, ויש הוראות ברישיון שמתייחסות לעניין הזה.

היום אתם נותנים את השירות הזה?

כבר היום אנחנו יכולים לעשות את זה בעצמנו, חייבים להפעיל מוקד שירות טלפוני. יכולים לעשות את זה בעצמנו או באמצעות אחר. כפי שציינתי, עושים את זה כיום באמצעות חברת בזק שאכן יש לה את היכולת והנוכחות לעשות את זה. היינו שמחים שתהיה תחרות.

זה מה שאני שואל, האם הסעיפים האלה פותחים את התחרות?

אני אמרתי את דעתי שצריך להוסיף את המילה: "טלפוני".

רק להבהיר – אם יהיה כתוב פה "טלפוני", חברה שלא תהיה מסוגלת להקים מוקד טלפוני, אפילו לא תפתח תחרות בתחומים אחרים שהם לא טלפוניה: מדריכים מודפסים וכו'.

מה עם אותן חברות תקשוב?

חייב להכניס "טלפוני".

אז מה אתה מרוויח?

אני רוצה תחרות ל-144. אם בדרך אני אעשה גם תחרות בדברים אחרים, במיילים, דרך האינטרנט, אין לי בעיה.

אדוני, חבר הכנסת כהן, אתה היית בחוץ כשהיתה לי הערה חשובה.

לא שאלתי אותך. תאמין לי, אני בודק פה. אני רוצה שאנחנו נדבר פה באותו ראש.

אמנון, היתה כבר הצבעה על 1 ו-2.

בסדר, לא קרה כלום. אנחנו רוצים שהחוק יצא טוב. אם החוק לא פותח לי תחרות אז לא עשיתי כלום בזה. אני צריך שתהיה לי גם תחרות טלפונית.

חבר הכנסת כהן, אתה לא יכול לחייב בחקיקה, גם אם תנסה לחייב- - -

לא מחייב, אני צריך לתת פלטפורמה.

זה לא מה שהתכוונתי להגיד. התכוונתי שאתה לא יכול לחייב משקיע עסקי - - -

פלטפורמה יש.

לא, אתם לא אומרים שיש פלטפורמה למרכזייה שיכולה לפתוח שירות טלפוני חדש. אם בנוסף הוא רוצה לתת שירות אינטרנט, או שירות כמו "דפי זהב", בשמחה. נציגת משרד המשפטים, אם את אומרת שזה נותן את המענה אז אני רוצה לדעת.

אני רוצה להבהיר שהצעת החוק הזאת באה לשרת תכלית של פתיחה לתחרות. הצעת החוק לא יכולה לחייב, וגם אדוני לא מנסה לעשות את זה, מישהו, כלשהו, לבוא ולתת את השירות. כל מה שהוא יכול לעשות - - -

לא. אני רוצה שהשוק ייפתח, לתת לו דרך.

אתה מאפשר בחוק הזה לכל מי שרוצה. אפשר להגיד לכולם: יש כאן באר שתייה, תבוא תשתה. אבל, אי-אפשר להכריח מישהו לשתות. זה מה שאני מבין.

נכון, בדיוק. זה מה שאני מנסה להגיד. לכן, אדוני, אם אנחנו כבר יוצרים פלטפורמה כזאת שהיא רישויית שהיא באה להסדיר את אותם אלה שבאים לבאר לשתות, ואומרים: לא כל אחד יכול לבוא לבאר הזאת, אלא אתה צריך להיות, קודם כל, גורם שעומד בתנאים שמשרד התקשורת קובע לעניין מי שיכול לתת שירותים כאלה, לרבות, אגב – ולא דובר פה על החשיבות של אבטחת המידע, לדוגמה, לראות שאותו גורם שבא לבאר הוא גורם נאמן והגון. עדיין השאלה, האם אדוני בזה שהוא רוצה לאפשר את אותה תחרות, רוצה גם להגביל אופציות אחרות?

לא מגביל, לא. גם וגם.

אם אתה כותב "טלפוני", אתה מגביל. כי מי שלא יוכל להרים מוקד טלפוני לא יוכל לספק באמצעים אחרים. אתה רוצה לקבוע תנאי סף מאוד גבוה.

שאלת שאלה, ואני אסבר את אוזנך. יש כרגע בג"ץ נגדנו - - -

לא, לא. אדוני, מה שאני מציע – היות והחוק טרם הסתיים, ואני מניח שיהיו עוד ויכוחים בדרך, ואני מעריך - - -

אני אבקש לגבי ההצבעה ההיא, שיהיה דיון מחדש על הסעיף הזה.

רגע, אנחנו עשינו כרגע על (א) ו-(ב).

לא עכשיו. בהמשך, בדיון הבא.

אז תשאיר אותו פתוח.

היות וזה הוצבע, זה בעייתי.

בדיון הבא ניתן יהיה לדון מחדש.

אתה יכול לבקש רביזיה.

אתה יכול לבקש, ובדיון הבא - - -

אוקיי, בסדר גמור.

אדוני היושב-ראש, אם אפשר ברשותך מילה אחת לחבר הכנסת כהן, כי הוא לא היה בחדר.

לא, לא. אני מצטער, אני לא מוכן כרגע. אני רוצה לסיים את הדיון הזה.

אנחנו כרגע הצבענו על תיקון סעיף 1(א) ו-(ב). חבר הכנסת המציע רוצה לשנות, יגיש בקשה.

אני עוד לא יודע. אה, אוקיי, בסדר.

הוא ישקול, הוא ישקול.

אם תחליט להגיש בקשה לרביזיה, בפתיחת הדיון הבא אפשר לקיים על זה דיון מחודש.

חבר הכנסת כהן, מאחר ואנחנו אמורים לפרסם את הבקשה לדיון מחדש בסדר-היום, תודיע לנו.

ודאי, ודאי.

רבותי, אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:10.>