PAGE
30
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
02/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 223 >
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ז' בטבת התשע"ב (02 בינואר 2012), שעה 10:30

<מעורבות השלטון המקומי בקליטת העלייה - ישיבת ועדה מיוחדת בשיתוף סגני ראשי רשויות>

חברי הוועדה: >
דני דנון – היו"ר

דני בן סימון

ליה שמטוב

מרינה סולודקין

>
השרה לקליטת עלייה - סופה לנדבר

חוה ורניק - עוזרת המנכ"ל, המשרד לקליטת העלייה

חגי מן - יועץ בכירה לשרה, המשרד לקליטת עלייה

גנאדי רולבורד - יועץ לשרה, המשרד לקליטת עלייה

חנה קורן - מנהלת אגף בכירה לעידוד עלייה ותושבים חוזרים, המשרד לקליטת העלייה

אריה קורת - מנהל אגף בכיר לקליטה בקהילה, המשרד לקליטת העלייה

ד"ר שני פייר - מנהלת תחום בכיר לחינוך, המשרד לקליטת עלייה

חביב קצב - סמנכ"ל דיור, המשרד לקליטת העלייה

מיכל ביאז - ראש ענף רשויות, המשרד לקליטת העלייה

אלעד סון - דובר המשרד, המשרד לקליטת העלייה

ישראל שוורץ - סמנכ"ל אגף אכלוס, משרד הבינוי והשיכון

ריבה אביעד - מנהלת האגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך

מאיה שריר - מנהלת אגף לקליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

דפני מושיוב - מפקחת ארצית- קליטת עלייה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

רני טריינין - סגן יו"ר ההנהלה, ממונה קליטה, הסוכנות היהודית

מקסים אוקנין - סגן ומ"מ ראש עיריית ערד, מרכז השלטון המקומי

רזיאל אחרק - סגן ראש עיריית ראש העין, מרכז השלטון המקומי

אלי דלל - סגן ומ"מ ראש העיר נתניה, השלטון המקומי

אורי בוסקילה - סגן ומ"מ ראש עיריית בת ים, מרכז השלטון המקומי

מארק בסין - ראש מועצה מקומית בני עייש, יו"ר ועדת קליטת עלייה במרכז השלטון המקומי

מיכאל חרל"פ - סגן ראש העיר מודיעין, מרכז השלטון המקומי

רוזיטה ברלין - מחלקת קליטה, עיריית מודיעין-מכבים-רעות, מרכז השלטון המקומי

אירנה גנין - חברת מועצה בעיר בת-ים, מרכז השלטון המקומי

עו"ד רות דיין מדר - מנהלת תחום חברה, ממונה קליטה, מרכז השלטון המקומי

משה חזות - סגן ראש עיריית יבנה, מחזיק תיק קליטה, מרכז השלטון המקומי

ד"ר בוריס סידלקובסקי - סגן ראש עיריית קריית שמונה, מרכז השלטון המקומי

חן ינקוביץ-עזרא - מנכ"לית פורום סגני ראשי ערים, מרכז השלטון המקומי

מאשה נוביקוב - סגנית ראש עיריית ירושלים, מחזיקת תיק קליטה, מרכז השלטון המקומי

ורה סגל - רכזת קליטת עלייה, עיריית בני ברק, מרכז השלטון המקומי

אליסה פריד - רכזת קליטת עלייה - מועצה מקומית אפרת, מרכז השלטון המקומי

רומן פרס - סגן ראש עיריית יוקנעם עלית, מרכז השלטון המקומי

יוסף שפושניק - סגן ראש העיר נצרת עילית, מרכז השלטון המקומי

לב ברדני - מנהל מחלקת עלייה וקליטה בעיריית אשקלון, השלטון המקומי

ארקדי פומרנץ - סגן ומ"מ ראש העיר מעלות תרשיחא, מחזיק תיק קליטה מרכז השלטון המקומי

ד"ר אברהם נגוסה - מנכ"ל מכנף דרום לציון, נציגי ארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה בפרויקט הלאומי האתיופי

ד"ר חיים - ויטלי בן יעקב - ראש הנציגות בישראל, קונגרס הארגונים היהודיים הדתיים - הוועד היהודי

איציק הלמן - יו"ר איגוד יוצאי ברה"מ ב"ש והנגב ומנכ"ל עמותת וטרנים ארצית, איגוד יוצאי ברה"מ בב"ש ובנגב

דניאל אוברמן - סמנכ"ל, ארגון "נפש בנפש"

מישל קפלן-גרין - מנהלת, ארגון "נפש בנפש"

עדי טדלה - ועד מנהל - מרכז רוחני לקהילת יוצאי אתיופיה, ארגוני עולים מאתיופיה

אסתר בלום - מנהלת פרויקטים, מועצת ארגוני עולים

אילה הנדין - עוזרת מחקר בכירה, מכון ברוקדייל

אורית רוזנבך - כתבת רווחה וחברה, "מקור ראשון"

דנה גורדון

ר.כ. חבר המתרגמים
<מעורבות השלטון המקומי בקליטת העלייה - ישיבת ועדה מיוחדת בשיתוף סגני ראשי רשויות
>

בוקר טוב לכולם. אני מתנצל על העיכוב, אנחנו רצינו להמתין לכמה חברים שנמצאים בכניסה, אבל מכיוון שכבר השעון מתקתק אנחנו נתחיל והם יצטרפו אלינו בעוד מספר דקות.

אני שמח לפתוח ישיבה מיוחדת של ועדת עלייה, קליטה ותפוצות, עם נציגים של סגני ראשי רשויות מהשלטון המקומי, בהשתתפות השרה לקליטת העלייה, השרה סופה לנדבר. בפתח דברי אני אומר שאני חושב, אני לא בטוח, שהוועדה ביקרה בכל הרשויות שנמצאות פה, ואם לא אנחנו נשמח לקבל עדכון ולפנות אלי ואל דנה ואנחנו נשמח להגיע לאותן רשויות שבהן לא ביקרנו, אבל אנחנו סיכמנו. לב, שלוש פעמים היינו באשקלון.

תגיע ארבע.

אז אנחנו באמת לא אוהבים לסכם שנה אזרחית, אבל אנחנו כן ראינו, כשעשינו סיבוב ופגשנו את רובכם ברשויות שאתם פעילים בהן, ודיברנו על האתגרים, על הבעייתיות, ואנחנו חושבים שהקשר עם השטח הוא חשוב ביותר. ולכן, בהתייעצות עם מר אורי בוסקילה, שהוא מגיע לפה עוד מספר דקות, אנחנו החלטנו לקיים את הישיבה הזאת, כי אנחנו מרגישים ויודעים כי הכוח של הסגנים והפעילות שלהם בנושא קליטת עלייה, משמעותי ביותר, גם אם לא כולכם מחזיקים בתיק קליטת עלייה. אני מסתכל פה בחדר, רובכם כן. אבל גם יש פה חברים שהם סגנים שלא מחזיקים בתיק עצמו, אבל מעצם היותכם בעלי השפעה ומעורבות ברשות המקומית, אתם מתעסקים עם הנושא ועם הבעיות ועם הצרכים של האוכלוסייה, ולכן אנחנו ראינו חשיבות גדולה מאד לזמן אתכם. ואני חייב לומר שמהסיורים האלה אני כל הזמן למד, וחלק מהדברים אנחנו מצליחים לשנות.

נושא אחד, גברתי השרה, שאנחנו עוד לא הצלחנו לשנות ואני אבקש את תמיכתך, זה הנושא של הגדלת ערים קולטות עלייה, נושא שהוא אנכרוניסטי, שהיום האוצר מגדיר ערים כמו, בלי לפגוע באף אחד מהרשויות, אבל כמו יהוד ורמת השרון כערים קולטות עלייה, אבל כשמסתכלים על האחוזים רואים ערים אחרות שנמצאות ובאמת קולטות עלייה, שלא זוכות להטבות כערים קולטות עלייה. אז אני יודע שיש לזה עניין תקציבי, אבל זה דבר שאנחנו רוצים לקדם כשינוי חקיקה ולעשות צדק. זה בפועל נותן הטבות כלכליות ואנחנו בהחלט רוצים לבוא ולומר לסגנים שאנחנו מאד מאד מעורבים, רוצים את השינוי הזה. לפני מספר ימים הייתי אצל אלי דלל בנתניה, וגם שם פונים אלי עולים חדשים מחבר העמים, מאתיופיה ומגיעים אליכם, לדלתות שלכם, ואני רואה את התפקיד שלנו, כוועדת עלייה וקליטה, נותנים מענה, נותנים שיניים. זה קורה לאט, אבל בשיתוף עם המשרד אנחנו מצליחים לעשות את זה. נמצא איתנו גם מר רני טריינין, סגן יושב ראש הסוכנות היהודית, שאנחנו גם מברכים אותו ואנחנו בהחלט רוצים לראות איך אנחנו נותנים כוח יותר רב לסגנים.
מר בוסקילה, אני משכתי זמן. היום בלילה יש פה פיליבסטר בכנסת, בנושא חוק גרוניס, אז אני ככה מתאמן על הצד השני. אני מברך את ידידי מר בוסקילה שהצטרף אלינו. אני אמרתי בכנס של הסגנים באילת, שאת חלקכם פגשתי שם, שתמיד שואלים את חלוקת הסמכויות בין ראש רשות לסגן ראש רשות, וזה אולי גם נכון, רני, לסוכנות, אני לא יודע, שאתה היית ראש ראשות הרבה שנים, ושיש פה גם ראשי רשויות, ראיתי את מארק ואחרים. אז כשמגיע הסגן שהוא נבחר פעם ראשונה לראש הרשות עם הרבה מאד התלהבות ואנרגיה ואומר – בוא נחלק סמכויות, בוא נראה מה אני עושה ומה אתה עושה. אני רוצה לעזור, לסייע לתושבים שבחרו בי. אז ראש הרשות אומר לו – זה מאד קל. כל מכתב שמתחיל 'אני שמח להודיע לך', אני חותם עליו. כל מכתב שמתחיל 'אני מצטער להודיע לך' – אתה תחתום עליו. אבל לבדיחה הזאת יש מידה רבה של אמת, כי סגנים בהרבה מאד רשויות עושים המון פעילות והמון עבודה שחורה ופותרים המון בעיות של אנשים, ולא תמיד זוכים לכותרות. אבל כמי שגדל במערכת הפוליטית אני מכיר את החשיבות ואת הכוח הרב של הסגנים, ואנחנו רוצים לראות איך אנחנו רותמים את הכוח הזה לטובת העולים החדשים. ואני מאד שמח שאנחנו מתכנסים כאן בכנסת בישיבה מיוחדת.
אני אבקש ממר בוסקילה לשמוע ואחרי זה כמובן כולנו נשמע את השרה, וגם חשוב לשמוע אתכם, דברים ספציפיים שאתם רוצים שאנחנו ככנסת, לאו דווקא כוועדה, כי גם אני וגם השרה וגם ליה בקואליציה, וגם מרינה כחברה מאד פעילה בוועדה, אין שמאל וימין בנושא הזה, אין אופוזיציה וקואליציה, כולנו נשמח לקדם דברים שתרצו לעלות בפנינו. בבקשה, מר בוסקילה.

ראשית בוקר טוב, אני מתנצל מראש על העיכוב. אני רוצה ראשית לברך את יושב ראש הוועדה, את ידידי מר דנון, דני, שבאמת לאחר הפגישה שלי איתו, עם מספר מחברי ההנהלה שלנו של פורום הסגנים, הוא נענה מיד, באופן מיידי לזמן דיון כזה שפורום הסגנים יהיה חלק בלתי נפרד ממנו, ולכן אני בראש דברי מביע על זה תודה והכרת טובה שלנו, של פורום הסגנים, בנושא הזה.
אני אולי אפתח ואומר שפורום הסגנים, למי שעדיין יש לו את החסר הזה והוא עדיין לא מכיר ולא יודע מה זה בדיוק פורום הסגנים, אז פורום הסגנים שלנו מונה למעלה מ-400 סגנים, ממלאי מקום, כמובן גם סגניות, ממלאות מקום, אין אצלנו הדרה, יש אצלנו רק העצמה בנושא הזה.

אפרופו הדרה, הצטרפה מנכ"לית הפורום.

כן, אז אין סיכוי שאצלנו יש הדרה.

מתוך 400 – כמה מחזיקי תיק קליטה?

יש לנו, ממה שרשום וממה שקיבלתי עדכון מחן, יש לנו למעלה מ-35 סגנים שהם מחזיקים בתיק הקליטה בפועל, זאת אומרת שיש להם גם את התקציב, גם האצלת הסמכות של ראש הרשות. הפורום שלנו מאגד בתוכו פסיפס של כל הסקטורים בכנסת. זה כולל את כל המגזרים, ממש 120 חברי כנסת, לנו יש מארג שלם של סגנים ונכנסה גם עכשיו איתנו, יש לנו פה מספר סגנים שהם מכל הארץ, הם מהווים סוג של מדגם של סגנים שמחזיקי תיקי קליטה. גם סגנים בעבר, גם סגנים בהווה, שגם הגיעו לכאן. הם מחזיקי תיקי קליטה כי לא כל סגן, יש גם חברי מועצה שמחזיקים תיקי קליטה. זאת אומרת הם לא סגנים בפועל, והם מחזיקים תיקי קליטה. מארק, אני לא צריך להציג את מארק שהוא יושב ראש הוועדה במרכז השלטון המקומי, שאנחנו כמובן עושים שיתוף פעולה מלא עם המרכז לשלטון מקומי, עם שלמה בוחבוט ידידי. יש בינינו חיבור ומתאם וקורלציה מושלמת בתחומים האלה. אבל אני חושב שהסגנים, ועל כך יעידו כולם, מבינים שמי שעומד בפרונט היום בכל תחום ובפרט גם בנושא העלייה זה הסגן. כי כשיש בעיה לעולה חדש, בין אם זה מחבר העמים, בין אם זה מאתיופיה, בין אם זה מהקהילה הפרנקופונית – הם פונים אל הסגן, הם מגיעים אל הסגן, הם מגיעים אל חבר המועצה, הוא הכתובת. ואם אנחנו מדברים על בעיות שקיימות, ואני מניח שהיום חברים שלי שנמצאים פה גם מהדרום, גם מהצפון, גם מהמרכז, נמצאים פה ממש מכל הארץ, הם יאמרו, כל אחד גם יאמר גם את האינסרטים, כל אחד יאמר באמת מספר, כמובן כפי מה שאתה תוכל לאפשר לנו.

אבל המטרה שלנו דני וגברתי השרה, המטרה שלנו לייצר סוג של איזו אמירה. אין לנו עניין לבוא ולהטיח ביקורת, זה לא מעניין את אף אחד. אנחנו רוצים לעשות סוג של העצמה, סוג של אינטראקציה, לראות איך אנחנו יכולים לעשות מהלך שמייצר חיבור, שיתוף פעולה והנגשה של המשרד, ואני אומר את זה לא בגלל שאת יושבת כאן. אני חושב שבשנים האחרונות ובפרט בתקופה שאת נכנסת והייתי גם בפגישה עם המנכ"ל שלך, עם דימטרי, איש שמגיע מהשטח המוניציפאלי, מהשדה המוניציפאלי, אדם שמכיר את התחום, אדם שחי את התחום ואני חושב שבתקופה הזאת באמת נעשים דברים בצורה קצת יותר רצינית ויותר מעשית, אבל אני חושב שמהמטרה המרכזית פה ---

המילה הזאת קצת מפריעה לי. אני חושבת שנעשה הרבה יותר ממה שנעשה בכמה קדנציות במשרד הקליטה.

תיכף ניתן לגברתי השרה להתייחס.

אני חושב שתמיד זה ---

אתה לא בציונים.

לא, לא. אנחנו רוצים להביע באמת שיקוף של השטח. אין ספק, אני אומר את זה בצורה ברורה, גברתי השרה, אין ספק שבשלוש השנים האחרונות יש כתובת הרבה יותר ברורה, זה הכי חשוב.יש כתובת, יש שיח, מדברים עם אנשים, הדברים מגיעים לידי הבשלה, מה שבעבר היה קצת יותר מסובך, קצת יותר מורכב. אתם מנגישים את המשרד שלכם. אין לי ספק אבל, ואני משוכנע שגם נמצאים פה נציגים שונים גם ממשרדים שונים, כי יש פה אינטראקציה בין מספר משרדים שיש בעיות מסוימות גם בנושא של חינוך, ואני משוכנע שנמצאים פה ממשרד החינוך. יש פה המון המון גופים שמייצרים את הדבר שנקרא קליטת עלייה ואני חושב שאם נשתמש במושג של מכבי תל אביב – שחקן פיווט זה משרד הקליטה, שהוא זה שמרכז, שהוא אמור לשכלל את כל הנושאים האלה ולהביא אותם לידי ביטוי.

אני מדבר בצורה מאד כללית, כמובן אחרי זה נאפשר דיון גם לחברים שלי מפורום הסגנים, שהם יביעו את העמדה שלהם, את האמירות שלהם. אני רוצה אבל גם משפט אחד לסיכום, כי אני מאד מקווה ואני משוכנע דני, שאתה תדע לייצר גם מה שנקרא Bottom line - שורה תחתונה, עם מה אנחנו יוצאים מכאן, מעבר לשיח הגדול הזה. אני חושב שהדבר החשוב ביותר שנוכל לייצר מכאן, זה לתת מענים הרבה יותר רחבים להרבה הרבה בעיות שקיימות בכל המגזרים, ובפרט, אני אומר את זה, ובפרט, ואני אומר את זה בצורה הכי ברורה, ובפרט גם בעלייה האחרונה, המבורכת שהגיעה מהפלשמורה, יוצאי אתיופיה, עם כל מה שקשור במוקדי קליטה בכל התחומים האלה.

תודה רבה מר בוסקילה. גברתי השרה, אני רוצה ---

לא, לא, אני בהבדל מכל הישיבות שניהלנו כאן אדוני יושב הראש, אני רוצה לשמוע בפורום המכובד הזה, קודם אני רוצה לברך אותך ולהגיד שבגלל שהמשרד לקליטת עלייה מהרגע שנכנסתי אל המשרד, יש לנו קשר ישיר עם מחזיקי תיק קליטה, אם זה עם סגנים או אם זה עם חברי מועצת העיר. יש לנו קשר ישיר עם כנסת ישראל ועם ארגוני עולים, ואני כאן, וב-9 בחודש יש לנו פורום שאני חושבת שהפורום הזה לא היה קיים. רק בזמן שנכנסתי למשרד אני אמרתי - הדלת פתוחה, זה לא רק במילים, ובגלל זה אנחנו עושים ימי עיון וב-9 בחודש, אנחנו גם מזמינים אותך, אם תרצה בבקשה. יום עיון למחזיקי תיק קליטה. מארק יודע, הדלת שלי פתוחה לא במילים, אלא בקשר קונסטרוקטיבי ביותר ואני ראיתי כאן את הנקודות. חבל שלא נפגשנו איתך, יכול להיות שאתה לא מחזיק תיק קליטה, אבל אני כן אחדש כאן דברים.
אני רוצה קודם לשמוע את מחזיקי תיק קליטה, עם איזה בעיות הגיעו, אם הגיעו, ובאיזה בעיות פנו אלינו ולא פתרנו אותן, בגלל שיש לנו במה, במילה עדינה מאד – להשוויץ, בגלל שהמשרד עשה שינוי ואני רוצה להדגיש - אני לא שרה של יוצאי מדינות חמ"ע, אני שרה של כולם, גם של-,

ממה?

לא, היה שם איזה טקסט שכך הבנתי, יכול להיות ---

ממש לא.

לא. אז אני אומרת לך, זה שיש עלייה של פלשמורה גם עשיתי משהו למען הדבר הזה. אני הייתי באתיופיה, אני גרמתי לזה שראש הממשלה קיבל החלטה והחלטה אמיצה, ואני גם היום פועלת עם חברים בממשלה להגדיל את המספר של יוצאי פלשמורה שמגיעים לכאן. אמנם במסמך שחתום על ידי הממשלה ובאישור של הממשלה, המספר השנה יותר קטן ממה שהיה שנה שעברה. בסוף שנה אנחנו העלינו ב-300 יוצאי פלשמורה יותר ממה שהתחייבנו, אבל פה לא דבר להתחייב, פה דבר לקלוט אותם בצורה כזאת שהמחנה ייסגר והם ירגישו שלמי שהמדינה לא ידעה להגיד לא, ולא כן, הם זכאי כניסה למדינת ישראל ויגיעו לכאן. ובגלל זה תרשה לי לשמוע.

בהחלט.

ואחר כך אני אתייחס.

אני רק רוצה למקד את הדיון. אנחנו קודם כל מעריכים את העבודה של המשרד ומוקירים. גם של הסוכנות ושל כל המשרדים שנמצאים פה. אנחנו כן רוצים לשמוע, כמו שהשרה הציגה, מהנציגים, גם מחזיקי תיק קליטה וגם שלא, איזה כלים אתם רוצים מאיתנו – גם מהכנסת, גם מהממשלה, להעצים אתכם, או לתת לכם יכולות, הן מבחינה חקיקתית, הן מבחינות אחרות, לסייע יותר לקליטת עלייה. אם יש דברים שאתם רוצים להעלות, אז בבקשה.

בוקר טוב לכולם.

אם תוכלו כולכם להזדהות לפרוטוקול בבקשה.

אוקי, מקסים אוקנין, סגן וממלא מקום ראש עיריית ערד ואני לראשונה וממרומי גילי המופלג, לראשונה אני נמצא באחת הוועדות החשובות ואין לי שום טענה ומענה. ערד היא דוגמא, אות ומופת לקליטת עלייה מכמה היבטים. ראש הרשות שלנו היא עולה חדשה שנבחרה לפני שנתיים בבחירות מאד מיוחדות ועם הצלחה מאד מאד גדולה, ואין כמו ראש רשות שהיא עולה חדשה בעצמה, שמטמיעה את כל יישום, או את כל חזון הציונות בלהביא את הקליטה הלכה למעשה. בשנתיים האחרונות קיבלנו מענה, אני חושב, אני לא מחזיק תיק קליטה אבל אני ממלא מקום ראש העיר. ראש העיר היא מחזיקת תיק הקליטה. אנחנו בשנתיים האחרונות קיבלנו מענה לאורך ולרוחב בכל מה שקשור לקליטת עולים. ערד היא עיר קולטת עלייה בכל המובנים. למעלה מ-45% עולים חדשים. לפני כשני עשורים ערד הכפילה את מספר התושבים ---

מה המספרים?

אנחנו מדברים על 28,000 תושבים, 45% מתוכם הם עולים חדשים.

כמה מסתננים יש היום בערד?

זה לא עולים.

אני יודע. אני חייב לומר, רק בחודש האחרון, השרה וכל מי שפועל לקליטת עלייה, הגיעו כמעט כפול מסתננים מעולים למדינת ישראל, וחלקם הגדול הגיע אליכם.

כבוד יושב הראש, לשמחתנו כמעט הפסיקו להגיע אלינו. אנחנו הצלחנו למגר את התופעה המאד מאד קשה הזו. אנחנו הקמנו בראשות ראש העיר, לפני כשני וחצי מטה מאבק בעניין והצלחנו גם עם עזרה של המשרד לביטחון הפנים ויחידת עוז, כדי שלא המסתננים, הם ממש לא מסתננים, הם לא פליטים, הם מסתננים. הם משפרי איכות חיים. הייתה לנו בעיה מאד מאד קשה ולשמחתנו, הבעיה לא התפוגגה, אבל היא לא משהו שאנחנו יכולים להתעלם ממנה, אבל אנחנו יכולים לחיות איתה בשלום ואנחנו עדיין מבקשים חזור ממשלת ישראל לקבל החלטה בעניין. נכון שיש התקדמות של הגדר, אבל כבוד יושב הראש, אני לא רוצה לסטות מן העניין. הבעיה קיימת, היא לא כמו שהיא מצטיירת. הם רואים את המקום הטוב יותר באשדוד, תל אביב, מרכזי החיים שלהם בעיקר.
אני רוצה להמשיך בעניין של הקליטה. שוב, ערד לפני כשני עשורים הכפילה את מספר התושבים תוך מספר שנים מאד קטן. תוך שלוש שנים הגיעו 10,000 עולים. ערד הייתה 10,000 תושבים וערד הכפילה את המספר. העיר ידעה לקלוט אותם במשפחות, כמשפחה קולטת משפחה. ההעמסה שהייתה על מערכת החינוך, מערכת הרווחה, העיר יכלה לעניין הזה, קיבלנו סיוע מאד גדול ובשנתיים האחרונות אנחנו באמת מקבלים סיוע בכל מה שקשור לחיי תרבות, לחיי חברה. יש לנו אמנים ברמה בין לאומית, יש לנו ספורטאים ברמה בין לאומית ובאמת ערד, סליחה על היוהרה, אבל היא אות ומופת לכל מה שקשור לקליטה, למרות, וזה בשולי הדברים, יש לנו באמת בעיה בגיל השלישי. ערד עיר מאד מבוגרת. העולים שהגיעו לפני כעשור או שני עשורים היום מגיעים לגיל גבורות, גיל 70, 80 והצורך בדיור עם טיפול סיעודי הוא משהו שאנחנו נתקלים בו, וערד היא למעלה מ-17% מעל גיל 65. זה מספרים מאד קשים. זה די נטל על מחלקת הרווחה ושם אנחנו רואים שאנחנו צריכים צורך באיזה שהוא סיוע לגיל המאד מאד מבוגר, סוג של דיור שאין לנו. עומדים בתור, כבוד השרה יודעת, היא מכירה את שני מרכזי הדיור, עומדים בתור כדי להגיע לשם. אנחנו נצטרך כנראה בשנה הקרובה איזה שהוא סיוע לגיל המאד מאד מבוגר, שלפחות יסיימו את חייהם בכבוד, וזה מה שאנחנו רוצים.
ואני שוב רוצה קודם כל להודות ליושב הראש וליושב ראש הפורום שהעלה את הנושא הזה. זה נושא חשוב מאין כמותו ואנחנו שמחים שהחברים פה מעלים את זה.

תודה. רומן, בבקשה.

כן, שלום אדוני יושב הראש, כבוד השרה, חברי כנסת. קודם כל אני סגן ראש עיריית יקנעם. זה לא סוד שיקנעם התפתחה והפכה ממה שהיא הייתה לפני מ-20 שנים למה שהיא היום, הרבה בזכות אותה עלייה שהגיעה לשם והיא עיר מוצלחת לכל דבר. ואני עכשיו, כשדיברת אדוני יושב הראש, וגם כשדיברה השרה, אני חשבתי בעצם אנשים שיושבים כאן, אנשי המשרד, ב-20 השנים האחרונות הם עשו דברים, כלומר לא ב-20 שנה, לפני 20 שנה, לפני 15 שנה, עשו דברים, דבר לא ייאמן. הצליחו לקלוט כאן במדינה יותר ממיליון וחצי עולים. תראו לי עוד איזה מדינה בכלל הייתה מסוגלת לקלוט כמות כזו של עולים במדינה בסדר גודל של מדינת ישראל; ובהתחשב במצב שבמדינת ישראל, רק לפני שלוש או ארבע שנים, נדמה לי רק במכללת רופין פתחו איזו שהיא פקולטה שמכשירה אנשי קליטה. כלומר, כל אחד הבין בקליטה וכל אחד התעסק בקליטה וכל אחד שהייתה איזו אבטלה סמויה ברשות מקומית, אז הוא הלך להתעסק בקליטה.

ואני אומר, יושבים פה באמת, אני זוכר, אנחנו עובדים כבר שנים, אריה חביב, ישראל ואנשים אחרים. בעצם במה שמשרד הקליטה עוסק היום, בהרבה מובנים הייתי קורא לזה תיקון עיוותים של הרבה שנים עברו. קליטה, עולים נקלטו. רובם נקלטו באופן יוצא מן הכלל, אבל יש עוד הרבה מה לעשות. יש עוד הרבה משפחות שעדיין צריכים לטפל בהן. ויש עלייה מאתיופיה שעדיין צריכים לטפל בהם, ויש עדיין עלייה מכל מיני ארצות מצוקה ומחבר העמים שעדיין צריכים לטפל בהם. וכאן אני אומר, משרד הקליטה היום ממלא תפקיד מאד מאד חשוב. נכון שיש משרד החינוך ונכון שיש משרד הרווחה, אבל היכולת שלהם כל כך כל כך היום, בהתחשב בכל הקיצוצים התקציביים שהיו לאורך 5-6 שנים האחרונות, היכולות שלהם די הצטמצמו. והיום גם שני פייר, עם נושא החינוך שלה ואני לא רואה פה את שרה כהן, אבל בהחלט משרד הקליטה נמצא היום כמעט בכל תחום של חינוך ורווחה ברשות המקומית.

אני לא מכיר עוד, שוב אני אומר, פורמט עבודה שיש לנו עם משרד הקליטה, שאנחנו לאורך שנים ידענו לבנות אותו עם הדרג הכי בכיר, מהשרה ומהמנכ"ל ומהסמנכ"לים ושיש ימים שאני מדבר עם חביב ועם אריה כמה פעמים בשבוע. אני חושב שזה גם פורמט עבודה שניתן לאמץ אותו בעוד כמה משרדי ממשלה, באמת בלי לפגוע באף אחד.

תודה.

ואני שמח ואני שוב אומר, המשרד לקליטת עלייה, בשלוש השנים האחרונות, הוא בהחלט שדרג את עצמו גם בתחום הדיור. הנושא של קרקע חומה, שזה לצערי לא מתאים ליקנעם מסיבות שאני לא רוצה להרחיב אותן עכשיו, אבל זה בהחלט דבר שיכול לתת מענה ונותן מענה להרבה זכאים שלא יכלו לראות אור בקצה המנהרה.

ולשאלתך, דני מה אנחנו מצפים מהכנסת. אני הייתי אומר שני דברים – נושא ראשון זה להסדיר את הסטאטוס של מחלקות הקליטה כיחידות סטטוטוריות ברשות המקומית, כמוש עכשיו קיבלנו הנחתה של מנהל יחידת הנוער, ככה מנהל קליטה צריך להיות תפקיד סטטוטורי, ולהיות חלק אינטגראלי מהמבנה הארגוני של הרשות.

נו, זו הצעת חוק שאני הגשתי.

יכול להיות. זה נושא אחד. הנושא השני ---

ושל משרד הפנים.

אני חושב שנושא דיור ציבורי, קרקע חומה זה מקדם את נושא דיור ציבורי משמעותית, אבל יש עוד הרבה מגזרים שזה לא נותן להם מענה, ואני חושב שרק כנסת ישראל יכולה פה לקחת יוזמה באמת ולחוקק חוק כדי להבין, אנחנו מדינת רווחה, אנחנו מדינה קולטת עלייה והרחבת מלאי דיור ציבורי זה דבר הכרחי. תודה רבה.

תודה. לפני שניתן למשה חזות, סגן ראש עיר יבנה, יש לי שאלה לגבי קרקע חומה – מישהו אצלו ביישוב יודע על פרויקטים שנבנים עכשיו בקרקע החומה?

מחר אנחנו פותחים את המעטפות. אנחנו נערכנו עם זה למחר, מחר אתם תדעו את הערים שישתתפו ורצו להשתתף, ולא במילים, רצו ויקבלו ממדינת ישראל את כל הנדרש, את כל הנדרש.

אני אשמח לקבל דיווח כי יש לנו ציפיות רבות. אני רוצה לדעת אם יש היענות מהצד השני.

אני לא רוצה עכשיו להביע ביקורת על אלה שלא ניגשו לפרויקט של קרקע חומה, בגלל שאני דיברתי עם כל ראש עיר, אני, סופה לנדבר, השרה לקליטת עלייה, פניתי לראשי ערים גדולות ואמרתי – יש היום אפשרות להתחיל לבנות, מי שרוצה. ומי שלא היה מסוגל למצוא קרקע חומה מסיבה זו או אחרת, היה יכול לקבל אותה באישור הממשלה ממינהל מקרקעי ישראל, זאת אומרת אין היום תירוצים. רק תירוץ אחד – מי שלא רוצה את העולים בעיר שלו – לא ישתתף בזה.

משה חזות – בבקשה.

בוקר טוב לכולם. דווקא אני רוצה, כבוד השרה, חברי הכנסת, אדוני יושב הראש, אני רוצה להמשיך את הקו של רומן שדיבר עליו. לפרוטוקול – משה חזות, סגן ראש עיריית יבנה, אני מחזיק תיק קליטה. אני בא מהשטח, אני מכיר את השטח. יבנה מונה כ-11.5% מכלל האוכלוסייה מהקהילה האתיופית. אני רציתי להגיע לכאן לדבר על כמה דברים. במילה אחת לדבר על אינטגרציה, ולמה אני מתכוון? אני מרגיש שאנחנו צריכים, כל נושא הקליטה צריך לעבור איזה שהוא שלב אחד קדימה, לנוע קדימה ולעשות אינטגרציה בין הוותיקים לבין העולים. היום עולים מוגדרים גם כ-10, 12 ו-15 שנים בקטגוריה של עולים. צריך להוביל מהלך לחבר את הדברים. אני לא מרגיש שהעולים מתחברים עם התושבים, ואני אתן כמה דוגמאות.

קודם כל נושא קייטנות, מספיק עם הגטאות האלה. לא צריך לעשות יותר קייטנות לבני הקהילה, להכניס אותם לגטאות של קייטנות. צריך לשלב אותם בקייטנות הרגילות שנמצאות, שהעירייה עושה ולשלב אותם גם בקייטנות שעושים אותן באופן פרטי. לימודי מוזיקה – הנושא לדוגמא בקהילה האתיופית הוא חלש מאד. צריך להתחיל מעכשיו לשלב את הילדים האלה, לקחת אותם ולהכניס אותם לקונסרבטוריומים שנמצאים בתוך הערים. אם לא נתחיל מעכשיו – הדור הבא לא יצמח לנו, ואני מרגיש שהנושא הזה של מוסיקה לא מתחבר עם בני הקהילה.

ביבנה מה החלוקה בין יוצאי אתיופיה לחבר העמים, בעולים?

בעולים 11.5%. אנחנו 35,000 תושבים, 11.5% הם מבני הקהילה האתיופית. חבר העמים, עוד פעם, זה מוגדר, אבל כ-5%, ניתן לומר. אני לקחתי את המילה אינטגרציה ואני ממשיך אותה. כל נושא סבסוד להעצמה. צריך לקחת את האנשים האלה ולהעצים אותם ולהוציא אותם מהמקומות שהם נמצאים. הכנה לצה"ל, לא צריך לעשות הכנה לצה"ל לוותיקים ומצד אחד לעולים. צריך לחבר את החוגים, את כל החוגים שקיימים בעיר צריך לחבר אותם. מצוקות דיור – זוגות צעירים, זה נושא שכולם בטח מכירים, אבל נושא של זוגות צעירים, עולים חדשים – הוא קריטי היום. נושא של גמלאים, רומן דיבר על זה, הנושא של גמלאים חייב לקבל מענה. דבר חשוב מאד וצריך כולנו לחשוב איך אנחנו עושים.

לי יש רעיון שאני הולך לעשות אותו בעיר עם מתנדבים, זה ניהול תקציבי משפחה. המשפחות האלה לא יודעות לנהל תקציב, נקודה. לא יודעות לעבוד מול בנקים, לא יודעות לעבוד מול אגרת טלוויזיה, הם לא מבינים מה זה. נושא משרדי ממשלה, תשלום סלולר, הם לא יודעים איך להתעסק עם זה. כל נושא תקציב המשפחה צריך לקבל דגשים מיוחדים בקהילות האלו.

הזדמנות שנייה, אני הולך לעוד נושא, זה הזדמנות שנייה. נושא של קורסים לבני 45 פלוס, נושא חשוב מאד. אם רוצים להוציא את האנשים האלה לאיזו שהיא העצמה, זה קורסים לבני 45. ואני לא אומר שלא עושים.

נא לסיים בבקשה, משה.

כן, עוד משפט אחד – הסבה אקדמית. הסבה אקדמית, הנושא הזה חשוב מאד. זה הנושאים שאני רציתי להעלות.

תודה רבה. חברת הכנסת ליה שמטוב, בבקשה. את באת מהתחום המוניציפאלי, אם אני לא טועה.

כן. אני רציתי לתת דוגמא של העיר שלי, נצרת עילית. ומהדוגמא, יכול להיות שממה שאני אספר עכשיו אנחנו פה נסיק איזו שהיא מסקנה. בזמן האחרון הגיעו לנצרת עילית 30 משפחות עולים. כולם צעירים והם עלו דרך תכנית של הסוכנות, תכנית שהעיר קולטת אותם והם מתחילים ללמוד במכללה. במכללת נצרת עילית יש מגמת מיכטרוניקה ואחר כך דואגים להם, לחפש עבודה וכו'. הפרויקט הזה עובד כבר כמה שנים, פרויקט מצוין, אבל מה קורה? לפני כמה שנים הגיעו הזוגות האלה והם התגוררו במשרד קליטה. היה להם יותר קל להיקלט כי הם לא היו צריכים לשלם עבור שכירות וכו', והם גם למדו במכללה. היום הסוכנות מכרה, או משכירים את משרד הקליטה, שם יש ישיבת הסדר ובעתיד רוצים שם להביא את הקיבוץ העירוני. אני דיברתי עם שרנסקי כמה פעמים וגם על 30 המשפחות האלה, חבל. חבל שהעירייה רצה ודואגת להם לשכירות של הדירות. אני אישית לקחתי לעצמי משפחה אחת ודאגתי לרהיטים ולהכל, וזה. משרד הקליטה עושה בימים הראשונים מה שהוא צריך. קופת חולים – רושמים אותם בקופת חולים. בנק- רושמים אותם בבנק, אבל בכל זאת, האנשים האלה נשארים לבד בבית, במיוחד בערי פריפריה שאין כל כך לאן ללכת ומה לעשות.

מה אני מציעה? ופה יש את הסוכנות שיושבים פה. אם עושים כזה פרויקט, יש ישיבת הסדר, יש את הקיבוץ העירוני, תיקחו את המשפחות האלה. זה 30 משפחות. כולם צעירים, שיותר קל להם להיקלט בארץ, שיותר קל להם ללמוד את השפה, ואז לא יהיו גטאות ואז הם בזמן קצר נכנסים לחברה ונקלטים בחברה הישראלית.

תודה רבה. מר אלי דלל, ממלא מקום ראש עיריית נתניה.

תודה ואני רוצה להודות באמת לחבר הכנסת דני דנון, יושב ראש הוועדה, על הטיפול שלו בנושא של קליטת עלייה. אני יודע שהוא מבקר, ביקר בנתניה מספר פעמים כדי לראות את הדברים מקרוב. אני רוצה להודות לשרה על פעילותה בנושא של קליטת עלייה.
נתניה קלטה 65,000 עולים, 50,000 מיוצאי ברית המועצות ו-15,000 מיוצאי אתיופיה. אני חושב שזו העיר הגדולה שקלטה כמות כזאת של עולים ואני חושב שנתניה משמשת כדוגמא ומופת לשילוב העלייה והעולים בעיר. אבל עדיין הנושא הוא רחוק מלהיות טוב. אחד האבסורדים שיושב ראש הוועדה דני דנון דיבר עליהם, זה הנושא של עיר עולים. רמת השרון היא עיר עולים, נתניה לא נחשבת כעיר עולים. אנחנו התכוונו להגיש בג"ץ בנושא הזה, אבל אני יודע שיש איזו שהיא פעילות של המרכז לשלטון מקומי. אנחנו ננסה למצות את התהליכים דרך המרכז לשלטון מקומי. במידה וזה לא ילך אני חושב שאנחנו צריכים לפנות בנושא הזה לצד המשפטי. לא יכול להיות ועם כל הכבוד למשרד האוצר, לא לקרוא לערים שהן קולטות עלייה כמו נתניה, ששליש בעצם מהתושבים שלה נקלטו בשני העשורים האחרונים.

אבל למרות כל הקשיים, ואני חושב שכל אחד מאיתנו או ההורים שלו, היו באיזה שלב עולים חדשים במשך כל הדורות האחרונים, ואין ספק שזה קשיי שפה ותעסוקה, ומגורים וכך הלאה. אבל לדעתי צריך להתעסק ולהתמקד בדור הצעיר, ואני אומר את זה גם מתוך ניסיון אישי. אני חושב שאם אנחנו ניקח את הדור הצעיר בגיל הרך וניתן לו את כל התנאים, אנחנו לא נבנה פה לא וונדליזם ועוד דור מצוקה. וזה לדעתי הדבר שאני מצפה מהכנסת. אני חושב שצריך לתת לדור הצעיר את כל התנאים, כי לא יכול להיות שילד שסיים את בית הספר ורוצה צהרון או איזה שהוא חוג, אז הוא צריך ללכת למתנ"ס ואולי כן נותנים לו בחינם ואולי לא. אני יכול להגיד לכם שבנתניה אין ילד שרוצה להיכנס למתנ"ס או לחוג שיש לו בעיה כספית – שהוא לא נכנס. אני לא יודע איך זה בשאר הערים. אבל, אני חושב שהמדינה, הממשלה, צריכה לקחת את הדור הזה, כי ילד שמסיים בשעה 12:00 או בשעה 14:00 והולך הביתה – אין לו מה לעשות בבית. אין לו מחשב, אין לו שום דבר, אין לו תמיכה, ההורים לא נמצאים בבית, אין לו גם ארוחה חמה. צריך את הילדים האלה להחזיק כמעט בתנאי פנימייה, עד השעה 18:00, יחד כמובן עם ילדים, וזה יכול להיות יוצאי אתיופיה או יוצאי ברית המועצות, או של השכבות החלשות. אני בכלל לא עושה פה שום הבדל. לקחת את הילדים האלה ולתת להם תנאי פנימייה עד השעה 18:00. וכל תקציב שלא יינתן הוא תקציב שמחזיר את עצמו, כי אנחנו רואים מה קורה בסופו של דבר, כאשר הילדים האלה משתעממים בשעות אחר הצהריים או בשעות החופשים.

לכן, צריך לקחת ולהתמקד. תראו, דיברו פה על הרבה מאד תקציבים מכל מיני גופים. נוצר מצב שאפילו גם בחגים למשל, לאותה משפחה יש לפעמים איזה מספר חבילות שנותנים את זה מכל מיני גורמים. זה בסדר, זה על הכיפאק. אבל צריך להתמקד לא בחבילות ולא במתנות ולא בסיוע נקודתי כזה או אחר. ובעיקר בדור החדש, הצעיר, מגיל אפס ועד גיל 18 – שם צריכה להיות ההתמקדות. בשאר הדברים, דרך אגב זה גם עזרה להורים. ברגע שההורים יודעים שהילד שלהם נמצא במסגרת וברגע שיודעים שהילד גם מתחיל לעלות, ותראו, אני מכיר הרבה מאד משפחות בנתניה, שיש להן תלמידים מצטיינים, שהמשפחה הזאת באמת אין לה כמעט כלום, אבל היכולת והמוטיבציה של הילדים היא אדירה. אם אנחנו נעזור לאותם ילדים – זה יהיה פשוט דבר פנטסטי, ויש להתמקד בנקודה הזאת.

אתם משתתפים בבנייה על קרקע חומה?

לא ידוע לי. לא ידוע לי שכן, לא ידוע לי. נתניה נמצאת במצוקה בקרקעות חומות.

תודה לאלי דלל. חברת הכנסת מרינה סולודקין, בבקשה.

אז קודם כל אני מאד מודה לך דני שאנחנו מקיימים את הישיבה הזו וגם לשרה שהגיעה וגם לא מדברת אלא מאזינה, שזה מאד חשוב. אני למדתי הרבה דברים היום. קודם כל אני מברכת מאד את השלטון המקומי שיש פורום של סגני ראשי רשויות, כי אני חושבת שזה מאד חשוב. היה זמן שאני עשיתי פורום של סגני שרים, שזה גם מועיל.

דבר שני, מה שאני שמעתי מהנציג של נתניה, נדמה לי שזה הכי חשוב עכשיו. זה שעות אחרי הצהריים ומאד נכון שהדגש עכשיו לעולים, וזה לא חשוב כמה שנים. עולים, אפילו דור שני, זקוקים לעזרה ובגלל זה כל נושא הבירוקרטיה, שזה לא עולים אחרי 3 שנים, 5 שנים, 10 שנים, זה לא נכון. במדינה שלנו אנחנו יודעים שגם דור שני זקוק בהרבה מקרים לעזרה.

בעוד כמה דקות אני צריכה בגלל שכרגיל בכנסת יש גם נושא של ניצולי שואה, שזה חשוב, אבל אני מאחלת הצלחה.

תודה רבה. ד"ר נגוסה, בבקשה.

תודה אדוני יושב הראש. אני מברך על ההתכנסות הזו. אני חושב שאתה עושה עבודה בקדנציה הזו, באמת שהיא עניינית ואני מאד מברך על זה.

קליטת העולים, אנחנו שמענו מסגני הערים, ראשי הערים. אני רוצה להתייחס מהזווית שלי, כהבנתי והתרשמותי בשטח. אני רואה שבקליטת עולים, נכון, חשוב להתמקד בצעירים, זה מאד חשוב. יחד עם זאת, אני חושב שגם לא צריך להזניח את ההורים, כי בסופו של דבר אם ההורים יבינו ויקבלו סדנאות והסברה כמו שהוא אמר, שגם אם זה ניהול תקציבי או דברים אחרים, אז אני חושב שמצב הילדים והנוער גם יכול להשתפר, ולכן השקעה בנוער, בילדים - זה חשוב, אבל בקליטה יכול להיות 50%. כי חשוב מאד גם לא להזניח את ההורים.

בשטח, מה שאני מתרשם, אין מספיק תכניות חינוכיות לילדים ולנוער אחרי צהריים. הרבה ילדים ונוער משתוללים ברחובות העיר ללא מסגרת וזה יוצר וונדליזם והילדים והנוער חשופים לערכים לא מקובלים שכולנו יודעים. אין מספיק סדנאות להורים, על מנת להעצים אותם, שההורים יהיו שותפים במעורבותם במערכת החינוך של ילדיהם, וגם בקליטה חברתית בשכונה שלהם או בערים שלהם. ולכן, אין מספיק, אני נזהר, אין מספיק סדנאות. יש ערים שאין בכלל, אבל אין מספיק סדנאות להורים. אין מספיק תכניות חינוכיות לקשישים. הקשישים שמעבירים את זמנם תחת העצים וגנים, והיה אפשר לשים אותם בתכניות חינוכיות שאפשר להעסיק אותם ולחנך אותם גם.

למוקדי הקליטה להבנתי ולהתרשמותי, אין מספיק תקציבים למוקדי הקליטה. מוקדי הקליטה לפעמים הפכו להיות מלכוד הקליטה, כי העולים, המערכת העירונית שולחת אותם למוקדי הקליטה. אומרים להם – יש לכם מוקד קליטה – תלכו.

לסגור אותם?

אני לא אמרתי.

לסגור אותם?

אני לא אמרתי, כבוד השרה. אני אומר – אין מספיק תקציב לענות לדרישות. אני אומר את הדברים האלה. ואנחנו רואים בערים הרבה גנים, רק יוצאי אתיופיה. ולכן, מעל 17 בתי ספר כמעט 90%-80% יוצאי אתיופיה. פה נכשלנו בקליטת עולים ואינטגרציה של עולים בחברה הישראלית. ולכן יש כישלון ולכישלון הזה אנחנו חייבים למצוא את הפתרון.

אנחנו יודעים שהרבה ילדים לא משולבים בחוגים, כי להורים אין מספיק כסף לשלם. אז לערים אין תכניות כדי לעזור. ולכן חשיבות רבה לאינטגרציה במקומות היכן שהם גרים, בשכונות שלהם, במתנ"סים, במינהל קהילתי ולזה אין מענה עד עכשיו. ולכן אני אומר, אני מודה על המעשים, על כל המאמצים, אבל אנחנו לא הצלחנו. יש כישלון, בואו נלמד מהכישלון ונתקן את הדברים האלה.

יש לי שאלה אליך, ד"ר נגוסה, יש סגן ראש עיר יוצא אתיופיה? אני יודע שבראשון לציון יש חברת מועצה.

יש בקריית גת.

בקריית גת יש סגנית, נכון, שלומית. וחוץ משלומית יש עוד? מחזיקי תיק קליטה? שלומית בקריית גת היא מחזיקת תיק קליטה, נכון?

נכון, נכון.

לא, לא, זה הבחור הזה מהקווקז.

אני מדבר פה גם אם עולי אתיופיה יחזיקו בתיקים, אם אין תקציב הם לא יכולים לפתור את הבעיות. חשוב מאד התקציבים. אני חושב שיש סגני ערים ---

לא, לא, אני לא בא אליך בתלונה. אני רואה שיש פה משהו, אני מתסכל פה על החדר, על הסגנים יוצאי חבר העמים וזה צריך להיות כך, הם באו וגדלו מהאוכלוסייה והם נותנים היום יחס לאוכלוסייה והם מכירים את הבעיות. היום העובדה שאין מקרב יוצאי אתיופיה אפילו סגן אחד שמחזיק תיק קליטה, זה אומר דרשני לכולנו. זאת אומרת זה לא אליך, זה לכולנו.

עובדים בכלל, למה סגנים? בכלל עובדים בכל הרשויות תשאל כמה עובדים בערים שלהם.

לא, לא, לגבי עובדים ברשויות עשינו תיקון לחוק ואנחנו עושים מעקב אחרי החוק הזה ואנחנו נמשיך לעשות מעקב ואני מאמין שאנחנו נראה כן שיפור במספר העובדים ברשויות ובמשרדי הממשלה. תודה ד"ר נגוסה. מר מיכאל חרל"פ, ממלא מקום ראש העיר מודיעין, בבקשה. רק חבר הכנסת בן סימון, בוא תהיה לימיני. זה יהיה לך קשה להיות לימיני, אבל אתה תהיה לימיני.

אני מעדיף אם אפשר מקום אחר. אני רוצה ליד השרה, האם אפשר? אני מוכן פה.

נביא לך כסא לפה, אחרי זה תגיד שיש פה אפליה.

אגב, יש אפליה.

כן, הדרת השמאל אולי.

מיכאל חרל"פ, בבקשה.

שלום. קודם כל אני מודה ליושב הראש ולשרה ולאורי על היזמה המבורכת הזאת. אנחנו בעיר שלנו, מודיעין-מכבים-רעות, אני משמש כממלא מקום ראש העיר, אנחנו מגדירים את עצמנו כעיר קולטת עלייה. זה מתחיל כמובן בראש העיר עם החזון שלו, עם כל מה שהוא רוצה לתת לעולים החדשים, ואנחנו נותנים הרבה. אנחנו נותנים הרבה. אנחנו גם פותחים אולפנים על חשבוננו, יש לנו גם בשעות אחרי הצהריים פעילות מאד מאד נרחבת לילדים. מי שרוצה להשתתף מהעולים החדשים על חשבון העירייה. אנחנו עושים דברים נפלאים ביותר לטובת העולים החדשים שנקלטים אצלנו ואפשר להגיד שכבר כמה אלפים טובים של עולים ---

רגע, כמה תמיכה של משרד הקליטה במודיעין?

במודיעין. זה בדיוק הבעיה.

במודיעין, סליחה.

ופה זה בדיוק הבעיה.

כמה? אתה יכול להגיד את הסכום?

עשרות אלפי שקלים בודדים.

סכום בשקלים, כמה ב-2011?

זה מגיע ל-20,000, 30,000, 40,000 שקלים.

זה מודיעין עילית?

לא, מודיעין לא עילית.

וזו הבעיה המרכזית שלנו. אנחנו בהנחיה גם של ראש העיר וגם כחזון של ראש העיר, אנחנו החלטנו ---

כמה עולים הגיעו בעשר השנים האחרונות למודיעין?

הגיעו. מדי שנה מגיעים עשרות משפחות.

מה זה עשרות משפחות? כמה?

רגע, סליחה, המשרד יכול להגיד לנו בדיוק כמה עולים הגיעו וכמה התקציב, אתם יודעים את זה.

אנחנו יודעים, בוודאי שאנחנו יודעים.

אז בואו תגידו לנו, אריה, מה המספרים.

מה רשום אצלך אריה, אתה שולט במספרים. אלינו מגיעים עשרות עולים, עשרות משפחות מדי שנה ואתם יודעים את זה, ובכל זאת הסכום התקציבי שמגיע אלינו הוא לא פרופורציונאלי, ולכן אנחנו מהתקציב ----

לא, הוא פרופורציונאלי לפי מספר העולים שמגיעים לעיר.

אני מוכן לשבת אחרי זה ולבדוק את זה.

אני מבקש עד סוף הישיבה לבקש מאריה שייתן לנו את הנתון לגבי מודיעין. היינו בסיור בעיר, הנתונים ידועים ונוכל לשמוע אותם. בבקשה.

נכון, נכון. אז זה הדבר היחידי שאנחנו מבקשים. אנחנו מאד מברכים על שיתוף הפעולה הפורה עם משרד הקליטה. הוא שיתוף פעולה פורה, מצוין ומוצלח. אנחנו רק רוצים כל הזמן להרחיב אותו ולהרחיב אותו לטובת העולים החדשים. אנחנו גם עושים דבר מאד, גם על פי ---

הדיור, כשדיברתם על דיור של דירות קטנות, זה מתקדם?

זה מתקדם גם כן, אבל בקצב ---

כי זה יכול למשוך עולים חדשים.

נכון, אבל מתקדם בקצב ---

איפה זה עומד?

אני לא יכול להגיד לך בדיוק איפה זה עומד, אבל אנחנו גם דרך ראש העיר מנסים לקדם אותו בכל הכוח, ואני מקווה שזה ייצא לפועל גם מעורבותו המאד חזקה של ראש העיר בנושא הזה.

יש לנו דבר נוסף פה בעיר מודיעין.

סליחה, מאחר שאמרת שאני טוב במספרים – אז 140,000 שקלים מודיעין קיבלה בשנה האחרונה.

כמה עולים הגיעו?

אנחנו אחרי זה נשב ואנחנו נראה את ה---

הנתונים ---

זה לא לפעילות שוטפת, אוקי, אני מוכן.

מה זה לא לפעילות שוטפת?

השאלה אם התקציב הזה לא למשפחות עצמן, אנחנו מדברים על תקציב לעירייה.

לא, לא, לפעילויות ---

לרשות המקומית הגיע 140,000 שקלים?

זה תקציב ישיר.

זה תקציב ישיר לרשות המקומית.

לא קיבלנו.

מה לא קיבלתם?

אנחנו מוכנים לבדוק את זה שוב.

מה זה לא קיבלתם? אז מה, בדרך זה ---

אולי בירידות מירושלים.

אנחנו נבדוק. דבר נוסף, יושב ראש הוועדה, דבר נוסף שאנחנו רוצים, אנחנו בגלל החזון שלנו והרצון שלנו גם לקליטת עולים חדשים, אנחנו קולטים ממרכז הקליטה במבשרת כל יום למערכת החינוך העירונית שלנו, ילדים ממרכז הקליטה במבשרת. ויש שמגיעים אלינו כ-80 ילדים. זה הולך כבר בשנים האחרונות 80, 70, 60. אנחנו קולטים ממרכז הקליטה במבשרת ילדים יוצאי אתיופיה שהגיעו כעולים חדשים, לתוך מערכת החינוך שלנו, העירונית, למרות שהם אינם תושבי העיר. אנחנו רואים את זה כשליחות, אבל גם פה, חלק גדול ממה שקורה אחרי הצהריים עם הילדים האלה ---

יפה מאד. מי משלם על ההסעות האלה?

על ההסעות האלה לא אנחנו משלמים, אבל מה שקורה, אם יש ---

מי משלם? משרד החינוך?

משרד החינוך. אבל אם יש לדוגמא פעילות אחרי הצהריים בתוך בתי הספר, מנהלי בתי הספר מעוניינים מאד להעשיר את הילדים האלה, ולפעמים חלק מהסבסוד בא על חשבון בית הספר ותושבי העיר מודיעין והמשפחות. אנחנו עושים את זה בשמחה בשנים האחרונות. אנחנו מבקשים ---

רבותי, אני רוצה להגיד, אנחנו מוצלחים מאד במשרד לקליטת עלייה, אבל אני רוצה להגיד כאן, בלעדיות על קליטת עלייה זה לא רק אנחנו. זה משרד החינוך, זה משרד השיכון, עוד כמה משרדים בדרך, גם משרד האוצר וגם ממשלת ישראל. אז אני מוכנה להיות אחראית על מה שיש לי ואני מוכנה לקחת על עצמי עוד יותר, אם תעשו הפרדה בין משרד החינוך והמשרד לקליטת עלייה. זאת אומרת אם כל הכספים שקשורים לקליטת עלייה, ואני ממליצה לך להיכנס למסלול הזה, ייכנסו ישירות למשרד לקליטת עלייה. כל מה שקשור לקליטת עלייה, אם כל הכסף שמאשרים בממשלת ישראל יגיע ישירות אלינו, ואנחנו נחלק את הכספים לחינוך ולבתי ספר ולכל הדברים שנוגעים לעניין של קליטת עלייה, אני אהיה אחראית על הסיפור הזה.

אני רק רוצה להוסיף, כל מה שקשור לחינוך הפורמאלי משרד החינוך מתקצב אותנו. אין לנו טענות. אבל ברגע שעולה חדש או ילד כזה נשאר לפעילות של תל"ן, נשאר לפעילות אחרת בבית הספר, כרצון של ההורים לשתף אותו, אז הפעילות הזאת היא לא מתוקצבת כיום. תודה.

תודה. ארקדי פומרנץ, מגדל העמק, בבקשה.

מעלות תרשיחא, ברשותך.

מעלות תרשיחא, סליחה. איפה החבר שלך, איפה נציג מגדל העמק?

תשאל אותו, תתקשר אליו. כבוד יושב הראש, כבוד שרת הקליטה, חברי כנסת. אני עוד מעט שנתיים בתפקיד כמחזיק תיק קליטה במעלות תרשיחא. דרך אגב לפרוטוקול – ארקדי פומרנץ, ממלא מקום ראש העיר מעלות תרשיחא ומחזיק תיק קליטה בעיר. אני רוצה להגיד כמה דברים על זה שמבחינת משרד הקליטה. אני עובד עם הרבה משרדים ובאמת המשרד היחידי שאני בשנתיים האחרונות, בין היחידים, גם אני אזהר, בין היחידים שבשנתיים האחרונות שאני עובד כשאני פונה – אני מקבל די מיידי את המענה וברוב המקרים חיוביים. אותו דבר אני רוצה גם על הוועדה, שאתה יושב הראש שלה. אני פעם ראשונה השתתפתי אז שאתה נכנסת רק לוועדה. מאז באמת רואים איך הוועדה מתפקדת ואמנם אצלנו עוד לא היית, אבל שמעתי בהרבה ערים שבאמת הוועדה הייתה.
יחד עם זאת, חשוב לי גם להוסיף מבחינת פורום סגנים משהו שהייתי רוצה אולי לבקש מהפורום, שבעתיד, כשאנחנו עושים כל מיני כנסים, להזמין גם כן ממשרד הקליטה אנשים, כדי שנוכל, כדי שכל הסגנים יהיו משותפים ויידעו על הבעיות, ואז דרך האינטראקציה הזאת יוכלו להעביר את זה הלאה.

מה שאני רציתי להגיד לגבי הועדה ויחד עם שרת הקליטה ועם ממשלת ישראל, האם אפשר, היום יש תורים לדיור ציבורי, לדיור של פנסיונרים וכדומה. עכשיו, הדיור הזה שקוף, רואים אותו והכל טוב ויפה, אבל יש פה איזו שהיא נקודת בעיה שאנחנו מקבלים המון פניות. בן אדם שלא היה פנסיונר בזמן שהגיע לארץ וגם לא ניגש להירשם בתור – 5-6-7 שנים הוא גר – פתאום הוא נזכר שהוא יכול לקבל איזה שהוא דיור. או שהיה לו איזה שהוא סכסוך עם המשפחה ואז אמרו לו לצאת, ואז בן אדם בא ונרשם בתור, בזמן שהוא הגיע לארץ.

נכון.

ועכשיו, פנסיונר שהגיע לארץ ומחכה כל השנים, יוצא מצב שהוא פתאום נדחה יותר אחורה, שהגיע מהיום הראשון ורשום. עכשיו, אני חוזר שוב, התור הזה הוא שקוף, רק אם אפשר באמת לחוקק איזה משהו שהאנשים האלה שפתאום מחליטים לבוא ולהירשם, שזה לא יהיה מתאריך העלייה שלהם לארץ, כי אותם אנשים שהיו באמת זקנים ופנסיונרים ומחכים בתור 5-6-7 שנים, הבן אדם ההוא היה צעיר והוא עדיין עבד והוא צבר איזה שהוא הון, אני לא רוצה להיכנס לאף אחד לכיס, אבל הוא יכול להשכיר דירה. מה קורה? הוא פתאום בא, אומר חכה, אני עדיין יכול לקבל את הדיור, הוא נכנס ונכנס לפני הפנסיונר שבקושי חי את החיים שלו, את ה-5-6 שנים האלה. כן מקבלים ביטוח לאומי, כן מקבלים פנסיה, אבל מי כמוכם יודעים שזה לא מספיק לפנסיונרים, הם בקושי סוגרים חוטים, קושרים חוטים. אז אם אפשר לחוקק משהו או לבדוק את הנושא הזה, שאלה שנכנסים, החדשים, שלפחות ייכנסו אולי קצת אחורה מאלה שכבר מחכים שנים. אני לא מדבר על אלה שחס וחלילה מחלות כאלה ואחרות, ואז הוועדה ---

אנשים לא אוהבים את מה שאתה, אתה יודע, יש חוק במדינת ישראל. לא חוק, אנחנו במשרד הקליטה נותנים דירות לקשישים ולחד הוריות. חד הוריות – עד 10 שנים בארץ, ולקשישים – עד סוף החיים. ובגלל שבטרום פנסיה חלק מהאנשים שנכנסים למעגל הזה של פנסיונרים, 75% כן רכשו את הדירות. אם 20 וכמה, 25 לא רכשו את הדירות, מובן שזה אנשים שנמצאים במעגל סוציו אקונומי מאד מאד לא פשוט ואם 20 שנה הם נמצאים בארץ ולא רכשו את הדירות, אז מובן שמדינת ישראל, אני בעד שמדינת ישראל תמשיך לתת להם, אם יש אפשרות, את הדירות. ובגלל זה אתה צודק, הם נכנסים לתור לפי תאריך עלייה לארץ, אבל אין מה לעשות.

אבל אז הוא לא היה פנסיונר.

אז הוא נדחה לכמה מספרים, סך הכל לכמה מספרים. הוא לא נדחה הרבה.

אצלנו, אני אגיד לך, אצלנו בעיר, אישה אחת שהייתה שנה שעברה ראשונה, היום היא ב-12.

נו, בסדר.

ב-12 והיא בתור כבר כמה שנים טובות. עכשיו, כל מי שלא היה פנסיונר נכנס. אני באמת אומר שאת צודקת, זה ממש נכון.

ארקדי, אין עם זה מה לעשות.

רק אולי קצת לבדוק את הנושא של מישהו שלא היה פנסיונר ונהיה פנסיונר, פשוט לראות אותם ---

אני לאישה הזאת היום נותנת בחיפה דירה, נכון?

אנחנו לא חיפה, אצלנו יש בעיה גם עם הדיור, זו גם כבר בעיה נוספת.

בסדר, אז היא תעבור לחיפה, תזכה במקום טוב.

תודה. אני רוצה לבקש מנציגת משרד החינוך, ועלו פה גם דברים ממודיעין על בעיות שיש וגם לגבי שיתופי פעולה. מאיה שריר, מנהלת האגף לקליטת תלמידים עולים.

טוב, שלום לכולם. משרד החינוך מתקצב, כפי שאמרנו וגם אמר את זה נציג של מודיעין, את השעות לבתי הספר. גם אחר הצהריים השעות שהן לתושבים חוזרים הן תקצוב של משרד החינוך. גם הסעות. מעבר לכך יש לנו הרבה תכניות עם הרשויות. דבר ראשון אנחנו מעבירים סל קליטה, אגרת חינוך עבור תלמידים עולים בבתי הספר. הכספים האלה עוברים לרשויות. יש לנו מספר תכניות כמו מגשרים, מגשרים דוברי רוסית. זה מיזם משותף, matching עם הרשויות, היה 'קול קורא'. רשויות שהגיבו ועמדו בקריטריונים קיבלו, ואני בדיוק הבוקר תהיתי למה לא ביקשו יותר, כי אנחנו בהחלט בעד הפעולה המשותפת הזאת. אנחנו באמת רואים בה חשיבות רבה מאד.
נושאים נוספים זה תכנית פאקט, שהיא תכנית משותפת לנו ולג'וינט. דווקא ביבנה אנחנו עשינו פעולה עכשיו מאד רצינית בנושא הזה והכנסנו את היישוב החדש, מכספי משרד החינוך. פעולות נוספות זה פעולות יחד עם המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך, קרן מוריה, שנכנסים לרשויות גם בנתניה, גם בפתח תקווה, בת ים, תל אביב. אנחנו בהחלט מודעים לקשיים של תלמידים עולים ושל המשפחות, ובחשיבות של שיתוף המשפחות. הרבה מאד פעולות, ד"ר נגוסה, נעשות גם באמצעות מרכז ההיגוי שעובד בהפעלה של משרד החינוך עם הרבה מאד סדנאות למשפחות של יוצאי אתיופיה. מה עוד השאלה?

בעיות בשיתוף פעולה בין המשרדים. יש לכם שולחן עגול?

יש לנו שולחן עגול עם מנהלי אגפי חינוך ברשויות.

לא, אבל ברמה הארצית.

ברמה הארצית, נציגים, מנהלי אגפי חינוך ברשויות וחלק מהאנשים פה מגיעים, יותר בתחום של החינוך הם מגיעים. ברשות של אבי קמינסקי, יושב ראש מנהלי אגפי חינוך ברשויות, ועמי וינשטין.

לא, אני התכוונתי מול גורמי קליטה. איך האינטראקציה שלכם מולם?

יותר בתחום החינוך, כמו שאני אומרת, מנהלי אגפי חינוך. הנושאים שלנו יותר עוסקים בתחום חינוך ופחות בתחום הקליטה, אבל אנחנו נשמח לכל שיתוף פעולה. כל שיתוף פעולה מבורך.

תודה. רני טריינין, סגן יושב ראש הסוכנות היהודית.

קודם כל בוקר טוב. אני גם יוצא לי פעם שנייה לשבת בפורום של סגנים עם הוועדה וכראש רשות לשעבר ---

הייתי סגן בעברך רני, או רק יושב ראש?

לא, סגן אף פעם לא הייתי, זו פעם ראשונה. על כל פנים, אני חושב שזה באמת קבוצה מאד חשובה גם לשלטון המקומי ובכלל לחברה הישראלית בכל מה שקשור כמובן בקליטת עלייה והיריעה רחבה. אני רוצה לכמה נקודות שעלו פה להוסיף, כי גם בזמן האחרון בשנה, אנחנו כרגע בפתחה של שנה, סיכום שנה קלנדרית. קודם כל יושבת פה השרה, החלפנו גם כמה מילים קודם. היום אנחנו במשא ומתן מתמשך בין הסוכנות ובין משרד הקליטה. יושבים פה אנשים שהם שותפים לזה ביום יום. על מנת לחדד הייתי אומר את השיתוף פעולה, אבל גם את הגבולות בין הסוכנות ובין משרד הקליטה בכל מה שקשור בקליטה, לא בעלייה. עלייה נשארת כולה באחריות של הסוכנות היהודית, עם כל המשמעויות שיש. לשמחתי גם מצטרפת ההסתדרות הציונית לחלקים מסוימים של עידוד עלייה ביבשות שונות, בקהילות שונות בעולם, וזה רק כוח נוסף.
מילה לגבי הפלשמורה. גם לי כמו השרה יצא להיות באתיופיה, בגונדר, ולראות מקרוב. אחד הדברים שהתחדשו בגונדר לעומת כלקח ועל בסיס מסקנות של ניסיון העבר, זה פרויקט של מוכנות. זה פרויקט שבעצם היום חלק גדול מאד ממה שנעשה בעבר במרכזי קליטה, נעשה כבר שם. אני בעצמי הייתי, צפיתי, ראיתי, אם זה לימוד עברית, אם זה הכנה ברמה של מי שדיבר פה על הסלולארי ועל כל הכלים ההכרחיים, הייתי אומר, כתנאי הכרחי לחיי היום יום, זה קורה כבר שם. כמו השרה, גם אנחנו היינו רוצים לראות את הגדלת קצב העלייה, כי המשמעות שאנשים שתכננו לעלות תוך שנה-שנה וחצי, נשאר עליהם עכשיו להיות זמן ממושך יותר עם כל המשמעויות והעלויות שיש לזה. הבעיה היא כמובן קצב היציאה ממרכזי הקליטה להשגת דיור וזה בעצם המחסום שהממשלה, האוצר, שוב, בלי להאשים אותו, לא מעודד את קיצור התקופה הזאת, נגיד את זה ככה, מתוך בעיות של דיור.

אני רוצה לציין עוד דבר. אנחנו רואים יותר ויותר עולים וראינו את זה גם השנה. אני אישית נפגשתי עם עשרות במקומות שונים בארץ, שהם בוגרי תכנית מדהימה של הסוכנות היהודית וממשלת ישראל, שנקראת "מסע". זה אנשים צעירים שהיו פה בתקופות, וזה היום התפיסה של הסוכנות. להביא אנשים צעירים, יהודים מכל העולם, בין שזה מחבר העמים ובין שזה מדרום אמריקה ובין שזה כמובן מצפון אמריקה. כשהאנשים האלה מגיעים בדרך כלל עם רמת השכלה מאד גבוהה, זה חלק מהתרומה להון האנושי לחברה הישראלית, כפי שהעלייה הגדולה של שנות ה-90 תרמה. אני נפגשתי עם עשרות של רופאים ומהנדסים ואנשים שבאמת, אנחנו מקבלים פה מוצר בלתי רגיל לחברה הישראלית בתרומה, עם כל המשמעויות שהיו.
מילה אחת לגבי חברת הכנסת ליה שמטוב, שדיברה קודם על נצרת, ויושב פה סגן ראש העיר של נצרת עילית. ראש העיר אמר לי שהוא רוצה לשנות את השם, אז אני לא אכנס לזה, שהיא בהחלט עיר מדהימה של קליטת עלייה. ואגב, אחד מראשי הערים שאני פוגש לא מעט, שרוצה עוד עולים. כלומר שאומר – אני מוכן לקלוט עוד עולים. ולנצרת יש אגב בעיה כמו לערד, שאתה דיברת, של הצערת העיר כתוצאה מהגירה שלילית של אנשים צעירים ואחד הדברים שאנחנו כן עושים עם הממשלה היום, זה לעזור להצעיר ערים על ידי זה שאנחנו מסייעים לאנשים צעירים מהארץ ועולים חדשים, בין השאר אם יש מרכזי קליטה פנויים או שאין תחזית קליטה ---

הפרסומים מהיום בבוקר, רני, על סגירת תקציבים של הסוכנות למרכזי קליטה.

אני אדבר על זה.

זה מדויק?

אני אגיד מילה על התקציב. על כל פנים, זה בהחלט ---

למרות שזה היה בעיתון "הארץ", אבל אנחנו גם קוראים דברים שכתובים שם. חלק מהדברים שכתובים שם נכונים.

בסדר. תשמע, אותי פעם לימדו, עם כל זה שכל אחד מאיתנו אוהב לראות לפעמים את עצמו בעיתון, אנחנו יודעים שהמחיר והתאריך במקרה הטוב הם המדויקים.

כבוד יושב הראש, זה מבחינת דע את האויב.

על כל פנים דני, מה שאני רוצה להוסיף פה, אני שמעתי את מה שחברת הכנסת דיברה על נצרת. נצרת זה דוגמא מובהקת של עיר שמצד אחד רוצה לקלוט עולים, מצד שני היא גם רוצה לקלוט צעירים, והחיבור שבין השניים יוצר בסופו של דבר בדיוק מה שאתה דיבר על ערד, והייתי גם אצל ראש העיר שלך בעניין הזה, גם שם אנחנו מדברים על הבאת צעירים בנוסף לעולים, כי צריך לזכור את כל הבעיות, לא רק את הבעיות של הדיור, וזה בהחלט כיוון שאנחנו הולכים. אני קצת מתפלא על נצרת, כי יש לנו תכנית שדרך אגב היא עמדה בפני קיצוץ, ואני יכול להגיד פה לזכותו של מר נתן שרנסקי ואני ועוד מספר אנשים שעמדנו בפרץ לבטל תכנית שנקראת "בבית ביחד", שהיא תכנית שבעצם יוצרת את הקליטה המשפחתית, האישית של מערכות עבודה וארגונים, שעושים למען קליטת עולים ויש גם בנצרת. אז אני מוכן לבדוק את הנקודה הספציפית של 30 המשפחות, אבל בסך הכל המערכת הזו עומדת ---

להנהלת העיר אין שום טענות לסוכנות, ההיפך, אתה עזרת לנו ---

נכון, אני יודע, ראש העיר היה אצלי לפני שבועיים ואני אהיה עוד שבוע אצלכם.

לסדר לנו 20 דירות לקליטה מיידית ועל זה תודה.

נכון. יש דירות קלט ויש הכל.

רני, משפט סיכום.

משפט סיכום, שאני אומר שלמרות הקיצוצים, ויש אצלנו קיצוצים בתקציבים ואנשים יודעים את זה, והיה גם שינוי ארגוני לא קטן של אין יותר מחלקה לעלייה המסורתית, היא היום יחידה לעלייה וכו' ולא ניכנס לפרטים. התקציב של הסוכנות לשנה הבאה לנושא עלייה וקליטה, שבחלקו יש גם את ה-matching עם משרד הקליטה, אבל בגדול צריך לזכור שהסכומים האלה ממונפים גם על ידי הרשויות. אני נתקל ברשויות שמשקיעות המון כסף ---

לא, אבל השאלה היא אם יש שירותים שניתנו ב-2011 ----

כ-250 מיליון שקלים ל-2012.

רני, אבל יש שירותים שניתנו ב-2011 ולא יינתנו ב-2012?

יש בהחלט דברים ששוב, הם נמצאים על השולחן המשותף עם משרד הקליטה שהם כרגע בדיון. הייתה כתבה נדמה לי שדני כתב, הוא יצא, על אולפני א' שכרגע באיזה שהוא, שאנחנו אמנם חלק קטן, רק 8% מסך כל התקציב, אבל אנחנו בהחלט גם קיבלנו את פניית השרה עכשיו להמשיך את זה. עדיין לא לסגור את האולפנים, כלומר לא לסגור את התקציב שלנו, למרות שיש לנו גירעונות בתקציב והסוכנות הייתה צריכה לקצץ עכשיו קרוב ל-20 מיליון דולר, זה לא מעט כסף. שכל אחד יחשוב על הרשות שלו, אם הוא היה צריך ביחס כזה לקצץ מתקציב, אבל אנחנו בעניין הזה לא מצמצמים.

הדבר האחרון שאני רוצה לומר זה שאחד הדברים המוצלחים גם, שראינו את זה גם השנה, זה השטיח האדום, זה שוב תשובה להערות שהיו פה לגבי האפשור והקלות של כל השירותים שעולה כמו שהוא מגיע, שהוא לא יצטרך, בטח בשבועיים שלושה הראשונים שלו, להתחיל לרוץ ממקום למקום, הוא מקבל את הכל למעשה בכף אחת, או בכפית אחת בצורה מאד מסודרת, ואני חושב שזה אחד השירותים היותר הטובים שהסוכנות היהודית, כמובן עם משרד הקליטה, עושים.

תודה רבה. אנחנו נקיים דיון בהמשך לגבי הנושאים שהועלו פה, לא היום, שלא יהיה נפילות של שירותים בין הסוכנות למשרד הקליטה, שיפגעו בעולים.

זה בין ממשלת ישראל, לא בין משרד הקליטה.

ממשלת ישראל, אוקי.

אני לצערי לא יכולה לקחת על עצמי מה שהממשלה לא תקבל.

בהחלט. השרה צריכה לצאת, אני רוצה לפני שהיא יוצאת שתשמע את חבר הכנסת בן סימון, שלא יגידו שפה בוועדה לא שומעים את האופוזיציה.

אגב זה נכון, לא שומעים, אבל בוא נעשה ככה כאילו שומעים. כבוד השרה, ואני רוצה לנצל את ה--

אתה לא יכול להתלונן עלי.

איתך לא.

יש לנו קו ישיר.

מעולה לעולה כוחנו עולה ואני רוצה לנצל את הפורום הזה, המכובד, שיש לו מגע ישיר עם העלייה, ולהעלות איזו תהייה שעולה בשנה שאני יושב כאן, בוועדת העלייה והקליטה ואנחנו עוסקים בצורה ממוקדת בשתי אוכלוסיות – בחבר העמים ובעולים מאתיופיה, והישיבות יש להן אופי שונה. יש תחושה לפחות, כשמדובר בחבר העמים – החץ עולה למעלה, יש מוביליות, יש התערות בחברה בתוך מרקם החיים, העירוני והארצי. וכשיושבים נציגים וכשמדברים על עולים מאתיופיה – יש תמונה אחרת לגמרי. כאילו שסף הכניסה איננו קיים. וזה מה שבשנה האחרונה, אם אדוני יושב הראש לא חולק פעם אחת על דעתי, יש איזו תחושה כזו. ולכן אני אומר, אני מעלה את זה כתהייה – באיזו מידה הדור השני, של שתי האוכלוסיות – האם הוא צועד על קו אחד קדימה, או שיש פה רגרסיה של האוכלוסייה מעולי אתיופיה, ביחס לאלה מחבר העמים. שוב, אני פעם כעיתונאי הייתי הולך לשטח לבדוק. היום זה הכל אקוסטי, אנחנו רק שומעים.

יש מחקר בתחום הזה.

לא יצא לי לראות אותו, אני ממש מתנצל.

התוצאות לא טובות.

אז לכן אני מתנצל שלא ידעתי על המחקר הזה.

הדור השני מצבו יותר גרוע מהדור הראשון.

וואו, וואו, אז אני למשל לא ידעתי שזה אפילו יותר גרוע מהדור הראשון, לכן אני מעלה את השאלה הזאת, אדוני יושב הראש, לגבי לא רק העלייה והקליטה אלא איכות הקליטה. באיזו מידה יש לשתי האוכלוסיות אותו קו זינוק, ואיך הם מתקדמים והאם יש סיכוי לדור השני, אם הוא לא אולי השלישי. אני לא יודע מי יכול לתת לי, כבוד השרה, אבל זאת סוגיה שתשפיע על איכות חיינו, בתוך המדינה, בתוך החברה הישראלית. לא רק להעלות, אלא איך איכות העלייה ואיכות הקליטה של אנשים שבעצם שמים את יהבם על המדינה ומכיוון שהמדינה, אודות לממשלה שלך, מתנערת יותר ויותר מאחריות חברתית, אני תוהה איך זה יקדם את האוכלוסיות האלה, במיוחד החלשות במיוחד. זה הכל.

תודה. תודה רבה. אני מבקש מהדוברים הבאים לצמצם כי אנחנו צריכים לסיים עוד מספר דקות. מארק בסין, ראש המועצה המקומית בני עייש, בבקשה.

תודה אדוני יושב הראש, גברתי השרה, יושב ראש פורום הסגנים, ברכות על היוזמה לכנס את הישיבה בנושא של יחסי עבודה עם משרד הקליטה והסגנים. במרכז שלטון מקומי קיימת ועדה, כידוע, לקליטת עלייה, שאני עומד בראשה והחברים בוועדה הזאת, מטבע הדברים, רוב החברים הם סגנים, מחזיקי תיק קליטה וחברי מועצה מחזיקי תיק קליטה. לצערי רק שלושה ראשי רשויות במדינת ישראל הם גם המחזיקים את התיק.

מי השלושה? ערד ---

עבדכם הנאמן- אני, ערד ושמעון גבסו. אני חושב שיש פה איזו שהיא, הייתה כאן איזו שהיא, נדמה לי, חוסר הבנה מה המשמעות של מחזיק תיק קליטה ברשות מקומית. מחזיק תיק קליטה זה אותה פרסונה שראש רשות ביקש ממנו, שזה נבחר ציבור – חבר מועצה או סגן – לעזור לראש רשות לגבש מדיניות בנושא זה או אחר. זה לא מחויב במציאות שראש רשות מעביר את הסמכות הזאת, או מטיל את התיק, על חבר מועצה. יש נושאים רבים שבאחריות, By definition, על פי הגדרה, על כתפיים של ראש הרשות, ולא תמיד הוא מבקש סיוע בגיבוש מדיניות. אבל ברוב הרשויות קולטות עלייה, שלגבי נושא הגדרה של רשות קולטת עלייה כאן הייתה התייחסות, יש בעייתיות בנושא הזה ואני כבר מקדים ואומר שאם הייתי מבקש מהכנסת במה לטפל, זה בהגדרה וקביעה מי זאת רשות קולטת עלייה, כי הקביעה קיימת משנות ה-50 והיא כבר לא רלבנטית; והנושא השני זה הסדרת מעמדם של מנהלי מחלקות הקליטה.

אז לאחר שהסברתי מה זה מחזיק תיק קליטה, רוב הקשר היום יומי של העולים, הוא עם מנהלי מחלקות הקליטה. מחזיקי תיק קליטה הם פה ואוזן לראש רשות בנושא קליטה ומסייעים לקבוע מדיניות. ובמשרד הקליטה נושבת רוח חדשה של שיתוף פעולה, מתוך הבנה שקליטה מתבצעת בתוך הרשויות. וזה לא רק כותרת, זה בא לידי ביטוי במפגשים, בפגישות עבודה בין מנכ"לים, מנכ"ל משרד הקליטה יחד עם מנכ"ל השלטון המקומי. זה בא לידי ביטוי בגיבוש נוהל קליטה משותף בין רשויות לבין משרד הקליטה ואני חושב ששיתוף פעולה הוא מתכון, מתוך הבנה של המשרד שהקליטה מתבצעת שם, עדיין לא הוסדר נושא של מנהלי מחלקות הקליטה בתוך הרשויות וצריך להסדיר את זה.

הועלו כאן כמה נושאים בעבודה שוטפת. גם ביבנה הייתה טענה שיש בעיה של חוסר אינטגרציה והמלצה לחוגים משותפים. אני חושב שזה בדיוק תפקידו של מחזיק תיק קליטה להמליץ לראש רשות על מדיניות מסוימת. אני לא חושב שהכנסת צריכה או יכולה להתערב בניהול של ענייני הקליטה בתוך הרשות. כנ"ל גם לגבי העלייה אתיופית. דובר שצריך יותר סדנאות להורים. הרי קיימת ועדת היגוי בראשותו של הסמנכ"ל לקליטה עלייה, אריה קורת, כאשר הרשות קובעת לעצמה מה היא מעוניינת ואיך הכי טוב לקלוט את העולים אצלה ברשות. ובהתאם לכך ניתנים גם התקציבים. כלומר, עוד פעם, בואו נבהיר מה תפקדינו כסגנים, כמחזיקי תיק קליטה ומה אנחנו אמורים לעשות, וזה לא הכל לכנסת.

אני לפי בקשתך אקצר ואני אסכם. הבקשה שלנו, כמרכז שלטון מקומי, לכנסת ולמשרד, לקדם שני נושאים. נושא של רשויות קולטות עלייה ונושא של מעמדם של מנהלי מחלקות הקליטה ברשויות המקומיות. וגברתי השרה, בעניין הקרקע החומה, אני חייב לציין. בני עייש לא הגישה בקשה וזה לא תירוץ. לבני עייש אין קרקעות חומות במסגרת הגבולות הקיימים ומינהל מקרקעי ישראל לא מסוגל לפתור את זה. צריך להרחיב את היישוב. תודה רבה.

תודה רבה. גברתי השרה, בבקשה.

אני אבקש שאחרי ידברו סמנכ"לים שלי, אריה קורת וחביב קצב. ואני רוצה להתחיל רבותי מבשורה טובה בהחלט. אדוני יושב הראש וחברי הכנסת ומחזיקי תיק קליטה, אתם לא יודעים, אבל לפני שבועיים, בקבינט של קליטת עלייה קיבלנו החלטה, הקבינט שמנהל אותו שר החוץ, יושב ראש הוועדה, אביגדור ליברמן, החלטה על פעילי עלייה. הם מהיום יקבלו את התגמולים, שזה בשווי 7,000 שקלים פלוס כל שנה, ואני חושבת שזאת בשורה גם לוועדת עלייה וקליטה, גם לפעילי עלייה. עם מגש של כסף של עליה כולה ממדינות מאיפה שהגיעו עולים, שם איפה שהיה מאבק. זה אנשים שבמשך שנים לא קיבלו ממדינת ישראל שום כלום, והיום פעילי העלייה מתחילים לקבל את התגמולים ואני חושבת שזאת בשורה לוועדת עלייה וקליטה.
עכשיו, אדוני יושב הראש, אנחנו סיימנו שנה וצריכים להגיד שלפי השוואה עם שנים שהיו, ומנתונים סטטיסטיים במשך שלוש שנים שאני שרה לקליטת עלייה, בין שנת 2009 עד שנת 2011 יש גידול של עלייה במספר עליות. זאת אומרת ב-8% עולים מברית המועצות יש גידול, ב-19% במספר העולים מצפון אמריקה, ב-3% מבריטניה. ואני מוכרחה להגיד לך, הבשורה הכי, לחנה קורן אני צריכה להגיד כאן תודה מיוחדת, המחלקה שלה שעוסקת בתושבים חוזרים. יש לנו גידול כמעט ב-50% בשלוש השנים האלה.

זה לפני הקמפיין.

זה לפני הקמפיין ויחד עם הקמפיין. ואני לא רוצה להגיד, אבל אני מאד מאד מרוצה מהמחלקה, מהפעילות של כל העובדים של המחלקה, מחנה קורן, ואני צריכה להגיד – גידול של תושבים חוזרים ב-50% במשך שלוש שנים, זאת הצלחה של מדינת ישראל, וזאת פנייה לכל האנשים שנמצאים בחו"ל, ליהודים שהם עולים וליהודים שהם תושבים חוזרים. מדינת ישראל רוצה את כולם כאן, בבית של כולנו.

עכשיו, אני חושבת שמגיע ממש למשרד לקליטת עלייה. אני צריכה להגיד לך, אדוני יושב הראש ולמחזיקי תיק קליטה ולחברי הכנסת, שההתפלגות של עולים לפי מקצועות זה מדענים, זה אנשים שעוסקים בראיית חשבון, עורכי דין, רופאים, אמנים, מורים, מהנדסים וגם בפעילות שלנו לשנים הבאות ולשנה הזאת בתעסוקה, אנחנו ניתן דגש על שילובם בחברה הישראלית בתעסוקה של מדינת ישראל.
עכשיו, אני כן רוצה להגיד ולנצל את ההזדמנות, תודה לעובדים של משרד הקליטה. נמצאים כאן שני הסמנכ"לים שלנו – אריה קורת וחביב קצב, ותודה מיוחדת על כל הפעילות לכל עובדי המשרד לקליטת עלייה. אנחנו עשינו רה-אורגניזציה, יצאו לפנסיה 70 איש, ואני בטוחה בכך, או מאמינה בכך שאתם במקום לא הרגשתם שאנחנו עוברים את הרה-אורגניזציה והמצב במשרד לקליטת עלייה לא היה פשוט במשך שנה, ואתם גם לפי התקציבים שנתנו ושנמשיך לתת, אני מקווה, עם כל הקיצוצים אנחנו לא יכולים להגיד על השנה הזאת, בגלל שיש קיצוץ רוחב. אבל אנחנו בהחלט נמשיך בפעילות עם השותפים שלנו. ואני רואה ברשויות את השותפים שלנו, שותפים בכירים שלנו, בגלל שאתם עם הכסף של המדינה, ישר מתחילים לקלוט את העולה, וכאשר אנחנו מדברים על אינטגרציה, אני מאמינה שאינטגרציה עושים כולנו יחד. זה לא רק המשרד לקליטת עלייה, זה לא רק העירייה, זה לא רק ארגוני עולים. כולנו יחד אחראים על אינטגרציה, והיכן שיש איחור באינטגרציה, אני לא רוצה לשים אצבע מאשימה על נקודה שגרמה בעיר זו או אחרת לחוסר אינטגרציה, אבל בהחלט כולנו אשמים. כולנו, בלי יוצא מן כלל.

עכשיו, אני רוצה להגיד לך, המשרד לקליטת עלייה תומך ב-120 רשויות, בתקציב הישיר שגדל עד 26 מיליון שקלים, תקציב ישיר. כאשר הגעתי למשרד התקציב הישיר עמד על 6 מיליון. אנחנו תומכים ברשויות שיש להם שם עולים חדשים, איפה שהעולים מגיעים בודדים – הם לא יכולים, לפי הדרישה של משרד האוצר. אנחנו תומכים ברשויות שיש שם קליטה ישירה, וכאן עם הסוכנות היהודית, אנחנו ממשיכים לשלוח ואני אישית ביקשתי מהסוכנות ואני מבקרת במדינות, ואני רואה ירידים שהסוכנות עורכת ואני צריכה להגיד שיש מספר ערים ששם פעילי הסוכנות ופעילי לשכת הקשר אמרו תודה רבה לאותה נציגות בכירה של רשויות, שכן רוצים לעשות הכל כדי שהערים יקלטו את העולים. אני צריכה להגיד שאנחנו גם שינינו, אתה יודע, תמיד אשדוד, העיר שאני חיה, הייתה עיר מובילה במספר עולים, הייתה במקום ראשון והיא מתחרה עם חיפה. היום מאשה, עם כל הפעילות והעיר ירושלים היא עיר קולטת עלייה, עיר שנמצאת במקום הראשון.

עכשיו, אני אמרתי 26 מיליון תקציב ישיר, ו-26 תקציב עקיף. זאת אומרת, יש לנו פרויקטים כמו מחשב לכל ילד, תגבור לימודים, אופק ופלא, פרויקטים שאתם מכירים וסגני ראשי הערים מכירים. כחול ולבן, טיולי מורשת, מרכזים לצעירים, זה ה-26 מיליון הנוספים שאנחנו מעבירים לעיריות. עכשיו, אני צריכה להגיד שאני לוקחת על עצמי, שאני מכירה את התהליכים הבירוקרטים שיש במשרד לקליטת עלייה. אנחנו נלחמנו ונמשיך להילחם עם הבירוקרטיה. אני מאמינה שיש קשיים ואני מבטיחה לבדוק אותם השנה מול חשבות המשרד והמחלקה המשפטית, אנחנו נתקן יחד אתכם, בגלל שבעצם אנחנו בימי עיון, שהיה כבר יום עיון בתחילת הקדנציה שאנחנו נעשה, ומזמינים גם אותך. ביום העיון הראשון אנחנו בעצם לימדנו בקשר ישיר עם המשרד לקליטת עלייה, בלי בירוקרטיה, להרים טלפון ואני מזמינה אתכם שוב. אם יש בעיה, תרימו טלפון ותגידו לי יש לי בעיה כזאת או אחרת, ואני אסירת תודה לך ארקדי. אנחנו כן מתקנים מיום ליום את הקשר הישיר, בגלל שאני חושבת שאתם שליחים של כל מדינה בקליטה ישירה, בקליטה שבעצם אתם וארגוני העולים, זה דבר חשוב ביותר. אני מתקנת את עצמי, אני אמרתי תאריך לא נכון, ב-10 בחודש הזה יש יום עיון, יומיים.

יומיים -10 בינואר ו-10 בפברואר.

זה חשוב ביותר. עכשיו, בקשר לסוכנות היהודית. אדוני יושב הראש אתה יודע שיש אמנה במדינת ישראל בין הסוכנות היהודית ומדינת ישראל. ובאמנה הזאת עלייה זה סוכנות, קליטה זה אנחנו. יש כמה תהליכים בקליטת עלייה שלקחו בסוכנות, הסוכנות כארגון לקח על עצמו. עכשיו, כדי לבדוק את הפרויקטים אנחנו ישבנו עם נתן שרנסקי, אני נתתי לבכירים, למשנה למנכ"ל, דימה, המנכ"ל של המשרד לא נמצא כרגע עכשיו. אני גם רוצה להגיד הוא לא רק עולה לשעבר, הוא לא רק מכיר את זה מתפקידו הקודם, כממלא מקום ראש עיריית קצרין, הוא בן אדם שלדעתי עובד יפה ומגיע לו כל הברכות ותודתי על כך. אבל בסוכנות יש גם פרויקטים שהם בסכנה. אנחנו לקחנו בחשבון שהסכנה לפרויקטים, אנחנו כן אומרים שימשיכו בעידוד עלייה ואני מאמינה שמשאבים צריכים להעביר למדינות, היכן שיש גם ועדות עליה. דימה עכשיו נמצא בארגנטינה, הוא אומר שלמרות שהחברים היו שם, יש שם בעיה קשה ביותר והיהודים בארגנטינה ובברזיל לא כל כך מרוצים מהתהליכים, ואני מאמינה שבסוכנות יתקנו את הדברים.

עכשיו, את הפרויקטים שאנחנו צריכים ואני מוכנה לקחת על עצמי וחברי הוועדה צריכים לדעת, זה פרויקטים שקשורים לקליטה של יוצאי אתיופיה במרכזי קליטה, פלשמורה במרכזי קליטה. זה אולפני א', זה חיילים בודדים, זה מינהל סטודנטים שנמצא בסכנה. כאשר אני נכנסתי בתחילת הקדנציה, הסוכנות באופן משמעותי יצאה מהפרויקט הזה בלי להודיע, והייתי צריכה לגייס כספים ואתם צריכים לדעת. אנחנו גייסנו את הכספים והיינו צריכים למצוא אותם בפרויקטים אחרים, ולקצץ במשהו כדי להכניס למינהל סטודנטים. וצעירים במדינת ישראל חשובים לכולנו. אנחנו הגדלנו את מספר הפרויקטים שאנחנו רוצים לקחת על עצמנו, אבל אני כשרה לקליטת עלייה לא יכולה לקחת את זה. אני נתתי דין וחשבון לראש הממשלה וביקשתי ממנו לקחת בחשבון, אם יהיה אישור הממשלה ל-100 מיליון שקלים שחסרים לפרויקטים האלה, אני לא אקח את זה על עצמי, אבל אם ראש הממשלה וממשלת ישראל יחליטו שקליטת עלייה שהייתה בסוכנות היהודית ובחוסר תקציב, יש חשיבות להעביר את הפרויקטים. בחוסר כספים ממשלת ישלח תיקח את זנה על עצמה. אני כשרה לקליטת עלייה אשמח שהפרויקטים האלה יהיו במסגרת שלי. אבל לזה צריכים כמעט 100 מיליון. עם הקליטה של יוצאי פלשמורה, אני חושבת שיוצאי אתיופיה, על משרד הקליטה בשלוש השנים האלה לא יכולים להתלונן. בכל הפרויקטים, לא הזמנו לכאן את דוד יאסו, אבל הוא מנהל אגף היחידי במשרדי הממשלה שהוא יוצא אתיופיה. הוא מכיר לא במילים אלא מקרוב. אנחנו עוקבים אחר הפעילות של האגף, אני האחראית על כל מוקד וד"ר נגוסה, יש לנו, מה אפשר לעשות? אני לא מסכימה איתך. אני לא מסכימה, אתם צריכים לשתף יותר פעולה עם רשויות שאתם נמצאים שם. אני לא אוהבת שתמיד אומרים לא מרוצים ולא מרוצים. את התקליט צריכים לשנות. יוצאי אתיופיה צריכים לעבור אינטגרציה, ואני כשרה לקליטת עלייה עשיתי ואעשה הכל כדי שהאינטגרציה הזאת תיכנס לתוקף בכל עיר ועיר. אני עוד לא הרמתי טלפון לראש עיר אחד או למחזיק קליטת עלייה, שאמר לי – אני מסרב לתת תמיכה. עכשיו, כל מוקד שיש בכל עיר, הוא לדעתי עוזר והוא מחזיק את היד על כל אותן בעיות, כמו שיש וקיימים בקליטה של יוצאי אתיופיה.
אנחנו כן עשינו המון שינויים, נכון חביב?

נכון.

וכדי שיפנו מרכזי קליטה, אבל גם יוצאי אתיופיה צריכים לתת לזה יד. אתה יודע כמה בודדים צעירים שמחזיקים מרכז קליטה ומיטות במרכז קליטה שנים רבות. הם כבר לא נמצאים שם אבל מחכים שמישהו ייתן להם דירה. בזמן שמדברים על אינטגרציה וכניסה לחברה הישראלית ולהיות שווים בין שווים, אז גם צריכים להיות שווים בין שווים, ואתה יודע, אני בעד העדפה מתקנת, אבל גם צריכים לקחת על עצמו, כל אחד מאיתנו, וזה לא משנה אם הגיע מאתיופיה או ממדינה אחרת, צריך להגיד.

כבוד השרה, זה לא אני המצאתי את זה, השטח מדבר בעד עצמו.

ד"ר נגוסה, תודה. אני מבקש לסיים.

אתה יודע, השטח מדבר ואני לא רוצה להגיד ולהשוויץ כאן, כמה השטח מגיע למשרד לקליטת עלייה ואומר תודה. ואגב, הדלת שלי פתוחה לא רק לעולים ממדינה זו או אחרת. עולים מאתיופיה, כל יושבי ראש ארגוני יוצאי אתיופיה, לדעתי יותר מדי, צריכים להתאחד ולהיות כולם יחד, ואתה בדיוק יודע ואני עכשיו לא אדבר, כן, כן. הממשלה קיבלה החלטות שלא הייתה מקבלת במשך שנים רבות ואת זה אסור לשכוח. מקיר הזיכרון שעכשיו הוועדה התחילה לפעול, והמון המון דברים. אבל לזה גם אתם צריכים לעזור, מה אפשר לעשות? צריכים להתאחד ואתה יודע מה יכול להיות, שיש סגני ראשי ערים דוברי רוסים ואין סגני ראשי ערים יוצאי אתיופיה, בגלל שהעלייה הזאת מפוזרת והם לא מסוגלים להתאחד. כאחד יתאחדו – יתנו תמיכה לאותם אנשים שצריכים להיבחר ואני חושבת שבתוך העלייה הזאת יש המון המון אנשים שעלו על דרך המלך, הצליחו במדינת ישראל ו מספיק לבכות כל החיים. מספיק לבכות. צריכים גם לדעת להגיד תודה על מה שנעשה, על מה שאנחנו עושים ואנחנו עושים בשיתוף פעולה.

ולסיכום ---

משפט אחרון. אני מכבד ומעריך את השרה, אבל אני חייב לקצוב.

זה המשפט האחרון, אדוני. אדוני יושב ראש פורום הסגנים, אני אשמח מאד, אשמח מאד אם אתה תזמין אותי לפורום. אנחנו ניתן שם את האני מאמין של המשרד ואנחנו גם נצליח לספר על מה שהצלחנו יחד אתכם. ובמשפט אחרון, מחר קול קורא, אנחנו מסיימים את הקול קורא. המכרז שלנו מסתיים ואני רוצה להגיד לך, אדוני ראש העיר, שלא יהיו כאן תירוצים מאף ראש עיר שנמצא במרכז המדינה. אני אישית הרמתי טלפונים לראש עיריית הרצלייה, לראש עירית בת-ים, לראש עיריית נתניה, לראשי ערים במרכז ובתל אביב ---

כמה מעטפות הגיעו?

אנחנו מחר נגיד לנו. אסור לנו לספור את המעטפות לפני זה. אנחנו יש לנו תנאי מכרז או קול קורא, אבל מחר אתם תדעו מי באמת רצה את העלייה. ואני רוצה להגיד במשפט אחרון – אין היום תירוצים. אם אין קרקע חומה, יש קרקע של מינהל מקרקעי ישראל לפי החלטה של ממשלה. ועל הקרקע הזאת ניתן לבנות ואנחנו, מדינת ישראל, ממשלת ישראל וראש הממשלה, אנחנו תומכים, אני מאמינה שגם משרד האוצר לא יעשה לנו בעיות, אנחנו תומכים ונתמוך בראשי הערים, כספית, אלה שירצו להקים מחר דיור לאותם קשישים ולפתור את בעיית הדיור שלא היה לה במשך 20 שנה במדינת ישראל.

תודה רבה לשרה. אני מתנצל בפני שאר המבקשים. משפט קצר לרזי אחרק מראש העין, ואנחנו חייבים לסכם. רזי, בבקשה, בקצרה.

טוב, אני באמת לא אאריך. קודם כל אני מצטרף לברכות של כולם, אתם עושים פה עבודה נפלאה. לאורי שבאמת הרים את היוזמה ולך דני, שבעצם זה לא מובן מאליו. זה מבורך לבוא ולשמוע את כולם ולחוש את השטח מה הוא אומר ואז לקבל החלטות. תראו, קליטה זה אירוע קשה. עד היום מרגישים את הקליטה ואת העלייה של שנות ה-50, עד היום, וכמו שאמרו כאן, מתברר שהקליטה של הדור השני היא הרבה יותר קשה. אני מחזיק תיק הספורט וההנדסה בראש העיר, שמי רזיאל אחרק, סגן ראש עיר, לא מחזיק הקליטה, ואני מרגיש את זה דרך הספורט, ואני חושב שבכסף קטן אפשר באמת לקחת את כל הנוער, הילדים שקשה להם עם הקליטה ולהכניס אותם לתוך פעילות. האבסורד הוא שראש העיר, שיש בה 10% משפחות עולים, שזה בערך 1,000 משפחות, ותקן אותי אם אני טועה שם לגבי התקציב, 20,000 שקלים. אם אני מחלק את זה ל-1,000 משפחות זה 22 שקלים למשפחה, 5 שקלים לנפש, לקליטת עלייה. אני לא מדבר עכשיו לשכת הרווחה ---

לא אתה סופר לא נכון.

יכול להיות.

כשעולה חדש לפי הנתונים שלנו שמקבל תמיכה ממשרד הקליטה וממשרד האוצר קודם כל, זה עד 10 שנים בארץ, אז כנראה הם עברו את הזמן.

אז אוקי, בדיוק זה מה שאני בא לומר. היא אמרה פה שהדור השני הרבה יותר קשה לו להיקלט. עכשיו תראי, כבוד השרה, מה שלא תשקיעי עכשיו 10 שקלים, תשקיעי בעוד 15 שנה 1,000 שקלים. כל ילד, כל נער שלא נקלט כמו שצריך – אנחנו נפגוש אותו ברווחה, אנחנו נפגוש אותו בכל מיני מקומות שלא היינו רוצים לפגוש אותם. ואני חושב שלא מדובר בכסף ישיר לתת איזו שהיא הקצאה או איזו דירה. אני מדבר על פעילות, לקחת אותם מהשטח ולתת להם פעילות. תודה רבה.

תודה.

אני אמסור את זה לשרת הספורט.

ד"ר סידלקובסקי מקריית שמונה נמצא פה? אני חייב לסכם את הדיון אז אני מתנצל בפניך ובפני שאר החברים שהגיעו.

אפשר הערה קצרה?

לא. אני מתנצל, יש הרבה דוברים שביקשו, אבל דיברו פה הרבה ויש עוד הרבה דברים שלא הספיקו. אני אשמח להמשיך את הדיון ולהקריא הודעת סיכום, עד שאנחנו נעשה דיון נוסף אורי, נעשה את זה ברשות.

אפשר הערה קצרה שהיא פשוט בקשה? האם אפשר ליצור סטנדרטיזציה בין המשרדים להגדרה מי הוא עולה חדש, מי הוא עולה ותיק? זה אחד הדברים שקצת חסרים וכדאי אולי להתייחס אליו וליצור איזה שהם סטנדרטים מה נקרא הצלחה ואיפה המקומות שקצת יותר קשה לנו ולראות את השילוב בין משרדי הממשלה.

תודה.

גם אני מבקש בקשה כבוד יושב הראש, מאיציק הלמן, אני יושב ראש איגוד יוצאי ברית המועצות בבאר שבע, והנושא הוא מקצר החוק שיזמת וברכתי אותך, חוק ערים קולטות עלייה. רק ביקשתי להוסיף להצעת החוק שלך שההכנסות שיהיו כתוצאה מהחוק הזה, מה שנקרא בשפה המקצועי – ייצבעו ויחזרו לפיתוח נושא העלייה באותה העיר.

תודה.

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות קיימה ישיבה מיוחדת עם פורום סגני ראשי ערים, בהשתתפות יושב ראש הפורום מר אורי בוסקילה, שרת הקליטה, נציגי המשרדים וסגני ראשי ערים מכל רחבי הארץ.

הוועדה קוראת למשרד הפנים לעגן את מעמד מנהלי מחלקות קליטת עלייה בחוק;

הוועדה תמשיך לקדם הצעת חוק לשינוי ועדכון קריטריונים של ערים קולטות עלייה;

הוועדה מודה לשרת הקליטה, למשרד הקליטה, למשרד החינוך, למשרד הרווחה, לארגונים ולסגנים על פעילותם למען קליטת עלייה.

אני רוצה להודות לכולם שהגיעו, ואנחנו אורי, נשמח לעשות דיון המשך, לא בכנסת, יחד עם הסגנים ולהמשיך לדון לעומק בסוגיות. תודה רבה.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:20.>