PAGE
18
ועדת הכלכלה
20/12/2011
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 698>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ד בכסלו התשע"ב (20 בדצמבר 2011), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 20/12/2011
מחסור חמור באפשרויות דיור לסטודנטים בצפת, מחסור חמור באפשרויות דיור לסטודנטים בצפת, מחסור חמור באפשרויות דיור לסטודנטים בצפת
פרוטוקול
סדר היום
<1. מחסור חמור באפשרויות דיור לסטודנטים בצפת>
<2. מחסור חמור באפשרויות דיור לסטודנטים בצפת>
<3. מחסור חמור באפשרויות דיור לסטודנטים בצפת>
מוזמנים
¶
>
אילן שוחט - ראש העיר, עיריית צפת
גבי ויסמן - מנהל מחוז צפון ממ"י, מינהל מקרקעי ישראל
שמואל הר נוי - מנכ"ל המכללה, מכללת צפת
יעל אדיב - רכזת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים
רסול סעדה - ראש מדור קידום סטודנטים ערבים, התאחדות הסטודנטים
מוחמד רנאים - סטודנט, נציגי סטודנטים
גילי אדלר - עוזר בכיר לראש העיר, עיריית צפת
אוסאמא דהאמשה - סטודנט
נדין חאמד - סטודנט
אחמד ח'לוד אבו - סטודנט
גבריאל מנסור - סטודנט
אירית צ'רניאבסקי - פעיל, המשמר החברתי
רוני שוקן - מנהל מחלקת קשרי ממשל ושכנוע ציבורי, יוזמות קרן אברהם,
קצרנית פרלמנטרית
¶
לאה קיקיון
<מחסור חמור באפשרויות דיור לסטודנטים בצפת>
<מחסור חמור באפשרויות דיור לסטודנטים בצפת>
<מחסור חמור באפשרויות דיור לסטודנטים בצפת>
<היו"ר חמד עמאר>
צהריים טובים לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. על סדר היום – שלוש הצעות מהירות בעניין מחסור באפשרויות דיור לסטודנטים בצפת, של חברי הכנסת חנין זועבי, חנא סוויד וגאלב מג'אדלה.
חברת הכנסת חנין זועבי תציג את הדברים.
חנין זועבי
¶
קודם כל, תודה על קיום הדיון. אני חושבת שהנושא הוא מאד חשוב. זה דווקא בא באיחור, אחרי פתיחת שנת הלימודים, ואנחנו מדברים על תופעה שהיא משקפת סבל לסטודנטים הערבים. לא נתחיל בפרשנות, נתחיל במספרים. אני רוצה שנשמע את כולם בשביל להגיע לפתרון. הבעיה היא בעיית הדיור. כמו שאנחנו יודעים, יש עכשיו 50 סטודנטים ערבים ללא אפשרות של דיור. אלה המספרים שיש לי. מדובר, קודם כל, במכללה שיש בה 1,300 סטודנטים ערבים מתוך 2,500. אנחנו יודעים שאחוז הסטודנטים הערבים באוניברסיטאות הוא 8%, ככה שללכת למכללת צפת אינה ולא היתה האופציה הראשונה, אבל עקב הקושי של הסטודנטים הערבים להתקבל לאוניברסיטאות אז פונים למכללות. פונים בשביל ללמוד, בשביל לבנות את העתיד, ופונים למכללות ולאוניברסיטאות לא על מנת להרוס או להיתקל בכל מיני תופעות. כמובן שהאווירה שם, האווירה הכוללת והקונטקסט הכללי בעיר מאד משפיע על האווירה של הלימודים.
אני לא אחזור על הקונטקסט של הגזענות, גם מטעם מכתב הרבנים, יש שם מקרים של אלימות פיזית., צעירים זורקים אבנים על הסטודנטים הערבים, פוגעים בהם, כמה אושפזו, נכנסו לבית חולים, יש מקרה של חבלות בראש, יש מקרה של חבלות בגב, שלושה שקיבלו מכות הגיעו לחדר מיון, כלי רכב של סטודנטים ערבים המתגוררים במעונות הוצתו, גילויים של גזענות לא עוצרים על גל האלימות הפיזית, יש קריאות – הערבים יימח שמם, תחזרו לעזה, הרסתם את העיר שלנו. לצד מכתב הרבנים יש כתובות על קירות המכללה, בהן נכתב "מוות לערבים", יש תהלוכה שהיתה בצפת בה קראו "מוות לערבים", דובר ב "הארץ" על מטה של מלחמה שקטה להציל את העיר מערבים.
ועל איזה סטודנטים מדובר? מדובר על סטודנט שקודם כל – לפי ההצהרות של הסטודנטים, המטרה שלהם, כמו שאמרתי, היא ללמוד. אפילו חלק מהם גרים בקרבת השכנים החרדים, ואני שמעתי מיותר ויותר מהם הרבה סיפורים על אפילו אורח חיים שמדבר על יותר משיתופי פעולה. למשל, כאשר הסטודנטים חוזרים לדירתם בשבת, כשהם שומעים- חשוך לי הם מדליקים את האור, כשהם שומעים חם לי – הם מדליקים מזגן, כלומר, אורח החיים היום יומי, ההתייחסות, העמדה של הסטודנטים הערבים היא של סטודנטים שרוצים ללמוד, אבל ללמוד בכבוד.
חרף הגל הזה, חרף התופעה הזו שמגובה מלמעלה, ולא ניכנס עכשיו לפוליטיקה, ברמת המקרו, נישאר במיקרו - הרבה סטודנטים גרים רחוק מהמכללה, בלי פתרונות הולמים של הסעות. הרבה התייאשו והפסיקו לחפש דירות. יש סטודנטים שאחרי ששכרו דירה, אחרי ששילמו שכר דירה, הם גורשו מהדירות שלהם. הם פחדו. יש קבוצה של סטודנטים שכאשר גורשו שם, מי שהשכיר להם את הדירה אמר להם שיש קבוצה של אנשים שלא רוצה אותם שם, וגם בתור בעל הדירה הוא מפחד, אז הם המתינו עד שלא היה אף אחד במקום, נכנסו והוציאו את החפצים שלהם.
ראש העיר, האמת, לפי הדיווחים הוא קרא - -
חנין זועבי
¶
אבל מצד אחד, מה שלא תשמעי מראש העיר שיש הצהרות בתקשורת שאין גזענות בעיר. יש גם התעלמות שלו שהחיים מתקיימים בשקט ושזה בסך הכל קבוצה קטנה. יש בזה גם את הצד של ההתעלמות - -
חנין זועבי
¶
בדיוק. וכאשר לא שמים את הנושא על האג'נדה, כאשר עוברים ככה, כשמציתים רכבים של סטודנטים שמרגישים פחד, שחיים באווירה של פחד – אז צריכות להידלק נורות אדומות, ואנחנו לא רואים שנדלקות נורות אדומות אני לא אצעק עכשיו את צעקתם של הסטודנטים אבל אני חושבת שיש שם גם בעיה של גזענות, של אווירה כללית, גם אווירה של פחד, גם של בעיית דיור ספציפית. שם יש גם מקום מגורים אחד שהוא גם בית אבות וגם התנאים שלו לא נאותים, אבל אנחנו לא מדברים עכשיו על רמת חיים,אנחנו מדברים על תנאים מינימאליים הכי בסיסיים.
חנא סוייד
¶
בכל אופן, אני חושב שחברתי, חברת הכנסת זועבי, תיארה את הבעיה ברחל ביתך הקטנה. אני רק רוצה להגיד על התנסות אישית שלי – אני ביקרתי במכללה בכוונה לפני חודש וחצי או חודשיים. להגיד לכם את האמת? אני ראיתי רק סטודנטים וסטודנטיות ערביות. אני אשאל את מנכ"ל המכללה – אם הסטודנטים והסטודנטיות הערביות ייעלמו, תישאר המכללה? אני בספק לפי מה שראיתי, אבל לכם יש את האינפורמציה. אני רוצה להגיד שמדובר במספר גדול של סטודנטים וסטודנטיות שבלעדיהם ספק אם תהיה מסה קריטית למכללה. מדובר במרכיב קריטי וחיוני להמשך הפעילות של מכללה ציבורית, שנתמכת בכסף ציבורי, בכסף שלי, בכסף של כל אחד מאתנו. לא ייתכן מצב שבו תוקם מכללה ציבורית ממומנת מכספי ציבור מבלי לדאוג לסטודנטים הערבים והסטודנטיות הערביות במיוחד, לדאוג להם למגורים, כשמהצד יש לך את המקהלה המכוערת שקוראים לעשות שפטים באותם סטודנטים וסטודנטיות, והדברים בוצעו, הלכה למעשה. נעשה לינץ'בסטודנטים ובסטודנטיות הערבים, ברכוש שלהם וברכבים שלהם.
אני נועדתי עם ראש העיר כאן, בכנסת. אני מאד שמחתי על העמדה שהוא גילה, ובכלל על הפתיחות שהוא גילה באותה שיחה שהיתה לנו, אבל לצערי הרב הדברים והכוונות הטובות של ראש העיר לא התממשו בשטח. אחרי אותה שיחה שהיתה לנו ואחרי העניין הציבורי שהיה, רק היתה התחממות, רק היו מעשים של התנפלות על סטודנטים וסטודנטיות והרכוש שלהם. אז אנא ממכללת צפת, מהנשיא שלה, מהמארח שלה – לא כך עושים. לא יכול להיות ליל בדולח נגד הסטודנטים הערבים בצפת. הם בסך הכל באים ללמוד. הם תומכים במכללה, בעצם העובדה שהם נמצאים שם. מאות סטודנטים שבאים מדי יום לעיר תומכים בכלכלת העיר, וצריך להתייחס אליהם בצורה נאותה. לא יכול להיות, לא מתקבל על הדעת – לא פאשיזם, לא גזענות. אי אפשר להתעלל בסטודנטים שבאים ללמוד.
מדובר בצעירים. אנחנו יודעים שצעירים הם לא מלאכים. לא בצפת ולא בברקלי ולא בהרוורד, לא בטכניון, לא באוניברסיטה העברית ובאף מקום. סטודנטים. אתה ראש העיר היית סטודנט ואתה יודע שסטודנטים הם לא מלאכים. אז אי אפשר לדרוש מסטודנטים ערבים במכללת צפת המהוללת, להיות מלאכים, ואם לא – הם יקבלו על הראש ויתעללו בהם. זה לא מסתדר, זה רק חושף גזענות. לכן אני מאד מקווה, מאד מצפה – לקחת את הדברים ברצינות. צריך לנקוט בצעדים. תבנו מעונות, תבנו מגורים לסטודנטים. הרי אתם מכללה ציבורית. תבנו מגורים והם לא יצרכו ללכת לפלוני ואלמוני כשרב העיר על ראשם של המשכירים. אי אפשר לחיות ככה. זה לא השכלה גבוהה, זה לא סדר, זה לא מדינה וזה לא חיים, גם.
גאלב מג'אדלה
¶
אדוני היושב ראש. אני שאלתי את מנהלת הוועדה לגבי גוף אחד חשוב מוזמן כאן – מנהל מקרקעי ישראל.
לאה ורון
¶
הוא שאל לשם מה הוא הוזמן. אנחנו ביקשנו, מאחר והבנו את ההצעה לדיון מהיר כמשמעותה – לא עולה פה שום בעיה מהבעיות שחברי הכנסת הזכירו עד כה, אנחנו הבנו את הבעיה כמחסור אמיתי בפתרונות דיור. לשם כך הזמנו את משרד הבינוי והשיכון ולא את המשרד לביטחון הפנים, משטרת ישראל, למשל, שאני מצטערת שהם לא הוזמנו לדיון כדי לשמוע מה הם עשו בעיר צפת. משרד הבינוי והשיכון ביקש את הנציג של מנהל מקרקעי ישראל להגיע.
גאלב מג'אדלה
¶
אנחנו מקבלים בברכה את כל האורחים שלנו שנמצאים כאן ואני בטוח שלכל אחד מהם יש תרומה לדיון הזה, בוודאי גם להשיג את המטרה מהדיון. חבל שהדיון הזה מתקיים. מחברה מתוקנת מצפים שסטודנטים שלומדים במכללה – כל הנושאים שלהם יקבלו מענה וטיפול בין כתלי המכללה, הקולג' או האוניברסיטה. אני מאד מעריך את זה שראש העיר מגיע מצפת לכאן, לדיון, מנכ"ל המכללה ונציגי ממשלה והסטודנטים שנמצאים כאן, אבל אני שואל אתכם – לאן הגענו? מי צריך את זה? מי צריך להתעורר בבוקר ולקרוא בעיתון על כל הדברים שקורים בצפת וחוזרים על עצמם – התנפלות ויחס עוין לסטודנטים שסך הכל באו ללמוד אצלכם, בעיר שלכם, שבלי הנוכחות שלהם אין מכללה. מתוך 2,500 -1,300 סטודנטים ערבים, אם הנתון נכון - אין מכללה. אז אתם רוצים שתקום תגובת נגד, חרם על המכללה, ואז תקרוס המכללה? צר לי שאני אומר את הדברים בהיבט של האנשים שלא נמצאים כאן שעשו את הדברים האלה, הרבנים שהתלהמו והסיתו, ונהגו באופן גזעני ופשיסטי. זה לא הפורום שנמצא כאן אבל הם נושאים באחריות, וחלקם עובדי מדינה ונושאי משרה, והם לא אנשים מתפרעים ברחוב, בריונים מסתובבים.
אבל אני רוצה לדבר על אלה שנמצאים כאן, הם יותר חשובים לי. בוודאי שיותר חשובים לי, אחרי מה שאמרו, איך שהתנהגו ומה שעשו. מבחינתי הם פסולים, אפילו. מי שבמערכת הפוליטית, יודע ששר המדע, התרבות והספורט לשעבר עשה תקדים במשרד שלו כאשר נתן לחרדים ולדתיים מה שמגיע להם, מה שאחרים לא נתנו.
גאלב מג'אדלה
¶
קראו לו גאלב מג'אדלה. והם אמרו את זה. זאת אומרת, אין לנו ויכוח דתי. לכן אני פונה אליך, כבוד ראש העיר, שזה לא אחד העיסוקים שלך המוגדרים, האמיתיים, אבל אתה נקלעת לזה כי חשובה לך העיר שלך, צפת. אנחנו לא נסבול התנכלות לסטודנטים שלנו.
ניגאלב מג'אדלה
¶
ניתן לך זמן להגיד את דעתך. אני אומר את דעתי. אתה, ראש העיר, צריך לדאוג לעיר שלך. אני רואה הדואג הישיר לסטודנטים מבחינת מגורים זה המכללה. אנחנו לא עושים חלוקת עבודה כרגע. אנחנו לא נסבול התנכלות לסטודנטים שלנו. אנחנו הגענו עד הקצה, יש לנו כלים. אני לא אומר לכם את זה כאיום, אני אומר כאזהרה. אנחנו יכולים להגיב, גם אנחנו יודעים לעשות החרמות. זה לא הזירה וזה לא המקום. הם באו ללמוד כי הם רוצים ללמוד. אם הם רוצים להתעמת, יש זירה אחרת, זה לא המקום. לכן אתם נדרשים היום, כל אחד בתפקידו, למלא את חובתו כלפי הסטודנט הערבי שמגיע לעיר שלו. ואנחנו רוצים להיות בדיון הזה – לצערי הרב הדיון הזה הוא מיותר. בחברה מתוקנת לא מתקיימים דיונים מסוג זה.
אני לא רוצה להטיף לכם מוסר. אני יודע לעשות את זה מצוין. אתם רוצים שאני אחזיר אתכם לגולה? אני אחזיר אתכם לגולה, לליל הבדולח, כפי שאמר חנא סוויד, חברי. אתם רוצים שנחזיר אתכם למקומות אחרים, אפלים ולא ראויים? אנחנו יכולים להחזיר אתכם. אין לנו עניין בזה. יש לנו עניין שהסטודנטים שלנו יזכו לכבוד וליחס ההוגן כאזרחי המדינה וכסטודנטים במכללה שלכם. ומה זו מצוקת דיור? עיר חפצה חיים שרואה בסטודנטים כאחד מהמקורות לקיומה, צריכה לדאוג להם, כעיר ואחר כך כמדינה. יש מחסור דיור גם באוניברסיטאות האחרות אבל שם אין התנכלות בהשכרת דירות פרטיות לסטודנטים. אז אם יש מצב מיוחד, לצערנו הרב, שאנחנו חיים ורואים אותו ואתם צריכים לדאוג למעונות, לסטודנטים. כדי למנוע מהגורמים השליליים שפוגעים בכם ובנו להגיע למטרה שלהם. אנחנו מכירים מעונות. הבת שלי במעונות סטודנטים בתל אביב. הכניסה סגורה בפני זרים, המקום מאובטח, מסודר. על אחת כמה וכמה בצפת, באווירה העוינת שישנה. זו חובתכם.
בטרם אסיים, מאחר ולצוות הוועדה תודה על שהבנתם את גודל הבעיה ושמתם אותה בסדר היום כדי שנוכל היום לצאת כאן – זה לא דיון אקדמי, שלא תהיה אי הבנה, לא באנו לכאן לדבר. שבסוף הדיון יהיה סיכום שאנחנו נמשיך לעקוב אחר המצב גם בהיבט של הדיור, שלשמו התקיים הדיון, אבל גם בהתייחסות למילוי תפקידם של כל הגורמים האחראים ונושאי משרה למען הסטודנטים שלנו ילמדו בכבוד הראוי ובאווירה הסטודנטיאלית הראויה במכללת צפת. ככה אנחנו מצפים, זה מה שצריך להיות, זו חברה מתוקנת, זו עיר שכולנו רוצים לשמור עליה, ואנחנו אתך בעניין הזה, כבוד ראש העיר.
היו"ר חמד עמאר
¶
תודה. אני מבקש מכולם לקצר. אני מבקש לשמוע קודם כל את ראש העיר, ואחר כך אתן זכות דיברו גם למכללה וגם לחברי כנסת.
חנין זועבי
¶
אפשר להציע לשמוע את הסטודנטים ככה שגם ראש העיר יענה? הסטודנטים פנו, זו הפניה שלהם – לכן אני מבקשת לשמוע אותם, אם אפשר.
היו"ר חמד עמאר
¶
אני אאפשר אבל אני חושב שחברי הכנסת הציגו את העניין בצורה הטובה ביותר. אני מעוניין לשמוע את ראש העיר, מעוניין לשמוע פתרונות, אני חושב שהעיר צריכה לחבק 1,300 סטודנטים כי זה מעלה את הרמה של העיר, מבחינה כלכלית, גם מבחינה תרבותית וכל מה שקשור.
אילן שוחט
¶
נאמרו פה דברים קשים על העיר שלי, אני לפחות נפגשתי עם שניים מהנוכחים – חבר הכנסת עפו אגבריה, שגם בא לצפת.
אילן שוחט
¶
כן. חבר הכנסת אגבריה הגיע, כינסנו את מליאת המועצה, סקרנו בפניו את הנתונים. הוא הגיע, שמע מקרוב את הדברים, אפילו נפגש עם תושבי צפת, שמע מהם דברים, ותכף אני אכנס לזה. גם נפגשתי עם חבר הכנסת סוויד, דיברנו וליבנו את העניינים. ויש פה בעיה שאני חושב שיצאה מפרופורציות. קל להתלהם ולהוסיף כל מיני סופרלטיבים, להיכנס לחגיגה ואווירה שצפת היא עיר גזענית. זה לא נכון, ואני עומד מאחורי דבריי. לבוא ולהגיד שצפת היא עיר גזענית זה כמו לומר אחרי פיגוע שכל הערבים רוצחים. זה בדיוק אותו הדבר – אותו עוול לעשות לעם ולעיר.
צפת היא עיר רב תרבותית. אנחנו העיר היחידה בישראל עם 3 מרכזי קליטה של אתיופים. בעיר שלי 14-13% מהתושבים הם עולים מברית המועצות. אנחנו עיר שכל המגזרים הדתיים באים לידי ביטוי בה וכל מגזר מגוון עם נציגות במועצת העיר, ובתוך המגזר החרדי גם יש מחלוקות. אנחנו עיר שמסופח אליה והוא חלק בלתי נפרד ממנה, בגאווה ובכבוד, שכונת עכברה, 280 משפחות שחיות אתנו בשלום ובשכנו טובה מ-1948, היועץ המשפטי שלי בעיריה הוא מעכברה. מהנדס המים והביוב שלי הוא ערבי מסחנין, ויש לנו פה – מרבית עובדי העיריה שלי ערבים. בסוכות מגדלים ביחד ערבים ויהודים הדסים ומוכרים אותם בשוק ביחד. יש לנו אנשים מצפת שמגדלים עדרים של כבשים ופרות ביחד. מערכת החינוך בצפת, בטובה זנגריה, בנצרת ובג'ש פועלות בשיתוף פעולה. זאת אומרת, זאת עיר שיודעת לחיות בדו קיום, יודעת לחיות בשקט, עיר שיודעת לכבד אחד את השני. יש בצפת חנויות של ערבים – אופטיקה, ומשרדי עורכי דין - -
היו"ר חמד עמאר
¶
אדוני ראש העיר – בוא נמקד את הדיון. יש לי מצוקת דיור של סטודנטים, ודבר שני – יש מעשי אלימות נגד סטודנטים ערבים.
אילן שוחט
¶
ציירו פה תמונה שחורה, אנשים שלא ביקרו ולא יודעים. אני רוצה להראות את הצד השני של הדברים, ולהסביר שהמצב הוא לא שחור כמו שמציירים אותו. יודעים לחיות בדו קיום, חיו פה בדו קיום. מה שקורה, וצריך להבין את הבעיה ואת המורכבות - -בסופו של יום ייגמר פה הדיון - -
אילן שוחט
¶
אני לא הפרעתי לך. אני בא לצייר את התמונה האמיתית. הבעיה בצפת היא כזו – זו המכללה היחידה בישראל שהיא ממוקמת בתוך עיר. בדרך כלל כל המכללות בתכנון אורבני נמצאות מחוץ לעיר, כך שאין מעורבות. הציר שהמכללה נמצאת עליו זה רחוב ירושלים. זה סך הכל 800 מ' של רחוב שעל הרחוב הזה יושבת עירית צפת, יושבים 2 כוללים של חרדים, יושבים שם חנויות, פקקים, אין אפשרות לזוז. המכינה של המכללה והמכללה – הכל על צינור אחד של 800 מ'. איך שלא תסובב את זה ואיך שלא תסדר את זה, החיכוך והמיקום וההתכנסויות והמפגשים – שאלה יוצאים בשעה 3 לקבל את המשיח ואלה יוצאים בדיוק להפסקה – יש פה תלכיד אדיר של חבית חומר נפץ, שזה לא משנה אם זה בצפת, זה יכול היה להיות בכל מקום אחר – יוצרים פה חיכוכים שקשה להתמודד אתם.
בצפת יש מצוקת דיור. ב-15 השנים האחרונות לא הופשרו בצפת קרקעות לבניה. אנחנו עכשיו נמצאים לקראת פרויקט גדול של 3,000 יחידות דיור. יש פה מצוקת דיור גדולה לתושבים של צפת, עזבו רגע את הסטודנטים. תושבי צפת אין להם בתים. יש זוגות צעירים שעוזבים את העיר, אין להם איפה לגור. לא מתפתחים קרקעות, אין תחלופה, ואנחנו כרגע מטפלים בזה. זו המכללה היחידה שאין בה מעונות. אין מעונות. 2,700 סטודנטים בלי מעונות.
חנא סוייד
¶
אני במקומך לא הייתי מקבל מכללה בתנאים כאלה. למה אתה צריך מכללה, אם אין לך פתרונות דיור למשפחות שלך?
אילן שוחט
¶
תוסיף ל-2,600 סטודנטים של מכללת צפת את בית הספר לרפואה שנפתח כרגע בעיר, שהוא עכשיו בקצב גדילה, והוא, ב-5 השנים הקרובות עומד להגיע לעוד - -
אילן שוחט
¶
בית הספר לרפואה בנוי משני שלבים. שלב ראשון, במבנה ראשוני כרגע, בגלל מצוקת הרופאים, בונים אותו במרכז העיר על מבנה ישן של בית החולים זיו, והוא אמור להיות שם ב-4 השנים הקרובות. שלב ב' – בונים קריה למחקר ואקדמיה בגליל שהיא מחוץ לצפת, היא בין צפת לראש פינה. זה 500 דונם שהולכים להיות קריה למחקר ורפואה בגליל. תהיה שם פקולטה לרפואה, מכון מחקר אקדמאי יישומי. תעבור לשם בהמשך- יש עתודות קרקע למכללת צפת, ואפילו לאוניברסיטת הגליל הבאה שתקום.
אילן שוחט
¶
מעונות ומגורי מרצים, הכל הולך להיות שם בפלטה אחת גדולה, זה כבר באישורים סופיים, זה יוצא לדרך, זה 500 דונם שמוקפים סביבם 3,000 יחידות דיור. יש חשיבה לטווח הרחוק לכל הנושא.
אני רוצה לתת לכולכם הערת ביניים. אתם לא מפחידים אותנו, לא בחרם ולא ב "יעזבו הסטודנטים הערבים והמכללה תיפול". אני יכול לתת לכם את הגרסה השניה שאומרת שבגלל שיש סטודנטים ערבים אז יהודים לא רוצים לבוא לשם, ואם לא יהיו סטודנטים ערבים, אז הרבה יהודים יבואו. גם לזה יש שני צדדים.
אילן שוחט
¶
אני רק אומר – זה לא השפה, זה לא הסגנון וזה לא האיום שיבוא וישכנע אותנו. אז בוא נרד מהטיעון הזה.
אילן שוחט
¶
אתה תעלה מה שאתה רוצה, תגיד מה שאתה רוצה. אני רק אומר לך – זה לא עושה רושם וזה לא פותר את הבעיה.
היו"ר חמד עמאר
¶
כשאני מנהל דיון אני מבקש לא לדבר בלי רשות. להעיר הערה, אבל לא מעבר להערה. אני רוצה תוצאות בסוף הדיון. אני לא רוצה שנבוא לצעוק כאן ולצאת מהדיון בלי תוצאות. יש לי מצוקה של 50 סטודנטים, כפי ששמעתי מחברת הכנסת חנין זועבי, שאין להם מקום דיור והם צריכים לנסוע רחוק. יש בעיה של אלימות שם – אני רוצה תשובה על שתי הבעיות האלה עכשיו, מראש העיר.
אילן שוחט
¶
אז אני אומר דבר כזה – קודם כל נושא המעונות הוא נושא בוער, לא רק לסטודנטים הערבים, רק. זו לא בעיה רק של הסטודנטים הערבים. יש פה בעיה גם לסטודנטים היהודים ולכל סוגי הסטודנטים. יש פה בעיה שיש מחסור במעונות. מה קורה? אותם סטודנטים, במקרה הנדון כאן, זה סטודנטים ערבים, רוצים לשכור דירה. שוכרים דירות. בדרך כלל, מחירי הדירות הזולות הם באזור של המגזר החרדי. נכנס סטודנט ערבי לבניין שכולו מסורתי דתי חרדי – ובערב שישי ושם פול ווליום מוזיקה, או שעוברת בחורה והוא שורק לה מהרחוב, או שהחברים שלו מהכפר באים ביום שישי בערב, לאסוף אותו לבילוי, ומצפצפים לו מבחוץ, או מעשנים נרגילה מול בית כנסת – זה דבר שהוא בסדר, לגיטימי ונורמאלי בעיר כמו תל אביב, בעיר מתפתחת שיש שם סובלנות ואין בעיה של חילול שבת. אני אומר לך כראש עיר שלא חובש כיפה - אני מכבד את השבת, שומר את המסורת, יודע באיזה מקומות אני כן יכול לראות אפשרות שרכב יעבור בשבת ואיפה לא, יש קוד אתי בעיר הזו שצריך לדעת לכבד אותו. ברגע שסטודנט ערבי עושה את מה שתיארתי כרגע, זה מתורגם כפרובוקציה. נכון? לא נכון? זה מתורגם כפרובוקציה. אם חילוני היה עושה את זה אז היו יכולים להגיד לו –חילוני, יהודי, בבקשה תכבד אותנו, אל תעשה את זה. אבל כשערבי עושה את זה- זה מתורגם כפרובוקציה. אני כרגע לא נותן פרשנות, אני מתאר לך את המצב כמו שהוא. ואז אני רואה ביום ראשון בבוקר, במוקד 106 שלי אני רואה רף תלונות של תושבים חרדים שלא מתקשרים בשבת, ואומרים – הרסו לנו את השבת. היה רעש, היתה מוזיקה, עישנו נרגילה. הם לא יכולים להתקשר למוקד בשבת,
אותם חרדים, דתיים, חסרי אונים - אני לא בא להצדיק פה שום מכתב רבנים, אני גיניתי אותו, אמרתי, וגם דיברתי עם הרב הראשי. אותם חרדים מגיעים לרב, זו הכתובת האחרונה שלהם. הם אומרים לו – אדוני, כבוד הרב, אנחנו לא יכולים לחיות כך יותר. הרב לא אמר לעשות לינץ', לא אמר להרוג, הרב אמר פשוט מאד: אל תשכירו להם דירות. אל תתנו להם להיכנס לבניינים שלכם. אני לא בא להצדיק אותו, אני נותן פה את תיאור התמונה. עובדה שהיועץ המשפטי לממשלה בדק את הדברים הללו, אני לא יודע מאיזה שיקולים ואיך הוא בדק, וקבע שאין כאן גזענות. לי יש ביקורת מאד חריפה על המכתב הזה, יש ויכוח מאד מר, אבל המכתב הזה נובע מהמצוקה של הנושא שאנחנו מדברים פה עליו, שאין מעונות.
אילן שוחט
¶
אני רוצה לדבר על שני נושאים. לנושא הביטחוני – אנחנו לא מקלים ראש, ואנחנו לא עוברים לסדר היום. אנחנו על בסיס מפגשים שבועיים עם מפקד התחנה ביחד עם המכללה, מטפלים, מסתובבים, מפטרלים, נכנסנו לפרויקט ,עיר ללא אלימות", אנחנו הולכים להתקין קרוב ל-20 מצלמות, במיוחד באזורים של המכללה. אנחנו מטפלים בזה דרך הפייסבוק ודרך כתובות, אנחנו לא נותנים לכתובת נאצה להישאר יותר משלוש שעות. יש לי צוותים שמסיירים בבקרים ומנסים לתפוס מי עושה. חלק מהדברים אנחנו תופסים, ויש מעצרים, ואני מבקש לא לשכוח את האווירה הכללית שיש במדינה. היום בבוקר קמנו וכתבו על בית כנסת אבוהב נגד היהודים, לרצוח יהודים. יש את שני הצדדים, והמקרה האחרון - -
אילן שוחט
¶
- - המקרה האחרון שקרה זה מקרה איזוטרי שלא קשור - - כל מה שקורה, מקבל פרופורציות אחרות. במקרה האחרון שקרה, אני הסגרתי את בני הנוער, אישית. אני הסגרתי אותם. הם התקשרו אלי ואמרתי להם – אתם מוסגרים, אני אבוא אתכם למשטרה.
אילן שוחט
¶
ילדים בני 14-15 שהם נוער רחוב שלי, זו תקלה שלי, זה נוער שלי שמסתובב ברחוב, אני כרגע מוצא להם מועדונית לשעות הערב, זה חלק מהסיפור.
אילן שוחט
¶
זה בנושא המשטרה, מטופל. יש פה נציג של המכללה, והוא סיפר לך – דרך אגב, ייאמר לזכותם של הסטודנטים הערבים שאחרי השיחות שעשינו, ואחרי שהסברנו את ההתנהלות, ואת הדברים והכל - נוצר בקטע הזה של הערות על שבתות שמחללים בפרהסיה, ודברים כאלה, שקט מוחלט. לא שמעתי עוד שום תלונה ושום דבר, כי הרבה בגרות של אותם סטודנטים שהבינו שהם אורחים בעיר הזו ושצריך לכבד את הקוד האתי בעיר. בנושא הזה היה שקט. ילדים בני 14-15 שפתאום משתעממים באיזה פארק ועובר מישהו, ופתאום עובר מישהו ומתחילים, וזה התחיל ממילה בכלל של הסטודנטים הערבים, והם ענו להם - .
אותם סטודנטים שלא השכירו להם דירה, אני בדקתי את זה, והודיעו לי שזה חוזה שלא מומש. עכשיו, כל דבר שקורה עם סטודנט ערבי - חוזה שלא מומש, מישהו אמר לו איזו מילה, כל דבר נכנס לקונטקסט של הגזענות.
אילן שוחט
¶
אני לא יכול למנוע את זה. אני יכול לדבר ולגנות את זה, אבל אני חושב שהפתרון של מעונות הוא הדבר שכרגע על הפרק. כרגע המל"ג, ופה אני רוצה לקפוץ מדרגה לרגע, הרי המל"ג לא מאשר כסף למעונות, הוא מאשר רק לתכניות לימודים. הנושא הזה עלה למל"ג, למועצה להשכלה גבוהה, שיש בצפת בעיה של מצוקת דיור, והמל"ג כרגע יצא בהחלטה של הקצאה של 10,000 דירות בכל מדינת ישראל, לכל המכללות. אנחנו כרגע עובדים מולם ואנחנו נשמח שוועדת הכלכלה תמליץ למל"ג לתת לצפת עדיפות בתקצוב. זה אחד הדברים שצריך לצאת מפה, בגלל המצוקה, בגלל הבעיות.
אילן שוחט
¶
יש כרגע החלטת ממשלה של המל"ג. יש שטחים. המכללה רכשה שטחים עתידיים בשלבים. יש שם אפשרות למעונות. דרך אגב, זה לא רק יהיה לסטודנטים הערבים. זה לכל המצוקה של הסטודנטים שיש. אנחנו רוצים את הסטודנטים בעיר. הם כוח קניה, הם תורמים לעיר. דרך אגב, פסח אחרון – סטודנטים ערבים צבעו בתים של קשישים, ניצולי שואה, בפרויקט משותף שהוא חלק מדו קיום, שעשינו, ונתנו לזה ביטוי וסדרנו את זה.
אני רוצה לסכם שבסופו של יום נכון שהאחריות הכוללת שלי כראש עיר, אני רואה בזה אחריות, אני לא מתנער מזה, לא אומר משפטים מהפה אל החוץ.לא פשוט לנהל את חבית חומר הנפץ הזו. אירוע אחד קטן שקורה במדינת ישראל, ישר אני רואה את הקונטקסט ואת ההשלכות. זה קורה בצפת וזה קורה בכל רחבי הארץ.
אילן שוחט
¶
את מחפשת לעזור? תלחצי דרך הוועדה הזו שיקצו לצפת כספים לבניית מעונות. את לא רוצה לעזור? אז המצב יישאר ככה.
אילן שוחט
¶
דרך אגב, אני, בוועידת ים המלח האחרונה, ואפשר לקרוא את זה ב- the marker ובעיתונים הכלכליים, עליתי לבמה והיו שם אנשי נדל"ן, היה נשיא התאחדות הקבלנים, ונשיא התאחדות התעשיינים, כל העולם היה שם. שאלו אותי – מה ההשקעות הבאות בצפת, אדוני, ראש העיר, איפה כדאי לשים את הכסף? אמרתי להם – יש בצפת מקומות, מלונות נטושים, מי שיבוא ויהפוך אותם למעונות סטודנטים יעשה את עסקת חייו. המכללה פועלת בערוץ אחד, המגזר העסקי כבר נכנס, יש התעניינות מאד גדולה של אנשים שבנו מעונות בהונגריה ובמקומות אחרים, ואני חושב שיחד עם המכללה, הבעיה ניתנת לפתרון.
אני מבקש רק משפט אחרון, מהחברים הנכבדים שיושבים פה: תעזרו לי לעזור לכם שביחד נשמור על השקט, כי ברגע שיופר האיזון זה ייצא מכלל שליטה של כולנו. אני בסופו של יום עושה את המאמצים יחד עם המשטרה ויחד עם כל הגורמים. דרך אגב, תפתחו עכשיו את כל המהדורות של פייסבוק - אני עליתי לרמת איום 6 בגלל חרדים שכתבו לי בפייסבוק שאני מעודד -- אתכם יש לי סיפור אחד, ועם קבוצות של מיעוט מהצד השני יש לי גם סיפור. אני מאוים בגלל שאני מנסה לפתור את הבעיה. אז אל תאבדו את החבר האחרון שנשאר לכם בעיר.
היו"ר חמד עמאר
¶
נשמע את מנכ"ל המכללה, ואחר כך את הסטודנטים. אני אשאל אותך שאלה. יש, כמכללה עכשיו – אני לא רוצה לשמוע על תכניות ועל המל"ג. רוצה לשמוע פתרון ל-50 סטודנטים שאין להם דיור שם. האם יש אפשרות למכללה לספק את הפתרון הזה?
שמואל הר נוי
¶
לא. קודם כל, המועצה להשכלה גבוהה לא מממנת ולא מחייבת למעונות. כל המעונות זה יוזמה בדרך כלל של המכללות או האוניברסיטאות, והן נעשות על ידי תרומות. מה לעשות, שלצפת ולפריפריה התרומות לא זורמות, ובדרך כלל התרומות הן לאוניברסיטת תל אביב? ואני יכול לקרוא לכם כאן שבכל הפריפריה, מסקר שנעשה - חסרות מיטות למעונות. אם בתל חי- קרוב ל-400מיטות, בצפת – 400 מיטות, בספיר בדרום – 1,800 מיטות. זו בעיה כרונית של כל המכללות. פה יש עוד אלמנט אחד, ואני מסכים, שנוצר כתוצאה מהרכב המכללה. למה זה נוצר עכשיו? המכללה הזו גדלה בצורה מאד משמעותית בשנים האחרונות גם בתכניות יוקרתיות וגם במספר הסטודנטים, ואנחנו גאים על כך. אנחנו משקיעים המון בכל הנושא של רב תרבותיות ודו קיום, ואני יכול להגיד לך, לפחות מהשיחות שלי עם סטודנטים – בתוך המכללה, הם מרגישים די טוב. אין אפליה, ואני חושב גם, לפי התחושות שלי, שאין גזענות. לפחות זו האינפורמציה שאנחנו מקבלים מהסטודנטים.
שמואל הר נוי
¶
לבוא ולהגיד שהמכללה תבנה מעונות – גם בתל אביב האוניברסיטה לא בונה מעונות. היא מגייסת תרומות. יש סיטואציה כרגע, והיא חשובה, בוועדת טרכטנברג, יש סעיף שמדבר על 100 מיליון שקל ל-10,000 מעונות. זה עומד לעבור החלטות ממשלה בזמן הקרוב. ואז, וכאן אני מייצג את המועצה להשכלה גבוהה, ואז תתבצע חלוקה של המעונות, כולל הפריפריה. אנחנו נעשה כל מאמץ, ואני אומר לכם כאן – לא בגלל שאתם פונים אלינו, אני חושב שזו חובתנו, להביא כמה שיותר משאבים לבניית מעונות בעיר צפת בשטחים של המכללה או בשטחים שאני מקווה שאולי מנהל מקרקעי ישראל יקצו, כי כתוב פה – מנהל מקרקעי ישראל יקצה שטחים למעונות.
רק שתדעו, יש לנו היום 144 מיטות במעונות שהם בעצם בית דיור לשעבר של "עמיגור". יש לנו מתוך זה 80% סטודנטים ערבים, ו -20% סטודנטים יהודים. נתנו פה עדיפות בגלל כל מה שאמרתם ובגלל מצב סוציו אקונומי לסטודנטים ערבים. אגב, גם יש היום סטודנטים יהודים שלא מוצאים את מקומם בעיר צפת. לא רוצים לגור בשכונות חרדיות, למשל.
אילן שוחט
¶
סליחה, אני חיפשתי דירה להשכיר. בעל הבית שלי, של הדירה שלי, העיף אותי מהדירה. עפתי מהדירה, חיפשתי חודשיים דירה ולא מצאתי. אני היום גר בדירה של אילוץ.
חנא סוייד
¶
איך? חשבתי שתגיד שלא ולא, אין מקום. אז איך מצד אחד אתם מבקשים יותר סטודנטים ומצד שני אומר לך ראש העיר – העיר שלי מלאה.
שמואל הר נוי
¶
שאלת, אני אענה. קודם כל, הזכיר את זה ראש העיר כאן – אנחנו עכשיו בשלבי רכישה של 16.5 דונם, שיתנו מענה לגידול עתידי. הרי לא נגדל ולא יהיו לנו פתרונות בכל התחומים. מכסות ניתנות לחמש שנים קדימה. הן לא ניתנות לכל שנה ושנה. מבחינת התפתחות המכללה אנחנו בהחלט מחפשים כיוונים ושטחים שיתנו מענה לגידול הזה, וכשאמרנו לך שגם יש שטחים עתידיים שאולי נקצה אותם לנושא של מעונות - זה שטחים שהמכללה רוכשת. זה בדיוק מה שלא מקובל.
חנא סוייד
¶
וזה המענה שלכם לסטודנטים? אנשים שרוצים לבוא וללמוד אצלכם – אתם לא אומרים להם "אהלן וסהלן" בואו?
אילן שוחט
¶
כל מי שבא ללמוד שואל את השאלות, בודק אם יש מעונות או לא, ואחר כך מחליט. זו לא הפתעה שיש פתאום. יש מצוקת דיור בצפת, זה הנושא.
רסול סעדה
¶
אדוני היושב ראש. אנחנו באים כהתאחדות ויש לנו גם הצעה לפתרון, שאנחנו מקווים שהוועדה תאמץ.
רסול סעדה
¶
התאחדות הסטודנטים בישראל. אני ראש המדור לקידום סטודנטים ערבים בהתאחדות. אז כמו שאמר מנכ"ל המכללה – אנחנו נמצאים במצב שאין מעונות במכללת צפת. מדובר ב-144 מיטות עבור 2,300 סטודנטים. חשוב לציין שיש גם מצוקת דיור מאד חמורה, במיוחד בצפת אבל בארץ בכלל. ובצפת, משום שגם העניין של התחבורה הציבורית, שמונעת מסטודנטים, או מחייבת את הסטודנטים לגור בעיר צפת, ולכן הסטודנטים הערבים לרוב גרים בעיר צפת ורוצים את זה.
את הגל של גזענות ואלימות שיצא מהעיר צפת – זה התחיל בסוף שנת 2010 והאלימות והגזענות היו מובהקות, ולא צריך לחזור על הדברים, אבל מה שהיה ביום רביעי האחרון, שזו לא היתה קטטה, זה היה ידוי אבנים לעבר סטודנטים ליד התחנה המרכזית, ואני, אישית, דיברתי עם הסטודנטים. הייתי מקווה שאחד מהם יהיה היום אך הוא לא יכול היה להגיע. אנחנו, כהתאחדות סטודנטים רואים במצב הזה מצב חמור, גם לכלל הסטודנטים בעניין הדיור, במיוחד במצוקת הסטודנטים הערבים שהיא מלוות גם בחוסר דיור וגם בגל גזענות אלימה. לכן אנחנו מציעים להקים צוות מקצועי שיכלול גם נציג מהמכללה, נציג מהעיריה, נציג מהמשטרה ונציג מהסטודנטים הערבים בצפת, והתאחדות הסטודנטים- בפיקוח הוועדה, והצוות הזה יפעל מיידית לסגירה, באמת שאנחנו, כהתאחדות הסטודנטים לא יכולנו לחקור את המצב כמו שצריך. עלו מצד הסטודנטים הרבה טענות גם על גזענות בתוך המכללה. את זה טענו הסטודנטים, לא וידאנו את זה אבל חשוב היה להעלות את זה. לפי דעתנו צוות כזה צריך לבדוק את כל מה שהסטודנטים מעלים. אנחנו גם שמחים שמנהל מקרקעי ישראל נמצא כאן וגם ראש העיר, שנכון להחלטת ראש הממשלה לעניין המעונות – כרגע יש תהליך שהוא בסופו, להקמת מעונות בכל רחבי הארץ, אנחנו מקווים שגם תיקחו חלק בזה, ונשמח לעוד מידע על העניין.
אוסאמא דהאמשה
¶
אני תלמיד שנה ב' משפטים בצפת. הבעיה היא ככה. קודם כל, שורש הבעיה שלנו היא בעצם מריחת הדברים. להגיד שאין גזענות, להתנער ולהתנכר למציאות שם – זה לא נכון, כי כל הנתונים- תיגשו לעיר, העובדות הן אחרות. כשאני נוסע לצפת, למכללה האקדמית, אני לא חושב שעצם היותי סטודנט, אני רק בתוך המכללה נמצא כסטודנט. אני באחריות מנכ"ל המכללה, ומחוץ לכתלי המכללה אני עדיין סטודנט, ואני באחריות ראש העיר והעיר הזו. עד עצם היום הזה פתרון אמיתי לבעיות לא היה. היתה שם מריחה של כל הדברים. שום דבר. להגיד שאין גזענות – זה לא נכון. מאז מכתב הרבנות היה שם גל גזענות, גל של מקרים. אני לא אסקור אותם. יש לי הרבה דברים להגיד. חברת הכנסת זועבי סקרה את זה. תקפו אנשים, סטודנטים שהיו בפארק. להציג אותנו כפרובוקטורים? אנחנו לא פרובוקטורים. הגענו לשם ללמוד, ואך ורק ללמוד.
אוסאמא דהאמשה
¶
כן. אני כל שני, שלישי ורביעי – מגיע לצפת מכפר כנא.
להציג אותנו כפרובוקטורים? אנחנו לא. להציג אותנו כמי שמחללים שבת, כעניין שבשגרה, זה לא נכון.
אוסאמא דהאמשה
¶
כי זה לא נכון. אני אגיד לך עובדות – זה לא נכון. סטודנטים לא עשו את זה. להגיד שהסטודנטים שיידו עליהם אבנים היו בפארק? הפארק הזה שדיברו עליו זה הפארק שבדיוק תוחם במכללה. הסטודנטים עברו ליד הפארק אבל הם היו במכללה. אלה סטודנטים שיצאו מהלימודים ורצו ללכת הביתה.
אוסאמא דהאמשה
¶
הילדים שיידו אבנים הם אלה שיצאו מהפארק. בעשר בלילה. אנחנו לא רוצים – לא להתמקח ולא להתנגח. אנחנו רוצים פתרון. אנחנו רוצים להפסיק את כל הבעיות שלנו.
אגב, דיברת על בעיית דיור בצפת, זה נכון. אבל להגיד שאין מקומות בכלל לגור בצפת? אנחנו כסטודנטים, באוגוסט-ספטמבר שנה זו, היתה לנו ועדה של סטודנטים ערבים שחיפשה דירות עבור סטודנטים ערבים. אנחנו עשינו יוזמות כדי למצוא פתרונות לבעיות שלנו כי לא פותרים לנו אותן. אני אפתור לך את הבעיה. יש מספיק דירות בצפת. הבעיה היא שלא משכירים לנו.
שאוסאמא דהאמשה
¶
הבעיה היא שלא משכירים לנו. יש מספיק דירות בצפת. יש עשרות דירות. היו סטודנטים שכבר נכנסו לדירות שלהם, שעתיים. אחרי שעתיים הם נזרקו, הם לא הספיקו לפרוק את התיקים שלהם, אפילו. זרקו אותם מתוך הבית, כי השכנים ידעו שנכנס ערבי, והם פנו לבעל הדירה וזרקו אותם.
אוסאמא דהאמשה
¶
היה שם גם המקרה של השכן, של הרב, משנה שעברה. דיברתם על ניצולי שואה שצבעו להם את הבתים. זה גם ניצול שואה והוא עוד נמצא שם – מדברים עליו הרבה כמי שעשה המון בתחילת חייו למדינה הזו, והוא השכיר לסטודנטים ערבים ובאו אליו הביתה ולא רצו שהסטודנטים יגורו שם, בגלל שהם ערבים. וגם הרב ביקש את זה, שהסטודנטים ייצאו משם. יש בעיה שם, יש גזענות, לא מכבוד ראש העיר, ולא ממנכ"ל המכללה. הם באמת אנשים שרוצים לעזור. אבל הם מורחים אותנו.
אילן שוחט
¶
מה אתה מחביאה מתחת לשולחן, אם אני אבוא לגור בכפר ערבי ישכירו לי דירה, בקלות? את בורחת מהאמת. יש בעיה במדינת ישראל. ערבי לא ישכיר ליהודי בית באמצע כפר, ויהודי - - -
היו"ר חמד עמאר
¶
סליחה, אני חורג מהזמן. ב-12 הייתי אמור לסיים את הישיבה. לחשיבות העניין אני נתתי לכולם להתבטא. מה שאני מבקש – אני רוצה לצאת עם תוצאות. אם נמשיך לצעוק כאן אם יש או אין גזענות - -
אוסאמא דהאמשה
¶
אני רק אזכיר לכבוד ראש העיר – קודם כל ברכות על פתיחת בית הספר לרפואה. גם לפתיחת בית הספר לרפואה היו בעיות והיו
אוסאמא דהאמשה
¶
אני רק אסכם – קודם כל, ברכות על פתיחת בית הספר לרפואה. אני אזכיר לראש העיר שגם לפתיחת בית הספר לרפואה היו שם בעיות והיו שם התנגדויות מתוך העיר צפת – כי זה יביא ערבים. אני מוכן להראות לך את הכרוזים שתלו שם.
גבי ויסמן
¶
כעיקרון, המנהל מקצה קרקע על פי ייעודה, ועל פי חוק התכנון והבניה תיקן שר הפנים תקנה שזה נחשב הפרשה לצרכי ציבור, כלומר, אני יכול להחכיר את זה בדמי חכירה סמליים לרשות מקומית, בלבד. החלטת מועצת מקרקעי ישראל מאפשרת גם לשווק קרקע חומה שמיועדת למגורי סטודנטים במכרז ליזם. אחת הבעיות היא לא להקצות את הקרקע כי הקרקע ניתנת במחיר סמלי, בצפת אנחנו מדברים על 36.4 פלוס הנחת אזור עדיפות לאומית, זה 12% משווי שמאי, שזה ממש זיל הזול. הבעיה היא להרים את המבנה.
אילן שוחט
¶
רק שניה – לי יש שטח חום ששייך לעירית צפת, ואני רוצה להוציא אותו ליזם לבניית מעונות, אני יכול לעשות את זה?
גבי ויסמן
¶
עוד שני דברים- צפת, העיריה, בראשות ראש העיר, הכינה תכני מתאר חדשה. התכנית כבר נמצאת בהפקדה, והתנאי למתן תוקף - איתור שטחים חומים למעונות סטודנטים. אני, כחבר ועדה מחוזית, זה היה אחד התנאים, כי ראינו את המצוקה. זה לא נעלם מאף אחד שחי בצפון וזה אחד התנאים. אחרי שיאותרו השטחים, התכנית תקבל תוקף, וייגזרו תכניות נקודתיות.
גבי ויסמן
¶
פתרון מיידי, ממשי- יש תכנית בתוקף, ברמת רזים, שזה מחוץ לעיר. זה קרוב לקמפוס. השטח עוד לא מפותח בתשתיות.
בצפת, בשנים האחרונות לא שווקה אף יחידת דיור, מכל מיני סיבות. התכניות הבשילו. אנחנו יוצאים בתחילת השנה ב-230 יחידות דיור לשיווק. פעם ראשונה, מסה כזו בצפת. מזמן לא היה דבר כזה. וזה מביא את התשתיות, את הכבישים, את המים ואת הביוב ואל שטחים חומים שאפשר יהיה להקצות. אחת הטכניקות, אני כבר אומר פה- מקצים לרשות המקומית בפטור ממכרז והרשות יודעת להתקשר או עם - - או יזם - -. צריך לצאת במכרז. יש את הטכניקה, אנחנו נמצאים על סף תחילת התהליך הזה, גם מבחינה תכנונית וגם מבחינת קידום תשתיות.
היו"ר חמד עמאר
¶
אני חרגתי מהזמן ולא קיבלתי אישור. אני עושה מעשה כאן כי אני רואה את החשיבות של הנושא. אני חרגתי כמעט ב-20 דקות ולכן אני מסכם את הדיון.
הוועדה עמדה על מצוקת הדיור בצפת בכלל ועל מצוקת הדיור של הסטודנטים הערבים במכללת צפת בפרט. הוועדה קוראת לכל הגורמים בצפת לשים קץ לאלימות. היא מגנה כל גילוי גזענות. הוועדה ממליצה לעיריה לקדם תכנית המצלמות, מה שהעלה ראש העיר, במסגרת פרויקט "עיר ללא אלימות", ולעשות כל אשר היא יכולה למען הפסקת האלימות, עם הסטודנטים הערבים. הוועדה ממליצה לעירית צפת להקים צוות – כמו שהומלץ, של העיריה, של המכללה, עם הסטודנטים - -
מ"מ היו"ר חמד עמאר
¶
הוועדה קוראת למנהל מקרקעי ישראל ולגורמי התכנון לקדם את אישורן של התכניות לבניית יחידות הדיור במעונות הסטודנטים.