PAGE
5
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
19/12/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 595 >
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כ"ג בכסלו התשע"ב (19 בדצמבר 2011), שעה 12:55

<הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון - הרחבת איסור האפליה), התשע"א-2011>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר

דב חנין

נחמן שי

>
ד"ר מיכאל דור - ראש אגף רפואה כללית, משרד הבריאות

פריד מחאג'נה - משפטן, משרד המשפטים

ורד וייץ - הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

מאירה בסוק - עו"ד, נעמ"ת

נועה בן שבת

וילמה מאור

חבר המתרגמים – אהובה שרון
<הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון - הרחבת איסור האפליה), התשע"א-2011>

צהרים טובים. יום שני בשבוע, כ"ג בכסלו, ה-19 בדצמבר 2011 ואני פותח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון – הרחבת איסור האפליה), התשע"א-2011 של חבר הכנסת נחמן שי, דב חנין ואני לא קורא את כל רשימת חברי הכנסת שנרשמו על החוק אבל לא טרחו להיות כאן בדיון על הצעת החוק החשובה שלהם. כנראה שהם נרשמו כלאחר יד וזה לא מעניין אותם כל כך.

אדוני, חבר הכנסת נחמן שי, תגיד מה שיש לך להגיד. זאת הכנה לקריאה ראשונה.

אדוני היושב ראש וחברי דב חנין. אנחנו מצאנו פגם מסוים בחוק הראשון, חוק משנת 1959, חוק שירות התעסוקה, שמגדיר קבוצה של סייגים או חריגים – ומפרט אותם – שאסור לפגוע בהם בקבלת עבודה. זאת אומרת, הלשכה צריכה להציע לאנשים עבודה וצריכה להציע למקומות העבודה לקלוט אותם. בשנת 1959 הוגדר מספר מסוים של מקרים בהם אסור להפלות בהצעת עבודה. לא מקבלים את העבודה, אבל מציעים להם עבודה.

אחר כך נחקק חוק יותר מפורט, בשנת 1988, וזה חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ששלושים שנים אחר כך הוא בהחלט מעשיר אותנו במגוון יותר גדול של מקרים ובפירוט יותר גדול של מקרים שאסור לפגוע בהם בעת דרישה לעבודה והצעה לעבודה. על הלשכות נאסר למנוע את ההצעה מאותם אנשים, נשים וגברים.

אנחנו מציעים פירוט שלקוח מהחוק השני שכבר עבר במדינת ישראל ולהחיל אותו גם על החוק הראשון ובכך להרחיב את המקרים שאסור לפגוע במבקשי העבודה ועושים זאת בצורה הרבה יותר רחבה כי בינתיים העולם שלנו הועשר יותר ומגוון יותר.לכן אנחנו מיישרים קו של החוק משנת 1988 עם החוק מ-1959.

תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני כמובן מצטרף לכל דבריו של חברי חבר הכנסת נחמן שי. אני רק רוצה להוסיף ולומר שאני חושב שהחוק הזה הוא חוק חשוב. חוק שירות התעסוקה, כפי שאמר חבר הכנסת שי, הוא חוק מאוד מיושן, יש לנו היום חוק מודרני, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה חל על מעסיקים פרטיים ולכן מכוח קל וחומר, את מה שאנחנו מחילים על המעסיקים הפרטיים, בוודאי ובוודאי אנחנו צריכים להחיל על המדינה ועל שירות התעסוקה. זאת אומרת, אם יש איסורים יותר רחבים של אפליה שחלים היום על האנשים הפרטיים, בוודאי שהאיסורים האלה צריכים לחול גם על המדינה.

לכן אדוני היושב ראש אני חושב שזה חוק שהוא מאוד נכון, מאוד ראוי, מאוד מתקדם ואני מציע שנאשר אותו.

הגורמים השלטוניים.

אנחנו מתנגדים לכל סוג של אפליה.

אנחנו נקריא את החוק.

אדוני, רק אם אפשר להבהיר עוד כמה הבהרות. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה חל על כל המעסיקים אבל הוא חל על מעסיקים שמעסיקים למעלה משישה עובדים. זאת אומרת, שישה עובדים ויותר. האיסור שקבוע כאן על מעביד לסרב לקבל עובד בשל אפליה או להפלות עובדים, חל גם על כל מעביד. יש כאן בעצם הרחבה.
יש כמה שאלות. אנחנו פנינו לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, ואני מתפלאת שנציגה לא כאן, וגם למשרד התעשייה וגם לא קיבלנו את התייחסותם לכמה שאלות שרצינו להעלות.

לקראת קריאה שנייה ושלישית נקיים דיון יותר מורכב.

אם אפשר, כמה שאלות.

אני מעדיף שתעלי אחר כך את השאלות.

שלא יאמרו נושא חדש.

בסדר. תעלי את השאלות אבל לא יהיו לך תשובות. איך הם יענו? הם לא כאן.

בימים ההם אין ממשלה בישראל. זה בסדר.

חוק שירות התעסוקה אוסר על אפליה לרעה. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על אפליה בכלל. המילה לרעה, בהצעת החוק מוצע למחוק אותה, לא להפלות לא לטובה ולא לרעה. יכול להיות שאפשר יהיה לחשוב על הנושא הזה, אם באמת נדרשת מחיקתה של המילה או לא.
צריך לזכור שההוראה הזאת, איסור אפליה, חל גם על לשכות פרטיות שעוסקות בתיווך של עבודה.

משרדי כוח אדם.

עוסקות בתיווך עבודה. הן לא ממשיכות להעסיק את העובדים אלא רק מתווכות.

חברות השמה.

האיסור חל גם עליהן. יכול להיות שיש לזה השלכות מסוימות.

היו אנשים שטענו שהופלו לרעה בחברות השמה?

לא יודעת אם היו.

היא מרחיבה לך את החוק.

מצוין.

חברה יכולה לומר שהיא רוצה לעסוק רק באוכלוסייה מסוימת, באוכלוסיה מסוג מסוים, ואז יכול להיות שיש כאן עניין שצריך לחשוב עליו. אני לא אומרת שכיום יש הצדקה להפעיל איסור אפליה, אבל אפשר לחשוב על זה.

יש עוד הוראות שקיימות בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה כמו למשל איסור קביעת תנאים שלא ממין העניין ויש גם חזקה שקבועה לגבי דרישת מידע מפלה. היא אומרת שנדרש מידע מפלה על ידי מעביד, ממילא יש חזקה שהוא היפלה. האם זה נדרש כאן, האם זה מתאים כאן, יתכן שלא, יתכן שכיוון שאנחנו מצומצמים לשליחה לעבודה מתאימה מבחינת כושר גופני, מבחינת כל מיני פרמטרים, כל הדברים האלה לא רלוונטיים אבל אלה שאלות שאני רוצה לבקש להשאיר אותן לקראת קריאה שנייה ושלישית.

בסדר. תעברי להקראה.

הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון – הרחבת איסור האפליה), התשע"א-2011

1.
תיקון סעיף 42

בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, בסעיף 24(א) במקום הקטע החל במלים "לרעה בשל" ועד המילה "מפלגתו" יבוא "מחמת מינו, נטייתו המינית, מעמדו האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולו הפריה חוץ גופית, היותו הורה, גילו, גזעו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו, מוגבלותו, השקפתו, מפלגתו או שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, כמשמעותו בחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986".

מבחינת הנוסח, הסיפה כאן מיותרת. זה יהיה עד "או משכו".

אנחנו מצביעים.
הצבעה
בעד אישור הצעת החוק – פה אחד

הצעת החוק אושרה

כל חברי הכנסת שנמצאים באולם ויש להם זכות להצביע, תמכו. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות מאשרת את הצעת החוק להכנה לקריאה ראשונה והיא תעלה למליאה. אני מקווה שהיא תעבור במליאה. היא תרד לכאן ונקדם אותה לקריאה שנייה ושלישית.

תודה רבה לך. עם נמרצות כזאת, אני לא מתפלא שחוקים עוברים כאן ועוברים בהצלחה. אני רוצה להגיד עוד משהו, אבל אני אגיד לך את זה אחר כך.

שנית, אני רוצה להודות לשדולת הנשים שליוותה אותנו בעניין הזה ועזרה לנו.

תשאיר לך את זה אחרי קריאה שנייה ושלישית.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:05>