PAGE
17
ועדת החינוך, התרבות והספורט
19/12/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 518 >
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"ג בכסלו התשע"ב (19 בדצמבר 2011), שעה 10:00

<חופש המידע במל"ג>

חברי הוועדה: >
אלכס מילר – היו"ר

>
יהודה שוורץ - מפקח באגף להכשרת עובדי הוראה, משרד החינוך

עו"ד אייל רק - לשכת היועצת המשפטית, משרד החינוך

עו"ד עדי ליברוס - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה (ועד ראשי האוניברסיטאות)

נדב שמיר - לשכה משפטית, המועצה להשכלה גבוהה

עו"ד גילי שפר - יועצת משפטית, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיה

עו"ד מיכל נוה - יועצת משפטית, מכון ויצמן למדע

אלונה וינוגרד - מנכ"לית התנועה לחופש המידע

איתי גוטלר - יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית

שלומי כהן - ראש מחלקת אקדמיה, ארגון סטודנטים

הדס קושלביץ - רכזת אקדמיה, התאחדות הסטודנטים

רעות בר גיל - מתאמת פעולות ודוברת

מירב ישראלי

יהודית גידלי

י.ר. חבר המתרגמים
<חופש המידע במל"ג>

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, מתאריך 19 לדצמבר 2011, כ"ג בכסלו תשע"ב.
הנושא שעל סדר היום, חופש המידע במערכת ההשכלה הגבוהה. רבותיי, אני כינסתי את הישיבה במשך כמה חודשים קיבלנו פה ושם פניות, ראינו לנכון לבדוק מה המצב היום. אני גם שמעתי שאוניברסיטאות מנהלות איזה שהוא שיח על קביעת קריטריונים כאלו ואחרים בעניין. קיבלתי גם מכתב. אז אנחנו נבקש כאן הבהרות. בכללי, אני רוצה להגיד שאכן המחוקק, וגם משרד המשפטים, ותכף היועצת המשפטית של ועדת החינוך תתייחס לעניין, נתנו בעצם את חופש הפעולה לאוניברסיטאות בכל מה שקשור לחופש המידע. מבחינת כל העניינים הפנימיים, אנחנו מובילים כמובן את כל העולם האקדמי וכל מה שמתרחש שם בפנים, אבל עדיין, לפחות אני כך, אני לא רואה שיש פה עוד חברי כנסת שבאים לסתור את עמדתי, אבל מה שחשוב שזה בעצם יהיו גם מבחינתי, גם יהיו כללים ברורים מה כן ומה לא.
אם אנחנו מדברים שחופש המידע היום, לפי אותה החלטה, אותה החלטה של משרד המשפטים, פועלת על כל הנושא הקשור לכסף, אז צריך לראות אם היום אנחנו חיים במציאות אחרת, שיש צורך וחשיפת מידע נוסף או שגם בנושא הקשור לניהול הכספי, גם שם צריכות להיות איזה שהן הבהרות, עד כמה התשובה של אותם מוסדות, מה כן ומה לא, עד כמה בעצם נותן להם אפשרות בכלל לסנן, למה לענות ולמה לא ובכך אנחנו עכשיו נשמע מה קורה היום מבחינת החוק ומה קורה היום מבחינת המוסדות, איפה אנחנו עומדים, נשמע גם את התנועה לחופש המידע, שגם הם יכולים להתייחס לנושא הזה.
פנו אלי לפני כמה חודשים, עם רעיון לחוקק הצעת חוק. התחלנו לבדוק את הנושא, כמובן, אנחנו גם בכנסת יודעים לפתור דברים שהם לא בחקיקה ועובדה שהצלחנו לעשות כמה שינויים במערכת ההשכלה הגבוהה ובכלל, ללא חקיקת חוקים, אבל צריך כאן שיתוף פעולה משני הצדדים.

נושא נוסף, זה בעניין השביתה של הסגל הזוטר. אני חושב שגם בנושא הזה, אתם מסוגלים להגיע להסכמות. אני אומר לכם, אני נותן לכם שבוע. זאת אומרת, יש השבוע שעכשיו, אני לא אכנס השבוע את הוועדה בנושא הזה.

יש דיון מהיר, בקשה לפחות. אני רק מספרת לך.

בשבוע הבא, אנחנו נקיים ישיבה, נקיים אותה איפה שהוא ביום שלישי או רביעי ואם יהיו לנו בשורות, אז נבטל. אם עד יום שלישי או רביעי אתם לא מגיעים להסכמות, וזה על שני הצדדים, דרך אגב, אני ממש רואה כפיתרון האחרון, שביתת לימודים והכנסת סטודנטים כבני ערובה בכל הנושא של פתרונות שהוא פתרונות שכר, כאלו ואחרים, במיוחד כאשר אנחנו רואים שלא כל המוסדות היום מושבתים אלא רק בחלקם, אבל אני מציע שתתחילו לשבת בצורה אינטנסיבית מאחורי שולחן משא ומתן ותגיעו להסכמות. כך או אחרת, ועדת החינוך תתכנס בשבוע הבא, אם יהיו לי תשובות ברורות, אנחנו לא נקיים ישיבה, אם הנושא לא ייפתר עד אז, אני מציע שנקיים ישיבה. אני מודיע שאני לא לוקח פה צד כזה או אחר. אנא מכם, לסיים את הסאגה הזאת במהרה.
מירב, נתחיל אתך, אם תוכלי להבהיר.

אני אתן את המסגרת המשפטית שבה אנחנו בעצם דנים. סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה קובע אמנם שיש חופש פעולה אקדמי ומינהלי למוסדות, אבל כמובן שיש כל מיני הוראות שחלות בעיקר על הנושאים המנהליים. אנחנו יודעים שבזמן האחרון היו, גם אישרנו תקנות, הוועדה אישרה תקנות של חובת מכרזים. אישרה את המקורי, עכשיו יש לנו תיקון. בדברים המנהליים באמת יש כללים שחלים גם על המוסדות להשכלה גבוהה ואחד הדברים שחלים עליהם זה באמת חוק חופש המידע, במגבלות מסוימות.
חוק חופש המידע, חל על רשות ציבורית, שבהגדרת רשות ציבורית בחוק, יש אופציה, זה פסקה 10 להגדרת רשות ציבורית, גוף אחר ממלא תפקיד ציבורי שהוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, קביעה כאמור, יכול שתהיה לגבי כל פעילותו של גוף כאמור, או לגבי פעילויות מסוימות ובאמת, לפי פסקה 10, בקביעה של שרת המשפטים דאז, ציפי לבני, נקבעה קביעת רשות ציבורית לפי חוק חופש המידע וזה הוחל על המוסדות להשכלה גבוהה אשר המדינה משתתפת בתקציבן בהתאם לסעיף 17(א) לחוק המועצה להשכלה גבוהה, ייקבע רשויות מקומיות לעניין החוק. זאת אומרת, חלים עליהם הדברים כמו על רשויות מקומיות. בכל הנוגע לניהול ענייניהם הכספיים, וזה בעצם לב הדיון פה, למעט בעניינים אלה, גילוי זהותם של תורמים שהביעו את דעתם שאינם מעוניינים בגילוי זה, מידע על תקציבים ומענקים למחקר מסוים, במידה שמסירת המידע עלולה לחשוף קיום מחקר שאינו ידוע לציבור וחשיפת המחקר עלולה לפגוע בו. ואז יש הגדרה באמת של מוסדות להשכלה גבוהה. כך שזה, למעשה, גדר הדיון שלנו.
כפי שאמרת, קיבלנו מכתב מ-ור"ה, שבעצם ועד ראשי האוניברסיטאות עושה איזה שהוא מהלך לעשות איזה שהיא האחדה של מה זה בעצם עניינים כספיים לפי אותה קביעה של שרת המשפטים דאז וההגדרה שהם בעצם הגיעו אליה, בעקבות פניית משרד המשפטים, גיבשו עמדה אחידה לפרשנות, היינו ככלל. כל עניין שיש לו אזכור בכרטסות הנהלת חשבונות של המוסד, לרבות שווי כספי של נכסים כפי שמופיע בדו"חות הכספיים. בהמשך גם יש איזה שהוא דיווח על מספר פניות שנענו או לא נענו וקיבלנו גם מכתב של משרד המשפטים, לגבי העניין הזה, שאני מבינה שעדי נמצאת פה, אז אולי את תאמרי את עמדתכם בעניין הזה.
זה הרקע לדיון.

משרד המשפטים, איך אתם רואים את הדברים, אחרי התקופה שהחוק חוקק וההבהרות שניתנו. האם מבחינתכם המצב הוא בסדר או יש לשפר? בבקשה.

מבחינתנו, ההסכמה שאליה הגענו עם האוניברסיטאות ויתר הגורמים המתאימים, היא שהמצב צריך לקבל איזה שהיא תקופת ניסיון, איזה שהיא תקופה שבה האוניברסיטאות לקחו על עצמן באופן מלא את המחויבות להקפיד ולקיים את הוראות החוק.

על מה את מדברת? על מה שכרגע הקריאה היועצת, או על העבר?

כרגע, זה מצב הדברים. נעשתה עלינו פניה על-ידי התנועה לחופש מידע וקיבלנו גם אנחנו פניות נוספות שתיארו התייחסויות נקודתיות כאלה ואחרות לפניות שהגיעו לאוניברסיטאות שונות וטופלו בצורה בלתי מספקת לדעת הפונים. אנחנו, בעקבות הדבר הזה שאנחנו לוקחים אותו ברצינות גמורה, אנחנו גם הרגשנו אי-נוחות מחלק מהתיאורים שקראנו. קיימנו הליך מאוד פורה ומקיף של דיאלוג עם הגורמים המתאימים והבהרנו להם שלעמדתנו, ככל שיסתבר שהמצב הוא כפי שהוא מתואר בפניות האלה יימשך, הוא לא מקובל עלינו ואנחנו נשקול את צעדינו. כידוע, הסמכות נתונה לשר המשפטים לעשות התאמות אם דרוש.

יחד עם זאת, קיבלנו את עמדת האוניברסיטאות שהם לוקחים את ההערות והביקורת לתשומת לבם. הם יעשו איזה שהוא מהלך מיוזמתם של הבהרה והכוונה של הגורמים ואנחנו נלך יחדיו לאיזה שהיא תקופת ניסיון ונראה. אם באמת לא יהיה שיפור ואת זה גם העברנו לאוניברסיטאות. אם המצב, אם נמשיך לקבל פניות שאומרות, פניות חופש מידע לא מטופלות כמו שצריך, אנחנו נשקול את צעדינו. אנחנו לא חושבים שהמצב הוא מושלם.
יחד עם זאת, חשבנו שלאור הרצינות והכוונות שהאוניברסיטאות הפגינו, יש מקום לתת להם תקופת חסד נוספת לראות אם חל שיפור.

עכשיו, שאלה – לפי החוק, בואי נגיד, בואו נרחיב קצת. לפי החוק היום, המשרדים שהם כפופים לחוק חופש המידע..

משרדי ממשלה?

כן, בכלל, גופים ציבוריים שבעצם החוק חל עליהם, גם שם המגבלה היא רק על הנושאים שהם נושאים כספיים או שבשוטף, על כל עניין הניהול של אותם הגופים – מנויים, כל הנושא של מכרזים, כאלו ואחרים, כל הנושא של רכוש שבעצם נרכש, אני לא מדבר רכוש, אפשר גם להפריד שם, נגיד אם אנחנו מברים על העניין של רכוש נרכש לטובת המחקר, שבדרך כזו או אחרת יכול לחשוף את מטרות המחקר אז אפשר את זה להגביל. אבל אם נגיד קונים מכונות צילום, אם קונים ספרי לימוד, אם קונים שירותים של חברות קבלן כאלו או אחרות, גם שם בעצם העניין, עניין הניהול הכספי הוא כלול בתוך ההגדרה או שזה משהו אחר?

אני אנסה לענות לאדוני ואם אני לא עונה על הכל, תכוון אותי, בבקשה.

מודל התחולה של החוק על האוניברסיטאות ועל רשויות ציבוריות, ככלל, הוא שונה. רוב הרשויות הציבוריות, המקובלות, אלו שאנחנו מכירים, משרדי ממשלה וכדומה, החוק חל עליהם באופן כללי, הוראות החוק ממש והתחולה היא במהותה רחבה וגורפת יותר. המודל הוא שישנם סייגים שונים בחוק שמאפשרים לא למסור מידע או נותנים שיקול דעת לגבי מסירת מידע. אבל בסך-הכל, החוק חל על כל מידע שמצוי בידי הרשות הציבורית ולרבות, זה לא כתוב בחוק, אבל ההנחה היא שכל מידע כולל גם מידע שנוגע, מדרך הטבע, לעניינים כספיים, לעניינים שקשורים לניהול וכן הלאה. בצורה יותר קונקרטית, אפשר להראות דוגמאות שכשלמשל משרדי ממשלה מתקשרים במכרזים וכורתים חוזים ודברים מן הסוג הזה, יש עליהם מכוח הפסיקה וגם מכוח הוראות ספציפיות, חובה לחשוף חלק מהעניינים האלה, חובה לחשוף סכומי התקשרויות.
אני אפתח סוגריים ואגיד, שחלק מההוראות הן ספציפיות, למשל בתקנות חובת המכרזים שהן מחייבות לפרסם את הסכום של ההצעה במכרז. יש מכלול של הוראות, אבל בהחלט זה כולל גם עניינים כספיים. כמובן, למעט, בחוק חופש המידע יש הגנה על, למשל, סודות מסחריים או דברים מן הסוג הזה, אז אם בקשה ספציפית שנוגעת לתשלומים באיזה שהוא אופן מעוררת סוגיה של סודות מסחריים או דברים מן הסוג האמור, יש לרשות שיקול דעת בעניין הזה. יחד עם זאת, עמדת בתי-המשפט היא עקבית, התפישה של איך רשות מנהלת את הכסף שלה נתפשת כעניין שהוא ביסוד חופש המידע שלציבור יש בו אינטרס חזק מאוד ולכן הנטייה היא לא לאפשר לרשויות להסתיר את המידע הזה בתואנות שונות ומשונות, אלא אם הן באמת מוצדקות.
לגבי האוניברסיטאות, המודל הוא קצת אחר. מלכתחילה ההחלה עליהם היא לא פשיטא, הם לא רשות ציבורית כהגדרתה בחוק במובן הקל, אלא שר המשפטים, לאחר שהשתכנע שיש מעורבות כספית משמעותית של המדינה בתקציביהן, מצאה לנכון להחיל את חופש המידע ביחס לאותו עניין שיש בו מעורבות ממשלתית ניכרת. הרעיון הוא שנצליח באיזו שהיא דרך לשמר הפרדה ברורה בין הנושאים האלה לנושא של חופש אקדמי והפעילות האקדמית שאמורה להיות לא חשופה.
אנחנו היום מתכנסים פה כי כנראה התעוררו איזה שהן בעיות בחיבור בין שני העולמות האלה לגבי האוניברסיטאות ושוב, ככל שהבעיות האלה לא תיפתרנה, אנחנו נפעל.

אתם בדקתם מה קורה בעולם, מבחינת העניין הזה? יש לכם איזו שהיא השוואה, איפה אנחנו עומדים?

לגבי אוניברסיטאות, ספציפית?

כן.

אני לא רוצה להגיד.

זו סוגיה שהיא סוגיה לא פשוטה, שאני רואה שאתם מנסים להגיע לאיזה שהוא קונצנזוס, לאיזה שהוא דבר שהוא יהיה מקובל. העניין הוא האם בכלל קיימת איזו שהיא השוואה בין מה שקורה בישראל למול מה שקורה בעולם, מבחינת אותן אוניברסיטאות. הרי זה לא המצאה ישראלית, על חופש המידע, נכון? או שרק בישראל יש חופה מידע?

ממש לא.

בכל העולם, לפחות בכל אותן מדינות שהן מתקדמות, עובדים לפי איזו שהיא נוסחה שיצרו והנוסחה מתקדמת. אתם נמצאים כרגע אחרי הפניות ואחרי כל מה שהיה, במשא ומתן, אם זה משא ומתן שבעצם הגיע לקיצו ויש לכם נוסח. האם בדקתם מה קורה בעולם מבחינת הדברים האלה? יכול להיות ששם יש עוד סוגיות שלקחו אותן, שאין להם שום עניין, שום קשר נגיד לחופש אקדמי, וכן נתנו בעצם את חופש המידע בסוגיות האלו.

אני לא רוצה לענות תשובה שאינה בדוקה עד הסוף ואני אשמח לחזור עם נתונים מדויקים יותר לגבי מה קורה בעולם. למיטב ידיעתי, ושוב, אני מסייגת את זה כי לא בדקתי את זה בצורה מדויקת, ישנם מודלים, זאת אומרת ישנן צורות שונות שבהן המוסדות להשכלה גבוהה לוקחות עליהן חובות של שקיפות. יש מקומות שזה גם נעשה באופן וולונטארי, שאוניברסיטאות מתחייבות למידה מסוימת של שקיפות. אני לא רוצה להגיד סתם, אני אשמח לבדוק ולחזור עם תשובות.
אם אפשר, אבקש להעיר הערה אחת. חשוב לי להגיד, הנוסח, זה לא נוסח שהגיע אליו משרד המשפטים, זאת איזו שהיא הצעה של האוניברסיטאות על-סמך היכרותן עם הפעילות שלהן, שכרגע, לעת הזו, אנחנו הסתפקנו בה.

השאלה אם זה הולך להיות במסגרת של עדיין אפשרות תמרון של האוניברסיטה, גם אם הנוסח הזה הוא נוסח שיש אותו בהסכמה, הרי זה לא מחייב, נכון? יש הסכמה בין האוניברסיטאות, אבל מחר יכול להיות מצב שיש פנייה להנהלת המוסד, לדיקן או לכל מי שנמצא באוניברסיטה, ועדיין, בגלל שזה נמצא במסגרת של הסכמה בין הגופים ולא כמשהו שצף או משהו של חוק, עדיין יש שיקול דעת לבוא ולסרב לפנייה, תחת הגדרה כזו או אחרת. עד כמה בעצם אתם משוכנעים שההסכמה שאתם תגיעו אליה, היא אכן תפעל במלואה ולא צריך איזו שהיא ערכה משפטית לכל הסיפור הזה?

אנחנו בעת הזו לא יכולים להיות משוכנעים. מדובר בסך-הכל בתהליכים מאוד מאוד טריים, שעוד לא היתה להם שהות לפעול את פעולתם. אין לנו שום עמדה נחרצת לכאן או לכאן וככל שנראה שהמצב לא תקין, אנחנו נשקול לתקן אותו. אין שום סיבה לקדש את המצב הקיים.

יחד עם זאת, סברנו שאפשר לתת לאוניברסיטאות לנסות בעצמן, ובלי מעורבות שלנו ובלי תיקון מצב, לנסות להגיע למצב רצוי יותר.

בסדר גמור. התנועה לחופש המידע, בבקשה, גברתי.

אני מנכ"לית התנועה. מבחינתנו הנושא הזה מתחלק לשתי סוגיות עיקריות: אחד – המצב כיום, ומידע שאמורים לקבל לפי החוק לא מגיע בתואנה שזה לא עניינים כלכליים שהחוק חל עליהם, כדוגמה – התנועה ביקשה את החוזה לשיפוץ בניית המעונות באחת האוניברסיטאות וחוזה השיפוץ, חוזי השיפוץ לא התקבלו בתואנה הזאת.
חשוב לציין שכשהדברים מגיעים לבית-המשפט, בית-המשפט רואה את העניין אחרת לגמרי ולרוב מורה על שחרור המידע ובעצם, לאותו אדם או לאותו אזרח שרוצה את המידע, נוצר מצב שאלא אם כן הוא מנהל את כל המאבק הכספי והארוך ומגיע לערכאות, הוא לא יכול לקבל מידע שגם לדעתנו כרגע, לפי החוק, כמו שהוא היום, צריך לקבל אותו.
והנושא השני, זה דברים שאין להם בכלל קשר לחופש אקדמי או לעניינים כלכליים וזה לא חל. למשל, אם אנחנו רוצים לעשות עכשיו איזה שהוא מחקר על הטרדה מינית, אנחנו יכולים לקבל נתונים על הטרדה מינית מכל משרדי הממשלה וחברות ציבוריות. מהאוניברסיטאות אנחנו לא יכולים לקבל את זה, כי זה לא חל, מן הסתם. וזה מצב קצת אבסורדי מבחינתנו. יש איזה, נוצרה מציאות שהאוניברסיטאות נהנות מאיזה שהיא זכות חיסיון ששמורה רק למשרד הביטחון ומשרד החוץ והתואנה של חופש אקדמי, לא כל-כך ברורה לנו בהקשר הזה.
לדעתנו, והדרך שבה אנחנו רואים צריך להחיל את העניין, זה בעצם להפוך את ברירת המחדל ולומר שהכל צריך, יש בו חובת גילוי, מלבד דברים שעלולים לפגוע בחופש האקדמי ולא המצב כמו שהוא היום, ששום דבר לא מותר וגלוי, מלבד עניינים כספיים ואת הנושא של העניינים הכספיים הרחבתם.
אני מאוד מברכת על ההסכמה הזאת, אבל אני חוששת שאנחנו כרגע נבדוק אותה במציאות, אין שום קבלה והפנמה שהמידע שמבוקש, במיוחד מידע כספי, לאור השאלה שלך, זה מידע שלציבור יש זכות לדעת אותו, כגופים שממומנים על-ידי כספי הציבור וזה בעצם, מבחינתנו, מידע ששייך לציבור. את המנטרות האלה, אני מניחה שכולם מכירים.
אז מבחינתנו, השאיפה והמטרה צריכה להיות שינוי ובעצם היפוך ברירת המחדל, כמו שהצגתי.

תודה. המועצה להשכלה גבוהה, בבקשה.

כמו שאמרה עדי קודם, החוק קובע את מה שקובע. אנחנו באמת נתקלנו, הועברו אלינו פניות מהתנועה לחופש המידע, דרך משרד המשפטים.

המועצה להשכלה גבוהה מקבלת כל מידע מהאוניברסיטאות?

המועצה להשכלה גבוהה מקבלת את המידע מהאוניברסיטאות, אבל זה לא במסגרת חוק חופש המידע, זה במסגרת יחסי רגולאטור ומפוקח. אנחנו לא נזקקים לחוק חופש המידע, כדי לקבל את המידע מהאוניברסיטאות. כיום אין לנו שום תלונה, אנחנו מקבלים את מה שאנחנו צריכים. האוניברסיטאות וכלל המוסדות, בכלל, מתנהלות לפנינו בסך-הכל בשקיפות תקציבית.

גם שם אני לא חושב, עד שאתם לא מפעילים את "החמש קילו" שלכם, לא מגיע אליכם. תראה, אני לא מדבר על השוטף, מדבר על כל מיני נושאים שהם נושאים של יחסי עבודה בין בתי-הספר לרפואה, לשירותי בריאות כללית, בין כל מיני גופים שהם בעצם גופים שנכנסים כחלק ואז המועצה להשכלה גבוהה נמצאת במצב שהם צריכים לפתור משברים כאלו ואחרים ולצורך העניין, מתקשים לקבל אינפורמציה, לצורך העניין מתקשים בעצם לפעול כדי לפתור עניין כזה או אחר. אז השאלה, אם היום, גם אתם כרגולאטור וכאלו שצריכים לתת מענה בסופו של דבר, כאחרון, לסוגיות כאלו ואחרות בחברה, שקשורות למערכת ההשכלה הגבוהה, האם אתם יכולים להגיד – אנחנו, כשאנחנו מסתכלים על כל העולם, בישראל אין שום בעיה והמצב הוא בסדר גמור, או שיש מה לשפר ולשפר לא רק בסוגיות שקשורות לסוגיות הכספיות, אלא גם באופן כללי ושמענו כאן דוגמאות שלדעתי, אם עושים באמת מחקר על הנושא של הטרדה מינית או שעושים איזה שהיא בדיקה בעניין של כמה, ואני יכול לתת לך דוגמה, כמה בשנים האחרונות, התקבלו נשים לתפקידים של סגל בכיר. אנחנו ראינו שיש ירידה, יש ועדת מינויים. האם יש היום אפשרות לקבל מה היו שיקולי הדעת של ועדת מינויים שכל פעם מצמצמת בקרוב ל- 25% מהסגל הזוטר שיש שם 50 – 50, גם בבוגרי תואר שלישי, שיש 50 – 50, לסגל הבכיר שיהיה 75 – 25, גברים מול נשים. כל הדברים האלה, אין להם שום דבר ושום קשר לחופש אקדמי. זה רק דוגמאות שאנחנו שולפים.
אני יכול לעבור אתך על כל דבר ודבר במערכת ההשכלה הגבוהה ולמצוא לך עוד אלף ואחד דברים שאין להם שום קשר לחופש אקדמי, אין להם שום קשר למחקר ואין להם שום קשר להשלכות העתידיות של, לא יודע, של צמיחת האוניברסיטה. זה עניינים אישיים שכל אחד מחליט, בגלל שיש לו איזה שהיא חסינות, לא לפרסם אותם.
השאלה היא אם באמת בדקתם את כל הסוגיות, האם באמת היום ציבור, אם יש היום קשר נגיד בין הציבור לבין האוניברסיטאות. האם יש היום לציבור נגישות מלאה לכל הסוגיות. כמובן צריכות להיות מגבלות שדיברו עליהן. המגבלות צריכות להיות מאוד ברורות. אני, כשאני ראיתי את המסמך שלהם, אני מאוד הופתעתי. רבותיי, אם זה, איפה המסמך ששלחתם לי? הנה, תראו. אתם מבינים שבאוניברסיטת תל-אביב, באוניברסיטת תל-אביב לומדים כמה? 23,000 איש? 24,000 איש? בערך. התקבלו שלוש בקשות. רבותיי, זה נשמע מצחיק. זה נשמע מצחיק. זה כנראה שהמצב הוא הגיע לאבסורד כזה שאנשים פשוט לא פונים, כי כבר יודעים מראש שעל כל דבר – יסרבו. אז רק שלוש פניות, זאת אומרת המערכת שלכם סגורה. סגורה לחלוטין, שהציבור גם לא מעוניין לפנות וזה נראה מאוד לא טוב.

אני חושב, שאם באמת הייתם מגיעים למצב שהמערכות שלכם פתוחות, כמו כל משרד ומשרד אחר, עם אותן הגבלות שנדרשות לכך, אז אנחנו היינו רואים כאן מספרים אחרים לחלוטין. זה לא איזה שהוא עולם שניתקתם אותו מכל מה שקורה בתוך המדינה ואפשר להגיד – אנחנו נתווכח על כל דבר. מזל שמשרד המשפטים רוצה ללכת כאן צעד אחד קדימה, אני חושב שזה צעד מאוד קטן.
דיברתי אתמול עם מחלקת מחקר של הכנסת, עם יובל, הוא אמר לי שבאופן כללי, ממה שהם ראו, אנחנו מאחרים מאחורי כל המדינות בעולם, מבחינת חופש המידע. מאחרים, בכל מה שקשור, במערכת ההשכלה הגבוהה, תבדקו. תבדקו. אז צריך לבדוק את הנושא הזה מאל"ף עד ת"ו. מה שצריך לפתוח – לפתוח, ולא רק, בלי שום קשר לעניינים כספיים, ומה שצריך להיות סגור – שיהיה סגור. אבל שיהיה ברור מה סגור ושלא יהיה שום שיקול דעת.
גם שיקול דעת, צריך להיות כזה שלא של בן-אדם שצריך לתת תשובה. רבותיי. לפחות מישהו מהצד, מבקר כזה או אחר, מישהו שיכול להביא שיקול דעת שהוא לא שיקול דעת בניגוד עניינים. זה לא נשמע טוב שבן-אדם שצריך לתת תשובה, מפעיל שיקול דעת האם זה כן חל או לא חל. זה נשמע לכם הגיוני, משרד המשפטים? על כל פעם שאתם מגיעים לכאן ומקדמים את טוהר המידות, בכל הוועדות ובכל החקיקה, אתם נותנים לבן-אדם שצריך לתת תשובה שיקול דעת אם זה כן או לא? ומי בודק אותו? התנועה לחופש המידע, הם בודקים אותו? או שפעם בשנה אולי תקבלו איזה מכתב ויהיה לכם זמן, אחרי כל הבלגאן שיש היום, לבחון האם באמת התקבלה התשובה החיובית או לא, ואז ימרחו לכם עוד חצי שנה? זה נראה ככה רק כדי לכסות את המצב, שכולם יהיו רגועים, להגיד שזה קיים, אבל בפועל זה איפה שהוא מרחף באוויר. זה, אני חוש, לעצם העניין.

ועד ראשי האוניברסיטאות, חוץ מהמכתב, אתם רוצים להתייחס?

אני ראש מינהל ור"ה. רק יגיבו פה היועצות המשפטיות שהן האמונות על הנושא, פשוט הערה לגבי הטרדות מיניות. רק לפני ארבעה חודשים..

את יודעת, אם אני עכשיו אתחיל לעבור על כל נושא ונושא, אנחנו לא נצא מזה.

זה פשוט מקומם, כי אם יש דבר שהוא שקוף, לאוניברסיטאות יש אינטרס לטפל בו והיו פה ארבע אחראיות, פרופסוריות לעניין הזה, ממונות על הטרדות מיניות.

את רוצה שאנחנו נפתח גם ועדות מינויים? את רוצה שאנחנו נפתח כל דבר ודבר? דרך המינויים, דרך תנאי השכר, דרך הגלגול של בעלי התפקידים שכבר אינם בתפקידים והשכר שהם מקבלים? רבותיי, לא נצא מזה.

מה שהחוק ייקבע, האוניברסיטאות יעשו, זה בוודאות. יש גוף שומר חוק במדינה הזאת, זה האוניברסיטאות בארץ. בטח לא נפר את חוק חופש המידע. יש כנראה סיבה למה ועדות מינויים לא פתוחות, זה עניין של צנעת הפרט.

אבל שוב, תראו. אתם מבינים שהחוק כרגע נותן לכם אפשרות לתמרון. החוק נותן לכם אפשרות לתמרון מאוד רחב. אני אומר, אין לי שום בעיה, צריך לעשות את זה בצורה מסודרת, עם מגבלות שהן ברורות לציבור והמתמרן, זה לא צריך להיות הבן-אדם שאליו הוגשה הפנייה. כי צריך להיות פה צד שיסתכל, שיבדוק. אתה ענית, תראו, רבותיי, זה גם יכול להיות משהו שיכול להיות משמעותי לשבוע, שבועיים, שלושה, חודש, מאותה פנייה ובעוד חצי שנה זה בכלל יכול להיות כבר לא רלוונטי. אז עד שבן-אדם אומר, עד שבדקו אותו ועד שפנו, אני אומר לכם, שוב, האם זה המצב שאנחנו צריכים באמת עכשיו להיכנס לכל נושא ונושא, להגדיר אותו בחוק, להוציא את העניין של קבלת החלטה לתמרון, האם זה כן, האם זה לא? כי הנה, זה מה שגם ראינו במסמך, או שאפשר לעשות את זה בצורה מסודרת, בתוך המערכת. תענו לי. גברתי, רצית להתייחס? בבקשה.

כן. אני רק רוצה להבהיר, אדוני, שהעובדה, בכל מקום שבו יש חופש מידע, ממונה חופש המידע הוא עובד של הרשות הציבורית ומסור לשיקול דעת לקבוע אם בקשה מסוימת היא בגדר חוק או לא בגדר חוק. מהבחינה הזאת, האוניברסיטאות לא שונות, בוודאי שיש בזה רגישות שעובד של הרשות הוא שמחליט, אבל כך הדבר מקובל בכל מקום, גם במשרדי הממשלה. לשאלה מי מבקר אותו, גורמי הביקורת שקיימים בכל מוסד, חלים גם לגבי הממונה, אם זה הייעוץ המשפטי באותו מקום, אם זה מבקר פנים, אם זה מנכ"לים. זאת אומרת, מדובר בחוק שמקנה שיקול דעת מינהלי, כמו המון חוקים אחרים והרשות צריכה להפעיל אותו בחוקיות, בסבירות, בהגינות. במובן הזה, אין שום הבדל.

זה תפקיד נפרד בכל משרד ממשלתי?

בכל משרד ממשלתי, ראש הרשות, מנכ"ל המשרד או ראש הרשות, אם זה לא משרד ממשלתי, ממנה ממונה חופש המידע, מבין עובדי הרשות. בדרך-כלל לא מדובר באדם שזה התפקיד היחיד שלו, והוא תמיד עובד הרשות.

ואם יש פנייה במשהו שהוא מתעסק בתפקיד אחר-? הממונה יקבל החלטה?

זאת באמת אחת הבעיות. אולי צריך להעלות את הנושא, את היחידה שקמה במשרד המשפטים, את רבקי דבש אולי להכניס לזה.

אם אני עכשיו מרצה, ועכשיו הפנייה היא עלי ואני גם קיבלתי את תפקיד הממונה על חופש המידע.

אז לכאורה אתה תהיה בניגוד עניינים ברור ומכוח הכללים.

הרי כולנו מבינים שאם באוניברסיטת תל-אביב לא ימנו בן-אדם בשביל שיענה על שלוש פניות, נכון? הרי ברור שזה בן-אדם, בכל אוניברסיטה יש בן-אדם שיש עליו בחוק התפקיד של ממונה על חופש המידע, או שזה לא בדיוק כך?

בכל אוניברסיטה, המנכ"ל מינה אדם שממונה על חופש המידע.

מתי?

כשהחוק הזה נכנס לתוקף, ובשתי ישיבות מנכ"לים אחרונות היתה הנחיה לחדד ולבדוק ושכל הדברים שנדרשים על-ידי החוק, בחוק, יפורסמו, אם זה באתר האינטרנט או במקומות האחרים שנדרש לפרסם. האיש כפוף למנכ"ל. זה בדרך-כלל איש מנהלה והדברים האלה מבוצעים, יש על זה גם תיעוד.

איש מנהלה? איך יכול להבין?

במידה וצריך, נעזרים באנשי מקצוע נוספים, בתוך המוסד. יש יועץ משפטי שמלווה את הדברים האלה.

בנושאים אקדמיים, איך איש מנהלה? אני מתעסק במחסן, איך אני מבין באקדמיה?

אחראי על משאבי אנוש או על אחראי בנושא כספים, אם יש צורך והפניה היא בנושא אחר, כמובן מערבים את איש המקצוע הרלוונטי ויועץ משפטי מלווה את כל התהליך.

טוב, רבותיי. הבנתי שלא הבנתי כלום. OK. יש עוד? בבקשה, גברתי.

אני מהייעוץ המשפטי של הטכניון. פה, בשם ועד ראשי האוניברסיטאות.

אתם לא שובתים היום, נכון?

לא. רציתי להעיר כמה הערות. הערה אחת זה בעניין מה שפה דיברה התנועה לחופש המידע. התנועה לחופש המידע מגישה, לפי מה שידוע לי, הרבה עתירות נגד סירובים למתן מידע מטעם כל מיני משרדי ממשלה ורשויות מקומיות וגופים כאלה שהם אורגנים של המדינה, נגד האוניברסיטה בישראל לפי הבדיקה שעשיתי, לא הוגשה אף פעם עתירה כזאת. אז יש תרופה בתוך חוק חופש המידע, אם מישהו חושב שלא ניתן לו, שהוא, לא ניתן לו מידע או שהחוק לא מפורש כהלכה, אף פעם לא הוגשו.

אני אשאל אותך שאלה. את, בתור המוסד, אחד מהמוסדות היוקרתיים ביותר בישראל, אם לא בעולם.

תודה.

אני אשאל אותך שאלה, את היית רוצה להגיע למצב שיושבים עלייך עתירות ותלונות ויש סביבך ענן של איזה שהוא משהו שאתם עושים לא בסדר או שאת מעדיפה שקודם כל תבני את המערכת בצורה כך, שלא תגיע למצב. הרי אנחנו לא, אם אני הייתי עכשיו יושב על ערימה של עתירות, אם הייתי עכשיו יושב על ערימה של תלונות, הרי השיחה כאן היתה שונה לחלוטין וגם התוצאה של העניין היתה שונה לחלוטין. אנחנו מנסים להקדים את המצב שעלול לקרות.

חד משמעית, אדוני צודק. אין לי שום טענה. אני רק מעירה את זה, כאשר אומרים האוניברסיטאות לא עושות ולא מקיימות ומצמצמות את פרשנות החוק וכו' וכו', אז יש סעד ובפועל לא, אף אחד לא ניסה לעשות שימוש בסעד הזה. זה אחד. שנית, בהחלט אדוני צודק ואני, זה מוביל אותי להערה השנייה שרציתי להעיר, שנעשתה פה עבודה מנהלית מאוד משמעותית בניירות האלה שאני פשוט איחרתי בכמה דקות, אני מבינה שהגישו להם אותם, ישבו, היה, זה נכון, אנחנו לא מכחישים את זה, האוניברסיטאות היו צריכות להחליף תקליט, להחליף דיסקט, בכל הנושא של חופש המידע. הדבר הזה בוצע. כל המנכ"לים של האוניברסיטאות ישבו וגיבשו את המדיניות הזאת שהיא מדיניות שהוסכמה על המל"ג והוסכמה על משרד המשפטים. אני חושבת שהיא מדיניות ראויה והיא לא באה, זאת אומרת, אין לי עכשיו מבחן, לא יכולים להציג פה משהו, שאחרי שגובשה המדיניות הזאת, הוגשה בקשה שהיא עניינית והיא בעניינים כספיים והבקשה הזאת לא נענתה ואני חושבת שבהחלט צריך לתת לזה הזדמנות כי נעשתה פה עבודה מאוד רצינית.
בקשות לצורכי מחקר, עוד דבר שהועלה פה, זה בדרך-כלל, לפי מה שידוע לי ואני מלווה את הממונה על חופש המידע בטכניון, לא דבר שמבוצע בכלל על-ידי הממונה על חופש המידע. ענייני בקשות לצורכי מחקר, זה באפיקי מחקר ויש גם איזה שהוא סעיף בחוק הגנת הפרטיות, אם אני זוכרת, שמאפשר למוסדות להשכלה גבוהה למסור מידע מסוים לצורכי מחקר והדברים האלה מטופלים באפיקים אחרים ואם יש איזה שהוא עניין ספציפי, אז כמובן שאת המחקר אנחנו מעוניינים לעודד.

בדקתם גם את העניין של, נגיד את הנושא של חופש המידע, לסטודנטים במסגרת של הפעילות הפנימית בתוך המוסד?
זאת אומרת, יש לנו חוק, חוקה כמו חוק זכויות הסטודנט, אנחנו דיברנו שאנחנו לא ניכנס לזה יותר מדי בתוך החוק, אמרנו שאתם תפעילו את שיקול הדעת דרך התקנונים, לעניין של גם חופש המידע לסטודנטים בכל מה שקשור ללימודים שלהם וקבלת ההחלטות, במסגרת העניין של ערעורים וכו'. האם הנושא הזה נבדק מאז או שאתם עובדים לפי אותם המנגנונים שהיו בגורמים הישנים?

אני הרפרנטית לעניין הזה, לפחות בטכניון, אני לא יודעת שיש בעיות במישור הזה בכלל.

בסדר. יש יותר בעיות ממה שאתם חושבים. טוב. גברתי, בבקשה.

אני מהתאחדות הסטודנטים. אנחנו מדברים על אוניברסיטאות, אבל יש גם מכללות שמתוקצבות על-ידי הוות"ת.

בגלל זה יש כאן, לא רק מכללות ציבוריות, גם משרד החינוך כאן.

התקציב שלהם, ההכנסה שלהם – 55% מההכנסה שלהם, היא מתוך כספי ציבור, עליהם אנחנו לא מדברים בכלל פה. לא רק זה, המצב של האוניברסיטאות יחסית בסדר, המצב של המכללות הוא גרוע. לא מפורסם, אין שקיפות תקציבית בכלל, לא מפורסם התקציב השנתי שלהם, בשום מקום שנגיש עבורנו. האוניברסיטאות ברובן, יש באמת תקציב פתוח, לא מפורט יתר על המידה, אין סעיפים, את אותם סעיפים בין אוניברסיטאות שונות וזה קשה באמת לעשות השוואה. לבר אילן בכלל אין תקציב פתוח ונגיש. זה בעניין הזה.

בנוגע למצב בחו"ל, ככה, הסתכלנו גם על תקציב של ייל וגם על התקציב של אוקספורד, בלחיצת כפתור, נכנסים לעולם תקציבי שאפשר לרדת לרזולוציות מאוד נמוכות ולראות באמת פירוט של תוכניות עבודה וסעיפים תקציביים שלהם, השקעות, דרגות שכר וכדומה, מה שפה אנחנו הרבה פחות רואים. גם בתוך התקציב של הוות"ת, כאשר אנחנו רואים שעוברים X כספים לאוניברסיטאות, אנחנו לא יודעים בעצם כמה עובר לכל אוניברסיטה, מה שדורש מאיתנו לעשות הרבה מאוד קישורים שיכולים להיות מוטעים בגלל באמת חוסר שקיפות.

כשאנחנו מדברים על שקיפות עבור, חופש מידע עבור סטודנטים, זה בא לידי ביטוי בדברים הכי פשוטים שאנחנו רואים – סקרי שביעות רצון מאיכות ההוראה. התוצאות לא מפורסמות. השיקול דעת של סטודנט, איזה קורס לקחת ואיזה לא, הוא לא מושכל מספיק, על אף שהוא באמת מילא סקר, וזה דוגמה קטנטנה, יש עוד מגוון דוגמאות ואם אנחנו נכנסים באמת למקום של אגרות ותשלומים נלווים שהעלינו פה בוועדה מספר פעמים והתהליך הארוך שהיינו צריכים להגיע כדי לדעת ממה מורכבות האגרות. התהליך שהאגודות היו צריכים לעשות בתוך המוסד כדי להוציא את המידע הזה, היה סיזיפי, משהו שלא אמור להיות, משהו שאמור להיות חשוף עבור כל סטודנט ולא רק בדרישה בעצם למידע. זה, ככה, נקודות עיקריות, בתוך הדברים.

ור"מ כאן?

כן, אבל אין לי מה להוסיף, אני שומעת את זה לראשונה, את העניין. מעולם לא נתקלנו בזה או שהועברה אלינו איזה שהיא בקשה.

משרד המשפטים, אתם מסכמים משהו?

אין לי משהו לחדש, בעניין הזה.

אתם מסכמים משהו עם האוניברסיטאות. אתם גם עושים במשותף עם המכללות, בכל הסיפור הזה?

המהלך הזה לא נעשה גם מול המכללות, אנחנו נבדוק את זה מייד ונראה אם יש בעיה.

זה חצי-חצי, רבותיי, אתם יודעים את זה?

לא, ההערה התקבלה.

האמת, שהגעתי לדיון, סליחה, חבר הכנסת מילר, אני הגעתי לדיון בלי לשמוע אבל חשבתי שזה, לא קיבלנו איזה שהוא עדכון על הנושא הזה, מפורט, כמו שאנחנו מקבלים בדרך-כלל, אם יש הצעת חוק.

שואלים.

כשיש מידע – הוא מגיע. כשיש מידע – הוא מגיע בדרך-כלל.

טוב. בבקשה.

אני יושב-ראש אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית. אנחנו עבדנו בחצי השנה האחרונה יחד עם התנועה למען איכות השלטון על הכנת שני דו"חות שאני חושב שגם יכולים לתת אינדיקציה לגבי המצב בכל הקשור לאוניברסיטאות, הקפה לכל האוניברסיטאות וזה גם בא לתת איזה שהיא פרספקטיבה נוספת. צד אחד של זה, באמת, זה הנושא של שקיפות תקציבית, שכמו שהדס אמרה, מהאבחון המרכזי שעולה לצד בעיות כאלו ואחרות, עיקר הבעיה במה שקשור לשקיפות תקציבית של האוניברסיטאות מהדו"ח הזה עולה, זה העניין של רזולוציה, של איזה, לאיזה פירוט מגיעים בתוך התקציבים של המוסדות. מאחר והם הסכימו בשנים האחרונות לפרסם את התקציב שלהם.
צד אחר שאני רוצה כן להעלות אליכם, לוועדה, זה צד של שקיפות ניהולית, של תהליכי קבלת החלטות ניהוליים בתוך האוניברסיטאות. נגעת בזה בנושא של מינויים וכו'. צריך לומר שיש דו"חות, דו"ח מלץ ומסמך גרוסמן, ששניהם באו בהזמנת המל"ג ובאו לדבר על כל מיני תהליכים, תהליכים של התנהלות שצריכים לקרות בתוך האוניברסיטאות ובכמה וכמה נקודות מרכזיות, האוניברסיטאות לא מימשו את ההמלצות ואת המסקנות שהדו"חות האלה העלו והם נובעים מאותו מקור של שקיפות ושקיפות ניהולית, אנחנו מגדירים את זה. אז לצד השקיפות התקציבית, אסור לשכוח שיש גם מימד של שקיפות ניהולית וזה מה שצריך לתת, צריך לתת גם התייחסות לעניין הזה. כשאנחנו מדברים על שקיפות ניהולית, גם לגבי שינוי מבניים שונים שהאוניברסיטאות צריכות ליישם ועוד לא יישמו וגם לגבי מעורבות הסטודנטים בכל מה שקורה בתוך המוסד, חברותם בוועדות השונות וכו', שלא מתקיים ברוב המוסדות.

כן, בבקשה.

אני רק רוצה להתייחס, לנקודה האחרונה שהועלתה פה. מסמך גרוסמן הוא מסמך שחל על המבנה הארגוני של האוניברסיטאות. גם למכללות יש מסמך הנחיות שלנו, נפרדות. המל"ג כבר שנים פועלת מול המוסדות כדי להטמיע את ההנחיות האלה ואנחנו הגענו למצב שכמעט כל המוסדות עומדים בהנחיות האלו. יש אכן, אני יודע שיש בעיה להתאחדות הסטודנטים שסטודנטים לא נמצאים בה כגורם מייצג, בתוך המוסדות המנהלים שלהם, אבל את זה נשים בצד. חוץ מזה, כל המוסדות, למעט מוסד אחד שאנחנו נמצאים אתו עדיין בהליך של התאמות, עומדים בהנחיות שלנו.

משרד החינוך, המכללות להוראה, בבקשה.

אנחנו נמצאים במעמד טיפה שונה, כפי שאמרה גברתי ממשרד המשפטים, מתוקף הניהול של המכללות על-ידי משרד החינוך ותקצובן.

אתם כפופים לגוף הממשלתי.

נכון. אז ממילא גם התקצוב הוא לא על-ידי ות"ת אלא על-ידי משרד החינוך וממילא כל הכללים שנוגעים לשקיפות במשרדי ממשלה, חלים עלינו בחומרה יתרה ואנחנו לפחות, אני לא שמעתי וגם הייעוץ המשפטי שלנו לא שמע איזה שהיא תלונה על אחת מהמכללות להכשרת מורים שבהם נמנע איזה שהוא מידע, לא בתחום המנהלי ולא בתחום האקדמי. אם אתם יודעים, יש מערכת מית"ר ומערכת מרכבה, ששם, אלו מערכות פתוחות, שכל אחד יכול להיכנס ולראות את התקציבים.

אם אתה מסתכל על עצמך, למול מה שאתה מסתכל מכללות ציבוריות, או אוניברסיטאות, אתה רוצה להגיד לי שאצלך יש פרישת מידע יותר רחבה ממה שבכל מוסד אחר? אם אני נכנס היום, או שאני מבקש מידע ממה ששמעת כאן היום, מה הדברים הנוספים שאתה כן מפרסם אותם, בגלל שאתה כפוף למשרד החינוך ואחרים לא מפרסמים אותם-?

אני חושב שזה שייך לשלושה מעגלים. המעגל הראשון הוא המעגל התקציבי השוטף, שהוא מבוסס על שקיפות מלאה, כפי שאמרתי, מערכת מית"ר, מערכת מרכבה, מאפשרת לכל אחד להיכנס. אתה יכול עכשיו להיכנס, תסמן מכללת אורנים, תראה שם את התקציב וברזולוציה מאוד נמוכה, כפי שהגברת מהסתדרות הסטודנטים אמרה, אתה יכול להגיע לשם עד, לא הייתי אומר ל- 100 שקל האחרונים, אבל בוודאי בעשרות אלפי שקלים, אתה יכול לדעת מהו התקציב, כשזה כולל את ההכנסות של המכללה מתקציבי מדינה, הכנסות משכר לימוד. אם יש גם תרומות. זה מעגל אחד. מעגל שני, הוא המעגל שנוגע לסטודנטים. אני חושב שבמכללות שלנו, הסטודנטים מקבלים את מירב המידע, יש אתר של המכללה, כל אחד יכול לקבל את כל מה שהוא רוצה במובן הזה, הן במישור האקדמי והן במישור של התשלומים הנלווים. גם התשלומים הנלווים הם בדרך-כלל אחידים. אנחנו קובעים כללים לגבי תשלומים נלווים, מה מותר לגבות, מה אסור לגבות, ובשיתוף אגודות הסטודנטים של המכללות שלנו, כך שאין סיבה שמישהו יחשוב.
באשר למעגל המינויים, גם פה המכללות להכשרת מורים נמצאים באיזה שהוא מעגל מינויים אחר. דרגות קידום של מכללות, שזה שקוף לחלוטין וגם השכר שקוף מפני שהוא שכר שאין בו חוזים אישיים, אלא הוא כפוף לכללים של העסקת מורים. כך שאני לא רואה איזה שהוא קושי, או לפחות לא הגיעה אלינו שום תלונה בהקשר הזה.

כן, בבקשה.

אני חושבת שחוסר האחידות שאנחנו שומעים פה מהתשובות, בעצם מעידה על עיקר הבעיה ובעצם, אני חושבת שהמטרה שלנו צריכה להיות לצמצם ככל האפשר את הפרשנות שכל מוסד אקדמי לוקח על עצמו. התנועה לחופש המידע, היתה פה הערה על העתירות, היא תנועה של 80,000 תקציב של 80,000 דולר שנתי, היא לא יכולה לקחת על עצמה כל עתירה שהיא מקבלת והיא מקבלת המון פניות, לכן היא גם מסייעת בלי לעשות את העתירה בעצמה. אבל זה רק מראה.

אפשר להעביר אליכם קצת מהתקציב של משרד המשפטים.

אנחנו מאוד נשמח. זה רק מראה שבאמת האזרח, כשהוא רוצה לקבל איזה שהוא מידע, הוא לא עושה את כל התהליך הזה. זה תהליך של אלפי שקלים. ולכן, הדוגמה של הטרדות מיניות, נועד לא שהשיחה תלך לכיוון של כשמבקשים את זה למחקר אז אנחנו כן נותנים, אלא לעובדה שכיום, לפי חוק חופש המידע, בדרך שהוא חל על המוסדות האקדמאיים המדוברים, זה לא חל. זאת אומרת, יש לאוניברסיטה את הסמכות או למוסד האקדמי, להגיד – אנחנו לא נמסור לכם את המידע, כי זה לא קשור לעניינים הכספיים וזה מצב אבסורד.
אני חושבת שזה באמת דרוש שינוי יותר משמעותי מהיוזמה הזאת, גם כדי שהיא תחול על כולם וגם לערב את רבקי דבש, שהיא הממונה החדשה ממשרד המשפטים על חופש המידע, שאני חושבת שהיא מישהי שצריכה להיכנס.

יש במשרדים הממשלתיים מגבלת זמן לתשובה?

30 יום. אפשר להאריך את זה בעוד 30.

חוק חופש המידע קובע מגבלות זמנים ברורות, הן חלות גם על האוניברסיטאות. אם יורשה לי, כמה הערות סיום לחברתי, אלונה וינוגרד. דבר ראשון, רבקי דבש איננה הממונה על חופש המידע במשרד המשפטים.

על היחידה.

אלא עומדת בראש יחידת חופש מידע שהוקמה במשרד המשפטים באמת מתוך המחויבות הגדולה מאוד שלנו לקידום הנושא. תפקידה וסמכויותיה כרגע כן מתייחסות רק למשרדי הממשלה והן אמורות להתמקד בעיקר בהיבטים מנהליים אחרים שלאו דווקא קשורים לנושא דיוננו כאן. כמובן שהיא שותפה מלאה אתנו לכל תהליכי העבודה במשרד וככל שיהיה צורך, גם בעניין הזה אני מזמינה את התנועה לחופש מידע, שיש לה ערוץ כמעט פתוח אלינו כמה שהם רק רוצים, אנחנו פתוחים ואנחנו נשמח להקשיב. אנחנו גם נשמח לקבל נתונים שהם מעבר לאמירות כלליות וכל פנייה תיבחן, אני שבה ואומרת.

רבותיי, יש עוד מישהו שרוצה להתייחס?

אבקש עוד הערה קטנה לדברים האחרונים שנאמרו פה. ראשית, אני חושבת שהנייר שהראינו היה, היתה תלונה להיעדר אחידות בין המוסדות, אז הנייר שהבאנו כן מעיד על זה שלפחות האוניברסיטאות מיישרות קו באופן שמקובל על משרד המשפטים ושנית, משהו שאני לא חושבת שעלה פה, זה שהאוניברסיטאות לפחות הן לא אורגנים של המדינה, הן לא תאגידים סטאטוטוריים, הם לא הוקמו בחוק, הם לא בבעלות המדינה אפילו. אז ההצדקה להחיל עליהם את חוק חופש המידע, נובעת מהעובדה שהממשלה משתתפת בתקציבם וזה בסדר גמור ואין לנו שום טענות נגד העניין הזה. אבל כשבאים להרחיב את זה, יש לזכור שבסופו של דבר, מדובר בגופים שהם לא מדינת ישראל, הם גופים שהם באופן עקרוני גופים פרטיים וההצדקה להחיל עליהם את חוק חופש המידע נובעת מהקטע של הכסף.

למרות שרוב מדינות העולם המערבי מצאו לנכון.

זה בסדר, תודה. רבותיי, להלן הסיכום שלי בנושא הזה.

אנחנו נלך בשני מסלולים. אתמול ראיתם את "המירוץ למיליון"? היה שפיץ וקפיץ, נכון? אז מה שאנחנו נעשה זה ככה – יהיה המסלול שלי, ויהיה המסלול שלכם. בסופו של דבר, אנחנו ניפגש. אני מבקש ממחלקת מחקר של הכנסת לעשות בדיקה מקיפה בכל העניין הזה, מול המדינות בעולם, מול האוניברסיטאות ומול מה שקורה, ניקח כמה מדינות, מה- OECD, בריטניה וארצות-הברית, נראה מה קורה שם. אנחנו נתחיל לגבש מבחינתנו, את המתווה, יחד אולי עם חברי כנסת שקצת מתעסקים בנושא, איך אנחנו רואים את הדברים. אתם תעשו בדיוק אותו הדבר ואז אנחנו נשב ביחד ונראה איך אפשר להתקדם.
אין בכוונתי כרגע ללכת בחקיקה בנושא הזה. אני כן מאמין שאתם מסוגלים לעשות את זה לבד. אני רק מבקש, כשאתם כבר עושים איזה שהוא מפגש ומתווה, כזה או אחר, אנא מכם, תשתפו את כל מי שקשור לנושא הזה. לא יכול להיות, לא יעלה על הדעת, שמכללה בכלל אין להם שמץ של מושג על מה שאתם סגרתם עם האוניברסיטאות. ויכול להיות שם זה צרכים אחרים מאשר באוניברסיטאות. יכול להיות שם אין בעיה ויש שם בעיות ויכול להיות בעיות שלהם זה לא בעיות, ותראו מה קורה במשרד החינוך, הם כבר שני צעדים מעליכם, עם כל הסיפור הזה.
צריך לעשות את זה בצורה מסודרת. אני גם מבקש מהתנועה לחופש המידע, תהיו מעורבים, כי הם גם מחזיקים בחלק מהמידע, כולל גם הפן הסטודנטיאלי. אי-אפשר להתעלם מזה. אנחנו כרגע דיברנו מחלק מהדברים על מה שקורה עם המידע שיוצא החוצה לכלל הציבור, ויש גם מידע שצריך לצאת גם לאותו סטודנט שמבקש. אז גם שם צריך לרענן. אנחנו קיבלנו המון פניות. אני כל יום מקבל פניות עם כל מיני הצעות לחקיקה, לשנות חוק זכויות סטודנט ולהכניס הגדרות ברורות יותר לכל מה שהתכוונו דאז. אבל אז נתנו חופש פעולה לאוניברסיטאות ולמכללות, דרך תקנונים, לקבוע. אבל אני רואה שהיום זה ברגע שמקבלים אפשרות לתמרון, אז עושים לכיוון הפחות חיובי, לטובת הבן-אדם המבקש, ולא לכיוון החיובי. זה בעניין זה.
גם תבדקו אם בכל אותם המוסדות יש אותו בן אדם שממונה על חופש המידע ושהוא כן יכול להפעיל קודם כל שיקול דעת מול אותן הפניות, שיקול דעת אקדמי, שיקול דעת מנהלי ושאין לו שום ניגוד עניינים עם הדברים, עם הפניות שהוא מקבל. אתם זה באחריותכם, משרד המשפטים. כי אתם קבעתם בחוק ובצו שזה מה שצריך להיות. אבל לפחות תדאגו שלא יהיו שם איזה שהם אינטרסים פנימיים.
רבותיי הנציגים מהאוניברסיטאות והמכללות, המצב שיש שלוש פניות באוניברסיטה של 23,000 איש, זה מצב אבסורדי. זאת אומרת, המערכת שלכם סגורה מאוד ואתם גם משדרים את זה לציבור, שהמערכת שלכם סגורה. אפשר לפתוח אותה, תאמינו לי, זה רק יעזור לכם. כאשר לציבור תהיה נגישות אליכם, הם גם יהיו הרבה יותר מעורבים וגם יוכלו לעזור לכם במאבקים שלכם, למען האקדמיה בישראל. אתם לא איזה אולימפוס שאי-אפשר להתקרב אליו. אתם עדיין מנוהלים על-ידי כספי משלמי המיסים. זה בעניין זה.
אני אקח את הפרויקט הזה ואני מקווה מאוד שנצליח לסיים אותו עד תום המושב ואנחנו נקבע עוד ישיבה ברגע שהמחקר של הכנסת יהיה מוכן. אני מקווה מאוד שאתם תצליחו גם לגבש משהו מאצלכם, לקראת אותה ישיבה שתהיה. אני מאמין שאיפה שהוא במרץ אנחנו ניפגש כאן. זה בעניין זה. שיהיה בהצלחה לכולם וכמו שציינתי בתחילת הישיבה, עד השבוע הבא, תשתדלו לסיים את הסאגה של הסגל הזוטר, אחרת אנחנו עוד פעם ניפגש כאן.
תודה רבה, הישיבה הזו נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>