PAGE
19
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
03/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 224 >
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, ח' בטבת התשע"ב (03 בינואר 2012), שעה 10:30

הצעה לסדר היום בנושא: "הקהילות היהודיות באירופה נאבקות בחוקים האוסרים שחיטה יהודית"

חברי הוועדה: >
דני דנון – היו"ר

יעקב אדרי

דוד אזולאי

דניאל בן סימון

אברהם מיכאלי

אורי מקלב

>
שמואל בן שמואל - ראש חטיבת תפוצות ודתות, משרד החוץ

אלון נוריאל - יועץ תקשורת, המשרד לשירותי דת

חגי אליצור - מנהל תחום בכיר תפוצות, משרד ההסברה והתפוצות

אריאל דיפורטו - מנהלת תחום עליית מצוקה, הסוכנות היהודית

עודד וינר - מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל, הרבנות הראשית לישראל

חיים לסרי - מנהל שחיטת חו"ל, הרבנות הראשית לישראל

הרב יעקב בצלאל חרר - ראש לשכת הרב הראשי לישראל שלמה עמאר, הרבות הראשית

הרב ישראל לוינגר - יועץ כשרות, לשעבר הרב הראשי של באזל, ראש מערך הכשרות, הרבנות הראשית

הרב אריה גולדברג - סמנכ"ל מרכז רבני אירופה

הרב הפרופסור ריקרדו שמואל דיסייני - הרב של רומא, סגן נשיא ועידת רבני אירופה

הרב אשר גולד - דובר מרכז רבני אירופה

ישראל גולדשמידט - ועידת רבני אירופה

הרב אברהם אבא דוריצקי - מנהל אגף בירור יהדות ובירור גירות - מרכז רבני אירופה

הרב בנימין זיגפריד יעקובס
_
יו"ר ועד הרבנים של הולנד

הרב משה פרידמן - ועידת רבני אירופה

פנחס (פינקס) קורנפלד - יו"ר הפורום לשחיטה יהודית וסגן נשיא הקונסיסטואר הבלגי

דנה גורדון

ר.כ. חבר המתרגמים

"הקהילות היהודיות באירופה נאבקות בחוקים האוסרים שחיטה יהודית"

שלום לכולם. אני שמח לפתוח ישיבה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. נושא חשוב מאד על סדר יומנו – הקהילות היהודיות באירופה נאבקות בחוקים האוסרים שחיטה יהודית של חברי הכנסת יעקב אדרי, דוד אזולאי ואורי מקלב. בפתח דברי אני אומר שמדובר בנושא רגיש וחשוב, שמטריד קהילות יהודיות רבות והיום יש מגמה בעיקר באירופה, של חקיקה שמגיעה לא מהאנטישמיות ולא משנאת יהודים, היא מגיעה בעיקרה משיקולים של צער בעלי חיים, שיקולים הומניטאריים ודברים דומים, שבאים להגביל את נושא השחיטה הכשרה, דבר שהוא בעייתי מאד לקהילה היהודית, מכיוון שהוא מעלה את המחיר של הבשר והעופות, וקיים כבר היום בחלק מקהיליות יהודיות שצריכות לייבא בשר והמחירים גדולים ומקשים על יהודים לממש את זכותם לחיות על פי ההלכה. היום אנחנו שומעים שבהולנד יש הצעות שונות שבבית התחתון כבר עברו ומגמה של להרחיב את החקיקה בנושא הזה, ולכן אנחנו נדון בנושא הזה. הגיעו גם לדיון נציגים מאירופה, שיציגו את הבעייתיות, גם נציגים שהגיעו מהולנד וגם מרומא, אני מברך אותם, להשתתף בדיון. ויש נציגים נוספים שלא יכלו להגיע לדיון הקיים ואם יהיה צורך אנחנו נעשה דיון נוסף ונזמין גם אותם להשתתף בו.

אני רוצה קודם כל לשמוע את הנציג, את הרב של הולנד, הרב בנימין יעקב, הוא נמצא פה?

אדוני יושב הראש, אני חושב שנהוג שמי שהגיש את ההצעה הוא שמעלה אותה. ככה אני מבין, אלא אם כן זה לא ככה.

אני אשמח לתת לך חבר הכנסת אדרי להציג את הדבר. אני רק רוצה לדעת אם הרב של הולנד נמצא.

הוא יגיע.

הוא לא נמצא בחדר. אוקי. חבר הכנסת יעקב אדרי, בבקשה.

תודה לך אדוני יושב הראש. אני רוצה באמת, איך אומרים, מי שמביא את הדברים בשם אומרם מביא גאולה לעולם, אז אני בכל זאת התוודעתי לנושא בביקורי בבלגיה ובהולנד יחד עם עוד חברי כנסת, והרב של הולנד, שביקרנו בבית כנסת בעיר הולנדית שאני לא זוכר, ונדרסבורגט, מידלבורג, זה חשוב. וביקרנו שם והרב עלה ואמר - רבותי עוד פעם חוזרים לתקופה של הגזרות הקשות, הולכים לגזור עלינו דבר בלתי אפשרי וזה לאסור את השחיטה הכשרה. אני כמובן, יחד עם חברי, הבטחתי שאני אעלה את זה בכנסת ואכן העליתי את זה בכנסת יחד עם חבר הכנסת דוד אזולאי וחבר הכנסת אורי מקלב, העלינו את זה בנשיאות והנשיאות הכירה, נשיאות הכנסת, שגם חבר הכנסת דנון וגם אני נמנים על הנשיאות. הבאנו את זה כהצעה דחופה למליאה וזה עבר מהמליאה לפה.

אני חושב שהנושא הזה של לאסור שחיטה כשרה, ואנחנו תיכף נשמע את הפרטים, הוא דבר שבלתי מתקבל על דעתנו. אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו בעניין הזה. אני שמח שגם יושב הראש, חבר הכנסת דנון, גם נרתם לעניין הזה, כי הנושא הוא בנפשנו. תמיד אישרו את השחיטה הכשרה ולא נסכים, נעשה את זה בכל דרך אפשרית, לא נסכים שיאסרו את השחיטה הכשרה. כמובן יש לזה היבטים פוליטיים. לעניין הזה יש גם, אני מוסיף את הנושא של המוסלמים שגם הם רוצים שחיטה כשרה ויש כמובן בעיות שונות. אבל אני חושב שכפי ששמעתי גם הבוקר מיושב ראש הוועדה, אנחנו לא נוכל להסכים כמדינת ישראל. נפעיל את כל מה שרק אפשר על מנת שהנושא של השחיטה הכשרה לא יוטל בספק, ולא יהיה איסור גורף בכל מועצת אירופה, בכל מדינות אירופה, שיאסרו את הכשרות.

אני רוצה להוסיף עוד משהו אחרון. אנחנו גם במגע, בהידברות עם הפרלמנט האירופאי, אנחנו נגיע גם אליהם, על מנת לראות איך אנחנו מקדמים את הנושא שהמשך השחיטה הכשרה יהיה כדת וכדין ולא יאסרו את העניין הזה. תודה.

תודה רבה לחבר הכנסת אדרי שהביא את הנושא בפנינו. אני רוצה לבקש מהרב בנימין זיגפריד יעקבוס, יו"ר ועד הרבנים של הולנד, נמצא פה כבוד הרב?

עוד לא הגיע.

עוד לא הגיע. אני מקווה שיגיעו. אנחנו בינתיים נבקש מהרב פרופסור ריקרדו דיסייני, נשיא ועידת רבני אירופה והרב של רומא, בבקשה.

קודם כל תודה רבה שהזמנתם אותי בנושא הזה. הייתי רוצה לברר כמה עניינים. הכוחות שמתנגדים לשחיטה באירופה באים משני צדדים. מצד אחד זה מפלגת הירוקים ועושים את זה להגנת בעלי החיים, ומצד שני זה כל המפלגות הקיצוניות שמתנגדות להגירה והן לא בפירוש מצהירות אנטישמיות, אבל יש להן זיקות אנטישמיות שראוי לשייך להן. כל הדבר קשור גם להתנגדות נוכחות האסלאם באירופה. אלא מה קורה, קורה כשהם רוצים לעשות את השחיטה, לא רוצים לעשות את השחיטה, אלא מבקשים את האימום לפני השחיטה. אז אנחנו לא יכולים לקבל את האימום לפי ההלכה, בוא בזמן שהמוסלמים רובם מקבלים את ההיתר של האימום. אז דבר שמתחיל נגד האסלאם, הופך להיות דווקא חוק נגד היהודים.
עוד דבר שצריכים לקחת בחשבון, אני לא רוצה לפתוח פה לשטן, אבל יחד עם השחיטה התחילה וממשיכה מלחמה גם נגד משהו אחר שקושרת אותנו למוסלמים וזאת המילה. כלומר, לא רק על השחיטה אנחנו צריכים להיות מודאגים, אלא גם על חוקים שיאסרו או ש---

נושא המילה כבר עלה בהצעות חוק שונות?

כן.

איפה, בהולנד? באיטליה?

באיטליה כבר התחילו לעשות בעיות, בשבדיה עשו בעיות.

הנה, הגיעו הרבנים. הנה הרבע של הולנד הגיע.

בבקשה.

עוד דבר אחד בסוף רוצה לשים על השולחן. כשעושים את החוקים האלה לא רק שעושים את השחיטה המקומית, אלא גם יבואו לאסור גם את הייבוא של הבשר שנשחט כהלכה.

אבל היום יש מדינות באירופה שאסורה בהן שחיטה, נכון? אין מדיניות באירופה?

שוויצריה ושוודיה.

נכון. ושם אנחנו מדברים על ייבוא של בשר כשר? אני לא מכיר את זה.

בשוויצריה יש לנו עכשיו חוק שמתיר את זה.

רק על בקר. איסור סחר ואיסור שחיטה.

על בקר ואיסור אין על עופות, אבל למעשה אין איסור שחיטה על עופות רק על בהמות, על בקר וצאן וייבוא הוא מותר לפי החוק.

תודה. משה פרידמן, ועידת רבני אירופה, אתה רוצה להשלים?

כן בבקשה. ברשותכם, הייתי רוצה לסקור טיפה את ההיסטוריה בפני מה אנחנו עומדים באירופה כולה. וקודם כל כמה מילים, ועידת רבני אירופה, הגוף שהתכבדתי לייצג אותו נוסד לפני 50 שנה, והוא מייצג את יהדות אירופה, את הרבנים הראשיים, בתי הדין הראשיים של מדינות במערב ובמזרח אירופה כמו הקונססטואר בצרפת, בית דין לונדון, הקונססטואר בבלגיה, הרבנות הראשית בהולנד.

אני מבקש לברך על היזמה שלכם לקיים דיון בישראל על הדרכים הללו. אני מבקש גם לברך אתכם שזימנתם את נציגי כל הארגונים כמו חב"ד ורבנים אחרים שעוסקים בכשרות בכמה מדינות אירופה וארגונים בינלאומיים שאני לא זוכר בדיוק כרגע את כולם, אבל כל אחד בשמו יבורך. כולם פועלים יחד כאיש אחד בלב אחד, לבלום את החקיקה שמאיימת על צרכני הכשרות.

הסיפור התחיל במאי 2009, הפרלמנט האירופאי בשטרסבורג דוחה ברוב גדול, אנחנו מדברים על יותר משני שלישים מחברי הפרלמנט, שדוחה את הצעות החוק לאסור את השחיטה הכשרה והמסחר בבשר שנשחט כהלכה. כמובן כל הגופים פעלו יחד כדי לדחות את החוק הזה, ובסופו של יום ההחלטה של הפרלמנט הייתה טעונה אישור מועצת השרים האירופאית. ביוני באותה שנה, מוצעת השרים של 27 מדינות האיחוד אישרה פה אחד את הצעת חוק המכירה בזכויות השחיטה הכשרה במדינות האיחוד האירופאי, וסחר חופשי ללא כל מגבלה.
בדצמבר 2010 דוחה האיחוד האירופאי בכינוס בבריסל את התיקון לחוק השחיטה. הם רצו לתייג באופן שלילי את המוצרים שנשחטו כהלכה. הבעיה בתיוג היא כפולה. קודם כל צרכני הבשר הכשר יש להם בעיה. בעיה נוספת זה הטרפות, שבעבר, ויש אחוז גבוה של טרפות, הטרפות הללו אחר כך לא ירכשו אותם גם הגויים, הזרים, אם יהיה על זה תיוג שלילי.

החלק האחורי של הבהמה.

החלק האחורי, כן.

גם החלק האחורי.

האיחוד האירופאי דוחה את החקיקה הזאת וכל מוסדות האיחוד האירופאי, אבל אנחנו עדיין עומדים בפני סכנה שיום אחד זה יעלה בחזרה בפרלמנט האירופאי. יש להם את האפשרות לעשות את זה. המצב כרגע באירופה זה כמו שאמרתי שגם הפרלמנט וגם מועצת האיחוד וגם מוסדות האיחוד האירופאי, הנציבות האירופית, כל המוסדות האחרים דוחים את הטיעון.

רגע, היום תפרט בבקשה, בשוויצריה החוק אוסר?

בשוויצריה יש לנו חוק בנוגע לבקר.

מתי עבר החוק בשוויצריה?

לפני 100 שנה. בנוגע לבקר זה חוק אנטישמי במובהק. עשו אותו לפני 100 שנה.

הוא אוסר שחיטה כשרה בשוויצריה.

הוא אוסר שחיטה כשרה ומסחר בבקר.

מה זה מסחר בבקר? אתה יכול לייבא.

זה המסחר בבקר שלא נשחט, שלא קיבל אימום לפני שחיטה.

אבל אתה יכול לייבא לשוויצריה.

כן.

בנורווגיה יש גם את החוק הזה נגד השחיטה הכשרה.

ממתי החוק בנורבגיה?

אני לא יודע בדיוק, אבל אין לזה משמעות כי אין כמעט יהודים בנורווגיה.

לא שאין לזה משמעות, אנחנו רוצים לראות אם יש פה גל חדש או איפה זה עומד.

בשוויצריה זה משנת 1895.

זה 100 שנה.

1897.

ובנורווגיה?

ארבע שנים פחות או יותר.

אוקי.

יש גל בפרלמנט האירופאי.

בינתיים הוא נבלם. עכשיו, לפני כחצי שנה הבית התחתון של הפרלמנט בהולנד, כפי שהזכירו את זה קודמי, ברוב של 116 מול 30 – עבר החוק שחייבים לתת מכת חשמל לאימום לפני שחיטה, אבל הם היו צריכים את האישור של הבית העליון של הסנט. הבית העליון ישב בשבוע שעבר, 62 מתוך 75 חברי הבית הודיעו שהם יתנגדו להצעת החוק וזה קרה בעקבות התערבות של 12 חברי קונגרס אמריקאים ששלחו מכתב ליושב ראש הסנט, אחרי מפגש עם נשיא ועידת ---

אז הכל בזכות משרד החוץ?

לא, אנחנו גם ערבנו אותם.

לא, משרד החוץ שלנו סוף סוף ברוך השם שמתקיים דיון בישראל ---

לא, הזכיר סגן שר החוץ מעל בימת הכנסת שהם עושים הכל כדי לעצור את זה בהולנד.

אז אנחנו אולי לא יודעים הרבה. אולי זה דרך המוסד.

בואו נשמע את הנציגים המקומיים. אתם לא ראיתם מעורבות של משרד החוץ?

12 חברי קונגרס אמריקאים מתערבים והם שולחים מכתב לנשיא הסנט, נשיא ועידת רבני אירופה נפגש איתם בארצות הברית והם שולחים לו מכתב חמור. הם כותבים לו שחרם על שחיטה יגביל ויפגע בחופש הדת בהולנד, ויעמיד בספק, באופן חד משמעי את ערכי הדמוקרטיה וחופש הדת, אשר כה יקרים לאומה שלנו ושלכם כאחד. ולקראת הדיון בבית העליון, כרגע המצב הוא כזה – לקראת הדיון בבית העליון בשבוע הבא הציע שר החקלאות והמסחר של הולנד הצעת פשרה, כדי למנוע עימות כמובן בין הבית העליון והתחתון של הסנט, וגם לרצות את המפלגות לזכויות בעלי החיים והארגונים השונים, והוא מציע להקים ועדה שתנסח תקנות להידוק הפיקוח על השחיטה ועד אז יוקפאו הליכי החקיקה.

ועידת רבני אירופה תשתף פעולה. אנחנו נבחן ---

גם דניאל היה איתנו.

הוא גם בעד כשרות. אבל אתה חייב לשבת, אתה לא יכול 5 דקות, דניאל.

ככה בלי כיפה, הכל בסדר בינתיים? אפשר ככה? תודה.

כן, נא לסכם.

בשם ועידת רבני אירופה אני יכול להגיד שאנחנו נשתף פעולה איתם, אנחנו נשב עם המפלגה, עם נציגי המפלגה לזכויות בעלי החיים וננסה לנסח את התשובה שלנו לאותה ועדת בלקר, שר החקלאות. אני מניח שזה יקרה בתוך שלושה חודשים.

אנחנו משרדים אופטימיות זהירה, אבל אנחנו מזהירים מפני שאסור לנו להיות אדישים, צריך לעמוד על המשמר. והנקודה באופן אישי אני אומר לך, חבר הכנסת דנון, יו"ר הוועדה ולחברי הוועדה, אני לא יודע עד כמה אתם שומרים על כשרות ועד כמה זה כאילו חלק מהאישיות שלך, אבל פה עומד על הפרק המסר שעובר לתושבי ואזרחי אירופה. הם מציגים אותנו, את הדת היהודית כרגע כדת ברברית. אנחנו שוחטים בעלי חיים והמסר הזה גם אם יש בו ניגונים או צלילים של אנטישמיות, הוא בא במסווה של זכויות בעלי חיים והוא בא במסווה כזה או אחר. מחרתיים ---

אתה חושב שהמניע הוא אנטישמי?

יש בזה גם מניע אנטישמי, בהחלט כן.

זה מה שאמרו לנו ברוסיה לפני 100 שנה.

אנטישמי זה יכול להיות גם נגד מוסלמים, הם גם שמים.

ברוסיה לפני 100 שנה התחילו להגיד כאילו שאנחנו לא תרבותיים ואחרי זה פיתחו את זה.

תודה.

רק עוד מילה אחת, זה עובר לברית מילה ואחר כך הד-לגיטימציה לדת היהודית ומחרתיים זה לעם היהודי, ומחרתיים זה למדינת ישראל.

תודה רבה למשה פרידמן. הצטרף אלינו הרב הראשי של הולנד, הרב בנימין יעקובס, ברוך הבא. נשמח לשמוע את דבריך, בבקשה.

אני רק רוצה לדבר על הולנד משום ששם אני יודע מה הולך. קודם כל אני רוצה להגיד שזה לא עניין של אנטישמיות. אנטישמיות לא קשורה כאן לעניין. בעניין של שחיטה אנחנו דיברנו עם כל הסנטורים מהבית העליון, מהבית התחתון. בבית התחתון הכל היה פוליטיקה, רק פוליטיקה ולאו דווקא שכל שהיה אוהב אומר שהחוק הזה בסדר, שנגד יהודים. לכל אחד הייתה איזו פנייה להגיד שצריך לקבל את החוק הזה. בבית העליון, שם אנשים חייבים להסתכל, יש אפשרות לחוק הזה, אם יש להמשיך את זה. זאת אומרת למשל כתוב בחוק שהם רצו לעשות, שצריך הוכחה שהבהמה לא סובלת יותר מאצלם ואי אפשר את ההוכחה הזאת, זה אי אפשר. ועוד דבר, שבכמות זה בעיה. משום שאם מסתכלים על צער בעלי חיים, המספר שאנחנו שוחטים זה 2,500, זה הכל, לשנה. בלי עופות. בקר בהולנד ---

עם עופות.

בלי עופות. עופות לא עושים בהולנד. ומדברים על השחיטה שלהם, מדברים על 500 מיליון בהמות לשנה.

בכל העולם.

בכל הולנד.

אז הם אוכלי בקר טוב, זה בסדר.

כן. בין 10 ל-20%, הם מדברים על הרדמה וזה שטיק. מה קורה שם, כולם חושבים שהרדמה היא כמו הרדמה לפני ניתוח בבית חולים. אבל זה סיפור אחר לגמרי. דוחפים פין, כדור בראש של הבהמה ובין 10 ל-20% זה לא הולך טוב, ואז הבהמה סובלת מאד. זאת אומרת זה בטוח שלכל הפחות 50 מיליון בהמות סובלות נורא ואיום. על זה לא מדברים. אותו דבר הם מדברים על ritual slosrhing. קוראים את זה ritual, למה? משום שהמלחמה שיש עכשיו בהולנד זה לא נגד יהדות, זה נגד דת. ובגלל זה זה נכון, מתחילים עם שחיטה ועוד מעט עם הברית מילה ואחר כך בתי ספר. בגלל זה הנוצרים ---

אסור לאכול פסח למה זה גורם לדיאטה.

הנוצרים הדתיים עוזרים לנו. מה עשינו, אנחנו דיברנו עם כל אחד ואחד מהסנטורים והיום זה ככה שהם קיבלו את המצב שלנו ואני בטוח שיהיה בסדר. אבל האישה של המפלגה לבהמות, לבעלי חיים, היא רוצה עוד להמשיך. זאת אומרת היא צריכה עוד פעם להתחיל מהתחלה, אבל בינתיים הייתה לה מפלה גדולה בעת ההיא בבית הראשון ואני מקווה שיהיה בסדר. וזה מאד חשוב שלא שולחים מכתבים לממשלה להגיד שהם אנטישמים, זה לא נכון. ואם הם מקבלים מכתבים כאלה אנחנו צריכים לתקן אחר כך. אז זו מלחמה נגד דת.

ברור. שאלה אחת, ואני כיהודי שמכבד את הדת ולא ניכנס כאן לענייני כשרות של כל אחד מאיתנו, אבל פשוט חשובה לי מאד. אם אני יהודי היום שצריך לקנות בשר ובארץ שאני גר אסור, מבחינה כספית, מה המשמעות על ההוצאה שלי? ובואו נשים בצד את האידיאולוגיה שלנו.

זה גם מייקר, זה ברור.

בדיוק, אני רוצה לדעת בכמה זה מייקר היום למשפחה יהודית שרוצה לקנות בשר במדינה שאוסרים וצריך לייבא את זה מצרפת.

ב- 200 אחוז בערך. בשוויץ זה בערך 30 יורו לקילו.

במשפחה ממוצעת כמה זה מייקר את ההוצאה החודשית?

30 יורו לקילו בשר בזמן שהוא נקנה בצרפת ב-9-10 יורו, 12 יורו.

פי שלושה כמעט.

ולגבי עוף מה המחירים?

בעופות המחירים של עוף כשר בצרפת, בתור אדם שגר בצרפת, זה יכול להגיע ל-5 יורו. אבל שוב פעם, האיסור הוא לא על עופות במקומות הללו, בעוף זה לא כל כך בא לידי ביטוי. זה בעיקר בא לידי ביטוי בבשר בקר.

תודה.

סליחה, מה שכבודו אמר זה קצת מטעה, כי המחיר בשוויץ של בשר ועוף שלא יודעים ---

רק כבוד הרב, שם לפרוטוקול כדי שהפרוטוקול יזהה.

השם שלי פנחס קורנפלד, יושב ראש הפורום האירופאי לשחיטה.

שנייה רגע הרב פנחס, אתה הבא בתור בדוברים. כבוד הרב סיים את דבריו?

כן.

תודה. כבוד הרב פנחס קורנפלד, יושב ראש הפורום לשחיטה יהודית וסגן נשיא הקונסטואר הבלגי, בבקשה.

כן. מה שכבוד הרב חרר אמר, שהמחיר בשוויץ זה פי שלושה, זה קצת מטעה כי המחיר לבשר של לא יהודים, גם כן יותר מהמחיר שפה. גם שם זה יקר, כי הכל יקר בשוויץ.

אבל בכל זאת זה הרבה יותר יקר.

כן, בכל מקרה זה יותר יקר.

אני מדבר על מה שאדם מרגיש, אדם שגר בצד אחד של הגבול ואדם שגר בצד השני של הגבול, שזה כמה קילומטרים ביניהם.

כן, אבל זה לא עניין של הכסף.

הכל יותר יקר שם.

שם משלמים בשביל האוויר גם.

זה לא עניין של כסף.

הרב חרר, הרב הראשי, הראשון לציון, אמר את עמדתו בנושא?

וודאי. יש לנו פה התכתבות ענפה. הרב פנה לכל הרקטורים פה בארץ שיביעו את חוות דעתם בנושא השחיטה היהודית, והם כתבו לנו מחקרים. צריך לציין שבעצם כל הבעיה בנושא שחיטת הבהמות התחילה כבר באירופה, מה שזה מאד צורם לאוזניים, כי זה היה ערב מלחמת העולם השנייה נשמעו הדרישות בכל רחבי הארץ, אז בזמנו, לאמם את הבהמות. הדברים הללו באו לידי ביטוי בספרות הרבנית של רבני אירופה בשנת 38'. אפשר למצוא לזה מאמר מקיף מאד בספרו של הרב וינברג, שרידי אש, בו הוא מדבר הרבה על נושא האימום לפני השחיטה. ישנו גם כן ספר של הרב שלמה דוד ששון באנגלית, שהוא הביא אותו בפני הפרלמנט הבריטי כשהם דיברו על גזירת הקשה. הוא ישנו כאן, מי שירצה אנחנו נוכל לתת חומר. פנינו לכמה גופים והייתה התכתבות ענפה בנושא. פנינו גם כן לשר החוץ, ויכול להיות שלכן גם כן הדברים באו לידי ביטוי בהמשך, אבל מה שצריך לציין, מה שבעיקר העמדה של הרב כפי שהשבנו לכמה שעסקו בנושא, ככל שאנחנו נשפר יותר את רמת ההיגיינה בנושא השחיטה, דוגמא, היום הרב הראשי הכניס הוראה במשחטות החדשות פה בישראל, אפילו בשחיטת עופות, כששוחטים עוף העוף שלאחריו לא רואה את השחיטה שלו. דברים שהם בעצם נותנים לזה צורה וכמה שיותר טוב.

לגבי המצב באירופה, צריך לציין שבעצם, אני הייתי מצטרף לדברי הרב של הולנד, שהדברים לא בהכרח מגיעים מצורה אנטישמית. זה קורה בכל רמדאן לדוגמא, שרואים את הנשים מהדת המוסלמית שלוקחות כבשים או דברים כאלה ושוחטים אותם במכוניות, בגנים ציבוריים, דברים שבאמת גורמים לזעזוע מסוים באוכלוסייה, שלא רגילים לראות דברים כאלה, וזה מה שמביא את הגל הזה של הצעות החוק הללו. אז צריך לטפל בזה בצורה יותר הסברתית, ולהסביר שבעצם השחיטה היהודית, כמה שנסביר יותר שהיא מתבצעת בהיגיינה, בניקיון, בפחות צער בעלי חיים, כמובן שנוכל להסביר יותר טוב את המסר לציבור.

תודה. אני רוצה לבקש מנציג משרד החוץ.

אבל הוא התחיל לדבר, לא נעים. אתה נתת לו רשות דיבור.

הרב קורנפלד אתה רוצה להמשיך לדבר?

כן, כן.

פה אסור להפסיק בכנסת, כבוד הרב. אם אתה מפסיק זה ---

אני ארצה אולי עוד משפט לפני שאתה אומר. אני רוצה לומר שגם שר הדתות מעורב בכל העניין. ערבנו אותו, סיפרנו לו את הכל והוא באמת נותן לנו תמיכה מלאה בנושא.

גם עוזר השר נמצא פה איתנו. בבקשה, הרב קורנפלד.

קודם כבוד יושב הראש אני לא רב, אני פשוט יהודי מן השורה. כאמור, הנושא היום הוא השחיטה ואני מודה לכם שהוזמנתי לתת דו"ח כללי על מצב השחיטה באיחוד האירופאי. בתור אחד משני יושבי הראש של הארגון שנקרא המשרד האירופאי לשחיטה - European Board of שחיטה. היושב ראש השני הוא הרב אלברט גיגי, הרב הראשי לבריסל. כדאי להדגיש שאנחנו פעילים בזה שלא על מנת לקבל פרס, ואין לנו מזה שום משכורת. באתי לפה לגולל לפניכם את המאבק שניהלנו ב-20 השנים האחרונות, מה השגנו, מה לא השגנו, לעדכן אתם במצב הנוכחי באיחוד האירופאי. מה שקרה בהולנד, זה כבר שמעתם מהרב הראשי יעקובס. מה שלדעתנו הולך להתרחש בתחום הזה בעתיד הקרוב, התכניות שלנו זה לראות ביחד מה מדינת ישראל יכולה לתרום במאבק הזה.
ברשותכם אתחיל עם קצת היסטוריה, ככה תבינו איך הגענו למצב הנוכחי, השתלשלות החוקים והגזרות נגד השחיטה המסורתית היהודית. בשנת 1990, היו חברים באיחוד האירופאי רק 12 מדינות. בכל המדינות האלו השחיטה הייתה מותרת. שבדיה לא הייתה אז חברה באיחוד האירופאי. בשנת 1991 החליט האיחוד לחוקק הנחיה חדשה, directive, בכל הדברים הנוגעים לטיפול בבעלי חיים לפני ובשעת המתתם. בתקופה הזאת התחילו השערוריות עם המוסלמים בכל ארצות אירופה ובפרט באנגליה. הם המיתו את הכבשים שלהם בבית, ובחג הקורבן שלהם היה הדם זב מחדרי האמבטיה לשכניהם. אז החברה להגנת בעלי חיים, עם התקשורת, ובפרט אלה שהיו נגד המוסלמים, קפצו על ההזדמנות והיו אז חברים בהנהלת איחוד אירופה, ג'אק ד-לור מצרפת, סר ליאון בריטון מאנגליה, ריפה דה מיאנה מאיטליה ומאק צ'רי מאירלנד, שהוא היה הנציג של החקלאות. התקשרנו אז עם הנהלות של כל ארגוני הגג היהודיים באירופה, אולם אף אחד ---

מר פנחס, אני רוצה שתתמקד בעתיד ופחות בעבר. מה אתה מצפה ---

רגע, אבל זה חשוב, אני מתמקד כמו שאתה רוצה. כבר אמרתי את מה שכתבתי, אבל צריכים להבין למה אני בא לעתיד, צריכים לשמוע על העבר כדי להבין את מה שאני רוצה להסביר, כי אני בא עם תכנית, עם המלצה, עם תכנית.

אז בוא, זמננו קצר, אני רוצה שתתמקד בצעדים האופרטיביים שאתה מציע לנו לאמץ. אני חושב שפה בחדר לא צריך לשכנע. אני לא שומע קולות ---

לא, לא לשכנע.

לא, לא, מבינים את החשיבות, מבינים את הרקע. אנשים פה באים עם מטען, יש מטען כבר. בוא נעבור לשלב הפרקטי, מה אתה חושב שצריך לעשות היום . במדינת ישראל, משרד החוץ שיושב פה, הכנסת, מה אתה מצפה מאיתנו?

מה אני מצפה מאתכם? אז קודם קצת אני צריך להגיד. שמנו אז את הדגש על ה-scientific evidence, בשביל זה באתי. ה-Scientific evidence. אני לא יודע איך שאתם קוראים לזה בעברית – Scientific evidence.

הוכחה מדעית. עדויות מדעיות.

עדויות מדעיות, Scientific evidence. אז כשפעלו באיחוד האירופאי, שמנו את הדגש על ה-Scientific evidence. בעצם, יש Scientific evidence על השחיטה, כמו שאמרו שיש דברים שכתבו. אבל מה, הבעיה הגדולה, הבעיה העיקרית, שהם לא מכירים ב- Scientific evidence ישר. כל פעם צריך להיות Scientific evidence חדש. אם אתה עושה Scientific evidence, הם אומרים – עכשיו יש טכניקה חדשה, יש אפשרויות חדשות ולעשות עוד מחקר, אבל מחקר חדש. כל המחקרים שאנחנו עשינו, זה כבר עבר. לא רק מה שאנחנו עשינו, כל אחד מה שעשה. הוא אומר, הרב אמר שיש מהרב ששון, זה כבר עבר, זה כבר פה בארכיון זה טוב, אבל להשתמש בזה עכשיו זה אי אפשר.

זאת אומרת שהבעיה העיקרית היום זה ה- Scientific evidence, כי כמו שאמר הרב יעקובס, יש בזה סיבות שונות, אנשים שהם נגד המוסלמים, יש גם אנטישמיים ויש פוליטיקה, אבל העיקר, אנחנו צריכים להדוף את ה-societies of protection of animals , שהם באים בכל פעם עם Scientific evidence חדש. יש להם כסף, יש להם המון כסף. הם יכולים ---

מה אתה מצפה ממדינת ישראל?

כן, מה אני מצפה עכשיו ממדינת ישראל. אני חושב, אם מדינת ישראל תבוא, את זה כבר אמרתי אתמול לחבר הכנסת יעקב אדרי, שאם מדינת ישראל תבוא לאיחוד האירופאי ותגיד להם מה שהם צריכים להגיד, יכול להיות שזה יעזור, יכול להיות שזה לא יעזור. אולי זה גם יקלקל. אני לא יודע, כי עכשיו יש הרבה פוליטיקה בזה. מה שצריכים עכשיו לעשות, את זה אני מציע, בשביל זה באתי, להקים ארגון גג עולמי של כל היהודים, סולידריות בין כל היהודים מכל העולם, שזה מאוסטרליה, מארגנטינה, המזרח התיכון, זה מדינת ישראל.

יהיה יותר קל לשכנע את ההולנדים לרדת מהעניין מאשר לחבר את כל היהודים.

לא בכל העולם, רק באירופה לחבר את כל היהודים.

רגע רגע, ה... התיכון יהיה מדינת ישראל ---

אני מציע שנתחיל עם ש"ס ועם אגודת ישראל ואחר כך נעבור.

אני כבר אמרתי לו את זה אתמול.

תן לי לגמור. המשימה היא להקים את הארגון גג רק בשביל הדבר הזה, זאת אומרת להקים ארגון גג כדי למצוא את המימון לעשות את המחקרים האלה. לעשות את המחקרים האלה זה עולה המון כסף, כי מחקר אחד זה נע בין 50,000 דולר ל-300,000 דולר. כל מחקר רציני, מחקר רציני שיכולים לסמוך עליו, אנחנו עבדנו על זה, עבדנו כל השנים. היה אז מימון, בינתיים אין. צריכים למצוא את האפשרות. אני חושב שאם לעשות מחקרים, קולוקוויום, סמינריונים, לבוא לכל מקום ולסמוך על זה, אפשר גם להוציא כסף מהאיחוד האירופאי, מכל האוניברסיטאות בעולם, כולם ישתתפו כי אז אנחנו נעשה מחקרים אובייקטיבים למען השחיטה ושנוכל להשתמש בזה. זה המסר שאני הבאתי ושאני חושב שזה ת'כלס כמו שאומרים, משהו למעשה.

תודה, תודה רבה. אני רוצה לבקש מנציג משרד החוץ, שמואל בן שמואל. ההתרשמות שלי שאותם ארגונים שמנסים להוציא את נושא השחיטה הם גם נגד השטריימלים, הם נגד ברית המילה, ואין פה נציגים מארצות הברית, אבל בסן פרנסיסקו כבר יש החלטות שעולות וכאלה, מה משרד החוץ עושה בעניין הזה.

משרד החוץ, הנושא הרי לא חדש, הוא צץ ועולה והדבר העדכני האחרון זה הולנד. אבל הנושא הזה גם של שחיטה כשרה, גם של מילה, עולה בכל מיני היבטים שרובם, כפי שהזכיר כבוד הרב מהולנד, מקורם קודם כל בהגנה על זכויות בעלי חיים. אם על זה תופסים אחרים טרמפ, סביר להניח שגם אחרים תופסים טרמפ מכל מיני גופים. אני לא הייתי רוצה שנצבע את הכל באנטישמיות, יש לנו מספיק אנטישמים ---

זה הכל ביחד.

מכדי שאנחנו גם נכניס ידידים שלנו לתוך הקדירה הזאת. עכשיו, בנושא הספציפי ההולנדי, ויש פעולה של משרד החוץ לכל רוחב הגזרה כבר הרבה זמן. זה נושא שנמשך כבר שנים בכל ההיבטים האלה. עכשיו, בהקשר ההולנדי, משרד החוץ פועל כבר חודשים רבים לבלימת החקיקה הספציפית הזאת, שהיא הדבר שהכי מאיים, ישירות מול מחוקקים ואנשי ציבור הולנדים ובשיתוף פעולה עם ארגונים יהודים בהולנד ומחוץ להולנד. למשל, הפעילות של חברי הקונגרס האמריקאים, לא נולדה מהאוויר. היא נולדה מכך שהייתה פעילות של משרד החוץ יחד עם ארגונים יהודים בארצות הברית, ללחץ על אנשי קונגרס אמריקאים ידידותיים לפעול, ובמקביל פועל כל הזמן, השגרירות פועלת כל הזמן ורואה את זה בסדר עדיפויות גבוה מול פרלמנטרים הולנדיים, חלקם ידידותיים שנטו לתמוך בנושא, והעובדה היא שכרגע כנראה החקיקה נבלמת בסנט ההולנדי, אבל הדברים האלה יכולים לצוף מחדש.

אני רוצה לציין עוד דבר, שגם במפגשים התקופתיים שנקראים מפגשי ה-G TO G, או המפגשים הבילאטרליים, בינינו לבין ההולנדיים הנושא הזה נמצא בסדר יום גבוה, ועלה רק לאחרונה במפגש הבילטראלי החשוב בין המנכ"לים המדיניים של משרדי החוץ. זאת אומרת אנחנו מכוונים כל הזמן את הפעולה מול הולנד. מעבר לזה, כמו שאמרתי, הנושא הזה יצוץ בכל מיני מקומות בעולם, בגלל כל הנושא של זכויות בעלי חיים ונושא המילה. כמו הדוגמא האחרונה בסן פרנסיסקו שהיא עדיין דוגמא אזוטרית, אבל היא יכולה לצוף, וגם בה אנחנו פועלים יחד עם הארגונים היהודיים לבלום את העניין.

לא נעים לעצור אותו בשטף הדיבור, אבל אם היית מסתכל היית רואה איזה חיוך היה פה על פני כולם כשאמרת שמשרד החוץ הביא את המכתב מחברי הקונגרס האמריקאים.

אני לא אמרתי שמשרד החוץ הביא את המכתב, אני אמרתי שמשרד החוץ ---

זה היה פשוט לא נחמד לשמוע.

פועל מול ארגונים יהודיים, עם ארגונים יהודיים ---

למה אנחנו לא יודעים על זה, אף אחד מאיתנו. אף אחד לא יודע על זה.

אני מוכרח להגיד לך שאם אנחנו לא היינו עושים, חבריי, שהבאנו את זה, אני לא יודע מה אתם עשיתם. לא ראיתי ש---

טוב, אני ממשרד החוץ רבותי, אני יודע. אפשר להרים טלפון עכשיו לשגריר שלנו בהולנד ולראות מה השגריר שלנו בהולנד ---

אתה מכיר את השגריר שלנו בהולנד?

מה?

אתם מכירים את השגריר שלנו בהולנד? הוא לא מכיר אותו אפילו.

סליחה, אני מציע להרים טלפון לשגריר שלנו בהולנד, הוא פועל כל העת ---

זה מאד קשה להגיד מה עשה כן, על מה הוא פעל ועל מה הוא לא פעל. אנחנו באנו כולנו כדי ---

ועשו ועושים כל הזמן. בוא נבדוק את העובדות. קל מאד ליפול על משרדים ממשלתים, זה דבגר הכי טוב.

ברוך השם הצלחנו, זהו.

תודה רבה שמואל.

אפשר לבדוק, אני מוכן לבדוק מה כל גוף עושה, אחד מול אחד ושיבוא מבקר המדינה.

תודה. חבר הכנסת אורי מקלב מיוזמי הדיון, בבקשה.

תודה רבה לך אדוני יושב הראש, מכובדי. ברשותכם אני דבר ראשון אפתח בכבוד הרבנים שהגיעו באופן מיוחד, הרבנים שמשתתפים איתנו בדיון הזה. כל מי שפועל ועוסק ונמצא בתוך הפעילות ועושה זאת לשם שמיים ויושב סביב השולחן הזה, אני באמת מברך את כולכם. אני גם מברך את חברי חברי הכנסת, בראשותם את יעקב אדרי שהיה שותף או שהיה יוזם הדיון המיוחד, לאחר ביקורו בהולנד וחבר הכנסת דוד אזולאי שהצטרף, חבר הכנסת מיכאלי שגם הצטרף לאותו דיון וחבר הכנסת בן סימון ---

הוא היה בשטח.

שבא כאורח.

שבא כאורח. הוא התייחס לזה גם כן באחד הנאומים שלך ששמעתי, שגם התייחסת, בנאום אחר שגם התייחסת לנושא הזה ולכל מה שקורה, לכל בעיית היהודים באירופה.

באים לפה מכל מפלגות הבית – ש"ס, אגודה, העבודה, ליכוד, קדימה.

ברוך השם אדוני יושב הראש. אולי האורחים חושבים שזה דבר טבעי, צריך להגיד להם שזה באמת מייחד את הדיון הזה ויש לזה גם משמעות לאחדות שלנו ואני מיד אגיע לזה. על חשיבות השחיטה בוודאי שמעתם, אנחנו לא צריכים להגיד לנו בשולחן הזה על חשיבות השחיטה, שזה לא רק מנהג אלא דבר בסיסי שליווה את כל חיי הקהילה היהודית בכל מקום שהם, שהיה הדבר היסודי שבלי זה אין חיי קהילה. יהודים לא יכולים לחיות בלי שחיטה, אני אמרתי את זה מעל דוכן הכנסת. אנחנו יודעים שהאנושות לא יכולה לחיות במקום בלי מים, ואנחנו יודעים שהיהודים בלי מים ובלי שחיטה. ואנחנו גם יודעים שכל נושא השחיטה, כל מהותו, כל מקורו, כל הטעם לשחיטה הוא מטעם צער בעלי חיים. אנחנו יודעים לנו, שאנחנו יודעים שכל מה שנעשה וכל ההקפדה על חדות הסכין ועל המקצועיות של השוחט, הכל, הכל נעשה, מהירות הדברים וכל מה שאנחנו בודקים ועל דבר שלא היה פשרות ביהדות החרדית, דהיינו גם אם היו מוכנים לוותר על כל אחד שניסה ואפילו בדברי קודש, אבל כשהוא קצת חרג היו מוכנים לוותר לו, בזה לא היה סלחנות. הרב הקפיד על שוחט שהוא לא עשה את זה כהוגן, מיד על הכל מהכל צער בעלי חיים. וכפי שפעם אמרו לי גם ששאלו פעם רב, היה לו איזה ויכוח ושאלו אותו תגיד, איך אתה יודע באמת שהשחיטה הזאת מונעת צער בעלי חיים? הוא אמר אני לא צריך לעצמי שום דבר. מי שציווה אותי ומי שציווה אותי על צער בעלי חיים כמצווה חמורה, הוא גם זה שאמר שהדרך למנוע צער בעלי חיים זה על ידי השחיטה. כך שאנחנו יודעים לעצמנו ואנחנו יודעים שיש כמה וכמה סיבות מדוע באירופה או במדינות יש כאלה שפועלים נגד השחיטות. זה יכול להיות מסיבות שהם חושבים אולי, תמימות, או לדעתם בנושאים של צער בעלי חיים שהדברים האלה היום יותר מפותחים ויותר מקובלים, וזה יכול להיות בין אם זה סיבות אנטישמיות וזה יכול להיות עוד סיבות כאלה וכאלה. אנחנו יודעים דבר אחד, שלנו יש מחויבות. לנו כאן כמדינה, כשאנחנו יושבים יש לנו מחויבות לעזור ולפעול, כל מה שצריך לעשות באירופה כדי למנוע את הגזרה או חקיקת החוקים שימנעו את השחיטה היהודית. וכפי שאנחנו יודעים גם כן, שגם אם יבואו כיפי נפש שלא ימנעו מהיהודים לשחוט לעצמם, אבל כפי שהסבירו את זה וכפי שנאמר גם על ידי השר מעל בימת הכנסת, וכפי שגם ראיתי מסמכים שאתם צרפתם, שאם לא רואים את השחיטה כלגיטימית גם לגבי אחרים, אז אי אפשר לשחוט. אם לא יכולים את מה שלא כשר לשחיטה, להעביר את זה לשיווק כללי, אם אוסרים לשווק בבהמות שלא הומתו לפני זה באימום, רק על ידי שחיטה ולא נותנים את זה לשווק את זה הלאה, זה יגרום לזה שהשחיטה לא יכולה להתקיים וזה גם סיבה מספקת שאנחנו יודעים שזה גם המהות של הדברים.

ואני חושב שבכל מה שנעשה אנחנו יודעים שחבר הכנסת אדרי וחבר הכנסת דוד אזולאי יזמו משלחת עכשיו לאירופה ועוד פעולות שצריכים לעשות. אנחנו אבל כן נגיד דבר אחד, שלפי דעתי האחדות כמו שכאן עכשיו בישיבה הזאת, האחדות של כל הבית פה, של מדינת ישראל, וזה לא סוד באירופה שמדינת ישראל על כל פלגיה הם לא מאוחדים, אבל כשיש מסר שמכל מפלגות הבית באים ודורשים וגם כן תומכים ופועלים בעניין הזה של השחיטה, המסר של האחדות כאן של הבית הזה, הוא זה שיכול להסביר שבאמת מדובר כאן במשהו שהוא מאד מאד חשוב ליהודים, שהוא מהותי מאד ליהודים וכשהיהודים כולם מתאחדים סביב הדבר הזה, זה יכול למנוע ולעזור למנוע חוקים של איסורי שחיטה באירופה.

אני מתנצל על זה שאני באמצע דיון שאני יזמתי גם כן, זה במקרה יצא ביחד בוועדה לזכויות הילד, דיון גדול מאד שאני לא יכול להמשיך להיות כאן.

תודה רבה חבר הכנסת מקלב. אנחנו כמובן נצטרך לסיים. אני כבר מודיע שאנחנו נקיים דיון המשך בנושא הזה, אנחנו לא נמצה את הדיון היום. אנחנו גם נבקש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת להכין נייר מקיף לוועדה לקראת הדיון הבא ואני מבקש מכל הגורמים, מכל הרבנים שיש להם את המידע ואת הידע, להעביר אלינו לוועדה את כל החומר שיש לכם – ההיסטורי, החוקתי, המכתבים, פעילות משרד החוץ, כל החומרים שצוינו פה. אנחנו נכין נייר מקיף שיבחן את הנושא הזה וכמובן כמו שנאמר, אנחנו נקיים עוד דיון, וכמובן כל מי שלא הספיק לדבר היום, יש לנו פה את מנכ"ל הרבנות הרב גולדברג, אנחנו ניתן לכולם כמובן להתייחס. אתם תקבלו את הנייר לפני הדיון שתוכלו לקרוא אותו, ואז אנחנו נצא מפה עם תוכנית אופרטיבית לפעולה, כי מדינת ישראל לא תאפשר לפגוע בחופש הדת של יהודים באשר הם, ואנחנו רואים בזה כחובה של מדינת ישראל לתת יד ולסייע לקהילות היהודיות בכל העולם. זה יכול להיות בסן פרנסיסקו, זה יכול להיות באמסטרדם, איפה שנמצאים יהודים חובתנו לסייע להם לממש את זכותם כיהודים.

משפט קצר, חבר הכנסת אזולאי, גם מיוזמי הדיון, ואני מתנצל בפני שאר הדוברים שרצינו שידברו. אנחנו נקיים את הדיון מיד אחרי שהנייר יוכן על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת אזולאי.

אדוני יושב הראש אני רוצה קודם כל בשמי ובשם חברי, להודות לך על כל שנתת קדימות לדיון הזה ואכן אנחנו יושבים כאן היום. דיברו כבר קודמי כאן על הנוכחות פה של חברי הכנסת כמעט מכל סיעות הבית. זה מעיד שהנושא הוא מאד מאד חשוב. אני רוצה גם להודות לחברי חבר הכנסת יעקב אדרי, שהוא היה מיוזמי הדיון הזה, ובעצם לולא חבר הכנסת אדרי, לא היינו מגיעים לדיון הזה בכלל, מפני שהוא היה בהולנד, הוא שמע והוא נפגש עם האנשים והוא ראה את הנושא שם והוא שמע, ולכן הוא החליט ליזום דיון. בהחלט ברגע שהוא השמיע בפני את הנושא הזה החלטתי להצטרף אליו מיד.

יחד עם זה, אני חושב שמשרד החוץ, בלא כלום אי אפשר. לא שאני יש לי ציפיות גדולות מכם, בסדר, אבל אני חושב שהנושא הזה צריך להיות נושא חשוב שאתם גם צריכים לטפל בו. לא להשאיר את זה רק ברמה הפוליטית בלבד, מפני שהפחד הגדול הוא לא הולנד. הפחד הגדול שזה מתחיל להתפשט לעוד כל מיני מקומות וזה החשש של כולנו. ולכן, אין ספק, אני לא מקל ראש בעבודת משרד החוץ, אנחנו גם פה כפרלמנט נעשה את תפקידנו, כי זאת הייתה גם המלצתו של השר לתפוצות, השר יולי אדלשטיין, שגם הוא אמר לעשות את הדברים בחכמה, ואכן אני שמח שיושב הראש קיבל את ההחלטה קודם כל לקבל נתונים לדיון הבא. נשב פה כולנו עם נתונים ונוכל להתייחס לנושא בצורה יותר ראויה ולראות מה יכולה להיות תרומתנו לנושא הזה.

תודה רבה אדוני.

תודה. משרד קצר בשם שר הדתות, עוזר השר אלון נוריאל, בבקשה.

תודה. השר לשרותי דת יעקב מרגי סובר שצריך להפעיל מכבש מדיני בהסברה על ידי משרד החוץ, לא להרפות מזה, והשר עצמו דיבר על הנושא בפרלמנט באירופה מטעם מרכז רבני אירופה, בביקור שהוא ערך שם והוא התוודע לחשש בקהילה היהודית מפני האיסור של השחיטה. הוועדה, כך סובר השר, צריכה להורות לראש הממשלה ושר החוץ כי יש להעלות את הנושא על סדר היום ולומר בקול ברור שיהיו לכך השלכות חמורות אם המגמה הזאת לא תיפסק ולא יינתן חופש דת.

תודה. משפט קצר, עודד וינר, מנכ"ל הרבנות הראשית.

כיוון שהכל כמעט נאמר, ברשות יושב הראש, אני ארשה לעצמי להציע אולי הצעה עד הדיון הבא ועד שהחומר ייאסף על ידי הוועדה. ברור שלהקים ארגונים עולמיים אנחנו מדברים על אוטופיות, אבל אולי באמת חברי הכנסת הנכבדים, חבר הכנסת אדרי והאחרים שהציעו את ההצעה, או מי שהיושב ראש יקבע, להקים בינתיים איזה ועדת משנה שתהיה כתובת לכל הפניות האלה, כי הדברים עולים חדשות לבקרים. פעם זה מילה כמו שנאמר ופעם זה הולנד ופעם זה נורווגיה, ופעם זה סן פרנסיסקו והדברים צצים ועולים. אם יידעו שיש איזו כתובת בכנסת שכפי שידעה לתפעל את העסק היום, יודעת להפעיל את משרד החוץ במידת הצורך או משרדים אחרים, או סנטורים וכן הלאה, אני חושבת שזה יהיה אך לתועלת שמערכת כזאת יודעת ליצור את הקשר עם העולם ויהיה דבר טוב שבינתיים, כי לפעמים ועדה כזאת עד שמקבלת את החומר לוקח מספר חודשים, ובאופן קבוע תהיה כתובת בכנסת לנושא.

תודה. הרב אריה גולדברג, משפט קצר.

תודה לכם. אני רוצה לציין בהמשך למה שאלון נוריאל אמר וגם חבר הכנסת יעקב אדרי אמר, שר הדתות, הרב יעקב מרגי וגם הרב הראשי לישראל, הרב יונה מצגר, השתתף איתנו בדיון בפרלמנט האירופאי יחד עם עשרות רבנים מאירופה ביוני האחרון. הנושא הזה עלה לשם במלוא עוזו, השתתפו שם גם עשרות חברי פרלמנט וראינו שבהסברה נכונה ובהידברות נכונה באמת אפשר להגיע לתוצאות.

אני קורא מפה לחברי הוועדה להחליט על הסברה נכונה גם בדרכים דיפלומטיות שקטות, גם בדרכים גלויות. אנחנו יצרנו קשר עם אחת מחברות הפרסום הכי מובילות וישבנו איתם כדי לחשוב איך בעצם מסבירים את זה לקהל הרחב באירופה, ויש לזה דרכים, נדרשים לזה משאבים. הייתי מאד מצפה שמשרד החוץ ומשרד ההסברה ייכנסו וישתתפו בעניין. זה יהיה דבר מאד ---

לא הייתי ממליץ לך לחכות לשיק ממשרד החוץ בנושא הזה, כי תקציב ההסברה ---

אני חושב שלפחות חשיבה יחד זה יהיה דבר חשוב ומבורך ביותר, ואפשר הרבה הרבה לעשות. אני גם מברך על זה שועידת רבני אירופה גם הצטרפה לאחרונה לדבר הזה. אני חושב שאם כל הארגונים היהודים ביחד באירופה יצטרפו ביחד כלובינג ביחד, כשזה לובינג חזק של כל הארגונים, בוודאי שזה יהיה דבר מבורך.

תודה. אני לא נועל את הדיון. אנחנו נקיים המשך של הדיון תוך 30 יום ובדיון הבא, בהמשך לדיון הזה, אנחנו נקבל את הנתונים ואז נוכל לחשוב איך אנחנו מתקדמים.

אני מודה לכולם שהגיעו. לישיבה הבאה נא להעביר את כל החומרים לוועדה, מי שיש בידיו מידע. גם מי שלא קיבל זימון, קיבלנו תלונות מצרפת וממקומות אחרים, אנחנו נוודא וגם אני קורא לכם, תודיעו לכל מי שנוגע בדבר להגיע לדיון הבא לוועדה.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:25.>