PAGE
20
ועדת החינוך התרבות והספורט
20/12/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 519 >
מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ד בכסלו התשע"ב (20 בדצמבר 2011), שעה 10:30

<ביטול נקודות הבונוס במקצוע השפה הערבית - ביוזמת ח"כ אחמד טיבי>

חברי הוועדה: >
יו"ר – אלכס מילר

עפו אגבריה

מסעוד גנאים

עינת וילף

אחמד טיבי

גאלב מג'אדלה

>
מאיר שמעוני - מנהל מחוז ירושלים, משרד החינוך

סא"ל מלי שאשא - ר' ענף איתור - אמ"ן, משרד הביטחון

סא"ל ליאורה טל - ר' ענף המקצועות - אמ"ן, משרד הביטחון

רס"ן רעות עזרי סמוכה - ר' ענף טיפוח לימודי מזרחנות - אמ"ן, משרד הביטחון

משה ויגדור - מנכ"ל מל"ג

רסול סעדה - מדור לקידום סטודנטים ערבים, התאחדות הסטודנטים

דדי קומם - חוקר - יוזמות קרן אברהם

כרמל אורן - ראש מדור מחקר

יערה שפירא - נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית

אופק הרניק - יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית

יהודה סקר - נציג ארגון הורים ארצי בכנסת

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה (ועד ראשי אוניברסיטאות)

בלה רדונסקי - לשכה משפטית - משרד החינוך

יעל אדיב - התאחדות הסטודנטים בישראל

נטע זלינגר - יועצת ועדת החינוך

מירב ישראלי

יהודית גידלי

חבר המתרגמים
<ביטול נקודות הבונוס במקצוע השפה הערבית - ביוזמת ח"כ אחמד טיבי>

בוקר טוב לכולם, נפתח את ישיבת ועדת החינוך, תאריך 20.12.2011, כ"ד בכסלו תשע"ב. הנושא – ביטול נקודות הבונוס במקצוע השפה הערבית, ביוזמת חבר הכנסת אחמד טיבי. פרוטוקול 519.
נתחיל מכך שחבר הכנסת טיבי פנה אלי עם העניין, אני גם שמעתי פרסומים בכלי התקשורת השונים על הסוגיה הזאת. אנחנו מדברים כמובן על דבר שהוא דבר שמחזק, מחזק את תלמידי ישראל, בכך שיש להם מוטיבציה, Over מוטיבציה, בכל מה שקשור ללימודי שפה, אם זה במגזר הערבי או אם זה במגזר היהודי, כמובן, כל מי שרוצה ללכת ולפתח שפה נוספת לעצמו.
אני גם חושב שכל ה"מסחרה" שהיתה בחודשים האחרונים, סביב העניין הזה של בונוסים, היה לנו גם ישיבה בוועדת המדע, ועדה משותפת עם ועדת החינוך, בכל מה שקשור למקצועות הטכנולוגיים. רבותיי, אני חושב שהגיע הזמן שתסדרו את כל הסיפור הזה. לא יכול להיות שאנחנו מתכנסים כאן מדי חודש לסוגיות שונות ובסופו של דבר המטרה של כולם היא אותה מטרה, זה לעודד אנשים ללמוד בצורה הכי מקצועית שאפשר ואם יש להם בונוס בכך שהם לומדים דבר כזה או אחר, להיכנס לאקדמיה, שאנחנו גם יודעים שבמקביל למדעים המדויקים, יש רצון וחשיבות לחיזוק מדעי הרוח, בכך גם חשוב לחזק גם את התחום הזה.
היה לנו איזה שהוא שיח גם לפני, שמענו כל מיני הצהרות, גם עם משרד החינוך, על ההקפאה לתקופה קצרה. אני רוצה לשמוע הבהרות היום מה קורה מבחינת אותם החודשים הקרובים בכל התחום הזה. אנחנו לא ניתן לתלמידים להיות במצב של חוסר ודאות, חד-משמעית. אם יש איזו שהיא החלטה, ההחלטה צריכה להיות קבועה, שבעצם תבהיר לתלמידים מה הם הולכים ללמוד ואיך הם נבחנים ומה עתידם וכמובן שמבחינתי, יש חשיבות רבה גם שבשאר המקצועות, יהיו גם הבהרות מסודרות, אנחנו ביקשנו גם להבהיר בכל מה שקשור למדעים המדויקים לוועדת החינוך ואני מאמין שגם בעתיד אנחנו נעשה ישיבה נפרדת על כל מה שקורה מבחינת תנאי קבלה במוסדות להשכלה גבוהה, אם זה המנגנון החדש שקשור לפסיכומטרי או אם זה בונוסים ואם זה כל אותן תוכניות שבנו לאחרונה ושצריך לראות איך הדברים עובדים בפועל. כי התחושה הכללית, מכלל הסטודנטים שנמצאים באיזה שהוא מצב של חוסר ודאות. איך הם מתקבלים, מה הם צריכים, במה הם נבחנים, מה הם לומדים. אל תשכחו שלבטל משהו שנלמד על-ידי אותם תלמידים במשך שנים, זה דבר שפשוט יכול לפגוע בצורה חסרת תקדים בעתידו של אותו תלמיד.
אני אתן לחבר הכנסת טיבי, כיוזם הדיון, לפתוח. אנחנו נעבור לכל הגורמים הרלוונטיים וכמובן חברי הכנסת, אחרי התשובות שאנחנו נקבל, יוכלו להתייחס וכך אנחנו גם נסכם את הדיון בסוף עם החלטות כאלו ואחרות, במידה ויהיה צורך.

אני רק יכול, אדוני, לדעת מי נמצא כאן, כנציגי משרד החינוך?

אני רואה שיש פה המועצה להשכלה גבוהה, משרד החינוך נמצא כאן, צה"ל אני רואה כאן, כל מי שצריך.

לא, לא שאלתי על צה"ל, שאלתי על משרד החינוך. תכף נראה איך זה קשור.

אדוני היושב-ראש, התבשרנו לאחרונה, שהמועצה להשכלה גבוהה החליטה לבטל את הבונוס שמוענק לבוגרי תיכון שלומדים בחמש יחידות ערבית. לא צריך להרבות את הדיבור על החשיבות של הבונוס, על החשיבות של לימוד השפה הערבית, אל"ף, לאלה שזו שפת אמם, שמטבע הדברים, רוצים לנצל את הבונוס הזה שהיה קיים. אגב, אני גם לא מבין מה הרקע, מה המניעים להמלצה לביטול, להחלטה הזאת, תכף נשמע מאלו שקיבלו את ההחלטה.
אחת מהסיבות לפער הגדול בין יהודים וערבים, זה הכחשת האחר, אי-הכרת האחר ולכן שפה היא כלי, היא תרבות, היא הוויה, היא דרך חיים, היא שמחות, היא עצבות, היא חששות, היא פראנויות, הכל, כך אתה יכול להכיר את האחר. והיחס אל השפה הערבית, במערכת, מתבטא בהחלטה הזאת של ביטול הבונוס. הוא מתבטא בהצעות חוק שבאות לבטל את מעמד השפה הערבית כשפה רשמית במדינת ישראל. יש תחרות בין כמה וכמה חברי כנסת על ביטול המעמד של השפה הערבית ונשלח כאן מסר של לא רוצים להכיר בכם, לא רוצים להכיר אתכם. אבל, עצם הנושא הפדגוגי, מי שלומד חמש יחידות, עד עכשיו קיבל בונוס, כדי לעזור או לדחוף אותו קדימה באפשרות של קבלה לאוניברסיטה. הדבר הזה מתבטל ולכן הוא פוגע בסיכוייהם של קבוצה מסוימת של תלמידים שלומדים חמש יחידות, לרוב מדובר בתלמידים ערבים, להתקבל לאוניברסיטה, בהשוואה למה שהיה קיים עד כה. לכן אני יזמתי את הדיון, פניתי אליך, אדוני היושב ראש, כדי לפעול לבטל את הביטול.
שר החינוך הודיע לי שהוא הורה להקפיא את ההחלטה הזאת. אני רוצה לשמוע האם יצאה הוראה אופרטיבית, לכמה זמן, האם ההקפאה היא לכמה שבועות, וכדומה. תודה רבה לך, אדוני.

תודה, אדוני. ההחלטה של מי זה, של האוניברסיטאות או של מי?

מי אשם? מי שביטל, שירים את היד.

זה ועד ראשי האוניברסיטאות. בבקשה.

אני ראש מינהל ור"ה. לצערי, פרופ' פאול פייגין, שהוא סגן משנה בכיר לנשיא הטכניון והרקטור ויושב ראש הצוות למדיניות קבלה.

הוא משנה או סגן משנה בכיר?

יש הרבה תפקידים.

משנה בכיר לנשיא הטכניון והרקטור ולענייננו, יושב ראש הצוות הבין אוניברסיטאי למדיניות קבלה, הוא הדמות הבכירה והוא גם איש המקצוע הרלוונטי לעניין, נמצא בחו"ל וביקש ממני להחליף אותו כאן, בנושא הזה.

אז אני רוצה קודם כל להרגיע את כולם, לא בוטל שום דבר. לא בוטל ולא שונה וגם בתקופה הקרובה גם לא ישתנה.

מה זה התקופה הקרובה?

זה בחודשים הקרובים לפחות, אם לא יותר מזה. מייד אני אגיד את סדר הדברים.

זאת אומרת, מבחינת ור"ה, בשנה האקדמית הנוכחית, לא יהיה שום שינוי?

שום שינוי.

ומה קורה, מה מבחינת המדיניות לשנה הבאה, למול משרד החינוך, למול השכנוע של התלמידים ללכת ללמוד חמש יחידות?

בדיוק לזה אני רוצה להתייחס. אז רק פשוט לסדר את הדברים ואת התהליכים המדויקים. ב- 27 לאוקטובר, התכנסה, נתחיל אפילו לפני. בשנה וחצי האחרונות, פרופ' פייגין בתפקידו כראש הצוות למדיניות קבלה, קיבל פניות מדיקני הפקולטות למדעי החיים ולמדעי הטבע, שמלינים על העובדה שמגיעים סטודנטים עם רמת ידע מאוד מאוד נמוכה בתחום המדעי והפנייה הראשונה היתה מהם, מאותם דיקנים, מה שמחייב את האוניברסיטאות להשקיע מאמצים מרובים, גם כלכליים וגם מבחינת הזמן, להביא את הסטודנט למצב שהוא יכול להתחיל ללמוד תואר ראשון בתחומים המדעיים האלה.

מצוין. מה הבונוס?

לאור הפניות האלה,הוחלט לעשות איזה שהיא בדיקה מחדש ואיזה שהוא שינוי. משרד החינוך היה מעורב בשינוי הזה מלכתחילה, ד"ר צבי צמרת, ד"ר שמשון שושני, גם השר באופן אישי היה מעורב בתהליך והוחלט לעשות איזו שהיא רפורמה בבונוסים, מתוך המחשבה שמנסים לנבא את ההצלחה של הסטודנט בלימודים, על בסיס הידע הראשוני שאתו הוא יגיע לאוניברסיטה.

מצוין.

ולכן, רשימת המקצועות הראשוניים שנקבעה שתקבל בונוס מוגבר, רק עוד הערה בסוגריים, היום יש 115 מקצועות שמקבלים בונוס לבגרות, מי שעושה בהם חמש יחידות לימוד. הכוונה היתה לקחת מתוך ה- 115 האלה, מספר מקצועות שייקראו מקצועות ליבה ולתת להם תוספת של אחוזים נוספים.

תני לי כרגע במספרים. מה הבונוס על חמש יחידות ללימודי ערבית, כרגע. מה שהיה.

כרגע, מקבלים 20% תוספת לבונוס ללימודי ערבית, הדבר הזה לא משתנה.

לא ישתנה?

לא ישתנה.

זאת אומרת אתם, מבחינת המדיניות, מתוך אותם 115 מקצועות, אתם הולכים לבחור ולהוסיף ל- 20%? זאת אומרת, לא הולך להיות שום שינוי? 20% יקבלו גם אם יהיה איזה שהוא שינוי?

20% יקבלו, עוד פעם, לאחר שכל תהליכי הבדיקה והלימוד..

יש מצב שאתם הולכים להוציא לגמרי את הבונוס?

לא.

או שבסך-הכל אתם מדברים על התוספת הנוספת. כי כשנשמע ביטול, ביטול שמבטלים את ה- 20%. כשנשמעת תוספת, אז תוספת זה יכול להיות 25%, אז יכול להיות שאנחנו נמליץ על זה שצריך להיות בסוגיות מסוימות, תוספת. אבל ביטול זה מול תוספת זה שני דברים שונים.

אז אני עוד פעם מבהירה. יינתן בונוס מוגבר, לאותם מקצועות ליבה שאותם רוצים להביא לרמה מקסימאלית של ידע עבור הסטודנטים שנכנסים לאוניברסיטאות, להם יינתן בונוס מוגבר של 25%, כלומר תהיה תוספת לאותם מקצועות. המקצועות שעליהם דובר, הליבה הבסיסית ביותר – מתמטיקה, כימיה, ביולוגיה ופיסיקה, כמקצועות מדעיים, אנגלית, היסטוריה, תנ"ך וספרות. אלה המקצועות. בליבה.

אז למה לא התעסקתם בשפה זרה שנייה?

אלה מקצועות הליבה. שוב, אני אומרת, הקריטריון היה לא מה, זאת אומרת, המצב לא המצב בתיכון, אלא מה לנבא את הצלחתו של התלמיד להתמודד עם חומר אוניברסיטאי.

מה עכשיו קורה?

עכשיו ככה. ב- 27 לאוקטובר, מליאת ור"ה הסמיכה את הצוות הבין אוניברסיטאי למדיניות קבלה לדון בנושא ולקבל החלטות במידה ויהיה צריך. ב- 3 לנובמבר, התקיימה ישיבה של הצוות הבין אוניברסיטאי. בישיבה הזאת השתתפו נציגי משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני, המנכ"ל היוצא, וגב' דלית שטאובר המנכ"לית הנכנסת, והם העלו למעשה שתי בקשות – להוסיף לרשימה את מקצוע האזרחות ואת החינוך הטכנולוגי, מה שנקרא, שכולל בתוכו שלושה מקצועות – אלקטרוניקה, מדעי המחשב ומשהו שנקרא בקרת מכונות, שהוא רחב, נותן איזה שהיא תשתית נוספת של ידע. בישיבה הזאת, ב- 3 לנובמבר, הוחלט למעשה שכל הנושא עובר לדיון מעמיק ומקצועי בתוך המוסדות האוניברסיטאיים ברמת דיקנים ורקטורים והדיון הזה אמור להסתיים עד סוף השנה האזרחית.
בשבוע הבא, ב- 26 לחודש, תתקיים ישיבה נוספת של הצוות הבין אוניברסיטאי למדיניות קבלה, אליה יגיעו נציגים מכל המוסדות האוניברסיטאיים ויציגו את ההמלצות, כפי שכל מוסד קבע אצלו. מה לדעתם המקצועות שחשוב שסטודנט שנה א' יגיע אתו, כבסיס הידע שלו, ללימודים אוניברסיטאיים.

חמש יחידות זה לא בסיס הידע. חמש יחידות זה בחירה וזה איזה שהוא משהו שהבן-אדם באמת בחר לעצמו ללכת ולפתח את זה. זה לא בסיס. בסיס זה בסיס. בסיס זה כל מה שלומדים כחובה. מי שבוחר לעצמו מסלול כזה או אחר, זה כבר, בוא נגיד, 60%, 70%, שהוא גם יישאר במסלול הזה.

אין שום מניעה וגם אני מאמינה שבסופו של דבר..

אנחנו לא מדברים על בסיס, אנחנו מדברים על כך שיש אפשרות להשפיע על בחירתו של אותו תלמיד, בעתיד, למה הוא הולך ללמוד, על-ידי תוספות כאלו ואחרות, שהוא יודע מראש, ששם יש לו את התוספות. זאת אומרת, אתם עושים איזה שהיא הכוונה של התלמידים, במידה והם נכנסים לבחירה כזו או אחרת, שגם שם, אם נכנסים לשם, אז יכול להיות שיהיה להם איזה שהוא בונוס להתקבל לאוניברסיטה.

הבונוס הוא לא להתקבל לאוניברסיטה, אני רוצה עוד פעם להבהיר, זה נורא חשוב שתבינו. הרעיון הוא, תכף יש פה איש מקצוע מהמרכז הארצי לבחינות והערכה, שיכול להתייחס למחקרים שנעשו, מבחינת הידע. מי שלומד לחמש יחידות כימיה, פיסיקה, ביולוגיה ומתמטיקה, מבחינת מה שהאוניברסיטאות היום יודעות להגיד, יכול להתמודד טוב יותר גם עם לימודי רפואה, בצד אחד, וגם עם לימודי מחשבים בצד שני. על זה מדובר, שבן-אדם יגיע עם כלים, עם איזה שהוא ארסנל של כלי עבודה, שמשם אפשר יהיה ללמד אותו הלאה. לזה הכוונה שלי כשהשתמשתי בביטוי בסיס ידע.

חוץ מאנגלית וערבית, מה שנמצא היום, יש עוד שפות שמקבלים עליהן בונוס?

כרגע – לא, אבל עוד פעם, רק אני רוצה להבהיר.

אז אני כבר אומר לכם שבשבוע הבא יש לכם ישיבה, אני כבר אומר לכם שאתם צריכים לבחון גם צרפתית וגם רוסית. רבותיי, אי-אפשר להפלות.

אני רק רוצה להבהיר את התהליך.

אי-אפשר להפלות, אי-אפשר להפלות, זה לא עובד ככה. OK, בסדר.

רק שנייה אחת, משפט אחרון. שר החינוך, בהתדיינות שהיתה לו עם פרופ' כרמי, יו"ר ור"ה, הסיכום הסופי שיצא מטעמו, הסיכום היה שמהלך שינוי שיטת הבונוסים יושעה למספר חודשים כדי לאפשר עבודת מטה נדרשת לבחינת היבטים שונים, הן כאלה הנוגעים לדיסציפלינות שונות, והן להיבטים נוספים. כמגמת מדיניות, זה מכתב שכתב שר החינוך, אגב, לפרופ' ששון סומך ומר אלי אבידר, שפנו אליו בנושא הערבית, זה לגמרי בענייננו. כמגמת מדיניות, יש צורך בשינוי שיטת הבונוסים, שכן כל, כאשר כל מקצוע מקבל את אותו בונוס, המשמעות היא היעדר מדיניות. עם זאת, בנסיבות ענייננו, יש מקום לעבודת מטה ובחינת היבטים נוספים בטרם קבלת ההחלטות הסופיות, על-מנת שתתקבלנה החלטות מיטביות.
מבחינה אופרטיבית, ההמלצות של האוניברסיטאות בסוף החודש הזה יועברו למשרד החינוך, שם תיעשה עבודת מטה ואחר-כך, באופן משולב עם ור"ה, כן או לא, כאלה החלטות..

ברור לכם שאתם לא יכולים להפעיל את השינוי, מתי שהוא יהיה, לא משנה אם זה ערבית.

2016, לא קודם.

יפה. שזה לא, שזה לא יהיה במצב שהתלמידים שכבר נכנסו למערכות, פתאום באמצע הלימודים שלהם, שומעים שמשהו השתנה להם.

לא ייווצר מצב שתלמיד שמתחיל כיתה ט', לא ידע באיזה עולם הוא נמצא.

בסדר גמור. כן, חבר הכנסת גנאים, בבקשה. אחר-כך יש לנו כאן משרד החינוך.

האמת, יש בלבול מסוים, או שמה שהתפרסם הוא לא נכון, או מתבלבלים בו. מה שהתפרסם שהמצב הקיים שיש בונוס, יש בונוס של חמש יחידות ערבית והעניין הוא לא רק עניין של בונוס, זה מסר. אם היום משרד החינוך או המל"ג, אומר שאני משאיר את המסר למתמטיקה, כימיה וכו', ומבטל אותו מערבית עברית וכו', אז הוא מצביע מה חשוב, מה לא חשוב. הוא גם מכוון, מכוון את התלמיד, איזה מקצועות הוא צריך להתמחות או הוא צריך ללמוד בסוף באוניברסיטה. הוא רוצה את הנקודות.
גם זה יצר לי איזה פרדוקס מסוים, כי אני יודע שמשרד החינוך, שהכריז בשנה שעברה שזו שנת השפה הערבית ואני יודע מתוך ידיעה ומתוך סיור בבתי-ספר, שבועית אני מסייר, שאכן משרד החינוך מזרים שעות יותר ביסודי, בקשר לשפה הערבית, והוא שוקד על תוכנית שאנחנו גם מזרזים אותה וגם תומכים בה וזה לחייב את התלמידים הערבים בארבע יחידות לימוד ושבחינת הבגרות תהיה כמו הבגרות בעברית – שתי יחידות לשון, שתי יחידות ספרות, גם בערבית כך, אז אני הופתעתי, האמת אני הופתעתי, כי יש פרדוקס. מחד – משרד החינוך רוצה לתמוך ורוצה להגביר את לימוד השפה הערבית, גם מתוך ידיעה שמשרד החינוך, גם כאשר היו דיונים פה, גם בוועדת החינוך, בקשר לכל הקשור בשפת האם, שככל שאתה מחזק את שפת האם אצל התלמיד, גם ההישגים שלו מתחזקים ומוגברים יותר משאר המקצועות. אז ההחלטה הזו תמוהה בעיני.
אני חושב, גם ממה שהתפרסם, אדוני היושב ראש, שמבטלים לשפה הערבית, אבל לשפה העברית – לא.

מה זה עברית, לשון?

כן, כן. ספרות, ספרות. אני יודע, יש בונוס על השפה העברית, אבל לא ביטלו, עוד פעם, לפי מה שהתפרסם. עכשיו נותנים לנו נתונים אחרים.

סיימת?

אני מקווה רק שמשרד החינוך יתערב בעניין וגם המל"ג, וישאיר את הבונוס וגם ידיעה ממנהלי בתי-ספר היה איזה כינוס רק באוקטובר, שם בישרו להם על תוכנית הערבית ושם אפילו הוסיפו, אמרו – ארבע יחידות לימוד, מי שמתמחה בארבע יחידות לימוד, התלמיד יש לו 15 נקודות בונוס, חמש יחידות לימוד – 25 נקודות בונוס. זה אחד המנהלים אמר לי, מתוך הכנס שהיה.

תודה. משרד החינוך, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברי הוועדה. אני מנהל מחוז ירושלים, ממונה על העיר ירושלים גם. קודם כל, קצת הבהרה. לפחות לגבי ההצעה שמדברת, שעלתה על סדר היום בנושא קיצוץ למקצועות הליבה של עשרה מקצועות, מה שעלה פה, אז צריך לחדד שלדוברי ערבית, הווה אומר למגזר הדרוזי והערבי, השפה העברית והערבית נמצאת באותה רשימה. אני מציע לבדוק את זה, נציגת ור"ה, לצורך העניין הזה. זאת אומרת, שלא מדובר על הבוגרים של המגזר הערבי, אלא דווקא על המגזר היהודי, שלמדו חמש יחידות.

הכוונה לשפה הערבית.

אבל יש שם, יש בהצעה, לפחות בהצעה, אני לא אומר כרגע מה העמדה, בהצעה שהוגשה על-ידי ור"ה, למגזר, לדוברי הערבית, למגזר הערבי, חמש יחידות ייכנסו לבונוסים, גם לעברית וגם לערבית מוגברת. זה פשוט בהבהרה, ברמה של הבהרה. אני מציע לבדוק את זה, זו החלטה מקורית.

מה זה ערבית מוגברת?

זאת ערבית. מי שלומד חמש.

אתה יכול להסביר? לא הבנתי.

האם ביטול הבונוס הוא לגבי יהודים שלומדים חמש יחידות?

זאת ההצעה. אני לא אומר מה עמדתי.

אז זה המסר שלנו.

אני אומר כרגע מה ההצעה, ממה שאני יודע, קראתי, למדתי מההצעה של ור"ה לא זה. זאת ההצעה.

מי הציע?

זאת הצעה שעלתה. דרך אגב, במרכז, בדו"ח שפרסם המרכז למחקר של הכנסת, זה גם מופיע שם, זה לא, מי שעיין במה שפרסמתי לקראת הישיבה, אז זה גם מופיע שם.

סתם לדוגמה, יש מצב שתלמידים שהם תלמידים ערבים שהם לומדים עברית חמש יחידות, כן?

בבית-ספר יהודי. נגיד שערבי לומד חמש יחידות בבית-ספר יהודי.

יש מצב גם שגם ערבי, נגיד, אם יש ערבי שלומד ספרות עברית והיה אמור לקבל בונוס, אז לא ביטלו נגיד בונוס בעברית?

לא יכול להגיד לך כרגע, אני לא הייתי בקי בהצעה הזאת שעלתה, בהצעה, כי זאת הצעה שעלתה, הצעה מסוימת שכרגע הוקפאה, כמו שנאמר. אבל אני הייתי חייב לחדד את זה, כי זה ברמת הבהרה, ברמת העובדה, זאת עובדה, צריך להכיר בה.
עכשיו, לגופו של עניין. מאחר וגם יצא לי הכבוד לפגוש את חבר הכנסת טיבי בבית הספר המיוחד בירושלים, ערבי יהודי ווכו', אז גם ככה, תוך כדי, זה היה.

שמענו מסר הפוך בביקור ההוא, על ערבית, על דו-קיום, על שותפות.

נכון. נכון. אז קודם כל, אופרטיבית, ישנה החלטה של שר החינוך, על הקפאה של כל ההצעה והמהלך הזה, שעלה בכותרות וכו', וזה גם נאמר בצורה ברורה. אז קודם כל, צריך לדעת ברמה האופרטיבית, ישנה הקפאה של ההחלטה, נקודה.

כמה זמן?

יחד עם זאת, המשרד, בראשות המנכ"לית, שאני מן הסתם חבר.

אם זה היה יוצא לפועל, ממתי היתה הקפאה? ממתי העניין הזה, הביצוע? אם היו מקפיאים.

הביצוע, אם יהיה, זה בהתאם להמלצות של הוועדה המקצועית, שיש בתוך המשרד, לפחות בתחום משרד החינוך.

אני לא מבין מה, תקשיב. נאמר לנו על ידי דבורה, שהביצוע זה ב- 2016. אז מה בדיוק הקפיאו, אני לא הבנתי. אם כבר יהיה ביצוע.

אני לא שמעתי על ביצוע ב- 2016, זה פעם ראשונה שאני שומע את השנה הזאת. לא שמעתי משום מקום 2016.

זה בסך-הכל נכנס לפרוטוקול. נאמר שם. OK.

בסדר, זה אני שמעתי פה היום, פעם ראשונה, ואני שמח. אני גם שמח על ההצעה, דרך אגב.

על הצעת ההקפאה או ההצעה עצמה?

לא, על 2016.

אתם צריכים לתמוך בכל דבר, כי תכל'ס, זה לא קשור אליכם, זה קשור אליהם, כי הם קובעים את העניין של כניסה לאוניברסיטאות.

את תנאי הקבלה, כן.

נכון.

אתם, מה איכפת לכם?

לא, זה איכפת לנו.

למה איכפת לכם?

קודם כל, זה איכפת לנו, כי משרד החינוך, תראו, חבר'ה, אנחנו מדברים פה על מערכת חינוך, משרד החינוך, התפקיד שלו זה להסתכל מה הבוגר הרצוי למערכת החינוך לקראת החיים.

רגע, מבחינתכם, אם פתאום עכשיו ור"ה מחליטה שעל כל בחירה של חמש יחידות ייתנו בונוס, רע לכם עם זה?

ור"ה, קודם כל, לא יקבל החלטה כזאת, ור"ה לא יקבל החלטה כזאת. אבל מבחינתנו זה יהיה בסדר גמור. למה? כי אנחנו, התפקיד המרכזי של המערכת..

אבל זה המצב הקיים. אז מבחינתכם, צריך..

לא, זה לא המצב הקיים. זה לא המצב הקיים.

זה המצב הקיים.

אין בונוסים בכל המקצועות. יש מקצועות שאין בונוסים.

אם תוכל למצוא 200 תלמידים, שלומד חמש יחידות ולא מקבל בונוס עליהם, כבר הגעת למשהו חסר תקדים, בחייכם. 115 מקצועות שלומדים עליהם חמש יחידות, זה לקחת את מה שרק אתה יכול לחשוב על זה, ועוד להוסיף קצת. אני יכול להביא לך, יש לנו את הרשימה של הבגרויות של חמש יחידות, כמה מקצועות כבר יש, נו באמת, רבותיי.

אנחנו יודעים על מה מדובר וכו'. אני מתייחס עכשיו עניינית. אל"ף, ברמה האופרטיבית, אני חוזר, ההצעה, ההחלטה היא החלטה שהוקפאה. דבר שני, במקביל, התכנסה כבר, התכנס, יש צוותים למעשה, צוותים מקצועיים, שדנים במשמעויות של ההקפאה או ביטול הבונוסים או הרחבת הבונוסים, כולל במקצועות האלה, אני יכול להגיד מהדיונים שאני נמצא, שלפחות לגבי מקצוע הערבית, המגמה שמסתמנת היא שמקצוע הערבית חייב להיכנס פנימה בתוך הבונוסים, לא בגלל הישיבה הזאת, אני אומר את זה כמגמה מסתמנת. זאת המגמה שמסתמנת. אני אומר את זה, אני גם באופן אישי, מילה אחרונה, מילה אישית, אני באופן אישי מאוד בעד זה, אני מורה לערבית לשעבר ויודע מה החשיבות של השפה. זה לא רק בונוס ובונוס, יש לזה משמעויות תרבותיות, חברתיות, תקשורת, שפה, בין שני העמים.

חבר הכנסת מג'אדלה, אתה הרגע נכנסת, תכף תדבר. חבר הכנסת אגבריה, בבקשה.

קצת תמוה, כשהיתה הצעה כזו, שבעיקר להוציא את השפה הערבית מבונוס, כאשר ידוע שהשפה הערבית היא שפה רשמית והיא השפה השנייה במדינת ישראל. במקום לעודד ולתת את המשמעות לשפה הערבית כשפת דו-קיום, כשפה שאנחנו באמת מעוניינים לקדם גם במגזר היהודי, אז אנחנו רואים שאת הדבר הזה גונזים וכאילו מקפיאים, אני לא יודע אם זה רק הקפאה או איזה שהיא תוכנית מגירה לעתיד, כדי להוציא את זה.
באותו זמן, כאשר מוסיפים גם את התנ"ך וגם את הספרות, ששניהם זה מרכיבים עיקריים של השפה העברית, זה להשאיר את הבונוס לחמש יחידות. אני מקווה שבאמת, בסופו של דבר, הדבר הזה ירד מהעניין, וטוב שהעלינו את הנושא.


כל הנושא הזה גם מתחבר לעניין של ור"ה, של הוועדה של ראשי האוניברסיטאות. יש הרי הרבה פגמים בעניין הזה, שאם כבר מתכנסים, אז אולי באמת כדאי לדון בדברים אולי יותר עקרוניים מאשר רק השפה הערבית שאני מקווה שזה כבר ירד מהעניין הזה וזה תנאי הקבלה. מדוע במדינת ישראל יש תנאי קבלה כל-כך שונים, בין אוניברסיטה לאוניברסיטה אחרת. מדוע באוניברסיטה מסוימת יש הגבלת גיל ובאוניברסיטה אחרת, אין הגבלת גיל. בכלל, כל העניין הזה, גם הפסיכומטרי וגם מצרף מור וגם בפסיכומטרי למשל, שיש הרבה שאלות שהן מתורגמות לערבית מעברית וזה מהווה מכשול, מכשול די גדול לסטודנטים שהולכים ורוצים להתקבל. אני מציע שאת הדברים האלה, אולי לבחון אותם לגופו של עניין.

חבר הכנסת אגבריה, אני מציע שאחרי שכולנו נסיים, ור"ה יתייחס בסוף לכל השאלות.

בסדר, תודה.

משה ויגדור, בבקשה.

אני מנכ"ל מל"ג ות"ת. אני רק רוצה למען הדיוק, זה לא החלטה של מל"ג, זה נאמר מספר פעמים. מל"ג לא עוסקת בזה. זו החלטה של ור"ה, של הוועדה לקבלה המרכזית של ור"ה.

אתם גם כרגולאטור יכולים להתערב.

אבל לא עוסקים בזה, אני רק אומר במפורש.

כדאי, כדאי. כדאי, כי בסופו של דבר, זה יגיע גם לפתחכם. אתם תצטרכו להתעסק.

מי שעוסק בזה, זה ור"ה.

כי מחר אתה תצטרך להתעסק במרצים, בכל מיני מסלולים, שנסגרים בגלל שהסטודנטים לא נכנסים לשם, כי מלכתחילה לא הלכו ללמוד הגברה, כי לא היה שם, תראה, אפקט דומינו, אנחנו כולנו מכירים ואז נתחיל לחפור ולחקור איך הגענו למצב שיש לנו חוגים כאלה ואחרים שנסגרים והמרצים מוצאים את עצמם במסצ'וסטס או איפה שהוא שם רחוק מהעין ומהלב, כי אין להם פה תעסוקה.
חברת הכנסת וילף, בבקשה.

תודה רבה. גם אני מבקשת להעלות את הנושא העקרוני יותר. אם מנסים לפתור בעיה שמרגישים שתלמידים לא מגיעים מוכנים לאוניברסיטה במקצועות מסוימים, למה להיכנס לכל המערכת הזאת, של בונוסים, שבאופן טבעי מייד מזמינה שאלות על למה זה כן ולמה זה לא, מה בפנים, מה בחוץ, ולהתחיל קצת יותר להתאמץ ולעשות עבודה. פקולטה לרפואה חושבת שכדי להתקבל, צריך חמש יחידות פיסיקה, ביולוגיה, כימיה, תודיע קבל עם ועדה, הפקולטה לרפואה, שאלה תנאי הקבלה שלה. ופקולטאות אחרות, כלומר לרדת מכל השיטה הזאת של שקלול הבונוסים והבגרויות, תגדירו מהם תנאי הכניסה, אלה הם דברים שמקובלים בהרבה מקומות בעולם, ואדם יודע להיערך לתחומים שמעניינים אותו, ללמוד אותם, אם הוא לא מספיק לעשות אותם עד י"ב, יעשה אותם לפני שהוא נכנס ללימודים. אבל שהפקולטה תגדיר מה תנאי הכניסה שלה ובלי עיסוקי ליבה, ובלי בונוסים ובלי המשחקים האלה. זה קצת יותר עבודה לאוניברסיטאות, אבל זה נראה לי קצת יותר הוגן וגם יותר רלוונטי וגם כך כל פקולטה יכולה להבטיח שמי שנכנס לפקולטה, אכן למד את הדברים הנדרשים מצדה.

תודה, התאחדות הסטודנטים, בבקשה.

אני ראש המדור לקידום סטודנטים ערביים בהתאחדות הסטודנטים בישראל. קודם כל, אנחנו מודים על התקיימות הדיון, אנחנו גם עוקבים אחרי העניין הזה, היינו, השתתפנו כהתאחדות בדיון הקודם. חשוב לנו להציג כמה דברים וחלקם כבר נאמר פה. הדבר הראשון זה היתרונות במקצוע. אנחנו מתכוונים לשפה הערבית, כי שפה היא ממש מפתח לכל בן-אדם והיא כלי היכרות של התרבות ושל ההיסטוריה.
הדבר השני, שבמקרה ולא יינתן בונוס ועכשיו הובהר שזה גם לסטודנטים היהודים, במקרה, אז לא יהיו סטודנטים שילמדו את המקצוע הזה וזה מאוד יפגע בעתיד. למשל, לכל הסטודנטים שמעוניינים ללמוד היסטוריה של המזרח התיכון, ערבית ונושאים בסוג הזה, אז זה יגרע מהם לדבר כזה וגם אנחנו מסכימים עם מה שנאמר בעניין ההכוונה, כאילו לעשות עשרה מקצועות שהם מקצועות הליבה, זה יחייב את הסטודנטים כדי להעלות את הממוצע של הבגרות באותם עשרה מקצועות של פיסיקה, כימיה ומתמטיקה וכל שאר המקצועות שנלמדים באוניברסיטאות למדעי החברה ומשפטים וכל מיני, הם לא ישתמשו ממש במתמטיקה ולא בפיסיקה. אז יש בזה משהו לא הוגן כלפי סטודנטים לתואר אקדמאי.

תודה. חבר הכנסת מג'אדלה, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני מצרף גם ליוזמים וגם לאלה שקדמו לי וחבל שהיה מישהו שצריך לעשות את הטעות הזאת, כדי שהיום נגיע לכאן. כל הדיון הזה היה צריך להיות מעבר לדיון מתקדם. לא היה שום סיבה לדיון הזה, לא היה שום סיבה בהחלטה כזאת.

זו המלצה.

לדעתי, אולי ראוי שבעתיד, אלה שמקבלים החלטות כאלה, יעשו את זה ביתר שיקול דעת ובמחשבה תחילה, כדי לא להעסיק את נבחרי הציבור בדברים שלדעתנו מובנים מאליו בחברה הישראלית שלנו.

מועצת התלמידים, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בוקר טוב. מועצת התלמידים והנוער הארצית מאמינה באמת שכל תלמיד צריך ללמוד בסופו של דבר בדבר שהוא טוב בו. כי זה מה שיגרום לזה שהתלמיד ימצה את היכולות שלו. אנחנו מאמינים שאין לבטל את הבונוסים, וחושבים שהחלטות כאלה צריכות להתקבל ביחד עם התלמידים וביחד, באיזה שהוא שיתוף פעולה, כי רק כך, באמת, נוכל להביא לידי ביטוי את ההון האנושי של מדינת ישראל.
אני רוצה להתייחס בקצרה למקצוע הערבית. אני אישית לומדת חמש יחידות ערבית ואני יכולה להגיד שזה מקצוע שמאוד קשה וצריך הרבה מוטיבציה ללמוד אותו.

משרד החינוך, לא היה חכם לבטל בונוס ליושבת-ראש מועצת התלמידים.

אני מאמינה שבאמת צריך להכניס את זה. אני שמחה לשמוע שבמשרד החינוך, כשרוצים להכניס את זה שוב לבונוסים, זה מקצוע כל-כך חשוב גם השפה, אצלי בשיעורים עולים נושאים של מה שקורה במדינה שלנו, מה שקורה מסביבנו והלמידה של השפה הזאת יכולה רק לתרום לדו-הקיום שצריך להיות במדינה שלנו.

תודה רבה.

שאלה, אדוני היושב-ראש. נציגת ור"ה יצאה כאשר מר שמעוני דיבר. מר שמעוני הבהיר, אני מבקש את התייחסותך. ההמלצה אומרת, על-פי משרד החינוך, שביטול הבונוס הוא לא לערבים שלומדים חמש יחידות, אלא ליהודים שלומדים חמש יחידות. האם הפירוש הזה של משרד החינוך נכון?

זה נכון וגם אין המלצה לבטל גם ליהודים, בינתיים. לכן אני אומרת שוב.

לא לא, ההמלצה המקורית, שאותה קרא מר שמעוני ואני קראתי והיושב-ראש וחבריי. האם ההמלצה המקורית, כך היתה הכוונה?

ממה שאני יודעת ויתקן אותי הנציג של משרד החינוך, למגזר הערבי והדרוזי יש אפשרות לעשות כמו שליהודים יש חמש יחידות בספרות, אצלם יש ספרות ערבית, שזה המקביל בערבית ובזה, זה נמצא, עדיין נמצא במקצועות הליבה, לצורך העניין, זה אפילו לא יצא מההמלצה של מקצועות הליבה. מדובר על לימודי ערבית, זה חמש יחידות, גם עליהם לא הוחלט.

אבל רגע, אנחנו גם שאלנו בקשר לאותם סטודנטים, תלמידים שהם תלמידים יהודים שלומדים, סליחה, תלמידים ערבים שלומדים ספרות עברית.

ספרות נמצאת במקצועות, בהמלצה, מקצועות הליבה לא יצאה ולא נעדרת מהרשימה הזאת. זאת אומרת, אם הם למדו, הם לומדים, אם לימדו יותר, יקבלו או בונוס כמו שהיום, או בונוס מוגבר.

יש מאות תלמידים ערבים שלומדים בבתי-ספר יהודיים. נגיד שסטודנט ערבי למד חמש יחידות ערבית, בבית-ספר יהודי. ההמלצה חלה עליו?

לא ידוע לי שיש הבדל לגבי בית-הספר.

השאלה איזה שאלון הוא עושה. הוא עושה את השאלון של ערבית לערבים?

לא, נגיד שיש תלמיד מבאקה אל גרביה, שלומד בתיכון חדרה, למשל. קורה? קורה. מטייבה ומטירה, לומד בכצנלסון.

והלך ללמוד חמש יחידות עברית, ספרות.

ספרות עברית ועברית?

יקבל בונוס, יקבל בונוס.

יקבל בונוס, אין שום בעיה.

לא לא, אני לא מדבר על ספרות עברית. אני מדבר על ערבית. הוא לומד ערבית חמש יחידות בכצנלסון.

ספרות ערבית מוגבר?

לא, חמש יחידות ערבית. מקצוע ערבית.

עוד פעם, מקצוע ערבית, זה הדבר שנמצא עדיין על השולחן בדיון. אגב, רק לסבר את אוזנכם, סוציולוגיה, מחשבת ישראל, גיאוגרפיה..

את לא עונה על השאלה שלי. השאלה שלי היתה ברורה. אני חוזר על השאלה שלי ומנסה להבהיר אותה. נאמר כאן על-ידי מר שמעוני, שהביטול מתייחס לסטודנטים יהודים שלומדים חמש יחידות ולא לסטודנטים ערבים שלומדים חמש יחידות.

חמש יחידות של מה? ספרות ערבית או רק את השפה? לגבי השפה, זה נמצא עדיין על השולחן בדיון. טרם הוחלט.

ומה עם הסטודנטים הערבים שלומדים שפה עברית?

זה לא משנה אם הוא יהודי או ערבי, אם הוא עושה שפה.

בדיוק. אלה בלי הבדל.

הנה, הוא שואל אותך.

מה עם הסטודנטים הערבים שלומדים חמש יחידות שפה עברית.

ולא ספרות. שפה.

שפה עברית?

למיטב ידיעתי, אין עברית שפה. יש ספרות עברית.

כמורה לשעבר. תלמיד ערבי, שלומד עברית, בבית-ספר ערבי, חמש יחידות, יש לו בונוס, הוא מקבל בונוס-?

כי זה ספרות. כי זה ספרות. קוראים לזה ספרות.

לשון, כרגע לא נמצאת ברשימה, לאף אחד, לצורך העניין. אבל ספרות, אם הוא לומד ספרות עברית או ספרות ערבית, הוא יקבל את הבונוס.

אבל לשון זה לא חמש יחידות, זה שתי יחידות והספרות היא חמש יחידות והם מקבלים על זה בונוס.

רגע, אבל גם לשון עברית זה שתי יחידות?

נכון.

כן.

המצב עכשיו צריך לתקן את מה שהיה מעוות. מה שהיה מעוות, שגם תלמיד ערבי, שיש לו ארבע יחידות, נגיד, ארבע יחידות עברית, הוא לא קיבל בונוס, הוא קיבל, קיבל. אבל ערבית, אני מתכוון לערבית, סליחה, ערבית, ערבית. ערבית, המצב קיים רק על חמש יחידות בונוס. ברפורמה החדשה של משרד החינוך, אמור התלמיד הערבי לקבל בונוס גם על ארבע יחידות. גם על ארבע יחידות.

זה מעניין.

כן כן, זה נאמר בכנס ונכתב לכל מנהלי בתי-הספר הערביים.

יהיה בונוס דיפרנציאלי, לפחות בהצעה, שוב, בהצעה, יהיה בונוס דיפרנציאלי של ארבע חמש וכו', ולא מי שמקבל חמש יחידות או ארבע, יקבל 20 או 20 או 15. צריך להיות בונוס, זה הכיוון, דרך אגב, ללכת לבונוס דיפרנציאלי. הרי לא יכול להיות שמי שבוגר חמש יחידות, יקבל בונוס כמו ארבע יחידות. הבונוס צריך להיות דיפרנציאלי.

במה שנכתב, ארבע יחידות 15%, חמש יחידות – 25%.

נכון.

ככה נכתב. את זה קיבלתי ממנהלי בתי ספר.

זה נכון.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. האמת היא שאני רציתי להציג עמדה קצת שונה. לקראת הדיון אצלנו באמת ישבתי לדבר עם תלמידים שלומדים במגמת ערבית אצלי בבית-הספר ועם מועצת הנוער שלי.

תוכלי להציג את עצמך, בבקשה?

אני ממועצת התלמידים והנוער הארצית, מתל-אביב. מהדיון הזה באמת עלה שאנחנו חושבים שלא ראוי שדיון כזה ייעשה על-ידי פוליטיקאים, אלא על-ידי אנשי חינוך. אנחנו חושבים שבמדינה דמוקרטית, ועד ראשי האוניברסיטאות שמוגן על-ידי חוק המועצה להשכלה גבוהה ושיש לו חופש אקדמי, חופשי לקבוע קריטריונים לקבלה לאוניברסיטאות, לפי מה שחשוב בעיניו. ד"ר אחמד טיבי הוא גינקולוג ואני לא יודעת אם הוא היה גינקולוג טוב יותר בזכות העובדה שהוא מדבר ערבית. יכול להיות שכן, יכול להיות שלא, זה עניין לבחינה של גינקולוגים אני לא חושבת שמן הראוי לקבוע שאנחנו מעדיפים בקבלה לאוניברסיטאות אנשים שדוברים ערבית או שלמדו תלמוד או ששירתו בצה"ל, אף על פי שבעיני, כל אחד מהדברים האלה ראוי לעודד תלמידים לעסוק בהם והם דברים ערכיים, אבל זה עניין שהוא לדיון של משרד החינוך ושל ור"ה ומשרד החינוך בהחלט יכול, אם הוא חושב שוור"ה נתנו תמריצים מעוותים לתלמידים בבונוסים לבגרויות, יכול בהחלט להתערב ולתקן את התמריצים האלה בתמריצים משלו ואם הוא חושב שהשפה הערבית היא שפה חשובה, ובעיני היא שפה מאוד חשובה, הוא יכול אפילו להחליט להכריח תלמידים ללמוד יחידה אחת בערבית. יכול לעשות את זה ואלה כלים לגיטימיים.

אני רואה בך גרסה צעירה של חברת הכנסת עינת וילף ותראי בזה מחמאה. הדרך שלך לסיעת העצמאות סלולה. היטבת להציג את עמדתך, שהיא שונה מעמדתנו, גם.

אני גם מציע גם לבדוק את תפקידה של הרשות המחוקקת בדרך לימודי האזרחות, מה בדיוק אנחנו יכולים להתערב ומה לא. זה כדרך אגב.

מי ביקש עוד לדבר? מי אתה?

אני מנהל תחום החינוך בקרן אברהם.

כן, בבקשה. קצר ולעניין.

אשתדל לקצר למרות שבאמת יש פה הרבה דברים.

יש לך הרבה להגיד.

אני קודם כל אתייחס לדברים שפה, אני מקווה שבזה זה יתמצה. בהמשך לחלק מהדברים שנאמרו פה, אני חושב שבאמת, התפקיד של משרד החינוך לא מתמצה רק בהכנה של אזרחי העתיד לאוניברסיטה. משרד החינוך, יש לו ערכים שהוא רוצה לקדם, יש לו שאיפות אחרות והוא צריך להסתכל על זה בראייה כוללת, עם הכבוד להחלטה של ור"ה, שגם תבחן את ההחלטה. מערכת החינוך בישראל מורכבת מזרמים נפרדים, דבר שאנחנו יודעים שהוא, לא רק שהוא לא מלכד את החברה הישראלית, הוא אפילו מעמיק את השסעים שקיימים ולכן מקצועות כמו אזרחות, כמו ערבית, ליהודים אני מדבר, הם מקצועות של חינוך לחיים משותפים, שזה חלק מהמטרות שמשרד החינוך, גם בימים אלה, עסוק בקידום שלהם ולכן זאת סיבה כשלעצמה, כדי לבחון את זה בנפרד. אי-אפשר לקחת את הכל ביחד, בלי לנקוט את הזהירות.

מעבר לדברים שנאמרו, אני לא צריך להפליג למדינות כמו פינלנד ובלגיה ולדבר על השפה הערבית כשפה רשמית ועל מדינות האזור, שכל המדינות שסביבנו דוברות את השפה הערבית. ברור שצריך ללמוד ערבית ומשרד החינוך וזה נאמר פה, עושה הרבה דברים, כולל קידום הנושא של התחלה מוקדמת יותר בבתי-הספר היסודיים, בתוכנית יה-סלאם, שאנחנו עובדים עם משרד החינוך, כולל המון המון שעות עידוד שניתנות בחטיבת הביניים ועדיין מתקשים מאוד לאכוף את הלימוד חובה שנקבע מזמן לערבית ומבזבזים על זה כסף, אם לא מחזקים את כל התדמית והמקצוע הזה. אנחנו יודעים שלא פותחים היום מגמות, לא בגלל החלטות כאלה, אלא בגלל שהמורים שמוכשרים מצטמצמים, התדמית יורדת. אני ממש מאמץ פה את הדברים שנאמרו ואני חושב שמסכימים להם רוב החברים פה, שצריך לחזק את מקצוע הערבית, צריך לקבוע אותו כמקצוע שהוא באמת חובה, שצריך להיבחן בו לפחות ביחידת לימוד אחת ולא לעשות דבר להביא החלטות כאלה שהן פשוט פוגעות במקצוע שממיטות אסון.
אני רק רוצה גם להזכיר שבזמן הזה, בנוסף לפעולה של משרד החינוך, מתנהלת גם, מתנהלים דיונים של ועדה מטעם האקדמיה למדעים. האקדמיה הישראלית למדעים שנענתה להצעתו של אותו ד"ר צבי צמרת, לחזק את לימודי הערבית ובוחנים את כל נושא הוראת הערבית, איך לחזק, מהמכללות להכשרת מורים ועד ללימודי ערבית ביסודי, בתיכון, האם ראוי אכן לחייב את תלמידי ישראל היהודים, ללמוד ערבית ולהיבחן בבחינת הבגרות? אני חושב שבשעה כזאת, לתת החלטה כזאת שאנחנו מכבדים את הרצון להתמקד במקצועות יסוד אבל בצורה בלתי זהירה כזאת לכלול את כל המקצועות ביחד, בלי להתחשב במטרות האחרות, החשובות, של משרד החינוך, זה לעג לרש וזה עוד לעג גם לשפה הערבית וגם לדוברים שלה, שאנחנו חווים בנושאים אחרים.

תודה. עוד מישהו שרצה רשות דיבור ולא קיבל? כן, בבקשה.

בקצרה, אני אציג את עמדת צה"ל, כמובן. כמובן זאת אוכלוסייה שהיא מאוד מאוד חשובה לנו בצה"ל ואנחנו פועלים רבות על-מנת לעודד ולשווק את לימוד השפה הערבית בבתי-הספר. אנחנו משקיעים בזה החל מכיתות ז', אנחנו מסתובבים ברחבי הארץ, בבתי-הספר, בבתי-ספר יהודים, בבתי-ספר דרוזים, מעודדים את התלמידים ללמוד ולבחור בשפה הערבית.

פניתם למשרד החינוך לאחר ששמעתם את ההמלצה? היה אתכם שיח על הסיכום?

בהחלט, אנחנו פנינו, אנחנו כבר נפגשנו, היתה איזה שהיא פגישה מקדימה וכמובן שאנחנו מתנגדים נחרצות, מכיוון שאם אנחנו נגיע להחלטה מהסוג הזה, אז זה כורת את הענף עליו אנחנו יושבים.

תודה. תודה. טוב, רבותיי, אני רוצה לסכם. ראשית, כמה דברים ששמענו כאן. נתחיל מכך שוועדת החינוך לא מקבלת שום הפרדה בין שום מגזרים לעניין של לימודי שפות כאלו ואחרות, לעידוד ולבונוסים. זאת אומרת, אם קיים בונוס לתלמיד ולא משנה לנו אם זה תלמיד ערבי או תלמיד יהודי או תלמיד דרוזי או צ'רקסי ולא משנה לנו מאיזה מגזר או עדה הוא בא, אם קיים בונוס על לימודי שפה, הוא יקבל אותו כמו כל תלמיד אחר, זה דבר ראשון. דבר שני, אנחנו שמענו שכל השינויים שמתכוונים לעשות אותם בכל העניין של מתן בונוסים, יהיו מ- 2016. דבר שלישי, אני מבקש, כשיושב ראש הוועדה, אם חברים יצטרפו אלי או לא, לבחירתם, גם להכניס את הנושא של מי שלומד ספרות רוסית כחמש יחידות, גם כבונוס, כשפה זרה שנייה, זה קיים, לומדים את זה, תבחנו, גם יכול להיות שגם צרפתית כדאי להכניס.

גם אמהרית.

זה תלוי, אם לומדים, אין לי בעיה. תראו, רבותיי, אנחנו יודעים שהשפות, אם השפות זה דבר שמקדם בעצם את ההשכלה של התלמידים בלימודים ובאופן כללי, אז כדאי להשקיע. אם יש לכם 115 מקצועות ויש לכם ליבה של אותם אנשים שבאים עם המקור מהבית ורוצים לפתח את זה, אז מה הבעיה? מתוך 115 להכניס עוד שתי שפות, שלוש שפות? זה לדעתי רק יקדם אתכם ולא ימנע מכם לעשות שום שינויים. אני מציע שתבחנו את העניין הזה, תנו לי תשובה, כי אני פשוט יכול גם לעשות בשבוע גם על זה ישיבה, אין לי בעיה. זה דבר חשוב וזו דרישה שלדעתי היא דרישה מקובלת. לא התערבנו לכם יותר מדי בכל הנושאים האלו, רק הבהרנו בנושאים שהם מאוד עקרוניים לנו, אם זה נושאים של השפה ואם זה נושאים של המדעים המדויקים, לא התחלנו לבדוק את כל 115 המקצועות, אבל לזה, אנחנו נתעקש. אנחנו נתעקש על עידוד לימודי שפה במערכת החינוך ואנחנו נתעקש על עידוד לימודי המדעים המדויקים כמדינה שהמשאב העיקרי שלה זה המשאב האנושי.
בנוסף לכך, אני גם מקווה מאוד שבעתיד, כשאתם הולכים לקבל המלצות, להגיש המלצות, לבחון דברים כאלו ואחרים, הקשורים לנושאים של דו-קיום, הקשורים לנושאים של פיתוח העלייה במדינת ישראל ולנושאים כאלו ואחרים שהם בעצם נמצאים על סדר היום הרחב במדינת ישראל, תבחנו את זה פעמיים, כי נכון שנאמר כאן, לבוא ולצאת עם הכרזה כזאת, ולעשות איזה שהיא הפרדה בין יהודים לערבים, אם בכלל, ולבחון אם בכלל לבטל, זה דבר שהוא יותר נשמע כמשהו של הייתי אומר הזוי ולא שהיה בסופו של דבר מתקבל. אז קודם כל, ברכות לשר החינוך שאכן התערב וקיבל החלטה. אני לא יודע מה בדיוק הקפיא, אם מדובר על 2016, אבל גם ב- 2016 אנחנו רואים את הסוגיות כמו שנאמר על-ידי לפני, הסוגיות החשובות ביותר, שלא תתחילו שם לעשות רגולציה. אם אתם באמת רוצים לעשות משהו, אז תוסיפו, אבל אל תבטלו. אפשר להוסיף על 20% עוד 5%, 6%, לעודד, לעשות, לא יודע, כל מיני מסלולים מיוחדים. אבל לבטל, זה רק לפגוע בתלמידים. ובזה אנחנו סיימנו, תודה רבה לכולם, הישיבה הזו נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:26.>