PAGE
11
ועדת הכלכלה
27/12/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 703 >
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, א' בטבת התשע"ב (27 בדצמבר 2011), שעה 10:30

<הקמת שדה תעופה בין-לאומי נוסף>

חברי הוועדה: >
חמד עמאר – היו"ר

דורון אביטל
רחל אדטו

אורי אריאל

זאב בילסקי

אבישי ברוורמן

דב חנין

>
צ'רלס סלומון - סמנכ"ל תכנון כלכלי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דפנה עין-דור - מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שחר סולר - ראש אגף תכנון, המשרד להגנת הסביבה

קרן זילברמן - ממונה השקעות מנהל ופיתוח, משרד התיירות

עו"ד אלון יפרח - ראש חטיבת נכסים, משרד הביטחון

אבי מערבי - ראש תחום שיווק מחנות, משרד הביטחון

נתן ג'יבלי - מנכ"ל הרשות לפיתוח הנגב, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

רס"ן ראם חממי - רמ"ד תשתיות אזרחיות, חיל האוויר

סא"ל איל עזרא - ראש תחום תכנון, מטכ"ל, צה"ל

סרן ישראל מאיר - רמ"ד תכנון ארצי, מטכ"ל צה"ל

איתן פטיגרו - רמ"ט מנכ"לית, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

אודי ברעוז - סמנכ"ל מבצעים, רשות שדות התעופה

גיורא רום - מנכ"ל רשות התעופה האזרחית

מאיר כהן - ראש העיר דימונה

טלי פלוסקוב - ראש העיר ערד

משה קוואס - סגן ראש עיריית ערד

אורן עמית - דובר עיריית ערד


דן תנחומא - מנכ"ל מ.א. עמק יזרעאל

מיקי ליפשיץ - עמותת עמקים למרחבים, עמק יזרעאל

סיגל מורן - ראש מועצה אזורית בני שמעון

דב ליטבינוף - ראש מועצה אזורית תמר

עודד גלזר - סגן ומ"מ ראש מ.א. מגידו

רֵעַ תלמי - חברה כלכלית, מ.א. מגידו

נחמיה רייבי - יועץ ראש מועצה אזורית מגידו

אורי רון - מועצה אזורית מגידו

לאה ורון

שרון רפאלי
<הקמת שדה תעופה בין-לאומי נוסף>

בוקר טוב. אני פותח דיון מהיר של חבר הכנסת אבישי ברוורמן – הצעה לסדר היום: הקמת שדה תעופה בינלאומי נוסף. אני מבקש מחבר הכנסת להציג את הנושא.

תודה, אדוני היושב ראש. ידידיי, ראשי הרשויות בדרום וחברים מהצפון. אני רוצה, ברשותך, אדוני היושב ראש, לדבר בקצרה על החלטה שצריכה להתקבל, ומכיוון שנער הייתי וגם זקנתי אני זוכר תקופה שהיה ויכוח לפני שנים רבות. אני הייתי מספר שנים נשיא אוניברסיטת בן-גוריון והצגנו בנגב חזון מאוד ברור: אוניברסיטה חזקה, בית חולים, רשויות מסביב, רכבת, פארק היי-טק, והדבר המרכזי היה ועדה בראשות פרופ' יצחק סוארי. אנחנו הצגנו, והנקודה הייתה ששדה תעופה בינלאומי ייתן כוח לכל המטרופולין הזה כי המשמעות הכלכלית שלו היא אדירה. הייתה תמיכה מכאן ועד הודעה חדשה בדרום. לצערי, השליטה המוחלטת של אנשים במרכז, שלא הייתה להם לא התבונה ולא ההבנה שישראל ללא הנגב, כמו שאמר בן גוריון, תהיה קרתגו, עם ראש של חניבעל שתיקרא תל-אביב – לא קרה. מאז זרמו מים בירדן ובירקון, האוניברסיטה פרחה, הרשויות התחזקו - -

הירדן לא כל כך, דרך אגב.

על זה נדבר פעם אחרת, על בעיית המים.

ישנה הזדמנות – הבסיסים, סוף כל סוף, לאחר ששנים דיברנו על זה – עיר הבה"דים – אני מקווה שגם כאן יחתכו את הבירוקרטיה בצבא ותרד לנגב במהירות. הפארק מוכן. האבן השלישית של שדה תעופה בינלאומי. אני תמיד נותן את הדוגמה באטנלטה. אטלנטה הייתה עיר מאוד בינונית בארצות-הברית, ואז הוחלט להקים שם hub, להקים שם בצורה בסיסית שדה תעופה בינלאומי. זה נתן קפיצה לאטלנטה – אנשי עסקים, ואטלנטה היא עיר ואם בארצות-הברית.

לכן אני מאוד שמח ששר התחבורה קיבל סוף כל סוף את ההחלטה הסופית - ועדה בין-משרדית כאשר בה, לגבי מגידו, כל ראשי הרשויות וגם הארגונים הירוקים יודעים שההחלטה היא שגויה ולא נכונה. אפשר לשבת פה ולהתווכח, אבל פה אני מצפה מראש הממשלה להחלטה בן-גוריונית.

אני מכיר הרבה ראשי חיל האוויר, כולל אלופים שישבו איתי בעבר וגם היום ותומכים בכל לבם בהקמת שדה התעופה הבינלאומי השני לישראל בנבטים. ברור לי שישנם גם אחרים, אולי בתפקיד, שאומרים, אולי יכולה להיות בעייתיות, לא ניכנס לזה, אזור קצת בעייתי – זה יכול להיות מסובך. רבותיי, כל האזור מסובך. אם אנחנו נלך בגישה שהצבא, ההחלטה שלו היא מספר אחת, והיתר היא נגזרת אנחנו נמצא את עצמנו במדינת תל-אביב שהיא גם לא מדינה שתתקיים על פני זמן, והנקודה היא מאוד ברורה. גם הצבא צריך להשאיר מקום גם לפיתוח האזרחי בנגב כי זה טוב לביטחון, זה טוב לכלכלה, ואם ישנן בעיות מסוימות ברגע שראש ממשלה נותן הוראה לשר הביטחון, ושר הביטחון לצבא – יתמודדו עם זה במסגרת הבעיות. לכן הבקשה שלי, ושוחחתי גם עם ידידי היקר אורי אריאל, לאחר ההחלטה הנחושה והברורה של שר התחבורה ישראל כ"ץ – פעם ראשונה, מאירק'ה, אתה יודע כמה פעמים ניסיתי לחבר את ראשי הרשויות בנגב – תמיד היו שניים-שלושה שהלכו לצד, כי תמיד אפשר לסדר אותם – זה בליכוד, זה בעבודה, זה בקדימה. פעם אחת כולם בנגב מבינים שאו שהנגב ביחד או שיפרידו אותו, כל אחד הפרד ומשול.
גם בצפון – ברור לכולם שההחלטה לגבי מגידו היא החלטה שגויה; היא לא מתאימה ליישובים, היא לא מתאימה לאיכות הסביבה, ולכן יש רק החלטה אחת. ואני פונה לשר הביטחון, במקום שראש הממשלה יקבל את ההחלטה – קבל אתה את ההחלטה האמיצה כירידת הבסיסים, הקמת פארק עם מחשוב ותקשוב באוניברסיטת בן-גוריון; הצלע השלישית חייבת להיות שדה תעופה בנבטים, ואנחנו נדרוש פה בעקבות היושב ראש הצעת החלטה כי הכנסת היא ריבונית על הממשלה. בנושא הזה הכנסת דורשת, ואורי ואני נגיש פה – אני רואה שיש פה עוד חברי כנסת – מפקד סיירת מטכ"ל בעבר, ידידי הד"ר לפילוסופיה דורון אביטל, עורך הדין חנין – כולנו נתאחד ויחד איתכם ניאבק שהפעם זה יקרה. ראש הממשלה צריך להתנהל הפעם קצת ללמוד מדוד בן-גוריון. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת אורי אריאל.

תודה. ישבתי עם גיאוגרף בכיר במדינה, והוא אומר לי, ההצעה של ליברמן היא מצוינת. אמרתי לו, איזו הצעה?

כל ההצעות של ליברמן הן מצוינות.

ידעתי שתהיה פה התעוררות.

אני שואל אותו, איזו מהן, אז הוא אומר לי, להפציץ את סכר אסואן. אני לא נגד, אבל מה קרה? אז הוא אומר, יהיו כאלה גלים, יהיה כזה צונאמי שהעיר תל-אביב תימחק, ונוכל לבנות את המדינה מחדש. אז זה, כה אמר הגיאוגרף.

יש כאלה שחולמים על זה שתל אביב לא תהיה.

העיר העברית הראשונה, אנחנו מחזקים את ידיה ונמשיך לבנות אותה.
לעצם עניינינו, ההחלטה שהחליט השר כ"ץ אחרי הוועדה היא החלטה מאוד נכונה, ואחרי הפרויקט הלאומי של עליית צה"ל לנגב, שמתבצע בפועל – זהו, גמרנו לדבר, היו הרבה שנים שדיברו ובדקו ועדות – זה קורה עכשיו מול עינינו, ברוך השם, בין השאר בגלל החלטות שקיבלה הממשלה הזאת, אבל ודאי זה התחיל קודם לכן. הפרויקט הלאומי הבא בכלל זה הקמת שדה תעופה שני בנגב בנבטים. אני מציע לעצמנו שגם פה נתמקד כי אז מתחילים לבדוק את זה ולבדוק אלטרנטיבה שם – כל הדברים האלה כבר נבדקו.
היות ששר הביטחון, אחרי דיונים שהיו אצלו עם חיל האוויר ועם גורמים אחרים, החליט שהוא מתנגד אז יש לנו בעיה כי לצבא ולמשרד הביטחון יש משקל רב. אני בחנתי את הדברים האלה עם מפקד חיל האוויר לשעבר, אליעזר שקדי, והלכתי בכוונה אליו כי הוא מנכ"ל אל-על היום. זאת אומרת הוא נשאר בתוך המקצוע, בתוך העניינים הללו. הוא אמר, לי, בסוף זאת שאלה כספית. יכול להיות שיש דברים מסוימים שהם מסובכים בנגב, ויש כאלה, של פרוזדורים ושל אימונים וכן הלאה – אפשר לפתור אותם על ידי תשומות כספיות של תוספת מסלול כזה וכן הלאה וכן הלאה – אני לא אכנס לפרטים. שאלתי אותו, אפשר לצטט אותך? הוא אמר, אפשר לצטט אותי, אני אגיד את זה בקולי, אני לא מתחבא בדברים האלה. נכון, יש פה בעיות, ואפשר לפתור אותן. לכן אני מציע בסיכום שהוועדה תקרא לראש הממשלה בשבועות קצרים לקיים על זה דיון ולקבל החלטה שאת השדה השני בונים בנבטים שבנגב, כולל לוח זמנים לביצוע, כי אחרת זה עלול להתמוסס, כפי שאנחנו מכירים פרויקטים אחרים. לדעתי, תהיה פה תרומה מאוד גדולה לפיתוח הנגב ולמדינת ישראל בכלל.

תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני בתור תל-אביבי גאה מברך את ראשי הרשויות מהנגב שנמצאים פה ומכבדים אותנו בנוכחותם. אני מאוד מתרגש לראות את המכתב שהובא בפנינו, שהוא באמת מכתב שמאחד את הצפון עם הדרום – את ראשי רשויות מהצפון ואת ראשי הרשויות מהדרום - -

לפנינו לא הובא מכתב כזה. אז מי שחילק את המכתב, אם אפשר להעבירו.

בפנינו – אל חברי ועדת הכלכלה.

אני התחלתי לחפש איפה המכתב. אין לי.

מי חתום על המכתב, חבר הכנסת חנין?

המונים חתומים עליו. מי לא חתום עליו? ראשי רשויות - -

אם תרשה לי, דב, רק לבדיחותא: אתם יודעים שבן-גוריון תמיד היה מדבר על הנגב - -

לא רק דרום וצפון, מרכז.

שאלו אותו – בן גוריון, למה אתה לא מדבר על הגליל? הוא אמר, כשאני מדבר על הנגב, אני מתכוון גם לגליל. ואני אמרתי פעם: נגב, זה ראשי תיבות של "נגב, גליל ביחד". זה מה שיש פה.

המכתב שנמצא בפנינו, ואני מקווה שבינתיים יועבר לוועדה, הוא מכתב - -

הוא הועבר ברגעים אלה.

הוא מכתב שחתומים עליו ראשי עיריות – מראש עיריית באר-שבע בדרום ועד ראשי רשויות מקומיות מהצפון, כמו ראש המועצה האזורית מעלה יוסף מהגליל וראש עיריית מעלות תרשיחא מהגליל. נמצאים איתנו פה ראשי עיריות מהנגב, ואני רוצה גם למען הצדק ההיסטורי לומר שעל המכתב הזה חתומים גם ראשי עיריות מהמרכז, כמו ראש עיריית חולון מוטי ששון. כי האינטרס לבנות שדה תעופה חדש בנגב הוא לא רק אינטרס של הנגב, הוא גם אינטרס של המרכז. אנחנו יודעים היום על מצוקות וקשיים שקיימים היום באזור המרכז, למשל בחולון, בגלל העובדה שכל התחבורה האווירית של מדינת ישראל מנוקזת לשדה התעופה נתב"ג, ואין מספיק סלוטים לנחיתות ולהמראות. לכן הרבה מאוד נחיתות והמראות מתבצעות בשעות מאוד מאוחרות בלילה, וזה ילך ויתגבר, כי בוודאי רמת התנועה האווירית לישראל תתחזק. לכן יש פה אינטרס מאוד רחב גם של הצפון, גם של הדרום, גם של המרכז, לקדם את המהלך של שדה תעופה חדש.
אדוני היושב ראש, להעדפה של נבטים על פני עמק יזרעאל יש שלושה נימוקים חזקים מאוד: הנימוק הראשון הוא נימוק כלכלי. צריך להגיד פה בצורה פשוטה וברורה: נבטים זה המרכז הגיאוגרפי האמיתי של מדינת ישראל. מחצית ממדינת ישראל נמצאת דרומה לנבטים. אז זה נכון שיש לנו הטיה היסטורית שמדינת ישראל מרוכזת בצפון שלה, מה שאנחנו קוראים "המרכז" - -

דב, אתה לא צריך לדבר לציבור הזה - -

אני מדבר אל היושב ראש, כי היושב מהצפון, עוד יותר צפונה ממני.

הם שמעו את זה כבר בערך 800 פעמים, אז אתה יכול - - -

לפי הקצב שלך אני כבר בלבנון.

עוד לא.

נבטים זה המרכז הגיאוגרפי של המדינה, ולכן מבחינה כלכלית זה נכון לפתח את אזור המרכז האמיתי הזה של המדינה; לפתח את הנגב זה מהלך נכון מבחינה כלכלית ומבחינה חברתית.

ברמה הסביבתית, אדוני היושב ראש, להפוך את עמק יזרעאל לשדה תעופה זה חלום בלהות. פשוט חלום בלהות. זה לקחת את האזור הרגיש ביותר, אזור ירוק, מיוחד במינו ולהפוך את כולו לפרויקט מגה-תשתיתי ענקי של שדה תעופה בינלאומי. לדבר הזה יש השלכות חמורות ביותר. עמק יזרעאל הוא מקום שיש לו ייחודיות, גם תרבותית, גם סביבתית, גם היסטורית. אסור לנו להפוך את המקום המיוחד הזה לשדה תעופה גדול. נקודה שלישית ברמה התחבורתית: אין היגיון להקים שדה תעופה חדש כל כך סמוך לנתב"ג. עמק יזרעאל היום בכביש 6 זה 40 דקות מנתב"ג. מה ההיגיון להקים עוד שדה תעופה חדש כל כך צמוד לנתב"ג?

לכן מכל הטעמים האלה, אדוני היושב ראש, צריך ללכת בכיוון של הקמת שדה תעופה בינלאומי חדש בנבטים. אבל להבדיל מחבריי שדיברו קודם, מוקדם לברך, כי יש לנו פה התנגדות מאוד רצינית. כמי שמלווה את המאבק סביב מגידו ונבטים כבר שנתיים מכיר היטב את עמדת מערכת הביטחון, ואני רוצה לומר לכם שיש לנו פה, לכולנו סביב לשולחן הזה, אתגר קשה ורציני לקדם את ההחלטה הזאת. זה רחוק מאוד מלברך על המוגמר, לצערי הגדול. אם לא תהיה התגייסות רצינית ולחץ רציני מרמות השלטון המקומי, מהרמות שלנו בכנסת, מהקבוצות האזרחיות, החברתיות והסביבתיות בדרום והצפון המהלך הזה לא יקודם. לכן אנחנו עומדים בפני הכרעה – האם מדינת ישראל היא מדינה שיש לה צבא או שזה צבא שיש לו מדינה. אם אנחנו מדינה שיש לה צבא - -

חבר'ה, אני מבקש הערה לסדר. כדי שנעביר החלטה – הוא רוצה לסגור ב-11:00 את הישיבה – כל הדיבורים האלה, הם שמעו אותם אלף פעמים. שכל אחד מחברי הכנסת יקצר כדי שאת ההודעה לסיכום שניסחנו עכשיו - -

>

האחת, לקיים דיון מעמיק בנושא, ואז לא נספיק ב-10 דקות - -

בוא נקבל החלטה.

אני סיימתי.

- -ואז נבקש ישיבת המשך בנושא או שנקבל החלטה לסיכום.

אתם מסכימים שעד 11:00 נקבל החלטה לסיכום?

אבל אני לא יכול לקבל החלטה לסיכום ב-10 דקות כאשר אני מזמין אנשים מדימונה ומערד ומהצבא ומכל הגורמים שהגיעו להביע את דעתם. לכן אני מציע לחברי הכנסת שנבקש מהיושב ראש הקבוע לקיים עוד ישיבה ולתת לה זמן.

אי אפשר לקבל את הסכמת יושב ראש הכנסת לעוד הארכה?

אני לא יודעת, אבל בשעה 11:00 עולה על סדר יומה של הכנסת הצעת חוק רשות השידור, שהיא הצעת חוק של הוועדה.

אז מה?

דב, תפסיק לבזבז את הזמן. דבר, מאיר.

אדוני היושב ראש, אנחנו שמחים תמיד לנסוע לירושלים ולא לדבר. אנחנו מוותרים על הזכות אם תקבלו החלטה.

בדיוק. מסכים.

בתנאי שההחלטות הנכונות יתקבלו.

בוודאי.

אנחנו מבינים מה הכיוון.

אדוני היושב ראש?

בבקשה, תציג את עצמך.

שמי אלון יפרח, אני ראש חטיבת נכסים במשרד הביטחון. אם אתם מעוניינים לקבל החלטה אז כמובן, תקבלו אותה, רק אני מציע שתשמעו את העמדה של משרד הביטחון גם אם היא מוכרת לרבים מהאנשים שנמצאים כאן. בכל זאת, זה חשוב.

נשמח לשמוע את דעתכם שאתם בעד נבטים.

אנחנו בעד נבטים – העברנו לשם את בח"א 27.

אני לא שמעתי אותך, אתה יכול לחזור שוב?

שמי אלון יפרח, אני ראש חטיבת נכסים במשרד הביטחון. אמרתי שאם אתם מעוניינים לקבל החלטה נראה לי נכון שתשמעו גם את העמדה של משרד הביטחון.

אני אשמע את העמדה. כיושב ראש אני לא מוכן לקבל החלטה וסיכום לדיון שלא שמעתי שום דבר. חברי הכנסת יכולים להציע. אני כאן כיושב ראש המחליט, ולכן אני מבקש לקיים דיון מעמיק בנושא וגם לשמוע אתכם. בבקשה.

כפי שאתם יודעים, הסוגיה של מיקום שדה תעופה המשלים נתב"ג היא סוגיה שיש לה הרבה מאוד השלכות, גם סביבתיות, גם כלכליות, ומן הסתם גם ביטחוניות. אני אומר, מן הסתם גם ביטחוניות מכיוון שיש לה השלכות מרחיקות לכת על יכולת הפעילות של צה"ל. הדגש הוא, כמובן, בהקשר של חיל האוויר, אבל לא רק חיל האוויר.

הנושא הזה נדון כבר במשך שנים מספר במערכת הביטחון יחד עם הנציגים הרלוונטיים של כל הרשויות האחרות, משרד התחבורה, רת"א, וכמובן, גופים נוספים. בהקשר הזה אחרי כל הדין ודברים שנעשה, כי אני ארצה בכל זאת לקצר, כפי שהתבקשנו פה כולם, אנחנו נרצה לומר שהעמדה שלנו אחרי בדיקות מעמיקות ואחרי שקלול של כל הנתונים הרלוונטיים היא שצריך להסתכל לשני טווחים של זמן. כשאנחנו מחפשים את החלופה למיקום של משלים נתב"ג, אנחנו אומרים, יש חזון לטווח הארוך, והוא חזון שאפשר לממש אותו. אם יש פה קריאה שצריכה לצאת מהוועדה בהבנה שלנו היא צריכה להסתכל גם לטווח הארוך ולא להתבייש ולומר שצריך לבדוק ולקדם את החלופה של אי בים, שדה תעופה משלים בים שיוכל לשמש גם בסיס לתשתיות נוספות. מדינת ישראל שנמצאת במצוקה של שטח, כמו שכולנו יודעים, יכולה לעשות שימושים רבים בחלופה הזאת, ולשלב בתוך אותו שדה תעופה או בתוך אותו מתקן שיקום גם שימושים נוספים שיש לגביהם מצוקות בשטח הקרקעי של מדינת ישראל.
כמענה לטווח הקצר אנחנו חושבים שהרחבת הקיבולת של נתב"ג – אני מדבר על דברים בדוקים, דברים שיצאו מתוככי ועדת בודינגר שישבה על המדוכה במשך תקופה ארוכה – גם כאן יש מענה שנותן פתרון לכל סוגית הגדלת הקיבולת והגידול בהיקף הנוסעים. יש חלופה נוספת שצריך להגיד פה כמו שנאמר על-ידי חלק מחברי הכנסת, וכמו שמכירים פה נוכחים נוספים – חלופה במגידו סמוך לשדה התעופה של חיל האוויר שנמצא ברמת דוד. החלופה הזאת והקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג במיקום ההוא, יש בו פגיעה באינטרסים ביטחוניים כאלה ואחרים. בעבר גם עמדנו על שתי רגליים אחוריות, וכשאני אומר בעבר, זה במסגרת הדיונים בוועדת בודינגר – באנו והתנגדנו מכול וכול לחלופה הזאת. אנחנו אומרים גם היום: החלופה הזאת היא חלופה בעייתית, אבל מתוך הכרה והבנה של בצרכים נוספים אנחנו אומרים שניתן יהיה לשלב חיים בצוותא. אנחנו, למעשה, התחלנו בעבודת מטה בהקשרים האלה גם מול נציגים של רת"א בניסיון ללבן את העקרונות הבסיסיים שנידרש להם כדי לאפשר חיים בצוותא בהקשרים האלה. זאת חלופה בעייתית, אך אפשרית במידה שנוכל לסכם את החיים בצוותא. אני חושב שזה אפשרי. כמובן, נצטרך לתת מענה גם לסוגיות נוספות, כמו היבטים סביבתיים וכדומה.

החלופה של נבטים שהועלתה פה כחלופה מיטבית - -

ועדה בין-משרדית שמינה שר התחבורה החליטה עליה ולא על שום אלטרנטיבה אחרת.

אוקיי, אני אתייחס גם לזה. יש צוות בין-משרדי נוסף שהוקם, על-פי החלטה של מנכ"ל משרד הביטחון ומנכ"ל משרד התחבורה עד לא מזמן, האלוף במילואים דן הראל. היא בחנה גם היא את הנושא. במקביל למעשה פעלו פה מספר גופים במקביל, כשצריך להגיד שברוב הדיונים מדובר באותם אנשים שנמצאים ומעלים את העמדות, כך שהידע המקצועי הוא אותו ידע מקצועי. נכון שיש גופים רבים שתומכים בנבטים, רק שכשאנחנו צריכים לשקלל את כל האינטרסים, כולל האינטרס של פיתוח הנגב, כולל האינטרסים הביטחוניים ואינטרסים סביבתיים ואחרים, המסקנה שלנו צריכה להיות אחרת. אני אנסה להסביר באופן כללי מדוע כי מטבע הדברים לא הכול אפשר לומר כאן למיקרופון.

מעבר צה"ל דרומה, כמו שנאמר פה, הוא אחת המשימות המרכזיות שאנחנו עוסקים בהם בהקשרים התשתיתיים של צה"ל. כל כובד המשקל של צה"ל הולך ועובר דרומה. כששאלו אותנו למה אנחנו נגד נבטים, אמרתי, ההפך, אנחנו בעד נבטים. אסור לשכוח שאת בח"א 27 העברנו מנמל התעופה בן-גוריון כדי לאפשר הפרדה ופעילות תקינה של התעופה האזרחית במקביל לתעופה צבאית. בגלל הבעייתיות שהייתה בבח"א 27 העברנו אותו לנבטים. זה חלק מהאדנים של מעבר צה"ל דרומה. במסגרת הזאת הועבר כובד המשקל לא רק של צה"ל, אלא של חיל האוויר בפרט דרומה, ולכן הבעייתיות גם מבחינת בטיחות, גם משיקולים ביטחוניים בהקמה של שדה תעופה אזרחי בנבטים, גדלה פי כמה. יש פה שיקולים מהמעלה הראשונה שנפגעים.

לגבי אמירות של בכירים לשעבר בחיל האוויר או אנשים נוספים שמקורבים לעניין או היו מקורבים לעניין, כמובן, קטונתי מלהתווכח איתם בהקשרים המקצועיים כפי שהם מכירים אותם. אבל אנחנו מכירים לא פעם ולא פעמיים בסוגיות שמשלבות בין נושאים אזרחיים לבין נושאים צבאיים, את הדעה של מי שהיה לשעבר מפקד כזה או מפקד אחר, ואני אומר שאנחנו צריכים לתת את מרב המשקל, וזה הוכר לא רק בכנסת ולא רק בממשלה, אלא גם בבתי המשפט כשהיינו צריכים להתווכח על עניינים מהסוג הזה – צריך לתת את מרב המשקל למי שנושא באחריות ולמי שנושא בסמכות, וצריך להמשיך לדאוג לאינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. וכשאנחנו מדברים פה על אינטרסים ביטחוניים אנחנו שוב מדברים על אינטרסים מהמעלה הראשונה, על היכולת שלנו לפעול ולהגן ולהתאמן תוך שמירה על הביטחון ושמירה על הבטיחות.

איך לא הצלחתם לשכנע את הוועדה הבין-משרדית?

גם אותנו לא.

יכול להיות.

בוועדה הבין-משרדית יכולת לדבר ולהתייחס לכל הנקודות.

יש ועדה בין משרדית שהגיעה למסקנה אחת שבה הוטו המסקנות, בסופו של דבר, לנבטים. יש צוות בין-משרדי אחר שאמנם ישב אצלנו, אבל גם בו נשמעו הדעות של כל הנציגים - -

אבל אתה לא יכול להעמיד צוות של מנכ"לים מול החלטת ממשלה שמינתה שרים, עם כל הכבוד. כל אחד יקים לעצמו צוות.

א', הצוות הוקם יחד עם משרד התחבורה - -

אני יודע - - -

ב', בסופו של דבר אני מניח שההחלטה תתקבל על ידי הממשלה ולא פחות מכך.

אני חייב להגיד לך שהצוות של עיריית דימונה חושב אחרת.

יפה מאוד.

אני יכול להסכים עם מאיר.

מאיר, הצוות של ראשי הרשויות בדרום.

ודאי.

דרך אגב, יש גם ראשי רשויות נוספים בצפון שחושבים אחרת.

לכן זאת החלטה של ראש ממשלה אם הוא הולך בדרך הזאת או לא.

נכון.

אבל שר הביטחון הוא אקס-טריטוריאלי, והוא לא כפוף לדברים שהממשלה מחליטה. כך שזה לא משנה.

מי אמר?

תנסה לסכם כי אני צריך לסיים.

נמשיך לשמור על הכללים של המדינה שבה אנחנו חיים בעניין שההתנגדות של מערכת הביטחון או ההעדפה שלה את החלופות, מצד אחד נותנת יכולת לפתח שדה משלים לנתב"ג, ומצד שני משמרת או נותנת מענה הולם גם לצרכים הביטחוניים, גם תוך כדי לקיחת סיכונים. יש גבול גם כמה סיכונים אפשר לקחת.

תודה רבה.

מה עם עמדת רשות שדות התעופה?

סליחה, חברי. מאחר שהודיעו על הקדמת מליאת הכנסת לשעה 11:00, ואני יודע שעכשיו עולה חוק רשות השידור, ויש הצבעות, אני מודיע על סגירת הדיון. אמליץ ליושב ראש הוועדה הקבוע חבר הכנסת שאמה-הכהן לקיים בהקדם דיון נוסף בהשתתפות מנכ"ל משרד הביטחון ומנכ"ל משרד התחבורה. תודה רבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>