PAGE
32
הוועדה המשותפת לוועדה המיוחדת לפניות הציבור
והוועדה לקידום מעמד האישה
09/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 137 >
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
והוועדה לקידום מעמד האישה
יום שני, י"ד בטבת התשע"ב (09 בינואר 2012), שעה 10:15

<פניות ציבור בנושא דרוג התשלום במעונות יום, משפחתונים וצהרונים- ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה בנושא ב- 25.9.2011>

חברי הוועדה: >
דוד אזולאי – יו"ר הוועדה לפניות הציבור
ציפי חוטובלי יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה
אורלי לוי-אבקסיס

שלמה מולה

אנסטסיה מיכאלי

מרינה סולודקין

>
שרון קדמי - מנכ"ל, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

דוד שטיינמיץ - מנהל אגף בכיר תקציבים תמחיר ופיקוח על המחירים, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

שמעון ברונר - מנהל אגף בכיר מערכות מידע, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

עמוס שקדי - חשב המשרד, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

איטה עטייא - סגנית מנהל אגף מעונות יום ומשפחתונים, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

תאיר איפרגן - יועצת לשר התמ"ת, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אריאלה אשל - מנהלת היחידה לגיל הרך, עיריית ירושלים

תמר שמואל - מנהלת הדרכה, החברה למתנ"סים

רחל עזריה - חברת הנהלה בעיריית ירושלים, עיריית ירושלים

ליזה ריבקין - מנהלת רשת הגיל הרך, נעמ"ת

שרי שילון - יו"ר אגף מינהל ופניות ציבור, נעמ"ת

אלקה גנוט - מפקחת ארצית מעונות יום, בית יעקב

תרצה רלבג - רכזת, בית יעקב

רחל שמחיוף - רכזת, בית יעקב

ולריה סייגלשיפר - אחראית מדיניות וממשל, פורום נשים לתקציב הוגן

דקלה כהן - מנהלת מעון ומדריכה חינוכית במעונות

יעקב חנינה - פונים

אורלי אלמגור-לוטן
_
מרכז המחקר והמידע של הכנסת

שלומית אבינח
דלית אזולאי

ר.כ. חבר המתרגמים
<פניות ציבור בנושא דרוג התשלום במעונות יום, משפחתונים וצהרונים- ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה בנושא ב- 25.9.2011>

בוקר טוב לכולם. אני פותח את דיוני הוועדה לפניות הציבור בנשוא דירוג התשלום במעונות יום, משפחתונים וצהרונים. הוועדה הזאת מקיימת מעקב אחרי הנושא הזה של רישום ותשלום ילדים במעונות היום במשפחתונים ובצהרונים. זו הישיבה השביעית, אדוני המנכ"ל. אני גם מקדם בברכת ברוך הבא את מנכ"ל משרד התמ"ת, וכמובן יושבת לימיני חברת הכנסת ציפי חוטובלי, שגם היא יחד עם יושב הראש הקודם, חבר הכנסת אורי מקלב, הובילו את הנושא ואני עכשיו רק מצטרף.
אדוני המנכ"ל, מהנתונים שיש בידי זו הישיבה השביעית תוך שנה וחודשיים. אני חושב שעוד לא היה תקדים כזה שוועדה מקיימת כל כך הרבה ישיבות על נושא אחד, ועדיין לא רואים באופק את התוצאות שכולנו רוצים אותן. אם אני לוקח כדוגמא את הפער בין אלה שנקבע להם שכר לימוד לבין אלה שעדיין לא, אנחנו מדברים על סדר גודל שכל כ-27%-28%, שעדיין בעצם לא קיבלו מענה.

אדוני המנכ"ל, 28% זה מספר לא מבוטל של הורים. אנחנו גם קיבלנו, מקבלים וממשיכים לקבל פניות רבות מהורים, שבעצם טרם נקבע להם מחיר והם נדרשים לשלם את הסכום המקסימאלי. אני מכיר משפחות שהאישה היא המפרנסת היחידה, מביאה משכורת מינימום והיא מזה צריכה לשלם את המקסימום עבור המעון וצא וחשוב מה נותר לאותה משפחה עם מה להתקיים ועם מה לחיות. יושבות פה מנהלות מעונות יום, שאני מניח שבמשך הדיון הזה יבקשו רשות דיבור ואני אתן להן. יושבים פה הורים שאדוני גם יוכל לשמוע אותם. השאלה עד מתי הסאגה הזאת תמשיך. הגיע הזמן לעצור את זה. איך? אני מניח שלך יש את הפתרונות הדרושים, והייתי מאד מבקש שאולי גם שהישיבה הזאת תהיה הישיבה האחרונה שנוכל לבשר לציבור הרחב שהבעיה הזו נפתרה ואנחנו כבר יכולים לקבוע מחירים לאותם הורים שטרם נקבעו.

אני אבקש את חברת הכנסת ציפי חוטובלי להשלים את הדברים, בבקשה.

תודה רבה אדוני יושב הראש. אני רוצה להגיד לך שהעבודה המשותפת של שתי הוועדות גם מניסיון עם יושב הראש הקודם, חבר הכנסת אורי מקלב, הניבה תוצאות מסוימות. זאת אומרת אני לא יכולה להגיד לך שדברים נפתרו, אבל בהחלט היינו מנוף לחץ חשוב על משרד התמ"ת. המנכ"ל מתורגל בישיבה הזאת, הוא יודע בדיוק מה התרעומת הגדולה שיש להורים. מלווים גם את הדיונים האלה בדרך כלל אזרחים שהם בעצם המדד הכי טוב שלנו האם הנהלים החדשים שמשרד התמ"ת מנסה להטמיע עובדים בפועל; ואני חושבת כפשוט כדאי שנשמע את הנתונים, כי אני חושבת שברור לכולנו שהמהפכה שמשרד התמ"ת ניסה לחולל – די כשלה במבחן התוצאה מול ההורים. כי ההורים לא שיתפו פעולה עם הסיפור הזה. עכשיו, אנחנו יום אחרי שראש הממשלה הכריז על חינוך חינם לגילאי 3-4. אני חושבת שמשרד החינוך מטפל כל כך יפה בסוגיות האלה שנוגעות בחינוך ילדים. אתה יודע, ראש הממשלה הכריז היום, אני חושבת שדי ברור לכולנו שבשנה הבאה הדברים האלה ייכנסו לתוקף. לעומת זאת כאן, יש כסף שהמדינה מקבלת בשביל לסבסד את מעונות היום, ולצערנו הרב, בגלל מנגנונים בירוקראטיים הכסף הזה לא מגיע ליעדו. זאת בעצם הבעיה.

עכשיו, אדוני מנכ"ל משרד התמ"ת, היות שמשרד התמ"ת עוסק בהרבה נושאים, מעונות היום זה לא הנושא העיקרי של משרד התמ"ת, בגלל זה לדעתי זה לא המקום הטבעי שבו הנושא הזה אמור להימצא, זה נושא למשרד החינוך. אבל עד שהמהפכה הזאת תושלם ועד שהנושא יועבר למשרד החינוך, בכל זאת, בואו נשמע קודם כל את הנתונים. נתחיל מההורים, זה בעצם מה שהכי חשוב לנו עכשיו .אנחנו קודם כל ועדה שדואגת לפרקטיקה, וגם בהסתכלות ארוכת טווח, אני אשמח לשמוע מה הדברים בעצם שאתם מתכוונים ליישם בעקבות המסקנות מהתוצאות הדי קשות שנראו כאן ועדה אחרי ועדה, כמו שאמר יושב הראש המשותף כאן, חבר הכנסת דוד אזולאי. יש כאן מציאות שבה 7 דיונים אנחנו עסוקים בדיוק באותו דבר.

עכשיו, אדוני המנכ"ל, בוא נתחיל לשמוע אותך, בוא תיתן לנו סקירה של נתונים ותגיד לנו גם איפה הדברים עומדים מבחינת שיפור והתייעלות מול הורים שלצערנו הרב גם לא ידעו איך להסתדר עם האינטרנט, גם טפסים שלהם חזרו. כל הבעיות בעצם שבשבילן הגענו עד הלום. בבקשה.

טוב, בוקר טוב. ראשית, צר לי על הקו שאת מובילה, אבל זכותך.

זה לא אני אדוני, זה האזרחים. אני חייבת להגיד לך, אני הפה של האזרחים.

בסדר.

אין לי שום דבר אישי, ובוודאי לא נגדך ואתה חייב להבין את זה.

אני מציע שרון, אדוני המנכ"ל, אני רוצה להסב את תשומת ליבך, יש פה דף של מרכז המידע של הכנסת שעשו עבודה יוצאת מן הכלל. אני מסב את תשומת ליבך לכתוב בו ותראה את הנתונים העדכניים שקיבלנו ממרכז המידע ובוודאי זה יסביר לך מה הסיבה לדברים שנאמרים כאן בטון בוא נגיד לא רך.

ביקורתי.

טוב, אז בואי אני ארגיע אותך, גברתי יושב הראש, המעונות לא עוברים למשרד החינוך לא השנה, לא שנה הבאה ---

זה לא מרגיע אותי, אתה מבין שזה לא מרגיע אותי.

אני רק מציין עובדה. את ציינת עובדות, אני מציין עובדות.

אני רק רוצה לציין בפניך ששר התמ"ת בעצמו אמר שלדעתו ראוי להעביר את התחום הזה ---

גברתי יושבת הראש, בואי נסכם דבר כזה, אם הדיון הזה יתפתח כך – בואי נחליט שאני אעזוב אותו ותקיימו אותו בלעדיי.

אדוני המנכ"ל, אני חושבת שאם השר בעצמו חושב שזה המקום הטבעי של הנושא הזה ---

לא, לא, אני לא מתכוון ---

בוא, בוא, אני מציע בוא ננהל את הדיון כמו שצריך. המנכ"ל נמצא כאן בשביל לאפשר לו להתבטא, בבקשה.

אני אומר עוד פעם אחת אדוני יושב הראש, אני לא מתכוון להתנגח, אני לא מתכוון להתנצח. אם נגיע למצב כזה אתה תסלח לי ואני אעזוב. לגבי הנתונים ---

לא נאפשר לך כל כך בקלות לעזוב.

כן, אני יודע שלא כל כך בקלות, אני רק מתריע.

בבקשה.

מבחינת הנתונים הנתונים ברורים וחזקה עלי שאני מכיר אותם על בסיס יומי ואני סמוך ובטוח שהמ.מ.מ. עושים את עבודתם נאמנה ועל פי רוב המספרים הם אחד לאחד. המספרים הנכונים להבוקר, יש לנו כ-87,000 בקשות שהוגשו, מתוכן התקבלו דרגות של כ-72, כמעט כ-73,000 בקשות נתקבלה בגינם דרגה.

כמה?

72,815.

אז זה הנתון שפחות או יותר מופיע גם אצלנו.

אני לא אמרתי שלא. מתוך הפער בין המספרים של הערכות שנתקבלו לבין הדרגות שנתקבלו, יש כ-4,700 שממתינות להשלמת מסמכים, כ-5,600 נקלטו ונכנסו לתהליך, כ-4,300 ממתינות לנתוני שכר, כ-10 ממתינות לחתימה, שזה עניין פרוצדוראלי של שעות, וזה מבין אותנו למספר של 87,688, מבחינת הפילוח של הנתונים. זה הרי מה שמעניין, מי קיבל דרגת סבסוד גבוהה, מי קיבל דרגת סבסוד נמוכה וכו'. הרוב המכריע זה דרגות 3 כמובן, זו דרגה עם הסבסוד הגבוה ביותר ולפי מה שאני רואה פה אנחנו נמצאים כ-16,000 מקבלי דרגות, דרגה 3, כשמהצד השני, אם אני מסתכל בגרף יש כ-14,000 דרגה 12, שזו הדרגה הגבוהה ביותר שבעצם אינם זכאים לסבסוד, וזה עולה בקנה אחד עם הסטטיסטיקה של השנים הקודמות, של בערך בין 18 ל-17% אחוזים, תתקנו אותי אם אני טועה, מכל מקבלי הדרגות, בעצם לא זכאים לסבסוד, כי מבחינת מבחני התמיכה או הבדיקות שנעשות הם לא זכאים לסבסוד. אז אנחנו עומדים בקנה אחד עם הסטטיסטיקה.
אני שב ואומר מה שנאמר, אני לא יודע אם הייתי בכל שבע הישיבות, אבל הייתי בחלק הארי שבהן. אנחנו מדברים במערכת שהיא מערכת מהפכנית. נכון, היוו ועדיין יש קשיי הטמעה, אבל אני סבור שאנחנו נמצאים במקום אחר לגמרי מהיכן שהיינו לפני כמה חודשים. אגב, אני מזמין את שני יושבי הראש לבקר במוקד.

קודם כל נשמח, תודה רבה על ההזמנה, אבל ---

אתם יותר ממוזמנים לבוא ולהתרשם. אני גם אשמח להביא לכם את דו"חות הסטאטוס השבועיים שאנחנו מבצעים על פעילות המוקד, על סמך ריג'קטים שאנחנו מקבלים כמובן גם מהוועדה, גם מההורים, גם ריג'קטים שאנחנו עולים עליהם. על הנושא הזה ממונה סגנית מנהלת האגף, הגברת איטה שנמצאת איתנו כאן והיא מבצעת את המעקב היום יומי והריג'קטים שטיפלנו בהם הם החל מלהגדיל את נפח הקו האינטנרט, על מנת שיהיה אפשר להעביר את כמויות המידע הזה, דרך לקיים ולאשר הרשאות חתימה לכל העובדים במוקד, על מנת שלא יהיה מצב שמישהו לא יכול לבצע איזו שהיא חתימה. אם זה תגבור המוקד בשעות של היום, אם זה הדרכות נוספות, אם זה כל מיני דברים טכניים שמאד מקלים כמו התייחסות לשני ילדים במשפחה אחת, במקום להתייחס לכל אחד מהם בנפרד, כבקשה נפרדת וכו' וכו'. נשמח להעביר לכם את הפירוט.

מבחינת המצב שאנחנו נמצאים, אנחנו כבר נערכים לשנת הלימודים הבאה. אם אני לא טועה מועדי הרישום טרם נקבעו ואנחנו מדברים על שני תאריכים אופציונאליים, האחד בסוף פברואר והאחד בראשית מרס, ובקצב שאנחנו כרגע מתקדמים, אני סמוך ובטוח שבשנה הבאה אנחנו נהיה במצב הרבה יותר טוב. לא נותר לי אלא באמת להתנצל על עוגמת הנפש שנגרמה לא מעט בשל הטמעת המערכת, אבל אני בטוח שברגע שנשלים להטמיע אותה, אנשים יסתכלו לאחור ויגידו – לא ברור איך בכלל יכולנו לנהל את המערכת בצורה כזו. אני עוד פעם אומר נכון, זה לא היה חלק, לא ציפיתי שזה יהיה חלק. שינויים מרחיקי לכת כאלה לא יכולים להתבצע בצורה חלקה. המטרה שלנו זה לאתר את הכשלים במועד המתאים ביותר, המהיר ביותר ולתקן. אם לא עמדנו בלוחות הזמנים שציפינו אני יכול גם על זה להתנצל. אני כבר יכול להגיד לכם שאנחנו את מלוא המאמצים על מנת לתקן את מה שצריך ולראייה לא מעט מההערות שעלו בוועדה המכובדת הזו, הוטעמו והתקבלו.

שאלה נורא חשובה לך המנכ"ל. תראה, הייתה יוזמה של משרד התמ"ת שעיקרה הוא מהפכת האינטרנט. בפועל, 80% מהמסמכים הגיעו אליכם בדואר ישראל, בשליטה הישנה, אני לא יודעת אם הטובה ,אבל בהחלט בשיטה הישנה. זה אומר שהמהפכה המרכזית אף אחד לא השתמש בה. מי שניסה להשתמש בה לא הצליח להשתמש בה.

תרשי לי לחדד סוגיה קטנה. המטרה שלנו הייתה ---

רגע, רגע, אני רוצה לשאול אותך שאלה. לאור הנתון הזה שהוא נתון קשה ---

אבל את מציגה עובדה לא נכונה.

אני מציגה עובדה מאד נכונה.

לא.

רוב הפניות נשלחו אליכם בדואר ישראל, אתה רוצה לחלוק על הנתון הזה?

לא, זו עובדה נכונה, רק שהנחת היסוד שלך, שהמהפכה נועדה כדי להעביר את כולם לאינטרנט – שגויה, כי זו לא הייתה המטרה. המטרה הייתה להעביר את כל המערכת למערכת ממוחשבת. קל וחומר אם אגב אורחה נצליח גם להעביר את הבקשות למערכת האינטרנט, הצלחנו. ברור לי לחלוטין שעדיין, כמו בכל העולם, הציבור כולו לא יעבור במאה אחוז לאינטרנט. זה תהליך ארוך שייקח זמן להטמיע אותו. אבל המעבר מלכתוב נייר ועיפרון עם דף עבר מהעולם, ואת זה כן השלמנו וזו הייתה המטרה. לא הייתה מטרה בשום שלב להעביר את כולם לאינטרנט תוך שנה. באף מקום זה לא נאמר. אז נכון, אם 20% כבר עשו את זה, אתם יודעים מה? 20% בפעם אחת אני חושב שזה מכובד. ואם בשנה הבאה אנחנו נגדל, יהיה עוד יותר מכובד. המטרה הייתה למחשב את המערכת על למנת שדרגות יינתנו תוך 72 שעות ולא 4 חודשים, 5 חודשים וחצי שנה.

טוב, אם אתם רואים ב-20% הישג – אז אנחנו-, באת הכל תלוי איך מסתכלים על המושג הישג.

אני שוב אומר, המטרה הייתה למחשב את המערכת, לא להעביר את האנשים לאינטרנט. אז אם את שואלת אותי אם השגנו את היעד – כן, השגנו את היעד. אם יעד המשנה היה להעביר כמה שיותר אנשים להגיש בקשות לאינטרנט, את האמת, אני לא הצבתי יעד של שום ---

רגע, אז קודם כל, שנייה חבר הכנסת מולה, רק דקה, אני רק רוצה להבין כאן נקודה. אני מבינה שהמטרה הייתה, הרי מה המטרה של מחשוב, מחשוב זה לא ערך. מחשוב זה שם קוד ליעילות, זה שם קוד לעבודה מהירה יותר, זה שם קוד להרבה מאד דברים. עכשיו, לצערנו הרב כל קשר בין התהליך לבין מהירות, יעילות ושירות טוב לאזרח – מה לעשות, אולי בגלל שזה פיילוט, אולי בגלל שזה שנה ראשונה, לצערנו זה לא מה שראינו. עכשיו, יש עוד נקודה שאני רוצה שתתייחס אליה. אני לפחות במסגרת 7 הדיונים שנערכו כאן, נקודת הכשל המרכזית ויעידו כאן הורים, כולל העוזר הפרלמנטארי שלי שישב כאן ואמר אני בחור תואר ראשון במשפטים, בחור אינטליגנטי, אני בכלל לא שמעתי מתי צריך להגיש. למה לא לעשות התאמה בין השלב שבו ילד נרשם למעון לשלב שבו מבקשים דרגות סבסוד. מה כל כך מסובך בלינקג' הכל כך טבעי והכל כך בסיסי הזה.

לא ירדתי לסוף דעתך.

אני אומרת, אחת הבעיות הגדולות ש---

הבנתי את הבעיה, לא הבנתי מה הפתרון.

אני אומרת שהפתרון הוא – ככל שההורה רושם את הילד, ההורה לא שוכח לרשום את הילד למעון, נכון? אין תהליך כזה של שכחת רישום, אז באותו יום, אם הוא יידע שהוא גם צריך לעשות את כל הטופסולוגיה, שיהיה איזה שהוא סנכרון בין התהליך של רישום למעון לבין תהליך בקשת הסבסוד ---

זה מסונכרן אבל. ברגע שהורה מגיע ---

אבל זה עובד בשני עולמות מקבילים.

ממש, אבל ממש לא נכון. צר לי שאת טועה ומטעה.

אז בוא נשמע מה קורה.

ברגע שהורה מגיע למעון על מנת לרשום את הילד, הוא מקבל ערכה ובאותו רגע הוא יכול למלא את הערכה, או לחליפין הוא יכול למלא אותה באתר האינטרנט. לא ברור לי איפה אין לינקג'. הלינקג' הוא גורדי, לא ניתן להפרדה. אלא אם כן ניתן לרשום את הילד לא בדרך האינטרנט ולא דרך להגיע למעון. אני אשמח לדעת על השיטה הזו.

אדוני המנכ"ל, במסגרת תכנית העבודה שלכם, אתם פרשתם את זה בשנה הראשונה ל-20%, שנה שנייה ---

לא.

רגע. הנחת העבודה שלכם היא שהשימוש במחשב, או קביעת זכאויות באמצעות המחשב ודרגות וכן הלאה, האם אתם אמרתם אוקי, אתם תתמודדו, תגיעו למקסימום שאתם יכולים להשתמש בכלי בשנתיים, בשלוש שנים או בשנה הראשונה. זאת אומרת תראה, אם הנחת העבודה שלכם באמת הייתה להגיע ל-20%, תכנית העבודה שלכם ---

לא הייתה כזאת הנחת עבודה.

אם התכוונתם להגיע ל-100 אחוז ---

גם לא הייתה הנחה כזו. הנחת העבודה, אני שוב אומר מה הייתה הנחת העבודה. הנחת העבודה הייתה להעביר את כל המערכת למחשב. הווה אומר שהרישום, לא של ההורה מול המערכת, אלא אנחנו ב- back office, לא ממוחשב. זאת אומרת שלא נשב על הררי טופסולוגיה, אלא שהכל יהיה ממוחשב וזה הושלם.

מאה אחוז.

כן, אבל אדוני המנכ"ל, גם אם זה ייחשב להצלחה, אתה יודע שחלק גדול של ההורים שילמו בכיסם על המהפכה הזאת. במשך תקופה ארוכה ההורים האלה שילמו את המקסימום, חלקם אפילו עדיין לא קיבלו את ההחזר שהיה מגיע להם. אני רוצה גם להשחיל באותה הזדמנות עוד שאלה, וזה הנושא של אותו מכתב שהוא מדבר על ויתור כתב הסודיות, שגם כן, חלק נותנים את זה, נתבקשתם להחזיר את וטרם החזירו את זה עד היום לחלק גדול מההורים. אז כל אחד יכול לפרש את ההצלחה בצורה אחרת, אבל מדברים על העובדות. ואני אומר לך אדוני המנכ"ל, אני מכיר אנשים רבים שרשמו את ילדיהם כשהמשכורת היחידה היא האישה המפרנסת והיא מקבלת כפי שאמרתי קודם שכר מינימום, ומזה היא שילמה את המקסימום ואני אומר לך – ליבי, ליבי על אותן משפחות. איך הן מסיימות את החודש? אדוני, גם אם מדובר ב-10% מכלל האוכלוסייה הזאת שנזקקת, מבחינתנו זה נתון שהוא מעיד על מצב לא טוב.

שתי התייחסויות ברשותך, האחת לגבי ויתור על כתב הסודיות. כבר לפני מספר חודשים ניתנה הנחיה חד משמעית וברורה, גם בהמשך לפעילות הכנסת שהממשלה קיבלה, למעשה ויתרנו על השימוש בו ולא נעשה בו כל שימוש. מבחינת סדרי העדיפויות שלי כמנכ"ל במשרד, אני חושב שכוח האדם אמור קודם כל לטפל בקליטת הטפסים, בקליטת הילדים, בהסדרת המערכת, לפני שהוא מתעסק בהחזרת הטפסים שגם ככה שוכבים כאבן שאין לה הופכין. כל ההורים יקבלו חזרה את הטפסים שלהם. החומר יושמד, גם הפיזי וגם זה שנמצא במדיה דיגיטלית לא נעשה ולא ייעשה בו כל שימוש.

לגבי תשלום רטרואקטיבי, כל מי שנקבעה לו דרגה גבוהה מהדרגה שלה הוא זכאי, קיבל תשלום רטרואקטיבי בין מה שהוא היה צריך לקבל. אם יש לאדוני מקרים שהורה לא קיבל את התשלום, אני אשמח לקבל, לבדוק באופן אישי ולתת לך תשובה בהקדם המיידי.

אולי אני רק אקריא בפניך אדוני המנכ"ל, מספר מכתבים שהגיעו ועיניך הרואות את התאריכים שהגיעו אלינו ממש בימים אלה: "אנו מספר הורים שכבר חודש חמישי צריכים לשלם מחיר מלא במעון, שלחנו עשרות פעמים את מה שהיה חסר, משום מה הם לא רואים זאת בחברה ומבקשים לשלוח ישר לאתר האינטרנט. כמובן שאין לנו אינטרנט. נודה לך מאד מאד על עזרתך".

אני אשמח לקבל.

הנה בבקשה, עוד דוגמא. קח לך עוד דוגמא אם אתה רוצה, "ביתי --- ---- תעודת זהות -----, שוחחתי איתך מספר פעמים והובטח שהעניין יסודר. אודה לך מאד אם החודש אוכל לשלם את הדרגה שמגיעה לי. בעלי אברך ואין באפשרותי לשלם כל כך הרבה כסף". זו דוגמא למה שאמרתי ואני אתן עוד דוגמא פה, כל אלה מכתבים שהגיעו בימים האחרונים, ואם אתה רוצה אני אוכל להעביר לך קלסר שלם של התכתבויות ---

כן, אבל השאלה מה קורה עם אלה שלא מצליחים להגיע לנציגים בכנסת. הרי יש לא מעט אנשים שגם אם אנחנו מנסים לעשות מיפוי של הפרופיל של המעורבות, של האקטיביות של האנשים, אז בדרך כלל גם אנשים שמבקשים עזרה מהשירותים החברתיים במדינה, חלקם גם יש להם בעיה כאשר דורשים מהם להיות אקטיביים להשיג את כל מה שקשור לבקשות, את כל הטפסים. כאשר זה פעם אחרי פעם, חלק מהם נושרים באמצע ופשוט לא מצליחים לממש את הזכאות שלהם. זה לא משהו חדש ורציתי לשאול באמת כמה דרגות שגויות ניתנו השנה להערכת המשרד, אם בכלל יש. השאלה היא גם איך אנחנו יכולים לדעת שניתנו דרגות שגויות, אם פעם בעבר היו עושים באמת את הבדיקה או את ההערכה גם המעונות בעצמם, בהנהלה שם היו עושים איזו שהיא הערכה, היו נותנים גם איזו שהיא הנחה מסוימת לכשיגיע התשלום של המשרד. אני מבינה שהיום זה לא עובד בדיוק כך.

אני מחכה לשאלה.

אני חושבת שהייתי די ברורה. שניים, אחד – לגבי פלח אוכלוסייה מסוים שיש לו קושי בלהיות אקטיבי בלהעביר את כל המסמכים, בלעקוב איפה זה עומד, אנחנו מדברים באמת על הרמה של הסוציו אקונומי הנמוכים וגם אחרים שחלקם אפילו אין להם אינטרנט בבית. בחלק השני אני אומרת, פעם מי שהיה נכנס לנעליים של משרד התמ"ת והיה עושה את התיווך בין אותם אנשים שקשה להם להתנהל מול משרדי הממשלה לבין המשרד בעצמו הייתה ההנהלה של המעונות. היום זה לא בדיוק עובד ככה. הם גם לא יכולים לתת איזו שהיא הערכה והנחה בהתאם, עד לכשתפצו או תשפו את אותם זכאים. בחלק מהמקרים הם אפילו לא יכולים לדעת שנקבעה להם אפילו דרגה גבוהה ממה שמגיע להם. ואני שואלת איך אנחנו מתקנים את העיוות הזה כאן, אם יש לכם כלים ואם אתם בכלל יודעים כמה דרגות למשל שגויות ניתנו, בערך.

אז אני אענה. התקבלו ---

ברשותך שרון, אני מבקש להוסיף עוד שאלה אחת. למה לא ללכת על מצב הפוך, לקחת מההורים לא את המקסימום בשלב ראשון אלא לקחת איזה שהוא סכום ביניים, אני לא אגיד לך את המינימום, אבל לקחת סכום ביניים.

אתה יודע כמה נאבקנו פה על דרגות ביניים?

אז אני אומר, בואו נלך על דרגת ביניים בשלב ראשון ואחר כך, אם ההורה יצטרך לשלם יותר – הוא ישלם יותר.

הנושא של דרגות בינים נבחן יותר מפעם אחת והוחלט שדרגות ביניים לא יינתנו יותר כי זה יוצר לא מעט בעיות, אני אגדיר זאת בעדינות, לא רק למערכת אלא גם מול ההורים. לגבי השאלות של חברת הכנסת לוי, ככה, כמחצית מהבקשות הוגש לגביהם ערעור. עכשיו, אני לא יודע להפריד ---

והערעורים התקבלו?

אני אשלים את דבריי. אני לא יודע להפריד כרגע בין אם הערעור הוא על בעיה טכנית או על בעיה מהותית. אני אשמח לבדוק ולומר לכם בדיוק מה ההתפלגות. אין ספק שהמספר הוא מספר לא מבוטל. אם על 80,000 ומשהו ערכות יש לנו למעלה מ-40,000, אני טועה? אז אם אני טועה תתקני אותי.

איטה עטייא, סגנית מנהלת האגף. היו עדכונים לגבי 7,000 דרגות. לגבי ה-7,000 דרגות האלה נתקבלו במוקד 45,000 טפסים. זאת אומרת שיכול להיות שאדם מסוים הוא שינה, גם האמא חזרה מחופשת לידה, היא גם הביאה אישור מעסיק. זאת אומרת היא שינתה שבעה טפסים, בגלל זה נשמע כזה 45,000. ל-7,000 דרגות האלה, לכל הורה היו 9 טפסים שהיינו צריכים לשנות במערכת על מנת לקבוע לו את הדרגה החדשה. זאת אומרת שאם נולד ילד אז היא צריכה לשלוח ספח תעודת זהות, האם הוא הלך ללמוד, הוא צריך להביא את כל המסמכים של הלימודים. אם תעודת הזהות לא הייתה ברורה אז הם שלחו לנו את זה מחדש, ובסך הכל 7,000 דרגות שונו ולכל דרגה כזאת בדקנו 9 מסמכים נוספים.

שונו לטובת ההורים או?

ברור. שונו זה תמיד לטובת ההורים.

אז אני מחדד, אני לא הבנתי את מה שנכתב לי כאן, נכון. מדובר על זה שבוצעו מעל 45,000 עדכונים, אני פרשתי את זה כבקשות, אז אני שמח שטעיתי לטובה. עדיין, 7,000 הוא מספק לא מבוטל אבל כמו שאמרה איטה, כל מי שהתגלתה לגביו איזו שהיא טעות, הוא קיבל את כל התשלום רטרואקטיבי עד השקל האחרון. אם יש מישהו שלא קיבל – אני אבדוק את זה באופן פרטני ואנחנו ניתן תשובה.

תודה רבה.

אדוני המנכ"ל, אני רוצה לשאול אותך שאלה, אפשר?

תראו רבותי, יש לי בקשה מחברי הכנסת, כולל גברתי יושבת הראש. יש פה אורחים שהצטרפו אלינו ובאו לדיון הזה. אני מבקש ---

לא, בדרך כלל נוהל הדיון הוא חבר כנסת ואורח.

חברי הכנסת דיברו ואני עכשיו רוצה לאפשר ---

לא, אבל יש כאן שאלה מהותית שאני רוצה לשאול אותה. במסגרת ההיערכות לשנה הבאה אחת הבעיות שעלתה בדיונים הקודמים זו הבעיה של סטודנטים. סטודנטים מקבלים מערכת שעות רק באוקטובר. תאריך הרישום הוא מרס. יש פער מאד גדול בתקופה שבין הזמן שהעורר רושם את הילד שלו, וכמו שאתה יודע שהרבה הורים שם סטודנטים, מה אתם מתכוונים לעשות לקראת השנה הבאה בנושא הזה. זאת נקודה מאד חשובה.

לא, זאת נקודה שיש לגביה כבר פתרון, זה טופל.

מה הפתרון?

שנייה, אני אומר לכם. השינוי לגבי הסטודנטים יהיה החל כמובן משנת הלימודים הבאה וכרגע אנחנו נמצאים בסוף הכנסת העדכון למבחני התמיכה וכו'. הכוונה היא כמובן שהסטודנטים יוכלו לקבל את הדרגה עד לתאריך שבו יוכלו להציג את המסמכים הרלבנטיים. הווה אומר שבמועד הרישום הוא יציג רק אישור קבלה לאוניברסיטה. כמובן אישור לימודים כזה, זאת אומרת אישור זמני שאנחנו מקבלים כשנרשמים, ואחר כך הוא יהיה מחויב להציג את תכנית הלימודים. עד הצגת תכנית הלימודים הוא יהיה זכאי למעשה לדרגה הבסיסית. זאת אומרת אנחנו לא נחמיר איתו. כמובן ברגע שהוא יציג את תכנית הלימודים, לפי זה זה יעודכן.

זה באוקטובר. זה מייצר פער של חודש.

אני יכול לשאול?

במקרה הטוב.

השאלה מה יקרה לגבי החודש הזה.

למה? אתה מקבל אישור קבלה ללימודים כבר ביולי, ביוני, במאי.

לא, אבל אתם מדברים על משהו אחר לגמרי.

חברה, יש גם הרשמה מאוחרת.

רגע, רגע, רגע. אנחנו מדברים על מה הורה צריך לעשות. מה הורה סטודנט צריך לעשות כדי לקבל הנחה, לא כדי ל—

הוא מקבל הנחה.

אני מציגה שנרשמתי ללימודים כשנרשמתי לאוניברסיטה, אני מקבלת את האישור, הוא מקבל את ה----

כן. אז מה המשמעות של מערכת שעות?

אני עונה. שאחר כך לראות שבאמת ---

שהוא באמת סטודנט במערכת השעות.

הוא לפי שעות הלימוד. אחר כך עושים את ההצלבה ורואים שאכן בחודשים האלה שהוא קיבל את הדרגה שהוא קיבל, הוא באמת יקבל לפי מה שמגיע לו, ולא ---

זה נשמע לי הגיוני. אני יכול לשאול?

זה משנה הבאה. השנה זה קורה הפוך.

אנחנו בסוף שנת תקציב, אני רוצה לדעת, אני רוצה שאתה תאמר לנו מה היה התקציב ---

אנחנו עברנו מחצית מבחינת התקציב. 2011, עכשיו 2012.

רגע, רגע. אני רוצה לדעת, בשנה שעברה בניצול תקציב מה היה לכם ניצול התקציב בשיטה הישנה, הרי עבדתם בשיטה הישנה ----

אין לזה השלכה על התקציב, אדוני.

רק רגע, שנייה, אני רוצה לשאול אותך. זאת אומרת אני מבחינתי למדו אותי בבית הספר לכלכלה, אמרו לי תשמע, אם בשנה שעברה היו לך 100% ואז היה לך 90% והשנה ירידה של בוא נגיד רק ניצול של 60%, משהו לא בסדר, באופן אוטומטי, אלא אם כן אתה מטעה את האוכלוסייה.

בקשות שעדיין לא הגישו?

רגע, מה שאני רוצה לדעת – האם ניצול התקציב שלכם, בסעיף הזה של המעונות, בשנה הקודמת בהשוואה השנה, האם היה לך 90%, 80%, 70%, 60%?

ניצול התקציב, תיכף קצין התקציבים שלי כאן. אבל צריך להבין דבר מאד פשוט, ניצול התקציב נגזר ממספר הילדים שנמצאים במסגרות. אני מסבסד לפי מספר הילדים. זאת אומרת אין מצב שמגיע ילד ואני אומר אני לא מסבסד. אם מספר הילדים ירד, הניצול התקציבי יורד. אם מספר הילדים גדל, אני גם מגיע לגירעון.

לא, זאת בדיוק השאלה, המשמעות של זה האם השנה יהיו לכם מספר ילדים, הזכאויות שלהם ---

אני לא יכול לומר לך על שנת הלימודים הנוכחית כי אנחנו רק 4 חודשים בתוכה. אני יכול לומר לך לגבי שנת הלימודים הקודמת, כי מאחר שאנחנו לא עוברים לפי חודש קלנדרי, אלא לפי שנת לימודים מספטמבר לספטמבר, אז זה קצת מעוות את המספרים. אבל דודו, אני אשמח אם תתייחס.

התקציב של החזקת ילדים במעונות עומד על 727,552 וניצלנו 711,243, 97.76%.

מעל 90.

98%.

98%, זאת אומרת זה ניצול, אבל זה לא מפתיע כי זה ---

זה 2%, זה פחות מסטיית תקן כי אם לוקחים אפילו 5% את זה, זה ---

אנחנו כדרך קבע מנצלים את מלוא תקציב המעונות לסבסוד וכמובן, אם וכאשר מתגלים עודפים כאלה ואחרים, אנחנו כמובן מתעלים אותם לאיפה שצריך.

טוב, תודה.

ובטח לא מחזירים אותם ---

רגע, אז אולי תרשמו, יש לנו כאן שתי מנהלות ועדה שישמחו.

אני אתן לכולם לדבר, רק בבקשה בואו נשמור על הסדר. יעקב חנינה, בבקשה, שאתה היית בין הראשונים לפנות וליזום את הדיונים האלה, בבקשה אדוני.

תודה, שלום לדיון השביעי בנושא. אני חושב שמשרד התמ"ת ממשיך להתעלל בהורים. ראינו את זה בכל מיני וריאציות שונות. ראינו את זה, זה המשרד הראשון שהרים את הנושא של כתב ויתור תמיכה על סודיות, עשה את המעשה הזה של סולם שקילות. הדבר השלישי זה המוקד הטלפוני, שהוא פשוט על חשבון ההורים רוצים לעשות איזה שהוא מוקדם שההורים ניזוקים מזה יום יום. זו התעללות. אני מדבר עם הרבה הורים, הדברים נשמעים מאד מאד יפה, אבל כהורה אפשר לנסות להתקשר למוקד הטלפוני ולשמוע כמה זמן צריך להמתין וחסר לך מסמך זה. אני אישית לפני חודש וחצי שלחתי טפסים אחרי לידה של אשתי ופשוט עדיין אין תשובה. התקשרתי אליהם אתמול אמרו לי תשמע, הם צריכים לסרוק לך, הם שולחים את זה לחברת סריקה, את כל המערכת. שלחתי את זה כמובן בדואר ואחרי שהם שולחים את זה לחברת סריקה זה צריך לבוא אלינו, ואז אנחנו מעבירים את זה לחשב. כמובן שזה בינתיים תוקע את הדרגות של הילדה שלי, אחת שכבר נמצאת במעון והילדה שכרגע אני משלם עליה מחיר מלא.

אני חושב שמשרד התמ"ת כשל בכל הנושא הזה. אם הם יואילו ללמוד, אם חכם כבעל ניסיון, ילמדו ממשרד החינוך, יפתחו מוקדי רישום שיהיה אחד מול אחד ולא בדואר, אנונימי. כמו שיש במשרד החינוך כשרוצים לרשום ילד לגן חובה, צריך פשוט ללכת ויודעים על שעות מסוימות, להביא את כל הטפסים וגם מקבלים את הדרגה עוד לפני שמתחילים ללמוד, זה הכי חשוב. אנחנו נמצאים כרגע היום שלושה חודשים אחרי הלימודים ועדיין להורים אין דרגות. במשרד החינוך זה לא קורה, גם להם יש הרבה ילדים.

אני חושב שמשרד התמ"ת צריך ללמוד מהניסיון ולא לנסות לפתח מודלים חדשים שאנחנו רואים רק שהם נכשלים אחד אחרי השני. לפתוח מוקדי רישום, להודיע לכולם – רבותי בימים כאלה, בשעות כאלה, תבואו עם טפסים. מקסימום חסר טופס, אז שולחים את זה בפקס או בדואר. אנחנו ראינו שהשיטה הזאת הצליחה ולא לנסות כל מיני דברים אחרים.

דבר שני שרציתי להגיד ---

רגע יעקב, אדוני המנכ"ל, פשוט יעקב אמר את זה כל כך יפה, אולי כשזה נשמע מפיו של אזרח הדברים יותר קלים להבנה.

כן, אני שומע אותו כבר בדיון כל פעם את אותו אדם באותו דיון ---

אבל אתה שם לב שהטענה העקרונית היא טענה אמיתית ---

לא, לא, אבל אני חשב פה באיזו שהיא מגמה שלא ברורה לי ואני תוהה מה הסבירות שלי. זאת אומרת ---

איזו מגמה? מה מגמה? מה קשור מגמה? בשיא הרצינות, אנחנו מדברים ---

ואני בן אדם שמוכן להיאבק על עקרונות ואני אלך עם זה ---

אין לי בעיה.

ואני הולך עם זה. אני מוכן עכשיו לפספס יום לימודים כדי לבוא לפה וכדי לייצג הורים רבים שעובדים ולומדים ואני בא לייצג אותם, אני לא בא כאדם אנונימי, אני אומר לך בוודאות.

אז בוא נעמיד את הדברים על דיוקם. תאמר שאתה מייצג הורים ואל תציג כל פעם את הבעיה הפרטית שלך.

הבעיה הפרטית היא גם מראה על הבעיה הכללית שלכם.

אדוני המנכ"ל, אני מצטער להגיד לך, באמת, האיש בא פה, מוותר על יום עבודה ובא לפה, וגם אם הוא בא לפה הרבה פעמים והוא חוזר על אותם דברים כנראה שהבעיה מציקה לו.

הבעיה שורשית. זה שיש לי בעיה נקודתית זה רק מראה על השורש, סליחה.

אין לי בעיה, יש לי רק בעיה עם אופן הצגת הדברים.

אלה הדברים, אתה לא יודע אדוני.

כשמגיע אזרח ואומר לי יש לי בעיה, אני באותו רגע בודק אותה. אבל כשמגיע אזרח 7 פעמים ואומר כל פעם שיש לו את אותה בעיה, אז ---

לא את אותה בעיה, למה, בעיה כללית, דיברתי על ---

אתה מרשה לי לענות?

רגע יעקב, אני רוצה רגע לתרגם אותך. כשמגיע אזרח פעם אחת ואומר יש לי בעיה פרטית, זאת בעיה פרטית של האזרח. כשמגיע אזרח ואומר יש בעיה נקודתית---

אבל לא כך הוא מציג אותה.

לכל ציבור האזרחים ---

אבל לא כך הוא מציג אותה.

תיקח פה את כל המחכים.

יעקב, דקה אחת, אולי אתה טועה ואתה לא יודע על מה אתה מדבר. בוא נשמע אותו.

שנייה, אני רוצה להתייחס פה לדברים שיעקב העלה.

אני ארשה לך שתתייחס לכולם, בוא, אני רוצה להקל עליך את החיים.

אני חייב, ואני אגיד לך למה, כי עוד פעם – הוא טועה ומטעה. משרד התמ"ת לא החליט על סולם השקילות ומשרד התמ"ת לא החליט על טפסי ויתור סודיות.קוראים לזה ממשלת ישראל.

אוקי.

ממשלת ישראל הטילה על משרד התמ"ת לבצע. ממשלת ישראל היא זו שהחליטה לא לבצע את זה.

זה לא קשור, זה מראה על דרך.

הוא אין לו עסק עם הממשלה, הוא אזרח שפונה למשרד. יעקב, תודה רבה, שמעתי אותך, בוא, אולי אתה טועה, אני אאפשר לך תיכף. בבקשה, גברתי, מה שמך?

שמי אריאלה אשל, אני מנהלת את היחידה של הגיל הרך באגף הרווחה בעיריית ירושלים. אני רוצה להמשיך את הקו שחברת הכנסת אורלי לוי העלתה, ובאמת אותו קו שיעקב מחדד. אני חושבת שקיים צורך מובהק ליצור איזה שהוא מנגנון מסייע. אני לא אומרת לעשות שוב מהפכה ולחזור שוב לטופסולוגיה הישנה, אבל ליצור איזה שהוא מנגנון מיוחד שיעזור לאותה קבוצה באוכלוסייה, שמתקשה ליישם את כל התהליך האינטרנטי ואנחנו רואים את זה יום יום בעיקר בקרב אוכלוסיית הרווחה שעדיין לא מחוברת למחשוב, לתהליכים הישירים, ומתקשים מאד ליישם את התהליך הזה, ואנחנו הרבה פעמים לוקחים על עצמנו את עבודת התיווך. האם יש אפשרות, כדי לצמצם בצורה משמעותית את אותם הורים שממתינים ולא מסוגלים למצות את הזכויות שלהם, ליצור איזה שהוא מנגנון מיוחד, נקודות רישום, אני לא יודעת. לחשוב על דרך מעשית כדי לפתור את הבעיה הזאת בקרב אוכלוסיות מסוימות, שייקח כנראה כמה שנים עד שהן תהיינה מסוגלות להפנים או ליישם בפועל את ההתנהלות הזאת שהיא באמת בעייתית עבורם.

טוב, אני מקווה שאת לא טעית כמו האזרח יעקב. בבקשה, דקלה.

קודם כל אני מאד מברכת על כל הדיון הזה. שמי דקלה כהן, בעבר מגוש קטיף, היום אני מנהלת מעון של מגורשים בשקף.

איפה זה שקף?

שקף זה בית ג'וברין, קצת יותר מזרחה. אני בתפקידי גם מנהלת מעון וגם מדריכה במעונות יום ואני רוצה להביא דווקא את הפן שלנו כמנהלות וכמדריכה, איפה שאני נפגשת. היה לנו את הפן של הרווחה, היה לנו את הפן של ההורים, ואני רוצה להביא את הפן שלנו. אני רוצה להגיד שאנחנו אלף נתקלים כל כך לא פייר להביא אלינו את כל ההורים הטעונים האלה, שמביאים את הילדים ורוצים לשחוט אותנו חיים כי אנחנו מזוהים כרשות, ואנחנו עוברים כאנשי ---

מי זה אנחנו?

אנחנו המנהלות, מדריכות חינוכיות שעובדים מול הורים שהמשכורת שלהם היא 3,200 שקלים ויש לה שני ילדים במעון, והיא צריכה לשלם 3,700 שקלים בחודש, עד שתינתן לה דרגה. אני אומרת, יש לי הורים כאלה במעון. עכשיו אני מנהלת מעון של הורים שלכולם יש אינטרנט, כולם אינטלקטואלים, כולם מהנדסים ואחיות ועובדות סוציאליות, אין להם אחד מהם בעיה של גישה לאינטרנט. יש לי פה מכתבים זועמים. אני בסך הכל מנהלת מעון של 20 ילדים, יש לי 30% ---

איפה, בירושלים?

בשקף.

ליד קריית גת.

במזרח לכיש, בקיצור. עכשיו, אני אומרת, יש לי פה 30% מההורים ---

זה אחד היישובים במקום אחד היישובים שפונו בגוש קטיף. העתיקו אותו.

שווה, שווה לבוא לבקר ולראות ציונות 2012 מה היא, אבל זה נושא לדיון אחר. אני אומרת יש לי 30% מההורים שיודעים להגיש טפסים ויודעים לקרוא ויודעים לעבוד עם אינטרנט ויודעים לסרוק, ולא מקבלים מענה. אני רוצה ללכת יותר מזה. המחוז שלנו במחוז דרום הם אנשים מקסימים, אנשים טובים, אנשים זמינים. עברתי ביום ראשון, אתמול,יום שלם ביחד עם משרד התמ"ת. הוא אומר לי – אין שום בעיה. בואי, אני אקשר אותך עם המוקד. הוא עבר בדיוק את שבעת מדורי הגהינום שההורים עברו. חיכינו רק 30 דקות בתור, לא הרבה.

יחסית לביטוח הלאומי זה לא נורא.

ולצערי, הוא בעצמו לא הצליח לקדם אותי בשום מקום ממה שהייתי קודם. נשארתי באותה נקודה. שלחנו את הפקסים, אין אפשרות ----

סליחה, אני חייב, סליחה, אני מתנצל שאני קוטע אותך. אלף, אם מה שאמרת נכון – אז זה לא תקין בעליל. אנחנו בשבועות האחרונים הפעלנו מערכת כזו במוקד שלא יכול להיות מצב שממתינים 30 דקות, אלא אם כן האזרח מבקש לחכות 30 דקות. רגע, שנייה, אני אבהיר.

אתה חושב שיש אזרח שיש לו זמן מיותר?

לא, אבל אני אסביר.

לא, מוסיקת המעליות נורא נעימה לי לאוזן, תן לי קצת להירגע, תשאיר אותי ב-HOLD 30 דקות.

לא, אבל יש מערכת שנקראת I.V.R שהיא מאד פשוטה. האזרח שומע ואומר אם אתה רוצה שישובו אליך בשעתיים הקרובות תלחץ וישובו אליו.

48 שעות.

אני אומר עוד פעם, ואם אתה לא מעוניין, אתה רוצה להמתין, אז תמתין. אם בן אדם באמת רוצה להמתין ולשמוע את מוסיקת המעליות הנעימה, אז זו זכותו. אבל אין מצב ש-30 דקות הוא לא מקבל שום התייחסות.

כידוע לנו האזרח לא עוד, האזרח משועמם.

שרון, אני מתארת לך שאני ורועי ממשרד התמ"ת ביחד ---

אדוני המנכ"ל, יושבת פה מנהלת, סליחה, דקלה, דקלה, תרשי לי ---

אני אשמח לקבל את הרשימה הזו ועד סוף היום תקבלי תשובה על כל אחד מהם.

אני חייבת לציין נקודה נוספת שההורים, אני שלחתי פקסים, אין אפשרות למעקב אחרי הפקסים. אני רוצה לנסות להמשיך את ההתנהלות מול אותו אדם, על מנת לא לפתוח כל פעם את הנושא מחדש, אין אפשרות. אני מנסה לתת מספר טלפון שלי על מנת שיחזרו אלי, יש לי פה תכתובת של פקסים שהבאתי איתי. רק הורה אחת הבאתי, כי לא הייתה לי אפשרות לסחוב את זה.

דקלה תודה, כנראה שגם את טועה. כן, יש עוד מישהו שרוצה?

רחל שמחיוף מעונות יום בית יעקב. אני חייבת לציין שאני כמנהלת הארגון מקבלת עשרות פניות יום יומיות של הורים שטוענים ששלחו את המסמכים וטענו שמסמך כזה או אחר חסר, ושלחו אותו בפקס פעם אחר פעם אחר פעם, ואני מדברת על 4 ו-5 ו-6 פעמים ופעם הפקס לא הגיע ופעם הפקס כן הגיע, ופעם אחרת המוקדנית כן מצאה ולא מצאה ותשלחי עוד פעם, כי זה הגיע לא ברור. פשוט טרטור ולהמתין זה להמתין המון זמן ולחכות, אנשים המתינו את ה-48 שעות האלה ובדרך כלל לא חזרו אליהם, לצערי הרב. ושוב, אני יושבת במוקד שאני מקבלת עשרות פניות יום יום, אנשים מתוסכלים, גם אנחנו.

אני חושבת שאנחנו צריכים ללכת רגע אחורנית, אדוני יושב הראש, ולהבין למה ביטלו את דרגת הביניים ואם החשש שלהם שהיו זיופים או שהיו קביעות וזה בסופו של דבר לדעתי הבסיס, בדיוק כמו שקורה בביטוח הלאומי, כולם בחזקת אשמים עד שיוכיחו את חפותם. ולכן עשו פה החלטה גורפת, כמו שעשו עם חובת הדיווח. במקום לנסות ולתפוס את מי שהיה לא בסדר ולמצות איתו את הדין ולקנוס אותו או אלף ואחד דברים אחרים, אנחנו שמים עכשיו את כל הזכאים בעניין של מרמים, תחת המשבצת שלוקים כספים שלא להם, גם את מנהלות המעונות, ועכשיו מי שרוצה שיוכיח קודם כל שהוא זכאי ופה זה לא בסדר, כי הרבה אנשים נופלים בין הכיסאות ויש כאלה שלא יצליחו לשרוד עד לרגע שבו הם יקבלו, גם אם הם יקבלו רטרואקטיבית, כי אז הם כבר יהיו מחוץ לגן, כי אף אחד לא יספוג את העלות שלו, בטח שלא המעונות.

חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס, אני מצטער להגיד לך דבר אחד, התחושה שלי לפחות בדיון הזה שאני מקיים היום ואני שומע וקצת למדתי את הנושא, אני מגיע למסקנה אחת שהפיילוט זה, ואני אומר את זה בלשון עדינה, לצערי הרב לא הצליח, אבל אף אחד לא מוכן לקום ולהגיד – רבותי, טעינו, צריך לשנות שיטה. אף אחד. אבל בוא, אורלי בבקשה.

רק שאלה למנכ"ל לגבי העניין של חופשת לידה, זה עלה בישיבות. הנושא של חופשת לידה עלה בישיבות קודמות שהייתה בעיה בעצם לקבל דרגה עם חופשת לידה ושיניתם את הנוהל למשך 14 שבועות, אז רק איזו שהיא הערה לפני השאלה בהקשר הזה. חופשת לידה היא 26 שבועות.

לא, חופשת הלידה היא על פי ביטוח לאומי, שבגינה מקבלים תשלום, הוא 14 שבועות ---

כן, אבל זה דמי לידה. חופשת לידה לפי חוק היא 26 שבועות בישראל.

אבל אנחנו מתיישרים לפי התשלום שמגיע. אם הביטוח הלאומי ישלם עבור 26 שבועות, גם אנחנו נשמח לשלם עבור 26 שבועות.

אבל היא לא חייבת לחזור לעבודה אחרי 14 שבועות, זה הפירוש בעצם.

אני לא מחייב, אבל אני לא יכול, בעצם ---

יש חל"ת וזו לא חופשת לידה, זה לא אותו דבר. חופשת הלידה היא 26 שבועות והיא לא מחויבת, ברירת המחדל היא ל-26 שבועות.

אם היא הייתה בחופשת לידה 26 שבועות אז היינו אמורות לקבל גם 26 שבועות גם תשלום שכר.

לא, חופשת הלידה תוקנה ב-2009 ל-26 שבועות.

לא נכון, לא בתשלום.

היא לא בתשלום אבל ---

היא 14 שבועות.

אני אסביר, אני רוצה להסביר. יש הבדל מהותי בין חל"ת לבין חופשת לידה. החקיקה החדשה שאני ביחד עם דליה איציק יזמנו בכנסת הזאת והעברנו אותה, היא לספק לאישה את כל ההגנות שיש לה בחופשת לידה. עכשיו, זה לא יעלה על הדעת שבגלל שאישה לוקחת חופשת לידה שמגיעה לה על פי חוק, זה לא חל"ת, זה לא הארכת חופשת לידה שאם בא לה או לא בא לה. החוק מאפשר לאישה ---

למה אין המשך תשלום שכר בשבועות האלה שאני בבית?

כי אנחנו מנהלים מאבק מול האוצר. לא רגע, אני עוצרת אותך, חלק מהתהליך של הארכת חופשת הלידה זה אומר שלאישה לא ייפגעו הזכויות שכבר מוקנות לה כדין. עכשיו, זה לא יעלה על הדעת, אנחנו לא ניתן לה כסף בתקופה הזאת, אבל גם נפגע מהזכות שלה לקבל סבסוד במעונות? איפה שמענו כבר הזה? ככה אנחנו מעודדים נשים?

אז אנחנו נשמח. לא, אני אישה ואני חזרתי מחופשת לידה ואני אשמח ---

אני מזועזעת מהגישה. פשוט מזועזעת.

תתני לי להגיב. נעלה את הסוגיה הזאת ביחד מול האוצר, כי מבחינתנו המדיניות היא להתיישר על פי התשלום של הביטוח הלאומי, 14 שבועות שכר ---

אין שום קשר. רגע, אדוני המנכ"ל, לא, לא, אדוני המנכ"ל אני רוצה שתתייחס לנקודה הזאת כנקודה מהותית. השכר ---

אני מחזק את ידייך בקידום החקיקה. אני אשמח ---

מה זה קשור? החקיקה כבר נחקקה.

אני אשמח שחופשת הלידה תהיה 26 שבועות, כולל התשלום בגינה. ברגע שזה יהיה, אני מבטיח לך – אני אתיישר.

לא, לא, אדוני המנכ"ל ---

מה לעשות?

השאלה הזו היא שאלה של פרשנות משפטית?

רגע, לא. שנייה רגע. סבסוד במעונות יום זו זכות שמוקנית לאישה עובדת. אישה בחופשת לידה היא עדיין אישה עובדת, עם כל הכבוד, היא צריכה לקבל את הסבסוד שמגיע לה. תלוש השכר זה אותו תלוש שכר שניתן לה לפני שהיא יצאה לחופשת לידה.

להגיד שהיא לא מקבלת לגמרי זה לא נכון. היא מקבלת ---

אתה לא מבינים את הנקודה, חברי, את תיתממו. אנחנו מדברים על מצב שבו ---

אז אנחנו לא מבינים כנראה.

אז אנחנו נסביר כדי שתבינו. אנחנו מדברים על מצב שבו אישה לקחה חופשת לידה חצי שנה, כמגיע לה על פי החוק. עשתה את זה, קיבלה חצי שנה חופשת לידה, היא רוצה לקבל הנחה על הילד שלה שנמצא במעון, לילד או לילדה. אנחנו לא מבינים למה הזכות שלה לסבסוד תיפגע כי חטאה עלי אדמות היה שהיא לקחה חופשת לידה על פי חוק. לא מצליחה להבין את זה, אתה יכול להסביר בבקשה, אדוני המנכ"ל?

אני יכולה?

לא. אני חושבת שזה התפקיד של המנכ"ל להסביר.

אז אני מבקש ממנה להסביר.

מי הבחורה, מה תפקידך?

אם היא לא מסבירה אז אני לא מסביר.

אבל אני מצפה ממך, אתה קובע מדיניות.

אני יועצת למנכ"ל.

היא יועצת למנכ"ל.

אם זה ימשיך ככה, באמת יש לי מה לעשות.

אבל סליחה, מה זה האיומים האלה? התפקיד שלי כאן זה לשאול שאלות קשות על תהליך שנכשל, סליחה. מה זה?

.... ....

אבל זה לא נגדך, זה נגד המדיניות של המשרד.

ברור, אני לא מוכן לזה.

אני גם לא מוכנה שהורים ישלמו כסף על זה.

אני לא מוכן לזה. לא מוכן לזה.

אתה יודע שזה לא אישי נגדך, זה נגד מדיניות שהמשרד שלך מוביל. כל חברי הכנסת כאן עשו יד אחת נגדך שרון?

לא, אין לי שום בעיה.

אני רוצה להעיר הערה אחת ואני אגיד את זה בצורה הכי עדינה. אדוני המנכ"ל, אני חושב שאתה כמנכ"ל היית צריך מזמן לראות את הנורה האדומה בכל המהלך הזה. אני לא יודע משום מה המשרד ממשיך באותה דרך, למרות הטענות הקשות, למרות הדיונים הרבים. אני חושבת שמישהו צריך לעשות כאן פסק זמן, לעשות חושבים, לחשוב, אולי טעינו. מותר להגיד טעינו, לא קרה שום דבר. ההיפך, אני חושב יעריכו את זה יותר אם עשו פיילוט ופיילוט הזה לא הצליחו, לבוא ולהגיד רבותי, בואו ננסה משהו אחר. התחושה שלי ואני חושב, מותר לך להגיד את זה, 'כשאתה שומע פה כל כך הרבה אנשים אז אחד טועה, שניים טועים, אבל לאורך כל הדרך כולם טועים? רק אתם בסדר?

אפשר להתייחס?

כן, אני מיד אאפשר לך, רק אני מבקש את הגברת רחל עזריה ---

אני לא אזכור פשוט.

אני אתן לך. אתה כזה מוכשר, אני לא מאמין לך שאתה לא יכול לזכור כל כך הרבה.

נזכיר לך.

מה שתשכח – עלי להזכיר לך. רחל עזריה, בבקשה.

בוקר טוב, שמי רחל עזריה, אני חברת מועצה בעיריית ירושלים והייתי ממובילת מחאת העגלות בקיץ, ואחד הדברים שאנחנו דיברנו עליהם זה העברה של כל תחום מעונות היום והגיל הרך מהתמ"ת למשרד החינוך. הסיבה שאנחנו ביקשנו את זה זה לא בגלל שמשרד התמ"ת הוא לא משרד חשוב, הוא משרד מאד מאד חשוב, אלא בגלל שראינו שהתהליך לא עובד. עכשיו, לאחר מאבקים פוליטיים אני מבינה שבסופו של דבר זה לא קורה והתחום לפחות בשלב הזה לא עובר ממשרד התמ"ת למשרד החינוך, אבל אני מצטרפת לעניין הזה של הנורה האדומה. הבקשה להעביר את זה פשוט בגלל שהציבור לא עומד בכללים שאתם בניתם. האחראים על מעונות היום – אמונה, ויצ"ו והחברה למתנ"סים לא עומדים בכללים שאתם בניתם כדי לקבל את התקציבים כדי לבנות את מעונות היום, ובפועל אתם פשוט לא מצליחים למלא את התפקיד שלכם בתור משרד שאמור לדאוג לגיל הרך.

עכשיו, אם זה נשאר אצלכם, אז בואו לפחות תהפכו את זה להזדמנות ותבנו את המערכת מחדש ולא בשיטה שיש שאפשר לחזור אחרי 30 דקות או אחרי שעתיים או אחרי 48 שעות לתת תשובות. או שתבנו מוקדים בכל עיר שבהם אפשר להירשם, או שתעדו בשיתוף פעולה עם העיריות. העיריות, ואני יכולה להעיד על עיריית ירושלים, אני יכולה להוביל את המהלך הזה בעיריית ירושלים, אנחנו נשמח לעבוד בשיתוף פעולה אתכם, נשמח לפתוח את מוקדי הרישום אצלנו. אני בטוחה שנגיע להסדר מי מממן את המשכורות של הכמה פקידים המסכנים האלה. אם אנחנו בעירייה יודעים לפתוח במנהלים קהילתיים ברחבי העיר מוקדי רישום לגני הילדים כדי שכולם יוכלו להירשם ולקבל באותו רגע את דרגת הסבסוד שלהם, ובתחילת השנה הם משלמים רק את מה שהם צריכים ---

אז מה, אתם לוקחים את ההפרשים בינתיים עד שהם מקבלים?

לא, אין בינתיים.

אין בינתיים, זאת בדיוק הנקודה. שנת הלימודים נפתחת עם –

אה, את מדברת על מוסדות החינוך? חשבתי שאתם רוצים יוזמה עם הגיל הרך.

לא, אז אני אומרת, במשרד החינוך אנחנו יודעים לפתוח מוקדי רישום בכל מתנ"ס, בכל ---

כמה זמן לוקח למשרד החינוך לקבוע את הדברים?

שתי דקות. את יושבת מול הפקידה, היא ---

למה משרד החינוך יכול לעשות את זה עם הרבה יותר ילדים ומשרד התמ"ת לא?

יפה.

צריך לקבל החלטה ---

אז משרד התמ"ת לא כמו משרד החינוך, אני מבינה, זה עניינים פוליטיים של גודל משרד וכו', סבבה, אנחנו אתכם. אבל תעשו את אותו תהליך ואתם לא תפגשו אותנו פה בוועדות כל שני וחמישי.

אני אשמח להיפגש, שנייה, ברשותך אדוני.

רגע, אני עכשיו רוצה לאפשר לך.

אני רק רוצה, זה חשוב לי להתייחס.

עכשיו אני אאפשר לך לענות לכולם.

אז אתה תצטרך להזכיר לי. לגבי מה שאמר ---

יש לך חשבונית?

לא, הכל פרובונו. אני אשמח להרים את הכפפה, זאת אומרת זה מתחבר גם למה שאמרה גברתי, אני מתנצל שאני לא זוכר את השם.

וזה מתחבר גם לאזרח הנחמד הזה וגם למה שאני אמרתי.

לאזרח הטועה.

בסדר, כולם אומרים כאן את אותו דבר. אני שמחה שרחל הצליחה לשכנע אותך.

אני מבקש לאפשר למנכ"ל להגיד את דבריו. בבקשה אדוני.

אני אשמח להרים את הכפפה הזו. אני חושב שאת עולה על נקודה נכונה והיא בהחלט בעייתית והיא דורשת התייחסות. אני אשמח ללמוד איך אתם עושים את זה עם משרד החינוך, זאת אומרת ואם זה ---

זאת בשורה, זאת בשורה.

אם זה ידרוש אצלנו שינוי אז יתבצע שינוי. אני ממש מוכן ---

זה גם יוכל לפתור אתכם גם מחצי מ-out sourcing, פחות הוצאות.

רבותי, אני מבקש. אורלי, תאפשרו למנכ"ל להגיד את דבריו.

אז אני אבקש שנקיים ישיבה בהקדם אצלי כדי ללמוד איך המנגנון עובד, ואם זה מה שפותר – אז אני יותר מאשמח.

אדוני המנכ"ל, הערת ייעול אחת בנושא הזה, הייתי מציע לך אולי לאותה ישיבה לצרף את נציג השלטון המקומי.

אלף אנחנו עובדים עם השלטון המקומי בכפיפה אחת. פה אני קודם כל רוצה להבין איך עיריית ירושלים, שהיא עירייה מספיק גדולה, עם היקף פעילות מספיק גדול, מכילה את הפעילות הזאת. אם נבין שהמנגנון עובד, אין לי בעיה לשכפל אותו ואז אני כמובן, באמצעות מרכז השלטון המקומי ומרכז המועצות האזוריות, שמכילים את כל הרשויות בארץ, נשית את זה על כולם.

מותר למחוא כפיים בוועדות? לא, באמת. סוף סוף.

לא, אין צורך. עכשיו, לגבי ההערה שלך, צר לי, אבל אנחנו לא מדברים על פיילוט. זאת אומרת פיילוט זה מבחן שבסופו מחליטים אם ממשיכים או לא. זה לא פיילוט. אנחנו כרגע כאן עד אשר יוחלט אחרת. עכשיו, אני מסכים שוב, אני חוזר על דבריי ---

כמה עלה הלא פיילוט הזה למשרד?

אני לא זוכר את המספרים, אבל אני אשמח לתת לך את המספרים.

נשמח לדעת. וכמה זה חסך לכם מבחינת האנשים, מבחינת העניין שלמשל מי שמבקש זכאות וזכאותו לא נקבעה? כי הרי אתם יצאתם לכל המהלך הזה מבחינה אחת שחשבתם, ואני חוזרת לזה כדי להזכיר למנכ"ל להתייחס לזה. כל התהליך הזה נולד כתוצאה מאיזו שהיא מחשבה שחלק מהדיווחים הן של ההורים והן של המנהלות, הם דיווחים שגויים. זה נאמר כבר, אני יכולה להביא את זה בפרוטוקול. נאמר אם אני לא טועה אפילו על ידיך באחת הישיבות שניהלנו. השאלה היא – אם נכון הדבר – כמה זה חסך? מצד שני כמה עלה לנו כדי לחסוך, ברגע ששמנו את כולם תחת מטרייה אחת של שוגים ועכשיו בוא ננסה למצוא את החתך הנכון. לכן חשוב לדעת כמה עלה כל הפרויקט הזה. מצד שני לדעת האם הוא באמת חסך או אם היה לנו כלי לדעת איפה אנשים התייאשו באמצע בגלל הבירוקרטיה, ופשוט לא הצליחו לממש את מלוא זכאותם. וזה משהו שהייתי שמחה שתעשו את העבודה.

תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון הזה.

רגע, הוא לא עונה?

כן, כן, אני רוצה לסכם את הדיון.

נתת לי שיעורי בית.

אוקי.

אדוני יושב ראש הוועדה לפניות הציבור, אתה רוצה עוד לדבר?

ברור, אני רק שאלתי, לא דיברתי.

אה, בסדר, תשמע, אם יש לך עוד מה להגיד, אני אף פעם עוד לא אסרתי על חבר כנסת לדבר בוועדה הזאת. אבל יושב הראש צריך לצאת. מאחר שיושב הראש ---

רק הערה קצרה.

בבקשה, הערה קצרה. אנחנו רוצים לסכם פשוט.

אני גם בוועדה אחרת, אורלי ואני, בוועדה שדנה בנושא פיקוח על מעונות דיברנו על זה. אני אומר לך אדוני המנכ"ל, למה אתה צריך את הצרה הזאת? סליחה על הביטוי.

את הצרה?

הצרה הזו. למה לך? תעביר את זה למשרד החינוך. תאמין לי, רק רגע, אני יודע שאתה אולי לא אוהב לשמוע את זה.

לא, אני מאד אוהב לשמוע את זה?

רק רגע, שנייה, אני אומר לך, לא יעזור לכם, בסוף זה יעבור. בואו נהיה מדינה נורמאלית כמו בצרפת, בגרמניה, במדינות אירופאיות שאנחנו היינו רוצים להידמות להן. תעביר את האחריות. עכשיו תשמע ----

... זה לא רוצה להיפטר מזה וזה רוצה שיהיה לו כמה שיותר.

אתה יודע, אני לא חושב שיאונה רע לעובדים שעובדים אצלך בעניין הזה. מה הקשר בין פיקוח על המעונות לבין, אחריות על המעונות בין חינוך לילדים? אני מחפש את המשהו הזה, לא מצליח למצוא.

חבר הכנסת מולה, יש לי חדשות, אפילו טרכטנברג הסכים איתי.

רגע, אני לא מבין, ההתבצרות הזאת בעמדה הזאת שלכם, שאנחנו לא רוצים להעביר את זה למשרד החינוך, אתם פשוט עושים טעות. עכשיו אתה מתעסק בטפסים, אתה מתעסק באינטרנט, כן אינטרנט, לא אינטרנט. תעביר את האחריות. אני, דרך אגב, מבחינתי, החלק של הפיקוח החינוכי הרבה יותר משמעותי מלעסוק בזה ב-10% שגויים או לא שגויים. תאמין לי, אני אומר לך. אנחנו נטיף לך בכל הזדמנות, דרך אגב, עד שאתה ---

חבר הכנסת מולה, אני רוצה להגיד לך משהו, זאת התפרצות לדלת פתוחה. יש כאן יותר מדי אנשים שמסכימים, מרוב שמסכימים – אף אחד לא לוקח אחריות על הנושא הזה.

יש פה הרבה עודפי תקציב פשוט.

תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון הזה. אדוני המנכ"ל, אני רוצה להבהיר, אדוני המנכ"ל, אני מאד אודה לך אם תקשיב לפחות לדברי הסיכום. אני רוצה להבהיר ---

לא, לא לפחות לדברי הסיכום, אני חושב שהמנכ"ל הקשיב לאורך כל הדרך.

אני מודה להגנת יושב הראש.

זה תפקידי בין היתר. בבקשה.

לפחות אנחנו יודעים שהוא אמר לנו שישתף פעולה עם ראשי הרשויות, לפחות עם עיריית ירושלים.

אני תיכף אגיד גם דברי שבח. אני לא פה רק כדי להתלונן. תראה, אדוני המנכ"ל, קודם כל חשוב לי להבהיר ושהדברים האלה יירשמו בפרוטוקול. אין לא לוועדה שלי ולא לוועדה לפניות הציבור שום עניין אישי איתך כמנכ"ל. אנחנו מבקרים מדיניות של משרד, שמבחינתי תמיד האחריות הגבוהה ביותר היא האחריות של השר, ואם שר התמ"ת היה נמצא כאן הייתי אומרת לו בדיוק את אותם דברים, ואין מה לעשות, בסופו של יום יש כאן יותר מדי אזרחים ששילמו מחיר כבד, מחיר בכסף. אנשים שבאמת אין להם יותר מדי עודפים מאיפה לשלם את הכסף הזה ואנחנו נמצאים עכשיו בשלב של תיקון.
עכשיו, מבחינתי האמירה הכי חשובה של הדיון הזה נאמרה. האמירה החשובה ביותר שלך הייתה, אנחנו מוכנים ללמוד ממשרד החינוך ויש כאן מערכת שעובדת ומתפקדת לעילה ולעילה, באמת ללא רבב, ללא פגמים. תחילת שנת הלימודים, כולם יודעים בדיוק מה דרגות הסבסוד, אין שום סיבה בעולם שב-1 בספטמבר כל הורה במדינת ישראל יקבל דרגת הנחה, כולל ההנחה למעון היום של הילד שלו.

אם הוא נרשם במרס.

אם הוא נרשם במרס, ירשמו במרס. ואני אומר שאם זאת הבשורה שאנחנו משאירים את הוועדה הזאת איתה, אז אני באמת שמחה, אני באמת שמחה. היה שווה לשבת 7 ישיבות, לשמוע הרבה מאד אזרחים וארגונים זועמים, כדי בסופו של יום להגיע לתובנה הכל כך פשוטה הזאת, שאני אומרת שוב, צריך כאן באמת, כמו שאמר יושב הראש החבר כאן, להיות מוכן להגיד – יש ממי ללמוד. יש באמת ממי ללמוד בהקשר הזה של גני הילדים. ואני שמחה, אם רחל עזריה הצליחה לשכנע אותך, תבוא עליה ברכה, תבוא עליך הברכה, תשבו ביחד, תאמין לי אני סומכת על שניכם.

אני רק מבקש רחל, תעדכנו אותנו ---

בוודאי, אני רוצה לקבל ---

לא, אני אומר אם יש איזה שהם עיכובים אז תעדכנו אותנו. אנחנו מבחינתנו בכל מקרה נקיים ישיבת מעקב בעוד כחודשיים בערך, כדי גם לשמוע את תוצאות הפגישה ולראות איך הדברים התקדמו.

עכשיו, ההערכה שלי, בעוד חודשיים המקום שבו אנחנו נהיה זה פתיחת הרישום לקראת שנת הלימודים תשע"ג. אז אדוני המנכ"ל, מאחר שבאמת אני בטוחה שאתה שותף לרצון שלנו לראות כמה שיותר הורים מרוצים, ולראות כמה שיותר הורים שמקבלים דרגות הנחה בזמן לילדים שלהם, אני אשמח שתבוא עם תכנית עבודה מסודרת, לקראת שנת הלימודים הבאה, שיש בה התייחסות לכל הסוגיות האלה. תחשבו ביחד, באמת חשבנו ביחד עם הארגונים, תחשבו ביחד עם העיריות, איך הדרך הכי טובה להגיע לכל הורה, שכל הורה יידע מה הזכויות שלו, שכל הורה יידע איך הדרך הכי טובה להגיע אליכם. שאנשים לא יהיו מתוסכלים, שלא ירגישו באמת שאין עם מי לדבר. זאת הייתה ההרגשה רוב הזמן עם המוקד הטלפוני, הסיפור הזה שצריך לתת לו מענה.
אני מבקשת בקשה אישית. הסוגיה של נשים בהיריון שיוצאת לחופשת לידה, נשים יולדות שיוצאות לחופשת לידה, הסוגיה הזאת לא יכולה לבוא לידי פתרון בזה שיום יבוא וישלמו לאנשים האלה חופשת לידה, כי אין קשר בין הדברים. מדובר בזכות מוקנית של אישה לקחת חופשת לידה. אני מבקשת מכם לשים את דעתכם על העניין הזה, שלא יעלה על הדעת שאישה בחופשת לידה לא תקבל זכאות לסבסוד.

לגבי הסטודנטים, אני מאד שמחה לשמוע את מה שאמרת. אני מקווה שהדברים יובאו לידיעת כל הסטודנטים, ואני מניחה שהסטודנטים זה עם שמשתמש הרבה באינטרנט. אתר התמ"ת צריך לשים את זה במקום מובלט באתר. אני מניחה שהם יוכלו לראות ולשמוח על הבשורה והשינוי החשובים האלה. ומבחינתי, ישיבת ההמשך הבאה כבר לא תעסוק בעבר. היא תהיה עם הפנים קדימה ועם הפנים קדימה למגמות של שינוי בעקבות משרד החינוך. זה פחות או יותר המגמה. ואני מודה לך על הסבלנות לשבת איתנו 7 ישיבות, אבל באמת שאנחנו לא נהנים מזה. לנו יש אלף סוגיות אחרות שאנחנו צריכים לטפל בהן. אנחנו עושים את זה כי אנחנו רוצים לדאוג לכל אזרח ואזרח שנתקבל בבעיה. אנחנו לא עושים את זה חלילה כדי להתעמת לא איתך ולא עם המשרד.

אני רק מבקש עוד דבר אחד אדוני המנכ"ל. אם אפשר להוציא הנחיה. יש הנחיה שלא להוציא, לבקש מההורים תצהירים על מצבם הכספי. כפי שעיניך הרואות פה זה טופס שהגיע ---

זה רק למי שבמקש סבסוד.

לצהרון, אבל יש הנחיה של ועדת הכספים בעניין הזה לא לעשות את זה.

שנייה, שנייה, גם ועדת הכספים עד כמה שידוע לי אינה מעל החוק. אני מאד מכבד את ועדת הכספים ואת העומד בראשה, אבל אם יש מישהו שמבקש לקבל סבסוד מהמדינה, אז הוא יידרש גם ל---

כן, אבל הוא נדרש לתת הרשאה להעביר את הנתונים האלה, כפי שאתה רואה – "ידוע לי כי משרד התמ"ת יהיה רשאי להעביר את הנתונים עליהם הצהרתי.... בבקשה זו, לידיעת רשויות המדינה השונות, לרבות רשויות המס.

זה לא הטופס שבוטל? נספח 6?

לא, זה לא הטופס. זה נספח 6.

כן, אבל תסתכלי על ההערה האחרונה.

זה הטופס שההורים נדרשים למלא בשנת הלימודים הקרובה.

זה הטופס שההורים נדרשים למלא.

יש לי שאלה, ההורים מבקשים לקבל סבסוד?

כן.

זאת אומרת אני מותר לי כמי שנותן סבסוד להורה לוודא שמה שהוא אומר לי זה לא נכון?

כן, אבל שים לב אדוני, מקובל עלי מה שאתה אומר, אבל הסעיף האחרון בעצם אומר שאתה תוכל להעביר לרשויות ---

לי אין, אני לא יושב על המחשבים של מס הכנסה.

לא, אבל אם מס הכנסה פונה אליך אתה רשאי, ופה העניין שוועדת הכספים לא התירה לכם את הדבר הזה. הורה שמדווח או צריך לדווח אמת ---

לא, ועדת הכספים לא התירה לנו לקבל מידע ממס הכנסה, ממס הכנסה לא להעביר מידע. הדיון היה ---

אדוני ---

רגע, אני אסביר.

בסדר, אני מקריא את הדברים בצורה פשוטה, הטופס נמצא פה בפני, לא המצאתי אותו. הוא אומר ככה –ידוע לי כי משרד התמ"ת יהיה רשאי להעביר את הנתונים עליהם הצהרתי ואותם אישרתי בבקשה זו, לידיעת רשויות המדינה השונות, לרבות רשויות המס.

הדיון שהיה בוועדת הכספים נסוב סביב בקשת משרד התמ"ת לקבל את המידע של הכנסות ההורים, שמדווחות ממס הכנסה אלינו. כלומר, מס הכנסה מעביר את הטפסים נגיד של 102, אלינו באופן ממוכן. לא נדון בשום מקום שהוא האפשרות שלי להעביר את מה שאני מקבל אליו, לא. מה שכתוב שם שאני יכול להעביר אליהם. על פי חוק אני לא יכול לקבל נתונים ממס הכנסה. הכניסו את זה לחוק ההסדרים שלא עבר בסופו של דבר, ועל זה היה דיון –קבלת נתונים ממס הכנסה. זה לא מה שכתוב שם.

קבלת נתונים ממס הכנסה, אין ויכוח.

אתה מעביר למס הכנסה כביכול.

תצהיר של הכנסת ההורים אין לי בעיה, אבל פה מדובר בשימוש יתר של אותה הצהרה של ההורים לגבי הכנסותיהם.

אני חייב להגיד לכם שלמיטב ידיעתי משרד התמ"ת לא העביר נתונים למס הכנסה, לא העביר, לא התבקש להעביר. בכל מקרה זה לא קשור לדיון שהיה בוועדת הכספים.

אדוני החשב, אני מבקש ממך שהנושא הזה ייבדק וחשוב שהוא ייבדק. אין שום ספק, אתם לא צינור למס הכנסה או לכל גורם אחר ברשויות. תפקידם של ההורים למלא טפסים, להצהיר תצהיר אמת, על זה אין ויכוח, ותו לא. אז אני מבקש שהנושא הזה ייבדק.

רבותי, אני מודה לכולם, הישיבה נעולה, תודה רבה ליושבת הראש.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:25.>