PAGE
20
ועדה משותפת של ועדת הכנסת וועדת הכספים לתקציב הכנסת
19/12/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 8>
מישיבת הוועדה המשותפת
של וועדת הכנסת ושל ועדת הכספים
לתקציב הכנסת
יום שני, כ"ג בכסלו התשע"ב (19 בדצמבר 2011), שעה 9:00

<שינויים בתקציב הכנסת לשנת 2011.>

חברי הוועדה: >
יריב לוין – היו"ר
אחמד טיבי

שלמה מולה

אברהם מיכאלי

ציון פיניאן

ליה שמטוב
יואל חסון

>
מנכ"ל הכנסת דן לנדאו



יותם יקיר - דובר הכנסת

חיים אבידור - חשב הכנסת

נדב כספי - מנהל חשבונות בכיר, חשבות הכנסת

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

ירון קוונשטוק
<שינויים בתקציב הכנסת לשנת 2011.>

אני עובר לישיבה של הוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת הכספים לתקציב הכנסת, ומציין שהחברים החדשים שנבחרו לוועדה המשותפת זומנו מראש גם לישיבה הזאת.

שינויים בתקציב הכנסת לשנת 2011. ביקשתי מהחשב שייתן לנו איזושהי סקירה קצרה ביחס למה שנעשה מבחינת התקציב מול ביצוע עד עכשיו.

בוא נדבר קודם כול על הבקשות שלנו.

נתחיל קודם עם הבקשות לשינויים בתקציב, ואחר כך נעבור לסקירת עדכון. בבקשה.

אגב, אני מבין שהחברי כנסת שהוזמנו בהזמנה – זה הפורום החדש, נכון?

נכון.

אנחנו מבקשים שלוש בקשות. בקשה אחת זו בקשה להעברה מסעיף לסעיף, שפורמלית אנחנו צריכים להביא לוועדת תקציב הכנסת, וזו בקשה בחלק ב'. ובחלק א' של הבקשה שתי בקשות. בקשה אחת לשימוש מהרזרבה היא בקשה לתיקון טעות שלנו, והיא עיקר הבקשה מבחינה כספית, בסך 3 מיליון שקל, והיא נוגעת לזכות של אנשי משמר הכנסת, שאנחנו שכחנו אותה, פספסנו אותה, מאז 2008, ועל-פי חוות דעת משפטית של הלשכה המשפטית בכנסת חובה עלינו לתקן את העניין הזה.

המדובר באיזושהי דרגת שכר ששוטרי משטרת ישראל קיבלו ב-2008, ומאחר שאנשי משמר הכנסת, על-פי חוק, מוצמדים בכל תנאיהם – בכל הנושאים שחלים עליהם, כולל נושא השכר – לאנשי משטרת ישראל, הם גם היו אמורים לקבל את דרגת השכר הזו, ולא קיבלו אותה ב-2008. ועכשיו אנחנו מצווים לתקן רטרואקטיבית שלוש שנים אחורה את העניין הזה, וזה עולה 3 מיליון שקל. המדובר בכ-90 אנשי משמר המשרתים כיום, ובכ-50 אנשי משמר שפרשו בשלוש השנים שחלפו. כאמור, יש לנו חוות דעת משפטית שמחייבת אותנו לתקן את העניין הזה. זו עיקר הבקשה שלנו מבחינה כספית.
החלק השלישי, והוא הראשון בסעיף א', הוא גם כן שלוש בקשות לשימוש ברזרבה. החלק הראשון נוגע לתוכנית 02.03.01 שירותים מקצועיים. החלק הזה נוגע לשימוש שלנו בפרוטוקוליסטים של חברת "חבר". בזמן האחרון נאלצנו לעשות שימוש די גדול, או יותר גדול ממה שתכננו, בחברת "חבר", שהיא נותנת לנו שירותי מיקור חוץ בפרוטוקולים. אגב, אתם יכולים לראות, שיושב פה עכשיו רשם פרלמנטרי חדש שהוסמך זה מכבר, אחד משמונה אנשים חדשים שנקלטו כעובדי כנסת.

מברכים אותך, והרבה הצלחה.

ואחד מן הגברים הראשונים בהיסטוריה של העולם, אני חושב, שנקלטו בתפקיד הזה.

אל תגזים.

קלטנו ארבעה גברים וארבע נשים. ומשהוסמכו האנשים הללו, אנחנו כמובן נזדקק להרבה פחות שירותים של מיקור חוץ בתחום הזה, אבל עדיין פתחנו פער של כ-200,000 שקל.

הנקודה השנייה בתוכנית 02.03.04 הוצאות עובדי הכנסת – חסרים לנו 20,000 שקל כדי להשלים את מה שהוצאנו על העסקת סטודנטים. אתם בוודאי שמתם לב, שבשבוע שעבר חנכנו רשמית את מרכז המבקרים. תיכף מנהל חטיבת התקשורת וקשרי ציבור ודובר הכנסת, יותם יקיר, יתייחס לדברים הללו. הוא הכין יופי של מצגת. בינתיים תן דעתך על הלוגו היפה של מרכז המבקרים שמוקרן מולך. בפרוטוקול יירשם שכולם נשאו את מבטם לכיוון המסך. חסרים לנו 20,000 שקל – שוב, אנחנו מדברים על 2011 – על ההוצאות שאנחנו מוציאים על קליטת סטודנטים. מועסקים כאן כבר עשרות סטודנטים. רק לסבר את האוזן, עברנו מחמישה מדריכים ל-23 מדריכים, כולם סטודנטים, בשמונה שפות.
והסעיף השלישי באותו חלק א' לתוכנית 02.03.05 אמרכלות זה 600,000 שקל, שמיועדים למרכז המבקרים. זה נכון שכתוב "פרסומים והסברה לשכת הדובר", אבל אנחנו מדברים בעצם על מרכז המבקרים, שכפוף לדובר הכנסת. ובאותם 600,000 שקל אנחנו מבקשים לבצע שלוש פעולות, כולן מיועדות לציבור הרחב באופן ישיר.
לגבי הפעולה הראשונה. אנחנו במשא ובמתן עם שני גופים ציבוריים, באשר ליצירה והעלאה של אתר אינטרנט לילדים, שיהיה חלק מאתר הכנסת, וגם חלק מהסביבה הוירטואלית של gov.il או של סביבה וירטואלית ציבורית אחרת שכבר קיימת, של תכנים לילדים. תכנים שעוסקים כמובן באזרחות, דמוקרטיה, כנסת, כל מה שזה אומר לפי הגילאים, וגם על זה תיכף נציג כמה מילים.

החלק השני בתוך אותם 600,000 שקל הוא התקשרות שאנחנו עושים עם ערוץ הופ. מי שלא צופה, מאוד מומלץ, ומי שיש לו ילדים או נכדים בגיל, מומלץ להתחבר אליהם. ערוץ הופ הולך להפיק סדרה של תוכנית ופינות בנושאי דמוקרטיה לילדים בני חמש-שש. כרגע יש שתי אסכולות. אחת מושכת לכיוון "דפנה ודודידו", אחרת מושכת לכיוון "אליק ובליק". המדובר בהתקשרות די רצינית עם ערוץ מאוד רציני שנקלט במאות אלפי בתים בישראל. וכפי שאנחנו עושים פעילויות לגיל חמש, לגן חובה, יש כבר סיורים פה לגן חובה, ושווה לראות את זה. וככה אנחנו רוצים להגיע לילדים שעדיין לא ביקרו כאן, ולהציג בפניהם תכנים שמותאמים לגילם.
אשר לחלק ב' – העברה מסעיף לסעיף. כידוע, מזה כשנתיים אנחנו במגמה להציע ולשדל כמה שיותר עובדי כנסת לעבור ממצב שבו הם מקבלים החזר הוצאות רכב – אותם עובדים שמקבלים את הסכומים הגבוהים ביותר – להסדר שהם מקבלים רכב ליסינג. ולשם כך אנחנו מבקשים להעביר מתקנה 02.03.04.04, החזר הוצאות רכב עובדים, 1.25 מיליון לתוכנית 02.03.05.09, הוצאות רכב. בדיוק אותו סכום מכיס לכיס לתקנה שעוסקת בליסינג.
בשנתיים האחרונות חסכנו קרוב למיליון שקל בכל שנה רק מהמעבר של עשרות עובדים – לא כולם, ועדיין גם לא הרוב – מהוצאות רכב בכסף לליסינג. אני גם די גאה לומר שקיבלנו תעודת הכשר רשמית ממבקר המדינה, אחרי שהוא בדק את זה, והשופט בדימוס לינדנשטראוס הסביר לי, שכך נראית תעודת הוקרה של המבקר. אני לא הרגשתי ככה מספיק כנראה. אז ברוך השם, אנחנו מצליחים לחסוך די הרבה כסף, ולהפנות את זה לצרכים טובים בתוך הכנסת מבלי לבוא אליכם לבקש עוד, וזו התמונה כולה.

אני אשמח לקבל שאלות או, אם היושב-ראש מבקש, נעבור את הסקירה של דובר הכנסת. אולי, ברשותך, חשב הכנסת יסקור את הביצוע של התקציב.

תקציב הכנסת לאחר ביצוע כל ההעברות שעשינו במהלך השנה משנה קודמת לשנה זו היה 741 מיליון שקל. זה כולל 126 מיליון שקל בגין מוזיאון הכנסת. מהתקציב הזה נשאר לנו בסוף השנה 163 מיליון ש"ח – עוד פעם, כולל 74 מיליון שקל בגין מוזיאון הכנסת, שמן הסתם יעבור לשנים הבאות. אם אתם יודעים, הוגשה תביעה של 150 מיליון שקל על-ידי היזם שממנו נלקח המוזיאון.

שולם הסכום שאישרנו אז?

הסכום שאינו שנוי במחלוקת, שנקבע על-פי השמאי הממשלתי – סכום של 51 מיליון ש"ח, כולל מע"מ – שולם בתחילת ינואר השנה.

זה גם מבטא תשואה של 5%.

ועם זה יש כסף לממן את האגרה, לתבוע עוד 100 מיליון.

לא, עוד 150 מיליון.

לא יאומן. פשוט לא יאומן. צריך לבטל את החוק, תאמין לי.

המחוקק חוקק חוק מאוד ספציפי, שמפקיע את הבניין.

היה צריך פשוט לבטל את החוק.

את מה לבטל? איזה חוק?

של מוזיאון הכנסת.

המוזיאון הזה לא הסתיים עדיין?

הסתיים? אני מזכיר, יש חוק מוזיאון הכנסת, שנחקק לפני כשנה וחצי, אחרי כארבע שנים של עבודה. הוא התחיל כיוזמה של חבר הכנסת לשעבר יורי שטרן, זכרונו לברכה, והופל על-ידי חבר הכנסת, ייבדל לחיים ארוכים, זבולון אורלב. בסופו של דבר הצביעו פה ברוב די מרשים בעד החוק, שאומר שתהיה הפקעה מיוחדת, על פי חוק מיוחד, של הבניין ששימש את הכנסת בין השנים 1966-1949. הבניין יופקע למדינה בהליך שדומה קצת להפקעה, אבל מאפשר לבעלים של הבניין – הרי המדינה מכרה את הבניין הזה – לתבוע את הסכום שהוא חושב שמגיע לו, ולמדינה בינתיים לשלם את מה שלא במחלוקת, כלומר מה שהשמאי הממשלתי קבע שזהו הערך של הבניין. הערך הביא כמובן לידי ביטוי את הערך הפוטנציאלי על-פי תוכנית בניין עיר שחלה על הבניין, שאי-אפשר היה לבנות עוד כמה קומות.
המדינה, באמצעות הכנסת, שילמה כבר 51 מיליון שקל לפני כשנה וקיבלה את החזקה בבניין. היום בבניין יושב בית-הדין הרבני האזורי והארצי. הם אמורים לפנות את הבניין בעוד פחות משנתיים.

למה שנתיים? למה לא אתמול? למה לא שלשום?

כי בינתיים צריך לבנות את בתי-הדין הרבניים.

מה זה קשור לבתי-הדין הרבניים? שיעברו לבניין בנוי אחר.

בניין בנוי – צריך לבנות אותו.

הכנסת צריכה - - -

הכנסת לא ממנת פה שום דבר. המחוקק קבע שהבניין עובר לחזקת המדינה, לא לחזקת הכנסת, ובפירוש דויק כך הנוסח של החוק. וברגע שהוא בחזקת המדינה, המדינה, קרי מנהל הדיור הממשלתי של האוצר, פועל לפנות אותו. הוא לא יכול לפנות אותו כמובן מהיום למחר או משלשום לאתמול אלא צריך לבנות.

אני עדיין לא מבין. למה צריך לשלם כל השנה כסף?

לא, שילמנו תשלום חד-פעמי - -

לשיפוצים.

- - לרכישת הבניין מידי הקונה. הקונה שקנה אותו בשנת 2000. בינתיים לא הוצאנו כסף לא על שיפוצים ולא על שום דבר.

אז מה השריון של הכסף הזה?

74 מיליון ש"ח - - -

זה אצלנו בכיס שמא אנחנו נחויב בדין לשלם עוד כסף.

זה עוד לפני ששמת שם את הצבע הראשון.

לא הבנתי. אתה אומר ששנה שעברה שילמתם את ה-54 מיליון שקל.

51. השנה שילמנו את זה, בתחילת ינואר.

יש לכם עוד 74 מיליון שקל שנועדו למה?

תן לי להסביר. גם ה-51 מיליון שקל האלה נפלו עלינו ככה. זה לא היה מתוקצב ולא כלום. להזכירך, החוק היה במהלך השנה. לא היה תקציב.

זה חוק שאנחנו קיבלנו. צריך לזכור את זה כל הזמן.

העברנו 51 מיליון ש"ח מהרזרבה בשנת 2010. בשנת 2011 פנינו למנהל הדיור הממשלתי, שמנהל את כל המגעים עם אותו רוכש, ושאלנו איפה זה עומד. הם אמרו, אנחנו לא יכולים להגיד לך כלום, תסתדר. על מנת שלא ייפול עלינו כרעם ביום בהיר עשינו החלטה שלנו בתקציב של שנת 2011 – כי היזם אמר שהוא ייגש לבית-משפט – בלי לשאול אף אחד, בלי שאף אחד ייתן לנו הערכה, והצהרנו על זה בוועדת התקציב. אמרנו, אנחנו משריינים תקציב נוסף במידה ונחויב בבית-משפט. הערכנו הערכה אישית שלנו, לא מבוססת על שום הערכה מקצועית, של 100 מיליון ש"ח פלוס מע"מ.
לכן היה לנו תקציב של 116 מיליון ש"ח בסך הכול, בתוספת 10 מיליון ש"ח שיפוצים שלקחנו בחשבון – 126 מיליון ש"ח. מתוך ה-126 מיליון ש"ח שילמנו כבר 51 מיליון ש"ח, זאת אומרת נשאר לנו עוד 74.

זאת אומרת יש כבר הסדר עכשיו עם היזם.

זה בבית-משפט.

לא. זה סכום שלקחו בחשבון איזשהו מתווה - - - מסוים. צריך לזכור, שמה לא ייפסק שם, הרי נקבל אותו מהמדינה, מכיוון שהם אחראים לכל הסיפור הזה.

נקבל בזה שנקבל תקציב. את כל התקציב שלנו אנחנו מקבלים מהמדינה.

אבל במקרה הזה האחריות היא נטו של משרד האוצר.

אנחנו צינור במקרה הזה.

הם מכרו את הבניין. זה פשוט הרי לא ייאמן. כל מכירת הבניין היתה שערורייה, והעובדה שאף אחד, אני מניח, לא ידע כאן כשאישרו את החוק, שנגיע לסכומים כאלה.

לא, לא, ידעו, זה הוצהר. הקונה שהפך למוכר הצהיר פה, באמצעות בא כוחו העורך-דין שמרון, שמוכר פה בוודאי. נקב סכומים ש"חבל על הזמן".

חבר הכנסת מולה, חשוב לי להדגיש, ולהדגיש לפרוטוקול, שה-100 מיליון פלוס מע"מ לא מבוסס על שום דבר, ושאף אחד לא ייתלה בו, לא בבית-משפט ולא בשום מקום – לפרוטוקול אני אומר את זה –אלא זו סתם הערכה שעשינו בחשבות הכנסת, שלא מבוססת על כלום.

אבל התהליך עדיין בבית-משפט?

התהליך הוא בבית-משפט.

אבל הבניין מופקע והתחילו תיקונים.

אנחנו התחלנו להוציא מעט כסף על תכנון. על-פי החוק הוקמה מועצה ציבורית מייעצת ליושב-ראש הכנסת בנושא המוזיאון. המועצה הזאת כבר פועלת. יש לנו פרויקטורית בכנסת שכבר מגייסת אוצר, ומתחילים כבר להעסיק אנשי מקצוע בתכנון הקונספטואלי. הרי זה לא יהיה סתם חלל. צריך לשחזר, צריך לבנות מוזיאון. צריך להפוך את זה למקום, שאם כבר הוצאת עליו כל כך הרבה כסף, שגם יביא ערך למניה הציבורית.

ואז תמיד תישאל השאלה, כשרוצים להביא אנשים, לאן מביאים אותם, לכאן או מביאים אותם לשם. אתה מבין? כל העניין מיסודו הוא - - -

אדוני המחוקק יפנה לחבריו המחוקקים.

אין מה לעשות. אני יודע. אני לא מתחמק מאחריות.

זה דווקא לא דבר שמטריד.

תשמע, בסוף תהיה בעיה.

ייאלצו לבוא גם וגם.

נכון. אפשר לעשות גם וגם.

אני בטוח.

בסופו של דבר, אם אנחנו מצליחים להתעלם מהסכום המאוד גדול ששולם ועוד ישולם, הפרויקט הזה כפרויקט הולך להיות יופי של דבר.

זה נכון, אבל - - -

הוא הולך להיות יופי של דבר מבחינת מרכז העיר ירושלים, מבחינת השיווק של הערכים שהכנסת מסמלת כמוסד. איך הכנסת תסתדר עם המוסד הזה? זה חלק מהאתגר שמוטל לפתחנו, ואנחנו בהחלט נאחז את השור הזה לפחות בקרניו.

אני אחזור לדוח ביצוע. אם אתם רואים, בגדול אנחנו עומדים בכל התקציב מבחינת ביצוע. יש אך ורק סעיף אחד שמילאנו עד הסוף, סעיף הביטחון. אנחנו מגיעים אפילו למצבים שבחלק מהדברים אנחנו קצת עוצרים בגלל שמילאנו את התקציב עד הסוף. בסך הכול אנחנו עומדים ביעדי התקציב, ואפילו יהיו כמה עשרות מיליונים, אני מעריך את זה בסביבות 60 מיליון ש"ח, שנחזיר לאוצר בסוף השנה. זהו.

השאלה היא אם המחוקק רוצה לקנות עוד בניין.

הרזרבה שלכם – כמה היתה?

הרזרבה שלנו היתה 18 מיליון. בישיבה שהיתה לפני כשלושה חודשים ניצלנו ממנה 600,000 ש"ח, שהיו ברובם לתוספת סטודנטים, בעיקר למרכז המבקרים. נכון להיום אנחנו מבקשים לנצל מאותה רזרבה את אותם 3.8 מיליון שהגשנו היום, ואז הרזרבה שלנו תרד לסדר גודל של 14 מיליון.

למה, דרך אגב, האמרכלות שלכם לא מנוצלת? יש לכם רק 81% ניצול.

באמרכלות יש הרבה מאוד תקנות. כשיש לך אוסף גדול של תקנות נשאר לך בכל תקנה סכום קטן. אז אין לך ברירה.

81% זה לא מעט.

19% לא מנוצל.

כן, אבל קודם כול עוד לא גמרנו את השנה.

לא, זה כולל דצמבר.

אני מתייחס להערכה שלכם כניצול עד סוף השנה.

נכון.

נבוא אליכם, כמו בכל שנה, בטח במרץ או אחרי הפגרה, עם הבקשה הסטנדרטית לגרירת דברים מ-2011.

אם עוד נהיה פה.

זה ברור לי. עכשיו, ניהול מערכות מחשוב.

יש הרבה פרויקטים שתוקצבו ועדיין לא התחילו, והם מתוכננים. זאת אומרת זה פקק תנועה, אבל הם יבוצעו.

יש הרבה מענות וטענות על מערכת המחשוב. זאת אומרת שאם יש פה כמעט 21% לא מנוצל, יכולתם לייעל את זה יותר ולהשביע את רצון רובם.

הסברתי ואולי גם המנכ"ל ירצה להוסיף, אנחנו עכשיו בפקק תנועה במערכות מחשוב כתוצאה מהתעסקות עם כל הדברים האלה. אנחנו הולכים גם לתגבר את כל נושא מערכות המחשוב על מנת להדביק את הפער. העובדה שניצלנו פחות זה לא בגלל שלא ננצל, אלא בגלל שישנם פרויקטים שהתעכבו ונעביר את זה לשנה הבאה.

מה זה שירותים מקצועיים?

שירותים מקצועיים זה הממ"מ, זה יועצים למיניהם לוועדות שאנחנו לוקחים.

זה גם כולל את החדר.

אפשר לקבל את הדוח הזה? כי אני לא רואה.

אגב, הנושא של המחשוב עולה פעם אחר פעם. ישנן עדיין בעיות קשות ב"סנהדרין". פשוט קשה לעבוד ככה.

הבעיות הרבה יותר קשות ממה שאדוני מדמיין. ואני מאוד מקווה שבפעם הבאה שניפגש - -

יהיה יותר טוב?

- - יהיה הרבה יותר טוב, כי גייסנו אנשים, ואנחנו חופרים במקומות שלא חפרו בהם הרבה מדי שנים.

ואגב, איפה עומד נושא אתר האינטרנט?

אני מקווה שהאתר החדש יושק בתוך כחודשיים.

יופי.

הוא יסחט קריאות "וואו" לפחות כמו מרכז המבקרים.

הוא מוכן להשקה בהיבט התוכני. יש איזושהי בעיה טכנית שמעכבת את ההשקה.

יופי. טוב, מרכז המבקרים.

טוב. אני עדיין מרגיש קצת הילד החדש בכיתה, אז אציג את עצמי: יותם יקיר, דובר הכנסת, ראש חטיבת תקשורת וקשרי ציבור. תודה על ההזדמנות, אני אפילו קצת מתרגש. אני מבטיח גם להיות קצר.

מרכז המבקרים – לפני שאנחנו צוללים לשני הפרויקטים שעליהם מדובר, טיפה רקע – השקנו אותו בשבוע שעבר במסיבת עיתונאים מאוד גדולה. אנחנו רוצים להביא את הציבור לכנסת, אנחנו רוצים לתת לציבור הרגשה שהכנסת זה המקום שלו, אנחנו רוצים לתת לציבור הרגשה שכל אחד – לא חשוב מאיזה מגזר, לא חשוב באיזה גיל – יכול למצוא בכנסת את הדברים שמעניינים אותו.

וכך נוצרו 12 מסלולי סיורים החל מילדי גן, בתי-ספר יסודי, בתי-ספר תיכון, חיילים, סטודנטים, סיורים למבוגרים, סיורים שמיועדים למגזר הערבי, סיורים שמיועדים למגזר הרוסי, סיורים בשמונה שפות שונות, לכל אחד אנחנו מתאימים את התוכנית המיועדת לו. אלה תוכניות מובנות, אלה תוכניות חינוכיות שנעשו בחלקן הגדול בתיאום עם משרד החינוך ובעידודו. לילדי הגן, רק לשם המחשה, יש את התוכנית המסוימת, היפהפייה לטעמי, שנקראת "גן בלגן". למה יש בגן שלנו בלגן? כי אין חוקים. אילו היו חוקים בגן, לא היה בלגן.

בסדר, כמו פה.

אנחנו עדיין מפתחים אותו, אבל בהחלט אחרי שנה של פיילוט, הרגשנו שמרכז המבקרים בשל להשקה פומבית, זה מה שעשינו ממש בשבוע שעבר.

אתן טיפה את הרקע של המספרים. אין סטטיסטיקה מדויקת מה היה לפני שנת הפיילוט, השנה האחרונה, אבל ההערכות מדברות, כך לוחש באוזני המנכ"ל, שהיו 60,000-50,000 מבקרים. השנה – ויש לנו כבר סטטיסטיקות, תיכף תראו בשקף הבא – זה קפץ ל-135,000, לא כולל דצמבר. למעשה אנחנו מגיעים למשהו כמו 150,000 השנה, פי 2.5 ממה שהיה בשנים הקודמות.

למה?

כי עובדים וכי עבדנו מאוד מדוד. מול ילדי גן – הצענו להם את התוכנית שלהם, בתי-ספר יסודי, וכך הם באים יותר ויותר.

אתם יכולים לעשות הערכה, כמה מתוך זה תלמידי בית-ספר מתחת לגיל 18? כמה אנשים מבוגרים?

אתם יכולים לנתח, כמה באו מהפריפריה – צפון-דרום?

נכון, זאת שאלה נוספת. השאלה האחרונה – מבקרים מחוץ-לארץ. מנדבים אותי כל כך הרבה למבקרים מחו"ל. השאלה היא אם אתם סופרים גם אותם, או שרק את אזרחי ישראל.

צפון קרוליינה, קודם כול - - -

דרום קרוליינה.

עם גנרל בקסטר, לא?

אני לא מתחייב לגבי חו"ל, אם אנחנו סופרים או לא, אני צריך לבדוק. יש פה סיורים בשפות זרות, זה נכון, אבל זה לא מספיק.

אתה יכול לבדוק את זה לפי כניסת – לא יודע אם יש לכם מאגר – של דרכונים.

יש.

כל מי שיש לו דרכון, זאת אומרת שהוא מחוץ-לארץ.

אני הזמנתי רק עכשיו 400 איש מחו"ל לאירוע שעשיתי באודיטוריום.

אגיד לכם למה. עם כל הכבוד לחו"לניקים שבאים לראות את הכנסת במיטבה, בפעילותה ובכיסאות הריקים במליאה, אותי מעניינים יותר התלמידים, אלה שצריכים להיות שותפים בדמוקרטיה שלנו. זה הדבר הכי חשוב בעיני.

אז אני רוצה שנייה להתפרץ. אנחנו חתמנו לפני כשנה וחצי על הסכם עם משרד החינוך, שמבוצע והוא מאוד יפה.

גם גנים וגם - - -

שני הסכמים, אתה צודק. הסכם אחד נוגע, כמו שהדובר אמר, להפעלה של גננות ומורות בהדרכה לילדים קטנים. כרגע זה בתוכנית שמיועדת לגן חובה, ואנחנו מתכוונים להרחיב את זה בשנה הקרובה גם לכיתות א', ב', ג'. כלומר שזה לא רק יתבסס על המדריכים הסטודנטים שלנו, אלא על מורות של משרד החינוך, ואנחנו משלמים למשרד החינוך על הדבר הזה.

ההסכם השני שנחתם, והוא מאוד יפה, ועונה לשאלה שלך ושל חבר הכנסת פיניאן, הוא הסכם matching שלפיו הסכמנו לעזור למשרד החינוך לתקצב כל אוטובוס שמגיע מהפריפריה החברתית, לא רק הפריפריה הגיאוגרפית. כלומר למשרד החינוך יש הרי טבלאות של אשכולות סוציו-אקונומיים של כל בית-ספר. יכול להיות מצב שבית-ספר למשל בדרום תל-אביב הוא באשכול נמוך יותר מאשר בית-ספר בצפון בכפר-ורדים. אז אנחנו מוציאים כסף מתקציב הכנסת יחד עם משרד החינוך, כדי להגדיל את מספר התלמידים שמגיעים לכאן, כי אנחנו יודעים עד כמה האוטובוסים יקרים, אנחנו יודעים עד כמה זה פקטור שלפעמים מונע יציאה של ביקור בירושלים והגעה לכנסת.

ולכן יושב-ראש הכנסת הורה לנו לפני שנה וחצי לחתום על הסכם עם מנכ"ל משרד החינוך הקודם, ד"ר שושני, וכך עשינו, וכך אכן התבצע. כך שאנחנו יכולים לתת לך פילוח ממש מדויק – בעצם רובו קיים פה בטבלה, ויותם יסביר – אבל אנחנו כבר עם עיניים ספציפיות על הפריפריה בדיוק בגלל הטעמים שאתה מדבר עליהם.

אני רוצה לבקש מכם או להמליץ לכם, שגם במסגרת תוכנית העבודה שלכם לשנים הבאות, תפעלו יחד עם השלטון המקומי. אני חושב שהשלטון המקומי יכול לגלות עניין – מה שציון רמז עליו – בעיקר אם מדברים על קריית-שמונה, צפת, דרומה וכן הלאה. יכולה להיות רתיעה מהמרחק במקומות בהם המרחק באמת משמעותי מאוד, אבל אם משתפים פעולה עם השלטון המקומי, הכנסת תהיה נגישה דווקא לפריפריה. תחשבו, אני לא יודע אם חשבתם על זה, לעבוד עם השלטון המקומי.

אפשר לסבסד את הנסיעות מהפריפריה המרוחקת כמו אילת, ירוחם, קריית-שמונה, טבריה.

זה בדיוק מה שאנחנו עושים.

בעברי הייתי מורה בבית-ספר ומנהל, ואני יודע שאנשים שנישאו אחרי שאני התחתנתי, עדיין לא יודעים מה זו הכנסת ומה זו ירושלים.

אז בגלל זה עכשיו מגיל חמש, מגיל שלוש.

אני רוצה לומר, כדי להמשיך במצגת, שני משפטים. השלטון המקומי – רעיון מצוין, נבדוק. צריך לזכור שרק סיימנו פיילוט. ההשקה הרשמית היתה בעצם הימים האלה. ואני גם אבדוק, חבר הכנסת מולה, אם יש לנו נתונים לגבי פריפריה וחו"ל, ואני אשלח. אבל לגבי התלמידים, שהפילוח שלהם נמצא פה, התשובה היא הרוב. כמעט כל הגידול במספרים הוא סביב הנושא של נוער, ילדים, תלמידי בתי-ספר ואפילו תלמידי גנים, כמו שאמרנו.

עוד הערה. משרד החינוך הכריז על הנושא של ביקור בכותל, ביקור בירושלים, במערכת הלימודים. אז תשבו אתו – שמי שבא לכותל ולירושלים, שיבוא לכנסת בהזדמנות זו.

נכון. זה כבר נעשה, בשונה מהנושא של השלטון המקומי. הסיורים האלה מופיעים בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך. שר החינוך הגיע אפילו למסיבת העיתונאים – רצינו לכבד אותו – כי הם היו בהחלט שותפים משמעותיים לפרויקט. אלה מקצת התוצרים של מסיבת העיתונאים, ובאמת היו כתבות כמעט בכל העיתונים.

טוב.

עכשיו אני מגיע לסיבה שאנחנו כאן היום. קודם כול הפיילוט – אני מוכרח להוסיף, המאוד מוצלח – מביא צורך די דחוף במדריכים נוספים. אנחנו כבר צריכים לגייס משהו כמו חמישה מדריכים נוספים. אני מפנה פה בהערה לדיון קודם, שבו אחד מחברי הכנסת הציע גם לשדרג את נושא האירוח של משלחות שמגיעות לארץ, ובהחלט בתוכנית העבודה הקרובה נשלב בין הדברים, ונאפשר לשדרג את האירוח של משלחות.

במה זה ישדרג?

בכך שתוכל להצמיד מדריך למשלחות מסוימות, שיהיה לך עניין לתת להן טיפול VIP. נצמיד להן מדריך, איש שלנו, מה שלא קורה היום.

איך חלוקת המדריכים מבחינת דוברי שפות?

שמונה שפות. חוץ מעברית, ערבית ואנגלית, יש לנו גם צרפתית, גרמנית, ספרדית, רוסית ואמהרית. כל אלה נמצאים כבר היום בכנסת, אבל אנחנו פשוט צריכים עוד, כי הביקוש מאוד גדול. הביקוש לסיורים עבר מפה לאוזן.

בטח פספסתי כי הגעתי באיחור – כמה תלמידים מגיעים לכנסת בשנה?

לא דיברתי על תלמידים באופן ספציפי למרות שזה הרוב, אבל הפניתי לשקף הזה – שלא היו לנו נתונים עד השנה האחרונה. השנה האחרונה היתה שנת פיילוט, שהביאה להשקת מרכז המבקרים פורמלית רק בשבוע שעבר. בשנת הפיילוט קפצנו מסדר גודל של 50-60 אלף מבקרים בשנה ל-135 עד סוף נובמבר. זאת הקפיצה רק השנה. כמובן שבתוכנית העבודה הקרובה אנחנו רוצים להגדיל עוד יותר.

ט"ו בשבט – בית פתוח בכנסת. זה פרויקט מאוד משמעותי, שהכנסת עושה אותו פעם ראשונה. יום הולדתה של הכנסת חל בט"ו בשבט. אנחנו מבקשים באופן ייחודי לפתוח את המשכן לציבור. ביום הזה לא תהיה כל כך פעילות כנסת רגילה, למעט ישיבת מליאה חגיגית, אבל בהחלט יהיו בכנסת עשרות רבות של אירועים, פעילויות לציבור רחב – הרוב תלמידים, קבוצות מאורגנות – בהשתתפות של חברי כנסת. נדמה לי שפנינו כבר לכל מי שיושב כאן סביב השולחן, ואנחנו מנהלים דיאלוג על איך לשתף. יהיו הרצאות, יהיו שחקנים בכנסת, יהיו הרכבים של מוסיקה, "קול ישראל" הודיע שהוא ישדר ביום הזה כמה מהתוכניות שלו בשידור חי מהכנסת. זה בהחלט איזשהו סוג של הפנינג, שהוא תמהיל של פעילויות חינוכיות, אירועי תרבות, הטקסים המסורתיים שתמיד היו ויהיו גם השנה. המטרה כמובן לעורר עניין ותהודה ולהפוך את יום ההולדת של הכנסת לסוג של מותג, שט"ו בשבט מיד מזוהה עם הכנסת ויום הולדתה. יום הולדתה אגב, ה-63, בשונה מהמדינה, שזה 64.
הפרויקט השני שאנחנו מדברים עליו היום הוא הפרויקט עם ערוץ הופ. אנחנו מפיקים עבור מרכז המבקרים סרט שיצולם בכנסת עם דמויות של גיבורי ילדים. מחלוקת קשה נרשמה ביני לבין המנכ"ל. אני תומך ב"דפנה ודודידו", הוא תומך ב"אליק ובליק", אבל אנחנו כמובן נדייק את זה עם הערוץ עצמו.

צריך לשאול את הילדים.

אפשר גם וגם.

זה כבר לא המגזר שלכם, אם לא הבנתם.

אתה טועה.

ברור שזה הילדים שלך, אבל לא אתה.

גיל שלוש עד חמש זה פייסבוק.

לא, זה אייפון, אייפד.

אני לא יודע אם אתה יודע, אבל בליק הוא דתל"ש.

הסרט הזה יוקרן לא רק בביקורים בכנסת – זה איזשהו סוג של שיתוף פעולה – הוא יוקרן הרבה מאוד פעמים גם בערוץ עצמו, וקטעים ממנו יוקרנו בכל מיני סיטואציות שאנחנו מדייקים בחוזה עם הערוץ. על בסיס הסרט אנחנו מקימים "מיני סייט" לילדים קטנים – גילאי שלוש עד חמש – עם משחקים שמבוססים על ערכי הכנסת. אנחנו רוצים ליצור באתר הכנסת אזור גדול, משמעותי – ה"מיני סייט" הזה הוא רק יריית פתיחה – לילדים ונוער עם משחקים אינטראקטיביים שכולם מבוססים על הכנסת, ערכיה, ולהפוך אותו למשהו מאוד פופולרי לילדים, כדי – כמו שאמר חבר הכנסת מולה, שזאת בסוף המטרה – לקרב ילדים לכנסת אם זה באמצעות ביקורים פה, אם זה באמצעות משחקים באינטרנט. אלה הפרויקטים שלגביהם באנו. תודה רבה.

תודה רבה, ואני באמת מברך על העבודה המצוינת שנעשית בעניין הזה. אני חושב שזה עם משמעות וחשיבות רבה. הערות נוספות, אם ישנן.

אני רוצה להעלות נקודה, שיכול להיות שדנתם בה ואני לא יודע. זאת נקודה חשובה, עליה הערתי בזמנו לצוות הכנסת, וכתבתי גם ליושב-ראש הכנסת, ורציתי לדעת מה נעשה בשנה הזאת בעניין הזה. העניין הוא נושא רמת האירוח של משלחות VIP לכנסת.

בכלל סוגיית המזנון. אם מותר לי להעיר, אני באמת אשמח לדעת, כי אני פשוט גזרתי על עצמי שלא לאכול פה, אז פשוט אין לי שום מושג מה השתנה.

אני חושב שאתה מפסיד לאחרונה.

לפחות בנושא היום-יום בהחלט יש שיפור באיכות המזון במזנון מאז שהמנכ"ל טיפל בעניין ושפנינו. אפשר לראות את זה בצורה משמעותית. לדעתי עדיין זו לא הרמה שצריכה להיות, יחסית לפרלמנטים אחרים בעולם, אבל זו רמה טובה לפחות. אני לא יודע אם יש שינוי בנושא של אירוח משלחות, כי בחודשיים-שלושה האחרונים לא הייתי באיזה ארוחה שהיתה כאן. בפעם אחרונה שהייתי זה עדיין היה זוועתי. ואני אומר לכם, ודיברנו על זה כמה פעמים: אני יודע איך מארחים אותנו בפרלמנטים אחרים בעולם, ואני חושב שהרמה פה, ממה שאני מכיר, היא נמוכה, מבזה ומביישת. ואני רוצה לדעת, אם יש שיפור בעניין הזה.

האירוח של משלחות מחו"ל הוצא מהזכיין הזה. בארוחות הממש בכירות – כשמגיע לפה ראש פרלמנט, ראש מדינה – אנחנו יוצאים איתם החוצה. ובדרגים היותר נמוכים של חברי פרלמנט, למיטב ידיעתי, התקשרנו עם קייטרינג, כדי להביא לפה משהו יותר ברמה.

קייטרינג, ובדרך כלל עושים את הארוחות האלה למטה בקומת הממשלה.

בחדר העגול.

יש שם ממול איזה מטבחון, ואז עושים את זה בנפרד. בלי שום קשר, אנחנו עכשיו בבחינה מחודשת של יציאה למכרז חדש עם יועץ הסעדה, שאמור להתחיל לעבוד במהלך השבוע הבא על מנת לראות דרך התקשרות חדשה עם זכיין חדש, ואנחנו מקווים שיהיה בסדר. היו לנו ציפיות מזה שנותן את שירותי ההסעדה עכשיו שהתבדו בהתחלה. עשינו איזשהו משבר וכתוצאה מכך הוחלף מנהל האתר, ואתה הרגשת – היושב-ראש לא הולך לאכול אז הוא לא מרגיש, אבל אני מציע שילך לאכול.

אתה לא רואה איך הוא נראה?

עד שנביא לפה את "פינתי" הוא כנראה לא ילך לאכול.

אני קונה פלאפל בחוץ.

אבל חל שיפור גדול בשירות וגם בטיב המזון, אני מניח.

לא ניכנס לעניין המזון. מי שרוצה לאכול שיאכל, מי שלא רוצה, שיביא סנדביץ' מהבית. העניין של האורחים כבר טופל. אדוני המנכ"ל, אני וליה – אני מדבר בשמה, למרות שלא שאלתי אותה אפילו – מחכים לדיון בנושא עובדי קבלן, עובדי מזנון שלא מקבלים משכורת כשאנחנו יוצאים לפגרה. זה דבר ערכי. אני לא אניח לכם עד שנמצא פתרון לסיפור הזה. לא יכול להיות שבכנסת יהיו נותני שירותים, שלא מקבלים משכורת כשהכנסת יוצאת לפגרה, לא מעסיקים אותם. דיברנו על זה לפני המחאה החברתית. זה מתפוצץ לנו בפרצוף. אני לא רוצה להיכנס לזהות של האנשים, זה לא רלוונטי. אני חושב שגם במכרז הבא שתעשו, וגם עכשיו כשאנחנו יוצאים לפגרה, הדבר הזה חייב למצוא פתרון.
יש פה רזרבה תקציבית. מבחינתי, אפשר לתת תוספת לאותו מפעיל כדי שלאנשים האלה תהיה משכורת. איך יכול להיות, שבחורה או בחור שיודעים שיש להם משכנתא, ויודעים שהם חוזרים עוד חודשיים או שלושה חודשים לכנסת לעבוד, לא יכולים גם ללכת להירשם ללשכת העבודה. אני לא מבין את הדבר הזה. ניסיתם להסביר לי, שיש כאלה שעובדים במקום אחר. מתברר שחלקם הגדול בכלל לא עובדים ויושבים בבית. ואני אומר, למה? אנחנו נבחרי הציבור. איך אצלנו בבית קורה דבר כזה? אנחנו רוצים להגן על עובדי "פרי הגליל", עם כל הכבוד, או עובדי "סלינה" ועובדים אחרים.

עובדי ערוץ-10.

אני אומר לכם, שזה לא חכם. גם אם יש בן-אדם אחד, או שני אנשים, או שלושה אנשים. זה מוציא את דיבתה של הכנסת רעה, עם כל הדברים שאתה עושה לשיפור תדמית הכנסת. כל מה שתעשה, הדבר הזה יגמור לך את הכול. יגידו: הכנסת הזאת, תראו, יש אצלה אנשים שלא מקבלים משכורת שלושה חודשים וכולם שותקים. אני לא מוכן להיות כזה. אני אומר לכם, זה לא נכון. אני יכול לשמוע את כל ההסברים – יש התקשרויות, מיקור חוץ – מפה עד להודעה חדשה. אני אומר לכם, הדבר הזה הוא בעוכרינו. אני מנצל את ההזדמנות למרות שזה לא נושא הדיון, אבל זה דבר ערכי. זו הערת אגב.

לשאלת התקציב עצמו. שוחחתי עם החשב, והבנתי את ההיגיון שבעניין. היתה פשלה בשנת 2008, שאנשים לא קיבלו את מה שמגיע להם. אני מדבר עכשיו על משמר הכנסת. עוד פעם, מדברים על זכויות של עובדים. שמעתי את ההסבר, שלא היתה לכם אפשרות העברת מידע מהמשרד לביטחון פנים לכנסת.

הם לא עשו את זה בכוונה. אני הבנתי שהיתה איזה אי הבנה, והם מתקנים, וכל הכבוד להם שהם מתקנים.

אני לא אמרתי שהם עשו בכוונה, חס ושלום.

בכל מקרה, איש מהאנשים שהיו אז לא נמצא פה היום.

הלוואי שכל הגופים בסוף יגלו, שמגיע לעובדים, ויתקנו את זה בהמשך.

קודם כול, כל הכבוד שגילו, אבל לא עליכם אני מדבר. אני מדבר על האוצר שעושה הסכם עם המשרד לביטחון פנים, או מיודע שיש הסכם כזה, שהוא צריך לדאוג ליידע גם את הכנסת. צריכים לייצר דרכי העבודה כדי לא להיות מופתעים, דבר ראשון, באופן שאתה צריך עכשיו פתאום למצוא לך 3 מיליון שקל. מזל שיש לך רזרבה. אם לא היה לך רזרבה, מה היית עושה.

לכן יש רזרבה.

דבר שני, העובדים שהיו צריכים לקבל את הכסף שלהם לא קיבלו את הכסף בזמן. עם כל יתר הסעיפים אני חי טוב.

הדבר הזה התגלה בבדיקה יזומה של החשבות. אף אחד מהעובדים במשמר לא ידע על זה, לא העלה את זה. זו בדיקה יזומה שלנו, במסגרת בדיקות יזומות שלנו, שאנחנו בוחנים את עצמנו כדי למצוא תקלות. גילינו תקלה. זו תקלה חמורה. לכן מיד רצנו והצטיידנו בחוות דעת משפטית של הלשכה המשפטית, ולכן באנו אליכם. אנחנו לא מסתירים. אנחנו מסתכלים לכם בעיניים, ואומרים: טעינו. וכדי שלא נטעה עוד פעם, בין השאר, גם שינינו קצת את המבנה הארגוני בתוך החשבות, ואנחנו מקווים להשתפר. זה כל הרעיון.

אני הגעתי באיחור. יש מי שמתנגד למעשה האצילי שההנהלה עושה?

לא רק שאין מתנגד, אחמד, אנחנו חושבים שבמערכת גדולה תקלות תמיד יכולות לקרות.

זה יפה שמתקנים.

הכנסת מעולם לא התכחשה להתחייבות הזאת. בחודש שעבר שולמו ההפרשים, והחודש הזה משולמים הפרשי ההצמדה בגין אותם הפרשים. בימים אלה אנחנו עושים תחשיב לגבי אלה שכבר פרשו. גם להם ניתן את מה שמגיע להם. לא מתכחשים לאגורה מהסכום הזה.

אני לא אמרתי שהתכחשתם. אומנם עצרתם את הבעיה, אבל כדאי לנסות לעלות עליה במועד הנכון ולא שלוש שנים אחרי.

אני רוצה לשאול משהו לגבי מרכז המבקרים. קראתי באיזה מקום, שהיתה תוכנית להקים מרכז מבקרים וירדו מזה בגלל העלות הכספית. אם אני יכול לקבל יותר פרטים – מה היתה התוכנית? למה ירדו? מה ההיקף הצפוי? ומה יש במקום? ואז אגיד את מה שאני חושב.

בכנסת ה-16 היתה תוכנית – ואני אישית הייתי מעורב בה, כאשר העסק פה בחוץ היה אתר בנייה אחד גדול – לנצל את המצב ולבנות מרכז מבקרים – פיזית, בניין – שיהיה מבואת הכניסה התוכנית לציבור לתוך הכנסת. התוכנית הזאת התקדמה ברמה של תכנון קונספטואלי. נעשה תכנון קונספטואלי מבחינת התכנים, אופי החוויה וכולי. בכנסת ה-17 בוטלה התוכנית הזו. כרגע בכנסת ה-18 אנחנו לא חושבים להתחיל לחפור ולבנות פה כי זה סיוט יותר מדי גדול, וחברי הכנסת הוותיקים עוד זוכרים כמה זה היה קשה.
ולכן הקמנו מרכז מבקרים שהוא שם של ארגון. הוא שם של אוסף פעילויות שמיועד, אני מקווה, למאות אלפי אזרחים. אנחנו כבר חוצים בסוף השנה הזו את קו ה-150,000, ואני מקווה שבשנה הבאה נגיע להרבה יותר מזה. במקביל המחוקק העניק למנהל הכנסת במתנה את בניין הכנסת הישנה ברחוב קינג ג'ורג' בירושלים. עוד נצטרך להגדיר כשנגיע לנקודה, מה יהיה בדיוק היחס התוכני בין הבניין ההוא כסוג של מוזיאון הכנסת, כמו שמגדיר אותו החוק, לבין קריית הכנסת פה והפעילויות הציבוריות שמתרחשות. אבל אין ספק שאפשר יהיה לאפיין גם את בניין הכנסת הישנה כסוג של מרכז מבקרים מבחינת חלק מהחוויות, מבחינת חלק מהאוכלוסיות, במיוחד תלמידים שיופנו לשם. זו בעצם התשובה שלי.

זה רעיון יפה להפוך את זה למוזיאון הכנסת, אבל השאלה היא לגבי העובדה שזה לא נמצא פה. הם יעברו לשם ואחר כך יבואו לפה?

הרעיון הוגש לנו כעובדה מוגמרת על-ידי המחוקק. המחוקק חוקק את חוק מוזיאון הכנסת שבמסגרתו: אל"ף, הופקע הבניין ממי שקנה אותו בשנת 2000 מהמדינה, ונרכש מחדש על-ידי המדינה באמצעות הכנסת; בי"ת, החוק קובע ששם יהיה מוזיאון הכנסת, והוא גם קובע "גרוסו מודו" את התכנים. הוא קובע שהתכנים יהיו מבוססים על שחזור פיזי של מליאת הכנסת, של חלק מהכנסת הישנה, ועל פעילויות – אני לא זוכר בדיוק את הניסוח – שיעסקו בדמוקרטיה בכנסת, בחיים הפרלמנטריים. כך שאנחנו מבחינת מנהל הכנסת במצב נתון, שאתם המחוקקים הענקתם לנו. אנחנו צריכים לפעול בתוך הדבר הזה. כאמור, איך בדיוק יהיה היחס בין שני האתרים? זאת חלק מהמטלה שלנו לגבש.

יש לי עוד נקודה שרציתי להעלות. זו נקודה של אסתטיקה, שלדעתי בעייתית בכנסת. כשאתה נכנס בכניסת ח"כים יש פנייה שמאלה ופנייה ימינה. הפנייה ימינה היא כניסה באמת מכובדת ויפה. כשאתה פונה שמאלה, גם אם אתה אחר כך יורד מלמעלה – שזה רוב הקהל אגב, שעולה למעלה ויורד – אתה בדרך כלל יורד דרך המזנון הפתוח. אני חושב שזו קבלת פנים מאוד לא נעימה, גם מבחינת הריחות, גם מבחינת איך שזה נראה.

קודם הוא עובר כספומט, שזו גם אמירה פילוסופית.

הוא עובר כספומט, והוא עובר הרבה דברים.

הקהל נכנס מלמעלה.

רוב הקהל לא נכנס משם.

הקבוצות נכנסות קומה למעלה. הקבוצות נכנסות בפולומבו, ומתיישבות מצד ימין. יש להם אזור המתנה ומשם יוצאים לסיור, בדרך כלל לכיוון שאגאל.

עוד דבר. כמעט כל הקהל שמגיע לוועדות נכנס ישר ללובי ועדות. נכנס ישר לפה, עובר את הבידוק הביטחוני פה. כומר רוב הקהל לא נכנס משם.

אבל התנועה היא כל הזמן שם.

יש שם תנועה. לגבי המזנון, רק שתדע, שיש לנו תוכנית לשיפוץ די מסיבי גם של המטבח, גם של אזור ההסעדה הבשרי הציבורי, וזה כבר מתוקצב ל-2012. התוכנית בין השאר היא גם ליצור סוג של הפרדה – אני לא יודע אם תהיה למלוא הגובה, אני כבר לא מעודכן בתוכניות האדריכליות – אבל תהיה הפרדה פיסית בין אזור הישיבה לבין אזור הצעידה, המעבר. ברור לנו שזה "נו"ן", אבל כרגע, במגבלות הפיסיות, אנחנו מנסים לעשות מה שאפשר כדי ליצור מינימום של הפרדה, וכאמור רוב הציבור לא נכנס משם.

טוב.

טוב. אם כך, נעבור להצבעה. קודם כול, על העברות מסעיף הרזרבה – ארבע העברות, כפי שמפורטות במכתבו של יושב-ראש הכנסת מיום 11 בדצמבר 2011. מי בעד?
הצבעה
בעד ההעברות מסעיף הרזרבה – פה אחד

ההעברות אושרו.

פה אחד. אין מתנגדים, אין נמנעים. אושר.

ובי"ת, על העברה מתוכנית 02.03.04 לתוכנית 02.03.05 כמפורט בסעיף ב' במכתבו של יושב-ראש הכנסת מיום 11 בדצמבר 2011. מי בעד?
הצבעה
בעד אישור סעיף ב' – פה אחד

הסעיף אושר.

פה אחד. נגד – אין. נמנעים – אין. אושר.

תודה רבה. אני מודה לכם על הסקירה ועל ההעברות, ועל כל העבודה שנעשית.
תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 09:50.>