PAGE
13
ועדת הכספים
19/12/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 927>
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ג בכסלו התשע"ב (19 בדצמבר 2011), שעה 10:15

<תקציב בנק ישראל לשנת 2012>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר

רוחמה אברהם-בלילא

זבולון אורלב

אורי אריאל

גאלב מג'אדלה

ציון פיניאן
עמיר פרץ

ליה שמטוב

>
נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר



דן פרופר - יו"ר המועצה המנהלית, בנק ישראל

חזי כאלו - מנכ"ל בנק ישראל

עו"ד טידה שמיר - לשכה המשפטית, בנק ישראל

אדי אזולאי - ראש מטה הנגיד, בנק ישראל

אסתי שוורץ - מזכיר ועדה המוניטארית, בנק ישראל

צילה בילט - עוזר מזכיר ועדה מוניטארית, בנק ישראל

יעל ואקנין - לשכת המנכ"ל, בנק ישראל

רחל צימלס - לשכת המנכ"ל, בנק ישראל

יוסי סעדון - דוברות בנק ישראל

יואב סופר - דוברות בנק ישראל

שגית אפיק:

חבר המתרגמים – אהובה שרון
<תקציב בנק ישראל לשנת 2012>

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים.
אני מבקש להודיע שאנחנו לא קובעים זמנים לסעיפים בסדר היום בוועדה אלא אם כן אנחנו כותבים בסדר היום. התברר שבאתר של הכנסת צריך לכתוב זמנים בגלל המחשוב ולכן כותבים זמנים מאוד קצרים. היום תיקנו את קרן נויבך שאמרה שהקצינו לנושא של המפעלים רבע שעה. לא הקצינו לנושא רבע שעה אלא זאת הבעיה של המחשוב. מבזבזים כסף על מחשוב שלא יוצא מזה שום דבר, עושה נזק ויוצר יותר עבודה. מה שכתוב בכתב יד, מה שמדפיסים, זאת תמונת המצב. שאלתי את טמיר האם אפשר לעשות סדר יום בו יהיו כתובים כל הסעיפים עם השעה בה אנחנו מסיימים נושא, אבל התברר שהשקיעו עשרות מיליונים והביאו עוד הרבה עובדים, אבל בסוף לא יוצא מזה שום דבר אלא רק נגרם נזק.

יש בזה תרומה לירידת האבטלה.

אין לזה שום תרומה לירידת האבטלה. זה לא תורם לירידת האבטלה. מה שיתרום לירידת האבטלה זה שלא יסגרו את מפעל פרי הגליל או לא יסגרו את מפעל סלינה.

אנחנו נתמודד עם עוד מפעלים רבים.

בדיוק. אני מודיע שהזמנים של סדר היום נקבעים על פי מה שמופיע בהזמנה ולא הזמנים שמופיעים במחשב שהם אינם נכונים.

על סדר היום תקציב בנק ישראל. אני מברך את נגיד בנק ישראל שמשתתף אתנו בישיבה. אני מברך את דן פרופר שהיום הוא יושב ראש המועצה המינהלית של בנק ישראל. העברנו כאן את חוק בנק ישראל והיה כאן תאריך מאוד ארוך ומעניין. באמת יצא חוק מאוד טוב שנעשה בשיתוף פעולה בין חברי הוועדה לבין נגיד בנק ישראל, אנשי הבנק והיועצים המשפטיים של הבנק. יצא חוק מצוין ואני מברך אותך על כך שאתה נבחרת להיות יושב ראש המועצה המינהלית. אתה האיש הראשון החשוב שמופיע בפני הוועדה לאחר קבלת חוק בנק ישראל ואני שמח על כך ומברך אותך.

על פי החוק אתם צריכים להציג בפני הוועדה את תקציב בנק ישראל לשנת 2012.

אדוני הנגיד, אני חושב, וגם מציע, שצריך לחפש כלכלן או מישהו חרדי ולהכניס אותו או למועצה המינהלית או למועצה המוניטארית כדי לשלב חרדים בעבודה.

או חרדית.

או חרדית. ודאי. אני הכנסתי חרדית לוועדה אצל ציפי לבני כשהיא הייתה שרת המשפטים. הכנסתי את הדסה רוזנברג, רואת חשבון חרדית. היא ראיינה אותה שבע דקות ואמרה שהיא מתאימה. היא באמת נמצאת בהרבה חברות. אבל לא מכניסים הרבה חרדים, זה סתם. זה רק טוב כדי לעצבן את החרדים ולהסית נגדם. חוץ מזה, כלום.

את החוק הזה של העדפה מתקנת לחרדים ועדת שרים דחתה. שר המשפטים דחה. הוא אמר שהוא לא מכיר אפליה כזאת.

איזו ממשלה?

הממשלה הזאת. חנטרישית. הממשלה הזאת.

איזו אווירה. תרשה לי לצטט אותך.

תצטטי. אני מדבר בסודות? כל היום מדברים על לשלב חרדים, אבל איזה לשלב חרדים? לא רוצים לשלב חרדים. רוצים שהחרדים ישבו בגטו.

לפי הפתיחה, התקציב מאושר.

איך אתה יודע?

אדוני היושב ראש, אם תאריך בזה, אתה מושך אותי בלשון.

אתה יכול להגיד.

מי שהשתלב בצבא, ישתלב תמיד גם בכל יתר המקומות. אני אומר לך מניסיון אישי. פעם גם הציבור שלנו היה מודר. מרגע שהשתלבנו בחברה הישראלית ותרמנו את חלקנו, אנחנו משולבים בכל המקומות. תלכו לצבא, תאמין לי שגם תלמידי חכמים ישתלבו.

שמעתי אותך.

אמרתי לך, אל תמשוך אותי בלשון.

אתה יכול להגיד. אני דווקא אוהב את הלשון הזאת. זה בסדר. אני יודע מי היריבים שלנו. יש לי בחור שלמד הרבה שנים בישיבה, הלך שלוש שנים לצבא, ביקש ממשרד התחבורה לעבור קורס למורי נהיגה. הבאתי לפני חודש לשר התחבורה את השם של הבחור, היה שלוש שנים בצבא, לא מקבלים אותו. הוא קיבל מכתב. יש לי את המכתב בחדר. הוא קיבל מכתב ממנהל רשות הרישוי שהוא לא יכול לעבור קורס למורי נהיגה כי אין לו שנות לימוד. הוא למד בישיבה. זאת מדינה יהודית עליה אתה אומר הלל ביום העצמאות ועוד תוקף אותי. בסדר, לא משנה. מי היריבים שלנו, אני יודע.

אני לא תוקף אותך. אני מציע לך עצה טובה.

אל תציע לי הצעות כי מי שלומד תורה, הוא חלק מהצבא אבל זה בכלל לא משנה. רוצים לשלב חרדים? זה שילוב חרדים? אני מושך אותך בלשון? אני לא צריך למשוך אותך. אני לא יודע את העמדות שלך? אבל לא משנה, אין בעיה, אנחנו נעמוד מהצד. לא נשנה את אורחות חיינו ונעמוד מהצד. אבל שלא יגידו לשלב.

אני בעד לשלב.

אני לא. החרדים צריכים לשבת באוטובוס מאחורה. מתנהלת כאן מלחמת תרבות ואתם יושבים על הטריבונה אבל נדאג גם לכם. אין לכם מה לדאוג.

אנחנו במגרש. אנחנו לא בטריבונה.

אתם לא במגרש. אתם על הטריבונה. אתם משלים את עצמכם שאתם על המגרש. על המגרש נמצאים המתנחלים ולא אתם.

טוב, סיימנו את החלק האומנותי ועכשיו אנחנו עוברים לתקציב בנק ישראל.

אדוני הנגיד, בבקשה.

אדוני ראש הוועדה, אני מאוד שמח להיות כאן היום פעם ראשונה עם היושב ראש של המועצה המינהלית של בנק ישראל דן פרופר וזאת משתי סיבות. האחת, תראו את הפרי של העבודה שלכם שהסתיימה לפני שנה וחצי, והשנייה, כבר התחלנו לעבוד וברור לי שהמבנה החדש והיושב החדש ממש יעשו מה שקיווינו בזה שהם ממש יפקחו על העבודה של הבנק ולא רק זה אלא הם גם יתרמו להתייעלות עבודת הבנק.
אני רוצה להחמיא לוועדת וינוגרד שבחרה בחברי הוועדה המוניטרית והמועצה המינהלית. יש לנו שתי ועדות מאוד איכותיות.

לגבי התקציב אני אומר כמה מלים, אחר כך מר פרופר יסביר את היבטי התקציב ולפרטים יתייחס מנכ"ל הבנק, חזי כאלו.

התקציב מבוסס על תוכנית העבודה של הבנק. בתוכנית העבודה יש כמה דגשים. בתוך הבנק המטרה העיקרית שלנו היא יישום החוק החדש והתאמת סדרי העבודה בבנק לעידן חדש, למבנה שליטה חדש בבנק.

אנחנו משקיעים השנה הרבה בשדרוג התשתיות הטכנולוגיות של הבנק ובמערכות המידע והסטטיסטיקה. היעד השלישי שלנו הוא פיתוח ההון האנושי של הבנק ושיפור היכולת שלנו להביא עובדים מקצועיים ברמה גבוהה הנדרשת ולשמור עליהם. זה בתוך הבנק.

מחוץ לבנק יש לנו את המדיניות המוניטארית והתפקיד של הבנק, של הנגיד, לפי החוק הוא לתת ייעוץ כלכלי לממשלה. השנה יש לנו הכנה להדפסת סדרה חדשה של שטרות שתיעשה בשנת 2013.

אלו היעדים העיקריים. התקציב תומך ומאפשר את השגת היעדים האלה.

אני מבקש עכשיו להעביר את רשות הדיבור למר פרופר.

תודה רבה אדוני הנגיד. מר פרופר, בבקשה.

בוקר טוב אדוני היושב ראש, חברי הכנסת. קודם כל, אני חדש לגמרי. אנחנו התחלנו לעבוד באוקטובר, דהיינו, את התקציב הזה אנחנו העברנו בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית במשך חודשיים ומשהו. אני יכול להבטיח לכם שבשנה הבאה נעשה את זה על פריסה יותר גדולה של זמן. עם כל זאת, אני יכול להבטיח לכם שעברנו על כל פרט בתקציב הזה וגם הערנו את הערותינו.

אני קודם כל רוצה להודות ליושב ראש ולחברים כאן שעשו לדעתי עבודה חשובה מאוד בזה שהם בעצם בנו את החוק ואת המועצה. אני כמי שרואה את הבנק לראשונה מקרוב יכול לומר לכם שהבנק הוא אמנם יצירה נפלאה אבל בצד הניהולי, יחד עם המנכ"ל וכמובן בחסות הנגיד, נוכל עוד לשפר.

למען הדיוק, אנחנו לא בנינו את החוק. מי שבנה אותו, היה בנק ישראל. נגיד הבנק ואנשיו. אנחנו דנו בעניין הזה, אנחנו שינינו בחוק ושיפרנו, אבל את התשתית קבע בנק ישראל.

אתה הקדמת את המאוחר.

לוועדה יש מספיק תשבחות ואנחנו לא לוקחים את מה שלא שלנו. אנחנו שיפרנו את החוק מאוד מאוד בתיאום עם הבנק והייתה כאן עבודה יוצאת מן הכלל. התשתית היא תשתית שהכין בנק ישראל. אני זוכר את הפגישה הראשונה שהייתה לי על החוק הזה עם נגיד הבנק שתיאר לי את מה שהם הולכים לעשות, נפגשנו בתל אביב, ואני אמרתי במסיבה שהייתה בבנק ישראל על החוק הזה, שבמדעי המדינה באוניברסיטה ילמדו איך נגיד בנק ישראל פיזר סמכויות שלו, הוריד מעצמו סמכויות וחיזק את מעמדו דרך כך. את זה צריך ללמוד.

קלעתי לדעת גדולים. קודם כל, השבחים שלי הם מלשון שבח ב-ח' ולא ב-כ'. שנית, אני מאמין שמה שעשה הנגיד במקרה הזה, כמו במקרים אחרים אבל בוודאי במקרה הזה, אין לו כמעט אח ורע שמישהו שמעמיד מעל לראשו איזושהי רשות מפקחת ואני מודה לו על כך.

>
אם מותר לי להגיד מה שאמר היושב ראש, אז מספיק. אני מודה לך.

אני רוצה בכמה מלים להקיף את מה שאנחנו מצאנו ומה שאישרנו בלב שלם ואחרי חשיבה. קודם כל, אני חושב שעצם העובדה שסעיף מטה ומינהל מראה ירידה, אומרת התייעלות ואנחנו בירכנו על כך.
הסעיפים היחידים הכבדים שגדלו בצורה מסיבית היו שניים: האחד, נושא הגמלאות שלהערכתנו ייתן תנופה לתיוב איכות כוח האדם בבנק שהוא בעצם המשאב העיקרי של הבנק ויעזור לבנק לשפר עוד יותר את מה שהוא עושה. הנושא השני הוא השקעות, ראשית, בטכנולוגיה שהיא בעצם הבסיס לעבודה הטובה של האנשים שם.

טכנולוגיה זה מחשבים?

גם מחשבים וגם תוכנות. בעיקר מחשבים ותוכנות אבל בתחומים שונים, בין היתר רכישת תוכנות שמצויות בעולם הגדול והתאמתן לצורכי הבנק. הדבר הנוסף הוא השקעות בנושא של הכנות לזמן חירום שבלי שום ספק הן חשובות.

הכנות פיזיות? רוחניות?

פיזיות. הכנות פיזיות. הכנת בניין לקליטה של הנהלת הבנק ופעולות הבנק בזמן חירום ופיזור של כספות הבנק בארץ במצב שבו התעבורה תהיה קשה או שמקום ייפגע וכולי וכולי. אני בטוח שהמנכ"ל ייכנס יותר לעומק.

אלה הם שני הסעיפים בהם יש גידול ניכר אבל אנחנו עברנו על כל הסעיפים ואנחנו מאמינים שהדברים האלה חיוניים. תודה.

תודה רבה. המנכ"ל. מישהו יתייחס לנושא של הגמלאות? כל הזמן פונים אלי בעניין הזה של הגמלאים.

אני חושב שכדאי שלא נעלה את זה כאן, אבל אני אתייחס. אני אכנס אליך בעניין הזה.

אני מבין שיש דיון עם ההסתדרות.>

כן. יש דיון עם ההסתדרות.

תגיד בכל זאת משפט.

בסדר. ברשותכם, אני רוצה לומר כמה מלים לגבי התקציב מעבר למה שצוין כאן על ידי קודמיי. זאת בעצם השנה השנייה שאנחנו מציגים כאן את התקציב - בשנה שעברה לא המועצה המינהלית – בפורמט שסוכם אתכם. כך בעצם פעלנו והעברנו את זה קודם על מנת שתשאלו ותשיגו, ואני חושב שהמתכונת היא טובה.

כפי שצוין, התקציב עומד על 798. יש עלייה של 95 מיליון. הזכרנו כאן את הסיבות העיקריות אבל אני בכל זאת אכנס לכמה נקודות.

הנקודה הראשונה, נושא הגמלאות. אנחנו נמצאים לפי הסכמי השכר באיזשהו חלון פרישה של אנשים שיש להם תנאים טובים יותר ולכן צפוי שבשנה הבאה מספר הפורשים יהיה גדול יותר ולכן תקציב הגמלאות יגדל.

לשאלת היושב ראש, אני רק אומר במילה שיש נושא ששנוי במחלוקת, לא רק כאן אלא גם במערכת הביטחון – זה לא שייך לסעיף אבל אני עונה ליושב ראש - וזה מעבר הגמלאים מהצמדה לפעילים להצמדה למדד. זה נושא טעון. במערכת הביטחון יש התנגדות לעניין הזה. הבנק הוא אחד הגופים האחרונים שעדיין הסכם המסגרת שנחתם בין ההסתדרות לבין האוצר לא יושם בגלל התנגדות ועד הגמלאים. בעצם הגוף הסטטוטורי הוא ועד העובדים ולא ועד הגמלאים. ועד העובדים מתנגד, מסיבות שלו ובין השאר הוא טוען שהמדד נמוך יותר מההצמדה לפעילים ובסופו של דבר זה יגרום נזק. אותו טיעון גם עולה במערכת הביטחון.

עמדתנו העקרונית היא בעד הדבר הזה אבל זה כמובן צריך להיות בשיתוף פעולה ובהסכמה. אי אפשר לעשות הסכם חד צדדי בעניין הזה. כל עוד ההסתדרות עדיין לא קידמה את העניין הזה, אנחנו לא נוכל להגיע לסיכום.

אני לא מבין דבר אחד שלא מסתדר לי. אני מבין את הגישה של הגדלת הגמלאות להוציא את העובדים מדור א' היקר.

זאת פרישת גיל אדוני. זה לא שאני מעודד. אלה אנשים שהגיעו לפרקם וצריכים לפרוש בגיל 67.

אני מדבר על כך שמי שפורש, פורש אותו דור שהיה לו את הסכמי השכר הישנים עם השכר הגבוה לפני דוח מבקר המדינה.

מה שאני קורא דור א'.

לעומת זאת יש דור ב' שהוא נכנס בתנאי שכר שונים לחלוטין.

נכון.

ציפיתי שאם הגמלאות עולות, בצדק מהטעמים שאתה אומר, לפחות בסעיף כוח האדם, מטה וסיוע, תהיה הפחתה ויהיה חסכון כי הרי אתה מוציא עובדים יקרים מאוד ומכניס עובדים שהם בשכר נמוך הרבה יותר.

זה נכון. אם הזכרת את הסכם השכר, כדאי לזכור שהסכם שנחתם ב-2008 הוא הסכם שהרע גם עם דור א'. זאת אומרת, חלק מההטבות של דור א', קבעו להן תקרה כמו סך כל כספי פרישה וכן הלאה. נקודה שנייה שאני רוצה לומר היא שסעיף עלות העבודה שאתה רואה כאן הוא לא רק השכר הישיר אלא אלה גם עלויות עקיפות כמו למשל סבסוד ארוחות, זה כולל שומות מס וכולי.

תסכים אתי שדור ב' הוא יותר זול מדור א'.

בוודאי שכן.

אם הגמלאות עולות, השכר הרגיל היה צריך לרדת.

נכון, אבל הגידול הוא לא בשכר של הפעילים אלא הגידול הוא בגמלאות.

למה אין חסכון במטה וסיוע? גם שם יש עלייה דרמטית.

יש ירידה במטה וסיוע. בוודאי. תסתכל בתקציב בעמוד 9. זה כולל הכול. מטה וסיוע, שכר והוצאות תפעוליות.

210,164 מיליון.

תסתכל בסעיף 01 בעמוד 9. ב-2011 התקציב היה 212,421 מיליון.

תסתכל על הביצוע.

אין לי ביצוע של 2011 כי זה יהיה רק בסוף השנה. אני שם תקציב מול תקציב. אני שם את זה כדי שבכל זאת יהיה מושג מה הביצוע.

הנושא הנוסף הוא נושא ההשקעות. כפי שכאן צוין, יש גידול של 20 מיליון שקלים בהשקעות שנובע בעיקר פרויקטי IT שצוינו כאן. זאת כבר שנה שנייה שאנחנו מציגים את העניין. הבנק נמצא בתנופה גדולה מאוד של פיתוח מערכות גם בתחומי הליבה, מערכת ניהול היתרות שלנו, מערכת אינטרנט, הרבה מאוד מערכות שהן מאוד ישנות בבנק ועשינו שדרוג שלהן. אלה פרויקטים רב-שנתיים. הדבר השני הוא תחום היערכות החירום עליו שאלתם. תחום היערכות החירום מתחלק בעצם לכמה תחומים.

באיזה סעיף זה?

בהשקעות. עמוד 12, הסעיף הראשון, היערכות לשעת חירום. בעצם תחת הסעיף הזה מופיעות כל הפעולות שלנו בנושא וזה גם היערכות פיזית וגם היערכות בתחום ה-IT.

בתחום הפיזי מדובר על מתקן שליטה אלטרנטיבי שאנחנו פותחים באמצע שנה הבאה מקרה שחלילה הבנק המרכזי בירושלים יצא מכלל פעולה ואנחנו צריכים להיערך. אגב, אנחנו פועלים בתיאום עם כל הגורמים, עם פיקוד העורף ועם כל הגורמים.

אין צורך להאריך בזה.

התחום השני הוא תחום ה-IT שגם כאן אני לא רוצה יותר מדי לפרט, אבל אנחנו נערכים. אתם יודעים שיש טרור קיברנטי ויש אבטחת מידע. זה תחום שהבנק, בהובלה של הנגיד מזה שנים רבות – זאת לא השנה הראשונה – התחום של היערכות לחירום על כל היבטיו, הוא תחום בעדיפות עליונה שהנגיד אישית עומד בנושא הזה.

תודה רבה. חבר הכנסת אורי אריאל.

תודה. ברכות לדן ובהצלחה. להנהלת הבנק ולעובדים, כולם עובדים שם וכולם עושים טוב.
אני אומר את הדברים מאוד בקצרה. אני חושב שאין עוד גופים במדינה שעולים בהיקף כזה בשנה. יש אחד, אבל זה מאוד מאוד חריג. התקציב שלכם צריך להיות מאושר כאן.

לא, הוא לא אמור להיות מאושר.

מוצג.

מוצג ולקיים עליו דיון אבל לא מאושר כאן.

אני מקבל את התיקון. אני פונה אליכם בכל זאת לבחון פעם שנייה את התקציב. זה שיש לכם את היכולת הזאת, זה בסדר, אבל במקומותינו יש התכווצויות ולא התרחבויות. לכל דבר יש סיבה טובה, אני בטוח, אני לא בוחן עכשיו את ההיערכות לשעת חירום שלכם ויוצא מתוך הנחה שדנתם עם כל הגופים וכולם חושבים שבאמת צריך את זה וכולי. עדיין זה גידול משמעותי כאן. שוב אני אומר שלכל דבר יש הסבר ואני בטוח שחזי יסביר למה זה כך, אבל לא לכולם יש את החירות להתנהג באופן כזה. אני מציע לכם לבדוק את התקציב פעם נוספת ולראות אם אפשר לקצץ בו. הצמצום במטה יפה והוא מעיד על תשומת לב אבל אני חושב שזה לא מספיק.

תודה רבה. חבר הכנסת זבולון אורלב.

ראשית כל, אני חושב שהתהליך שמתבצע כאן הוא תהליך מאוד מבורך. הסוגיה של השקיפות היא מוסיפה מאוד לבניית האמון בבנק המרכזי ואני חושב שהמעמד של אמון הציבור בבנק המרכזי הוא אבן יסוד בכלכלה הישראלית. זה נוסף כמובן לשבחים שאנחנו משבחים את הנגיד ועכשיו מצטרף מר פרופר, ועל כך נאמר זה טוב – זה אוסם. זה מהלך טוב. אני חושב שהמהלך הזה הוא מהלך חשוב שהתקציב הוא גלוי ושומעים את ההסברים וכדומה.

אין לי הסבר מלא לסוגיית העתודה. העתודה כאן גדלה באופן מאוד מאוד משמעותי לעומת תקציב 2011. אינני יודע אם זאת רזרבה או לא רזרבה אבל בהחלט היא מחייבת הסברים. אני רק מציע להבא שההסבר לגידול יהיה גם הסבר כתוב. כלומר, אם יש שינוי דרמטי כמו למשל בסוגיית הגמלאות, שזה גידול ב-25 אחוזים ואפילו יותר, השאלה מה קרה, כולם הזדקנו וביום אחד כולם הגיעו לגיל פרישה? זה נראה קצת דבר תמוה. אני פשוט מציע, הואיל ואני חושב שסוגיית השקיפות והאמון הן סוגיות מאוד מרכזיות, שהדברים גם יהיו כתובים ולא רק נסתפק בהסברים בעל פה.

מעבר לזה, אני חושב שההערות שהשמיע חברי חבר הכנסת אורי אריאל הן הערות נכונות. הואיל והבנק כל הזמן מטיף לא לפרוץ את מסגרת התקציב וכדומה, עכשיו תארו לכם שהממשלה הייתה לומדת מבנק ישראל והייתה עושה בדיוק מה שאתם עשיתם. כל ההסברים שלכם הם בוודאי הסברים מבוססים אבל על בסיס ההסברים האלה, באותם סעיפים הממשלה הייתה עושה את אותו הדבר. אם זה היה קורה, אני מניח שהממשלה הייתה זוכה לביקורת מאוד מאוד קשה. כשהבנק מציג תקציב עם קרוב למאה מיליון שקלים יותר גבוה מאשר התקציב הקודם, לעומת 15 אחוזים, אני מניח שזה בוודאי הוא לא היה מאפשר לאף ממשלה לעשות את המהלכים האלה. לכן הנראות היא מאוד מאוד חשובה ובוודאי הבנק צריך לקחת את זה בחשבון.

אני בהחלט מברך על התהליך הזה.

תודה רבה. חברת הכנסת רוחמה אברהם.

אני מצטרפת לברכות. קודם כל, זאת ישיבה ראשונה בכנסת ולא אחרונה, אבל תמיד זוכרים את הישיבה הראשונה. אני מאחלת לך הצלחה. אני מברכת על עצם קיום המהלך הזה. אני חושבת שיישום החוק בעצם העובדה של האצלת סמכות חיזק את מעמדו של הבנק באופן שדווקא הבנק זאת פעם ראשונה מזה 64 שנים שהוא שם את התקציב שלו על שולחן ועדת הכספים באופן שקוף ובאופן מאוד מאוד ברור.

לי קשה לבוא ולהניח הנחות כפי שעשה חבר הכנסת אורי אריאל שאמר שמצפה שתהיה התכווצות לעומת התרחבות וכולי אבל יחד עם זאת אני חושבת שאתם יודעים מה שאתם עושים. השדרוג המערכתי הוא מאוד מאוד חשוב גם לאור העובדה שאנחנו מתמודדים בכל זאת עם זירות בינלאומיות שמתקדמות ואנחנו חייבים להתאים את עצמנו ולשדרג את המחשבים. אני חושבת שזה שדרוג ראוי ונכון וזה מה שמצביע על הגידול בתקציב.

אני מניחה שבתקציב הבא הגידול לא יהיה כזה משמעותי וגדול. אני סבורה שאת נושא הגמלאים יש באמת לפתור.

לפי מה שנאמר כאן, התקציב יהיה גדול ועוד יותר גדול. זה נאמר במפורש.

שימי לב לנושא של הדפסת הכסף. ההוצאה הגדולה היא ב-2013.

כן, אבל היא לא תהיה גבוהה בנושא של שדרוג מערכות וכולי.
אני יכולה לומר שאני סומכת על הנגיד בעבודתו. נקודה.

תודה רבה. חבר הכנסת עמיר פרץ.

פעם שאלו את זלמן ארן שהיה שר החינוך אם הוא הולך בעיניים עצומות אחרי הזקן, אחרי בן-גוריון. הוא אמר: כן, אבל מעת לעת אני פוקח את העיניים כדי לראות שהוא לא עוצם את שלו. רוחמה, גם אנחנו הולכים אחרי הנגיד, אבל מעת לעת.

אני דווקא מברך גם את הנגיד אבל בעיקר את דן פרופר שזאת ההזדמנות לברך אותו. שנים רבות עבדנו יחד ואין ספק שאנחנו מקבלים כאן אדם יסודי ושיטתי.

אני בהחלט חושב שההתמודדות של הבנק היום היא התמודדות בשני מישורים. ראשית, לקיים תחרות על הכוח המקצועי של הבנק. עדיין במערכת הפיננסית יש מספיק גורמים אחרים שינהלו מאבק איך לוקחים את הכוחות הטובים ביותר שהבנק מטפח ומגדל. לכן, מטבע הדברים, המרווח של היכולת של הבנק לשמור על כוח האדם האיכותי שלו, זה דבר שאנחנו צריכים לקבל בברכה.

אני גם חושב שהשאלה של מה זה השקעות טכנולוגיות, זאת שאלה לא פשוטה. אנחנו בעידן הסייבר וכולם מדברים על מלחמות מסוג זה ואחר, ואנחנו יודעים שהמסלולים הבנקאיים הם חלק מאוד מרכזי, ולא צריך להרחיב, במאבקים שהם מעבר למאבקים רגילים של הבנק בלבד. לכן אם מדובר על תוספת תקציב שהיא בעיקר הולכת להשקעה טכנולוגית, אני בהחלט חושב שאנחנו צריכים לתת לזה את כל הגיבוי. אני בעד שהבנק יהיה סמן ימני בכל מה שקשור לשמירה על זכויות העובדים.

אתה יכול להרחיב בעניין של הימניות?

זה המקרה היחיד בו אני בעד ימין.

אני בהחלט חושב שהעניין של המאבק על זכויות הגמלאים, המאבק על כך שההסכמים עם ציבור העובדים הם בכל זאת הסכמים תקדימיים. אני מכיר את סוג המאבקים במשך כל השנים ואני חושב שאנחנו שצריכים לתת גיבוי. כמובן שהגיע הזמן שנקיים יום אחד דיון, אדוני היושב ראש. אני חושב שהדיון המשמעותי שלנו בבנק ישראל, מעבר לעניין של עלות הדפסת הכסף וכולי, השאלות של פעולות אחרות, של פעולות שקשורות ברכישת מטבע חוץ ודברים אחרים והשאלה מה המשמעויות הכספיות שם. לנגיד בנק ישראל יש מה שנקרא סמכות כמעט בלעדית.

לא. עכשיו כבר לא. עכשיו זה עבר לוועדה המוניטארית. הוא הוריד מעצמו את הסמכויות הבלעדיות.

הוועדה המוניטארית מוגבלת.

היום זה לא הנגיד לבד. לפי החוק החדש, לא הנגיד לבד. נכון אדוני הנגיד?

>
נכון.

גם בשאלות של מטבע זר?

ודאי.

>
כן.

בכל זאת, אנחנו מעולם לא קיבלנו מדד של עלויות.

עמיר, אני רוצה להגיד לך בהערת אגב. ייאמר לזכותו של הנגיד, בכל עת שאנחנו מבקשים ממנו לבוא לכאן, הוא בא.

גם אני מדבר לזכותו.

אם אנחנו רוצים לקיים דיון על כל הנושא של בנק ישראל, עכשיו הדיון הוא מוגבל, הוא דיון על תקצוב. אם רוצים לקיים דיון על הנושא של בנק ישראל, אנחנו מבקשים מהנגיד לבוא והוא מופיע. אפילו אם הוא צריך לנסוע, הוא דוחה את הנסיעה שלו והוא מגיע. לא נתקלתי בהתנגדות של הנגיד שלא רוצה לבוא לדיון על איזשהו נושא.

אני מברך ותומך.

אדוני היושב ראש, אם הנסיעה של הנגיד חיונית לחברה הישראלית, עדיף שייסע.

קיבלתי את עמדתך. אנחנו מתאמים את הזמן.

שלא יגידו שאנחנו מכשילים אותו בתפקיד.

בסדר. נתאם את זה ולא נעשה שום דבר שלא בהסכמה. זה בסדר גמור. אני מקבל את העמדה שלך.

אני מבקש לסכם את הדיון.

רבותיי, ועדת הכספים מאוחדת בדעתה ללא חילוקי דעות שאנחנו באמת סומכים על בנק ישראל ועל העומד בראשו, נגיד בנק ישראל. אנחנו חושבים שאתם עושים עבודה מצוינת. אנחנו גם מברכים את דן פרופר שנכנס לא מכבר לתפקיד יושב ראש הוועדה המינהלית של בנק ישראל. אנחנו חושבים שבנק ישראל במדינת ישראל הוא אחד הבנקים הטובים ביותר והרציניים ביותר בעולם ולא בכדי ביקשו גם מנגיד בנק ישראל להיות נגיד הבנק העולמי. אני הייתי מתגבר על המגבלות ולוקח א ותו לנגיד הבנק העולמי, אבל מכיוון שאני ישראלי, אני שמח שהם לא לקחו אותו ו שהוא כאן אתנו.

אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה ופשוט לרענן את הזיכרון. נגיד הבנק בחוק בנק ישראל החדש השיל מעצמו סמכויות והעביר אותן לוועדות, גם לוועדה המינהלית וגם לוועדה המוניטארית. הוא איננו מחליט לבד. הוא אמר גם לי וגם בוועדה שהם רוצים שיהיה בעד ונגד, לא אנשים שמגיעים ממקום אחד אלא שיהיה ויכוח ושתהיה מחלוקת, כמו בכולל למשל שם מתווכחים על הסוגיה. זה מה שנגיד הבנק רצה שיהיה וזה מה שיש היום בבנק ישראל. לא שיש כולל, אלא רק את הוויכוח הזה. הנגיד אמר את זה כאן וזה מה שקיים.
אני רוצה לומר לכם לגבי שכר עובדי הבנק. התנהל כאן ויכוח לא קל לגבי הנושא. אנחנו לא רצינו שבנק ישראל יהיה חריג בעניין הזה שאין פיקוח על השכר שלהם. אני אמרתי דווקא בבדיחה ששכר עובדי בנק ישראל, אי אפשר לגעת בו, אי אפשר לפקח עליו בגלל החופש המוניטארי. על המוסדות להשכלה גבוהה, אי אפשר לפקח על השכר שלהן בגלל החופש האקדמי. מה שנשאר זה לפקח על השכר בישיבות. זה הדבר היחיד שנשאר שאפשר לפקח.

גם הן הוכרזו כאקדמאיות.

לא. כל מה שיש במדינה, משקיעים שם, ביקורות וכולי.

בהסכמה עם בנק ישראל אנחנו קבענו פרק שלם על שכר עובדי הבנק וכשיש מחלוקת לגבי הסכמי שכר בין הנגיד לבין שר האוצר, זה מובא להכרעת ראש הממשלה. כך מופיע בחוק. נכון להיום אנחנו לא שומעים על מחלוקת אבל הנושא של השכר לא נעשה כדבר מובן מאליו ויש גם אחריות בעניין הזה. המציאות היא שאנחנו גם הוצאנו מתחת ידינו, בהסכמה, חוק שאכן אומר שיש מעמד מיוחד, ואני מקריא את הסעיף האחרון שהכנסנו בשכר עובדי הבנק: "בהחלטות שר האוצר לפי סעיפים וכולי לחוק יסודות התקציב ובהחלטות ראש הממשלה לפי הוראות סעיף זה, ישקלו שר האוצר וראש הממשלה בין השאר את הצרכים הייחודיים של הבנק ואת יחסי העבודה בבנק". אנחנו מראש לקחנו בחשבון שבנק ישראל הוא גוף ייחודי, גם כאשר מדברים על שכר שם וגם כאשר ראש הממשלה צריך להכריע במחלוקת, גם אז צריך לקחת בחשבון את הצרכים הייחודיים של בנק ישראל. אנחנו רוצים שבנק ישראל יהיה בנק חזק, מעולה ויהיו בו אנשים מצוינים.

אני שמח אדוני הנגיד שהחוק הזה שהוא חוק חשוב הצליח. אפשר להצביע עליו כהצלחה. זה אחד הדברים שאני מתגאה בו בתקופת הכהונה שלי כיושב ראש ועדת הכספים שהצלחתי לסייע לכם יחד עם חברי הוועדה בעניין הזה. אני מברך אתכם על התקציב. אנחנו לא נכנסים לפרטים כיוון שהייתה החלטה שאנחנו לא מאשרים אותו. אנחנו דנים עליו והתברר שזה נעשה נכון כיוון שעצם הדיון מציף את הבעיות, אומר שלא נעשה שום דבר במחשכים ולא נעשה שום דבר מבלי שהציבור יודע. הציבור יודע. גם אם תהיה ביקורת בעיתון או באיזשהו מקום על סעיף כזה או אחר שהוא גדל, אל תתרגשו מזה. אני כחרדי מקבל ביקורת כל יום בעיתונים, כל הזמן ואני לא מתרגש מזה. אל תתרגשו אם תהיה איזושהי ביקורת. זה בסדר. צריך למכור עיתונים ולכן יש ביקורות.

אני מברך אתכם על התקציב הזה.

אדוני היושב ראש, צריך להיות רגיש לביקורת. אנחנו בעד לתת לו את כל הכלים. אין לנו עוד בנק.

אדוני הנגיד, אנחנו מודים לכם. תודה רבה דן פרופר, יושב ראש הוועדה המינהלית. תודה רבה אדוני המנכ"ל. אנחנו מודים לכם על הצגת התקציב.
<הישיבה ננעלה בשעה 10:50>