PAGE
9
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
19/12/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 219 >
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ג בכסלו התשע"ב (19 בדצמבר 2011), שעה 10:30

<הצעת חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 6), התשע"ב-2011>

חברי הוועדה: >
דני דנון – היו"ר

>
עו"ד מיכל לבנטל - סגנית יועצת משפטית, המשרד לקליטת העלייה

גלית כהן - מרכזת הרשות לאסירי ציון , המשרד לקליטת עלייה

זוהרה כהן - מנהלת תחום בריאות ורווחה, המשרד לאזרחות וותיקים

עו"ד דין ליבנה - עוזר ראשי - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

כנרת קלה - המוסד לביטוח לאומי

שלומי מזר - המוסד לביטוח לאומי

עו"ד אביבה ספרבי - לשכה משפטית, הסוכנות היהודית

ד"ר חיים ויטלי בן יעקב - סגן המזכ"ל, הקונגרס היהודי

שרגא דירקטור - יו"ר ארגון אסירי עכו וירושלים

אברהם בן-הר - ארגון אסירי עכו וירושלים, ארגונים של אסירי ציון

מיכאל מרגוליס - ארגון אסירי בריה"מ לשעבר, ארגונים של אסירי ציון

נירה לאמעי-רכלבסקי

דנה גורדון

ר.כ. חבר המתרגמים
<הצעת חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 6), התשע"ב-2011>

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בנושא הצעת חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם (תיקון מספר 6), התשע"ב-2011, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. מדובר בתיקון מספר סעיפים בחוק. אני יודע שאין הסתייגויות לנושא ולכן אני אבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה להציג את התיקון, להקריא אותו ואנחנו נצביע עליו.

מפנה את תשומת הלב לנוסח שחולק כאן. עשינו מספר תיקונים בתיאום עם נציגי המשרדים הממשלתיים, משרד המשפטים, ואני פשוט אקריא.

חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, את מספר התיקון אנחנו נקבע אותו יש להניח בשנייה ושלישית, התשע"ב-2011.

הוספת סעיף 4 (א)

1. בחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992, (להלן – החוק העיקרי),
(א) אחרי סעיף 4(ג) יבוא:

"(ד)(1)
על ערר לפי סעיף זה ועל ועדת הערר יחולו ההוראות לפי חוק בתי דין מנהליים, התשנ"ב-1992 (להלן – חוק בתי דין מנהליים), בשינויים המחויבים, למעט סעיף 45;

(2)
על אף האמור לעיל, תקנות לפי סעיף 54 לחוק בתי דין מנהליים, לעניין ועדת הערר וערר לפי סעיף זה, יותקנו גם בהתייעצות עם השר לקליטת העליה, ובמקום ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת יקראו ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת".

(ב)
אחרי סעיף 4 יבוא:


"ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים

4א. החלטה סופית של ועדת ערר בערר לפי סעיף 4 ניתנת לערעור לפני בית המשפט לעניינים מינהליים".

(ג)
בסעיף 24, בסופו יבוא "למעט בעניינים שבסמכותה של ועדת הערר לפי סעיף 4 או בסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים לפי סעיף 4א".

אני מציעה, יחד עם זה שהקראתי כבר תיקון שהוא מקובל, שהנציג של משרד המשפטים גם יסביר לנו באמת על מה ולמה התיקון, לאחר שזה כבר מתואם.

בקצרה, בבקשה.

בחוק תגמולים לאסירי ציון ובני משפחותיהם ישנם שני רבדים. רובד ההכרה באדם כאסיר ציון או כהרוג מלכות, ורובד התגמולים. רובד ההכרה נעשה על ידי רשות שמינה השר לקליטת עלייה, השרה לקליטת עלייה, ועל החלטותיה ניתן לערור לוועדת ערר. עד היום החוק שתק לעניין זכות הערעור על ועדת הערר, ולכן הרבה מאד שנים היו צריכים לפנות בעתירה לבג"ץ.

ופנו?

ופנו בעתירות לבג"ץ בנושא. היה הרבה מאד בלבול לרבות פסיקות סותרות בנושא, מי יכול לדון בזה, מי לא יכול לדון בזה. בתיקון המוצע אנחנו מבקשים לעשות פה סדר. גם להכיל על ועדת הערר את חוק בתי דין מנהליים התשנ"ב-1992, שקובע מסגרת דיונית לוועדת הערר וסדרי דין אחודים וטובים שיתוו את ההליך של הערר. וגם לקבוע שבית המשפט לעניינים מנהליים, שהוא בית משפט מחוזי שמוסמך ודן בדרך כלל בביקורת על החלטות של ועדות מעין שיפוטיות, ידון בערעורים כאלה.

בסדר גמור.

זה לעניין ההכרה באסירי ציון, ועשינו כאן איזה שהן התאמות קטנות, כמו שאתה מחיל על ועדת הערר את הפרוצדורות של חוק בתי דין מנהליים, אנחנו צריכים לעשות איזה שהן התאמות שהן יותר מתאימות לוועדת הערר, בין היתר למשל התקנת תקנות בנושא הספציפי של ועדת ערר לחוק תגמולים, ואז באמת מי שיהיה השר אחרי זה, השר לקליטת עלייה ולא שר המשפטים, וזה יבוא לוועדה שלנו ולא לוועדת החוק.

מצוין.

התיקונים שהציעה היועצת המשפטית מקובלים עלינו.

אוקי, התייחסויות? יש פה נציגים של ההגנה והלח"י. אתם מתנגדים לתיקון המוצע, תומכים בו?

אף אחד לא הבין על מה מדובר.

אוקי, אנחנו נמצאים בתיקון של סעיף שמאפשר לאסירי ציון לגשת לוועדת ערר במקום לגשת לבית משפט.

כן.

זה הדיון.

זה תיקון הוא טכני בעיקרון, שבעצם עושה סדר בכל הפרוצדורה של הכרה באדם כאסיר ציון או כהרוג מלכות והתיקון אומר שאותה ועדת ערר שדנה בהכרה ורשאית לתת הכרה לאדם, תהיה עליה ערכאת ערעור וערכאת הערעור שתהיה עליה זה בתי משפט לעניינים מנהליים שדנים בדרך כלל בדבר הזה. זה בא לעשות סדר בגלל שהיה בלבול קודם לכן. החוק לא היה לגמרי ברור לגבי מה עושה אדם שרוצה לערער על החלטת ועדת ערר. ולכן כאן אנחנו קובעים במפורש שמי שרוצה לערער על החלטת ועדת ערר לגבי הכרה בו כאסיר ציון או כהרוג מלכות, יפנה לבית המשפט לעניינים מנהליים, שהוא בית משפט מחוזי. בנוסף, החוק הזה מדבר על כל מיני דברים אחרים – מענקים והטבות ובכל הנושאים האחרים שלא קשורים להכרה - אנחנו מבהירים שבית דין אזורי לעבודה ימשיך להיות הערכאה שמוסמכת לדון בכל העניינים האחרים. כל זה להבדיל מאותן ועדות רפואיות שקשורות למי שמוכר כנכה, אסיר ציון שהוא גם נכה, שזה משהו נפרד. אוקי? הדברים ברורים עכשיו?

במילים אחרות, כוונתך כאן בעבר, אם אדם לא בא על סיפוקו מבחינת זכויותיו, במילים אחרות, בקיצור, הייתה לו הזכות לערער בעבר בפני בית דין לעבודה. האם אני מגדיר את זה נכון?

אדוני ---

רגע, תן לי לגמור איתה רגע, מותר לי?

אתה יכול גם לשאול אותו, זה בסדר.

לא, אבל עוד לא גמרתי את דבריי. אז אליך, בבקשה. קלטת מה דיברתי עד עכשיו?

קלטתי אדוני ואני אשמח לענות.

אני רוצה לקלוט כאן, נקודת הכובד בוועדה הזו, בדיון הזה, היא האם זכותו של אדם לערער או בפני ועדה קודמת שדנה, שאני עוד לא יודע את שמה, או להעביר את זה לסמכות אחרת.

אז תרשה לי לעשות קצת סדר. בחוק התגמולים ישנם שני רבדים. הרובד הראשון זה שאדם מגיע ואומר – תכירו בי כאסיר ציון. מי שמכיר בך או לא מכיר בך כאסיר ציון זה רשות במשרד לקליטת עלייה, שעל החלטותיה אפשר להגיש ערר לוועדת ערר.

על עצם הכרתו.

על עצם הכרתו, לא על הזכויות.

אני קולט.

על החלטת ועדת הערר, לפי ההצעה הזאת, ניתן יהיה לערער לבית משפט לענייניים מנהלים, כאשר שוב מדובר רק על עצם ההכרה. לא מדובר על הזכויות.

הבנתי.

החלק השני, הרובד השני, שהוא מדבר על כל הזכויות והתגמולים – נשאר בבית הדין האזורי לעבודה, שהוא בית המשפט המומחה בעניין דברים אלה והוא דן בכל העניינים של הביטוח הלאומי והתגמולים.

הבנתי, תודה.

תודה.

זה היה סעיף 1. אני אמשיך להקריא?

לא, אנחנו נצביע עליו ואז נמשיך. אנחנו מצביעים על סעיף 1 כפי שהוקרא. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה מס 1
בעד – פה אחד
הסעיף 1 עבר

הסעיף עבר. תודה, נמשיך לסעיף הבא, בבקשה.

2. תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים
בחוק בתי משפט לעיינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן – חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, בתוספת השנייה, אחרי פרט 20 יבוא:

"21. ערעור לפי סעיף 4א לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992".

אני רק רוצה לציין פה שהמספרים של הפרטים כנראה השתנו, כי כבר נוספו פרטים מאז שהצענו את זה לתוספת.

כן. אני יכולה להמשיך להקריא.

תיקון חוק בתי דין מינהלים

3. בחוק בתי דין מינהלים, התשנ"ב-1992- (להלן – חוק בתי דין מינהליים), בתוספת אחרי פרט 23 יבוא:
"24. ועדת ערר לפי סעיף 4 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992."

אולי נעשה כאן הפסקה ואני פשוט אסביר שזה בדיוק ---

לא, אני מציע נירה בואי תסיימי את ההקראה וניתן הסבר כללי על הכל.

אוקי, זה פשוט מתייחס לתיקון שעשינו ב-1, ואחר כך אנחנו עוברים למשהו טיפה שונה. מה שהקראתי עכשיו בעצם היה עיגון של מה שאני והיועץ המשפטי ממשרד המשפטים הסברנו עד עכשיו. אוקי, פשוט מתקנים את חוק בתי משפט מנהליים וחוק בתי דין מנהליים, כדי שגם הם יתאימו לתיקון שאנחנו עושים כאן היום.

אוקי.

תחולה והוראות מעבר

4. (א) הוראות חוק זה יחולו גם על ערר שהוגש לוועדת ערר לפי סעיף 4 לחוק העיקרי, לפני יום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה) וכן על החלטה של ועדת ערר בערר כאמור שניתנה לפני יום התחילה, הכל בכפוף להוראות סעיף זה.
(2) נינתה החלטה של ועדת ערר בערר לפי סעיף 4 לחוק העיקרי, בתקופה של 60 הימים שלפני יום התחילה, יראו את יום התחילה כמועד מתן ההחלטה, לצורך הגשת ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים לפי סעיף 4א לחוק העיקרי ופרט 21 בתוספת השנייה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, כנוסחם בסעיפים 1 ו-2 לחוק זה.
(3) תובענה שהוגשה לפי יום התחילה לבית דין אזורי לעבודה על החלטת ועדת הערר לפי סעיף 4 לחוק העיקרי, תועבר לבית המשפט לעניינים מינהליים שוועדת הערר נמצאת בתחום שיפוטו. ואולם אם החל הדיון בתובענה כאמור לפני יום התחילה, לא תועבר התובענה לבית המשפט לעניינים מינהליים לפי סעיף קטן זה, אלא אם כן בית הדין האזורי לעבודה החליט להעבירם, מטעמים שיירשמו.
אני מציעה שניתן הסבר.

כן, הסבר לפני זה.

אוקי. סעיף תחולה והוראות מעבר שמוצע פה הוא סעיף שהוא ברובו טכני ואומר כך – קודם כל, אם כבר הוגש ערר לוועדת הערר ונדון בימים אלה, הוראות חוק בתי דין מינהליים והוראות חוק בתי משפט לעניינים מינהליים שמאפשרים את הערעור וקובעים סדרי דין – יחולו עליו. ככה שאם מחר תישאל שאלה לגבי סדרי הדין – תהיה לנו תשובה.

הסעיף השני אומר, בגלל שיש עכשיו אי בהירות בנוגע למועד הערעור ועד מתי ניתן לערער, אנחנו באים פה ואומרים – אם ב-60 ימים האחרונים קיבלה ועדת הערר החלטה – אנחנו קובעים בחוק שרואים את היום כאילו ניתן ביום שהחוק התחיל, כלומר ביום שפרסמו אותו ברשומות ואז יש לך 45 ימים להגיש על זה ערעור לבית משפט לענייניים מינהליים, בהתאם לחוק בתי המשפט לענייניים המינהליים. עכשיו, בגלל חוסר הבהירות שקיים בחוק היום, חלק מהערעורים על ועדת הערר הוגשו כתובעות לבית הדין לעבודה. מה שאנחנו אומרים פה זה שאם מישהו יגיש תובענה לבית הדין לעבודה, אנחנו נעביר אותה לבית משפט לעניינים מינהליים שאנחנו מסמיכים אותו בחוק הזה, אבל אם הדיון כבר החל, אז אנחנו נותנים את הסמכות לשופט בית הדין האזורי לעבודה להשאיר את הדיון אצלו, כי הוא כבר התחיל את הדיון ואנחנו לא רוצים לבזבז זמן שיפוטי יקר ולגרום לעוררים ולמערערים סבל שיפוטי.

ברור.

אבל אנחנו משאירים את שיקול הדעת לבית הדין האזורי לעבודה, בכל זאת להעביר אם הוא מחליט כן, אם הוא עדיין בדיון מקדמי והוא לא רוצה לפתוח, אז מן הסתם.

בסדר גמור. אוקי, הערות לסעיף הזה? אם כך אנחנו מצביעים על סעיפים 2 3 ו-4 כפי שהוקראו. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה מס' 2
בעד – פה אחד
הסעיפים עברו

הסעיפים יעברו. אם כך אני מכריז שאנחנו סיימנו את הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית. אני מבקש ממנהלת הוועדה, הגברת דנה גורדון להביאו למליאה בשבוע הבא.

אני עוד אעשה כמה תיקונים.

אני מודה לנציגים של משרד המשפטים, לנציגים השונים, תודה רבה. האוצר, קליטה וכל מי שנמצא פה, תודה רבה לכולם. כן, אתה רוצה להתייחס אדוני, בבקשה?

מיכאל מרגוליס, ארגון אסירי ציון מרוסיה. אני הייתי לבד 10 שנים לבד, בערעור עם מר כהן. אני בעד חוק שאתם עכשיו הגשתם. אני לא רואה פה את עורך דין אייזנברג, שהוא היה דווקא מהאנשים ששלח מכתב לבג"ץ על העניין החשוב. אחרי הערעור, שהוא היה סופי לכל השלטון, זאת אומרת אם הוא לא קיבל תעודה, זהו, סופי. עכשיו יש אפשרות לפי חוק, איך שאני הבנתי, לשלוח מכתב לבית משפט כללי. זה לא ברור לי על מה מדובר. בית משפט לעבודה, או בית משפט כללי?

בית משפט לעניינים מנהליים.

תדברי, אני לא שומע, אני בן 80.

בית משפט לעניינים מינהליים, כי זאת החלטה מינהלית. ועדה מעין שיפוטית, ועדת ערר, והערעור עליה הוא לבית משפט לעניינים מינהליים.

מה זאת אומרת בית משפט מאוחד?

כן.

כן, הוא בית משפט מחוזי בעצם, אבל הוא יושב ודן באופן מיוחד בעתירות מינהליות. עתירות על עניינים מנהלים, כמו שהסבירה היועצת המשפטית.

אחרי הערעור?

נכון, אחרי ועדת הערר, כן.

תגידי אם אני הבנתי, משרד הקליטה קיבל את החוק הזה, אני חושב, בגלל שאני הייתי 10 שנים בוועדת ערעור.

בוודאי.

היו מאות מקרים שלא קיבלו תעודה ולא הייתה כתובת.

אז הנה, אז עכשיו יש.

אז היום אנחנו עושים כתובת, בית משפט מיוחד שהמומחיות שלו זה לדון בערעורים על החלטות של ועדות ערר.

יש לי עוד שאלה. בגלל שאני יודע את העניין טוב טוב, לפי שאני יודע, אני לא רואה פה אנשי אסירי ציון מאתיופיה. אף אחד.

זה בהחלט ייתן סעד גם לאסירי ציון מאתיופיה.

למה אני שואל, אני מכיר ברוך השם את כל הסיפור של אסירי ציון. בעדה האתיופית 80 אנשים, לפי האינפורמציה שאני קיבלתי, לא קיבלו תעודה מכל מיני סיבות, ועכשיו, לפי מה שאני מבין, הם יכולים לעשות ערעור.

נכון.

את זה הבנתי, אבל אף אחד אין.

הם לא צריכים להיות פה אדוני, הם יכולים לראות את זה באינטרנט או לקרוא על זה בעיתון מחר, אבל זה מתייחס גם אליהם.

כל הכבוד. אני מקווה שהם או יקראו או אתם תסבירו.

אנחנו נוציא הודעה לכל הארגונים שעוסקים בנושא ונעדכן אותם בתיקון לחוק.

למה אני דווקא דאגתי לדבר על העדה האתיופית, אנשים של-90% אין מחשב, אין אינפורמציה, ואף אחד גם אין. ואם אין, אני מכיר את כל ראשי אסירי ציון, גם אין. טוב, בקיצור, אני חושב שוועדת הקליטה תדבר, תיתן אינפורמציה, ותהיה כתובת נכונה לפי חוק זה. תודה.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה, תודה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:45.>