PAGE
46
ועדת הכלכלה
12/12/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
פרוטוקול מס' 687
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ט"ז בכסלו התשע"ב (12 בדצמבר 2011), שעה 14:00

הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"א-2011

חברי הוועדה: כרמל שאמה-הכהן – היו"ר
נינו אבסדזה

דוד אזולאי

ישראל אייכלר

רוברט אילטוב

אופיר אקוניס

דני דנון

יצחק וקנין

יואל חסון

רוברט טיבייב

ראלב מג`אדלה

חנא סוייד
חמד עמאר

עמיר פרץ

נחמן שי
יוליה שמאלוב ברקוביץ
איתן כבל

שר התקשורת משה כחלון



קובי שמש - יועץ שר, משרד התקשורת

ניצן חן - יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, משרד התקשורת

שמעון בן דוד - יועץ שר, משרד התקשורת

נגה רובינשטיין - יועמ"ש, משרד התקשורת

שריל קמפינסקי - לשכה משפטית, משרד התקשורת

טל רוזנפלד - לשכה משפטית, משרד התקשורת

יחיאל שבי - דוברות, משרד התקשורת

צחי פנחס - עורך דין, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

אייל בן ישעיה - עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

יעל מבורך - רכזת תקשורת באגף תקציבים, משרד האוצר

דנה נויפלד - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מעיין כהן - פרקליטות צבאית, יועץ משפטי לפיקוד העורף, משרד הביטחון

יאירה פרנקל - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

אביגדור דנן - יועמ"ש הטלוויזיה החינוכית, משרד החינוך

תומר קרני - עו"ד, רשות השידור

מנשה סמירה - מנכ"ל, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

אילן אלוני - ראש מטה, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

אילן אבישר - יו"ר, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

עידית צ'רנוביץ - סמנכ"ל רדיו, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

אילת מצגר - סמנכ"ל טלוויזיה, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

הילה שמיר - יועמ"ש, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

מיטל שגב - דוברת, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו


נועה אלפנט לפלר - ראש תחום תכנון ופיתוח, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

ניסים טל - מהנדס ראשי, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

איילת כפרי ברכה - מנהלת פרויקט עידן פלוס, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

עידן אור - מנכ"ל אקט - איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה

דורלי אלמגור - יועצת משפטית איגודי היוצרים

אסף אמיר - יו"ר איגוד המפיקים

ניר בוסקילה - מנכ"ל הפדרציה למוסיקה (הפי"ל)

יעקב מנור - עורך דין, הפדרציה למוסיקה (הפי"ל)

שחר בוצר - מנכ"ל, שח"ם - איגוד שחקני המסך

נגה בריינס - אחראית על קידום מעמד העורך, איגוד עורכי הקול והתמונה בישראל

בנימין מסיקה - במאי ומפיק ,הפקות המזרח

ירמיהו קדושי - מפיק ותסריטאי, הפקות המזרח

אורי רוזנווקס - יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים

מיטל בשרי - מנהלת תחום טלקומונקציה, המועצה לצרכנות

אפרת אבדור - חברת ועד מתרגמי כתוביות, ההסתדרות הכללית החדשה

יניב אידלשטיין - חבר הוועד הארצי של ענף הכתוביות, ההסתדרות הכללית החדשה

דוד גלנוס - יו"ר אגף תקשורת, ההסתדרות הכללית החדשה

תמי יפה - יו"ר ועד מתרגמי כתוביות, ההסתדרות הכללית החדשה

יורם מוקדי - סמנכל תוכן ורגולציה, חברת הוט

נועה גבע - עורכת דין, ארדינסט בן נתן ושות, חברת יס

מיכל רפאלי כדורי - סמנכ"לית רגולציה, חברת יס

אמיר ונג - יועץ משפטי, חברת קשת

אבי ניר - מנכ"ל, חברת קשת

אברהם נתן - יו"ר דירקטוריון קשת, חברת קשת

זהר קדמון סלע - יועצת משפטית, חברת קשת

דניאל בש - עורכת דין, חברת רשת נגה בע"מ

אורית ישראלי - פולק מטלון משרד עורכי דין, חברת רשת

אלדד כורש - פולק מטלון משרד עורכי דין, חברת רשת

אילאיל לבנת - היועצת המשפטית, חברת רשת

שאול מגנזי - משנה למנכ"ל, חברת רשת

אורית פרל - פולק מטלון עורכי דין, חברת רשת

אבי צבי - מנכ"ל, חברת רשת

יוסי ורשבסקי - מנכ"ל, ישראל 10

אפרת דרור - מנכ"ל משותף, אולפני הרצליה, ישראל 10

יואב הלדמן - סמנכ"ל כספים, ישראל 10

זיוית דוידוביץ - סמנכ"ל הפקה, ישראל 10

דוד ועקנין - סמנכ"ל תקשורת, ישראל 10

קרני זיו - סמנכ"ל תוכן, ישראל 10

דוד אוחיון - מנהל משאבי אנוש, ישראל 10

דבורה קמחי - יועצת משפטית, ישראל 10

אדוה גלנטי - סגנית דובר, ישראל 10

עודד טל - מנהל פרוגרמינג, ישראל 10

יוסי סימן טוב - ספק שירותים, ישראל 10

שי שפיגלמן - מפיק שטח ראשי, ישראל 10

יאיר ששון - עוזר למנהל תפעול, ישראל 10

חנה לוז - רכזת, מרכז תדמי"ת, הפורום המשפטי למען א"י

תיקי וידס - מנהלת תכניות, ערוץ הידברות (יהדות וקבלה)

דבורה פרקש - מנהלת תוכן, ערוץ הידברות (יהדות וקבלה)

עמי איטח - מנכ"ל, ערוץ הקניות

דב אברמוביץ - יועץ משפטי, ערוץ ישראל פלוס

אהרון אילוז - עורך דין, ערוץ ישראל פלוס

לאוניד בלחמן - מנכ"ל ועורך ראשי, ערוץ ישראל פלוס

מרק מאירסון - מנכ"ל מדיה מוסט

חיים סלוצקי - בעלים סלוצקי אפיקי תקשורת

אתי בנדלר
אלקנה אפרתי

אמיר רוזנברג (מתמחה)

לאה ורון

רמי בן שמעון
<הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"א-2011>

צהריים טובים. אנחנו מחדשים את הדיון הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"א-2011. בקשות לדיון מחדש ודיון מחדש. אנחנו עכשיו עוברים להצעה של חבר הכנסת רוברט אילטוב.

מזכירה לי היועצת המשפטית שיש שני נושאים קטנים שהבטחנו שנחזור אליהם.

אז אולי נלך לישיבת סיעה, נסיים אותה ונחזור?

לא.

בנוסח ההצעה שלך לעניין סעיף 13 שדיבר על הערוץ הנושאי, בהתאם להנחיות שהונחינו בישיבה הקודמת, מוצע לתקן גם את חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים ואת תיקון חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), כך שגם ערוצים נושאיים, ככל שיעלו לאוויר, יצטרכו להיות מסומנים בהתאם לאותו חוק – חוק סימון ואיסור שידורים מזיקים – ותחול עליהם חובה של כתוביות וכיוצא באלה, בהתאם לחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים).

מי מציע את זה?

זאת התאמה למה שנמצא היום.

אני אקרא את זה מהר מאוד. הנוסח של התיקון לחוק הראשון יומר ב:
"1. בחוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס"א-2001 -


(1)
בסעיף 1, אחרי ההגדרה ""חוק הבזק" יבוא:

""חוק הפצת שידורים" – חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2011;"

אם הוא יהיה 2011.



"(2)
בסעיף 4(א), אחרי פסקה (4) יבוא:

"(5) לעניין שידורי משדר ערוץ נושאי לפי חוק הפצת שידורים – משרד ערוץ נושאי כהגדרתו בחוק האמור."
"תיקון חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) 1.בחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005 -


(1)
בסעיף 1 –


(א)
בהגדרה "הגוף המפקח", אחרי פסקה (5) יבוא:

"(6) לעניין שידורי הטלוויזיה של משדר ערוץ נושאי המשודרים מכוח הוראות חוק הפצת שידורים – המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין;";


(ב)

""חוק הפצת שידורים" – חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2011;";


(ג)
בהגדרה "משדר טלוויזיה", אחרי פסקה (5) יבוא:

"(6) לעניין שידוריו של משדר ערוץ נושאי על פי חוק הפצת שידורים – משדר ערוץ נושאי כהגדרתו בחוק האמור;";
(2)
בסעיף 6 –
(1)
ברישה, אחרי "לפי חוק התקשורת" יבוא "או לפי חוק הפצת שידורים";
(2)
בסעיף קטן (ד), אחרי "לפי חוק התקשורת" יבוא "או לפי חוק הפצת שידורים, לפי העניין,".

אנחנו מצביעים על הסעיפים האלה שהוקראו. אלה התאמות נוסח שביצעה המחלקה המשפטית.

רגע, אדוני היושב-ראש, אני מבקשת לדעת מי מצביע מטעם קדימה על המקום של חבר כנסת ישראל חסון?

נגיד לך לפני כל הצבעה.

ככה אתם הולכים לשחק עם זה? אני לא הבנתי. מה קורה לכם, תגידו לי, השתגעתם לגמרי? מה זה הדבר הזה? אני מציעה שמישהו מכם יצא מהחדר ואני אצביע במקומו באופן קבוע.

בבקשה, תמשיך.

אני מצביעה נגד החוק הזה, כבר אמרתי לכם את זה. נגד ערוצים נושאיים.

מי בעד? חבר כנסת אזולאי אנחנו באמצע הצבעה.

ארבעה בעד.

מי נגד?

מי נגד?

מי נמנע?

אני נגד.

אני נמנע. לא נגד.

הצבעה
בעד ההצעה – רוב

נגד – מיעוט

ההצעה התקבלה

שלוש. ההצעה עברה.

אדוני, אני מבקש להעביר למנהלת הוועדה שחברת כנסת נינו אבסדזה תצביע כממלאת מקום, אלא אם כן נגיד אחרת.

באופן קבוע מצביעה חברת הכנסת נינו אבסדזה?

אלא אם כן נגיד אחרת.

יש לי פה שתי רוויזיות. תגיד לי יואל, אתה יכול לצאת? מה קורה לכם? אתם משחקים פה בגנון?

סיימתם?

חשבתי שיש רק משמעת קואליציונית, אני רואה שיש גם משמעת סיעתית.

יש גם משמעת באופוזיציה וראוי שכל מי שיהיה בסיעת האופוזיציה יתנהל בצורה - - -

אני חושבת שאתם קצת עושים צחוק מעצמכם, אבל זה בסדר.

אדוני היושב-ראש, אני מצביעה על דעת עצמי גם כך שזה לא עניין של משמעת.

אז אם את מצביעה על דעת עצמך – כדאי שלא תצביעי, בטוח תהיה טעות.

אדוני היושב-ראש, אפשר לפתוח נושא מהישיבה הבוקר, לגבי הערוצים הנושאיים?

לא.

אדוני היושב-ראש, אני רואה שאתה נהנה ממה שקורה בקדימה. שיתקדם כבר. גברתי היועצת המשפטית, באיזה עמוד אנחנו.

שאלה מאוד טובה. היושב-ראש מיד יחליט על איזה נושא הוא רוצה לקיים עכשיו דיון מחדש.

למה יש Delay בשידורים של הוועדה כל כמה דקות? כל כמה דקות יש Delay של היושב-ראש. היושב-ראש פתאום משהה את הכול, מתייעץ. היושב-ראש חושב.

כך הדברים, אנחנו לא ממהרים לשום מקום.

חבר הכנסת רוברט אילטוב.

כבוד היושב-ראש, הגשתי לוועדה בקשה לתוספת להצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התיעוד הוא מאוד רחב, ארוך, עם הסבר לאן צריך להגיע. אבל במהות אני רוצה להגיד לחברי הוועדה ולפרוטוקול שאני, בתוספת הזאת, בא לפתור את הסוגיה שכאשר אחד הזכייניות יוצאת החוצה לרישיון – בעצם תוכל להמשיך ביחד עם הזכיינית שנשארת בערוץ 2 להחזיק בחברת החדשות.

בזיכיון. זאת אומרת זיכיון ורישיון יחברו יחד.

הסוגיה הזאת נדונה כשדיברנו על חוק הרשות השנייה. בגלל נושאים משפטיים החלטנו לדון על כך בהמשך. לצערנו ההמשך הזה לא בא עד הדיונים ב-DTT ולכן אני מעלה את הסוגיה הזאת פה ואני מבקש לתמוך בסוגיה.

אתה יכול להסביר יותר? לא הבנתי מה אתה רוצה.

חוק הרשות השנייה לשידורים לטלוויזיה ולרדיו בא להרחיב ולהגדיל את כמות חברות ה- Broadcast שיהיו בסופו של דבר על ה-DTT. גם בא לפתור את בעיית הזיכיון והרישיון, כתוצאה מטיעונים כאלה ואחרים שהזיכיונות מקשים מבחינת החובות הרגולטוריות על החברות. לכן באה הממשלה – אתה עם חברת הכנסת?

הוא יכול לעשות שני דברים ביחד.

לי קשה, הוא מבלבל אותי. אנחנו דנו בנושא הזה כדי לעשות את הרפורמה - -

מה המטרה?

- - כדי להרחיב מספר ערוצי טלוויזיה. המטרה, בעצם, להוציא את כל חברות ה- Broadcast לרישיונות.

למה אתה רוצה לתת – יש בקשה ממישהו? יש בעיה שנתקלנו בה?

כן, בקשה מחבר הכנסת רוברט אילטוב, היא נדונה עכשיו בכנסת.

בסדר. אני מדבר ברצינות.

גם אני.

אם אתה רוצה עכשיו להכין שני מסלולים שיחיו ביחד – נוצרה בכך בעיה למישהו. אנחנו לא נגד, רק שנלמד אותה. אני שואל עניינית.

ההצעה והבקשה של חבר כנסת אילטוב היא להכניס את התוספת על מנת למצוא את הפיתרון לאחת החברות שתחליט לצאת לזיכיון שתמשיך, שתהיה לה זכות להחזיק בחברת החדשות. שלא ייווצר מצב שאין לה חברת חדשות.

באותה חברת חדשות של היום?

כן.

זאת אומרת, אם יהיה מישהו בזיכיון ומישהו ברישיון - הם עדיין יוכלו שניהם לחלוק את - - -

כן. כי המחוקק, בהצעה הקודמת, דיבר על כך שכששניהם יוצאים לרישיון, הם יכולים להחזיק ביחד; כששניהם נשארים בזיכיון – הם נשארים ביחד. אני נותן את הפיתרון למצב השלישי: כשאחד יוצא לזיכיון ואחד נשאר ברישיון.

אתה מציע ששניהם ימשיכו להחזיק ביחד?

ימשיכו להחזיק ביחד בחברת החדשות, לא משנה אם אחד בזיכיון ואחד ברישיון.

כן, לתקופה מסוימת.

עד מתי?

הכול כתוב. עד 2015.

מה קורה ב-2015? כולם חייבים להיות ברישיון?

או שכולם הולכים לרישיון או - - -

ואנחנו נשארים עם חברת חדשות אחת?

לגבי הנסיבות המתפתחות, היה וערוץ 10 ייאלץ להיסגר, חלילה, כולל חברת החדשות – איך ההצעה שלך מתמודדת עם מצב שאנחנו משאירים חברת חדשות אחת בישראל?

המצב היום הוא שבמידה וחברת החדשות או ערוץ 10 נסגר – אנחנו נשארים עם חברת חדשות אחת.

זה נראה לך נורמאלי?

זה לא בגלל שזה אני, זה בגלל המצב.

אדוני היושב-ראש, השאלה היא האם אנחנו חושבים שאנחנו יכולים שאחד מהשניים – נגיד זה עם הזיכיון – ילך עם חברת החדשות, האם זה עם הרישיון מסוגל להקים חברת חדשות חדשה? האם אנחנו מצפים את זה ממנו ותוך כמה זמן הוא יכול לעשות את זה בכלל?

נקודת המוצא שלי היא שאסור לנו להשאיר מצב, או לפחות להקטין למינימום את הזמן, שתהיה במדינת ישראל חברת חדשות אחת.

אני מציע שהזמן יהיה עד התאריך שקבע ביבי לפריימריז.

זה בקרוב, אין לנו בעיה.

כבוד היושב-ראש, במצב של היום, במידה וערוץ 10 נסגר כפי שטוענים – לא נראה לי שזה המצב שהולך להיות – ונניח שאחד מהזכיינים מחליט בסופו של דבר לא לצאת לזיכיון, אנחנו עדיין נשארים עם חברת חדשות אחת.

גם בזה נטפל.

בבקשה. ההצעה שלי מדברת על דבר קונקרטי מאוד. אם יהיו הצעות נוספות – נשקול אותן.

שמעתי אותך מדבר ברדיו. אמרת בצורה מאוד ברורה – וזאת התחייבות ציבורית – שלא תיתן למצב שתהיה בישראל רק חברת חדשות מסחרית אחת, נכון? מה הפיתרון שאתה חושב עליו? הלוא הבוקר הצבענו על כיוון מסוים. לא אהבנו את זה אבל זה עבר.

כמו שאני רואה את הדברים, הכיוון של הוועדה צריך להיות ניסיון לגבש סעיפי חוק שבכל מצב בו יש או חברת תוכן מסחרי אחת – נניח הם נשארים ביחד בזיכיון – או שיש חברת חדשות אחת: אנחנו צריכים להתחיל להפעיל מנגנון של הפרדה, כמו שקיים בחוק רישיונות, אפשר להמציא משהו דומה.
הויכוח שיישאר, לדעתי – כי אני חושב שיש קונסנזוס שאסור שיישאר מצב כזה - -

אני לא מתנגד.

אני יודע. אמרת לי שאתה לא מתנגד. תיאמנו את זה לפני כן. אנחנו צריכים "לשבור את הראש" ולהחליט כמה זמן צריך להקצות לכל תהליך כזה, בין אם זה הקמת חברת חדשות חדשה או ממש הקמת ערוץ חדש – יציאה לערוץ חדש בשבעה ימים – ומנגנוני פיצוי: יכול להיות שנגרם פה למישהו נזק ואנחנו כמדינה צריכים לשלם את הפיצוי כדי לשמור, עדיין, על האינטרס הזה שלאנשים יהיה - -

רק שהפיצוי לא יהיה יותר גדול מ-45 מיליון.

חבר כנסת פרץ צודק. בסוף ערוץ 10 יממן את הפיצוי לאחד - -

אדוני היושב-ראש, אפשר להתייחס גם לרחוקים?

כן. רחוקים אך קרובים ללב. בבקשה, חבר הכנסת איתן כבל.

בנקודת הבסיס תמכתי בעמדת "קשת", לא בגלל שמישהו דיבר אתי אלא בגלל שחשבתי שאין עוד מקום לעוד חברת חדשות. כשיש שתי חברות חדשות – רשות השידור לא נספרת, מעניין גם למה – לגופו של עניין אני סבור שצריך שתהיינה שתי חברות חדשות. אבל אני מזהיר אותנו, אדוני היושב-ראש, אני לא יודע מתי יחליפו אותך, אם בכלל, בתפקיד של היושב-ראש, ואתה חבר קרוב שלי, אבל אני לא מתבייש לומר את זה כאן לפניך: לעיתים נדמה לנו שכשאנחנו מקבלים החלטות, אנחנו לעולם נמצאים בתפקיד ולעולם נשלוט בתהליכים – אני תמיד חוזר על המנטרה הזאת, אני רק ניראה טוב אבל אני כבר זקן.
יותר מידי החלטות סביב השולחן הזה יצא לי לפגוש – אתה מקבל אותן ונדמה לך שבאותו רגע אתה תסגור הכול: שלא תהיה בעיה ויקום עוד ערוץ ותהיה עוד מחלקת חדשות והכול יהיה בסדר; ויש פריימריז בליכוד; ויש בחירות. ופתאום אתה מוצא את עצמך עם חיים יבין במקרה הטוב.

אני רוצה לומר בתהליך הזה: אדוני היושב-ראש, לפני שעתיים-שלוש קיבלנו החלטה שיכול שתשנה את פני התקשורת – ואני אומר את זה לא בהקשר שאני בעד ערוץ 10 או נגדו – זה תהליך שמייצר אפקט דומינו. גם אתה לא תוכל לעצור אותו, ואני יודע כמה אתה רוצה שהמצב יהיה אחרת.

לכן אני אומר לך, ואני מבקש: תבין, אתה בנקודת הקצה הכי חשובה, לא היה אדם שעסק בנושא התקשורת כבר הרבה מאוד שנים – ואני נמצא בתהליכים האלה כבר הרבה מאוד שנים, כמו שאתה נמצא עכשיו – חשוב לי, גם כחבר שלך ועוד לפני העובדה שאני חבר כנסת ואתה חבר כנסת, שההיסטוריה של התקשורת תזכור אותך במקום אחר לגמרי.

אם אין מצב שבו אנחנו יודעים לייצר חזרה לאחור בנושא של ערוץ 10 – אני מבקש, לא יודע איך, גם כשהחלטות נכתבות, יש מי שיודע לבוא ברוב מסוים בעוד חודש, בעוד שנה, בעוד שנתיים ולשנות גם את ההחלטות האלה, תזכרו את זה. אני אומר את זה כאשם שאולי יותר מכול אחד אחר סביב השולחן הזה הוביל את הרישיונות.
החוק הראשון שהממשלה השתמשה בו כפלטפורמה היה החוק שלי כרישיונות. זה היה אחרי שהתייאשנו ממה שהיה עד היום ואמרנו שאולי הרישיונות יצילו את המצב. לא את שבחיי באתי לספר פה אלא לומר לך שכל החלטה שלנו כאן היום היא הרבה מעבר לקואליציה/אופוזיציה. מעבר לעובדה שהיא עוסקת בבני אדם – יפוטרו או לא שיש לזה משמעות עצומה – אני אומר לך שאנחנו בימים אלה, בשעות אלה, מעצבים את פניה של התקשורת במדינת ישראל לשנים רבות.

אני מבקש בדחילו ורחימו – ואני מאוד מעריך אותך, אתה יודע, זה לא מן הפה ולחוץ – שתדע עכשיו אם צריך, אפילו לעצור את כל התהליכים ולתת לזה את המחשבה הנדרשת. לא יכול ולא יתקבל שנחזור לימים בהם תהיה חברת חדשות אחת. פתחתי בגילוי נאות, לא סתם אמרתי שאני תומך בעמדת קשת, אמרתי את זה כנקודת פתיחה, כדי שנדע איפה אני נמצא. אבל במצב הזה בו אנחנו מובילים לחברת חדשות אחת, אנחנו מעמידים את עצמינו במקום אחר לגמרי, ואני לא רוצה להשתמש במילים גדולות. תודה.

אני מאוד מתחבר לדבריו של חבר הכנסת כבל - -

גם לשבחים?

בעיקר לשבחים.

אתה יודע שכן, אבל היום אתה רוצה הרבה פידבקים, אדוני היושב-ראש, אתה רעב לפידבקים.

הוא בא מעיריית רמת גן. אחרי מה שהוא סבל - - -

פה אנחנו נהנים מאוויר ירושלים. בכל אופן, אדוני, חבר כנסת כבל אמר דברי טעם. קורים באמת דברים. קורים דברים בעולם התקשורת בישראל . גם החלטות שלנו. גם ההחלטה של הבוקר – לא תמכנו בה אבל היא עברה.
אני חושב ויודע שכוונותיך טובות ואתה באמת רוצה לעצב עולם טלוויזיוני-תקשורתי טוב יותר למדינת ישראל, אנחנו רוצים כולנו להיות חלק מהמשימה הזאת. אני חושב שצריך לחכות ולראות מה ההשלכות של ההחלטה שלנו מהבוקר: האם ערוץ 10, ב-27 בינואר, ייסגר או לא ייסגר. אם הוא לא ייסגר זה עולם אחד, אם ייסגר – זה עולם אחר. אני מציע ללכת כרגע בעיקר בעניין של חברת החדשות כי זה אינטרס ציבורי מאוד חשוב לכולם.
אני מציע לשים לרגע בצד את העניין הזה, להמשיך בהלכים האחרים, לחכות ולראות מה עולה בגורלו של ערוץ 10. אם ערוץ 10 ימשיך – אולי מישהו פה יציע כל מיני העצות לערוץ 10 יכול להיות שיקרו פה דברים בתוך התהליך הזה עד ל-27 בינואר. אז נוכל לקבל החלטה מתוך מקום בו יש לנו יותר מידע. לקבל היום החלטה – זה לקבל החלטה בחסר, מפני שאין לנו מידע, אנחנו לא יודעים מה יהיה ולדעתי זה מסוכן.

אתה מציע לעצור את התהליך - -

של חברת החדשות.

רק של חברת החדשות, עד 27 בינואר.

אז מה יעשו ב"קשת" או ב"רשת" במקרה הזה? הם יצטרכו לא ללכת לרישיונות?

אז בו ניתן פיתרון ביניים. יש עולם חדש, אי אפשר להתעלם מזה, זה אמיתי. צריך לתת פיתרון ביניים - -

אמרת להפסיק את התהליך, לא ללכת לרישיונות - -

לא. אני בעד רישיונות ואני בעד התהליך. אני ואתה באותו מקום, שנינו רוצים להגיע לאותו מקום. אני רוצה לדעת, אם הגעתי ב-27 בינואר בלי ערוץ 10 ואין את חברת החדשות שלו, אני יודע שאני במצב נתון כזה. אני צריך לקבל החלטה מה עכשיו אני עושה. יכול להיות ש"קשת" או "רשת" יקנו את ערוץ 10, את חברת החדשות שלהם או יעשו איזה חיבור, אני לא יודע מה יהיה. אבל המצב כיום הוא שאנחנו במציאות חסרה, אנחנו לא מבינים לאן זה הולך, אנחנו לא מבינים מה יהיה, עד הרגע האחרון לא נדע מה קורה, לכן את העניין הזה צריך השהות עד שנדע את כל התמונה.

כבוד היושב-ראש, אני חייב להתייחס למה שאמר חבר כנסת יואל חסון בגלל שזאת ההצעה שלי. הוא מציע לעצור את - -

את ה-DTT.

לא את ה-DTT, את הרישיונות והזיכיונות. אנחנו נשארים עם ערוץ 2 בלבד, כאשר "רשת" ו"קשת" בפנים ואני לא בטוח מה הולך להיות עם ערוץ 10. במידה וערוץ 10 ניסגר – אנחנו נשארים עם ערוץ 2, עם ערוץ חדשות אחד. אין בזה שום הגיון לעצור את זה.

קודם כל הוא עוצר את תהליך ה-DTT וזה נובע מחוסר הבנה מוחלט בתחום התקשורת. מה שראינו כרגע, אני חייבת להגיב על מה שנעשה לגבי ההצעה, זה מה שייעשה – וטוב שכל התקשורת פה – למי שמתנגד ליושבת-ראש המפלגה. אני יוצאת נגד יושבת-ראש המפלגה – יש פה כמה דוברמנים ששומרים על יושבת-ראש המפלגה – במקום לחשוב על התקשורת ולחשוב על עתידה גם של "רשת" גם של "קשת" אתם משחקים במשחקים פוליטיים, מתעסקים בדברים שאתם לא מבינים בהם לחלוטין, למעט מה שאמרו לך להגיד. מה שאתה מנסה לעשות, במה שאתה אומר כרגע, זה לעצור את תהליך ה-DTT. כל מה שהציע חבר הכנסת רוברט אילטוב לא יכול להיות מחוץ לתהליך ה-DTT.

לא יקרה כלום. אפשר לקיים דיונים עד ל-31 במרץ ולא לקבוע החלטות בסופיות. שום דבר לא דחוף. עולם התקשורת משתנה, על מה אתם מדברים? אתם מבינים את זה לא פחות ממני. חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ, אני מאוד מכבד אותך, את דוקטור לתקשורת, את גם מבינה את זה: לא יקרה שום דבר. חיינו בלי ה-DTT עד היום, נוכל לחיות גם עד שנראה מה קורה עם העתיד השל ערוץ 10.

אבל אתה לא משנה את התוצאה, אתה נשאר עם ערוץ חדשות אחד..

למה?

למה אתם קושרים את זה בכלל?

כי הביאו את זה לחוק הזה. לא הביאו את זה מחוץ - - -

- - - "עידן פלוס" צריך לצאת לדרך, הוא לא צריך להיות קשור בכלל לעניין הזה.

אתם עדיין נשארים עם ערוץ חדשות אחד.

חברת הכנסת אבסדזה, בבקשה. היא ביקשה קודם.

בתור דוברמנית שכנראה יושבת כאן, לדעתה של חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ, אני אמורה להגן על אינטרסים כאלה או אחרים. אני רוצה לומר שאני דוברמנית שמבינה גם מעט בתקשורת, וכמו דוברמנית שבאה אך ורק מהתקשורת – וללא שום אינטרס אחר – אני מבקשת ממך, אדוני היושב-ראש, ומצטרפת לכל הקומפלימנטים ששמעתי: אני יודעת שאתה לא רוצה שהיום הזה יהפוך ליום שחור לתקשורת הישראלית, אנחנו לא יכולים, כך או אחרת, להשאיר חברת חדשות אחת. זה לא יכול להיות, אבל זה מה שקורה במהלך היום הזה. עכשיו אנחנו נהיה חתומים גם על דבר כזה ואסור שזה יקרה - -

זה מה שהם מציעים לך.

בדרך כזאת או אחרת – אני יודעת שזה קרוב לליבך – תעזור לעצור את העניין הזה.

חבר כנסת רוברט אילטוב, מה דחוף?

אתם מציעים, בעצם, להישאר עם חברת חדשות אחת. אתם רוצים לעצור את התהליך של הרישיונות והזיכיונות, זה מה - -

איך הגעת לזה? לא רוצה לעצור - - -

כמו שכתוב בחוק המקורי, אדוני היושב-ראש. בחוק המקורי כתוב שהרישיון הוא מקים את - - -

חבר הכנסת אייכלר, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, כמי שיש לו קצת ניסיון בתקשורת: שורש פורה ראש ולענה של בעיות התקשורת במדינת ישראל, שלא מאפשרים להרחיב לעשות עוד ועוד תחנות. כדי שלא יהיו מונופולים ולא תהיה מדורת שבט שכמה אנשים שולטים בה וקבוצות שלמות בעם מודרים ממנה, העצה הפשוטה היא להפוך את התקשורת כמו בעיתונים: להפסיק את התמלוגים. לעשות חוק מקובל על כל החברים שאין תמלוגים על זכות הדיבור.

זה יאפשר להקים חברות חדשות גם לטלוויזיה וגם לרדיו; ימנע את כל המונופולים שיש היום, גם אם הם לא ממשלתיים, על-ידי קבוצות אוכלוסייה שמייצגות אולי 3% מהציבור ומדירים ציבורים שלמים. אני מציע שהוועדה אל תפסיק את התהליך של להוסיף עוד ועוד תחנות רדיו, כמה שאפשר, והעצה לכך היא: להריץ במקביל הצעת חוק ביטול תמלוגים. אין שום תמלוג כשאני רוצה לפתוח ולהדפיס עיתון. הרשות השנייה לא זקוקה לכסף הזה, יש לה יותר מדי כסף. אם צריך להחזיק את הרשות השנייה אפשר להחזיק אותה – גם לא דמי זיכיון וגם לא תמלוגים שום דר – אדם מקבל רישיון, משלם אגרה ומשדר מה שהוא רוצה. אם הציבור ירצה אותו – הוא יקבל מודעות פרסומת ויוכל להחזיק את עצמו, אם הציבור לא ירצה אותו אז הוא ייסגר. זה הפיתרון גם לערוץ 10, גם לחברת החדשות וגם לכל חברות החדשות הנוספות שתקומנה. אז לא נהיה תלויים במדורת השבט של חברת חדשות אחת.

נפל דבר הבוקר, בהחלטה על ערוץ 10. יכול להיות שבסוף יימצא – כרגיל במדינת ישראל – פיתרון אבל התחושה שלי שזה כנראה סוף הדרך. אם זה סוף הדרך, אנחנו לא יכולים לנתק את הדיון עכשיו ממה שהיה בבוקר – אנחנו חייבים להביא את זה לידי ביטוי כי הנסיבות השתנו, כמו שאנחנו מכירים.

האינטרס הציבורי העליון הוא לפחות שני ערוצי חדשות מסחריים. אם נישאר עם אחד – אנחנו מתגלגלים אחורה, מה גם שזה ישנה את שוק הפרסום בישראל, אנחנו ממש יוצרים זעזוע, רעידת אדמה בכל המערכת של התקשורת בישראל. אין לנו את המנדט לעשות את זה, אני אומר לך בכנות. זה לא היה על סדר היום שלנו, לא התבקשנו לעשות את זה. אנחנו עושים את זה כבדרך אגב, בלי להרגיש, איזה תוצר אנחנו מייצרים פה עכשיו.
מצד שני, דווקא הבוקר התחדדה בי ההרגשה שצריך לזרז את התהליך של מעבר מזיכיונות לרישיונות. זה תהליך נכון, ולשחרר את האנשים שרוצים ויכולים – אני מקווה שיהיו יותר מאחד – להיכנס לתהליך של - -

הם לא מתואמים עם חבר כנסת יואל חסון.

חכה עד הסוף. תקשיב עד הסוף.

תירגע, חבר כנסת אילטוב, אנחנו לא באים ממדינות של אחדות מחשבתית.

אתם רק מתנהגים כהה.

הוכחתם אם זה במעשה היום מהבוקר.

אתם לא באים, אבל אתם מתנהגים. פוטין צריך ללמוד ממפלגת קדימה ומיושבת-הראש של קדימה.

הדמוקרטיה אצלכם חוגגת מהבוקר באופן מוחלט.

בדרך כלל מאשימים אותם באותן האשמות.

אתה צודק.

גם להם היו קצת בעיות בבחירות, לא?

לכן צריך לחפש את הדרך שבה תהליך המעבר - -

דמוקרטיה בעיצומה.

אני מדבר כרגע.

נא לא להפריע חבר הכנסת שי.

- - המעבר מזיכיונות לרישיונות לא ייעצר וצריך לאפשר למי שרוצה להתחיל ולצאת לדרך כדי שאנחנו נחלץ, סוף-סוף, את הטלוויזיה מהציפורניים של המערכת הממשלתית ושל הכנסת. שיהיה לתקשורת איזשהו חופש כי כל מה שראינו הבוקר זה מעמד מביך לחלוטין שעומדים פה גם מנהל הערוץ וגם העובדים שלו, עיניהם דומעות והם מבקשים את חסדינו. זה לא יכול להיות כך, זה לא היה כך וזה לא צריך להיות כך.
לכן אני חושב שהפיתרון של זמן הוא נכון. קח כמה ימים, כמה שאתה רוצה. אתה רוצה להתייעץ עם אנשים שמבינים בתחום – תעשה את זה, עם השר שלך ותבוא עם הצעה שיודעת להכיל את שני הדברים האלה גם יחד בעקבות מה שקרה הבוקר.

אתה רואה שאנחנו מסכימים, חבר כנסת רוברט אילטוב?

אדוני היושב-ראש, אני לא רוצה לחזור על דברי חבריי. אני בטוח שאתה לא רוצה היום לשפוך את התינוק עם מי האמבטיה. אנחנו חלוקים בדעותינו באשר למה שהתרחש הבוקר אבל אנחנו מכבדים את הכנסת – יש החלטה דמוקרטית ברוב.
יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה שההצעה של חבר הכנסת אילטוב באה לשפר את יכולת התפקוד של הערוצים בתקופת ביניים ויכול להיות שזאת החלטה נכונה, שבשלב מסוים, שני הערוצים, אחד סיים את המעבר לרישיון והשני לא – עדיין יוכלו לשתף פעולה בכל מה שקשור להפעלת חברת חדשות.

זה אומר שאתה מייצר היום מצב שאפילו הפרדה לא תיצור באופן אוטומטי שתי חברות חדשות. כלומר, אנחנו חוזרים להחלטה מהבוקר. אם נדע ב-27 לחודש שחברת החדשות של ערוץ 10 ממשיכה להתקיים ויש שתי חברות מסחריות חדשות – יהיה לנו קל יותר לתמוך בהצעה שלך, כי אז יש בהצעה שלך היגיון מבחינה כלכלית לשני הזכיינים. אבל אם אין את חדשות 10 – יכול להיות שדווקא ההתנגדות להצעה שלך תחייב אותם להיפרד ואולי אחד מהם יקנה את חדשות 10.

לכן ההצעה לעשות פסק זמן – אני חושב שיש פה הסכמה – לפחות עד ל-1 בפברואר, עד שנראה מה גורלו של ערוץ 10 או שאם יסתבר שנמצא פיתרון כלשהו: יכול להיות שהבעלים יזרימו כסף או כל דבר אחר, אתה תוכל לחזור לשולחן בעוד שבוע או 10 ימים ונדון בהצעה שלך לגופו של עניין. בלי קשר אירועים האחרים.

אם אתה רוצה לדחות את הבקשה שלי אתה בעצם דוחה את כל התהליך של הרישיונות - -

נדחה בחודש, מה יקרה בחודש?

אבל הם נערכים כבר. אתה עוצר להם את התהליך, אתה פוגע בהם, לא בהצעה שלי.

זה לא שקול מול העובדה שאתה יכול להתעורר למדינה עם חברת חדשות אחת?

במי פוגעים? מי זה "בהם"? במי פוגעים? מי יינזק? אני שואל מי יינזק?

חברי הכנסת כבר מסיימים ואז נעבור לצד השני של השולחן. עוד מישהו רוצה לדבר במישור העקרוני? מי מהאורחים – "קשת", "רשת", ערוץ 10 – רוצה לדבר בעניין הזה? מר אבי צבי מ"רשת", בבקשה.

אני אקצר בדבריי. במשך 18 חודש הוועדה הזאת התכנסה ועבדה על רפורמה מאוד חשובה לעתיד הטלוויזיה המסחרית. הרפורמה של מעבר מזיכיונות לרישיונות מייצרת אופק כלכלי בתקופה מאוד מורכבת – זאת כבר לא תקופה של חודשים – זאת תקופה של שנים שבהם אנחנו סובלים מהפסדים.

בנושא חברת החדשות, הרחבנו את הדיון והוועדה הזאת דנה בעניין כמעט ארבע חודשים. ארבע חודשים דיברנו על מה יקרה עם חברת החדשות של ערוץ 2 במעבר מזיכיון לרישיון. שלא על דעתנו באותה עת חוקק חוק ברור ופשוט. בחוק הזה כתוב – ומטפלים בתסריט שאומר – אם אחד נשאר ואחד הולך, כך וכך יקרה. למי שלא יודע, מה שצריך לקרות על פי החוק: בעל הזיכיון נשאר עם חברת החדשות ובעל הרישיון – ופה אני מתייחס לבעיה שכביכול נוצרה – ובעל הרישיון יוכל לרכוש חדשות מבעל הזיכיון לתקופת התארגנות של שנתיים, אם אני לא טועה.

זה כתוב כך במפורש בחוק?

כן. המחוקק התמודד עם התסריט. בשולי הדברים, ברקע של הסיפור, אני רוצה להגיד שכבר באותה עת אנחנו הצהרנו ב"רשת" שאנחנו מתכוונים להישאר בזיכיון, ממגוון רחב מאוד של סיבות שרובן כלכליות, בגלל העומס והלחץ הכלכלי שאנחנו נתונים בו. גם אנחנו היינו רוצים לעבור לרישיון רק שעלות המעבר לרישיון גדולה וכבדה.
כבר באותה עת היו שמועות באוויר – אני לא אדבר בשם "קשת" – שקשת שוקלת לעבור לרישיון. המחוקק מאוד אהב את זה כי למחוקק נפתרה בעיית חברת החדשות האחת. אם אני לא טועה, אחד מכם אמר: זה הפיתרון, אם "רשת" נשארת בזיכיון ונשארת עם חברת החדשות ו"קשת" הולכת לרישיון ותצטרך בתוך שנתיים להקים חברת חדשות – הרי שנפתרה הבעיה. הנה הפלורליזם, הנה התחרות, שהניעה מלכתחילה את היציאה לרפורמה הזאת.

אני רוצה להגיד שבאופן כמטע מפתיע הוועדה הזאת חזתה את הרגע הזה. היא חזתה אותו כהלכה לפני תשעה חודשים, אחרי דיונים של 18 חודש. אני חושב שאין שום סיבה מתקבלת על הדעת – אחרי תשעה חודשים – לפתוח את החוק הזה מחדש ובמחטף לנסות ולעשות בו תיקון. אם רוצים לעשות תיקון – בואו נשב עוד פעם ארבעה חודשים, בואו נתדיין על הדבר זה עוד פעם, נחשוב מה המתכונת הנכונה ומשם נפעל.

דבר אחרון שאני רוצה להגיד. יש בעיתונים כל הזמן דיבורים על מיזוג בין "רשת" לערוץ 10 ומיזוג בין "רשת" ל"קשת" – אני מזכיר לכם שהגל הקודם היה "רשת" "וקשת" – והיום במסדרון שמעתי שבכלל "קשת" וערוץ 10 מדברים, כל המיזוגים האלה מרחפים באוויר.

אני רוצה להגיד לכם: שום מיזוג, שום בנייה עתידית לא תיתכן אם אין וודאות רגולטורית. תבינו שכל עוד אנחנו לא יודעים מה הכללים שעל-פיהם אנחנו פועלים, אנחנו לא נצליח לייצר עתיד לעצמנו. המחוקק בנה את הכללים. מול הכללים האלה התחלנו לבנות לעצמנו עתיד. עכשיו אתם עושים לנו פריש מיש, עכשיו אתם אומרים – מסיבה לא ברורה, מסיבה כמעט לא הגיונית לאור המצב של היום – הכללים משתנים ואתם מחזירים אותנו לשולחן השרטוטים.
בכל פעם שעולה נושא חברת החדשות, בכל פעם שעולה נושא דחיית התמלוגים של ערוץ 10 תדעו שאנחנו נשענים אחורה ואומרים: נחכה ונראה מה המחוקק יגיד, כשנדע מה המחוקק רוצה לעשות נחליט מה אנחנו עושים. אני רוצה לבקש, בהצטרפות לחברי כנסת אחרים, קיבלתם החלטה דרמטית היום - דרמטית וקשה – תנו להחלטה הזאת רגע לשקוע. תנו ל"רשת" להכיל אותה, ל"קשת" להכיל אותה, לערוץ 10 להכיל אותה. יכול להיות שבלי התערבות של המחוקק הדברים יסתדרו מעצמם. בדיוק כמו שהוא התכוון לפני תשעה חודשים.

תדחו את הדיון בהצעה הזאת בארבעה שבועות, בששה שבועות. תנו לשוק הזה להבין לאן הוא הולך. משם תחזרו לשולחן הדיונים. גם לנו ברור – אני אומר את זה בצורה ברורה – שלא יכול להיות שבמדינת ישראל תהיה חברת חדשות אחת. כל מי ששוחחתי איתו בחדר הזה בשבועות האחרונים יודע שזאת עמדתה של "רשת", שהפחד הגדול ביותר שלנו זה מהישארותה של חברת חדשות אחת. יש לנו רשימה של טיעונים עניינים שהפצנו אותם.

אני ממשרד עורכי הדין שמייצג את "רשת". לקראת הדיונים, אדוני, הופצו שתי חוות דעת משפטיות כי אנחנו נוגעים פה גם בעניינים משפטיים. אני לא אחזור על הטיעונים המשפטיים, גם של חוות הדעת שלנו וגם של חברי עורך דין רון גזית, אבל אי אפשר שלא להתייחס לחלק מהדברים.

ראשית, אנחנו מערבים פה טענות מסוגים שונים. כאשר נטענת טענה על-ידי "קשת" שמדובר בלקונה, אני חושב שיש מעט מאוד עניינים שהם לא לקונה מהעניין הזה – מר אבי צבי הזכיר קודם דיונים של הכנסת – לחוות הדעת שלנו צירפנו לא פחות מעשה ציטוטים שנאמרו בדיונים כאן, גם על-ידי הדרג המקצועי וגם על-ידי הדרג הפוליטי.

הדרג המקצועי – יושבת כאן היועצת המשפטית של משרד התקשורת – מספר פעמים בדיונים בשלושה דיונים שונים. בדיון ב-2 בדצמבר, ב-14 בדצמבר ובדיון נוסף ב-18 בנובמבר, נשאלה גב' רובינשטיין בפורש מה קורה במקרה שאחד יוצא ואחד נשאר? אומרת גב' רובינשטיין: "אם אחת מהן יוצאת ואחת נשארת, זה תלוי בבחירה שלה. אם אתה זוכר לפני מספר דיונים הקראתי את שתי החלופות, הגורם שנשאר משדר במשך שבעה ימים ואז מדרך הטבע הוא ממשיך להחזיק את חברת החדשות".

"אם בעל הזיכיון עוזב את ערוץ 2 ועובר להיות בעל רישיון, האם הוא מחויב להקים חברת חדשות? התשובה היא חיובית, כן". היא גם מסבירה שמאחר שמדובר בשתי משטרי הסדרה שונים – רישיון וזיכיון – אין יציבות תאגידים בחברת החדשות. אני עוד אגע בעניין הזה.
לא פחות מעניינת, אדוני היושב-ראש, היא עמדתו של חבר הכנסת אילטוב, שבדיון ב-14 בדצמבר אמר, לאחר שחברת הכנסת יוליה ברקוביץ דיברה על מה שקורה עם חברת החדשות כאשר אחד בזיכיון ואחד ברישיון, עונה לה חבר הכנסת אילטוב: "הכוונה לחתוך את הדבר הזה בצורה מאוד ברורה. זאת אומרת, רישיונות או זיכיונות. אין שניים".

אני עדיין טוען שאם אתם רוצים, שניכם לעבור לרישיון, אין לי שום בעיה. תצאו לרישיון מחר – אין לי שום בעיה.

אין פה שיעור בהיסטוריה, יש פה רק שיעור במשפטים שאומר שזה בוודאי לא לקונה. לקונה זה מקום שהמחוקק לא חשב על זה. המחוקק דן בזה חודשים ארוכים, מצא את הפיתרון ולא בכדי, אדוני. יש לנו חברת חדשות של ערוץ 2 שהיא חברה טובה: היא פועלת בצורה מאוזנת; יש לה בעלי מניות מאוזנים, יש להם את אותו אינטרס; יש להם את אותו אופק שידור. מה יקרה, אדוני, לחברת החדשות אם היא תוחזק על-ידי שני בעלי מניות בעלי אינטרסים שונים? לאחד יש אופק שידורים של שלוש שנים ולשני אופק שידור של 15 שנה, אדוני?
מה יקרה עם השקעות בחברה הזאת? יש הבדל בין ההשקעות כאשר אני יודע שאני בעל מניות שלוש שנים או בעל מניות 15 שנה. יש הבדלים כל כך תהומיים בין המשטרים האלה שאין אפשרות להחזיר את המניות האלה ביחד.

עניין נוסף, אדוני. אנחנו מערבים פה – סליחה על הביטוי הגדול – של קניין. אנחנו לא מדברים רק על עניינים ציבוריים, יש פה גם קניין פרטי: לי יש מניות, לחברת "רשת" יש 50% מניות בחברת החדשות, גוף שהושקעו בו מאות מיליונים, אדוני. אי אפשר לומר שחברת החדשות – שיש לה כללים, יש לה בעלי מניות, יש לה משטר תאגידי מסודר ובמשטר התאגידי הזה נאמר שאם אני לא מוצא את עצמי עם בעל מניות עם אינטרס זהה, יש לי אינטרס ויש לי אופציה כתובה בזיכיון שלי לרכוש את המניות שלו – אי אפשר במחי יד לקחת לי את האופציה הזאת.
אבל יותר גרוע מזה. בהצעה של חבר הכנסת אילטוב נאמר, אדוני, שאם "קשת" יוצאת ו"רשת" נשארת – "רשת" מאבדת מחצית מהאחזקות שלה, אדוני. לא רק שלא נותנים את האופציה לקנות את מה שהחוק נותן לי היום ומה שהזיכיון שלי נותן לי – ואני בכלל לא בטוח שחברי הכנסת מבינים שהם פוגעים בקניין ואני בכלל לא בטוח שזה יעמוד במבחן בג"צ.
חברת החדשות היא נכס. היא חברה פרטית שיש לה בעלי מניות; יש הסכמים בין בעלי המניות; יש תקנון לחברה. אי אפשר לומר: מאחזקה של 50% מניות ועוד 50% אופציה, אם "קשת" יוצאת, אני הופך להיות בעלים של 25%. זאת שערורייה.
עניין נוסף. דיברנו על הנושא של "הגנת ינוקא". אם "קשת" יוצאת היום – היא מקבלת מעין "הגנת ינוקא", תקופת התארגנות של שלוש נים או קצת יותר מזה, להקים חברת חדשות. מצד שני, בהצעת החוק של חבר הכנסת אילטוב – הפעם הבאה שמישהו יכול לבקש רישיון זה בעוד שלוש שנים. כאשר "רשת" תחליט שהיא רוצה לצאת לרישיון, אין לה את אותן שלוש שנים, אדוני. אנחנו עושים כאן אפליה לרעת "רשת".

לא הבנתי את הטענה.

אני אסביר - -

הטענה היא שהם רוצים לאכול את כל העוגה.

לא, לא, סליחה. עד עכשיו היו טענות מאוד ראויות. אולי יש להם - -

אני גם לא להסכים להן, נכון?

אני אסביר, גברתי. בהתאם להצעת החוק, התקופה של האחזקה משותפת של שלוש שנים היא מ-2012 עד 2015, מרגע ש"קשת" תקבל את הרישיון – ואני מאחל להם אותו מכל הלב - -

לא מדובר בשלוש שנים מלאות. אם אינני טועה, מדובר כאן עד שהזיכיון שלכם פג באוקטובר 2015.

סליחה גברתי, אוקטובר 2015, נכון. אנחנו מדברים, אם כך, ש"קשת" יוצאת היום יציאת דה-לוקס לרישיון: היא לא צריכה להתאמץ להקים לעצמה חברת חדשות – ואני כבר לא נוגע בעניינים הפוליטיים שאנשים עושים את זה טוב ממני כאן – ויש לה תקופת הקמה שבה היא לא צריכה להתעסק עם הרמת חברת חדשות אלא מתעסקת רק עם המעבר, המורכב כשלעצמו, לרישיון.

לעומת זאת, במועד היציאה הבאה, גברתי ואדוני, אין יותר את הזכות הזאת של שלוש שנים משותפות כי הן נגמרות ביום שיצאתי לרישיון, דהיינו, כשאני אצא לרישיון אני אצטרך להתמודד גם עם הרישיון שלי וגם עם הקמת חברת חדשות. נוצר מצב של א-סימטריה קשה שאני בטוח שחבר הכנסת אילטוב לא התכוון אליה.

אני עדיין חושב, בסופו של דבר, שתמונת הטלוויזיה ביום שאחרי היום בבוקר היא תמונת טלוויזיה שלא ברורה לאף אחד מאיתנו ואני חושב, באמת, שהחיפזון מן השטן. תודה אדוני.

אני מבקש עוד משפט אחד שקשור בעקיפין: מי שנשאר בזיכיון, אם הוא בוחר לגדול לשבעה ימים, יצטרך לעשות הפקות שמוגדרות כסוגה עילית בהיקף של כ-200 מיליון שקל בשנה. מר סמירה, אני מדייק?

כן.

200 מיליון שקל של דרמות, של תעודה, של תחקירים, 200 מיליון שקל.

ברישיון?

בזיכיון, מי שיישאר בזיכיון.

כל ה-100% של הזיכיון.

אבל אלה הדרישות היום.

אמרתי שזה קשור בעקיפין, אני אבהיר את הנקודה. מי שילך לרישיון יצטרך להפיק ב-56 מיליון שקל. אני עוד לא מבין איפה המפיקים והיוצרים? אני רוצה שתדעו שבנוסף למעמסות אחרות, בנוסף להון חוזר שנדרש כדי לגדול לשבעה ימים, אנחנו נידרש לעשות 200 מיליון שקל מול 50 מיליון. 200 מיליון שקל סוגה עילית במקום 50 מיליון. אתם יודעים שהכאב בטן הכי גדול שלנו זאת סוגה עילית.

- - - למה אתה לא עובר לרישיון, אם זה כל כך טוב?

הלוואי והיה לי את הכסף. אני "מת" לעבור לרישיון. הרי אני ישבתי פה - -

200 מיליון שקל יש לך?

לעשות את מה שאני יודע לעשות בערוץ 2 – יש לי. אם אתה שואל אותי היום אם אני אדע לתמוך בחברת החדשות בשבעה ימים? התשובה היא כן. האם אני אדע לגדול לשבעה ימים בערוץ 2? התשובה היא כן. אם הייתי קצת יותר חזק היום, אם היו לי שנתיים שלא הייתי מפסיד כסף יכול להיות שגם אני הייתי הולך לרישיון.

אבל לא להפסיד כסף לא קרה ב"רשת" עשרות שנים. חמש שנים, שבע שנים, לא עשרות. לא קרה, מה לעשות?

יש לי שאלה, אדוני היושב-ראש, ליועצת המשפטית שלנו. אם לטענות של עורך דין אלדד כורש יש יסוד, אז למעשה אנחנו דהים בחוק שהוא חוק רגיל שיכול לעמוד בסתירה לחוק יסוד, של זכות הקניין – אז למה אנו מעסיקים עצמנו? כי אחרת הוא צריך להציע חוק יסוד.

אנחנו טענו את זה בחוות הדעת. לא חזרתי על כל הטענות שלנו בחוות הדעת אבל הגשנו חוות דעת כתובה.

תסלח לי אבל אתה לא היועץ המשפטי של הוועדה. היא היועצת המשפטית של הוועדה, היא צריכה לענות.

לא קיבלו אותי.

לא יכולנו להרשות לעצמנו את זה.

זאת אומרת שאני זולה?

לא מפספסים פה כלום.

כפי שאמר עורך דין כורש, הוגשו בכתב חוות דעת שהתייחסו בעיקר לשאלות החוקתיות. הוא הציג, כמובן, את העמדה של חברת "רשת", אני מניחה שיש כאן מי שייצג את עמדת חברת "קשת". אם היושב-ראש ירצה לשמוע את חוות דעתי, בהתחשב בשתי חוות הדעת, אני אתן אותה. אני כבר יכולה לרמוז לך - -

אני רוצה. זכותי לבקש ממך חוות דעת.

עדיין מי שנותן את רשות הדיבור בנושאים אלה זה היושב-ראש. אני רק יכולה לרמוז לך - -

אל תדאג, אני אתן זכות שאלה ותשובה.

זה חשוב.

זה מפתיע אצלכם, בדרך כלל.

אני יכולה לרמוז לך שעד כמה שלמדתי את הנושא, אני חושבת שההצעה הזאת מעוררת קשיים חוקתיים. אני לא יכולה לומר בצורה נחרצת שאין להם מענה ראוי, בכפוף לתנאים מסוימים. אבל על זה אני אדבר כשיגיע תורי.

תודה.

עוד מישהו רוצה לדבר? בבקשה.

אני מחברת "מדיה מוסט". אני מגיע להרבה ועדות כלכלה שדנות בנושא הזה. כל פעם אני משכנע את עצמי מחדש להגיע אולי אני אבין סוף-סוף למה אני מגיע ועל מה מדברים. אני עוסק כבר 16 שנה בתקשורת ואני מכיר רגולציות של כמעט כל המדינות. רגולציה כזו לא קיימת, חד-משמעית. א ועדת טרכטנברג, שום נושא שנדון בכנסת לא זכה לכזו תשומת לב, לכמות כזאת של שעות ולכאלו כמויות של אמוציות. סוף-סוף היום שמעתי דברים של חבר הכנסת אייכלר שאני מסכים איתם וכבר אמרתי אותם, לפני שנה, אני חושב.
אולי לעצור, באמת, עד 31 במרץ, לבטל את הכול ולדון על שוק פתוח, פשוט שוק פתוח. מה השוני בין "עוף הגליל" לחברת חדשות או ערוץ 2 או ערוץ 10?

אין הבדל? ומה עם תרבות?

אין הבדל, יש משקיעים ויש צרכנים. אם מישהו לא יודע לייצר עוף או לא קונים – אז הוא נסגר.

עוף לא צריך לדעת לשיר או לעשות ריאליטי.

לא. הוא פשוט נסגר. ואם ערוץ 10 – שאני מאוד אוהב אותו – לא מצליח להחזיק - -

זה לא נכון. מדינת ישראל תומכת במפעלים פרטיים שקורסים כדי שלא יקרסו, כדי שלא תהיה אבטלה במקומות מסוימים - - - לא רק עוף הגליל, אני יכול לתת לך דוגמאות רבות, כולל אלביט בקרית גת - - -

זו לא אותה רמה של דיונים. מחפשים בדרך כלל משקיע - -

תמיכה בשפה העברית ובתרבות הישראלית – זה לא חשוב?

יש רגולציה בהולנד שצריך לתמוך גם בפלמית או בהולנדית או בזה - -

מר מאירסון. סליחה.

יש רגולציה כללית: סמים, הסתה, אלכוהול. זאת הרגולציה. בשש השנים האחרונות לא היה דיון בצרפת על טלוויזיה, ולא בהולנד ולא בדנמרק.

מר מאירסון, תדבר אלינו, לוועדה.

סליחה. אני לא נגד הרגולציה אבל אנחנו פה דנים בשוק סגור לסוג מסוים של אנשים. מי שרוצה, כמו שנאמר פה, לפתוח עיתון – יכול לפתוח עיתון. למה אי-אפשר לפתוח ערוץ טלוויזיה? למה אי-אפשר למכור פרסומת? מי שלא יכול, לא יחזיק שלושה חודשי או שנה – ייסגר. יש Chapter 11 בארצות הברית. לפני חודש סגרו באסטוניה ערוץ שהיה קיים שמונה שנים כי הפסיק לייצר תוצרת מקומית.

בוא נעשה את זה באנגלית וזהו. לא צריך לתרגם את הפורמט - -

מה הקרש בין מה שאתה אומר למה שאני אומר? אני מדבר על שוק פתוח. במה זה שונה ממה שאתה עכשיו - -

אני מבקש לא להפריע לדובר.

בזמנו חייבו לעשות הפקות מקומיות ולשלם למפיקים אבל אחרי כמה שנים נוכחנו לדעת שהפקה מקומית זה הדבר הכי טוב שנעשה ולא צריך כבר לעודד, כי זה מה שהציבור הישראלי אוהב, בזה הוא הוא מסתכל וזה מה שעושה את הרייטינג.

סדרה שעשית לא הולכת? תוריד אותה, הפסדת. יש סידרה שהולכת – הרווחת. זה המצב וזאת הרגולציה. הצופה הוא הרגולטור והמשקיע הוא הרגולטור. כל היתר זה צנזורה עצמית ויש משחק של כוחות בשוק וזה הכול במדינה חופשית ודמוקרטית. חנקו את כל הערוצים הזרים – נתנו למישהו מונופול שלא הביא לשום דבר, חונקים עכשיו משהו אחר. דנים בזה בכובד ראש ובסוף מה? כמו שאמר חבר הכנסת כבל, בסוף זה ירשם כמשהו שחור. זאת מדינה משכילה, מתקדמת: יש מקום לערוץ דתי ומקום לערוץ מסורתי ומקום לערוץ מזרחי, אם מישהו רוצה. יש מקום לעשות חבילות צרות ולמכור פרימיום. כל זה משחקים של השוק.

אני מודה לך. חבר הכנסת עמיר פרץ, רצית לשאול שאלה, בבקשה.

רציתי לאפשר ליועצת המשפטית להשיב, זה מה שאני מבקש ממך, אם אפשר.

היא השיבה לך.

נתתי תשובה חלקית. אני חושבת שראוי שקודם "קשת" תציג את עמדתה בעניין הזה ואחר-כך אני אתן את חוות דעתי. צריכים לשמוע תמיד את האיפכא, לא?

בבקשה, חבר הכנסת רוברט טיבייב, חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ ואחר-כך אני אתן לקשת להתייחס לנושאים.

אם תרשה לי בבקשה. השאלה שלי היא למנכ"ל ערוץ 10: כמה עולה לסגור את הערוץ?

הרבה עשרות של מיליוני שקלים.

מה הערכתך?

אני מנוע כרגע מלהגיד אבל זה הרבה עשרות של מיליוני שקלים.

הבאתי את "אבא".

אדוני שר התקשורת, מה אתה עושה בשביל להציל את ערוץ 10? את התקשורת הישראלית בכלל. או שהכול על ה-DTT, לא משנה מה יקרה בדרך?

מי ברשות דיבור? חברת הכנסת יוליה שמאלוב?

עכשיו, כשהשר פה מה יש לי להגיד?

מה שאת רוצה להגיד, בבקשה.

אני רוצה לחזק את עמדתו של חבר הכנסת רוברט אילטוב. יש פה נציגים של חדשות ערוץ 2?

לא. הם לא הוזמנו בטעות, בתום לב. יש לנו תקלה עם הנושא הזה.

יש לי תחושה שאם הם היו פה, הם היו, כנראה, דווקא מצדדים בהצעה של חבר הכנסת אילטוב כי בדרך זו אנחנו נותנים - -

תתקרבי אלי.

היום אני ממש מפריעה פה, שמתם לב? אני חושבת שאם הם היו כאן אז סביר להניח שהם היו מקבלים את ההצעה שלך. אני לא מתנגדת למה דיברתם לגבי ערוץ 10. אני חושבת שעצם המחשבה פה בחדר, שערוץ 10 הולך להסגר או עלול להסגר, זאת מחשבה רעה מאוד. כולם כאן צריכים לעשות הכול ולחשוב על מהלכים איך להציל את ערוץ 10. ערוץ 10 לא משלם את החובות שלו לא בגלל שהוא לא רוצה לשלם אלא בגלל שהוא היה צריך להתחיל ברישיונות כבר השנה.
מי שהחליט שהרישיונות יתחילו בשנה הבאה זאת הכנסת, אנחנו. אנחנו צריכים להיות אחראים גם כל החוקים שלנו וגם כלפי האזרחים – בעיני ערוץ 10 הוא קודם כל "אזרחים" ואחרי זה הכול – לכן במקום לחשוב שערוץ 10 ייסגר בעוד חודש אנחנו צריכים לחשוב איך בעוד חודש אנחנו בטוחים בכך שערוץ 10 ממשיך לפעול וממשיך לשדר.
מאחר ואני אדם אופטימי, יש לי תקווה גדולה שמישהו יתעשת ואולי אפילו אני אגיש הצעת חוק שאפשר יהיה לדחות להם את החובות – אז כמובן צריך לדחות את החובות לערוץ 2, זה ברור לגמרי, אי אפשר לעשות איפה ואיפה.

שמעתי שמסתובב פה רעיון – אני תכף חוזרת לחדשות – להעביר את הכסף להפקות מקור. לפני שנתיים הגשתי הצעת חוק שהתמלוגים צריכים להיות מבוטלים וכל הכסף של התמלוגים אמור לעבור לסוגה עילית, להפקות מקור. לצערי הרב, ההצעה הזאת כמובן לא עברה. יכול להיות שזה הזמן להתחיל להוציא אותה מחדש ואולי להמשיך את התהליך. אולי זה מה שיעזור עכשיו לערוץ 10.

אם אני יוצאת מנקודת הנחה שערוץ 10, בעזרת השם, לא ייסגר אלא ימשיך, אני חושבת שצריך לתת אפשרות – ואני הצעתי את זה בכפר המכבייה עוד לפני הרבה מאוד חודשים – בשלוש השנים הראשונות לערוץ החדשות לשדר גם ל"קשת" וגם ל"רשת", במידה והן מתפצלות. כך אנחנו שומרים על אותם העובדים בערוץ החדשות כי אנחנו קצת שכחנו מה הולך להיות איתם. אני מקווה של"רשת" יהיה מספיק כסף להחזיק לבד את ערוץ החדשות. אני חוששת שבמידה ואנחנו לא נעשה את זה אז יכול להיות מצב שתישאר חברת חדשות אחת ואם לא נצליח להחזיק אותה אז גם היא תלך לטמיון.

אני מייצג את בעלי המניות שלי ואני מדבר בשמם בעניין הזה. אני מאוד ברור: אם "קשת" תבחר ללכת לרישיון אנחנו נמלא את שבעת הימים וניקח על עצמנו את חברת החדשות במלואה.

אבל אתם עכשיו לא מסתדרים, איך תעשו שבעה ימים?

חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ, אני אומר את זה פעם נוספת – שיופיע בכל העיתונים – אני מדבר בשם בעלי המניות: אם "קשת" יעזבו אנחנו ניקח את שבעת הימים ואנחנו נטפל בחברת החדשות, הכול אצלנו.

אז אולי תעזרו לערוץ 10, תצילו אותו?

יכול להיות שגם את זה נשעה, אמרתי את זה בתחילת דברי. אם הייתה לי וודאות רגולטורית, יכול להיות שהייתי יכול לקיים דיון - -

ניסית לדבר עם "קשת", לנהל תהליך של קנייה, מכירה?

כל הדבר הזה נולד בסוג של מחטף - -

זה לא נכון. אני הגשתי את ההצעה הזאת בכפר המכבייה, השר היה שם ואמר שהוא שומע וכשיבוא הזמן הוא יקבל החלטה מה לעשות עם הדבר הזה. זה לא מחטף.

אני מביע את עמדתי. אני אומר לך שאנחנו מתעסקים בדבר הזה שלושה שבועות. גילינו את זה בהפתעה. ישנו בעמידה. אני לוקח אחריות על הדבר הזה. אנחנו לא טיפלנו בדבר הזה. פתאום פגשנו את זה בתוך הצעת החוק הזאת ואנחנו מתמודדים איתה הכי טוב שאנחנו יכולים.

זה נושא חשוב. בפעם הקודמת דיברנו על זה ארבעה חודשים. – הפעם אנחנו מדברים על זה ארבעים דקות. אז בואו נדבר על זה שעתיים, ארבע ימים, שלושה שבועות. אני קורא לכם עוד פעם: תדחו את ההחלטה הזאת בחמישה-ששה שבועות. בואו נראה איזה משמעויות יש להחלטה מהבוקר על ערוץ 10.
יכול להיות שמחר אני אבוא ואגיד לכם שאנחנו מצליחים להתחבר עם ערוץ 10 ונפתרו כל הבעיות. יכול להיות ש"קשת" תודיע את זה. תנו רגע לשוק לעכל את מה שקרה היום ואחרי זה תקבלו את ההחלטה הזאת. זה כל מה שאני מבקש.

כבוד השר, בבקשה.

אנחנו צריכים למצוא נוסח סביר – אני אשמח אם תהיה הפסקה ונשב עם המשפטנים למצוא איזה נוסח. העמדה שלי ברורה, אמרתי אותה הבוקר: אני חושב שצריך לאפשר ל"קשת" אחזקה משותפת יחד עם "רשת", גם כשאחת ברישיון והאחרת בזיכיון. כל התכלית של החוק הזה היא לצאת לרישיונות, ואני אשמח אם "רשת" גם תצא לרישיון – היא תקבל את כל הסיוע מאיתנו – ואם היא רוצה עוד תיקון נוסף על מנת שימריץ אותה לצאת לרישיון, אני אנסה לשכנע את הוועדה שזה נחוץ וחשוב - -

איפה היית בבוקר, אדוני השר. היית משכנע אותם גם.

תדרכתי מולך.

הוא ניסה לשכנע.

הוא ניסה לשכנע וגם אמר את עמדתו בצורה מאוד ברורה.

אפילו אמר שאני לא שומע טוב.

אני חוזר על עמדתי. זה מה שאני חושב שצריך להיות, זה הדבר הנכון. שאף אחד לא יחיה בתחושה שאחרי שתהיה פה הצבעה הכנסת מתפזרת או שהעולם נגמר. תמיד אפשר לשפר, תמיד אפשר לתקן. יש לנו שבועיים-שלושה עד המליאה, לא יקרה שום דבר, אבל חייבים להתקדם.

רבותי, גרירת הרגליים הזאת גורמת לכם נזק, לשוק נזק, לנו נזק ולכל מי שנוגע בדבר. צריך לעשות – אני לא אומר סוף – אבל לפחות לקדם את הדיון הזה. אני חושב שצריכה להיות היום הצבעה על העניין הזה.

נכון, עלה הנושא של מונופול. תיכף נמצא ניסוח. גם אנשי "קשת", לדעתי, לא רוצים להיות מונופול, זה לא בריא לאף אחד להיות במונופול - -

אדוני השר, מה שקרה עם ערוץ 10 לא משנה את המציאות בעיניך?

הכול משנה, לכן צריך להיערך לכל התרחישים.

אתה רוצה לעשות הפסקה?

יש פה יושב-ראש. אני אבקש מהיושב-ראש לעשות הפסקה. נמצא ניסוח שכולם יחיו איתו, גם ערוץ 10 וגם "קשת" - -

בוא נשמע את "קשת".

אני לא מנהל את הדיון. שאלו אותי.

אני יכול להגיב לפני ההפסקה?

כן, בבקשה.

אני מבין את חבריי מ"רשת" ואת עמדתם. ב"רשת" לא רוצים גוף נוסף ברישיון שיתחרה בהם, זה מובן, לכן הם יגייסו כל טיעון שהם יכולים והם עושים את זה בכישרון. מחד הם מסבירים למה אנחנו יוצאים לרישיון דה-לוקס, וכשהם נשאלים: אם הרישיון הוא כל כך דה-לוקס, למה הם לא יוצאים? הם מסבירים שהם לא יכולים כלכלית. באותה נשימה הם מסבירים למה החיים בזיכיון כל כך קשים ודורשים השקעה של 200 מיליון שקלים. אז הם נשאלים שוב לגבי הרישיון ואומרים שהם לא יכולים, כלכלית, לצאת לרישיון. לדבריה של חברת הכנסת שמאלוב הם אומרים שהם יכולים להחזיק ערוץ שלם: את כל ערוץ 2 ואת חברת החדשות שלו – שמימונה בלבד הוא כ-100 מיליון שקלים – יכולים להחזיק את המימון של חברת החדשות ושל הערוץ כולו.

ב"רשת" לא מעוניינים בתחרות, ביודעם שללא חברת חדשות - ראינו הבוקר דוגמה עגומה, ערוץ 10 ניסה במשך שנים וגילה שקר שם בחוץ וגילה כמה קשה ההתמודדות בעולם תחרותי. יכול להיות שיש פה ניסיון להגיד שאולי עדיף שלא תהיה תחרות.
אני רוצה להגיד משהו לחברי הכנסת של קדימה ולחבר הכנסת כבל: אני לא יודע אם אתם יודעים מה אומר החוק, לפני התיקון של חבר הכנסת אילטוב. נזעקתם כדי להגן על התקשורת בישראל ואמרתם שזה רגע קריטי. אתם צודקים – אכן זה רגע קריטי.

המצב היום - חבר הכנסת שי, אתה יודע זאת היטב – שאם אכן ערוץ 10 נסגר, צריך לבחור בשתי דרכים, בשתי אפשריות, וללכת אין עד הסוף. אם ערוץ 10 נשאר – הלוואי וערוץ 10 יישאר – יש תחרות, אין שום בעיה, נכון? גם לשיטתכם. אם ערוץ 10 נסגר ו"קשת", בלית ברירה, תישאר בערוץ 2 – זה המצב לפי החוק כיום ואותו לא ביקשתם לתקן כי המצב הזה אומר שיהיה ערוץ אחד בלבד בישראל, ערוץ 2, עם חברת חדשות אחת.
אז ממה נפשכם, ומדוע לא נזעקתם על זה? זה המצב לאשורו בחקיקה היום, חבר הכנסת איתן כבל. זה המצב.

אז תהיה חברת חדשות אחת של ערוץ 2 וחברת חדשות של ערוץ 10. אתה מציג את זה פשוט לא נכון. יש 70 פנים לתורה כי לא היה את מי לשאול. אתה מפרשן אותי בחיי, זה לא מה שאמרתי.

זה נכון חלקית כי הרשות השנייה יכולה לפרסם מכרז לזיכיון עד אוקטובר 2015.

המצב היום, ללא יציאה לרישיון – כש"רשת" ו"קשת" נשארות בערוץ 2 – המצב הוא שיש ערוץ אחד עם חברת חדשות אחת. חברי כנסת נכבדים, זה המצב, לא עד 2015, לפי החוק היום, אלא עד 2018. המחוקק הביע דעתו ואמר: במשך שלוש השנים הבאות יתקיים ערוץ אחד עם חברת חדשות אחת ולאחר מכן, משנת 2015 עד שנת 2018, יהיו שני ערוצים בעלי רישיון עם אותה חברת חדשות, זאת החקיקה הקיימת. עובדה. זאת החקיקה נכון להיום.

אני מזכיר לך שאתה ואני נלחמנו עליה ביחד. נזכיר את העובדות: אתה ואני החזקנו ידיים, יבנו פה ונלחמנו בוועדה כדי שכך ייגמר החוק. אתה ואני שמחנו כשהחקיקה עברה כמו שהיא עברה.

מר אבי ניר, אנחנו בעד תחרות אבל תחרות זה גם עם נימוס. נותנים אחד לשני לדבר – זאת תחרות. אני רוצה לדבר על תחרות כי בעצם מה שעומד מאחורי הדיון הזה היא השאלה אם תהיה תחרות בטלוויזיה המסחרית בישראל או לא תהיה תחרות? זאת האמת ואת האמת הזאת צריך להגיד.

בבסיסו האידיאולוגי של חוק הרישיונות היה – וכך אמר השר לפני שנתיים וכך אמר השר לפני מספר חודשים – הרצון לייצר שוק טלוויזיה בריא שבו יש בעלי רישיונות שמתחרים אחד בשני ובסופו של דבר מקימים גם חברות חדשות שיכולות להתחרות אחת בשנייה. כל עוד השוק נמצא במצבו הנוכחי אנחנו חוזרים שוב ושוב לוועדת הכלכלה.

המעבר לרישיונות היה ניסיון שלקח הרבה זמן והרבה מאוד ישיבות כדי להבריא את השוק הזה. ניסיון אמיץ ללכת עד הסוף. יש גורמים בשוק הזה שלא רוצים שיהיו רישיונות, שלא רוצים שתהיה תחרות כי תחרות זה דבר קשה ובתחרות יש גם מפסידים. לפעמים המצב של הישארות בחיקו של ערוץ חזק הוא הרבה יותר נוח. אני אומר לכם, גם ב"קשת" יש דעה מאוד חזקה – גם בקרב בעלי מניות – שאומרת בסופו של דבר איזור הנוחות שלנו הוא בערוץ 2. אמנם יש מחויבויות של זיכיון אבל בסופו של דבר הערוץ הזה יותר בטוח, יותר קל ויותר מאפשר את ההתמודדות עם תחרות יותר קלה.

ההחלטה שלכם היום או ההכרעה כאן היא האם לעודד תחרות, האם לעודד מעבר לרישיונות או לא לעודד? זאת האמת ואת האמת הזאת כולם, כל אנשי הטלוויזיה, פחות, יודעים. אני לא יודע אם כל חברי הכנסת מבינים – הדיון היום הוא על זה. זאת האמת.

מר ניר, אנחנו פשוט חייבים לצאת להפסקה, לא של פרסומות.

גב' יאירה פרנקל, נציגת הרשות להגבלים עסקיים ביקשה לרשות דיבור לפני ההפסקה.

אני חושבת שזאת נקודה טובה בדיון לחזור לדברים שנאמרו על-ידי הרשות להגבלים עסקיים לפני שנה, כשהדיון היה בנוגע למעבר של שתי הזכייניות לשיטה של רישיונות. הזכרנו עכשיו שהבשורה העיקרית לציבור מהמעבר לרישיונות היא בכך ששתי החברות יעברו לתחרות מלאה: 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע; על הצופים; על הפקות המקור; על הפרסום וגם על החדשות.
האפשרות שהזכייניות ימשיכו באחזקה משותפת של חברת החדשות היא בעייתית פעמיים: פעם אחת בגלל שהן ממשיכות להחזיק בנכס משמעותי שמקים להן אינטרסים משותפים. מדובר בעוגן הצפייה המרכזי שלהן, האחזקה בחברה היא כדאית, הן משקיעות בה הרבה יותר ממה שהן מחויבות להשקיע – ולכן כדאי להן להקים חברה נוספת. גם אם הן יפוצלו, יהיה כדאי להן להמשיך ולהחזיק כל אחת בחברת חדשות של עצמה. פעם שנייה זה בעייתי פשוט מהסיבה שמאבדים פה עוד חברת חדשות.
הדברים האלה נאמרו לפני שנה כשהמצב היה שונה בשני מובנים: אחד, דובר על כך שנוותר על חברת חדשות שלישית. מהבוקר אנחנו נמצאים במצב שאנחנו בעצם מקבלים החלטה על ויתור על חברת חדשות שנייה – על כל המשמעויות - -

אל תאבדי תקווה.

עדיין לא.

למה אתם מאבדים תקווה? למה קברתם אותו?

כי הממונה על ההגבלים העסקיים מתייחסת אלינו ברצינות. אם אתם לא התכוונתם, תגידו לנו.

העניין השני שעולה מהדיון הוא שבניגוד למה שאז נאמר על-ידי הזכייניות: שהן לא מסוגלות להחזיק חברת חדשות עצמאית כזאת – בהחלט יש היתכנות. אני מזכירה שזאת הזכיינית היותר חלשה שאומרת כאן שהיא יכולה להחזיק חברת חדשות בעצמה. אני חושבת שמקל וחומר הזכיינית היותר חזקה תוכל להחזיק חברת חדשות כזאת.

ניתוח מעניין.

אני חושבת שהפיתרון לכל הדיון פה באמת אולי שחברה תחזיק חברת חדשות - -

זאת אומרת שהעברת את חדשות 2 ישיר ל"קשת"?

לא. גם ל"רשת" תהיה חברת חדשות וגם ל"קשת". לכל אחת בנפרד.

הפסקה עד לשעה 15:45, אז נחזור לדיון.

<(הישיבה נפסקה בשעה 15:30 ונתחדשה בשעה 16:00.)>

מי היה ברשות דיבור? מר אברהם נתן, בבקשה.

השאלה פה היא שאלה גם כלכלית וגם שאלת התחרות. חברי הכנסת הנכבדים קיבלו החלטה להוציא חוק שמשמעותו שמיים פתוחים ותחרות בתחום התקשורת. מסיבות כלכליות, כדי לבצע את העניין הזה – ויש עלות כלכלית לבצע את העניין הזה - -

מה עלות ביצוע המהלך הזה?

מעל 100 מיליון שקל. המשמעות של הדבר הזה שכדי לבצע מהלך כזה – כשאתה מסתכל על כלל המהלך – אתה צריך לראות גם על מה אתה מוותר. החברים הנכבדים הסבירו לנו שחברת החדשות שהם השקיעו בה עשרות מיליוני שקלים – אני מניח שהם התכוונו שגם אנחנו השקענו עשרות מיליוני שקלים – יש לה ערך כלכלי רב ושזה בכלל עניין קנייני אז לא תוכלו לקחת מהם את ה-50%. אבל 50% שייך ל"קשת".
אם מישהו חושב ש"קשת" תיתן במתנה את ה-50% שלה ל"רשת" אז או שהוא התבלבל – אמנם אני בן 65 אבל לא סנילי – אין לי שום כוונה להעביר חינם לא את חברת החדשות ושלא לדבר על המספר "22" על הערוץ שהוא גם כן עניין קנייני. זאת אומרת, אם רוצים לעשות שמיים פתוחים ויש כוונה לבדוק את האפשרות לצאת לרישיון אז השאלה היא שאלה כלכלית. זה שערוצים אחרים רוצים למנוע את המהלך הזה או שהם חושבים שאנחנו נצא וניתן להם במתנה גם את חברת החדשות וגם את ערוץ 22 – זה בניגוד לצד הכלכלי. אנחנו לא נעשה את זה ואין שום כוונה לעשות את זה.

אם אתם רוצים שמיים פתוחים ואתם רוצים ללכת למהלך של תחרות – אנחנו מוכנים לעמוד בכל תנאי התחרות. גם לעניין שאמר יושב-ראש הוועדה שיכול להיות שייווצר מצב שיהיה מונופול – אנחנו מוכנים להתמודד בתחרות. אנחנו מוכנים לבנות מתווה כדי למנוע יצירת מונופול.

אפשר לשאול אותך שאלה? אתה מוכן ליצור איזון בין התקופה שאתה יוצא לרישיון לתקופה שהולכים – זאת אומרת שתדחה את היציאה שלך. הם יצמצמו בשנה – באיזו שנה אתה אומר שתצא לרישיון?

אוקטובר 2015.

אנחנו נוריד להם. נעשה ביניכם משהו באמצע ואתם תדחו ותצאו ביחד כך שכל הסוגיות האלה לא יהיו - -

אני לא מתנגד לכל מהלך שהכנסת תחוקק שמשמעותו הגברת התחרות ואיזון משאבים, לא מתנגד.

אני שואל אותך שאלה עניינית. אנחנו במתווים של הידברות.

עניתי לך.

זה ברור שאתה לא יכול להתנגד למהלך שהכנסת מחוקקת. כל מהלך שהכנסת מחוקקת מחייב גם אותי.

אתה אומר אני מוכן להקדים את מועד הרישיונות, אם אני מוכן להיכנס? אני אומר לך כן.

לא להקדים. לאחר.

מה זאת אומרת "לאחר"?

אתה הרי יוצא לרישיון בעוד שנה, נכון? אני אומר שאתה תדחה בשנה וחי והוא יתקדם בשנה וחצי ותצאו ביחד.

בקיצור, תפגשו בשנת 2014.

זאת החלטה שלכם, 2014. מה שאתם תגידו. אם אתם רוצים תחרות החל מ-2014 תהיה תחרות.

אבל אז אתה נשאר עם המצב הקיים – אין לך תחרות. הם אומרים אנחנו נמשיך לשדר יחד עם רשת. אתה נשאר עם חברת חדשות אחת ועם ערוץ אחד, נכון להיום. לא הרווחת. הוא אומר, בכל זאת, אם הוא יוצא היום הוא כופה על השוק לפחות שני ערוצי טלוויזיה.

בכל מקרה יהיו שני ערוצי טלוויזיה.

המצב היום הוא שעד 2018 נהיה בחברת חדשות אחת. אתה רוצה להקדים את זה? אנחנו פרטנרים.

- - - להפך, לכן אמרתי קודם שהאינטרס שלנו גדל, לאפשר להם לצאת לרישיון כרגע כי אז לפחות יש שני ערוצים. נשארה שאלת חברת החדשות אבל לפחות אם מת תינוק, ייוולד תינוק.

אף אחד לא מת.

אבל חבר כנסת נחמן שי, הוא יוצא כאילו הוא עושה את המהלך אבל הוא אומר שהוא המפסיד הגדול. הריר שיש לכולם פה סביב השפתיים על העניין של אחזקת חברת החדשות הוא לא דבר מוצנע, כן?

זה קנייני.

מאה אחוז, אני בעד. שאלתי את היועצת המשפטית אם אנחנו לא עושים דבר שלא יחזיק מים. אנחנו חייבים בסוף להגיע להסדר ביניכם כי אחרת כל אחד יטען לפגיעה בזכות הקניין ונחנו נמצא את עצמנו מתמודדים בבית המשפט העליון.

אני רוצה להודיע שהתקבל אישור של יושב-ראש הכנסת להמשיך את הישיבה של ועדת הכלכלה בזמן דיוני המליאה ובלבד שלא מתקיימות באות עת הצבעות במליאת הכנסת.

במליאת הכנסת. פה מותר לקיים הצבעות? עד איזו שעה.

עד שעה 18:00.

אני לא מאמין.

חשבת שתפתור את זה בחמש דקות?

מה שאתה לא יודע לפתור בחמש דקות, לא תפתור בשעתיים.

מה שלא תפתור בשעתיים, בטוח לא תפתור בחמש דקות, זה יותר מדויק. חבר הכנסת אילטוב, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, אני מציע להצביע על הבקשה שלי עם תוספת שאנחנו ננסח משפטית בתקופה קצרה של מספר ימים, המנגנון שיפעיל שר התקשורת בנוגע למצב בו תישאר חברת חדשות אחת, וזה ייכנס לתוקף בהקדם.

אדוני היושב-ראש, הגעתי מאוחר. הפסדתי משהו בקשר לתוצאות ההתייעצויות בינך ובין השר?

לא היה משהו מיוחד. בעיקר זה היה דיון בין היועצים המשפטיים.

המטרה שתהיה תחרות - - -

אתה מוכן שנצביע, שנאשר את מה שאתה אומר בתנאי שלא יופעל כל המעבר בלי שתהיינה שתי חברות חדשות?

אני מדבר על מנגנון שיפעיל אותו שר התקשורת במידה ותישאר חברת חדשות אחת.

זה מקובל עלינו, כמובן, ובתנאי שנדע מהו המנגנון. שתהיה ידיעה לגבי המנגנון. שלא יהיה מנגנון מסתורי.

נכון, בדיוק כך.

המנגנון יאושר בתקנות שיגיעו לוועדת הכלכלה.

אבל אם תציע שהמעבר יאושר בתנאי שתובטח קיומה של חברת חדשות נוספת, אפשר להבטיח את זה? אפשר להתנות את כל התהליך שדיברנו עליו אחרי הצהריים ובלבד שתוקם ותופעל חברת חדשות שנייה?

לא. אי אפשר בצורה שאתה מציג את זה. אפשר בצורה כפי שחבר הכנסת הציג את זה ברמה הרעיונית אבל בלי שהנושא פותח. יכולים להיות מספר מצבים: יכול להיות מצב אחד ששתי החברות עדיין בתקופת הזיכיון שלהן עם חברת חדשות אחת משותפת – ערוץ 10 יפסיק לפעול ואז נשארת חברת חדשות אחת – וגם אולי - -

ואז אין לנו מה לעשות.

אם כבר מתקנים את החוק, אני לא בטוחה שלא יהיה מה לעשות. אם מטרת המחוקק היא למנוע אפשרות של קיום חברת חדשות אחת אלא לפרק זמן מוגבל – צריך לתת את הדעת על כל המצבים שבהם עלולה להיווצר סיטואציה כזאת.

דבר שני, זה יכול להיווצר מתישהו במהלך התקופה של אחזקה משוטפת של חברת החדשות. יכול להיות שנוצרות נסיבות שהדברים נראים שלכיוון הזה הם הולכים או שכבר הלכו בפועל, זאת אומרת שיש חברת חדשות אחת. במקרה כזה, פירוק של חברת החדשות הקיימת, תהליך או של התמכרות בין שתיהן או אם זה לא ילך אז מכרז על חברת החדשות.
הקמת חברת חדשות נוספת כרוכה בתהליכים שלוקים זמן. בפרק הזמן הזה – שאינני יודעת להעריך כי אין לי נתונים כמה זמן הוא עשוי לארון – בוודאי שתהיה חברת חדשות אחת. את זה אין דרך למנוע. אפשר לנסות לגבש רעיות כיצד לצמצם, עד כמה שניתן, אץ פרקי הזמן.

חבר הכנסת רוברט אילטוב מציע רעיון טוב אבל הוא לא מפרט את החלק השני שלו.

נכון, כי עדיין אין רעיון - - -

בואו נפסיק עם הכדרור, קצת להירגע. מר אורי רוזן, מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 10, בבקשה.

אני רואה פה את "קשת" ו"רשת" משחקות שחמט מאוד מרשים על כמה מיליוני שקלים, ואני מקנא בהם כי מבחינת חדשות 10 זה לא רק עניין של כמה מיליוני שקלים אלא עניין של קיום.

אתה הפסדת את המשחק.

נכון. בבוקר אתם חיסלתם את ערוץ 10 ועכשיו באתם לבצע ווידוא הריגה גם בחדשות 10. ביום שבת זכינו בנובל על הדבר הזה שהיישום הראשון שלו יהיה משהו שיחליף את הטפלון. אני רוצה להגיד שאתם המצאתם שיא חדש בטפלוניות. יש פה שני מישורים מקבילים שלא נפגשים: אנחנו כל הזמן שומעים אתכם מדברים על תחרות, על שוק התקשורת, על הפלורליזם, אבל אנחנו בסופו של דבר עיתונאים – אני עיתונאי, ולא קל לעיתונאי להיות בסיטואציה כזאת – כעיתונאים, אנחנו יודעים מה באמת השיח שמתנהל מאחורי הקלעים. שיח שמדבר באופן מפורש על סגירת חדשות 10, לא שיח שמדבר על זיכיונות ורישיונות.
כששר התקשרות – שלא נמצא פה – דיבר בבוקר והדברים שלו התפרסמו, העובדים שלנו התחבקו, חשבנו שניצלנו. שר התקשורת אמר שיהיה בסדר ושהוא לא ייתן לערוץ 10 להיסגר ושתהיה יותר מחברת חדשות אחת, וכך גם כל שאר מקבלי ההחלטות. אבל אחרי כמה דקות הגיעה ההצבעה בה התוצאה הייתה הפוכה.

גם פה, אתם מדברים של מנגנון שיימנע שתהיה רק חברת חדשות אחת אבל יהיה איזה מן פער קטן של כמה חודשים שבו חדשות 10 ייסגרו ואחר-כך אולי תפתח חברת חדשות אחרת. חברים, מה שנסגר לא נפתח. את זה אנחנו למדנו – מה שנסגר לא נפתח. כשהעובדים ילכו הביתה הם ילכו לחפש עבודה במקומות אחרים. מי שנוסע בירושלים במוניות יכול לפגוש עובדים לשעבר של "טלעד" שהפכו לנהגי מוניות. זה מה שיקרה גם לאנשים בערוץ 10 – הם פשוט יעשו הסבה מקצועית. חברות הפקה ייסגרו וככה זה ייראה.
לכן אני מבקש מכם, חברים, לא להצביע כדי שההצבעה תעבור ולהבטיח מנגנון עתידי. אנחנו לא יודעים מה יהיה בשוק התקשורת, אנחנו לא יודעים אם ערוץ 10 ייסגר או לא. חדשות 10 כוללת 350 עובדים, האנשים האלה ילכו הביתה בסוף ינואר, אם לא יקרה נס.

אני מבקש לדחות את ההצבעה הזאת שהמשמעות שלה ל"רשת" ול"קשת" היא מוגבלת אבל עבור חדשות 10, שהיא לכאורה לא צד בהצבעה הזאת, המשמעות היא קיומית אני מבקש לדחות את ההצבעה עד אחרי שנדע מה קורה עם ערוץ 10. תודה.

האזנתי בקשב רב לדברים שלך אבל אני חייב לומר לך שאני מתקשה להחליט מי צודק: מצד אחד אתה אומר דברים מאוד ברורים – אתה אומר שאם נצביע עכשיו זה אסון מבחינת חדשות 10, ווידוא הריגה קראת לזה. מצד שני, אנשי חדשות 2 אומרים שמה שאנחנו עושים עכשיו זה ההצלה של ערוץ 10 וחיסול חדשות 2.

אז יש איזון.

שמעתי את מר אבי וייס, מנכ"ל חדשות 2, מגן עלינו ועל קיומנו באופן מאוד אצילי ומעורר כבוד.

תסמוך עלי שאף פעם לא אמרתי משהו שהוא לא אמת. אם אמרתי לך שאמרו את זה בחדשות 2 – מופעל עלי לחץ כבד לדחות את הישיבה הזאת ולא להכריע בעניין הזה – זה מאחר והם טוענים שאנחנו עושים הכול כדי להציל את ערוץ 10. הם אומרים שזאת תהיה מודעת אבל – ככה הם הגדירו את זה – על חדשות 2.

אנחנו גם בעד דחייה. זה מה שאני מבקש – דחייה.

מה המנגנון? האם, גב' בנדלר, יש לך רעיון? האם לחבר כנסת רוברט אילטוב יש רעיון? בואו נשמע. אף אחד לא פוסל - -

אנחנו עוד לא מצליחים להגיע למנגנון.

הייתה התייעצות כדי לנסות לגבש אבל אני לא הצלחתי, בזמן הקצר הזה, לחשוב על - -

כל זה צריך לקחת בחשבון מה קורה לערוץ 10, נכון? או שזה לא לוקח בחשבון את מה שקורה לערוץ 10.

בוודאי שהוא לוקח בחשבון. המנגנון שעליו מנסים לחשוב הוא מה יקרה אם תישאר חברת חדשות אחת.

זאת אומרת שאם מוצאים את המנגנון – אז אפשר לסגור את ערוץ 10?

לא, לא.

להפך.

ברשותכם, נראה לי כי כולנו יושבים פה, מהיושב-ראש ועבור לכולם, ובאמת, אם אפשר להישאר ככה באותה תנוחה עד הלילה זה יהיה טוב, כי אף אחד לא באמת מרגיש שהוא יודע לאן הולכים. במידה רבה, ההחלטה שהתקבלה היום בבוקר על ערוץ 10 הכניסה את כולנו לפלונטר – כל אחד מהכיוון שלו.

כנראה היה מי שלחץ שההצבעה תתקיים בבוקר למרות הכול והרצון לאיזה סוג של אקסטאזה מוקדמת הכניס את כולנו למקום הזה. אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, לגופו של עניין. אחרי שהתקבלה החלטה – כתוב אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה – אני מקווה שיהיה מישהו שיקבל את השכל בלשכת ראש הממשלה ויעצור את התהליך הזה. אבל זה כבר לא תלוי רק בשולחן הזה.
אני רוצה להתקדם לסיפור שקוראים לו ערוץ 2. תשמעו חברים יקרים, אני אומר לך אדוני היושב-ראש, כל ניסיון שננסה לעשות אותו בלי להבין ולקבל החלטות – נקודות ברורות – שאומרות ואני אמרתי את זה קודם: אני נגד שלוש חברות חדשות אבל אני נגד חברת חדשות אחת במובן הזה – וצריך להוציא לרגע את חברת החדשות של ערוץ 10, לא כי אני רוצה להוציא אתכם מהמשחק ואני לא רוצה לחשוב במושגים כאלה.

אבל אם אנחנו רוצים להתקדם בעניין הזה של חברת החדשות – אני אומר לכם, צריך מצד אחד לתת לרישיונות לצאת לדרך. או שהולכים על המהלך הזה או שלא הולכים על המהלך הזה.

- - -

סליחה, חבר הכנסת אילטוב. אני מנסה לדבר שוטף ואני גם מנסה לתת מענה לעניין הזה. צריך לתת זמן ואין ברירה. צריך להגדיר שתי חברות חדשות מלכתחילה, עם כל הקושי. אני לא יודע איך עושים את זה. אם לא נגדיר מתחילת הדרך שתי חברות חדשות – אז תישאר חברה אחת. תרשמו את זה, בדיוק כמו שאמרתי.

אני שונא להגיד את המשפט הזה על עצמי אבל הלכתי להוציא את הפרוטוקול לפני 8 שנים על ערוץ 10, איך הוא הגיע למצב שבו הוא מגיע היום. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אם לא נקבל החלטה, גם אם נפסיק את הדיון עכשיו ונלך ל-24 שעות ול-48 שעות, המוצא היחיד היום אם רוצים שיהיו רישיונות – שיהיה משטר רישיונות. כי בסוף גם הם צריכים אופק, לכאן או לכאן. זה כבר לא משנה לי מי אוהב מה. אם "קשת" אוהבת את מה שאני אומר או "רשת" אוהבת את מה שאני אומר. השאלה היא מה נכון לעשות במצב בו אנחנו נמצאים?
כל תהליך שיוביל לחברת חדשות אחת אסור שיקרה. אני אומר את זה לחברי האופוזיציה, הקואליציה: חברים יקרים, מעבר לעניין של הגיוס שעושים וזה בסדר גמור ואני מבין פוליטיקה לא פחות טוב מכם, תזכרו על מה אנחנו מצביעים הפעם.

לכן אני אומר לך בחברות, אדוני היושב-ראש, הדרך היחידה היא לכפות ולהכריח בחוק שתצאנה לדרך שתי חברות חדשות. אם לא, אומר לך בכאב גדול, אנחנו הולכים לחברת חדשות אחת וכל הסיפורים אחר-כך לא יעזרו. אי אפשר יותר לבנות על ערוץ 10 – בעזרת השם, בעזרת השם, יצליחו לעמוד על רגליהם ולצאת. אני אומר לכם, בנתיב שבו אנחנו נמצאים היום, זו הדרך היחידה לתת את המענה.

תודה רבה. עוד מישהו?

אפשר לדבר כל הזמן.

לא, לא. רק מי שיש לו משהו חכם להגיד. מר שחר בוצר בשם איגוד היוצרים.

אני מנכ"ל איגוד השחקנים בשם היוצרים כולם. בשם שבעת האיגודים, אני חייב להגיד שהיום בבוקר נפל פה דבר ואין לנו עדיין מושג, כמו שכולם אמרו פה, מה יהיה. אני חושב שנכון להמתין, בטח שההצעה של חבר הכנסת רוברט מדברת על מעין חצי סעיף - -

חבר כנסת אילטוב. בבקשה להדגיש: אילטוב.

- - שהחצי השני, בעל פה אנחנו אומרים, שימצאו איזה מנגנון של פיתרון כדי שלא נמצא את עצמנו עם חברת חדשות אחת. אני חושב שנכון שתתנו אורכה מסוימת – גם אם זה אומר לתת אורכה של עוד חודש בנושא הרישיונות – לתת לנו בין היתר, כמו גם לאחרים פה, לעשות עבודה, להבין איך זה משפיע על השטח, איך זה משפיע על אלפי העובדים שאנחנו מייצגים בתחום התקשורת. ולבוא אליכם בדיון הבא ולהסביר לכם מה גרמה בשטח ההחלטה מהיום בבוקר , מה זה גרם לאנשים שעובדים.
אנחנו לא יודעים מה יהיה. אם יהיה ערוץ 10 או לא. תמתינו רגע. לא חייבים ביום אחד לעשות שני צעדים כל כך - -

תוך שבוע ייסגר הסיפור של ערוץ 10 – לכאן או לכאן. התאריך הזה לא משתנה. את "קשת" ו"רשת" אפשר לדחות בחודש-חודשיים, שיחליטו אחר-כך.

משרד התקשורת טוען, בבדיקה שהם עשו, שלערוץ 10 יש אפשרות לשדר עוד שנים.

מה זאת אומרת? אני חושב שגם הרשות השנייה מסכימה איתנו בנושא הזה.

לא שיש לנו בעיה עם זה, להפך. כן מר סמירה.

אני חושב שכדאי לתת כמה נתונים כי יש לי הרגשה שנבנים פה מגדלים והבסיס קצת רעוע והתשתית – בין אם המשפטית, בין אם המקצועית, בין אם הנחות העבודה הציבוריות שלפיהן נבנו המערכות עד עכשיו – היא אחרת קצת.

ראשית לגבי הסטאטוס של ערוץ 10: "ישראל 10" מסיימת את תקופת הזיכיון ב-27 בינואר 2012, עוד כמעט חודש וחצי, תקופת הזיכיון הוארכה בחוק עד אז. אם הערוץ ירצה לעבור לרישיון ואם אנחנו נמצא שבשנתיים האחרונות, מאז תיקון החוק, הערוץ עמד בכל מחויבויות התוכן – ואני יכול כבר לומר שבתוכן הוא עומד – ועמד ויעמוד בכל המחויבויות המהותיות האחרות: הכספיות, כמו התשלום של 60 מיליון ₪ שעכשיו הוא צריך לבצע, בתוך שבוע-שבועיים ימים; מעבר לירושלים ושידור חדשות מירושלים בתוך שבועיים ימים - -

בתוך שבועיים הוא צריך לעבור לירושלים?

אם הערוץ יעמוד בתנאים הללו – אזי אפשר להאריך לו את הזיכיון. הוא לא מקבל את הזיכיון במתנה או רק על-ידי מצמוץ עיניים. הוא צריך לעשות את כל הדברים הללו.

זאת כבר עמדה אחרת.

זאת לא עמדה אחרת, אדוני היושב-ראש, אלו נתונים מהחוק. היועצת המשפטית יכולה לאשר את הסעיף, אני יכול להפנות אתכם - -

לא אמרתי שזאת עמדה לא נכונה או לא מדויקת.

זאת אל עמדה, אדוני, אלו נתונים על-פי החוק.

מה היה המשפט האחרון שלך?

אמרתי ליושב-ראש הוועדה שזאת לא עמדה. התנאים להארכת הזיכיון על ערוץ 10 בשנה.

בוודאי.

אדוני היושב-ראש, פנו אלי עיתונים ואמרו שקיבלו אינפורמציה שהמועצה של הרשות השנייה רשאית לדחות את החוב. אם היינו רשאים היינו באים אליכם? העמדה המקצועית של הרשות השנייה היא שאפשר וצריך היה לדחות את החובות של הדיון של הבוקר בשנה, כי מראש זה נקבע מסונכרן עם הרישיונות, אז למה ההתעקשות?

למה משרד האוצר לא חושב כמוך?

משרד האוצר שינה את עמדתו. לפני ארבעה חודשים תמך מר פולק בעמדה הזאת ובתהליך. חבר הכנסת אילטוב, חשוב לי שתדע עוד דבר. בלי סוגיית החדשות, אני רוצה לתת את התמונה הכוללת, שאנחנו עומדים להפסיד: הייתה פה כוונה מצוינת, שר התקשורת הוביל מהלך חשוב ביותר של רפורמה עם רישיונות, שאכן מתמודדת עם השעה בצורה הטובה ביותר: נותנת אופק לקיימים וגם לחדשים; מרחיבה את התחרות; קובעת עוגנים מאוד משמעותיים איך יראה ערוץ Broadcast ברישיון.

נשאר עוד דבר אחד שבגללו יש לי הרגשה שאנחנו בועטים עכשיו בכל התהליך הגדול והחשוב הזה: יש עניין – והחוק ניסה להתמודד עם העניין – איך אנחנו מעבירים את השחקים הקיימים לתקופת הרישיון. המחוקק נתן דעתו על העניין הזה בשעתו, והיה בסוף טוויסט קטן עם חברת החדשות, שלא ידענו איך לאכול אותו, אבל היה בה הגיון אחד, לפחות: אם "קשת" ו"רשת" עוברות להיות בעלות רישיון ויש להן חדשות משותפות – אבל שתיהן פחות או יותר בתנאים זהים, לא שלאחת יש אופק של 15 שנה ולאחרת רק שלוש שנים – אז אולי הן תוכלנה, איכשהו, להסתדר.
אני חייב לומר שיש לתת את הדעת על הקשיים שהעלה כאן היועץ המשפטי ואפשר, אולי, לפתור אותם. עבדכם הנאמן היה חבר בוועדה – שהמליצה והייתה הטריגר חוץ מהצעת החוק של חבר הכנסת כבל ואחרים – ועדה בין-משרדית מקצועית שניתחה את המעבר לרישיונות ואמרה שאפשר לעבור לרישיונות ובתנאי שלא ממשיכים בשיטת הטלאים: מסדירים את העניין עתידית, לרבות דברים ששמעתי כאן, כולל הפחתה משמעותית בתמלוגים וכל הדברים הללו.

אם אנחנו נגיע למצב – ושר התקשורת עמד על כך ואמר זאת כמה פעמים, ואני יודע שהוא הוביל לכיוון הזה – אם משני בעלי זיכיון שיש לנו היום, שני ערוצים עם זיכיונות, שמשקיעים הקף של 300 מיליון שקל בשנה ביצירת סוגה עילית ועוד כ-800-700 מיליון שקל לשידורים ועוד 150 מיליון שקל על חדשות, נעבור למשטר של רישיונות ותוצאה תהיה שני ערוצים ברישיון שיעשו ביחד 100 מיליון שקל סוגה עילית, 50 מיליון שקל רישיונות – האם לזה התכוון המחוקק או המשורר? ממש לא.
אנחנו חייבים להבטיח הרחבה. את זה צריך לעשות על-ידי עידוד חדשים, ולכן ניתנה "הגנת ינוקא" לחדשים. אם יעלו בעלי רישיונות חדשים – כמובן שעכשיו התקופה הכלכלית היא באמת בעייתית ומאיימת – בעלי רישיונות חדשים יוכלו לעלות רק אחרי שהם ידעו מה קורה עם השחקנים הקיימים ששולטים בשוק. ל"קשת" יש תרומה מכרעת על מה שקורה היום בשוק – אני אומר את זה לחיוב – אבל צריך להבין שאנחנו לא יכולים, מבחינה ציבורית ומבחינה מקצועית, להישאר בסיטואציה עם ערוץ טלוויזיה אחד. אנחנו רוצים ועושים טלוויזיה פתוחה וחופשית וחייבים להבטיח את הדבר הזה.
לכן אני חוזר להכרעה שהתקבלה היום בעניין ערוץ 10, מותר לי לומר מההיבט המקצועי והציבורי – אני לא מתעסק בעניינים אחרים, לא מבין בפוליטיקה ולא מבין בדברים האחרים ​– היא ירתה מוקדם מדי ושיבשה את הרפורמה הגדולה של המעבר לרישיונות. הצעתו של יושב-ראש הוועדה, למשל בערוצים הנושאיים, שצמצמה מאוד את האיום של הדבר הזה הייתה במקומה והבטיחה מעבר לרישיונות כדי שלא יקרה מצב שעוד שחקנים יאכלו מעוגת הפרסום שגם ככה היא לא מספקת להאכיל את הקיימים.

לכן הצעתו המדורגת שדחתה את זה והכניסה אותנו לאיזו שפיות וסבירות. אני מנסה לומר – ובאמת העירו שאנחנו יושבים כאן כל חודשיים-שלושה על ענייני התקשורת – הרעיון היה במעבר לרישיונות, כך קראנו לזה, מטלאים לתוכנית מוסדרת כוללת. בסוף אנחנו מתחילים עכשיו, בכל השליפות הללו, לקבוע טלאים ואנחנו מְסַכְּנִים, בסופו של דבר, שלושה דברים, הצופים לא יקבלו את מה שאנחנו חושבים: לא תחרות, לא מבחר ובוודאי לא השקעה בתוכן.

מה ההצעה שלך?

אני מאוד מקווה - -

לא מה אתה מקווה. מה ההצעה?

ההצעה שלי שהרוויזיה שהוגשה – אני לא מבין במשפטים האלה שלכם, המחוקקים – שיהיה תיקון לגבי ערוץ 10. אנחנו מאיימים ​– אני אומר את זה מהאינטרס הציבורי והאינטרס המקצועי – אנחנו מאיימים על הרפורמה של הרישיונות בהקדמת ההכרעה לגבי ערוץ 10.

ההכרעה על ערוץ 10 התקבלה.

לא. הבנתי שיש רוויזיה.

לא. אין רוויזיה.

כבר הייתה הצבעה על הרוויזיה.

טוב, עוד יש לי מה ללמוד מכם, אני אוהב ללמוד.

גם אני למדתי את זה - - -

אני אומר את זה כאן: שלושה היבטים כדי לחזק את הרפורמה של הרישיונות, כדי להבטיח את האופק. אם אתה מבטיח את הדבר הזה, חבר הכנסת אילטוב, יש לך בהחלט אפשרות לדון בצורה שקולה יותר עם "רשת" ו"קשת" עם ההצעה הזאת שכבר לא מסכנת את המכלול.

אני חושב שאתה הולך לכיוון הפוך לגמרי. היום אנחנו נמצאים בפני מצב ש"רשת" וקשת" צריכות להחליט מה הן עושות: הולכות על רישיון או על זיכיון? זה הסטאטוס כרגע. אנחנו נמצאים עם חברת חדשות שלהם ויש את חברת החדשות של ערוץ 10 – ייסגר או לא ייסגר. אנחנו מחפשים עכשיו מנגנון, אנחנו מקווים מאוד בסופו של דבר תתקבל החלטה שם ושערוץ 10 לא ייסגר, אז פתרנו את הבעיה.
נוצר לנו מצב שאחת מהן יוצאת או רוצה לצאת לרישיון ואחת רוצה להישאר בזיכיון וחברת החדשות כרגע משותפת.

אז יש לי הצעה למנגנון. תידחה את ההחלטה לצאת. אנחנו אונסים את "קשת" או את "רשת" להחליט היום, ב-31 בדצמבר, אם הם עוברות לרישיון או לא, ואם לא – אומרים לה להישאר עד 2015. זה העונש שהיא מקבלת אם לא מודיעה עכשיו - -

בוא נטפל בנקודה הזו.

רק אגמור את המשפט. אני מציע שתיתן להם את האפשרות להחליט, ב-31 במרץ תגיד למר אבי ניר או למר אבי צבי ב-31 במרץ תחליט אם אתה רוצה לעבור לרישיון. עד אז אנחנו נדע מה קורה לערוץ 10. אי אפשר לדלג על ה-27 בינואר: או שהם שמים את הכסף; עוברים לירושלים; משדרים וקיימים – אני מאוד מקווה שזה יקרה, בין אם זה בעזרת הממשלה שתיתן דחייה ובין אם בהסדרים אחרים – אז אנחנו מרווחים את ההישארות שלהם.

מר סמירה, אני מציע - -

רגע. הדבר השני, אם לא אז ב-1 בפברואר תכנס את הוועדה ותחליט - - -

מר סמירה, הנקודה ברורה.

מר סמירה, אתה מפרשן את עצמך עכשיו.

אני מציע הצעה ורוצה לשמוע את חברי הוועדה. חבר הכנסת כבל, חשוב שתקשיב, אתה עדיין מצביע פה מטעם מפלגת העבודה.

נציע סעיף שלשר תהיה סמכות לדחות את המועד האמור עד שלושה חודשים, באישור ועדת כלכלה. זה ייתן לו גמישות גם לאחר שהחוק הזה יינעל. על המועד המדובר.

אני רוצה להגיב להצעה הזאת בצורה מקצועית. אדוני יושב-ראש הוועדה, אם הדמוקרטיה חשובה לנו, אנחנו צריכים להפסיק לייצר קשר בין החלטות של דרגים – אפילו שהשר כחלון עושה את הדברים – תראה מה שקורה כאן, יותר מדי הזיקה הזאת הולכת ומתחזקת: השרים והוועדות וחברי הכנסת - -

כך זה צריך להיות.

אדוני, אני מצטער. בכל מדינות המערב המתוקן יש רגולטורים עצמאיים, רשות לאומית לתקשורת. אולי תתנו גב לשר התקשורת שיוכל להוביל את היוזמה שלו. צריך להפסיק עם הסיטואציה הזאת שכל הזמן חברי הכנסת - -

מר סמירה, אתה צודק - - -

אנחנו מבטיחים לך שכשהכול ייגמר – נטפל בזה, אבל עכשיו - -

לא. צריך לטפל בזה. זה הכשל הארגוני שנמשך עשר שנים - -

מר סמירה, אתה צודק אבל אתה פותח עכשיו עוד ענף - - -

אני רוצה להגיד לאדוני מדוע הצעתך, כרגע, לא רלוונטית: המועד הראשון שהוא רלוונטי כרגע הוא המועד האחרון להגשת בקשה על-ידי בעל זיכיון – כרגע, 1 בינואר 2012. עד שהצעת החוק הזאת תגמר, תאושר, תונח על שולחן הכנסת, זה יהיה אולי ימים ספורים לפני אותו מועד. אז יבואו אלינו עם תקנות לדחות את המועד? אז יש שרשרת של מועדים.

נו, מה העניין?

זה לא מספיק לדחות רק את הבקשה להגשת - -

אתה רוצה לדחות את ההחלטה על מעבר מזיכיון - - -

תהיה לשר אפשרות לחזור לוועדה, להביא תאריך חדש במקום ה-31 בדצמבר. אין בעיה גם שיבוא בחודש פברואר.

אין, משום משאחר כך - - - אבל אדוני היושב-ראש, קבועה לך שרשרת של תאריכים בחקיקה הראשית, ככה תוך 60 ימים - -

כל תאריך בחוק המדובר הוא יוכל לדחות עד שלושה חודשים.

כל התאריכים. אז נתחיל לבדוק את כל התאריכים, לרבות התאריך של המעבר לרישיון.

הוא יבוא ויבקש את האישור לגבי כל תאריך. מה העניין?

- - - מאוחר מדי.

למה מאוחר מדי?

כי המועד הראשון הרלוונטי הוא ה-1.1.2012, זה עוד שבועיים.

כן, אבל הוא עדיין הוא יכול להאריך את זה. הוא יכול להאריך את זה גם אחרי ה-1.1.

מה, רטרואקטיבית?

יש לו סמכות בחוק.

אחרי שהמועד עבר? אחרי שפקע זיכיון תיתן גם זיכיון רטרואקטיבית, אחורה?

לא פקע. לא פוקע פה שום דבר.

אני רק מסבירה למה לא עושים רטרואקטיבית דברים כאלה.

אבל שום דבר פה לא פוקע. החוק אומר היום: תוגש הבקשה עד 31 בדצמבר, החוק אומר.

לא. החוק אומר עד שנה לפני מועד המעבר.

עד שנה? אז זה לא משנה, זה עניין של סמנטיקה. אז במקום שנה, הוא יגיד תשעה חודשים.

אתה רוצה לדחות את מתן ההודעה בשלושה חודשים? זה מה שאתה רוצה לומר?

כן. אבל אני לא רוצה למסמר את זה היום. אני רוצה שהשר ישקול את השיקולים שלו, היה וירצה – יחזור ויקבל אישור.

בוא נחכה שבוע, השר יבוא אלינו עם המלצה - -

מחר-מחרתיים ננעל את החוק ונשלח אותו למליאה. אני לא רוצה לקשור את זה בחוק הזה.

בסדר. אז תאסוף אותנו מחר, השר יחליט מה המועד - -

מה מפריע לך עכשיו שניקח את מה שר סמירה אומר. אנחנו עשיו בפלונטר: יבוא השר וכולנו נשב פה ונאכל סנדוויצ'ים. לא יעזור כלום, ההחלטה צריכה להיות – אם אתה שואל אותי ועכשיו אנחנו באותו צד, אין כאן קואליציה ואין כאן אופוזיציה, אנחנו רוצים להוציא את העגלה הזאת מהבוץ – קבל החלטה עכשיו, קח את מה שמר סמירה מציע. זאת ההחלטה שתיתן לכולם לקחת קצת אוויר, לנשום.

אני לא זוכר מה ההצעה של מר סמירה. אני רק זוכר שהוא צועק, אני לא זוכר מה מר סמירה הציע. מה הוא הציע? לדחות את ההחלטה? 31 במרץ? אבל אתם צריכים לשמוע את דעתן של "קשת" ו"רשת", לא בטוח שהן מוכנות.

אני חושב שההצעה שלי - -

ההצעה שלך לא מפורטת מספיק. בתקופה הזאת, של השלושה חושדים, השר יפתח, יציג, יביא מנגנון לשמר שתי חברות חדשות. אני לא מתלהב אבל אין ברירה.

ברגע שערוץ 10 החליט – אתם יכולים להמשיך את הדרך.

מה אתם רוקחים?

בכמה זמן אתם הולכים לדחות?

בשלושה חודשים.

את כל התאריכים.

על ההצעה שאני מציע אנחנו נצביע. הכול יטופל ותוך יומיים-שלושה נבחן את זה מחדש. לא נעלה את זה להצבעה.

לאור המורכבות של העניין ולא מצליחים להגיע לשום ניסוח מוסכם, אנחנו נסיים את הישיבה בשלב הזה ונחדש אותה מחר, כפי שהודענו היום בבוקר, בשעה 08:15 בבוקר. הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 16:40.>