PAGE
20
ועדת הכספים
19/12/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 928>
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ג בכסלו התשע"ב (19 בדצמבר 2011), שעה 10:55

<גל הפיטורים במפעל פרי גליל>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר

רוחמה אברהם-בלילא

זבולון אורלב

אורי אריאל
בנימין בן-אליעזר

אבישי ברוורמן
מוחמד ברכה
אילן גילאון

יצחק וקנין
דב חנין

שלי יחימוביץ

גאלב מג'אדלה
מרינה סולודקין

ציון פיניאן
עמיר פרץ

מירי רגב

ליה שמטוב

>
חזי צאיג - מנהל מרכז השקעות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

שמעון סויסה - ראש מועצת חצור הגלילית

אורן משה - אגף התקציבים, משרד האוצר

ברק גרנות - מנהל תחום יחסי ציבור, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אלי יריב - עו"ד, ההסתדרות החדשה

ורד וייץ - עו"ד, ההסתדרות החדשה

חיה שרה איצקוביץ - איגוד מקצועי מרחב עמקים

חיזקיה ישראל - מנהל מחלקה, התאחדות התעשיינים

אלי גרשנקוין - סגן מנהל מרכז השקעות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

שחר אהרנסון - מנהל מפעל פרי גליל

מרדכי חזיזה - יו"ר ועד עובדים, מפעל פרי גליל

מישל מאיר מלכה - חבר ועד עובדים, מפעל פרי גליל

דוד קשני - עמותת קול בשכונות

שגית אפיק

טמיר כהן

חבר המתרגמים – אהובה שרון
<גל הפיטורים במפעל פרי גליל>

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום גל הפיטורים במפעל פרי גליל. לאחר מכן נחזור לנושא של סלינה.

אני ביקשתי את השתתפותו של חבר הכנסת בן אליעזר שהיה שר התעשייה.

תגיד שאני תיווכתי.

נכון, אתה תיווכת. הייתי מגיע אליו בלי תיווך אבל האמת היא שאתה תיווכת. אני ביקשתי ממנו לבוא לוועדה ולהציג מה היה בשעתו מכיוון שאנחנו שמענו יותר ויותר שהייתה התחייבות שלטונית לפרי הגליל. אני רוצה לציין ולומר שכולם רוצים שפרי הגליל יישאר, כולם רוצים שהעובדים לא יפוטרו ושהמפעל לא יעבור למקום אחר אבל יש מערכת שהיא מאוד בירוקרטית.

כבר התגברנו על מערכות בירוקרטיות.

לא על הכול התגברנו. יש דברים עליהם לא התגברנו. יש הרבה בירוקרטיה במדינה ויש הרבה פעמים תסמונת הראש הקטן. אנשים אומרים שהם לא יודעים, אחרי כן יהיה דוח ביקורת ואחרי כן מבקר המדינה וכולי.

כשהייתה הסוגיה של משבר השכר לעובדים ברשויות המקומיות, הכנסת חוקקה חוק.

עזרנו בבעיות רבות שהיו בקרב מפעלים ואצל עובדים כמו חיפה כימיקלים, הוויכוח שהיה להם ושהעובדים לא היו צריכים להיות מפוטרים. לא משנה, לא אחזור על כל הדברים.

אנחנו מקיימים את הדיון הזה פעם נוספת וכפי שמופיע בסדר היום, אני מודיע שבמידה והבעיה חס וחלילה לא תיפתר, אנחנו נקיים ישיבה של ועדת הכספים ב-ו' בטבת, ב-1 בינואר, במפעל פרי הגליל. אני אשים שם הרבה סעיפים על סדר היום, נושאים שנוגעים למפעלים וכל מיני נושאים כך שהפקידים יצטרכו לנסוע לחצור הגלילית ולהגיע לשם. אז הם יראו שזה רחוק ואולי בדרך הם יחשבו שצריך לפתור את הבעיה. אולי הישיבה הזאת תהיה מיותרת.

הם יקבלו לינה במקום.

לא יקבלו לינה. שייסעו באוטובוס ויחזרו.

אוטובוס מהדרין?

כן. מהדרין. שישבו מאחור. הנשים ישבו קדימה. תגידו לי, מה היו עושים כאן במדינה בלי הסיפור הזה של המהדרין? היו מדברים על דברים רציניים.

על כל פנים, חבר הכנסת בן-אליעזר, אתה היית שר התעשייה, האם אתה יכול לומר לוועדה מה היה בתקופת כהונתך כשר עם פרי הגליל. בבקשה, הבמה לרשותך.

קודם כל, היו כמה וכמה ישיבות ותוך כדי הישיבות התבררו לי בעצם שני דברים. דבר אחד שהתברר לי הוא שהמפעל הזה מקיים את פרנסתם וחייהם של אנשים שחיים במקום. הדבר השני שהתברר לי זה שבעצם הבעלים של המפעל יכולים לוותר על קווי הייצור במקום ולהעביר אותם לנהריה.

כמובן ההחלטה שלי במקום הייתה שלא זזים מחצור הגלילית. היו שם שתי בעיות כאשר בעיה ראשונה הייתה המחויבות של 25 אחוזים ליצוא. את זה הורדנו, את ה-25 אחוזים יצוא.

זה לא מחייב אותם.

זה לא מחייב אותם. הדבר השני שהיה זה להכיר בהשקעות שלהם לצורך מרכז ההשקעות. כאן אני אמרתי להם בעברית פשוטה שאני אעשה כל מה שרק ניתן ואפשר כדי שההשקעה הזאת תוכר ומרכז ההשקעות ישלם. ברוח הדברים הזאת הם המשיכו לעבוד.

לכן, אם אתם שואלים לדעתי, חברים, הייתה התחייבות שלטונית וצריך לכבד אותה. הייתה התחייבות שלטונות וצריך לכבד אותה ולמפעל הזה צריך לתת אפשרות להמשיך ולהתקיים.

תודה רבה. איפה חזי צאיג?

כאן.

אומר שר התעשייה לשעבר שיש התחייבות שלטונות ראשית לגבי הנושא של היצוא בגובה של 25 אחוזים שמחויב יצוא, אותו הוא אמר שהורדתם. הוא אמר שלגבי הנושא של ההשקעה שהייתה במפעל, להכיר בזה על מנת שהעובדים יוכלו להמשיך לעבוד.

חזי, בבקשה.

בנוגע לנושא היצוא, ואני גם אמרתי את זה בישיבות הקודמות, הייתה באמת מדיניות של המשרד לאור המשבר ב-2008 ואחרי תנאי היצוא בחוק עידוד השקעות הון לפחות לשנתיים, אנחנו לא הצלחנו לייצר את המסלול הזה עד ימים אלו. אני מאמין שבשבוע הבא, או כפי שאמרתי גם בישיבה הקודמת, נצא למסלול מענקים לחברות שלא מייצאות.

לא הבנתי דבר ממה שאתה אומר.

הוא אמר דבר מאוד פשוט. הוא אמר שאכן הייתה מדיניות, כפי שאמר שר התעשייה לשעבר, להוריד את המגבלה הזאת ולעשות מסלול מיוחד למפעלים כאלו שאינם מייצאים 25 אחוזים. עד לרגע זה המסלול הזה לא נעשה.

לא הבנתי. אם יש מדיניות, למה לא מבצעים אותה.

זאת לא מדיניות. זה החוק לעידוד השקעות הון שקובע מכסת יצוא מסוימת. במקרה הזה פרי הגליל לא עומד בה ולכן הוא לא יכול לעמוד בקריטריונים.

אמר השר שיש מדיניות והפקידות צריכה לבצע אותה. שר מוסמך לקבוע מדיניות אבל הפקידות לא מבצעת. אם זה כך, לשם מה צריך שר?

השרים הם מזמן לא שרים. מי שקובע זה היועץ המשפטי.

אם יש מדיניות ולא מבצעים אותה, צריך להפיל את הממשלה. אתה רוצה לעשות את זה עכשיו?

כן.

בסדר. הנה, יש החלטה.

יש הסכמה.

זאת לא פעם ראשונה שאתה נתקל בדבר בו יש מדיניות והיא לא מבוצעת.

חזי, יש שתי בעיות. החלק הזה של ה-25 אחוזים יצוא, אתה אומר שבשבוע הבא יתקיים דיון על המסלול הזה. בסדר.

המסלול הזה יוצא לאוויר.

בסדר. תכף ישאלו שאלות למה זה לא נעשה עד היום. לגבי פרי הגליל, גם אם יחליטו על כך שמורידים את התנאי של 25 אחוזים יצוא, יש בעיה של הרטרואקטיבי. אומר השר לשעבר פואד שאנשים רכשו שם והוא הנחה את המשרד ואת מרכז ההשקעות להכיר ברכישה הזאת. אם ירד התנאי של ה-25 אחוזים, האם הבעיה הזאת תיפתר?

אני רוצה להשלים את דבריי. מסלול החברות שלא מייצאות יצא תוך מספר ימים. יחד עם זאת כבר באותם ימים כן יצאנו עם מסלולים מינהליים אחרים שלא במסגרת חוק עידוד השקעות הון שנותנים פתרון לחברות שלא מייצאות כמו מסלול תעסוקה והמסלולים האלה לא התאימו לפרי גליל מהסיבה הפשוטה כי אין קליטה של עובדים. לא הייתה קליטה של עובדים.

לא, זה לא נכון. כל העובדים האלה הם עובדים חדשים.

עמיר, אני אאפשר לך אבל תן לו להשלים.

כל העובדים האלה פוטרו ונקלטו מחדש. כולם. כולם זכאים לקבל מסלול תעסוקה.

אם החברה הייתה מגישה בקשה למסלול תעסוקה ומבקשת, בסבירות מאוד גבוהה אני יכול לומר לך שהיא הייתה מקבלת כסף.

אתה צודק אבל היא הנותנת. מה שקורה כאן זה דבר בלתי הגיוני. השר אמר עכשיו בעדותו שהוא הנחה לתת להם מסלול ייחודי.

השר לשעבר.

עבורי אתה שר כל הזמן. בשבילי אתה קבוע. השר לשעבר, לפי פקודתך, אמר שהוא הנחה. ברגע שהוא אמר שהוא הנחה, בעלי המפעל הבינו שהנחיה שלטונית היא דבר ראוי והם החליטו לא להגיש מסלול תעסוקה.

נכון.

עכשיו אומרים להם שלהנחיה אין לה משמעות. הפסקתם גם את זה וגם את זה. דבר כזה לא יכול להיות.

הטענה ברורה. חזי, תמשיך.

כפי שאמרתי, מסלול תעסוקה, לא הונחה בקשה לפנינו ולא יכולנו לדון ולאשר, אבל בסבירות גבוהה אם הייתה מוגשת בקשה, הם היו מקבלים.

לגבי חוק עידוד, כל עוד זה לא משתנה והנושא של היצוא , עם כל הכבוד אני לא המחוקק וחוק עידוד הגיע לשולחן הזה. אנחנו עשינו את זה עם אגף תקציבים ורק להזכיר לכם שב-2010 נעשתה רפורמה בחוק עידוד השקעות הון, בין היתר עלתה השאלה, ודווקא אנחנו הצפנו אותה, חוק עידוד כרגע עומד על כך שחברה תייצא 25 אחוזים מהמחזור שלה. כל עוד זה לא משתנה, אין לנו אפשרות לאשר לחברה במסגרת חוק עידוד השקעות הון את מתן המענקים.

יחד עם זאת, המסלול שאנחנו יוצאים בו כרגע הוא מסלול מענקים לחברות שלא מייצאות. הרעיון של המסלול הזה הוא הגדלת פריון לעובד וזה ייתן את הזכאות לחברה לקבל מענקים. אנחנו היינו רוצים להחיל אותו גם רטרואקטיבית – ואני אומר את זה – כי אולי הוא גם ייתן פתרון לחברת פרי גליל אבל אני לא יכול להתחייב שהוא ייתן לה פתרון כי אני לא יודע כמה רטרואקטיבית נצליח להחיל אותו. כרגע – גם אמרתי את זה בישיבה הקודמת – יש לנו בעיה משפטית עם זה. בישיבה שהייתה לפני כשבועיים במשרד האוצר אצל סגן שר האוצר, הוא ביקש מנציג משרד המשפטים לבדוק את הסוגיה ולנסות לפתור את הבעיה.

אגב, חזי, לסגן שר האוצר אמרתי בדיוק את מה שאמרתי כאן. הוא שאל אותי ואני אמרתי לו שאכן הייתה הבטחה שלטונית.

בהמשך לאותה ישיבה אנחנו מקיימים ישיבה נוספת בשבוע הבא עם משרד המשפטים והלשכות המשפטיות של שני המשרדים מתוך מטרה וכוונה לנסות לייצר פתרון לחברות שירצו להגיש גם על השקעות רטרואקטיביות.

ליועצים המשפטים שדנים בזה, בסוף החודש תהיה משכורת.

גם לנו תהיה משכורת וזה מוטל לפתחנו. שאדוני יגיש הצעת חוק ויפתור את הבעיה.

אותי לימדו שיועצים משפטיים, התפקיד שלהם הוא לסייע למערכת במיוחד שמדובר על עובדים. לא להקשות על המערכת.

אותי לימדו שאם הם לא עוזרים, חברי הכנסת יכולים לחוקק חוקים.

אני מניח עכשיו הצעת חוק שפותרת את הבעיה בפרי הגליל, הם לא יתנגדו?

מה זה שייך אם הם יתנגדו? אתה תעביר את זה.

אתה מכיר את זאב אלקין.

מה שאומר היושב ראש, זה בדיוק כך.

הוא הגיש הצעת חוק על הדיור ואלי ישי קרא לו החוצה.

זה הולך לבג"ץ כי זה צריך להיות שוויוני ויתחילו לספר לך סיפורים.

אפשר לדעת מה סדר הדוברים?

אתה הראשון. לפני כן אורן משה. תציג את עצמך.

רכז תמ"ת באגף התקציבים.

הייתה ישיבה קודמת, עברו שלושים ימים ואנחנו רוצים לדעת האם התקדם משהו בנושא של פרי הגליל. אנחנו מדברים על פרי הגליל ורוצים לדעת האם התקדם משהו בנושא הזה או האם מתוכנן להיות משהו. אנחנו עומדים אובדי עצות.

כמו שחזי אמר, היו שתי ישיבות במשרד האוצר בדרגים הבכירים ביותר. באמת מה שהונחינו לעשות זה לנהל את זה מול משרד המשפטים ונקבע דיון ליום ראשון הקרוב.

מה עומד על סדר היום בישיבה הזאת?

הכול.

זאת אומרת, גם הנושא של הרטרואקטיביות, גם הנושא של ה-25 אחוזים יצוא.

היצוא הוא לא מגבלה כאן. היצוא הוא מגבלה בחוק עידוד אבל ברור לנו שאנחנו מדברים על מסלול מקביל שלא רלוונטי ליצוא.

למה אתם מצפים במקרה הטוב ביותר שיצא מהישיבה הזאת? אל תתחייב על כלום.

אני לא יודע מה זה המקרה הטוב ביותר. בוודאי שהיינו רוצים לפתור את הנושא של פרי גליל. חזי דיבר על הרטרואקטיביות, אבל גם אם נניח כל הבעיות האלה ייפתרו ונצליח לייצר משהו שוויוני, מי מבטיח לי שאם אני שם מסלול על השקעות היסטוריות עם כל החסמים, פריפריה, אחוזי אבטלה, מה שלא נחשוב עליו, שלא יבואו אלי עכשיו עוד עשר חברות וייקחו את הכסף עוד לפני פרי גליל? אין לנו יכולת לדעת מה הביקוש לתמיכות היסטוריות. בסוף אנחנו לא יכולים לעשות משהו שהוא תפור למפעל ספציפי.

יהיה על השולחן עם המשפטנים שם שיש התחייבות שלטונית שהעמידה על בעל המפעל במצב שהוא הבין שזה המסלול שלו, כפי שאמר פרץ, ולא הלך למסלול אחר? הוא לא הלך למסלול אחר כי זאת הייתה התחייבות שלטונית. אבוי לנו אם התחייבויות שלטוניות כאלה יתמוססו באוויר כיוון שהתחלף שלטון.

הדברים יובאו אבל מה המשמעות האופרטיבית שלהם, זאת לא החלטה שלי אלא זאת החלטה אם להתחייבות הזאת יש תוקף שמחייב אותנו.

אני ביקשתי שתהיה החרגה לגבי המפעל המסוים הזה.

אני אעביר את הדברים.

מתי זה היה? לפני שנתיים, שלוש, ארבע?

כן.

ב-2009.

אתה בחנת איזה תקדימים יוצר לך מסלול תעסוקה? כאן אין לך שום תקדים.

לא יכול להיות תקדים אבל יכול להיות שבשנתיים האחרונות הקימו בישראל עוד שלושים מפעלים וכל אחד מהם יוכל לבוא ולגשת לאותו מסלול.

אחד שקיבל הבטחה ליצוא.

אני לא יכול לעשות מסלול למישהו שקיבל הבטחה.

מכיוון שהבטחת לו הוא ויתר על המסלול. תחריג אותו מכלל זה.

גם את זה אנחנו בוחנים. אנחנו בוחנים את כל הנושא של הרטרואקטיביות.

חבר הכנסת גאלב מג'אדלה ואחריו חבר הכנסת אורי אריאל.

אדוני היושב ראש, שר התעשייה לשעבר כיבד אותנו בישיבה. חזי ואורן, הדברים מופנים אליכם. אדוני היושב ראש, הגיע הזמן ואומר את זה ביושר שוועדת הכספים הזאת תוכיח לאלה שרוצים לדעת פעם נוספת מה המשמעות האמיתית של ועדת הכספים. ישבו ביום ראשון, ישבו במוצאי שבת, זה לא מעניין אותנו. אנחנו רוצים שפרי הגליל ימשיך לפעול. אוצר ונגב וגליל שכל יום מעלים דגל חדש, סיסמה חדשה, יצירת מקומות עבודה, שיצילו מקום עבודה קיים. ללכת ליצור מקום עבודה, עולה פי חמש ממה שמשקיעים במקום עבודה קיים. אתם רוצים לפתור את הבעיה ואחר כך לפתור אותה כך שיעלה לציבור פי חמש? אומרים לכם שיש כאן מפעל שצריך להציל אותו. נקודה. תקדימים, תחכומים ורטרואקטיבי, זה לא מעניין את העובדים. הם רוצים בסוף החודש לבוא הביתה כשהם יודעים שיש להם פרנסה תמורת עבודתם. כל התחכומים האלה, כל ההצעות האלה, כל התקנונים האלה, זה לא מעניין, עם כל הכבוד. זה לדיון אקדמי אצלכם במסדרונות האוצר.
אנחנו רוצים היום ויש לנו כלים לתקוע אותם – ועכשיו בשפה ברורה, בשפת הפלאח – עד שפרי הגליל יצא לדרך סופית ולא זמנית.

תודה. חבר הכנסת אורי אריאל. אחריו חבר הכנסת אורלב.

תודה ליושב ראש. תודה על המעקב הרצוף. בסוף שאלת אם יש משכורת וגם מהדיבורים שלי אני יכול לומר שלנו, שלא בטוח שתהיה משכורת.

אני רוצה להציע לך שתי הצעות. האחת, להצטרף להצעת גאלב שעד שלא יגמרו בין האוצר למשפטים למרכז ההשקעות, כל האנשים הטובים, גם אנחנו עסוקים בכמה דברים אחרים.

דבר שני הוא כן להגיש הצעת חוק. יכול להיות שלא נצטרך להעביר אותה, יכול להיות שנעביר אותה בטרומית ולא נתקדם. אני חותם עכשיו שאם תהיה הצעת חוק, יימצא הפתרון ואתה מכיר את זה טוב ממני. זאת לא התגרות בממשלה.

לא, אבל אם זאת התגרות בממשלה, גם לא איכפת לי. ממשלה באה, ממשלה הולכת והעובדים נשארים.

זה לעזור לממשלה לפתור את ההתחייבויות שנתן פואד ונתנו אחרים ובגלל סיבוכים חוקיים לא ניתן היה אז לממש. זה בכלל לא בעימות אלא להפך. היות שכולם רוצים לפתור את הבעיה, בואו ניתן את התשובות ולא רק את השאלות.

תודה רבה. חבר הכנסת אורלב ואחריו חבר הכנסת עמיר פרץ.

הסיפור הזה של פרי הגליל הוא ממש סיפור מקומם כי הוא בעצם מערער על כל הסדר השלטוני במדינת ישראל. באה הממשלה, קובעת מדיניות – במקרה הזה אני חושב שזאת מדיניות מאוד מאוד נכונה – להעדיף תעסוקה במקום שאין חלופות אחרות לתעסוקה וזה הפתרון החברתי, הכלכלי, מכל היבט זהו הפתרון הנכון, אבל המדיניות הזאת בעצם מתנפצת אל קיר אטום של פקידות שאמורה לבצע את המדיניות הזאת.

אני לא מקבל, ודווקא מפני שאני בוגר שירות המדינה בכל השלבים שלו, ואני כופר בכך שישנם מחסומים בירוקרטיים חוקתיים שאי אפשר להתגבר עליהם. לכן יש ממשלה שאם רואים שבמסגרת החוק הקיים או במסגרת הנהלים, אז הממשלה רשאית להביא לאישור הכנסת הסדרים אחרים. מצדי שיקראו לזה חוק פרי הגליל, אם זה המוצא היחידי. אנחנו יודעים שהיו תקדימים מהסוג הזה. זאת חובתה של ממשלה לשלוט.

זה כמו מדינת חלם. זה לא יאומן הדבר הזה. לשם מה צריכים שרים. חבל על השלושים משרות. בסופו של דבר יש פקידות, היא קובעת והיא אומרת מה אפשר ומה לא. אין כזה דבר אי אפשר.

לכן אדוני, אני תומך בהצעה – חשבתי להציע אותה ואני שמח גם קודמי הציע אותה – שוועדת הכספים תציע מטעמה חוק שיונח לקריאה ראשונה והוא ייקרא חוק פרי הגליל או שהוא ייקרא חוק הפקת לקחים או לימוד לקחים לפקידות הממשלתית. כל פעם שלא תעשו את מה שמוטל עליכם, הכנסת תעשה את מה שמוטל עליה.

תודה. חבר הכנסת עמיר פרץ ואחריו חבר הכנסת אילן גילאון.

תודה רבה לך אדוני. אני באמת מצטרף קודם כל לברכות והתודה לשר התעשייה והמסחר לשעבר שבא לכאן. הוא כל הזמן אמר שהוא מוכן לבוא ולתת עדות ראשונה מה זאת התחייבות שלטונית. זה בהחלט טסט קייס חשוב מאוד בשאלה של מהי התחייבות שלטונית.

אני גם מודה לך על הכינוס המהיר ועל ההחלטה שאנחנו נוסעים לחצור. בסך הכול זה יכול להיות דבר מעניין.

אבל כאן מדובר בהונאה. אין שאלה אחרת ואין לי כל תרגום אחר. באים כאן יזמים בשיא המשבר של פרי הגליל, בימים של החלפת בעלים כאשר כמעט כל מה שהיו דורשים באותה עת הם היו מקבלים. אומר להם שר בישראל שהם הולכים למסלול יצוא למרות שאין להם 25 אחוזים יצוא והוא ייתן להם מעמד של מפעל מועדף. הוא מנחה והפקידות מקבלת זאת ובעקבות כך מחליטה הנהלת המפעל לוותר על מסלול תעסוקה. היא מוותרת על כך מידיעה כי היא לא יכולה ליהנות משני העולמות. יש או מענק ליצוא או תחליף תעסוקה.

אני הייתי משבח את המנהלים ואת הבעלים כי כשאני ביקרתי במפעל שאלתי אותם מה החישוב שלו אם הוא הולך למסלול היצוא כפי שהובטח לו, והוא אמר לי 18 מיליון. שאלתי אותו מה החישוב שלו אם הוא הולך למסלול תחליף תעסוקה והוא אמר תשעה מיליון. הם אומרים ביושר שהם מוכנים להסתפק בתשעה מיליון. זאת אומרת, הם לא באים כאן כמו חבורה שאומרת שננצל את הסיטואציה של חצור, בואו ננצל את המצוקה של ועדת הכספים וייקוב הדין את ההר, הבטיחו לנו מסלול יצואנים, תנו לנו 18 מיליון. תשעה מיליון? שומו שמים. על תשעה מיליון אנחנו מטרטרים את ראש העיר, את ועד העובדים שהם הפכו מומחים להפגנות במקום להמשיך להיות מומחים לייצר ירקות. למה הם צריכים להיות מומחים להפגנות? למה הם צריכים למצוא את עצמם כל יום מחדש כשהם נחשפים מול הילדים שלהם עם צמיגים בוערים? על תשעה מיליון?

אדוני, אני חושב שזה לא סתם מבחן עבור ועדת הכספים אלא זה מבחן עבור הכנסת והיכולת שלה לומר. אני זוכר ימים בהם היינו אומרים לפקידי האוצר והתעשייה שעם סכום כזה, אל תפריעו לנו לעבוד אלא תמצאו פתרון. הם היו הולכים ובאים. זה נראה לי ממש חלם מוחלט.

לכן אני חושב אדוני היושב ראש שגם ההצעה של מג'אדלה פלוס ההצעה שלך לנסוע לשם, סנקציות וסנקציה מאוד חריפה, לבצע את הסנקציות בפרי הגליל, לפי דעתי לפני שהאוטובוס יוצא לדרך, הם יביאו לך פתרון.

תודה רבה. אילן גילאון ואחריו שלי יחימוביץ.

הנושא הזה הוא באמת לא חדש ולפעמים זה ממש מעצבן הנונשלנטיות שדנים והקצב המאוד איטי הזה מול אנשים שרוצים להרוויח 3,500 שקלים או 4,000 שקלים בחודש. זה פשוט דבר שהוא בלתי אפשרי והוא אסור. זה צריך להיות החוק של פרי הגליל, חבר הכנסת גפני. כל אדם שרוצה להרוויח 4,000 או 5,000 שקלים, יבוא איזשהו פתרון מאותו מקור שאתה כבר מחפש אותו נדמה לי שנה ואתה לא מוצא אותו כי הייתה גם קרן כזאת פעם שהייתה צריכה לתת איזושהי רשת מיידית וזה מה שחשוב לייצר כאן. האנשים האלה לא צריכים להיות בתווך.
אני כמובן מצטרף לכל ההצעות האחרות. אני מאוד מעריך את זה ששר התעשייה לשעבר הגיע לישיבה. זה באמת חשוב מאוד. אני רק רוצה לומר שבפעם האחרונה שדיברתי עם שר התעשייה הנוכחי, הוא אמר לי שבאמת ללכת למתווה הזה, זאת עבירה על החוק והוא לא יכול לעשות את הדברים האלה. בעיניי יש חמישים דרכים שונות ללכת ולפתור את הבעיה הזאת. זה מזכיר לי את ההתייחסות של ביטוח לאומי למטופלים שלו. הם לא ביקשו, אז לא ממלאים.

אם כן, קודם כל, צריך להיות חוק מיידי. שנית, החוק הזה צריך פעם אחת ולתמיד לגרום לכך שמוטי חזיזה ואנשים מהסוג הזה, אנשים מסלינה ואנשים במקומות עוד יותר קטנים שאף אחד לא שומע עליהם, הם צריכים לדעת שיש כאן רשת ביטחון ובצורה יצירתית בכל הטירוף הזה חייבים להקים כאן חוק שיש בו גשר שברגע שנופל מפעל מן הסוג הזה, קודם כל עוצרים את זה. יכול להיות שהממשלה תקנה את זה, יכול להיות שהיא תגשר עד שהעובדים יקנו את זה, יכול להיות שיהיה בעל בית חדש. כל האפשרויות קיימות ובלבד שערך העבודה כאן נשמר וזאת החשיבות בחוק.

מכל הדברים שנאמרו כאן אני לא שומע איך מוטי חוזר למפעל מחר. זה שיעשו לו חנוכה בשבוע הבא, זה לא מחמם אותו. מה הוא צריך לעשות עכשיו כשהוא עובד היום? אנחנו מתנצלים כולנו, יש לנו דיון בנושא גיל פרישה שקשור לאותו נושא. אני כמובן תומך במה שאמר עמיר וחברים אחרים. תודה רבה.

מוחמד ברכה, בבקשה.

בהמשך למה שנאמר עד כה, העניין של פרי הגליל הוא מאבק שהסתיים אז ופתיחתו היום היא כתוצאה מנוכלות שלטונית ולא מהתחייבות שלטונית. לכן אני בעד לסיים את מה שאפשר לסיים אבל בכל מקרה לא להמתין עד ה-1 בינואר. אני מבין שהוועדה או הייעוץ המשפטי מתכנס ביום ראשון ה-25 בחודש.

הם מתכנסים יחד עם משרד המשפטים.

כן, ב-25 בחודש ואני מבקש מכבוד יושב ראש ועדת הכספים שיכנס את ועדת הכספים ביום שני ה-26 בחודש שם ושיבואו עם תשובות לשם.

תודה רבה. שלי. אחריה רוחמה.

שואלים אותי למה אנחנו נאבקים בשביל 58 עובדים מפרי הגליל כשיש פיטורים של אלפי עובדים מחברות הסלולר. קודם כל, צריך להילחם גם נגד הפיטורים מחברות הסלולר, אבל חייבים לומר את האמת. הפרופיל הגילי וההשכלתי של מפוטרים באזור המרכז שהם אנשים צעירים ומשכילים שונה לחלוטין מהפרופיל של המפוטרים האלה. מפוטר צעיר שמפוטר מחברת סלולר, זה חמור ביותר וצריך להיאבק נגד זה, אבל יש לו סיכוי גבוה למצוא עבודה. 58 העובדים של פרי הגליל לעולם לא ימצאו עבודה אם הם יפוטרו. מדובר על מוות תעסוקתי. אנחנו גוזרים עליהם מוות תעסוקתי שממנו אין חזרה. לכן העקשנות שלנו ולכן אנחנו מתכנסים כאן שוב ושוב.

האבסורד הוא שיש הבטחה שלטונית. יושב כאן השר בכבודו ובעצמו ואומר במו פיו שניתנה הבטחה שלטונית ויש כסף. הסוגיה היא לא כסף אבל לא מצליחים לתפור את התפרים כדי להגיע לסיטואציה בה הכסף מועבר כדי להמשיך את חייו של המפעל.

ראיתי אותנו כל כך הרבה פעמים מחליטים החלטות ייחודיות. ערבות של מיליארדים לתחנות הכוח הפרטיות, 300 מיליון שקלים שהועברו אתמול לרשות השידור – ואגב, אני בעד להחזיק את השידור הציבורי בחיים – וזאת החלטה ייחודית שלא דומה לשום החלטה אחרת. ראינו אלף ואחת תפירות ייחודיות גם במאבק עכשיו על ערוץ 10. מה אנחנו מבקשים? תפירה ייחודית לערוץ 10 לפריסת חובות. אז כן, אנחנו מבקשים כאן הסכמה ייחודית למפעל פרי הגליל כיוון שמדובר במפעל ייחודי.
המתסכל במפגש הזה הוא שיש כסף, יש הבטחה שלטונית, יש אפשרות להעביר את הכסף אלא שהם לא מצליחים לסגור בינם לבין עצמם איך הם יעשו את זה ובינתיים גורלם של 58 העובדים נתון לחסדיהם.

אני מציעה שוועדת הכספים בראשותך, שידעה כבר לחלץ את המפעל הזה ממשברים, פשוט תציב תנאי בל יעבור שאין העברות תקציביות, אין הליכה עם האוצר, אין כלום עד שפותרים את נושא פרי הגליל.

לא, אי אפשר. אפשר לעשות דברים אחרים יותר חמורים.

העברות תקציביות שאנחנו מבקשים, כן.

תודה. רוחמה, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אתה יודע, המפעל הזה מדמם לא שנה אחת ולא שנתיים אלא הרבה יותר. אני חושבת שכשאתה מסתכל על מה קורה כאן מסביב לשולחן, אתה רואה את הנציגים של כל סיעות הבית מאוחדים בדעתם לעזור למפעל פרי הגליל. אנחנו רואים כאן את הסאגה הזאת של הפקידות, של האוצר ושל התמ"ת והיא לא מוצאת את הפתרון והיא לא תמצא פתרון אלא אם זה לא יהיה בחוק כפי שאמרנו בתחילת הישיבה. ידענו ימים בהם יכולנו לחוקק חוקים מיוחדים לצורך העניין הזה.
האחריות שלנו היא לא רק לתת מענה מיידי. האחריות שלנו היא גם באיזושהי נקודת זמן לראות את הנולד. שנת 2012 הולכת להיות שנה קשה. אנחנו נראה מפעלים כדוגמת פרי הגליל באים לפתחנו ומיד בתום הדיון הזה יש את מפעל סלינה מנצרת עלית שגם הוא מפעל בפריפריה. אני חושבת שיבואו עוד ועוד מפעלים כאלה.

לכן אדוני היושב ראש, אני חושבת שאין לנו אלא פתרון אחד ואמר את זה חזי צאיג, לחוקק חוק שיחריג מפעלים בפריפריה. אני חושבת שהכנסת הזאת ידעה ימים בהם יכולנו לחוקק חוק ולהעביר אותו במסגרת פרק זמן של יומיים. אנחנו יודעים לעשות את זה.

אני מצטרפת לדברי חבריי ואני אומרת שנחוקק את החוק הזה, ניתן לאותה פקידות מענה על מנת שגם היא לא תעבור על החוק כי היא לא יכולה לתת פתרונות.

תודה. איציק וקנין ואחריו ציון.

רבותיי, כל הסיפור של פרי הגליל, אנחנו מכירים על כל העליות והמורדות שבו, אבל אני רוצה לגעת כאן במשהו מאוד חשוב. רבותיי, מי שזוכר, לפני כשנתיים וחצי היה דיון בוועדת הכספים כאשר היינו עוד בתחילתו של המשבר כאשר הממשלה הזאת התחילה את כהונתה ודיברו על קרן שתסייע למפעלים. ישב כאן עופר עיני וישבו כאן נציגי האוצר ושר האוצר ואמרו מה יחס הגומלין. דיברנו על הנושא הזה ואמרנו שתהיה קרן שתציל מפעלים במצב שבעצם החוק לא מאפשר. מה זה החוק לא מאפשר? לצערי הרב הממשלה לא עושה שום דבר. הממשלה היא זו שצריכה לקבל את ההחלטה ולומר שיש לנו מפעל כזה שאין לנו ברירה אלא חייבים למצוא את הפתרון. אני הייתי לוקח את היועץ המשפטי לממשלה, הייתי לוקח את משרד האוצר ולא יוצאים עד שיצא עשן לבן. גומרים את העניין של פרי הגליל. כך צריך לפתור בעיה אבל מה קורה? כולם אומרים שאם נחליט כך, יגיעו עוד עשרה מפעלים. אני מצדיק את דבריו של נציג האוצר. בקריטריונים אין אפשרויות. היועצים המשפטיים הם אלה שמכתיבים. לכן הממשלה הייתה צריכה למצוא מתווה שכן יכול לפתור את הבעיה לפרי הגליל. רבותיי, היום זה פרי הגליל אבל כפי שאמרה רוחמה, יהיו עוד הרבה מפעלים. הלוואי ולא יהיו אבל זאת המציאות אותה אנחנו מוצאים דווקא במפעלים בפריפריה. המציאות הזאת היא קשה מאוד. כל מפעל שנסגר בפריפריה, זה אסון. הממשלה צריכה לצאת מגדרה כדי לפתור את הבעיה. איך? הממשלה הייתה צריכה לתת את חלקה לקרן הזאת ומכאן היו יכולים להעביר את הכסף ביתר קלות, ללא יועצים משפטיים ובלי בירוקרטיה. המפעל הזה היום מדשדש ואנחנו נסיים את הישיבה בעוד שעה, אתם תלכו לחצור וכלום לא קרה.
אני אומר לכם שביום ראשון הבא לא יהיה פתרון. חזי צאיג ונציג האוצר יושבים כאן ואני אומר את הדברים האלה. תזכרו, לא יהיה פתרון ביום ראשון הבא וגם לא ביום שני אחרי שאנחנו נהיה שם כי אם הממשלה לא תקבע את המדיניות, אנחנו יכולים רק לברבר כאן או להגיש הצעות חוק ובזה אולי לגמור את העניין אבל אני לא יודע מתי זה ייגמר.

תודה רבה. ציון.

אני רוצה לשאול מתי תהיה הישיבה הבאה על פרי הגליל?

ב-1 בינואר.

מספר הישיבות על פרי הגליל הוא המספר הגבוה ביותר שאני זוכר שהתקיימו כאן. אני רואה שבנושא הזה מתעמרים לא רק בעובדים אלא התחילו להתעמר גם בחברי הכנסת. ההתעמרות עברה מהעובדים לחברי הכנסת. זאת שיטה חדשה של הפקידות.

צריך לעשות עוקף. בלי עוקף לא נשיג שום דבר. עוקף פקידות וכמו שאתה הצעת, זה יכול להיעשות באמצעות חקיקה. אם לא תהיה חקיקה, יבואו עוד מפעלים לכאן. אנחנו בדרך לסלינה, לאחר מכן איתוראן ומה עשינו באיתוראן? התכופפנו והתכופפנו, אבל איתוראן הגיע לקריית שמונה?

לא הגיע.

לא הגיע ואפילו לא הגיע לצומת גולני. אם לא נעשה חקיקה כלשהי למען יראו ויראו, חבל על הזמן. לכן אני שואל שוב, אם לא נעשה את זה, מתי תהיה הישיבה הבאה.

תודה. אני ישבתי עם ציון פיניאן ועם אנשי משרד האוצר בשבוע שעבר. אנחנו נצטרך למצוא פתרון כי כנראה פתרון של כסף יש אבל יש בעיה של קריטריון.

ליה שמטוב ואחרי כן אבישי ברוורמן.

אדוני היושב ראש, לא סתם חבר הכנסת ציון פיניאן שכן שלי. אני בדיוק רציתי להתחיל את דבריי בדברים שהוא אמר.
מה שקורה במפעל פרי הגליל זה לא רק 58 עובדים אלא מדובר על 58 משפחות. לא מדובר רק על 58 משפחות אלא מדובר קודם כל על מפעל בפריפריה, על מפעל שהוא נמצא בחצור וזה לא רק המפעל הזה אלא זה כל מה שמסביב המפעל. אם המפעל הזה ייסגר, יכולים לקרוס עוד מפעלים כמו דומינו כי פרי הגליל לא רק מייצר את הסחורה שהוא מייצר אלא הוא גם עובד עם עוד מפעלים ונותן פרנסה לאחרים.

בכל זאת אנחנו כל כך הרבה דיברנו על הנושא הזה ואני מקווה מאוד שהיום, כאשר נדבר על מפעל סלינה, כאן תהיה ישיבה ראשונה ואחרונה ושלא נמשוך את הזמן כפי שאנחנו עושים במפעל פרי הגליל. אני סומכת עליך אדוני היושב ראש ואני מקווה שב-25 בחודש וב-1 בחודש תהיה בשורה טובה והמפעל ימשיך להתקיים.

תודה. אבישי ברוורמן.

ב-25 זה חג המולד ולכן אולי נדחה את הישיבה ל-26 דצמבר.

מה לי ולחג המולד? לא הבנתי.

זה מה שרציתי לומר.

יש ערבים נוצרים.

בסדר, אבל אני לא עושה את זה ב-25 בחודש אלא ב-1 בינואר ובגלל סיבות אחרות לגמרי, סיבות ענייניות.

יש לי שתי הערות. לפני שהגעתי לכאן, לפני חמש וחצי שנים, עסקתי בעשייה. אתה רואה את הפלונטר הבירוקרטי החקיקתי ואני מסתכל כאן על ידידי מוטי חזיזה שהוא כאח לי, וגם כשהייתי יושב ראש ועדת הכספים היו קרנות ודיבורים. יושב כאן אחד השרים האפקטיביים בישראל שהיה כשר התעשייה והמסחר וחזי שהוא באמת אדם שעושה מלאכה נאמנה, ואתה מרגיש שאתה לא יכול להתקדם. יש משהו בשיטת המשטר הישראלי שהיא לא אפקטיבית. חיים נחמן ביאליק אמר פעם על עמנו שהוא לא ייקץ עד לא יראנו השוט.

אמרה זאת גם רוחמה ואכן שנת 2012 תהיה שנה קשה מנשוא, לאירופה תהיה שנה קשה, לארצות הברית, וגם כאן תתחיל להיות האטה עם פיטורים. המפעל הזה, חשבנו שהוא דוגמה. הייתה התארגנות של העובדים, היה מוטי, היה מנהל המפעל, היו שרים, והמפעל היה הדוגמה איך בכל זאת אפשר לעשות את הדברים האלה. אם לא נצליח לפתור את הבעיה לגבי פרי הגליל, יהיו לנו כאן בדרך עוד עשרים מפעלים ואנחנו נהיה בצרות צרורות. למרות שמתגאים כאן שהאבטלה היא הנמוכה ביותר במערב, אנחנו שוכחים שחלק גדול מהעובדים עובדים בשכר רעב וחלקם בעבודה זמנית. גם הסטטיסטיקות האלה שלא לוקחות בחשבון את אלה שלא משתתפים במעגל העבודה, יעלו פלאים.

לכן אני פונה אליך, אתה איש חכם, יודע תורה, במקרה הזה צריך למצוא פתרון. אני חושש שבלי שינוי חלק מהתנהלות המשטר הישראלי, אנחנו לא נפתור את רוב הבעיות האלה.

תודה. מירי רגב.

תודה. פרי הגליל הוא אחד הדוגמאות למפעלי עוגן בפריפריה ודיברנו על כך כמה פעמים., בזמנו כל התפיסה הייתה שמקימים מפעל והעובדים שגרים שם עובדים במפעלים האלה. זה אומר שכל מפעל מהסוג הזה שנסגר, בעצם משאיר את האוכלוסייה בפריפריה חסרת עבודה. אילו היינו מביאים מפעלים לפריפריה והיו להם תחליפים, הייתי אומרת מילא, יפוטרו מפרי הגליל או מנצרת עלית או מסודה סטרים, מילא, הם יעברו למקום אחר. אבל אני כבר שנתיים בוועדה הזאת ופרי הגליל עלה לפחות ארבע פעמים בדיונים כאן ויותר, שלא לדבר על הסיורים עשינו אצל חזיזה ואצל ראש העיר. בלי שום קשר עכשיו, יש לנו מפעלים נוספים.
אפשר לתת פתרון נקודתי לכל מפעל, בסדר, נבוא לכאן כל שבוע עם מפעל אחר, נעלה הצעות לסדר, דיונים מהירים, נבוא לוועדת הכספים ונקיים דיונים, אבל השאלה אם אנחנו לא יכולים לבוא לכאן עם איזשהו פתרון מערכתי למפעלי עוגן בפריפריה. בזמנו של פואד כשר התעשייה קבעו שיש קרן להצלת מפעלים בפריפריה. זה נקבע או לא נקבע? נקבע. מה קרה עם זה? כלום.
יש קרן אבל הקרן לא מופעלת ולקרן אין קריטריונים. מה הבעיה של קריטריונים לקרן? זה מאוד פשוט. אם דרך מפת העדיפות הלאומית קבענו מי נמצא בתוך המפה ומי לא, אז קח את הקריטריונים לפחות איך מוגדרת הפריפריה בתוך מפת העדיפות הלאומית.

אני אענה לך.

תקבע קריטריונים שכבר נמצאים שם. יש קרן ויש כסף אבל זה לא הולך לטובת הפריפריה וזה לא הגיוני.

לכן אני אומרת שהפתרון צריך להיות פתרון מערכתי. היום אנחנו מדברים על פרי הגליל עם 58 מפוטרים. מה אתם עושים מאבק כזה על 58 משפחות? אני הייתי שם. האנשים האלה מקבלים פחות ממשכורת מינימום והם עובדים שם שנים ואומרים שהם שם כדי לקבל את המשכורת שלהם.

הרב גפני, בוא ניתן פתרון נקודתי היום לשני המפעלים אבל בוא נבוא גם עם הצעה כוללת שהקרן תיתן תמיכה למפעלים בפריפריה תתחיל להיות ממומשת.

משפט אחד. שלא יצא מדבריי שאני בא לומר שתלכו ותפרו חוק. להפך. אני אומר שתפקיד המשפטנים הוא לתת תשובה למצבים האלה. זאת החכמה. משפטן חייב להבין את המצב ולכן בזמנו כשאני דיברתי, דיברתי על החרגה. עם כל הכבוד ועם כל ההערכה, במציאות הזאת בה אנחנו חיים – ונדמה לי ששלי תיארה את ההבדל בין עובדי ההיי-טק כאן לבין העובדים שנמצאים שם – צריך להבין שיש אזורים במדינת ישראל שברגע שאתה חותך להם שם את הפרנסה, גזרת עליהם כליה. הכנסת לא יכולה לחיות עם הדבר הזה. לכן לא לפחד מהמשפטנים. משפטנים צריכים לתת תשובה למצב הזה.

תודה רבה. אני אאפשר לראש המועצה ולמוטי חזיזה, אבל אני רוצה קודם כל להתייחס. אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה שהיה כאן חוק עידוד השקעות הון, היה לנו ויכוח עם הממשלה ואנחנו טענו שאנחנו רוצים את הקריטריונים לקבוע בחוק. אמרה הממשלה לא. נקבע בחוק שהשרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לפי הצעת המינהלה או לאחר התייעצות עמה לקבוע את הקריטריונים בשלהם יינתנו מענקים או הלוואות, מסלולים וכולי. אני לא נכנס לכל הפרטים.

אנחנו סבורים, לאחר שגם חבר הכנסת בן-אליעזר, השר לשעבר, אמר את מה שהוא אמר, שיש התחייבות שלטונית, אנחנו סבורים כולנו ללא יוצא מן הכלל – קואליציה ואופוזיציה כאחד, כל הסיעות בבית – שפרי הגליל הוא מפעל עוגן, כי אחרת חצור נופלת. זה לא רק שנופל פרי הגליל. אני כבר לא מדבר על פיקוח נפש על כל משפחה ומשפחה שיוצאת מהמפעל ומקבלת מכתבי פיטורים.

אני סומך עליכם. אין לי בכלל טענות אליכם, לא לחזי ולא לאורן משה. אין לי טענות. יש לי טענות כלפי עצמנו למה הסכמנו לממשלה על כך שהם יקבעו. עובדה, אתם לא מצליחים לפתור את הבעיה של פרי הגליל. המשפטנים ישבו יחד אתכם, משרד המשפטים ישב יחד אתכם בתחילת שבוע הבא – אני לא יודע אם זה יום ראשון או שני, אבל זה לא משנה – לכן גם קבעתי את הישיבה הבאה ב-1 בינואר, כדי לאפשר לממשלה לעשות את כל מה שנדרש ממנה. אין ספק שצריך לפתור את הבעיה.
אני מבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה להכין חוק, להחתים עליו את כל חברי הוועדה ולהניח אותו על שולחן הכנסת. החוק יקבע את הקריטריונים. אנחנו לא סומכים על כך שהשרים יביאו לאישור ועדת הכספים את הקריטריונים של מסלולים חדשים וכל מה שנלווה לעניין הזה. אנחנו נקבע בחקיקה ואני אבקש שחרור מחובת הנחה מוועדת הנחה. אני מבקש ממוטי חזיזה, אם אתה יכול להביא כשיהיו דיונים כאן בכנסת על החוק, את כל העובדים. שכולם יראו מי משחרר מחובת הנחה, מי מצביע בעד, מי מצביע נגד, מי מצביע במליאת הכנסת בעד הקריאה וכולי.

לחוק הזה הרי יהיו השלכות רוחב. אם לא יפתרו את הבעיה של פרי הגליל, החוק הזה יעבור ואם החוק הזה יעבור, תתחילו לשלם לעוד מפעלים.

אני מבקש מפואד לתת מכתב על מה שהוא אמר. אם אכן הדברים יהיו ברורים מבחינת מה שהוא ייתן, בחוק הזה ייכנס סעיף על פרי הגליל. זאת אומרת, אז היועצת המשפטית תנסח מעבר למה שאנחנו קובעים, היא גם תנסח, היות שהייתה התחייבות שלטונית, בשעה שיש התחייבות שלטונית של שר שמופקד על הנושא הזה, תהיה התחייבות מיוחדת לגבי הנושא של פרי הגליל רטרואקטיבית.

החרגה.

החרגה. אז נפתור את הבעיה של המשפטנים. תגידו להם בישיבה ביום ראשון או ביום שני, לא חשוב מתי, שהולך להיות נס חנוכה. אנחנו משחררים את המשפטנים מלהחליט אלא אנחנו נקבע, אם זאת הבעיה. אתם רק תגידו להם כמה זה יעלה למדינה עם השלכות הרוחב. את זה אני מציע שנעשה.

איך ייקרא החוק הזה?

חוק פרי הגליל.

חוק פרי פואד.

בסדר. אני בעד.

ראש המועצה, בבקשה.

קודם כל, תודה על אין ספור דיונים שמתקיימים כאן אבל בסופו של יום מבחן התוצאה הוא מה שקובע. אני חושב שהגעתו של השר לשעבר היקר פואד שפכה אור על מה שקרה בכל תהליך פרי גליל. מרוב דיונים, החושים מתקהים ואני רוצה להזכיר ארבע עובדות: האחת, ב-2008 המפעל קרס ופשט את הרגל. השנייה, ב-2009 הגיעו בעלים ושילמו 200 מיליון שקלים על השקעה במפעל בתשלומי חובות כדי שהמפעל הזה יעמוד על הרגליים. השלישית, הבעלים פיטרו את כל העובדים, שילמו להם פיצויים כדת וכדין והעסיקו אותם מחדש. הרביעית, הם התחייבו שהם מעסיקים מינימום את מספר העובדים והם הוסיפו עוד מאה עובדים נוספים לתוך מצבת העובדים.

אני שואל שאלה מאוד פשוטה. אתם יודעים מה יקרה עכשיו? האין החלטה יגרום להחלטה מאוד קשה. כשישבנו כאן לפני חודש, נתת חודש לפתור את הבעיה, הבעלים הסכימו לדחות את הפיטורים. המשמעות היא שעכשיו אנחנו יוצאים מהחדר ולא 58 עובדים מפוטרים אלא שבעים עובדים מפוטרים ואני אומר את זה לפרוטוקול, זאת תהיה החלטה שתגרור לסגירת המפעל וזה כי אנחנו לא יודעים להחליט ואנחנו לא מחליטים.
לכן אני אומר עוד פעם ברחל בתך הקטנה ואני אומר את זה לכל החברים. רבותיי, חייבים למצוא פתרון. הבעלים דיברו על מסלול שהשר פואד אישר אותו, קבלה של 18 מיליון שקלים אבל הם ויתרו על הסכום הזה והם הולכים לשבעה ושמונה מיליון שקלים. באו לקראת כל העולם ואשתו.

מה אתה מציע?

אני מנהל מערכת קטנה, לא גדולה. כשיש לי בעיה, אני קורא ליועץ המשפטי ואני אומר לו, זאת הבעיה, נותן דחיפה ופותר את השסתום הזה. תעשו את זה. באמת, כמה אפשר לדבר ולדבר? החבר'ה האלה הולכים עכשיו הביתה ומפטרים אותם. מי שקרא את הידיעה היום, מדברים על שמונים עובדים מפוטרים.

אתה הלכת לקראתם והורדת להם קצת מהארנונה?

ארנונה לא בידיי אלא זה בחוק, אבל אני רוצה לומר שתרומתו של הישוב הייתה בוויתור על חצי מיליון שקלים לבעלים הקודמים בחוב. אנחנו ויתרנו לבעלים הקודמים על הסכום הזה.

ומשרד הפנים לא מוכן ללכת לקראתם?

הם מסתפקים בתשעה מיליון של מסלול תעסוקה. הבעלים מסכימים.

תודה אדוני ראש המועצה. מוטי חזיזה ואנחנו נסיים את הדיון.

אדוני היושב ראש, קודם כל אני מודה על הכינוס הזה. אני רוצה לברך את פואד שעוד לפני הפגישה שמעתי את מה שהוא אמר נחרצות. אני מודה למי שהזמין אותו לישיבה. אני באמת חושב שאני חייב להצדיע לו. הוא היה אמיתי, מציאותי ובעצם הרבה תלו בו תקוות. אני יכול להגיד לכם שאני פניתי לשר שמחון, אמרתי לו: אדוני השר שמחון, יש החלטה של פואד והיא אומרת כך וכך. הוא אמר לי: תביאו את השר פואד שיגיד את זה. אני אומר לך השר פואד, אני כל כך גאה ושמח שהגעת לכאן ואמרת את הדברים האלה. אין לך מושג כמה נחת נגרם לאותו ציבור עובדים בפרי הגליל כי הם לא יודעים את זה. א המסר הזה אני אעביר להם.
אדוני היושב ראש, אני אומר בכנות. אני באתי לכאן ביום השלושים מלא תקוות ושאיפות מאדוני היושב ראש. אני רק אזכיר לו שאנחנו בפתח חג החנוכה. אני אומר לך אדוני היושב ראש שאני לא בטוח עובדי פרי הגליל יהיה להם להדליק נר חנוכה בשמחה. אני לא בטוח שהם ידליקו את החנוכייה בשמחה כי בעצם אני חוזר ללא מענה. אני חוזר כמו שבאתי. הבוקר אני יצאתי וכל אחד שאל מה יהיה, מה תגיד לציבור העובדים שבעצם מה חטאו שהוא רוצה לעבוד? איזה תשובה תיתן לעובד?
אדוני היושב ראש, אני אומר לך בכנות, כולם כאן אנשי אמונה אבל האמונה שלך היא גדולה מאוד. עבורי אתה רב, מנהיג ומוביל דרך. אני מצפה מאדוני היושב ראש, עם כל התמיכה שקיבלת מכל חברי הכנסת, זה מחמם את הלב אבל אני פוחד שכשאני מגיע לשם, אני מתקרר כי החום נשאר שם ולא מגיע לפרי הגליל ולא מגיע אל ציבור העובדים. אני מציע באמת לאדוני היושב ראש, קבלו את מה שנאמר כאן.

אני בהחלט מכבד את חזי צאיג. אני רוצה להזמין אותם לפרי הגליל כמו שהזמנתי את כל חברי ועדת הכספים של הכנסת. קל לבוא לדיון ולעוד דיון ולעוד דיון. ככל שיהיו יותר דיונים, חזי, מאבדים תקווה למרות שלעולם לא נאבד את האמון הזה.

זה לא חזי.

לא משנה. אני אומר להם. למי לא פניתי? לנשיא המדינה הגעתי. למה? למה אני צריך להגיע לנשיא המדינה ולבוא לכאן כל פעם. אדוני היושב ראש, אין מענה. אני חוזר עם תחושות של ריקנות ופחד איך אעמוד מול ציבור העובדים ואומר להם שבאנו, אמרנו, כל הכבוד.
מה אני מבקש ממך אדוני היושב ראש. תן לי כרגע תשובה, פתרון, מה אני יכול לומר לעובדים. תעזור לי. רוצים להקים בחצור הגלילית עיר אבל איך יקימו עיר ללא מפעל? איך הוא יקים עיר אם אין לו עבודה? הוא לא יכול למצוא פתרון לעובדים הקיימים. מה תענו לו? מה תענו לנו? מה תענו לציבור העובדים?

אדוני היושב ראש, אני מבקש, אולי תפנה למפעל שידחו.

אני הולך לעשות את זה. אתה יודע שאני הולך לעשות את זה. אתה הרי מכיר אותי. אתה לא יכול לנחש דבר כזה?

מוטי, תודה רבה על הדברים שלך.
אני מבקש לסכם את הדיון. ראשית, אני פונה לבעלי המפעל. אנחנו מצהירים, חברי ועדת הכספים ללא יוצא מן הכלל, על כך שאנחנו לא משאירים את המפעל הזה כך. אנחנו קודם כל פונים לממשלה, זה לא חזי וזה לא אורן משה אלא זאת שאלה של מדיניות. אנחנו פונים ומבקשים ומתחננים, שבו כמה שיותר מהר, תפתרו את הבעיה של פרי הגליל כי אנחנו לא נרפה מהעניין הזה.
אנחנו מניחים הצעת חוק והצעת החוק תעשה טוב יותר למפעל אבל היא תגרום להשלכת רוחב ואנחנו נכנסים לוויכוח מאוד רחב. אני דווקא לא אהבתי את הדיבורים על מה הולך לקרות בשנה הבאה מבחינת המצב הקשה בעולם וכי מפעלים יקרסו. אנחנו מדברים עכשיו על פרי הגליל ולפרי הגליל יש כסף. לא מדובר על הרבה כסף. מדובר על התחייבות שלטונית, מדובר על מפעל עוגן בישוב לא גדול פריפריאלי ממש, מרוחק ממרכז הארץ ולכל הדעות צריך לעשות את זה. אם לא יימצא פתרון, יוגש חוק.
אני אומר את זה בשם כל חברי הוועדה וזה מה שאני אומר לך מוטי. אתה חוזר למפעל. אנחנו הודענו ואנחנו מבקשים מבעלי המפעל, אנחנו לא ברחנו מהעניין. לא עשיתי ישיבה לפני חודש, נתתי חודש ואמרתי שנגמר העסק שלנו. ועדת הכספים היא לא גוף ביצועי. היא לא גוף שבכלל צריך לעסוק בעניין אבל אנחנו עוסקים בזה ולא מרפים מזה. לכן גם קבעתי כבר עכשיו בסדר היום את המשך הדיונים והנחת הצעת חוק.
אני יכול לומר את דעתי האישית שהיא שבעיית פרי הגליל תיפתר. כך אני מעריך. אני מכיר את הממשלה, אני לא חושב שהם אנשים טיפשים אלא הם מבינים שאנחנו נחרצים בעניין הזה.

רק שלא יהיה מצב שהניתוח הצליח והחולה מת.

אני יכול לעשות מה שאני יכול לעשות. אני לא יכול לעשות משהו שאני לא יכול. אנחנו עושים את מה שמוטל עלינו. אנחנו מאוד מקווים שבעלי המפעל שהביעו נכונות למשוך את שלושים הימים, רואה את מה שנעשה וגם אתם תגידו לו מה נעשה. אנחנו לא נרפה מהעניין הזה.

אין לי יכולת לעשות יותר מזה. אני לא בחרתי לי תפקיד של שר התעשייה אלא בחרתי תפקיד של יושב ראש ועדת הכספים שהיא לא גוף ביצועי. מי שיכול לעשות את זה, זה שר התעשייה ואנשיו, הממשלה ומשרד האוצר ואני מקווה שהם יעשו את זה. יתגברו על הנושא של משרד המשפטים. אם לא, יהיה כאן חוק בחקיקת בזק.
לכן אני מבקש שתרגיע את העובדים ותגיד להם שאם הם לא יפתרו את הבעיה בשבוע הבא, יעשו הרבה פעמים טיולים לירושלים בהצעה בוועדת הכנסת לשחרר מחובת הנחה לעשות את זה מהר, בקריאה הטרומית במליאת הכנסת ואחרי כן בראשונה, שנייה ושלישית. נעשה את זה מהר. העובדים יהיו כאן והם יראו מי הולך לפגוע בפרנסה שלהם. כולנו נצביע בעד והחוק יעבור אלא אם כן הם פותרים את הבעיה. אני מקווה שיפתרו את הבעיה. עד הישיבה שלהם כבר תונח הצעת חוק.

לישיבה שלהם אני מביא לפחות שני אוטובוסים עם עובדים כדי שיראו אותם.

תודה רבה. תודה מוטי. שיהיה חג חנוכה שמח ושיהיה נס גדול.

אכן, מצפים לנסים.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:50>