PAGE
2
ועדת חקירה פרלמנטרית, בנושא

העסקת עובדים ערבים בשירות הציבורי

19/12/2011

הכנסת השמונה-עשרה
פרוטוקול מתוקן

מושב רביעי





בהתאם להחלטת הוועדה מיום 07.05.2012











*
<פרוטוקול מס' 23>
מישיבת ועדת חקירה פרלמנטרית

בנושא העסקת עובדים ערבים בשירות הציבורי
יום שני, כ"ג בכסלו תשע"ב (19 בדצמבר 2011), שעה 12:00

<שילוב עובדים ערבים במערכת הבריאות>
בהשתתפות סגן השר יעקב ליצמן, מנכ"ל משרד הבריאות ונציגי קופות החולים

חברי הוועדה: >
אחמד טיבי – היו"ר
עפו אגבאריה

מסעוד גנאים

חמד עמאר

>
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן



פרופ' רוני גמזו - מנכ"ל משרד הבריאות

דב פסט - סמנכ"ל למינהל, משרד הבריאות

חגית כהן - ראש תחום פיתוח חברתי, משרד ראש הממשלה

יוסי כינר - סגן נציב מערכת הבריאות, נציבות שרות המדינה

ודיע עואד - רפרנט למערכת הבריאות, נציבות שרות המדינה

עו"ד שני אלוני - תחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית בישראל

יוסי שניר - מנכ"ל ארגון הרוקחות בישראל

עבדאל עזיז דראושה - מנהל חדר מיון, בית החולים העמק, עפולה

מגיד אברהמי - ראש אגף פרט ושכר, קופ"ח כללית

דורית אפלר - סגנית מנהל אגף משאבי אנוש, קופ"ח מכבי

חיים קגן - מנהל מחלקת שכר, קופ"ח לאומית

כרמלה אייזנברג - מנהלת אגף משאבי אנוש, קופ"ח מאוחדת

מונירה חמדאן - אחות סכרת מחוזית, קופ"ח מאוחדת

פרופ' ריאד אגבריה - דיקן הפקולטה לרוקחות, אוניברסיטת בן-גוריון

עו"ד רוני שוקן - מנהל מחלקת קשרי ממשל ושכנוע ציבורי, קרן אברהם

אמנון בארי-סוליציאנו - מנכ"ל שותף, קרן אברהם

איה בן עמוס - רכזת פעילות פרלמנטרית, קרן אברהם

באסם כנאענה - מנהל תחום שרותים שוויוניים, קרן אברהם

רן רזניק - חוקר, קרן אברהם

טלי מלין - אחות ומורה בבי"ס לסיעוד, בי"ח מאיר כפר-סבא

קלרה אנדרייב - סטודנטית לסיעוד, קמפוס בלינסון

תמרה זכרין - סטודנטית לסיעוד, קמפוס בלינסון

רחל איוב - סטודנטית לסיעוד, קמפוס בלינסון

סבטלנה כץ - סטודנטית לסיעוד, קמפוס בלינסון

אלינור פולק - סטודנטית לסיעוד, קמפוס בלינסון

סנדרה פרסצקי - סטודנטית לסיעוד, קמפוס בלינסון

רסמיה טאהא - סטודנטית לסיעוד, קמפוס בלינסון

אימאן עיסה אלקאסם - סטודנטית לסיעוד, קמפוס בלינסון

ראסול סעאדה - סטודנט לרפואה

מלכה כליל - סטודנטית

רביע מלחם - פיזיותרפיסט

סובחי עאסי - ראשון ברוקחות

סמר אגרביה - ראשון ברוקחות

רסול סעדה - ראש אגף ערבים בארגון הסטודנטים הארצי

דני גרא - יועץ הוועדה

אמל ביבאר - רכז הוועדה

יעל , חבר המתרגמים
<שילוב עובדים ערבים במערכת הבריאות>
בהשתתפות סגו השר מר יעקב ליצמן ומנכ"ל משרד הבריאות ונציגי קופות חולים.

ברשותכם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה של ועדת החקירה הפרלמנטרית, בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי.
הישיבה היום תעסוק בשילוב עובדים ערביים במערכת הבריאות, אני מקבל בברכה את מנכ"ל משרד הבריאות הפרופסור יוסי גמזו ואת שאר האורחים הנכבדים.

אין ספק שמערכת הבריאות היא אחת המערכות החשובות עם הממשק הגדול ביותר שיש לאזרח כל שהוא במדינה. מערכת הבריאות מהווה כמחצית ממצבת כוח האדם של שירות המדינה. שיעור העובדים הערביים במערכת הבריאות נושק ל- 10% בעוד שביתר המשרדים השיעור המצרפי עומד על כ- 5.5% בלבד. למרות השיעור היחסי הגובה של העובדים הערביים בשלושת דרגי התפקידים הבכירים שיעורם מזערי - חמישה עובדים מתוך למעלה מ- 2,2000 ערביים, דהיינו, רבע אחוז. במקביל שיעור העובדים הערביים במוסדות הבריאות הגדולים במרכז שיעורם קטן מזה בפריפריה וביחידות הקטנות יותר.
ממחקר שיזמה קרן אברהם אותו ערך רן רזניק, שנמצא איתנו, עולה הנתון של ה- 10%, נתון העולה בבירור. נשאלת השאלה שעלתה כאן בוועדה יותר מאשר פעם אחת בשנים האחרונות והיא מדוע דווקא במערכת הבריאות יש 10% ולמשל במערכת החינוך לא. יש הסברים שונים שנעמוד עליהם בשלב מאוחר יותר. מר רן רזניק יתייחס בהמשך בכותרות לעניין לקשיים ולאתיקה רפואית במערכת המשרתת את כולם ללא הפרדה וללא סגרגציה, מסיבות היסטוריות - כמו עשרות ומאות של ערבים שלמדו בגוש המזרחי כשנשלחו על ידי המפלגה הקומוניסטית, ישנן גם סיבות חברתיות למקצועות כמו אחים ואחיות וכדומה, כמו כן ישנן סיבות גיאוגרפיות – ידוע שרוב הציבור הערבי מתגורר בצפון ורוב הערביים המועסקים במערכת הבריאות הם מהצפון - לעניין זה ניכנס בהמשך הדיון. נתייחס היום גם לתפקידן של קופות החולים שהן גורם מכריע בקליטת עובדים ומתן שירותי רפואה. כ- 40% ממיטות האשפוז בישראל הם של "שירותי בריאות כללית" המבטחת כ- 60% מאזרחי המדינה. נתייחס גם לקופות החולים הנוספות.

אדוני המנכ"ל ברשותך אני מבקש לתת ליועץ הוועדה ד"ר דני גרא למסור מספר נתונים בקצרה ולאחר מכן נתקדם בדיון. בבקשה.

צהריים טובים. אחת הבעיות שהמעסיקה אותנו, שהיא אחת הבעיות שחייבים לשאול את עצמנו, באיזו מידה שיעור העובדים הערביים הגובה יותר במערכת הבריאות יכול ללמד אותנו על קליטת עובדים ערביים בשאר השירות הציבורי. הייתי רוצה לומר כאן מילה אחת, מספר העובדים המקצועיים במערכת הבריאות הוא גבוה יותר. נתון אחד צריך לזכור והוא שכמעט בכל המדינות העולם מיעוטים כשהם בוחרים במקצועות אקדמיים נוטים לבחור במקצועות חופשיים שניתן לעבוד בהם במקומות שונים, כמו למשל במקצועות: עורכי דין, משפטנים, רואי חשבון וגם רופאים, אלו מקצועות אותם ניתן לקחת בתיק ולעבור ממקום למקום. סליחה, זה מקצוע של 'הפליט' במקרים רבים. לכן ההיצע הוא גובה מצד אחד. אנחנו צריכים להסתכל על נקודה נוספת והיא המגמה של ירידה במקצוע הסיעוד בקרב הרוב היהודי – מקצוע שהוא פחות אטרקטיבי, הוא מקצוע קשה ושוחק.

תודה. בבקשה אדוני המנכ"ל פרופסור רוני גמזו.

חברי הוועדה ואדוני היושב ראש, תודה על הדיון. כפי שפתחת וכפי שנאמר כאן, כאשר בוחנים את שיעור העובדים הערביים בתוך מערכת הבריאות אנחנו רואים שיעור גובה יותר ממערכות אחרות. יש לנו מצגת המראה וחותכת את הנתון ואפילו מראה על עלייה. המצגת מראה שהסיטואציה זו היא לאורך שנים. דב פסט סמנכ"ל מנהל בכיר במשרד הבריאות הממונה על הנתונים הללו יציג את המצגת. בבקשה. לאחר מכן אני אוסיף וארחיב ברשותך.

צהריים הטובים. בשקף זה אנו רואים את ההיקפים בשירות המדינה בשנים 2005 עד 2010, בהתפלגות של עובדים לפי מגזרים, דרוזים, ערבים וסך כל העובדים שהתקבלו. השקף מראה על קליטת העובדים שהתקבלו בכל שנה. בשנים 2005 - 2010 רואים שהגידול היה איטי בכלל שירות המדינה. כשניקח את היקפי קליטת העובדים בשירות המדינה ובמערכת הבריאות בנפרד, לנו היו נתונים משנת 2009 ואילך, נראה למשל שבשנת 2009 בשאר משרדי הממשלה אחוז הערבים והדרוזים שנקלטו לשירות עמוד על 7.3%, במשרד הבריאות 11%. בשנת 2010 – 7.08% לעומת 17%. אחוז זה בהחלט גדל ומשקף את מספר בני המעוטים שנקלטים בשירות במערכת הבריאות.
ניקח את העובדים בשירות המדינה, לא את מספר הנקלטים בשנים אלה, אלא את מספר העובדים בשירות המדינה בכל אחת מהשנים, נראה מה קורה בכל משרדי הממשלה ביחס למה שקורה במערכת הבריאות. למשל, בשנת 2006 בשירות המדינה, 5.9% לעומת 7.2%, 6% לעומת 7.6%, 5% לעומת 8%. לאורך כל השנים אנחנו רואים את המגמה הכללית וגם את מגמת מספר המיעוטים המועסקים במערכת הבריאות. אני מדגיש שמדובר כאן על מערכת הבריאות הממשלתית ולא על כלל מערכת הבריאות בכללותה, לא כולל קופות.

בשנת 2010 פער הגידול הוא ב- 50%, כלומר ב- 50% שיעור של העובדים הערביים

אם ניקח בחתך דירוגים, בשקף זה רואים את הרופאים, אחיות וכל השאר שהם הפרה-רפואי במנהל ומשק, נראה את השוני. בשנת 2006 היו כ- 8% רופאים, גדלו ל- 12% בשנת 2010, אחיות – מ- 10.7% ל- 13.7% ומעט בפרה-רפואי – 3.6% לעומת 4.5%. גם כשנסתכל על פי המחוזות ונשווה את מחוזות משרד הבריאות לשאר המחוזות אנחנו רואים מחוזות שיש בהם מספר גדול הרבה יותר מאשר כל משרדי הממשלה יחד - בחלק יש אומנם פחות. גם אם ניקח את הסך הכל נראה שבשאר משרדי הממשלה מועסקים 1,988 לעומת 2,729 המועסקים במערכת הבריאות. רואים שלאורך כל השנים גם היקפי הקליטה הם היקפים שונים גם במחוזות וגם בהתפלגות שלהם, ניתן לראות לאורך כל השקפים. המכרזים הפומביים - אנחנו רואים שישנים מכרזים שהם מכרזים ייעודיים. שירות ניצבות המדינה מקצה כל שנה מספר משרות ייעודיות לצורך קליטת בני המיעוטים. כל תקן שאנחנו מקבלים אנחנו קולטים ואף קולטים הרבה מעבר לזה, אבל התקנים האלה.

לפני כשנה פתחנו למשל קליטה לאחיות בדואיות במחוז הדרום כדי לפתור את בעיית הפער באחיות באזור הדרום, בעיקר באזור הבדואים. היה ותהייה הקצאה נוספת מנציבות שירות המדינה נוכל להכפיל ולשלש את מספר בני המיעוטים. אנחנו לא מקבלים את מספר המתאים לגודלנו מבחינת החלוקה של משאבי בני המיעוטים לתקנים הייעודיים. אני מבין את כל הסיבות - רוצים לעודד את החלשים ולא נותנים דווקא לנו שאנחנו חזקים - וזה בסדר גמור. בתאגידי הבריאות מועסקים כ- 500 עובדים במערכת זו.
אין לי אלא לחזור על מה שכתוב בדוח של רן רזניק שיש אמת בתחושה שמערכת הבריאות היא מקרה של הצלחה יחסית. תודה רבה.

תודה רבה. אני מבקש לברך את סגן השר יעקב ליצמן, שכיבד את הוועדה בנוכחותו.
אדוני, בתחילת דבריי ציינתי את העבודה שבמערכת הבריאות יש כ- 10% מועסקים ערביים בעוד שביתר המשרדים שיעורם מתקרב ל- 5% בממוצע. חרף השיעור הגובה בשלושת הדרגים הגובהים שיעורם של הערביים הינו מזערי- חמישה מתוך 2,200, כלומר רבע אחוז. שיעור העובדים הערבים בצפון גדול יותר היות שבפריפריה משולבים יותר ערביים במערכת הבריאות. בעבודה שערך רן רזניק לקרן אברהם הוזכרו שוב הסיבות מדוע במערכת הבריאות יש 10%, שיעור שילובם יחסי טוב יותר מאשר ממשרדי הממשלה האחרים. הזכרנו סיבות רבות כמו למשל: מערכת רפואה אחת – אין סגרגציה. למשל, במערכת החינוך למשל יש בתי ספר ליהודים וישנם בתי ספר לערביים, אז ניתן להפלות נגד הערביים ביתר קלות מבלי שהיהודים יפגעו. במערכת הבריאות אם לא יתקבלו רופאים ערביים היהודים יפגעו כי הם יקבלו שירות פחות טוב אדוני. בצפון יש גם חלוקה גיאוגרפית, גברים ערביים יוצאים לעסוק בסיעוד יותר מאשר גברים יהודיים. מנכ"ל משרד הבריאות החל להשיב וסמנכ"ל דב פסט הציג את הנתונים. בבקשה אדוני סגן השר.

אני רוצה שהוועדה תזכור שהראשון שהכניס את המגזר הערבי לוועדת הסל היה אני. עד אז לא היה ערבי בוועדת התרופות, עובדה שזו הפעם הראשונה שנכנס ערבי וזה מעיד על התקדמות בנושא. שנית, לא צריך לפחוד מהצפון, זה היה בדרום. ברגע שאנחנו הולכים להכניס את 'שירותי הבריאות התלמיד' בדרום, אנחנו במשרד הבריאות נקלוט עובדים למשרד הבריאות כך שיהיו יותר עובדים במשרד הבריאות בדרום וכתוצאה מכך יהיו יותר עובדים ערביים בדרום. נקלוט עובדים מהמגזר הבדואי לגביהם החלנו בהקלות למשל בקליטת אחיות. מי כמוך אדוני היושב יודע בכמה דברים פנית אלי כדי להקל לקבל רופאים מהמגזר הערבי.

אני מאשר את זה.

כפי שציינתי קודם, המדיניות כרגע היא שבנושא בריאות אין מחסומים. בריאות חשובה למגזר הערבי וחשובה ליהודים וזה צריך להיות טוב לכולם. זאת הסיבה שרק לאחרונה אישרנו בבית החולים נצרת בפעם ראשונה כתנאי שיתאחדו בתי החולים. זו העובדה שאנחנו מתייחסים לעניין ועובדה להתייחסות שלנו לעידוד הקליטה. המדיניות נכון לעכשיו היא לבנות חדרי מיון קדמיים דבר שכמובן ישפיע גם על המגזר הערבי. לדעתי יש חסר בעניין הזה. שלא תטעו ואיני מתבייש לומר שגם מעבר לקו הירוק זה יהיה, כפי שאמרתי בריאות היא בריאות ולא פוליטיקה, אני לא משחק עם שום פוליטיקה בנושא. כולם צריכים לקבל את השירותים, כולם צריכים לקבל MRI - - -

אתה מקים בשכם?

אתה יודע מהן ראשי תיבות בשכם? "שם כבוד מלכותו", אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו". אתה לא רוצה להתמודד עם זה. בכל אופן אני אומר שסל בריאות בהחלט יקדם את המגזר הערבי, זה יעשה את התיקונים שצריך לעשות, לא את הכל אפשר לעשות בבת אחת, אבל כפי שציינתי שברנו כמה מוסכמות כמו למשל שעד עכשיו לא היה נציג בוועדת סל ולא היו דברים אחרים, אנחנו מתקדמים! לא כל דבר מגיע לשביעות רצון. לדעתי לא לכל בקשה באמת צריך להיענות, אפשר להתקדם, צריך לומר את זה בגלוי. אם חברי הכנסת יבינו שמשרד הבריאות רציני והוא באמת רוצה לבטל את ההפליה כמה שיותר ולקדם, לדעתי צריך לעשות. אני אשמח לשמוע על דברים שניתן לתקן ולעשות מאמץ לתקן. לדעתי באופן כללי התקדמנו מאוד בקדנציה הנוכחית במה שעשיתי וקידמתי בנושא.

זה בדרג השירותים. השאלה היא אם בדרג הלאומי יש התקדמות בנושא?

ראשית יש מנהל בית חולים שמונה בתקופתי, דוקטור מסעד ברהום נבחר בנהריה בתחילת תקופתי. בינתיים לא פרשו מנהלים.

לגבי שלושת הדרגים הבכירים שהנתון הוא שיש חמישה מתוך 2,200 - רבע אחוז. יש בעיה.

בשביל זה צריך לייצר סגנים חדשים. כרגע מקצצים לי משרות.

אדוני היושב ראש, אני מבקש להעיר הערה בנוגע לנתונים, אני מבקש לומר לוועדה ולפרוטוקול. ישנו הבדל בין הדרגים הבכירים גם במערכת הבריאות. לגבי הערבים ישנו סולם אחד וסולם אחר לחלוטין שהוא הסולם הכללי לבכירים. בכיר ערבי, אליבא דנציבות שירות המדינה, הוא לא בכיר בהכרח. לדוגמה, אני מצטט מדוחות שירות המדינה, רופא בדרגת 9 שהוא ערבי הוא בכיר, אם הוא לא ערבי הוא לא בכיר, הוא לא אחד משלושת התפקידים הבכירים. אחיות לפי שירות נציבות המדינה - אחיות ערביות בדרגה 16 או 17 הן בכירות, אבל בדוח אחר בנוגע לאמת המידה הכללית, זה נכון רק אם הן ערביות כי אם הן אינן ערביות הן אינן בכירות. לכן צריך להבחין, כשהתייחסנו למונח בכירים למספר חמישה התייחסנו לפי המדד הכללי ולא לפי המדד הערבי. אני לא חושב שנכון שהוועדה תראה בכיר ערבי שהוא יכול להיות גם בדרגה נמוכה יותר.

בהחלט. זו עמדה שהוועדה כבר הביעה את דעתה - קנה המידה לבכירות צריך להיות שוויוני לכולם.

אדוני, עוד לפני שהמנכ"ל יאמר את דברו אציין נקודות נוספות, אולי שניכם תתייחסו לכך, אחרי קבלת החוק של מקצועות פרה-רפואיים, אדוני סגן השר דבר זה הוא הרבה בזכותך, יש בעיות לוגיסטיות. זמן רב עובר עד שהאנשים מקבלים תשובה. מחלקת רישום מקצועות פרה-רפואיים שלכם הינה קטנה, אין מספיק כוח אדם שם, שישה חודשים עד שעונים לפנייה. לפעמים פניות בכתב אובדות אצלכם, יש מקרים מביכים. אני מבקש להזכיר מקרה אחד של בחור שקיבל את תוצאות הבחינה, תחילה הודיעו לא "לא עברת", הוא ערער והוא עבר. עבד שנה וחצי ואחרי שנה וחצי שלחו לו מכתב "התברר שהציון שלך הוא 59.5, לא עברת, תחזיר את התעודה". זה נראה לך סביר?

איני יודע. מקצועית, המנכ"ל יענה. אני אתן תשובה עקרונית ולא מקצועית על המקרה הפרטני הזה או האחר. רק שתדעו שביום הראשון שנכנסתי לתפקידי במשרד הבריאות נכנסתי למעלית ונתקעתי, עברו כעשרים דקות עד שהוציאו אותי מהמעלית. זו הייתה הכניסה הראשונה בתפקידי במשרד הבריאות.
אנחנו במשרד הבריאות, האחרונים שמקבלים תנאים, אנחנו עובדים בתנאים לא תנאים, אני לא רוצה לומר לכם, איך משרדים אחרים נראים ביחס למשרד הבריאות. הצפיפות במשרד נוראית ואיומה, במיוחד במחלקה עליה מדבר היושב ראש חבר הכנסת אחמד טיבי. הייתה שם אפילו לא מזמן שרפה שנשרפו בה תיקים רבים, זה נורא ואיום שם. עובדים שם בתנאים בלתי ראויים. אגב, לא רק במחלקה זאת אלא בכל המחלקות.
לכו ראו איך יושבים תיקים על גבי תיקים, חמישה איש בחדר אחד, זה לא תנאי עבודה ולא דרך לתת תשובות. יושב כאן דב פסט, איתו יש לי ויכוח. בחודש מאי, בעזרת ה', אנחנו אמורים לעבור למבנה חדש, אני מקווה שהמבנה החדש יהיה מרווח יותר, התנאים בו יהיו תנאים טובים יותר ונורמאליים לעבודה של משרד ממשלתי כדי ושנוכל לשרת את הציבור. אני לא מצדיק אובדן תיקים, אבל אני מסביר את התנאים שיכולים לגרום לכך. למרות שהסמנכ"ל אמר לי שבחודש במאי נעבור אני לא בטוח. אני תמיד מאתגר ואומר שלא נראה לי שבחודש מאי נעבור, אבל הוא אומר שחודש מאי והוא עומד על כך, אני מכבד את מה שהוא אומר. אני מקווה שזה יהיה בניין עם תנאים שנוכל לעבוד ולשרת את הציבור. זו התשובה הכללית לגבי המחלקה המדוברת. עובדים בה בתנאים לא תנאים.
לגבי המקרה שהעלת, צריך לבדוק את התיק ולבחון מה קרה איתו. אני מתנצל, אבל הודעתי לך שאגיע לכמה דקות.

אני מודה לך שהואלת להגיע בהתראה כל כך קצרה, אנחנו נמשיך את הדיון ברשותך. תודה לך אדוני סגן השר, את הדיון נמשיך עם המנכ"ל רוני גמזו.

אני רוצה להשיב על כמה דברים. מעבר לנתונים שהוצגו כאן לגבי שיעור ההעסקה אני מבקש להעיר. לדעתי האתגר שלנו צריך להיות מבוסס כרגע על הכשרות. לקחת, לקדם ולדרבן את האוכלוסייה הערבית להגיע יותר ויותר להכשרות במקצועות הבריאות, כמובן רופאים. אתם יודעים שהשנה העלנו את מספר והגענו לשיא כל הזמנים. מספר הרופאים שמתחילים בשנת תשע"ב בשנת הלימודים אוקטובר 2011, הגיע ל- 700. רק כדי שנבין את המספרים, לפני חמש שנים התחילו 350 סטודנטים. כלומר, במשך חמש שנים הצלחנו להכפיל את מספר המתחילים לימודי רפואה.

כמה מתוכם בני מיעוטים? הכוונה בשנה ראשונה?

שנה ראשונה כולל, 690 בערך. כאן אנחנו צריכים גם מול המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) לעשות העדפה מתקנת. אני רוצה לומר את המילים האלה בזהירות כי אני צריך להיות גם פוליטיקלי-קורט בעניין הזה באופן הזהיר והנכון, אבל לקדם את התחום. לקדם, מאחר ואנחנו יודעים שגם ישראלים מכל גווני האוכלוסייה הולכים ללמוד בחוץ לארץ והמספר הולך וגדל. אגב, אנחנו רואים שמספר הישראלים שחוצים את הים ללמוד בחוץ לארץ הוא כמה מאות בשנה. בשנת 2011 הכשרנו קרוב ל- 500 רישיונות מחוץ לארץ, שהם בעיקר של תושבים חוזרים וקצת עולים. זה גם נתיב לרכוש השכלה ולחזור כרופא לתוך המערכת. אומנם זה מאוד מאוד יקר ולא שוויוני. לא נוח לנו עם זה, אבל כדי להגיע למספר הרופאים שמדינת ישראל זקוקה שמנו יעד של 1,200 וזו בערך הדרך להגיע. נכון שלאחר מכן יש את בחינת הרישוי שהיא בעייתית, אתם מכירים את שיעורי המעבר שלה.
אגב, אם אתה לומד במדינה הנכונה שיעורי המעבר הם כבר הרבה יותר טובים. אחד הדברים שעשינו מאחר וראינו שהאנשים, בלי להבין, לומדים במקומות שלאחר מכן קשה מאוד לעבור, פרסמנו את שיעורי המעבר פר מדינה, הייתי אומר בעניין הזה כמעט באופן אמיץ כי פה ושם זה להכתים מדיניות וחשבנו שנקבל ריקושט על כך. אנחנו צריכים לדחוף את כל מגוון האוכלוסיות. בהקשר לדיון זה זו בהחלט האוכלוסייה הערבית, יותר ויותר ללמוד רפואה ולמצוא את הדרך מול המל"ג להעדפות אותן אנחנו עושים בהרבה מאוד דברים. זה צריך להיות גם לגבי רופאים.

יש תוצאות של הבחינה?

לגבי האחרונה, 41% - 42%.

אין עדיין סופיות?

עדיין יש את שלב הערעורים, את שלב הערעורים עדיין לא עברנו.

לא קיבלתי תשובה כמה מתוך ה- 700 שהתחילו הם בני מיעוטים.

אני רוצה את הנתון הזה בדיוק כמוך, ביקשתי אותו, אין לי אותו כאן.

כ- 9%, בערך 75 ערבים מתקבלים לרפואה בכל שנה.

לדעתי כאן תפקידי דרך המל"ג היות וזו אינה סמכותי, אבל דרך המל"ג לנסות לדחוף את השינוי.

אני מקווה שאין מדיניות שאומרת שאחוז של 10% מלומדי רפואה מהמגזר הערבי רק בישראל, או 20%, אין הגבלה של מספר.

ממש לא, חס וחלילה. אני מדבר על הפוך. מעבר לכך אנחנו מחוללים שינוי במספר האחיות שלומדות. אנחנו כיום מתחילים את שנת תשע"ב עם 1,900 אחיות, מתוכן מחצית אקדמיה, רבע דיפלומה ורבע הסבות. זו גם עלייה מאוד משמעותית. אנחנו דוחפים את כל המכללות, את כל הפקולטות לכיוון הזה, גם בדרום וגם בצפון, גם אם אומרים לי שיש עודף בצפון אנחנו עדיין דוחפים את עמק יזרעאל, צפת ואת יתר המכללות. גם כאן צריך לעשות עבודה אל מול כל מגוון האוכלוסייה ללמוד את זה.

דיפלומה אינה תואר אקדמי, אבל זו אחות מוסמכת לכל דבר. בלימודי הדיפלומה, היום יש כ- 500. קצרנו את תכנית הלימודים שתהייה מאוד אטרקטיבית לשנתיים בלבד, כלומר תוך שנתיים היא אחות מוסמכת. אנחנו דוחפים אותה, היום אנחנו עם 500 ואנחנו רוצים להגיע ל- 800 - 900 תלמידות. אני יושב עם כל המערכת, כדי לדחוף את תכנית הלימודים. זו מהפכה במינהל הסיעוד, כי מינהל הסיעוד רצה כל הזמן רק אקדמיה. גם כאן עשינו מהלך, שאמור להשפיע על כל מחוזות הארץ.

בקשר למחוזות הבעייתיים, למשל דרום, הצלחנו בתקשורת טובה עם אוניברסיטת בן גוריון להגדיל את המספר מ- 50 ל- 90. השנה 70, בשנה הבאה 90. מדובר בכמעט הכפלה של מספר האחיות שתלמדנה שם מוסמכות אקדמיות. זה לא פשוט, אבל הצלחנו להגדיל. אנחנו בתקווה לפתוח במכללת ספיר, באשקלון ולהגדיל את בית החולים ברזילי. אתם יודעים שאזורים אלה נגישים לאוכלוסייה הערבית.
לגבי מקומות התעסוקה, גם פה עשינו מהלך למשוך אחיות למגזר הבדואי. המשיכה של אחיות למגזר הבדואי הייתה בשלושה גלים. הגל הראשון, אחר בג"צ עדאלה שבו עשינו מהלך תמרוץ ראשוני, שבו אמרנו "רק חדשות". זה היה בעבר ובתיאום עם האוצר, "רק חדשות". ראינו שזה שלא עובד כי הוותיקות נעלבות וחלקן עזבו, עשינו מהלך תמרוץ שני שבו העלנו את הסכומים, גם זה עדיין לא עבד. עשינו מהלך תמרוץ שלישי, בשיתוף עם ניצבות שירות המדינה, יחד עם הממונה על השכר, נתנו אז גם לקיימות.
הלכנו גם לפרויקט פרסומי נרחב וסוף סוף היה לנו שינוי, השינוי בעשרות. היו לנו עשרים תקנים פנויים, קיבלנו חמישים פניות. מילאנו כבר את כל התקנים הפנויים וכעת אנחנו קולטים מעבר לתקנים. הזכיר סגן השר שקיבלנו תקנים 'לשירותי בריאות התלמיד' שסגן השר הצליח להעביר את זה למדינה, מהלך דה-הפרטה, אנטי הפרטה, כמעט לראשונה בהיסטוריה של המדינה. היום אנחנו מקבלים אחיות. 87 תקנים יש לנו ובנוסף לכך שאנחנו מקבלים אחיות 'לשירותי בריאות לתלמיד.' אותה תכנית תמרוץ שהייתה לנו לטיפות החלב, שתוארה כאן ושאתם מכירים אותה, תגיע גם 'לשירתי הבריאות לתלמיד'. הצלחנו להשיג הסכמות מהאוצר שמי שתהייה מהמגזר הבדואי שתלמד לפחות 50% - תיתן שירות רפואי בבתי הספר של 50% למגזר הבדואי, תוכל לקבל את אותה תכנית תמרוץ. על ידי כך אנחנו צופים שנמשוך יותר ויותר לכיוון הזה. זה בנוגע לרופאים ואחיות.
עדיין יש לנו בעיה כי יתר המקצועות האחרים הינם מקצועות בהם עשינו לאחרונה הסדרה חוקית שלהם, שמונה מקצועית. ביניהם: מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת. ההסדרה החוקית של אותם מקצועות מצד אחד טובה כי היא יוצרת סדר, מצד שני היא חסם לתעסוקה. אלו נושאים שכולכם מכירים אותם, כל חברי הכנסת מקבלים את הדיווחים. אמר כאן חבר הכנסת אחמד טיבי על הבעייתיות שהחוק הזה יוצר בצד הבירוקראטי, אנחנו נמצאים באותו מקום כי אנחנו מאוד רוצים לקבל, אבל החוק אוזק את ידינו להיות יותר גמישים בתחום הזה. אנחנו עושים את המקסימום כדי לאפשר ולקבל, אבל יש לנו למשל פיזיותרפיסטים שלא נרשמו בזמן ושרוצים לקבל כרגע לקבל את ההסמכה והם אינם יכולים אלא אם עושים את המבחן. הם פיזיותרפיסטים, אבל זה החוק. הם לא נרשמו בזמן כשהחוק קבע שאחרי תאריך מסוים חייבים לעבור מבחן אם רוצים לקבל את האישור למקצוע.
לגבי האגף של שלום. האגף הזה כפי שסגן השר תיאר, זה אומנם דבר שאינו צריך לעניין אותנו כי אנחנו צריכים לתת שירות, אנחנו מאוד משתדלים. את כל נושא המענה הסדרנו, את כל מענה הטלפוני העברנו למוקד "קול הבריאות" שנותן היום מענה טלפוני ואין איתו בעיה, הוא נגיש לחלוטין בארבע שפות, אין בעיה הוא מסודר וקיים. אם עדיין יש למישהו בעיה, פנו למייל האישי ותעלו את הבעיה. אנחנו באמת נמצאים שם במערכת שעובדת בחבילות זמן מאוד קפדניות, אנחנו בודקים ברמה חודשית את החברה שמנהלת את זה ואת הפקידות שנותנות שירות. בנוגע לזמן המענה למיילים ושל פקסים, גם הם עברו לאותו מוקד, גם שם זמן המענה נגיש לחלוטין.
העברנו למוקד דברים שאיתם הייתה לנו קצת רגישות וקושי, למשל תוצאות בחינה. אם אתה רוצה לקבל תוצאות בחינה של 'עבר לא עבר', אתה לא חייב להתקשר לשלום ולהמתין זמן רב בטלפון, ניתן לפנות למוקד "קול הבריאות" ולקבל תשובה. יצרנו אישורים משפטיים לאותן מקבלות פנייה וגם הן יכולות למסור 'עובר' או 'לא עובר' בהקשר זה. פתחנו גם פניות דרך האינטרנט, גם בערבית. מוקד התמיכה שלנו, ה- CRM - מוקד תמיכת הלקוח פועל בכל השפות כולל ערבית. תזכרו שבמאי 2011 פרסמתי חוזר נגישות תרבותית ולשונית לכלל מערכת הבריאות. החוזר הזה מציב חובה בפני מוסדות הבריאות, בין אם מדובר בקופת חולים, בית חולים, טיפת חלב, לשכות הבריאות, להיות נגישים בכל השפות. אנחנו מקווים שהחוזר הזה יצור דרישה לכוח אדם במגוון של שפות. אנחנו מתחילים כרגע בקרות של מוסדות הבריאות בהקשר זה.
אדוני היושב ראש אחמד טיבי, הנושא שהעלאת בנוגע לרובד הניהולי, אני מסכים איתך לחלוטין. פה זו הבטן הרכה שלנו. הבטן הרכה היא במסגרת טיפול הרבה יותר מורכב. איך להביא את הרופאים, את האחיות, לדחוף אותם יותר ויותר לתפקידי ניהול. לדחוף את הנהלות בתי החולים לקבל אותם לתפקידי ניהול – זה השלב הבא. יכול להיות שאני צריך להכין תכנית יחד עם אנשים שמבינים בזה קצת יותר ממני, איך אנחנו דוחפים אותם לתפקידי ניהול. בהרבה מאוד מתפקידי הניהול אנחנו חסרים כוח אדם. יכול להיות שאנחנו צריכים לפתח תכנית הכשרה מיוחדת. כפי שאנחנו עושים תכניות הכשרה לרופאים שיעברו את הבחינה, יתכן שצריכים תכנית הכשרה שקשורה בניהול ומנהל כדי להביא לתפקידים יותר בכירים.

יש לך השערה לגבי החסם מפני זה?

אני חושב שכולנו יכולים לעלות את כל ההשערות הרגילות. נכון שצריך לטפל בזה טיפול נקודתי ואמיתי ולבוא בבקרה אל מול בתי החולים ולשים לפניהם את מספרי האחיות הבכירות, מנהלי המחלקות, של מנהלי היחידות ולשאול אותם את השאלות הקשות.

אבל עדיין יש חסמים ביטחוניים למנהלים אדמיניסטרטיביים בבית חולים או במרפאות גדולות?

אני לא מכיר דבר שכזה?

שלתפקידים אלה צריכים להיות יוצאי צבא או משהו דומה? יש עדיין סעיפים כאלה?

אני לא מכיר את הסעיפים האלה בנציבות, אני מוכן לחזור אליך ברמה האישית האם זה חסם בפני עמדות ניהול. דב פסט זה חסם בפני עמדות ניהול?

אני לא מכיר. לא שמעתי על דבר כזה.

ברשותכם, אני רשמתי את כל פניותיכם. לפני שאתן את רשות הדיבור לחברי הכנסת ולאורחים, אני רוצה לתת לרן רזניק להציג מצגת. בבקשה.

תודה לך דוקטור אחמד טיבי. אני רוצה להודות לקרן אברהם שהזמינו אותי לעשות את זה, לא תחקיר ולא חקירה, זו סקירה של שילוב ערבים אזרחי ישראל במערכת הבריאות, האם אכן זה סיפור הצלחה כמו נדמה. אני אעבור על דברים שנאמרו כאן, דוקטור אחמד טיבי אמרת וגם אחרים, אכן יש ייצוג גבוה במערכת הבריאות הממשלתית, מיד אני אחדד את הנקודה הממשלתית-ציבורית אל מול הציבורית האחרת שאינה ממשלתית ביחס למערכות האחרות בשירות המדינה. כמובן שמוקדם לשמוח, מדובר בערך ב- 10%, נדמה לי שזה היה היעד שהממשלה הציבה.

זה עדיין פחות משיעורם באוכלוסייה.

בדיוק, לכן מוקדם לשמוח. עוד יותר מוקדם לשמוח כשמסתכלים בנתונים שבחוברת שחולקה לכולכם, אני לא אחזור על כל הנתונים בין האזורים הגיאוגרפיים לבין בתי החולים לבין עצמם כשמדברים על בתי החולים הממשלתיים. אני אגע בנקודה של "איכילוב" בהמשך, זה נתון שאינו קיים כלל בדוח כי הוא חצי עירוני. אם מתייחסים לבתי החולים במרכז, בהם יש ייצוג מאוד נמוך. שנית, אם נתייחס לנתונים נראה שככל שעולים בדרגות הניהול הייצוג הולך ופחות, הולך ופוחת, הולך ופוחת. הדוגמה החשובה מכל בחינה היא שדוקטור מסעד ברהום מנהל בית חולים ממשלתי בנהריה היא דוגמה, אבל בשלב הזה היא היוצאת מהכלל המעידה על שום כלל, חשיבותו רבה בפני עצמו ובמינוי שלו, אבל הוא לא מייצג, לדעתי, אפילו לא מגמה בשלב הזה.
אני רוצה להתייחס לנתון זה למרות שהוא יופיע בהמשך, כי אם יש משהו חשוב מכל מה שהייתי רוצה להגיד הוא לגבי העדר הנתונים המספקים בקופות החולים. חשוב להדגיש, כל מה שנאמר כאן על נתוני נציבות שירות המדינה, כל מה שהתיימרתי לעשות בסקירה שלי, אני מדבר על מערכת הבריאות הממשלתית. עם כל הכבוד למערכת הבריאות הממשלתית, בסך הכל יש לה רק חצי ממיטות האשפוז בישראל וכל החצי השני, רובו, הוא בידי קופת החולים והשאר בידי בתי חולים ציבוריים אחרים כמו בתי החולים בירושלים. למיטב בדיקתי ואשמח אפילו לדעת שטעיתי, אין שום נתונים, אין שום מעקב פנימי שלהם ובוודאי אין שום מעקב של הממשלה, של המדינה, של הריבון משרד הבריאות, על הנתונים.
יותר מזה, כשפניתי "לשירותי בריאות כללית" שהיא חוץ ממשרד הבריאות, אולי לפעמים לא פחות ממשרד הבריאות, היא גוף הבריאות הכי חשוב, ותיק בישראל. התשובה הייתה, שהם בכלל לא בודקים את הנתונים האלה כביכול בטיעון שזה לא יאה לבדוק את הנתונים האלה. כך או אחרת ומבלי קשר לתשובת "שירותי בריאות כללית", הייתי מתיימר להגיד שכל הנושא הזה מעבר למערכת הבריאות היא דוגמה מובהקת לכך, שלדעתי הייתה יכולה להיות חשיבות אדירה להכפיף את כל חובת הייצוג גם לגופים ציבוריים לא ממשלתיים, כדוגמת קופות החולים.
ברגע שאתה עוסק במערכת הבריאות ללא קופות החולים אתה לא עוסק בה בחצי מהמערכת, יותר מזה, את רוב השירות הרפואי אזרחי מדינת ישראל מקבלים, או מקבלים קודם כל מקופות החולים שלהם. רובנו, ואולי אפילו לשמחתנו, את הרופאים שאנחנו יותר מכירים אלו הם הרופאים שבקופת החולים שלנו – רופא המשפחה והרופאים המקצועיים. אתה יודע את זה היטב. לכן יש לכך חשיבות אדירה.זה לא נוכח בכלל בעניין כאן. גם בנתונים, בתי החולים הממשלתיים/עירוניים שהם "איכילוב" בתל אביב, "בני ציון" בחיפה, הם פשוט לא מופיעים בדוח הזה. גם לזאת יש חשיבות גדולה.

אדוני היושב ראש, אתה כבר הזכרת את הגורמים להצלחה היחסית או לנתונים הגובהים היחסית. כמו האתיקה הרפואית. קטונתי מלדבר על האתיקה הרפואית. אנחנו מכירים דוגמאות מהעבר ומהווה, מההיסטוריה הרחוקה והקרובה, שלא נוהגים לפי האתיקה הרפואית. בכל אופן קיים אתוס של אתיקה רפואית, שהרופאים נשבעים בשבועת הרופא מהיפוקרטס, ועד היום לתת טיפול שוויוני והולם לכולם. גם אם זה לא תמיד קורה, זאת לא הוועדה לדבר על כך, עדיין לאתוס זה יש השפעה מסוימת לעניין הייצוג.

לחיוב או לשלילה?

לחיוב.

זה מקצוע יפה.

אני לא אומר שהוא מקצוע יפה, אני אומר שהאתוס שלו מאוד יפה לחלוטין.

מערכת הבריאות בניגוד לחינוך היא משותפת לכולם. לשמחתנו יש הרבה דיונים בחודשים האחרונים ולא ניכנס אליהם כאן. המערכת ברובה ככולה ציבורית - רוב יחידות האשפוז ציבוריות עדיין, ולכן כל אזרחי המדינה מקבלים את אותו טיפול, מבחינת בתי החולים, לחלוטין באותם בתי חולים. במרפאות לדעתי זה יותר מופרד כי זה ישובי על פי היושב – זו אולי עוד סיבה לנתון היחסי חיובי. אתה הזכרת את הלימודים של אזרחים ישראל ערביים במדינות חבר העמים לשעבר. כשמדובר על סיבות חברתיות הכוונה לנטייה של יותר גברים בקרב האוכלוסייה הערבית ללימודי סיעוד. הסיבות הגיאוגרפיות מסבירות את ההבדל בין אזור הצפון למרכז. מעניין לדעת שבמרכז בלשכת הבריאות בדרום יש ייצוג נמוך לאוכלוסייה הערבית או הבדואית. שלא אומר בהקשר זה על שירות בריאות כללית שלא הצלחתי לקבל נתונים, אני לא הצלחתי ויתכן שקיימים נתונים מספיק טובים. "סורוקה" – גם שם ישנה חשיבות אדירה לנתונים בנוגע לאוכלוסייה הבדואית.
שתי הנקודות החשובות ביותר לדעתי היא החשיבות להכפיף את מערכת הבריאות הלא ממשלתית-ציבורית לחובת הייצוג. שנית, כשדנים בייצוג אולי כבר הגיע הזמן לדון וגם לחייב בכל הקשור לדרגות וגם להבדלים בתוך. אולי הנתון של משרד הבריאות הוא טוב, אבל ישנם הבדלים רבים וקיצוניים, למשל בבית החולים הכי גדול במדינת ישראל שקורא לעצמו בפרסומים "בית החולים הכי גדול במזרח התיכון" – הייצוג בו הוא מאוד מאוד דל, יש לתת דין וחשבון לעניין זה.
הזכיר כאן פרופסור רוני גמזו את חוזר המנכ"ל בנוגע להנגשה תרבותית ולשונית, זהו חוזר מנכ"ל חשוב מאוד, אני חושב שבנוגע לייצוג הולם ועוד הולם הרבה יותר של אוכלוסיית הערבים, אזרחי מדינת ישראל. במערכת הבריאות ישנה חשיבות טיפולית-רפואית ולא רק אתית ומוסרית וציבורית, אלא גם ממש בחיי אדם. הרי הנתונים במדינת ישראל הם שאלה ערכית אבל גם שאלה של חיי אדם. הנתונים במדינת ישראל קשים מאוד על תמותה ותחלואה של הערבים שהיא הרבה יותר גבוהה, זה הפער שהכי קל לראות אותו, הנתון הכי מייצג הוא של תינוקות מקרב האוכלוסייה הערבית והחרדית, זה ידוע. לדעתי בהקשר הזה גם זה יכול להיות גם כלי לטיפול במצב.

תודה רבה.

העובדה שישנה איזו הנחה רווחת, שהמצב במערכת הבריאות הוא כל כך הרבה יותר טוב מאשר במקומות אחרים ובתחומים אחרים היא כשלעצמה מונעת דיון אמיץ, דיון בממשלה ולא רק במערכת הבריאות בעניין זה.

יהודים שמגיעים למערכת הבריאות, מפקידים את הדבר היקר ביותר בידיו של מנתח ערבי. הוא פותח להם את הבטן וגם סוגר אותה בדרך כלל. הם לא עוברים בדיקה ביטחונית כמו שעובר רופא ערבי שמגיע לנתב"ג, הוא מושפל למרות שכשהפקידו בידיו את הדבר היקר מכל ליהודי החייב לבריאותו הוא הרופא עושה את זה באופן הטוב ביותר. אני רואה איך רופא ערבי מושפל, לוקחים אותו הצידה, לא כדאי לך להיות בנתב"ג. קח איתך את דוקטור עבדאל עזיז דראושה, סע איתו לחוץ לארץ ותבחין ביחס שאתה מקבל וביחס שהוא זוכה לו. יש כאן סלקציה, הוא נבדק וגם המדבקה שהוא מקבל שונה מהמדבקה שאתה מקבל. אגב, לאחרונה יש שוויון בצבעים, אבל קיים עדיין שוני במספרים.
מסיפור המנתח שעובר בנתב"ג, אני עובר לדוקטור עבדאל עזיז דראושה, מנהל חדר מיון בעפולה, בבקשה.

מנהל המחלקה לרפואה דחופה בעמק משנת 1994, יושב ראש האיגוד הישראלי לרפואה דחופה. כעת אנחנו מדברים באווירה טובה, אני לא תעמולן המנסה להיות אובייקטיבי. ראשית מגיע שפו למערכת בריאות בהשוואה למערכות אחרות. אולי זה לא מספיק וזה נכון. החלום שלנו הוא ששיעור הייצוג שלנו במשרדים הממשלתיים למיניהם, כולל במערכת הבריאות בין אם היא שייכת במישרין לממשלה או עירונית ממשלתית או לקופות חולים שיעורנו יהיה ביחס לשיעורינו באוכלוסייה.
מערכת הבריאות במדינה בכלל היא באופן שאני מציג אותה בכל הראיונות כשאני נשאל על נווה המדבר פוליטי-חברתי-כלכלי היוצא דופן. מערכת שעברה הרבה משברים בעיתות מלחמה ופיגועים ושרדה. האנשים ערבים ויהודים עבדו יחד וטיפולו ביהודים ובערבים באותו זמן. אני רוצה להתחבר לסיפור שדה התעופה, באמת לא כדאי לך אדוני המנכ"ל רוני גמזו להתלוות אלי, אני לא ארגיש נוח כלפיך כי לא תרגיש בנוח שדה התעופה.

סליחה, גם חמד עמאר, חבר כנסת בישראל, כשיגיע לשם הוא יקבל מספר שונה.

בנוגע להגדרת בכיר, הנתונים האלה אינם נראים לי. אני חייב להיות אובייקטיבי, אני יכול לספור לכם - - -

המערכת הודתה בכך, נשמע מה יש לך לומר.

אבל הנתונים לא כוללים את בית החולים שלך. אתה בעמק מדובר רק על הממשלתיים.

נראה לך שחמש זה פחות ממה שאתה מרגיש?

לא, אני לא מרגיש רווי. אני מרגיש שהנתונים צריכים להיות מדויקים. בנוגע להגדרה - - -

דני גרא יועץ הוועדה, לא הביא את הנתונים האלה מהבית, הוא קיבל את הנתונים משירות נציבות המדינה.

אלו נתונים משירות נציבות המדינה, אני לוקח דוח אחד של נציבות שירות המדינה ודוח אחר. דוח אחד הוא לערביים ודוח אחד כללי.

אני חושב שהוא מייצג ומראה כמה יש בכל דרגה של מנהל מחלקה ומעלה. דרגה 9 היא דרגה של סגן מחלקה. הם השמיטו את דרגה 9. הוא שואל כמה מנהלי מחלקות, סגני מנהלי בתי חולים ומנהלי בתי חולים. בבית חולים גדול יש 3.7%.

וזה רק ברופאים יש גם מקצועות אחרים. חמישה אנשים הוא אומר, זה לא סביר.

זה לא סביר בכלל.

גם בנתונים כאן אתה רואה מספרים אחרים.

יש הרבה יותר. רוני גמזו אני מפנה אילך אישית כי אני מכיר אותך טוב - - -

רופאים בלבד. תגיד שרופאים בלבד.

זה מאוד משמח, מחמם את הלב ש- 700 סטודנטים התחילו את השנה הראשונה בלימודי רפואה. זה עדיין עדיף באלפי מונים על הצעתו, על הברקתו של מישהו לייבא רופאים מדרום מזרח אסיה, הודו. אני אשמח מאוד ששיעורם של הסטודנטים הערביים יהיה יותר מ- 9%-10%. צריכים, הפליה מתקנת לדעתי זה מושג מגונה, אבל העדפה מתקנת זו חיובית יותר. עדיין ישנם עשרות ומאות סטודנטים שניגשים עם 750 ניקוד בפסיכומטרי ועם ציון בגרות של 10,9. הייתי יותר משמח לעשות העדפה מתקנת במגזר בשיעור של 20% מתוך ה- 700.

תודה רבה. בבקשה נציג "שירותי בריאות כללית", תענה בבקשה על הטענות שעלו בסקירה של רן רזניק.

אני אמסור כמה מילים למה אמרנו שאין נתונים. הנתונים שאנחנו יודעים בוודאות הם על מי שכן הגדיר את הדת שלו. כאמור החוק אוסר עלינו לחייב למסור את הדת. ישנם הרבה מאוד עובדים שאינם מצהירים על דתם, זה בסדר גמור. כרגע על מי שאנחנו יודעים - - -

מה זאת אומרת שהם לא מצהירים על דתם?

בטופס קבלת עובד, בסעיף הדת, אם הוא לא מציין אסור לנו לבקש ממנו.

אתה לא יודע שמי שגר באום אל פאחם הוא לא יהודי?

תנו לי בבקשה לסיים, אתם תשמעו את התשובה.

אנחנו יודעים מתוך הנתונים שלנו שכ- 4,000 עובדים יש לנו מהמגזר, מעל 1,000 רופאים, 1,400 אחיות, כ- 500 רוקחים והשאר מהמגזרים שונים. בסקטורים או במקצועות השונים יש לנו מעל 3,000 עובדים שלא הצהירו על דתם, אנחנו מניחים שחלקם הלא מבוטל גם באים מהמגזר - - -

יש רוסים שעלו ואין להם דת, מתוך מה שרשומים אצלכם יש גם מהמגזר זה, לא בהכרח כל אלה שלא צוין דתם הם ערביים.

לא אמרתי בהכרח. אני אומר שחלקם גם באים מהמגזר. חלק מהלא רשומים באים מהמגזר. על 4,000 אנחנו יודעים בוודאות.

ומהי הערכתך מתוך ה- 4,000?

אני מניח שיש שם עוד כ- 1,000-1,500 מתוך שמות ומתוך מקום המגורים. כל זה מתוך 75,000 עובדי "שירותי בריאות כללית". האחוז הוא יחסית די גבוה. לשאלתך, אצלנו אין מחסומים, אין לנו בדיקות ושום דבר שמציב מחסום לאיזה לרופא להתקדם, דוקטור דרוושה יכול להעיד כאן שרופא או עובד בכל מקצוע אחר מתקדמים. כשהדיון יהיה על מנהלים המספרים שלנו הם יותר גבוהים. כמו שדוקטור עבדול עזיז דרוושה אמר, רק בבית החולים העמק אנחנו מכירים מספרים הרבה יותר גדולים מהחמישה שצוין פה, זה רק בבית חולים אחד שלנו. יש לנו מנהלי מרפאות - - -

זה אולי בבית חולים העמק, אבל זה לא בבית חולים מאיר למשל.

גם בבית חולים מאיר, אני אשמח להעביר לכם את הנתונים.

לא בהוד השרון, אולי תשווה עם בית חולים בלינסון.

בבקשה. במרכז הארץ בכלל ולא "בשירותי בריאות כללית", גם בשירות המדינה ובמקומות אחרים, מטבע הדברים יש פחות מהמגזר כי גרים פחות באזור. אנשים מעדיפים להיות במקום שהם בדרך כלל גרים בו, לכן בצפון ובדרום או במקומות בו מספרם מהמגזר גדול יותר מאשר במרכז הארץ. ברור שברמת אביב גרים פחות מהמגזר מאשר גרים בכפר סבא אפילו.

אבל בהוד השרון לא גרים הרבה יותר מאשר בכפר קאסם, טייבה או טירה.

בכפר קאסם ובטירה, כל מרפאות הכללית מאוישות על ידי המגזר, כולל המנהלים.

למשל, במחוז שרון שומרון יש קצת יותר ערבים מיהודים. במחוז שרון שומרון כמה מכלל התושבים הם מבוטחי כללית, וכמה מתוך הדרג הניהולי של אזור שרון שומרון מהמגזר?

אני יכול להציג לך נתונים, יש מנהלי מנהלת שהם אזורים שלמים שבאים מהמגזר.

יש לך נתון שביקש חבר הכנסת?

לא לפניי, אוכל להציג אותו.

כל המנהלים עליהם אתה מדבר הם פחות ממספר האצבעות שעל יד אחת.

אני חייב להגיד שזה לא מדויק. האם מנהל מרפאה לדעתך הוא מנהל בכיר? – מנהל מרפאה שיש לו כמה אלפי מבוטחים. יש בסך הכל בקופה 28 מנהלות, בכל הקופה, אם יש חמישה אז רק בשרון שומרון, את מה שאתה מכיר, זה הרבה מאוד. אני יכול לומר שלמנהלי מרפאות יש אלפי מבוטחים, לדעתנו זה תפקיד בכיר במנהל למרפאות. מהמגזר יש לא מעט מנהלי מרפאות.

מנהל מרפאות זה ניהול בכיר, הרי אתם מחפשים בנרות מישהו שיהיה מנהל מרפאה. בכפר ז'סר א-זרקא, למשל, או פרדיס. אם על שני רופאים שאחד רופא ילדים ואחד רופא כללי והשלישי מנהל, לזה אתה מתכוון כשאתה אומר משרה בכירה?

זה המינימום כדי להיות מנהל. יש גם מרפאות עם עשרה רופאים שיש בה מנהל מרפאה. אני חייב לציין שבמונחים עסקיים מרפאה, גם במונחים עסקיים היא מרפאה גדולה, מרפאה מגלגלת עשרות מילוני באותה מרפאה קטנה שציינת.

חלפן כספים אחד מגלגל הרבה יותר.

מדובר במונחים של מגזר עסקי.

אני חייב להגיד, אני חושב שצריך לברך על כך ש"בשירותי בריאות כללית", להערכתי, אין מחסומים. עובדה שיש 500 רוקחים בשירותי בריאות כללית שזה אומר שמי שמגיע מתקבל, אין מספר כזה כמעט באף מקום.

ברוקחות יש יותר ערבים מאשר יהודים.

לא. אני מצטער להגיד, יש גם עודף בחלק מהמקומות והם נקלטים ביחס לאחר שמגיע. אני חושב שצריך רק לברך על זה ולצפות שגם בשאר המגזרים יהיה כך.

תודה רבה. פרופסור ריאד אגרביה, בבקשה תציג את עצמך.

אני מנהל בית הספר לרוקחות בבאר שבע. כשאני מבקר מישהו שמגיע לו ביקורת אני אבקר אותו בתוקפנות וגם בגסות אם מגיע לו. לשמחתי היום אני נותן ציון לשבח למשרד הבריאות ונותן לו מהבחינה רפואית בינוני משתפר, כלומר בכל יום הוא הולך בכיוון. בנוגע לבחינות מגיע לכם צל"ש שתוך פחות מחודש במקצוע הרוקחות קיבלו את התשובות דרך המוקד החדש.

בכל זאת, יש עדיין כשל בחלק מהאיברים אצלכם, שצריכים תשומת לב. אחד מהם, הוא עניין רישוי לרפואה. היום יש לנו כ- 800 בוגרי רפואה מחוץ לארץ שעשו לפחות שלוש פעמים את בחינת הרישוי ולא עברו. מדברים על ייבוא רופאים כאשר יש לנו כ- 800 רופאים בעלי תעודה שכל בעייתם היא רישוי ולא בגלל שהם הגיעו עם רמה נמוכה.

לדעתי שתי האפשרויות שהצעתי לגורמים רבים, שלא עשו איתן כלום, אחד החסמים להצלחה בבחינת הרישוי הוא שהם צריכים לעשות בחינה אחת על חמשת הנושאים באותו יום כאשר בוגרי הארץ עושים את זה בחמש בחינות נפרדות. אילו הם היו עושים חמש בחינות , כלומר לכל נושא ונושא בנפרד, לדעתי חלק גדול מהם היו עובר את הבחינה. שנית, הבחינה שניתנת להם היא על רשימת נושאים שהם מקבלים ועוד חמישים טקסטים בכירורגיה וילדים והם אינם יודעים איפה להתחיל ואיפה לסיים. יש את הקורסים של משרד הבריאות, אבל הם בנויים על תרגול השאלות ולא להעברת חומר. אחרי שעשו באותו יום את הבחינה שכוללת חמישה נושאים, זה בלתי אפשרי לדעת מאיפה הם התחילו ואיפה הם סיימו, כשהם מגיעים לערער לא נותנים להם לראות איפה טעו בתשובות, איפה נכשלו. אף אחד לא מוכן להראות איפה נכשלו וגם לא אם יש אפשרות לדון בתוצאות.
לעולים החדשים המגיעים עם תואר ברפואה, עורכים תוכנית הכשרה מיוחדת ב"אסף הרופא", תכנית מושקעת. אני לא מטיל ספק ששם מעבירים אותם, חס וחלילה, אני גם לא רוצה שאף אחד, לא יהודי וגם לא ערבי יפתח את הלב שלי כשהוא אינו מוכשר לכך. דוקטור אחמד טיבי שאל לדעתי על בחינות הרישוי, אמרתי לו שאולי צריך להכביד עוד יותר כדי שלא יסתננו אנשים לא מוכשרים.

בנוגע ל- 800 תלמידי חוץ לארץ, המדינה צריכה לבדוק אם היא תיקח אותם כמשימה למילוי מחסור של אלפי רופאים לשנים הבאות. רופאים אלה נמצאים כאן בשטח, לאסוף אותם או לחלק להם את הבחינה לחמישה חלקים או לנסות לערוך תכנית לאומית להכשרתם.

בנוגע לנגב, התכנית שהוזכרה לגבי הנגב כאילו שהצליחה עם 50 האחיות שמשרד הבריאות ממן. תכנית זו הייתה כשלון אדיר.

לגבי הבדואים, אתה צודק.

היום יש מחסור של 1,000 אחיות בנגב. פתחו בית ספר לאחיות בחברון, שבו לומדות כעת 300 בדואיות ובדואים ללימודי סיעוד בחברון. כשהם חוזרים המערכת לא קולטת אותם משום שהם לא בוגרים שלנו. הבוגר שלנו צריך לעבור את הבחינה לרישוי - בחינה שהיא שונה ברמת הקושי, הם גם למדו את המבחנים. מצד אחד אנחנו כן רוצים לקלוט אותם, אבל שולחים אותם ללמוד במקום שבו הם לא יכולים לקבל את הרישיון.
תנאי הקבלה אינם שייכים אומנם למשרד הבריאות, אלא לאקדמיה, באוניברסיטאות יש שתי פקולטות שהמגבילות את הגיל גם לסיעוד וגם לרפואה, באוניברסיטה שלי מגבילים לגיל 20 - - -

לקלינאי תקשורת בחיפה.

בעניין הגבלת לימודי הרפואה לגיל 20, בתל אביב ובבאר שבע, משרד הבריאות צריך לבוא ולומר שאין כאן שיקול אקדמי בתנאי הקבלה, יש שיקול שירותי, כלומר צרכי האוכלוסייה. רוני גמזו, מי כמוך יודע כמה חשוב שיהיה רופא ורופאה ואחות בדואית. אומנם הכשרנו בקטן כמה בנות בדואיות, אנחנו לא יכולים להכשיר יותר מחמישה אחוז מהכיתה בהעדפה מתקנת. העדפה מתקנת צריכה להיות יותר רחבה וגם לבטא את הכל.

לפני שאתה עונה, נשאלת שאלה שהבאתי בפניך, למה לא לאפשר לאלה שמקבלים בבחינת הרישוי ציון שבין 55 ל- 60 אפשרות להתקבל למערכת, להיות שנה תחת פיקוח ושמנהל המחלקה שאצלו הם עובדים יכריע בסופו של דבר האם הוא ראוי להשתלב. בכך לעזור למערכת לקלוט יותר רופאים שמסתובבים כאן כדי לפתור את מצוקת המחסור וגם כדי לבוא לקראת הרופאים האלה אם הם טובים.

אני הוספתי, אם אפשר לאלה שציונם בין 55 ל- 60, שתהייה וועדה שתבחן אותם בעל פה.

הצעה חלופית.

אפילו שיחזרו לעשות את הבחינה אחרי הסטאז', זה יעזור להם.

בבקשה אדוני, יש לך כמה הצעות.

כמו שאתם מעלים הצעות גם אני מעלה הצעות ומחפש דרכים להפוך את הבחינה ואת המקרים הקשים האלה. יש למשל מקרה על השולחן של רופא שקיבל 59.26, 59.5 עובר. 59.65 מעוגל כלפי מעלה, וזה מתסכל כי אתה לא יכול, כל דבר קטן שאתה עושה בעניין הזה הופך להיות תקדים והוא וההוא עותר ואנחנו כל הזמן מתמודדים עם עתירות, כולנו רוצים שהם יהיו רופאים, אבל לא רוצים בלגן. אכן מה שנאמר כאן - - -

יש מקרה יותר קשה, של מישהו מהדרום עם 59.1 שערער וקיבל 59.4 והוא צריך 0.01 כדי לעבור.

בדקתי איך זה קורה. מי שעונה על הערעורים, לא רואה את הציונים. כלומר, הוא לא אומר "בואו ניתן עוד משהו כדי לקדם את הסיכוי". ישנה הפרדה. אני מסכים בהקשר שאולי צריך לבחון את המתכונת של הבחינה כי לבוגר ישראלי יש חמש בחינות מפוצלות, כאן אתה אומר אולי אני מקשה עליהם טיפה יותר מדי. במקום שאני אקבל החלטה, כי אני יכול לקבל החלטה עליה יערערו עוד ארבע אחרים שיגידו שצריך להיות אחרת, לקחתי צוות מקצועי כפי שהצהרתי בוועדת הקליטה שדנה בנושא זה. צוות מקצועי יושב על המדוכה מהי המתכונת הנכונה, אולי לשנות אותה. לי היו כמה רעיונות.

יש ערבים בצוות הזה?

אתה לא צריך, כי זה כמו שאני אגיד אחר כך שיש עולים חדשים, רוסים ואחרים.

יש אנשי אקדמיה בבתי ספר לרפואה.

התשובה לזה היא כן. היא כן, אבל אני לא חושב שאני התכוונתי, אפילו הם הציעו לי שלא. לי יש כמה רעיונות איך לעשות את זה, אבל אני לא רוצה לעלות אותם כאן. זה גם עונה לשאלות של חמד עמאר ושל עפו אגבאריה בהקשר למצוא פתרון לטווחי הביניים כי טווחי הביניים האלה מטריפים את כולנו. תמיד יהיה טווח ביניים. ברגע שאתה אומר 55 עד 60 אז עכשיו יהיה 50 עד 55 וכל הזמן יהיו טווחי ביניים. בכל פתרון שנמצא יהיו טווחי ביניים. אם אנחנו רוצים את הפתרון של 55 להעביר אז בואו נוריד את זה. במקום להתחיל לתת לו עכשיו לעבוד, בתור מה הוא עובד? הוא סטאז'ר? אתה צריך לשנות את כל הפקודה וכדי לשנות את כל פקודת הרופאים ולהגדיר מחדש מעבר חלקי. רוצים 55 אז בואו נעביר 55 ונגיד הנה 60 זה דבר קדוש. מי אמר ש- 60 זה דבר קדוש? אז בואו נעביר 55 זה יהיה הרבה יותר פשוט מאשר לקחת את ההוא עם 55 ועל חמש נקודות האלה לענות אותו שנה ואחרי שנה שהוא התענה לומר לו "אתה לא טוב".

אני חושב להשאיר על 60.

הצעתי שוועדה שתבחן אותו בעל פה. אתה יודע שיש אנשים שלמדו במדינות כאלה שאין להם את הבחינה בשיטה - - -

זו אחת הבעיות שלהם ולכן אנחנו עושים את הקורס. אתה יודע שזו אחת הסיבות העיקריות כדי לאמן אותם בבחינה האמריקאית ולרענן להם את החומר.

אחוז מאוד נמוך עובר.

תזכור מה יש בקורס. יש לך ציון מגן בקורס, יש לך 10 נקודות. להגיד לך כמה עוברים בזכות ה- 10 נקודות האלה?

כמה נהנים מאחוזי מגן?

הרבה. יש עכשיו כאלה משנת 2001, יש עוד אוכלוסייה שהיא מלפני 2001 שהיא אוכלוסייה אומנם גדולה, אבל חלק קטן ממנה רוצה להשתלב.

יש לנו דילמה שהיא דילמה אמיתית, אמיתית וגם אם נשב כולנו, כל הרופאים, מה עושים עם אדם שעשרים שנה לא עבד במקצוע מאז הכשרתו כרופא. עשרים שנה לא עבד במקצוע, האם לתת לו להבחן? זו דילמה לא פשוטה ולכן קבענו לאורך שנים - - -

עם המלגה שלך עולים חדשים באים אלי, עכשיו באים אלי עם מלגה של שישה חודשים ואחר כך אתם עושים להם בחינה, כלומר אלו המקרים הבודדים.

מה רע בדבר הזה? לא הבנתי.

הוא אומר שאפשר לעשות.

אנחנו יכולים לתת להם לעבוד, לתת להם רישיון מוגבל, אתה יודע למי, רק למי שהוא לא אזרח על פי החוק. על פי החוק אתה יכול לתת היתר מוגבל לעסוק ברפואה רק למי שאיננו אזרח. על מי שאתה מדבר עליהם הם כנראה לא אזרחים. אני לא יכול כי זה החוק. אנחנו בנושא הזה משתדלים לעשות את הכל, משתדלים להגדיל את הקורסים. עכשיו פתחנו את הקורס המיוחד, אגב אני הולך ללמד בו כדי להראות את הרצון שלנו, זה רצון אמיתי ולא סתם שמים את הסמל שלנו. בנצרת אני מחכה לתכנית וברגע שתהייה תכנית אנחנו נפתח את הקורס.

אני מתנדב ללמד פרמקולוגיה, תרשום אותי.

קדימה, בוא יחד איתי.

גם בנצרת ובכל מקום שתרצו.

ברשותכם, רביע מלחם הוא נציג בוגרים פיזיותרפיסטים שלמדו בירדן, בבקשה.

תודה רבה, צהריים טובים. ברצוני להעלות את סוגיית העבודה שאני עובד ביותר ממקום אחד כדי להתפרנס. לרוב הבוגרים שסיימו בחוץ לארץ המחזיקים ברישיון העסקה במדינה, רובם מועסקים בבתי אבות סיעודיים. לא קל להיקרע בין שלושה לארבעה מקומות עבודה כדי להגיע למשכורת ראויה לפרנסת בית ומשפחה.

בשמם של בוגרי חוץ לארץ אני דורש הסדרת הסכמי עבודה שיאפשרו לנו במקום עבודה אחד. פנייה לקופות חולים ולגם למשרד בריאות. הנקודה השנייה, הבחינה היא בשפה העברית בלבד בעוד שהבוגרים למדו בשפה האנגלית, כולם יודעים שאנגלית בענף הרפואה היא שפה בינלאומית - - -

לא. הוספנו את השפה האנגלית, בתיקון האחרון של וועדת העבודה הרווחה והבריאות, לפני כחודש.

אני מדבר על הבחינה בפיזיותרפיה.

כן, כל שמונת המקצועות שעברו בתיקון האחרון. כתוצאה מישיבה עם ארגוני העולים, הנושא הזה עלה ועשינו תיקון בחוק לפני כחודש. הבחינות הקרובות הן כבר באנגלית.

הרפואה, או גם מקצועת פרה-רפואיים, או רק פרה-רפואיים?

ברפואה תמיד הבחינה הייתה בחמש שפות, אבל כל השמונה האלה היו בחוק רק בעברית. בישיבה בשולחן עגול שאנחנו מקיימים עם ארגוני העולים הנושא עלה ועשו תיקון לחוק ולפי כחודש עבר.

הודות לעולים.

לפני כארבע שנים, סיימתי - - -

אני לא בטוח שיש לי דרישה כזאת. רק בסוריה לומדים רפואה בערבית, זה המקום היחיד בעולם.

תודה. סיימתי אלו היו שתי הנקודות החשובות ביותר.

תודה רבה. רסול סעדה, ראש אגף ערבים בארגון הסטודנטים הארצי.

אדוני היושב ראש, אורחים. לדעתי אין להוציא את מערכת הבריאות מכל שאר המערכות שבמדינה, במיוחד בפן האקדמי כשמדברים על סטודנטים ואקדמיה. במדור לקידום סטודנטים ערביים שבהתאחדות הסטודנטים בישראל מקבלים פניות רבות במיוחד מסטודנטים לרפואה ומקצועות פרה-רפואיים: סיעוד, גם טכנאי רנטגן וכל השאר. בתקופה האחרונה הפניות הן בנוגע לחסמים שהם חסמים מוקדמים וגם חסמים מאוחרים. למה הכוונה? – חסמים מקודמים אלו חסמי קבלה – לרוב אנחנו פוגשים ברפואה בראיונות ובענייני שפה חסמים שהם בתוך התהליך האקדמיה עצמו, האוניברסיטאות והמכללות מקדישות את מה שצריך לצרכי הסטודנט הערבי, אבל אנחנו רואים את זה גם בהישגים וגם את ההשפעה הרבה בממוצע הציונים. אנחנו מנהלים את השיח הזה מול המל"ג כדי לא להוציאו מעניין זה.

לעניינינו, לדעתי לא נותנים הזדמנות רצינית לתעסוקה אחרי התואר האקדמי, דבר המשפיע על הפן האקדמי ומכאן צריך לצאת. ברגע שסטודנט ערבי מסיים את התואר שלו ידע שיש מקום שיקלוט אותו לעבודה הן בקופות החולים והן במשרד הבריאות או בכל מקום אחר זה ידחף באקדמיה לקידום המקצועות אצל הסטודנט.

אנצל את ההזדמנות ואשאל לגבי התכנית לגיוס עובדי סיעוד בדרום, שאלה לאדוני המנכ"ל. התכנית לעידוד וקידום קליטת ערבים בסיעוד בדרום, האם אפשר להוסיף מידע על פרויקט זה והאם הוא ממשיך?

התכנית לא הייתה לקליטת ערבים בדרום, התכנית היא עדיין תכנית התמרוץ שאומרת קליטת עובדים שיעבדו לפחות מ- 50% מזמנם במסגרות של האוכלוסייה הבדואית. זו הייתה תכנית התמרוץ. זו תכנית שממשיכה ביתר שאת, כלומר הגדלנו אותה ולא רק אלא גם הרחבנו אותה והגדלנו גם את התמריצים.

זה הוזכר בוועדת טרכטנברג, משהו דומה, אבל אני רואה שזה הוצע קודם במערכת הבריאות. מתברר שהרבה סעיפים של וועדת טרכטנברג היו קיים קודם על השולחן.

דני גרא, אתה רוצה להוסיף משפט?

אני הייתי רוצה להוסיף שני דברים. השאלה הגדולה היא האם אנחנו יכולים ללמוד ממערכת הבריאות. אני בטוח שאתה כולך מלא כוונות ורצונות טובים. אני חושב שהדבר העיקרי שאתה הצגת לנו הוא המחסור העצום שלך בכוח אדם מקצועי, אפילו באחיות. השאלה האמיתית של מערכת הבריאות היא האם לקחת מטייבה או מתאילנד, האם מטורעאן או מטורקיה. מאחר ואתה צריך מערכת בריאות כזאת אתה לוקח מכאן ובצדק. נכון שמצד שני ישנו היצע יחסית גבוה של עובדי רפואה ערביים, אבל ללמוד מזה לגבי רצונה של מערכת הבריאות להכניס עובדים ערביים מהסיבות שאנחנו מדברים בהן: ייצוג הולם, הזדמנות שווה? – אני לא חושב. זה כתוצאה מלחץ אמיתי, מדרישה עצומה לביקוש.

תודה רבה.

אני מההסתדרות הרפואית. אני מתנצלת שהרופאים שהיו אמורים לייצג אותנו לא יכלו להגיע, דוקטור בשארה בשארת מנהל בית החולים האנגלי בנצרת ודוקטור חלבי רמזי שהוא יושב ראש ועד עובדי הקהילה בגליל. אני לא יכולה לייצג אותם, אבל כן יכולה להעביר מסר אחד שהם כן ביקשו שאעביר בשמם והוא נושא קידום רופאים לתפקידים בכירים, זה עלה כאן. הם דיברו יותר על תפקידים ברמה המחוזית, רופאי נפה וכדומה שעדיין, לפחות על פי דבריהם, היום מלבד רופא נפה אחת שיש בעכו אין רופאים מהמגזר הערבי. הם דיברו על תפקידים הארציים הבכירים של משרד הבריאות.

תודה רבה. חבר הכנסת עפו אגבאריה,ד בבקשה.

ראשית אני רוצה להודות לידידי פרופסור ריאד אגבריה שהציג את הנושא הזה למרות שאנחנו לא בעניין הרופאים וקליטתם. לדעתי זה דבר חשוב מאוד, הספקתי לומר חצי משפט בקשר למספר הקטן של 30 - 40 איש שסיימו את הלימודים לפני 2001 ושעבדו כמעט כל הזמן בתחום הרפואה ללא רישיון. האם אנחנו יכולים להרשות להם להיכנס לקורס ואחר כך להיבחן?

30 - 40 ערבים?

כן.

מדובר בכמה מאות.

אני מסרתי לך את הרשימה, כולל מספרי תעודת הזהות. בנושא שאנחנו מדברים עליו, הרי מתכוונים למשרות בכירות, אם ניקח את הדוגמה עליה מדברים כולם, בית החולים העמק שבו מספר גדול של פרסונל מהמגזר הערבי בכל בית החולים, אבל אם נסתכל על הדרג הניהולי של בית החולים בכל המחלקות, אנחנו נמצא שהמספרים קטנים. ככל שעולים ברמת ניהול, של מנהלי מחלקות ומינהל או מנהלים אדמיניסטרטיביים, יתכן בגלל שתנאי הקבלה מספרם קטן. על כן שאלתי, אם יש סעיפי סף שיתכן ולא קיימים. אם אתה מכריז על תפקיד של מנהל אדמיניסטרטיבי בבית החולים, תפקיד שכמעט ואינו קיים, אולי מנהלי מרפאות.
לדעתי, בכל עיר או כפר בו נמצאת מרפאה שאתה לא יכול להביא מנהל יהודי אתה שם את מי שנמצא במקום. כמה אנשים יש במנהלת שרון שומרון בנתניה או בחדרה?, כמה מתוכם הם ייצוג של רופאים ערבים או פרסונל ערבי? לדעתי מספרם עדיין אינו משקף את גודל האוכלוסייה המבוטחת וגם לא ביחס הראוי מקרב הרופאים והפרסונל במנהלת.

אני מודה לך, חבר הכנסת עפו אגבאריה.

סליחה, אני מבקשת להוסיף משהו. אני מקופת חולים מאוחדת. אחות סוכרת מחוזית וסגנית אח מחוזי. אני חייבת להביא לידיעתכם ולציין שבמחוז צפון שרון שומרון של קופת חולים מאוחדת, רוב בעלי התפקידים הם דווקא מהמגזר הערבי. לדוגמה: הדיאטנית המחוזית ערבייה מכפר ערא, האח המחוזי מגוש חלב ערבי, אני גם ערביה, שלושה רופאי אמון מתוך חמישה הם מהמגזר הערבי וגם סגן מנהל המחוז מהמגזר הערבי. זו תוצאה ש -70% מאוכלוסיית המבוטחים בצפון שומרון הם מהמגזר הערבי.

תודה רבה.

הוועדה מבקשת מקופות החולים השונות למסור לוועדה תוך 30 יום את נתוני העובדים הערביים בחתכים הבאים: בתחום רפואי, רופאים, אחיות וכדומה, גם בבתי החולים וגם במרפאות; בפריפריה, פיזיותרפיסטים; במקצועות פרה-רפואיים, בבתי החולים והמרפאות; בתחום המנהלי, פילוח קבוצות, דרגות, ותפקידים למשרות שלמות.

הוועדה פונה למשרד הבריאות, לשקול אפשרות להקלה בתנאי הרישוי של מאות הרופאים הנמצאים, אומנם להשאיר את הבחינה, אבל לשקול מה ניתן לעשות כדי להגדיל את האפשרויות לקלוט אותם במערכת הסובלת ממחסור גדול של רופאים.

הוועדה הציעה בעבר ושבה ומציעה, אפשרות קיום קורסים להסבה מקצועית למקצועות אחרים, למשל: הכשרה מקצועית, ישנן אלפי מורות מובטלות. צריך לפתוח לכל מי שרוצה את האפשרות ואת הכלים לעבור הסבה מקצועית למקצוע האחות. דרך כך נפתור הן את המצוקה בחוסר אחיות והן נמצא דרך להתמודדות עם שיעורי האבטלה הגבוהים, כאמור למי שמעוניינת בכך - - -

יש הסבות עם מלגות של עד 80% של משרד הבריאות שממן את זה.

בנוגע לנתונים על תפקידים בכירים. הוועדה שוב מצביעה על הנתון הנמוך והמביך של מספר הערבים בדרגות הבכירות, אומנם ישנן חילוקי דעות על המספרים, אבל אלו הנתונים שקיבלנו מנציבות שירות המדינה. כפי שאמר המנכ"ל, נקודה זו היא הבטן הרכה ויש לעשות הכל כדי לדחוף קדימה אנשים מוכשרים ואנשי מקצוע ערביים, לעלות בסולם ההיררכיה בשירות הציבורי.

הוועדה קוראת להקמת צוות משותף, הכולל את משרד הבריאות, המל"ג ונציגי הוועדה, כדי לבדוק חסמים בקבלה ללימודי המקצועות הרפואיים השונים.

אני מודה לכם שהואלתם להשתתף בדיון הוועדה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:50.>