PAGE
19
ועדת הכספים
14/12/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 924>
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, י"ח בכסלו התשע"ב (14 בדצמבר 2011), שעה 9:15

<צו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעלי תיירות) (תיקון) התשס"ז-2007>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר

רוחמה אברהם-בלילא

זבולון אורלב

אורי אריאל

יצחק וקנין

שי חרמש

ציון פיניאן

פניה קירשנבאום

ליה שמטוב

>
שר התיירות סטס מיסז'ניקוב



נועז בר ניר - מנכ"ל משרד התיירות

ערן ניצן - סמנכ"ל משרד התיירות

עו"ד עובד קדמי - היועץ המשפטי, משרד התיירות

אמנון ליברמן - יועץ שר התיירות

רועי וולר - ראש מטה שר התיירות

יעל מבורך - רכזת תיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד ירון גולן - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עו"ד מיכל שמואלי - רשות התאגידים, משרד המשפטים

אבי רואה - ראש מועצת מטה בנימין

סול לביא בן-שמעון - מינהלת התיירות בעמק המעיינות

ירון רוזנטל - מנהל בית ספר שדה כפר עציון

דני רונן - מנכ"ל החברה לפיתוח תיירות

שגית אפיק

טמיר כהן

חבר המתרגמים – אהובה שרון
<צו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעלי תיירות) (תיקון) התשס"ז-2007>

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מקדמים בברכה את יושב ראש ועדת הכספים לשעבר, שר התיירות של היום שמאוד מצליח בתפקיד שלו והוא לא מתכוון לחזור לתפקידו כיושב ראש הוועדה. השר מאוד מצליח במשרד התיירות ועושה את מה שנדרש משרד התיירות לעשות.
אנחנו דנים הבוקר בצו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעלי תיירות) (תיקון), התשס"ז-2007.

שר התיירות, בבקשה.

בוקר טוב אדוני היושב ראש. כשאני מסתכל משמאלי, יושב חברי טמיר, ואני מסתכל על חבריי איציק וקנין ושי חרמש, אני נזכר בתקופה מהימים הטובים, תקופה מדהימה. גם אורית כאן והיא הייתה רכזת האופוזיציה עת ישבתי כאן ועכשיו היא מרכזת אופוזיציה. גם זה קורה בפוליטיקה.

כל דבר הוא זמני.

בזמן שלך רוחמה הייתה רכזת האופוזיציה?

רוחמה הייתה שרה.

הייתי שרת התיירות.

אחר כך התמנית לשרת התיירות. לפני כן היית שרה מקשרת אבל היית שרה.

נכון.

אדוני היושב ראש, אני מתחייב לפרוטוקול שבקדנציה הזאת אני לא שואף להחליף אותך בכיסא הזה ורק אלוהים יודע מה יקרה בקדנציה הבאה. החדר הזה הוא חדר מדהים וכאן מתקבלות ההחלטות האמיתיות. תמיד היה וכך תמיד יהיה.

כשר, זאת הופעה ראשונה שלי בוועדת הכספים ואני באמת מתרגש לחזור לחדר הזה.
אגב, בצד הזה יושבים אנשי משרד התיירות, המנכ"ל נועז בר-ניר, הסמנכ"ל החדש, סמנכ"ל בכיר לתשתיות שזאת גם הופעתו הראשונה כאן, ערן ניצן, היועץ המשפטי עובד קדמי, את יעל ממשרד האוצר אני חושב שלא צריך להציג.

אני אזכיר את הנוסחה הידועה בה אנחנו משתמשים במשרד התיירות ובכלל בכל הפורומים הכלכליים. כל מאה אלף תיירים נוספים שמגיעים לארץ, מייצרים 4,000 מקומות תעסוקה חדשים במשק ועיקרם בפריפריה ועיקרם בקרב אותן אוכלוסיות שבדוח ה-OECD תמיד מוגדרות כנמצאות בתת תעסוקה. מעבר לכך, זה משאיר כ-450 מיליון שקלים באוצר המדינה, כל מאה אלף תיירים נוספים, מייצרים מאות עסקים קטנים ובינוניים בסביבה תיירותית, ושוב, בעיקר בפריפריה, ולא פחות חשוב, מייצרים תדמית חיובית עבור מדינת ישראל כי כל תייר מרוצה הופך להיות שגריר של רצון טוב למדינת ישראל. לכן מבחינת הפעילות התיירותית, שזה ענף כלכלי ממדרגה ראשונה, יש כאן וין-וין, גם מבחינת מקורות הכנסה, תעסוקה, תדמית וכל השאר.

זה חשוב כי היום מה שאנחנו מבקשים לעשות בוועדה המכובדת הזאת זה פשוט לאפשר לנו להרחיב עוד יותר את הפעילות הכלכלית התיירותית שאנחנו עושים על מנת שיבואו יותר תיירים ויותר מועסקים ייכנסו למשק, כך שגם ייווצרו כאן הכנסות.

שנת 2010 הייתה שנת שיא מבחינה תיירותית. הגיעו כשלושה וחצי מיליון תיירים ולמשק נכנסו כ-33 מיליון שקלים.

מה זה שיא? לא היה דבר כזה מאז קום המדינה?

לא היה.

את השיא שברנו ב-2009. שלושה מיליון תיירים.

ב-2008, בהנהגתה של רוחמה, הגיעו שלושה מיליון תיירים ועכשיו הגיעו שלושה וחצי מיליון. זה שיא. אנחנו ממשיכים לשמור על השיא הזה גם בשנת 2011. אני אזכיר לכם ששנת 2011 היא שנה של גיאו-פוליטיקה קשה ביותר עבור מדינת ישראל, כלכלה קשה ביותר עבור מדינת ישראל ועבור כל העולם כאשר שוב יש משבר כלכלי באירופה ובארצות הברית, איבדנו את כל היומיים שהגיעו אלינו משארם א-שייח בגלל שהם לא מגיעים לשארם א-שייח ולמרות זאת אנחנו מצליחים להחזיק את התיירות בגובה של שלושה וחצי מיליון תיירים. זה אומר שהשבחנו גם את התייר שנכנס. התייר שהגיע, לפעמים היה מגיע רק ליום אחד, היה מגיע לשארם אה-שייח ועושה סיבוב ביום המלח ובירושלים וחוזר לשם, הוא היה משאיר כסף בדרך אבל לא היה לן כאן אפילו לילה אחד – אלה אותם 400 אלף אנשים אותם איבדנו - אבל כיוון שאנחנו נמצאים באותו מצב כפי שהיה בשנת 2010 מבחינת התיירים ואיבדנו את היומיים, כנראה שהוספנו את אלה שנמצאים לפחות לילה אחד במדינת ישראל. זאת אומרת, הפדיון של בתי המלון ובכלל כל התנופה הכלכלית בגלל מספר התיירים היא הולכת וגדלה.

מאחר שהגדלנו את הביקוש לתיירות בשנת 2010 ואנחנו ממשיכים להגדיל אותו גם בשנת 2011, אנחנו נכנסנו לבעיה אחרת, בעיה של מחסור של חדרים בארץ.

כמה חדרים חסרים לכם היום?

היום חסרים לנו כ-18 אלף חדרים, אם אנחנו רוצים להגיע ליעד של חמישה מיליון תיירים ב-2015. אני רוצה לומר לכם שכבר עשרות שנים המספר הקדוש הזה של 45 אלף חדרים, לא משתנה. יש היום במלאי פחות או יותר, גרוסו-מודו, 45 אלף חדרים ורק בשנים האחרונות, במיוחד בשנת 2011, המספר הקדוש הזה לא נפרץ והתיירות גדלה. זה אומר שני דברים: ראשית, אנחנו לא מספקים את הצרכים המיידיים של התיירים שרוצים ללון בירושלים ואנחנו שולחים אותם לאשקלון ולים המלח, מבלי לפגוע באזורים האלה. כל מי שרוצה להגיע למקום כלשהו, הוא צריך לקבל את מבוקשו. שנית, כיוון שההיצע קטן והביקוש גדל, המחירים עולים.

קוראים לזה תסמונת התפלת המים. עשרים שנים הסבירו שלא צריך התפלת מים, עד שהסתבר שאין מים בברזים.

דיברנו על החדרים. גם המחירים גבוהים וגם הביקושים לא מסופקים. לכן אנחנו עבדנו מאוד מאוד קשה בשנה האחרונה יחד עם משרד האוצר על יישוב של אזורי עדיפות לאומית מבחינה תיירותית ועל הרחבתה.
רק לסבר את האוזן, למי שלא מכיר את הנושא הזה למרות שאני בטוח שכולם בקיאים בו. יש לנו, מתוקף חוק לעידוד השקעות הון, הרבה מאוד מפות לאזורי עדיפות. יש מפת אזורי עדיפות מבחינת הטבות מס ויש הטבות נוספות. יש גם מפת אזורי עדיפות מבחינה תיירותית והיא לא נקבעת על פי מצב סוציו אקונומי של אוכלוסייה כזאת או אחרת אלא היא נקבעת לפי דבר אחד: על פי הביקושים לתיירות. לכן המפה הזאת יכולה להיות שונה בחלקה או לחלוטין באזורים שונים ממפה לצורך הטבות מס. בסיפא של הדברים שלי אני גם אומר שלדעתי היא צריכה להיות הרבה יותר מורחבת מאשר המפה שמוצעת היום, אבל זה לדיונים הבאים.

אנחנו ישבנו על המפה הזאת די הרבה זמן ובאמת נעשתה כאן עבודה מצוינת, גם על ידי צוות משרד התיירות וגם על ידי צוות משרד האוצר, והמפה שמובאת היום לעיונה של הוועדה מרחיבה את התחולה של הצו הקיים בשנה אחת, דהיינו, תוקף הצו הזה עומד להסתיים ב-1 בינואר 2012 ואנחנו מבקשים להאריך את הצו הזה עד 31 בדצמבר 2012 ולהוסיף במסגרת הצו הקיים את האזורים הבאים, וזה אומר הרחבה של אזור עדיפות לאומית מבחינה תיירותית: גליל תחתון, כל הישובים של הגליל התחתון, נצרת רבתי, בית שאן ועמק המעיינות ואילת. אני מניח שיש בפניכם את המפה המעודכנת.

לא. אין לנו אותה.

אחר כך אני אוכל לפרט. יש כאן הרבה מאוד ישובים.

אין לנו את המפה הקיימת. מה שיש לנו זה את המפה המוצעת.

אני אומר מהי גולת הכותרת.

מדברים על המלונות.

מדברים על המלונות. רבותיי, לסבר לכם את האוזן מה זה עושה מבחינת תוספות מיידיות. אגב, מה זה אומר להרחיב מפת אזורי עדיפות לאומית מבחינה תיירותית. משרד התיירות יכול ורשאי לתת לכל יזם שרוצה לבנות בית מלון במסגרת אותו שטח שמוגדר כאזור עדיפות לאומית, אנחנו יכולים לתת עשרים אחוזים מענק לכל יזם.

זה היה 24 אחוזים.

זה קוצץ לעשרים אחוזים.

מתי זה קוצץ? בתקציב הנוכחי הדו שנתי?

לפני כשנתיים.

חבל.

אני מסכים אתך.

בשנת 2009 נאבקנו עם האוצר כדי להביא את זה ל-24 אחוזים.

בירושלים הצלחנו להרחיב את זה ל-28 אחוזים אבל זה רק בירושלים. יש לנו סיכום עם האוצר שאנחנו נחזיר לדיון הרחבה של התוספות גם בסובב כינרת ל-28 אחוזים. הסיכום הוא שאנחנו נחזיר אבל כמובן שהאוצר התנגד בהתחלה, אבל אני חושב שלגבי סובב כינרת אני אוכל לשכנע אותו כמו שהצלחתי לשכנע לגבי ירושלים. אני חושב שנוכל לשכנע אותו בצורך להוסיף תוספת למענקים גם באזורים אחרים.

התוספת המיידית של חדרים באותו אזור מקווקו שאנחנו מוסיפים היום כאזור עדיפות לאומית מבחינה תיירותית, ותקשיבו למספרים, כי אלה דברים מיידיים:

בנצרת רבתי, מקימים מלון בכפר חורש עם 120 חדרים. בכרמיאל, מלון הצוק, 120 חדרים. במלון הזית בכרמיאל, 120 חדרים. הקמת מלון כפר חיטים, 7 עם חדרים. מקימים אטרקציה של מתחם גולף בכפר חיטים כאשר המלון בכפר חיטים ישמש גם כמלון גולפאי. עמק מעיינות, הקמת כפר נופש בתל יוסף עם 120 חדרים. הקמת אכסון מלונאי בגני חוגה עם 400 חדרים. אילת שסובלת מתחרות קשה מאוד מול עקבה ושארם א-שייח – זאת פשוט עיר ש-85 אחוזים מהאוכלוסייה שלה מתפרנסים מתיירות – אנחנו מוסיפים מיידית על ידי הרחבת בתי מלון קיימים 600 יחידות ויש כבר פרויקטים בלגונה המזרחית שבסופו של דבר, תוך כמה שנים, יגיעו לעוד אלפיים חדרים.
סך הכול באופן מיידי, על ידי הרחבת הפרויקט הזה אנחנו מוסיפים 2,180 חדרים כאשר התוספת באילת יכולה להביא את המספר ל-4,180 חדרים. אם תרצו אחר כך לשמוע את סמנכ"ל תשתיות שלנו, תוכלו לשמוע אותו. ערן, כמה פרויקטים אושרו?

כמעט 600 חדרים.

עוד 600 חדרים אושרו במינהלת ההשקעות כאשר אנחנו מעניקים עשרים אחוזים מענק והיזם עושה את זה פי חמש. זה המינוף הכלכלי האמיתי שקיים בידי משרד התיירות.

יש לי ויכוח עם שר האוצר והוא מתנהל כבר בשבועות האחרונות לגבי כמה נושאים פרקטיים. הוא טוען שהולך להיות רע ואני טוען שהולך להיות טוב. מהדיווח שלך מתברר שאתה מסכים אתי.

זה לא קשור אחד לשני.

שר האוצר כמו תמיד מסתכל על המקרו.

לפי מה שאתם אומר, אתם צופים שנגיע לחמישה מיליון תיירים.

בתחום הזה.

מה זה התחום הזה? תחום התיירות לא מנותק מהתחום הכללי.

אתה צריך לראות את מה שקורה באירופה וזה גורם לנו נזקים.

אם שר התיירות אומר שאנחנו צופים שהמספר יגיע לחמישה מיליון תיירים, המשמעות היא שיבואו תיירים מאירופה.

מדובר כאן בהרחבה של מפת עדיפות כאשר הנושא העיקרי הוא שגם כאשר ישראל הייתה במשברים של טרור כאלה ואחרים, מעולם לא נפגע הנושא הצלייני.

אני אסביר לך.

אתה הבנת מה אמרתי. אם אתה כשר התיירות צופה שבשנת 2011 שמסתיימת עכשיו וגם בשנת 2012, ואתה צופה גם לעתיד שמספר התיירים יגדל באופן דרמטי יותר מכפי שהיה כל הזמן, המשמעות היא שהמצב גם בעולם וגם כאן משתפר.

רק רגע. אני אנסה להסביר.

מה איכפת לכם להיות אופטימיים?

קודם כל, אני אופטימי. סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, הגדיר את ענף התיירות ב-2010 כתורם הכי גדול לכלכלת מדינת ישראל גם מבחינת יצירת מקומות תעסוקה וגם מבחינת ההכנסות.

אנחנו רואים את זה בבתי המלון.

עם הרבה מאוד גאווה ובלי צניעות אני אומר לכם שהיום הזדמן לי לעבוד בראש משרד הכי כלכלי בארץ. אנחנו מייצרים הרבה מאוד תעסוקה, הרבה מאוד הכנסות ובאמת זה יכול להוביל כאן לתנופה כלכלית חשובה אם כמובן ייתנו לנו לעבוד כמו שאנחנו יודעים לעבוד בלי לשים יותר מדיי רגולציות ובלי לשים יותר מדיי משקולות.

התיירות נזקקת לשקט וכך זה תמיד, גם בעולם וגם בארץ ובמיוחד בארץ כי זה שיש פיגועים ממוקדים במצרים נגד תיירים, משום מה לא מרחיק את התיירים משם אבל ברגע שיש זריקת אבנים בירושלים, וזה מקבל בז ב-CNN וב-BBC, זה יכול להרחיק את התיירים ממדינת ישראל. אנחנו עושים עבודה מאוד מאוד קשה, גם בסיורים שלנו ברחבי העולם, כדי להסביר שמה שהם רואים בערוצי מדיה מובילים באירופה ובארצות הברית, זה לאו דווקא מה שקורא בארץ אלא כדאי שהם יבקרו. לכן אנחנו מביאים לכן עשרות אלפים עיתונאים, סיטונאים, את כולם כדי שיראו במו עיניהם ואחר כך ישווקו את זה הלאה מפה לאוזן כי השיווק מפה לאוזן הוא הכי חשוב.

כמה חסמים שפתחנו, כמו למשל ביטול אשרות כניסה מרוסיה – ואגב, זה נעשה כשאני הייתי יושב ראש ועדת הכספים – וביטול אשרות כניסה מאוקראינה, דבר שנעשה עכשיו, הביא לנו גל ענק של 600 אלף תיירים מרוסיה בשנה, של 120 אלף תיירים מאוקראינה בשנה ואנחנו צופים שהגל הזה יימשך. האנשים האלה באים למרות המצבים הקשים. הם באים למצרים והם בטח גם באים אלינו. לכן אנחנו צופים שאם לא יהיו כאן דרמות מיותרות ואם המצב הכלכלי קצת יתייצב ברחבי העולם, אנחנו כן נגיע בשנת 2012 לחמישה מיליון תיירים שיביאו לפריחה עצומה של כלכלת ישראל מהצד הזה.

אמרתי מה זה יעשה באופן מיידי מבחינת חדרי מלון. המחירים כמובן יתחילו לרדת. אני רוצה לומר לוועדה המכובדת הזאת שאני הקמתי ועדה ציבורית לבדוק ממה מורכבת עלות חבילת נופש בארץ קודם כל לישראלים וביי פרודקט לתיירות הנכנסת. בראש הוועדה עומד מנכ"ל המשרד וחברים בה כל נציגי המשרדים הרלוונטיים כולל נציגי ציבור. עד 31 בינואר הוועדה הזאת צריכה להעביר אלי את המלצותיה שיאמרו איך אנחנו יכולים להוזיל חבילת עלויות הנופש בארץ עד 25 אחוזים. אם אנחנו נצליח, קודם כל נשאיר בארץ את התיירות שבורחת לתורכיה, ליוון, לקפריסין וכך הלאה ונוכל להביא את אלה שלא באים אלינו כי הם חושבים שאנחנו יותר מדיי יקרים. אם כן, מצד אחד נוזיל את המחירים ומהצד השני נבנה יותר בתי מלון וחדרים כך שנגדיל את ההיצע ונפחית את המחירים.

אני באמת אופטימי.

כמה הערות לסיום. אני חושב שהמצב הזאת שאני מבקש לאשר אותה היום היא לא שלמה לגמרי. אני הייתי מאוד מאוד שמח אם נקיים בעוד תקופה מסוימת – נגיד חצי שנה – דיון יותר רחב בוועדה הזאת על הכללת אזורים נוספים שהם, כמו שאמרתי, נגזרים מהביקושים של תיירות באותם אזורים. אני מדבר למשל על תל אביב רבתי. אני לא חושש מהמילה הזאת שתל אביב רבי, כולל הרצליה, תהיה גם היא חלק ממפת אזורי עדיפות מבחינה תיירות כי יש שם ביקושים אדירים. יש כאלה שיגידו שהיזמים מסתדרים בתל אביב גם בלעדינו אבל אני קצת חולק על כך. כאמור, אפשר לקיים על הנושא הזה דיון.

אזורים בתחום איו"ש. אני מאוד מאוד רוצה שאנחנו נתקן את החוק.

אדוני השר, למה הם לא באים?

אני עונה לך. יש חוק לעידוד השקעות הון מכוחו יצא הצו הזה. בחוק על הישובים האלה לא חלה כל הטבה, לא הטבות מס, לא הטבות במסגרת התיירות ולא הטבות אחרות. הם פשוט לא נמצאים שם. אנחנו צריכים לתקן את החוק ואז אנחנו יכולים להרחיב את הצווים האלה מתוקף אותו חוק שנתקן גם על הישובים האלה.

האם אדוני השר חושב שזאת המניעה לכך שלא בונים בתי מלון בתל אביב? אם אתה רוצה לבנות את ים המלח ותיתן את זה גם בתל אביב, אתה תבנה בתל אביב ולא תבנה בים המלח.

על תל אביב כבר דיברתי ועכשיו אני מדבר על איו"ש.

למרות מה שאמרתי, שזה לא נמצא בחוק של עידוד השקעות הון ואני אשמח מאוד אם זה יהיה שם, זה לא מונע ממני לאורך שנתיים וחצי בהן אני מכהן כשר התיירות להשקיע הרבה מאוד כסף בתשתיות מעבר לקו הירוק. להזכיר לכם שכאשר אנחנו בממשלה הזאת החלטנו על הקפאה זמנית של בנייה של מוסדות ציבור, אני הופעתי בכל כלי התקשורת ואמרתי שההקפאה הזאת לא חלה על סיוע לישובים האלה בתחום התיירותי והמשכתי להזרים כספים מעבר לקו הירוק. האנשים שיושבים כאן יודעים זאת. ההזרמה הזאת בתחום התשתיות ממשיכה עד לרגעים אלה.

נושא אחרון. אני אשמח מאוד אם ישיבת הוועדה, כמה שיותר, תהיה מיועדת להכריז על אזור ים המלח כאזור עדיפות לאומית מבחינה תיירותית. היום עוברות שתי הצעות חוק במליאה בקריאה טרומית ואחד מהם אומר להטיל אחריות על קציר מלח בים המלח באגן הדרומי על המפעלים, לפחות בתשעים אחוזים. אגב, היום קראתי בעיתון שמפעלי ים המלח מצ'פרים את העובדים וועד העובדים נותן לכל עובד אייפד וזה בגלל שהצטבר הרבה מאוד כסף בקופה. זה מוכיח את הטענה שלי, שהרווחים של המפעלים הם כל כך עצומים – גם מהפקת האשלג, דבר שבסופו של דבר גרם לזיהום ולכל המלח ששקע ומעלה את המפלס – אם הם מרשים לעצמם לקנות אייפד לעובד וכמובן לבי ושמחתי עם העובדים. אם זה המצב, הם יכולים לממן תשעים אחוזים מהקציר הזה כשהם גרמו לאותה פסולת תעשייתית.

צריך לדאוג שהאייפונים שלהם יקלטו את הרשת הישראלית ולא הירדנית.

הצעת החוק השנייה מדברת על הקמת קרן ייעודית לפיתוח תיירותי וכלכלי בים המלח, קרן של מיליארד שקלים לחמש שנים.

אלה שתי הצעות חוק שעוברות. אני סיכמתי עם שר האוצר שתומך בהצעות החוק האלה שמעבר לקריאה טרומית כמובן שהן יתקדמו בתיאום מלא עם שר האוצר. לכן אני חושב שבהמשך לאותן הצעות חוק שעוברות היום במליאה, אנחנו חייבים לקיים כאן דיון כמה שיותר דחוף על מנת להכניס את אזור ים המלח לאזור עדיפות לאומית.

תודה רבה אדוני היושב ראש.

מה שאתה ושר האוצר מבקשים מהוועדה זה להאריך את המועד של הצו הקיים עד לסוף שנת 2012. זאת אומרת, להאריך אותו בשנה ולהוסיף את עמק בית שאן, עמק המעיינות, גליל תחתון, נצרת רבתי ואילת.

רוחמה אברהם, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אדוני השר, אני אקדים ואומר שכשרת התיירות לשעבר אני משוכנעת ויודעת מקרוב, כפי שאני מכירה את עבודת המשרד, שזהו אחד המשרדים הכי חשובים בממשלה. כפי שהשר אמר, זה המשרד הכלכלי ביותר ומשרד שנותן את התשואה המיידית ביותר. כל השקעה בו, רואים את הצמיחה מחדש, בין אם זה שתייר נכנס ופוגש את אותה פקידה ברשות שדות התעופה, דרך נהג המונית, המלצר במסעדה וכל מה שענף התיירות מייצר מעבר לכך.

אדוני השר, אני מברכת על הצו הזה. אני חושבת שזה צו ראוי ונכון. חשוב רק להביא אותו מורחב יותר. כלומר, עצם העובדה שנקבת בסוגיה של ים המלח כמי שהיה אחד המועמדים שלנו לאחד משבעת פלאי עולם, אני הייתי רוצה לראות אותו בהרחבה של הצו הזה.

הוא היה המועמד שלנו ב-הא הידיעה.

בוודאי. אני חושבת שזה אחד מהמקורות אליו מגיעים המון תיירים, בין אם התיירות היומית ובין אם זאת התיירות עם לינה. דרך ים המלח עוברים הרבה מאוד תיירים.

זה נכון שבענף התיירות חסרים עשרות אלפי חדרים וזאת בעיה שהיא לא חדשה. בתקופת כהונתי דיברנו על הקלה משמעותית מאוד בכל מה שקשור לנושא הבירוקראטי בפיתוח התשתיות בענף התיירות וחשבנו להקים את ה-One Stop Shop. בהזדמנות הזאת אני כן רוצה לדעת מה קרה עם זה. אדוני היושב ראש, מדובר על הקמת תחנה אחת שהיא תעבוד מול היזמים והיא תעשה את כל הבירוקרטיה מול המשרדים השונים, בין אם זה משרד התעשייה והרשויות השונות.

היא הוקמה.

אני שמחה שהיא הוקמה.

היוזמה שלך הייתה מבורכת והיא נלקחה כאקסיומה. לכן התחנה הזאת הוקמה.

אני שמחה. אני חושבת שאנחנו בוועדה צריכים לעזור לשר בהיבט הזה שלמרות שהעברנו תקציב שהוא דו שנתי, ההורדה של פיתוח תשתיות – בזמנו נאבקתי על הרחבתו ל-24 אחוזים כי ארבעת האחוזים האלה הם משמעתיים. עצם העובדה שיש החרגה של ירושלים ויהיו החרגות של ערים נוספות, זה לא אומר שאנחנו לא צריכים לעשות החרגה רוחבית. ככל שיבוא יזם וישקיע בענף התיירות, כך המדינה תוכל לעזור לו יותר. אני יודעת לומר שיש צפי גדול מאוד בקרב היזמים, כל שכן כאשר מדובר בחוסר גדול מאוד של תיירים בענף המלונאות אל מול הצפי של המשרד שבשנים הבאות זה כמעט הולך להכפיל את עצמו. תחשוב שאם היום אנחנו עם שלושה וחצי מיליון תיירים, תוך פרק זמן של שלוש שנים יש צפי שהמספר כמעט יכפיל את עצמו.

בזמנו פתחנו נקודה גם בסין ואני חושבת שהשיווק בסין והבאת התיירים מסין היא חשובה מאוד. גם כאן הייתי רוצה לדעת איך אנחנו מתקדמים בנושא הזה.

אמרת שאתה ממשיך להפנות תקציבים לישובים מעבר לקו הירוק ואני כן רוצה לדעת כמה תקציבים הופנו בשנה האחרונה ולאיזה פרויקטים.
מעבר לכך. השר היום היה יושב ראש ועדת הכספים ואני חושבת שאי אפשר להתעלם מזה. כולנו צריכים לאגם את הכול ולקחת את המשרד הזה.

כשקיבלתי את התפקיד, הלכתי אליו למשרד כדי שידריך אותי.

משה גפני הגדול בא אלי לבקש הדרכה.

אני לא רוצה לפגוע בשר, אבל התלמיד עלה על רבו.

הוא הראה לי את יומן הפגישות שלו כיושב ראש הוועדה, קיבלתי חלחלה.

אני קיבלתי חלחלה מהשקט שפתאום נפל עלי וזה שהטלפון הפסיק לצלצל.

אני מברכת על הוספת חדרים חדשים. מה שיש כרגע, יש גם את האפשרות הנוספת שבזמנו גם נבדקה וזה השמשת חדרים קיימים כולל אותם פילים לבנים, ושנינו מכירים את הבעיה הזאת היטב, של בעלי קרקע שקנו קרקע לטובת הקמת בתי מלון והם מחכים עם הקמת בית המלון הזה עד שהקרקע תושבח יותר ותעלה יותר, כך שלא ברור אם יקום שם בית מלון כן או לא. למעט הסוגיה הזאת שישנם מבנים שהם מוגדרים כפילים לבנים. זאת אומרת, מוקם שלד שמיועד לבית מלון ואחד כזה כולנו מכירים, בטבריה מול בית מלון גלי כינרת. אותו פיל לבן בו יש אפשרות להקים חדרים באופן מיידי אלא שיש בעיה של חוסר אכיפה שלנו כמדינה אל מול אותם יזמים. אני חושבת שכאן צריך להיות תיקון לחוק באופן מיידי. אדם שרכש קרקע לטובת בית מלון ולא משמיש אותה תוך פרק זמן מסוים, צריך לראות מה עושים עם זה. זה משהו שחשוב לזמינות החדרים ובחוסר הקרקע.

בחוק יש הגדרה לדבר הזה?

אין הגדרה בחוק. צריך לטפל בזה.

צריך לטפל בזה. הרשויות המקומיות היום מנסות ללחוץ על כאלה שמחזיקים מקרקעין ולא עושים בהן שימוש ולא בונים.

אבל בחוק אין להם סמכות אבל לדעתי כן צריך להוביל מהלך כזה.

לסיום אני אומר שאני בהחלט הייתי רוצה שאנחנו כאן בוועדה נאמץ את המשרד הזה באופן שבו נראה ונבחן את האפשרות איך אנחנו באמת תוך חודש נסיים את ההרחבה הנוספת. אני כן רוצה לשמוע מהשר מה ההגדרה הרחבה וכמה תקציבים נוספים מופנים לטובת הערים אותן אתה מגדיר בצו הזה. אנחנו צריכים לדאוג לכך שתורחב מפת התיירות הישראלית בהיבט של עזרת המדינה בפיתוח תשתיות ובפיתוח השיווק התיירותי וכל מה שיוצא מכך.

תודה רבה. ציון פיניאן.

תודה רבה אדוני היושב ראש. ראשית, אני רוצה לברך את השר על ההישגים בתחום התיירות, במספר התיירים ובכל הנושא של התיירות.

יש לי כמה שאלות. האם הנושא של הקצאת חדרים עדיין מהווה בעיה היום לבניית מלון? בזמנו באו כמה חבר'ה לטבריה ואז היו צריכים להעביר מהתיירות הצפונית לתיירות הדרומית ומהדרומית למרכז וכן הלאה. האם קיים עדיין הנושא של הקצאת חדרים?

לא.

היועץ המשפטי אומר לא.

הקצאת חדרים, לא. יש תקנים פיזיים.

כל אזור, מוקצה לו חדרים.

לא, זה לא קיים.

כמו תמיד יש בעיה בהגדרת ייעוד הקרקע, אבל זאת כבר לא הבעיה שלנו.

אני לא יכול להתעלם מתיירות הפנים. תיירות הפנים שלנו יקרה מאוד ועדיין מקומות בילוי שלנו בתורכיה – היום כבר לא – ובמקומות אחרים בעולם הם כאלה שהרבה יותר זול מאשר ללכת לשבוע באילת או בטבריה. אם אני כחבר כנסת מזמין פחית קולה באחד מבתי המלון כאן וצריך לשלם עבורה 17 שקלים, למה זה כדאי לי בכלל? אנחנו כאן ברמות הגבוהות ביותר בעולם. בעולם אין דבר כזה.

כמה עולה פחית קולה בכנסת?

שישה-שבעה שקלים.

מים יותר בריא ויותר זול.

להגדרת מלונית. אני חושב של מ-11 יחידות ל-24 יחידות מלונית, זה צפוף. המלונית אולי צריכה להיות מ-24 יחידות ולא פחות.

האם רכס הכרמל מופיע בהגדרות העדיפות?

לא בצו הזה.

דווקא היום, אחרי השריפה, צריך להכניס אותו פנימה.

האם גליל עליון וגליל מערבי בפנים?

כן.

הזכרת אדוני השר את נושא יהודה ושומרון. צריך לבדוק את הנושא הזה.

זה לא בחוק הזה.

שם יש הרבה מאוד מקומות לתיירות. היום הם מהווים אטרקציה.

אני מסכים אתך.

השר אמר את זה וזאת המציאות, הרי תיקנו את חוק עידוד השקעות הון. כדי להכליל את ים המלח או להכליל את תל אביב, כל אזור בארץ שהוא מבקש להכליל, אפשר להביא את זה באותו צו שחתום על ידי שני השרים, על ידי שר האוצר ושר התיירות. כדי להכניס את יהודה ושומרון, הצו לא יועיל אלא צריך לתקן את החוק.

יש גם דרך אחרת.

מה הדרך האחרת?

בעבר אכן משרד התיירות תמך בהקמתם של בתי מלון באזור יהודה ושומרון. אנחנו מכירים וזוכרים את המלון בחברון ומלונות אחרים באריאל. הסיוע לא ניתן על פי חוק. החוק לא מוחל על אזור יהודה ושומרון ולכן הדרך בה מסייעים היא בדרך של החלטה של ממשלה במענק מינהלי בסכום, בגובה ובשיעור השווה לאותו שיעור שבחוק עידוד השקעות הון.

כל פרויקט לפי החלטה נפרדת?

לא כל פרויקט.

תודה. חבר הכנסת אורי אריאל ואחריו חבר הכנסת אורלב.

תודה. ראשית, באמת ברכות לשר, למנכ"ל ולמשרד על ההישגים. אלה עובדות ועם עובדות ועם הצלחות קשה להתווכח. הם ראויים לא רק לברכות אלא מה שנקרא ניצול הצלחה, לתפוס את הגל ולנסות. ודאי שבגלל המצב הכלכלי בעולם תהיה פגיעה בתיירות אבל זה זמני וזה לא עניין שבגללו בונים או לא בונים. הזכרתי את התפלת המים כי אמרו שנתפיל לפני עשרים שנים אבל פתאום הייתה שנה גשומה ואז אמרו שלא צריך כי כבר ירד גשם השנה. זה לא הולך כך. אלה טווחים ארוכים ואני שמח שהמשרד והאוצר ביחד רואים את זה לטווחים היותר רחוקים ולא מה היה השנה ומה יהיה בשנה הבאה. כך אי אפשר לנהל שום דבר.

למה יש סיבה גדולה לאופטימיות? כי כל הנביאים אומרים שיהיה זמן שיבואו כל הגויים לארץ ישראל. מדברים על כך שיהיה בית המקדש, אבל בטח יהיה לקראת זה פרומו ואני חושב שזה קורה עכשיו.

אתה יכול להרחיב עניין הזה?

כן. אני ארחיב.

לא. אין לנו הרבה זמן.

ירושלים, בצדק, גם כי היא העיר של בית המקדש וגם עיר הבירה והיא חשובה לכל הדתות ומהווה מגנט גדול לתיירות. השר צריך לדעת את המשפט הידוע האומר שעתידה ירושלים להתרחב עד דמשק. אמרו חכמים, ואני לא מתכוון לעניינים מדיניים עכשיו אלא לתיירות. בכל מקרה אני אומר את זה כמו חבריי העיקרי שלא סביר שיהודה ושומרון לא תהיה בתוך המפה הזאת.
יש שלוש שנים לפתור את העניין. האחת, הזכיר היועץ המשפטי עובד קדמי, היא זה שהממשלה מחליטה שמה שבחוק יחול ביהודה ושומרון בצורה מינהלית. היה את זה על כל מיני עניינים בתחילת שנות ה-80 אבל מזמן כבר לא השתמשו בזה. אם אתה שואל אותי, אחרי שהייתי היום בגשר המוגרבים וראיתי את הכבאית ליד, האם הממשלה הזאת שאתה חבר בה תעשה את זה – היא לא תעשה את זה. אם אי אפשר לסדר את גשר המוגרבים, בטח אי אפשר לסדר דברים כאלה מסובכים כמו להחליט על תיירות ביהודה ושומרון.

הדרך השנייה היא לעשות חוק ואני הגשתי את חוק המוזיאונים באיו"ש כי הייתה אפליה מתמשכת של עשרים-שלושים שנים. תביא חוק שאומר שמה שחל בעין גדי, חל גם בהר חברון.

מי אמר על גשר המוגרבים, שם שמו כבאית, שמביישים את חכמי חלם?

אני לא עוסק עכשיו במוגרבים אלא בתיירות מהמגרב אולי. בכל אופן, הדרך השלישית היא שאלוף הפיקוד שהוא מה שנקרא "הריבון" בשטח, מוציא צו והצו הוא בעצם החוק הזה או חוק אחר.

למה הוגש חוק המוזיאונים? כי אלוף הפיקוד ושרי הביטחון לדורותיהם, לא הנוכחי, כבר 11 שנים לא מוציאים למרות שמדברים אתם והם אומרים שתוך שבוע זה הצו הכי פשוט ואין בעיה לחוקק אותו אבל הם לא עושים זאת.

אני מציע להוריד את האופציה הזאת.

לכן האופציה לא ריאלית. היא קיימת אבל היא לא ריאלית בביצוע כי הם לא עושים את זה.

אני מבקש אחת משתיים: או שאתם מכלילים את יהודה ושומרון כאן במפה הזאת, בתיקון הבא. נניח שלא רוצים לעכב היום ואני לא בעד לעכב מישהו, אז אפשר להגיש בעוד שבוע מפה מתוקנת. או שאתה תפנה לשר הביטחון כדי שאלוף הפיקוד יעשה את זה ובמקביל נניח את הצעת החוק. זה לוקח זמן כי צריך הנחה ואתה מכיר את זה היטב, אבל בוא נעבוד במקביל כדי לתקן את זה כי יש הסכמה שבגוש עציון ובמקומות אחרים ראוי לאשר את זה ולהביא לשם תיירים. זה גם עוזר לירושלים כי זאת ממש ירושלים רבתי.

דבר אחרון. אני רוצה להצטרף לפניית ידידי חבר הכנסת פיניאן בנושא הכרמל. זה דבר מאוד נכון, מאוד צודק ומאוד טוב לתיירות. זה לא שמפצים את בית אורן כי הייתה שם שרפה אלא זה טוב לתיירות ואני לא צריך לשכנע אתכם. אני מציע לכם לשקול את זה ולמצוא דרך לתקן. אני חושב שהוועדה תתאחד כאן סביב העניין הזה שיהיה לטובת האזור ולטובת התיירות.

תודה רבה. חבר הכנסת זבולון אורלב.

אני רוצה להתחיל בדבר שסיים קודמי אורי אריאל בסוגיה של הר הכרמל. לפי הצו לכאורה יש כאן דבר שהוא מאוד מאוד תמוה. עמק זבולון כולו במפה. אזור חיפה כולו נמצא בפנים. אזור הכרמל, יש סלקציה.
מחוף טירת הכרמל, אזור החוף המקביל לצומת זיכרון יעקב ומשם קילומטר מזרחה. כלומר, מטירת הכרמל, שזה דרומה מחיפה, עד זיכרון יעקב שזה דרומה מעתלית, לאורך כל החוף, רק קילומטר מזרחה. מה אפשר לעשות שהר הכרמל הוא שלושה-ארבעה קילומטרים מזרחה ונכנסים בו שלושה מלונות שנפגעו מאסון השרפה – בית אורן, יערות הכרמל וניר עציון. אגב, ניר עציון היו כאן בוועדה לפני חצי שנה, הבטיחו לטפל במלון אבל עד היום לא נעשה דבר אבל נעזוב את זה כרגע.

מי היה כאן? אנשי המלון?

אני העליתי את עניינו של מלון ניר עציון יחד עם היושב ראש.

אז היה מדובר על אפליה.

נכון. נתנו פיצויים רק על נזקים ישירים ולא נתנו להם פיצויים על כך שהמלון נסגר לתקופה מסוימת. אני לא נוגע בזה. למיטב הבנתי, אם אני מכיר את חוף הים, מטירת הכרמל עד זיכרון, אני לא מכיר בית מלון, אולי נחשולים. אם מישהו מכיר מלון על חוף הים בין טירת הכרמל לזיכרון, שיגיד לי. אני לא מכיר. אני לא מבין את הדבר הזה. התיירות על חוף הכרמל היא לא על חוף הים. אגב, זאת אותה מועצה אזורית. התיירות על חוף הים נמצאת על הרכס.

זה שאתה לא מכיר היום לא אומר שמחר לא יבוא יזם ויקים שם מלון.

יכול להיות. אגב, על החוף ממש אסור לו להקים.

מאה מטרים.

אני מסכים אתך, אבל אם קיימים מלונות, תסבירו לי למה לא. למה אזור חיפה, אזור זבולון, חוף הכרמל. סליחה שאני אומר לך אבל זה כמוש הבג"ץ פסל את קו עדיפות לאומית בגליל כי היו עוקפים את כל הכפרים הערביים, היו משרטטים כך את הקו וכל הישובים היהודים יהיו והישובים הערבים לא יהיו והבג"ץ פסל את זה. כאן כאילו עשו איזה קו שהוא ממש כדי להוציא את שלושת המלונות על הר הכרמל. זה אבסורד מהמדרגה הראשונה. הרי כמו שיבנו על החוף, יבנו גם על הכרמל ואין לנו סיבה שלא יבנו על הכרמל. מה העניין המהותי? יש כאן איזה עניין מהותי? איזו סיבה מהותית?

אני מבקש אדוני השר, אם אפשר להכניס את זה לצו עכשיו. זה לא שינוי סדרי בראשית.

לגבי יהודה ושומרון. גם אני לא רוצה לעכב את הצו, מלבד עניין רכס הכרמל שאני רואה בו ממש אפליה שאני לא מבין את הסיבה לכך. לעניין יהודה ושומרון, אני מציע לאדוני לקחת אחריות ואם הוא יהיה יוזם, להביא החלטת ממשלה או לשינוי החוק או בהחלטה מינהלית. שוב, אין שום סיבה להפלות. למה להפלות את אזור עין גדי מבית המלון שרוצים להקים באלמוג כאשר בין כה הוא קיים שם ואולי הוא רוצה להתרחב? אין שום סיבה בעולם. שניהם נמצאים על אותו אזור, על חוף ים המלח, שניהם מביאים תיירות ואין שום סיבה להפלות.

עד כאן דבריי. אני רוצה לסיים בדברי שבח לעבודתך כי אני חושב שהיא ראויה מאוד. יש תנופה גדולה מאוד בעניין התיירות ובוודאי המנהיגות שלך כשר, יש לה משקל חשוב ותבורך על כך.

תודה רבה.

תודה רבה. פניה קירשנבאום.

אני דווקא רוצה להתחיל בדברי שבח. כאחת שמכירה ועוקבת אחרי פעילות משרד התיירות, אני חושבת שנעשית עבודה מצוינת גם בפנים הארץ וגם בחוץ בתחום השיווק והפרסום. כשאני נמצאת בחוץ לארץ אני רואה ואני עוקבת אחרי זה. אני חושבת שעלינו מדרגה בתחום הזה וכמובן שהכל בזכות הנהגתך.

לא אחזור על ההערות שנאמרו כאן. אני מכירה אותך ואני יודעת שהדברים שנאמרו קרובים ללבך ואתה מבין אותם. לכן אין לי בכלל ספק שאתה גם תקדיש לזה זמן ותטפל.

אני מאחלת לך עוד הרבה הצלחות.

תודה רבה.

תודה רבה. אדוני השר, לפני שניגש להצבעה, אני מבקש לקבל את התשובות הקצרות שלך לדברים שהועלו כאן. אני מסכים עם חבר הכנסת אורלב ועם חברים אחרים שדיברו. התקיימו כאן כמה דיונים על הנושא של רכס הכרמל בעקבות השריפה שהייתה. שם הייתה טענה לאפליה. האפליה לא הייתה קיימת, שניהם לא קיבלו וזה התברר. זאת באמת ההזדמנות לא לפצות אותם אלא זה באמת מקום יפה, זה מקום שיביא לשם תיירים – גם תיירות פנים וגם תיירות חוץ – וזה דבר שבאמת ראוי לעשותו. מטבע הדברים, זה ברור לחלוטין.

אדוני השר, את דברי השבח אמרתי בהתחלה ואני אומר אותם גם עכשיו. אני מצטרף לחברים. זה דבר שנמצא כאן בקונצנזוס וזה לא דבר פשוט. באמת כולם משבחים אותם ואת המשרד שלך על העבודה שנעשית.

לפני שאנחנו מצביעים, אם אתה יכול בקצרה לענות על השאלות שנשאלו.

חברת הכנסת רוחמה אברהם דיברה על סין. אנחנו ממשיכים את הקו בו את התחלת. יש לנו שם משרד נציג מקומי. אני ביקרתי בשנחאי וגם בבייג'ין. אנחנו ממשיכים את התנועה הזאת ומנסים לפתוח קו ישיר משנחאי כך שיוכלו להגיע תיירים יותר עשירים מסין. כלומר, זה אצלנו בפיתוח.

אדוני היושב ראש, כיוון שאני שייך למחנה הימני, בהיותי יושב ראש ועדה קיימתי הרבה מאוד דיונים גם על הנושא של המגזר הערבי או קודם כל בנושא של המגזר הערבי כי אני חושב שזה חלק מהתפקיד שלנו הממלכתי, שלא תהיה אפליה לשום צד, לא מעבר לקו הירוק וגם לא בתוך הקו הירוק של הישובים הערבים. רק לסבר את האוזן עד כמה הצו שאנחנו מרחיבים אותו היום משפיע במישרין גם על הישובים האלה. טורען, סחנין, עילבון, ערבה, ראמה, שיבלי – כל הישובים האלה נכנסו מתוקף הצו הזה לאזור עדיפות לאומית. בחלקם כבר ביקרתי ובחלקם אנחנו מתחילים שיתוף פעולה מאוד מאוד פורה עם הישובים. זה רק כדי להבין שאנחנו לא נוטים לשום צד אלא פועלים גם לפי החוק וגם לפי ההיגיון.
אני כבר אמרתי. גם בגלל הסיבה שאני חושב שמעבר לקו הירוק יש הרבה מאוד דברים תיירותיים שגם יהודים וגם נוצרים אוונגליסטים שואפים לראות – ואני אף פעם לא אשכח את הדרך שהראה לי שאול גולדשטיין בגוש עציון, את אותו שביל בו הלכתי ולכלכתי את הנעליים ולא הבנתי למה זה כך אבל הוא אמר לי שאלפים של אוונגליסטים מגיעים לשם כי זה שביל העקידה המפורסם – ואנחנו משקיעים שם בתשתיות תיירותיות כמו שאנחנו משקיעים במטה בנימין ובתל שילה. אני לא יכול לספק עכשיו מספרים כי לא התכוננתי מבחינת המספרים אותם אנחנו משקיעים אבל אנחנו משקיעים סכומים נכבדים כי אנחנו מאמינים בפרויקטים האלה. אנחנו גם משקיעים בהרודיון שזה פרויקט אדיר מבחינה תיירותית, בשביל העקידה, בתל שילה ובפרויקטים אחרים ברחבי יהודה ושומרון, דבר שהחוק מאפשר לי לעשות וכך בחרתי לעשות כי אני מאמין שהתיירים מגיעים לשם כי יש שם דברים מדהימים.
אני אשמח מאוד, בעזרת חברי הכנסת, לתקן את חוק עידוד השקעות הון כדי שנוכל לתת מענקים ליזמים מעבר לקו הירוק. על פי ההמלצה שלך, חבר הכנסת אורי אריאל, חבל על הנייר עליו אני אפנה לאלוף ולשר הביטחון.

לא חבל. אני רוצה לבקש שתיפנו.

חבל על כל עץ שאנחנו כורתים כדי לכתוב עליו את הדברים, אבל אני אשמח לעשות את זה. גם אתם תובילו הצעת חוק שאני אשמח להיענות לה. אנחנו נחשוב איך אנחנו מגישים לממשלה הצעת מחליטים כדי לא להשתמש בהצעת חוק פרטית. בסופו של דבר אנחנו כן רוצים לעודד תיירות ביהודה ושומרון.

לגבי הכרמל. יש לי הסכם ג'נטלמני עם האוצר שהוא שותף שלנו. כרגע נכנס גם ראש אגף התקציבים החדש והוא אצלנו בעוד שבועיים לדיון נרחב על כל נושא התיירות.

גל הרשקוביץ?

כן.

בעוד שתי דקות הוא כאן.

אני חושב שמן ההוגנות לתת לו גרייס של לפחות כמה שבועות לפני שהוא מגיע אלינו ולא לעשות לו איזשהו מחטף בוועדת הכספים לפני שהוא למד את הנושא. אני בטוח שהאוזן שלו תהיה קשובה להרחיב קודם כל בנושא הכרמל את הצו הזה מעבר לצו שאנחנו מאשרים היום, אבל בואו נהיה הוגנים, לא נעשה כאן מחטף היום למרות שכל הוועדה מאוחדת סביב הנושא הזה ודעתי היא בדיוק כמו דעת החברים. אני עדיין מבקש מהוועדה לאשר את הצו כפי שהוא ולתת לנו אפשרות למצות עם משרד האוצר את כל ההליך לגבי ההכללה וההרחבה של הצו.

מעבר לכך, אדוני היושב ראש, אני אומר לפרוטוקול שאותו צו שאנחנו מאשרים היום, אותם פרויקטים שאנחנו לוקחים עם הצו המורחב הזה, אנחנו נבקש אחר כך מהוועדה להרחיב מעבר ל-31 בדצמבר 2012 כי הפרויקטים כבר ירוצו ואנחנו כמובן נרצה המשכיות והבטחה שלטונית לאותם יזמים שיבואו וישקיעו בפרויקט. אנחנו נרצה, עוד לפני שהצו החדש הזה יפוג, להרחיב אותו.

מה סדר גודל העלות אם רוצים להוסיף את הכרמל?

אני לא יודע. זה תלוי ביזמים שיבואו. אין לי מושג.

עשרים אחוזים. אם הסכום הוא מאה מיליון, זה עשרים מיליון.

נסכם את הנושא. יש בקשה של כל חברי הוועדה וגם השר תומך בעניין הזה להכליל בצו את רכס הכרמל.

גם את ים המלח.

מה שנאמר קודם, זה ברור לחלוטין. הוא צריך להביא את זה בצו נפרד ואין בזה מניעה אלא זה תלוי בו ובשר האוצר. לגבי רכס הכרמל הייתה כאן בקשה של כמה חברי כנסת, להכליל את זה בצו הנוכחי. אני אומר שאנחנו לא מכלילים את זה בצו הנוכחי, זאת בקשת השר שתומך בבקשה שכולנו מאוחדים סביבה ואנחנו חושבים שצריך לעשות את זה. הוא אומר שבשבועות הקרובים הממונה על התקציבים החדש במשרד האוצר יהיה במשרד התיירות ואז הנושא הזה יעלה והשר מקווה שהוא ייכלל בצו. אתה יכול להוסיף גם את בקשת ועדת הכספים.

מכיוון שאנחנו לא משנים את הצו אלא אנחנו מתבקשים לאשר אותו כמות שהוא, אני מבקש את הצבעה על צו לעידוד השקעות הון.
היועצת המשפטית של הוועדה.

>
כמה תיקונים טכניים שמכניסים לנוסח הצו. משנים כאן שלוש הגדרות - אטרקציה, מלון ומלונית. בצו תראו שיש הגדרה של אטרקציה. במקום ההגדרה שמופיעה בפניכם, ההגדרה תהיה: "כהגדרתה בסעיף 40א לחוק". זה לא משנה מהמהות כי זאת הכוונה גם במה שהיה מנוסח היום, אבל יחד עם משרד המשפטים חשבנו שנכון לנסח את זה בצורה כזאת.

לגבי חוברת התקנים. גם כאן אנחנו נשנה כך שההגדרה תהיה: "החוברת – תקנים פיזיים לתכנון וסיווג מתקני אכסון תיירותי של משרד התיירות לפי המהדורה שבתוקף במועד הגשת הבקשה לקבלת מעמד של מפעל מאושר המופקדת לעיון הציבור בלשכה הראשית של משרד התיירות בירושלים ובלשכות המחוזיות של המשרד האמור".

אין שינוי בהגדרה עצמה אלא אך ורק בשם של החוברת. זה כדי לדייק בשם החוברת.

במקור בעצם זה היה השם של החוברת וזאת הייתה טעות במקור.

נכון.

לגבי ההגדרה מלונית. ההגדרה מלונית היא: "מלון הכולל 11 יחידות" ובמקום זה אנחנו נכתוב: "מתקן תיירותי ללינה הכולל 11 יחידות אירוח לפחות ולא יותר מ-24 יחידות אירוח".

לגבי התחילה – אצלכם לא מופיע התאריך. התחילה תהיה ב-1 בינואר 2012.

תודה רבה.

אנחנו מצביעים על צו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעלי תיירות) (תיקון), התשס"ז-2007 עם התיקונים כפי שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה.

הצבעה
בעד אישור הצו – פה אחד

הצו אושר

הצו אושר פה אחד. אני מודה לך אדוני השר. הוועדה התאחדה סביב הבקשה שלכם כפי שעלה גם מהדיון. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:15>
>