PAGE
26
הוועדה המשותפת פנים-עבודה לנושא סביבה ובריאות
12/12/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 66
מישיבת הוועדה המשותפת פנים-עבודה לנושא סביבה ובריאות >
יום שני, ט"ז בכסלו התשע"ב (12 בדצמבר 2011), שעה 13:30

<השלכות בריאותיות וסביבתיות מפעילות מחצבות ורד ואלעד>

חברי הוועדה: >
דב חנין – היו"ר

זבולון אורלב

אורלי לוי אבקסיס

אברהם מיכאלי

>
שארבל שחאדה - מרכז בכיר גיאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות

איזבלה קרקיס - אפידמיולוגית, משרד הבריאות

ורד אדרי-סטוליק - ס. מנהל מחוז, מחוז מרכז, המשרד להגנת הסביבה

ישראל אושר - אגף איכות אויר, המשרד להגנת הסביבה

אנה פנס - מרכזת איכות אוויר במחוז חיפה, המשרד להגנת הסביבה

פולה אורנשטיין - אגף איכות אויר, המשרד להגנת הסביבה

חנה ויטלזון - מרכזת תכניות מתאר ארציות, משרד הפנים

שני אלוני - תחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית בישראל

יצחק ראובן - נציג, עיריית אלעד

ליזי אורון - מנהלת אגף שפע בע. ראש העין, עיריית ראש העין

מיקי קפון - מנהל הוועדה לתכנון ובנייה ע. ראש העין, עיריית ראש העין

מעין חיים - מהנדסת סביבתית, רכזת איכות אוויר, הקואליציה לבריאות הציבור

רונית פיסו - הקואליציה לבריאות הציבור

עופר ענבר - מנהל עמותת ירוק עכשיו, ארגונים סביבתיים

משה קלוגהפט - דובר, אלעד ירוקה

מנחם שם טוב - יושב ראש, אלעד ירוקה

אבנר וייס - מנהל הנכסים, הבטיחות והגנת הסביבה, מחצבת מגדל צדק

אילן אידלמן - מנהל מרחב מרכז, הנסון- מחצבת מגדל צדק, מחצבת מגדל צדק

טאופיק אלקרנאוי - מנהל, מחצבת ורד

דוד וילנר - מנהל שיווק, מחצבת ורד

שפירא יפה

ס.ל., חבר המתרגמים
<השלכות בריאותיות וסביבתיות מפעילות מחצבות ורד ואלעד>

גבירותיי ורבותיי, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המשותפת של הכנסת בענייני סביבה ובריאות. סדר יומנו השלכות בריאותיות וסביבתיות מפעילות מחצבות אלעד וורד. אני רוצה להקדים ולומר שחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס הביאה בפניי פרוטוקול של ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בעניין הכוונה להקים מחצבה בסמוך למושבה מנחמיה. הפרוטוקול הזה מאוד מלמד, זה פרוטוקול של דיון שנערך לפני שנה וחצי והועלו בו טענות מאוד קשות של התושבים כנגד הקמת המחצבה בסביבתם ולמרבית הצער מה שמסתבר הוא שהציבור צעק והמחצבה עברה. ממה שאני שומע בינתיים מהתושבים שם באזור הבעיות הסביבתיות שם הן קשות ביותר. מחצבות הן כמובן נושא מאוד מאוד רגיש מבחינה סביבתית ובריאותית. כשאני אומר את הדברים, הכוונה שלי איננה לומר שאי אפשר להקים במדינת ישראל---

זו ההצעה שנדונה בדיון המהיר, מחצבת מגדל צדק?

כן. הכוונה שלי איננה לומר שאי אפשר להקים מחצבות במדינת ישראל, אפשר להקים מחצבות במדינת ישראל אבל ראוי ונכון להקים אותן במקום שבו לתושבים באזור שמסביב לא ייגרם סבל, לא ייגרמו נזקים בריאותיים ולא ייווצר מפגע סביבתי. חבר הכנסת זבולון אורלב הוא אחד מיוזמי הדיון הזה. אדוני, אתה רוצה לדבר עכשיו או שאנחנו נשמע קודם את התושבים?

לא, אני רוצה לדבר עכשיו, כי נוכח המידע שהובא לידיעתי אני חושב שאלה מנציגי המדינה שידברו הם אמורים להגיד לא מה הבעיות, או לא לתאר תיאור של פרוזה מה קורה, אלא אמורים לתת מענה, אמורים לתת פתרון, אמורים לפתור את הבעיה. זה מובן מאליו בדרך הטבע שכל מחצבה גורמת לזיהום אוויר ומעלה אבק ואנחנו כבר יודעים ואין צורך במחקרים עמוקים כדי לדעת שאבק פוגע בבריאותם של אנשים וגורם לתחלואה רבה בקרב ילדים ובקרב מבוגרים. התבגרנו, התקדמנו, הדברים שלא ידענו לפני שנים, היום אנחנו יודעים, ובעבר מיקמו מחצבות בלי ידיעה מספקת באשר להשלכות על איכות החיים וזיהום האוויר שזה גורם לסביבה, מעבר לכך כמובן גם היישובים, הוקמו יישובים חדשים. מחצבת מגדל צדק, מאז שאני זוכר את עצמי המחצבה הזאת קיימת ואני לא בן 13, אלא קצת יותר, לעומת זה העיר אלעד הוקמה לאחר מכן והשאלה איך עכשיו מסתדרים ונדמה לי שבסופו של דבר, כשיש שאלה של אינטרסים כלכליים, וזה לגיטימי שיש אינטרסים כלכליים, אבל מול סיכון בריאותם של אזרחים, סוגיית הבריאות והטיפול בסיכונים בריאותיים קודמים לסיכון לנזקים כלכליים. לכן, אדוני היושב ראש, עמותת אלעד הירוקה פנתה אליי והסבה את תשומת לבי לכל הממצאים שהיו באזור הזה, אני מצפה שבדיון הזה הוועדה תשמע מה הפתרונות שיש בכוונת הרשויות המוסמכות לתת כדי לאפשר לתושבי אלעד לנשום אוויר שהוא נקי מהזיהום הסביבתי שיוצרת המחצבה מסביבה.

חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בדיוק הגעת כשסיימתי להזכיר אותך לטובה שהפנית את תשומת לבנו לפרשת מנחמיה.

נכון, העברתי לך את החומרים שם, כי אני חושבת שמה שאנחנו נחליט פה זה גם תקף למה שקורה שם עם האוכלוסייה.

בהחלט.

נציגי אלעד הירוקה, מי מכם רוצה לקחת את רשות הדיבור? בבקשה, אדוני.

אנחנו תנועה שעוסקת באיכות הסביבה בעיר אלעד ולצערנו הרב הנסיבות שמביאות אותנו הנה בפעם השלישית זה החיים שלנו שהפכו לבלתי חיים. העיר אלעד קיימת כבר 13 שנים במיקומה הנוכחי, עם 40,000 תושבים, מרביתם ילדים. בשנותיה הראשונות של העיר, העיר היתה בבנייה והתפתחות ותלינו את כל בעיות איכות הסביבה שלנו וקשיי הנשימה, רעשים ואבק, בכך שהעיר היא בהתפתחות, העיר היא בבנייה. כבר ארבע שנים שלא בונים בעיר אלעד ולדאבוננו הרב החיים המשיכו להיות בלתי נסבלים בעליל. כשבדקנו לעומק את הדברים אז הבנו שבקו של 500 מטר מהרחוב הצפוני ביותר בעיר אלעד נמצאת מחצבה, שלומר את האמת נמצאת שם כבר עשרות שנים, שהפכה את חיינו לבלתי אפשריים, הן ברעשים בלתי פוסקים, המחצבה עובדת 24 שעות ביממה---

גם גורסים שם---

כן, יש שם מגרסות אימתניות שאפשר לראות כדוגמתן בסרטים של וולט דיסני שגורסות גושי סלעים והרעש הוא בלתי פוסק. כמו כן יש לנו רעשים עוד יותר עצומים, רעשים של הפרדת גושי סלע, זה מתבצע באמצעות קדיחה לעומק הקרקע והחדרת דינמיט פנימה כדי להפריד את הסלעים ביניהם, על מנת שאפשר יהיה לשנע אותן למטחנות האימתניות. הפיצוצים הללו מרעידים את בתי העיר עד כדי סדקים, עד כדי שבתים פונו בצו של מהנדס העירייה שמסוכן לגור בהם.
(נתק בהקלטה).

תודה רבה לחברת הכנסת לוי אבקסיס.

אני העליתי כמה שאלות ואני מזמין את המשרד להגנת הסביבה להתייחס אליהן.

קולם נאלם פה, זה באמת מדהים, גם בעניין של מנחמיה וגם בעניין הזה. מפתיע מאוד.

בפעילות שלנו אנחנו מבקרים את המחצבה, גם בפעילות השוטפת וגם בתכנון העתידי. בנוגע לתכנון העתידי, שכמו שצוין זה באמת לא הולך לקרות בשנה-שנתיים הקרובות. במסגרת התכנון הזה הוגש מסמך סביבתי מפורט מאוד ומסתבר שיש שלב ביניים שבו המתקנים של הגריסה והניפוי יירדו לקומת הבור, שזו מדרגה נמוכה יותר מהשטח שהם נמצאים היום, מה שצפוי להפחית את ה---

מתי זה אמור לקרות?

על זה אני חושבת שאנשי המחצבה יוכלו לענות, לגבי השנים בדיוק.

אתם לא יודעים? מה זאת אומרת אנשי המחצבה? זה הרי משהו שהמדינה קובעת.

זו תכנית שעכשיו מתגלגלת בוועדה המחוזית, היא עדיין לא קיבלה תוקף.

ומה לוח הזמנים שאתם קבעתם לעניין הזה?

היום הם פועלים מתוקף תכנית מאושרת להם. הם באו והם מגישים היום תכנית לשיקום השטח, עד שהתכנית לא תקבל תוקף אין לה עדיין---

התכנית שהם פועלים לפיה, הם פועלים ממש לפיה, או שיש חריגות מהתכנית?

אני אדבר ביחס להיבטים הסביבתיים. נגיד עברות תכנון ובנייה, צריך מישהו ממשרד הפנים.

אם חורגים לעומק מתחת לעומק שמותר להם, זו גם עברה סביבתית, כי יש לזה אולי השלכות על מי התהום.

אני לא יודעת על חריגות כאלה, אני אספר מה המעקב שלנו.

כשגברתי אומרת 'אני לא יודעת', הכוונה שהיא שבדקתם ומצאתם שאין או שפשוט לא נבדק העניין על ידיכם ולכן את לא יכולה להתייחס.

אני לא יכולה להתייחס לזה, אני לא מכירה, הטיעון הזה לא הוצג בפנינו. בפעילות השוטפת שלנו אנחנו בעצם עובדים תחת התקנות למניעת מפגעים, מניעת זיהום אוויר ורעש ממחצבות ובכובע הזה שלנו אנחנו בעצם עושים את כל הפעילות, ניטור---

אתם מקבלים תלונות כל הזמן מהתושבים.

תלונות ישירות למחוז? אני מציעה שישראל אושר, הוא מרכז את הנושא של איכות אוויר אצלנו במחוז, ויספר גם על הדיגומים שנעשו, דיגומי פתח ודיגומים שוטפים.

ישנה תכנית לכל השנה לגבי דיגומים, התכנית נקבעת על ידי המשרד, אנחנו, יחד עם המחצבה, מבוצעים דיגומים על ידי מעבדה מוסמכת, כיום כבר מעל שנתיים במתכונת הזאת. הדיגומים מבוצעים לכל אורך העונה היבשה, שזה בדרך כלל מאפריל עד אוקטובר-נובמבר. עד היום לא היו חריגות בדיגומים, מעבר לזה גם בוצעה השנה בדיקה על ידי המשרד, עצמאית ולא קשורה למחצבה, מה שמוגדר כדיגום פתע באלעד, שתי סדרות בוצעו, גם שם לא היו חריגות. התלונות שמתקבלות מהתושבים באלעד מגיעות ונבדקות ואנחנו מבצעים גם סיורים ופיקוחים תחת רישיון עסק ותחת תוקף התקנות וכפי שאמרתי, עד היום לא נמצאו חריגות, אם יש דיגומים אחרים ומידע נוסף, אנחנו לא קיבלנו את זה.

משרד הפנים, גב' ויטלזון. גברתי יודעת להגיב על הטענות שההיתרים לחציבה במקום פגו, שכמות החומר שמותר לחציבה נגמרה מזמן.

לא, אני לא יודעת להגיד את זה.

שהם חצבו מתחת לגובה של 65 מטר והגיעו לגובה של 20 ו-30 מטרים.

אני לא מכירה את הטענות.

את לא מכירה את הטענות? פעם ראשונה שאת שומעת עליהן? לגבי השטח, גברתי, 500 דונם חריגות?

לא מכירה את זה.

איך זה יכול להיות?

<
לאן הפניות? פנינו באופן רשמי שלוש פעמים למשרד הפנים. איך לא ראיתם?>

שלחתם את זה בדואר רשום?

<
בהחלט. הם שותפים לעתירה, הם קיבלו פנייה ישירה מבית המשפט. >

<
כולל פגישה עם המנהל הכללי של המשרד.>

אני לא מכירה.

אדוני, הדברים שאתה אומר דווקא חשובים, למה אתה אומר את זה כקריאת ביניים? תצביע, תגיד, יירשם בפרוטוקול בצורה מסודרת, אנחנו ועדה. אדוני רוצה לחזור על הדברים כדי שיירשמו?

כן. הוגשה עתירה מנהלית כבר לפני משהו כמו שלושה חודשים בנושא העומק של המחצבה, גם לעומק וגם לרוחב, שהמחצבה חרגה מהחציבה. הנושא הזה כרגע נידון בבית המשפט. אני די מופתע שנציג משרד הפנים לא מודע בכלל לעתירה שבסופו של דבר נמצאת תחת סמכותו. בנוסף לזה הנושא השני שעלה פה, נעשתה פגישה עם השר להגנת הסביבה. אני מבין שגם הנציגים של המשרד להגנת הסביבה לא מודעים. משרד הבריאות אומרים שכמעט כל הבדיקות נעשות על ידי החברה שחוצבת, שזה בכלל הזוי, שצריך לציין את זה. שמציינים שהנתונים הם תמיד טובים, רק מי שבודק אותם זה מי שחוצב. כל הסיפור פה הוא סיפור מאוד מוזר שכל אחד מהנציגים בעצם לא מודע למה שקורה והתושבים ממשיכים לסבול והתושבים ממשיכים להיות חולים, כשגם נציגת משרד הבריאות מסבירה שעל פי בדיקה לא מייצגת יש יותר אסטמה. אז אני לא מבין מי כאן בסופו של דבר אחראי לכל הסיפור הזה ולכל חוסר התיאום הזה, כשהתושבים כבר נמצאים פה דיון שלישי אחרי שלפני שנתיים היה דיון אצל חבר הכנסת מקלב ואמרו שיהיה איזה שהוא שינוי וגם אחרי שאמרו שיהיה איזה שהוא שינוי לא קרה שום דבר ולא השתנה שום דבר ועברו שנתיים מאז ואז חוזרים לפה לדיון שאני מבין שעוד שנתיים יחזרו לפה שוב ואף אחד לא יידע על מה הוא מדבר. תודה וסליחה.

הדברים שמר קלוגהפט אומר הם דברים מזע זעים, לטעמי. אם זה אכן המצב, ושוב, הדברים נשמעו ונרשמו בפרוטוקול, יש לנו איזה שהיא בעיה מערכתית מאוד קשה. שרים בממשלה מקבלים פניות, או מנהלים כלליים בממשלה מקבלים פניות ואיכשהו יש איזה שהוא נתק או קצר בינם לבין דרגי המקצוע. אז בשביל מה יש שרים? אם השרים הם רק ליופי, אז אפשר לחסוך את המשכורת ואפשר לתת את המשכורות לאנשי המקצוע המעשיים. יש פה בעיה מערכתית מאוד מאוד מדאיגה.

בעקבות הישיבה הזאת אנחנו נוציא מכתב למנהל הכללי של משרד הפנים ואנחנו נבקש תשובה רשמית מהמנהל הכללי של משרד הפנים על כל השאלות החריגות שהועלו כאן. אנחנו רוצים לדעת מה משרד הפנים יודע, מה עמדתו ומה הוא מתכוון לעשות בכל אחת ואחת מחמש השאלות שאני הצגתי. אז אנחנו נוציא פנייה למנהל הכללי---

הדברים מתועדים בצילומים של היתרים ושל החטיבה בפועל והדברים די ברורים.

גברתי, נציגת משרד הפנים, את ערה לתכנית השיקום של המחצבה? אתם מכירים את התכנית הזאת?

כן, אני מכירה.

מה לוח הזמנים שלה?

לדעתי המחצבה תוכל לפעול עד... אנחנו מציעים גם במסגרת ועדת עורכים, שאנחנו עושים היום, עדכון לתמ"א (תכנית מתאר) 14 במינהל התכנון. בספטמבר 2010 אושר מסמך מדיניות שקובע העדפה של הרחבה של מחצבות קיימות על פני פתיחה של מחצבות חדשות. בהתאם לעיקרון הזה ולאור המחסור הגדול שצפוי באגרגטים באזור המרכז אנחנו החלטנו על הרחבה מצומצמת של מחצבת מגדל צדק.

הרחבה מצומצמת או צמצום מורחב? אנחנו היינו מעדיפים צמצום מורחב.

הרחבה מצומצמת לאור ההתנגדויות שהיו ב---

הרחבה מצומצמת ושיקום המחצבה זה לא בדיוק אותו דבר. קודם אני חשבתי שבעיות התיאום הן בתוך משרדי הממשלה, שהשר לא באמת מנהל את המשרד ואלה דברים שאני מכיר, אבל שגם משרדי הממשלה לגמרי לא מדברים ביניהם וצד אחד חושב שעובדים על שיקום המחצבה וצד שני חושב שהולכים על הרחבה מצומצמת, אז אני נעשה מודאג מאוד והדאגה שלי היא לא כל כך מצומצמת.

אדוני?

אדוני, אני ממלא מקום מפקח על המחוז במשרד התשתיות. הושגו כאן כמה דברים וכמה נושאים שהעלית אותם שהם לא בהכרח באחריות המשרד להגנת הסביבה ומשרד הפנים וזה מעיד על חוסר הכנה לישיבה הזאת.

אדוני, אני תמיד שמח לשמוע שמשרד התשתיות לוקח על עצמו את האחריות לכל המחדלים בישראל. אני אומר את זה לפרוטוקול, השר עוזי לנדאו הוא שר שמתנדב להיות הנחקר היחיד בוועדת החקירה הממלכתית שתהיה על האסון שיהיה לנו בחופי הים של ישראל ואני חושב שהרוח הזאת עוברת על כל משרד התשתיות, כל מחדל במדינת ישראל משרד התשתיות מיד רץ ולוקח אותו על עצמו. אני מברך על הגישה המקיפה ולוקחת האחריות הזאת של אדוני. בבקשה, אתה מוזמן להמשיך.

אני אתייחס תחילה בקשר למנחמיה, מה שהציגה כאן חברת הכנסת אורלי לוי. המחצבה היא תכנית מפורטת מאושרת. מחצבה של גבס. האגם הנעלם נוצר כתוצאה מהחפירות הרבות במהלך חפירת הגבס בשנים שעברו. המפעיל, היום, לאור המצוקה בחומר הגלם גבס שנחוץ לצרכי תעשיית המלט וייצור המלט בישראל, שזה חומר הגלם הבסיסי לתערובות בטון וכל הבנייה שאנחנו מתכננים לבנות אותה במסגרת הווד"לים (ועדות דיור לאומיות), אנחנו צריכים את הגבס הזה ועכשיו התכנית חזרה לפעול כי מפעלי נשר חוצבים שם ומעבירים את החומר הזה למפעלים שלהם בנשר וביתר המפעלים. לגבי ההרחבה של שטחים, שהיא אמרה, כן, במסגרת תמ"א 14/ב, שזה תכנית שמאיץ ומקדם אותה משרד הפנים ואנחנו גם מלווים אותה כמשרד התשתיות, אנחנו בוחנים למצוא שטחים נוספים לחומרי גלם לגבס ובמסגרת הזאת נבחנו כל השיקולים הסביבתיים האקולוגיים לאיפה מוצאים גבס וגבס מוצאים איפה שיש גיאולוגיה שמתאימה לגבס. אי אפשר למצוא בתל אביב גבס ולכן איפה שיש גבס באים ומנסים ובודקים איפה ניתן להרחיב והולכים על עיקרון של הרחבה צמודת דופן, ולכן יש אכן אתרים מוצעים להרחבה, מנחמיה היא הרחבה צמודת דופן.

נושא שני שהעלתה אותו חברת הכנסת אורלי לוי זה העניין של הארנונה. הארנונה יכולה להוות מן פיצוי סביבתי למטרדים של החציבה. יכול להיות שתושבי מנחמיה או חמדיה לא נהנים מזה. אותו דבר קיים גם במגדל צדק וגם במחצבת ורד ערה שהנושא שלה לא עלה בכלל. במחצבת מגדל צדק, מי שנהנה מהארנונה זו מועצה אזורית דרום השרון, כאשר העיר אלעד לא מקבלת שקל אחד מזה. המפגעים כאן, אנחנו מתארים שיש---

אגב, מועצת דרום השרון היא מועצה בתנאים כלכליים מאוד קשים, לעומת העיר אלעד שהיא---

בעניין העיר אלעד, דרומית לעיר אלעד ובצמוד למחצבה יש עוד יישוב ששייך לדרום השרון, אני לא שמעתי אף פעם על התנגדות של התושבים שם. את זה הוועדה צריכה לשאול. אנחנו העברנו לדר' יניב רונן, מהוועדה הזאת, חומר שענינו לו על כל השאלות שהוא העלה. אני מתפלא שהחומר הזה לא הוצג כאן.

החומר הזה שאתם העברתם נמצא עדיין בבדיקה ולכן הוא עדיין לא הועבר, אבל אדוני מוסמך לומר את הדברים בשם המשרד.

אז התייחסנו שם לכל השאלות. קודם כל בעניין הרישוי של המחצבות, אני מתייחס כאן לשלוש המחצבות, מנחמיה, מגדל צדק וורד ערה---

אנא התייחס כרגע לשאלות שאני שאלתי לגבי מחצבת מגדל צדק.

מגדל צדק – רישיונות, יש לה רישיון בתוקף המפקח על המחצבות, עד 29.2 השנה הזאת. זה רישיון שנתי שמתחדש כל שנה.

לגבי השאלה השנייה, לגבי חריגות שטח של 520 דונם, גם התייחסנו לנקודה הזאת והעברנו את המסמך אליכם---

מה התשובה העניינית?

שאנחנו לא רואים שיש חריגות שם.

אתם לא רואים, או אתם רואים שלא?

לא רואים שיש חריגות שם.

אין חריגות שם?

אין חריגות ואם יש חריגות אז הן חריגות מינוריות שישוקמו במסגרת תכנית השיקום.

אני לא מבין את התשובה. אתה אומר לי אין חריגות ואם יש חריגות.

לא, כיום אין חריגות, כיום החברה עובדת כחוק.

אין חריגות, נקודה, גמרנו. בסדר, הבנתי את עמדתך. חציבה לעומק?

חציבה לעומק – התכנית החדשה לעניין הזה זה זיהום מים, רשות המים אישרה למחצבה הזאת העמקה עד מפלס 40 וזה המפלס שאושר לה במסגרת תכנית השיקום שמקודמת.

איזה מפלס היא נמצאת היום?

היום פחות או יותר הגיעו בחלק מהאזורים למפלס 40 וחלק מהאזורים הם עדיין במפלס יותר גבוה וכיום הם מתמקדים ב---

יש מקומות שזה פחות ממפלס 40?

לא, לפי למיטב ידיעתנו.

ו-40 עוד לא מאושר?

בהתאם לתכנית המאושרת הקיימת, העניין של עומק החציבה לא מפורש שם וכנראה אפשר להעמיק עד כל מפלס שאפשר. הנושא הזה גם נבחן על ידי הייעוץ המשפטי אצלנו במשרד ולא ראינו שום סיבה לבוא ולהפסיק את העבודה שם בגלל המפלסים.

עוד נקודה שחשוב לציין אותה כאן, אדוני היושב ראש. אנחנו מדברים על מחצבת מגדל צדק, או ורד ערה, אנחנו מדברים על מחצבה שמפיקה 3.5 מיליון טון בשנה כאשר התפוקה בכל המחצבות בישראל היא כ-30 מיליון טוב. זאת אומרת אנחנו מדברים על מחצבה שמפיקה כ-12%-13% מסך הייצור הכלל ארצי לחומרי גלם, לחצץ, לבטון, לכל הפרויקטים שאנחנו מקדמים אותם, לתשתיות, לכבישים, לבתים, לנדל"ן, לכל הדברים שאנחנו מקדמים. לבוא ולהגביל את הפעילות של המחצבה הזאת פירוש הדבר שאנחנו כאן נגרום באיזה שהוא שלב לצוואר בקבוק באספקת חומר סדירה והבטחת חומר גלם לכל הפרויקטים של משק הבנייה והסלילה.

עוד צריך לציין כאן שיש שתי מחצבות במחוז מרכז ותל אביב. במחוז תל אביב, דרך אגב, אין מחצבות אבן כי אין בו אבן, כי אין גיאולוגיה של אבן כך שאי אפשר לתכנן שם מחצבה של חצץ. יש עוד מחצבה במחוז מרכז, מחוז מרכז צורך כ-30% מהתצרוכת הכללית בארץ והמחצבה השנייה היא מודיעין והיא מפיקה גם 5 מיליון טון בממוצע ושתיהן ספקיות חומר הגלם היחידות למחוז מרכז ותל אביב. לבוא ולהפסיק את אחת המחצבות זה בפירוש יפגע בכל העניין של---

אדוני יוצא מתוך הנחה שמחוז המרכז יכול לקבל רק ממחצבות שבמחוז המרכז.

מה לעשות שמחוז מרכז גם צריך לספק למחוזות אחרים וגם מחוז חיפה גם מספק למחוז מרכז. אי אפשר כאן לבוא ולהגיד שמחוז מרכז---

אדוני, אנחנו מדינה קטנה, מחוז מרכז, מחוז חיפה, מחוז תל אביב, איפה שמתאים לחצוב, שם יוכלו לחצוב, איפה שלא מתאים לחצוב לא יחצבו, בלי קשר למפה המחוזית. המפה המחוזית אולי קיימת אצלכם במערכת, היא לא קיימת באמת בשטח.

נכון, ואז צריכים לדעת מאיפה צריכים להביא את החומר והאפשרויות של הבאת חומר ממקומות אחרים מרוחקים יותר, זה בלתי אפשרי, זה ייקר את הפרויקטים, את העלויות, זה השינוע, זה הפקקים בכבישים, זה העליות של זיהום האוויר כתוצאה מהעשן של הרכבים, זה אין סוף של... אם הוועדה הזאת צריכה לבחון את הדבר הזה, היא גם צריכה לבחון, לפי דעתי, את ההשלכות הסביבתיות של הזזת המקום הגיאוגרפי של מקור אספקת חומר הגלם.

לכן מבחינתך כל הדיבור על שיקום המחצבה הזאת והפסקת הפעילות שלה זה זריית חול ירוק בעיני המשרד להגנת הסביבה.

זה בכלל לא נכון.

נוכח הדברים שאתה אמרת, איך יפסיקו את הפעילות של המחצבה הזאת? זה יהיה אסון.

במסגרת תכנית השיקום החברה מחויבת להעביר את המתקנים שלה לתוך בור המחצבה. ברגע שאתה מעביר לתוך בור המחצבה את שטח המתקנים ואלה מתקנים חדשים ברמות איכות שעומדים בדרישות איכות סביבה הכי מחמירות זה ייטיב, מבחינת השפעות סביבתיות, על אלעד ועל כל תושבי היישובים שגם מעבר לאלעד.

אדוני מדבר על העברת המתקנים לכל הבור? זה לא שיקום מחצבה.

זה---

אז אדוני אומר שבעצם לא מדובר על הפסקת הפעילות של המחצבה ושיפור המחצבה---

יש לה עומק של---

בסדר, הבנתי, לכן שאלתי.

עכשיו אזור המתקנים נמצא בחלקה המערבי של המחצבה וברגע שמעבירים אותו לתוך הבור, כל ההשפעות הסביבתיות כתוצאה משינויי האוויר והרוח כבר קטנים וכאן יש אנשים---

אנחנו מבשרים למשרד להגנת הסביבה שאין תכנית רלוונטית מבחינת משרד התשתיות של שיקום המחצבה, אלא רק של העברת המתקנים של המחצבה לבור. זה מה שאומר נציג המשרד כאן.

אדוני, אני אחזור על דבריי. אני אמרתי קודם, אולי לא הבינו. אמרתי שתכנית השיקום היא לא לשנים הקרובות, אבל שלב הביניים שלה מדבר בדיוק על מה שהסברתי, על הורדת---

מה זה לא השנים הקרובות? כמה שנים אחרי השלום הכולל בין ישראל והעולם הערבי זה יקרה? אחרי המזרח התיכון החדש.

ההערכות שהוגשו במסגרת המסמך הסביבתי דיברו על 20 שנה. שלב הביניים הוא שלב שהוא קרוב יותר ותיכף אני מניחה שאנשי המחצבה יגידו מתי זה עומד לקרות, כמובן שזה תלוי באישורה של התכנית. ברגע שהתכנית תאושר, אפשר להתקדם לשלב הביניים, אבל שלב הביניים הזה מוכר לנו ואני הזכרתי אותו בדבריי הקודמים.

גברתי, אדוני, את מה אתם מייצגים?

עיריית ראש העין. עיריית ראש העין ביחד עם משרד השיכון אבל גם בלחץ משרד השיכון מקדמת בנייה באזור מרכז בהיקף הכי גדול שקיים היום, של 14,000 יחידות דיור שנמצאים בדיוק באזור שמשיק למחצבות. אחד הדברים שפועלים ו---

גברתי, אני אפסיק אותך, אני רק אומר לך שיש איזה שהוא קשר מאדו מאוד חזק בין תכניות בנייה גדולות של מדינת ישראל, של איזה שהוא אזור גדול ועתיר מגורים, לבין מחצבות. גם בוורד זה בדיוק העיר חריש שמתוכננת להיות מוקמת וגם שם יש ויכוח מאוד גדול, אבל כולם כנראה יטבעו בתוך מחצבה בסוף.

אז זהו, שאנחנו ככה נצמדים ומתבשמים אולי בתכנון שהוא תואם תקנים זוה בסדר, ואם יש מרחק של מעל 500 מטרים אז זה בסדר, אבל אני מאוד חוששת כשאני שומעת את מה שעולה ואם באלעד עומדים בתקן של 500 מטרים, אבל ב-700 וב-900 מטר ילדים סובלים, אז אנחנו נשתמש במחצבה ונצטרך להשתמש בחומרי הגלם שלה כדי לבנות את הבתים שכשנאכלס אותם ונמשיך בבנייה, אותם אלה שייכנסו יסבלו מאותה חציבה וזה מבחינתי, בהיעדר, כמו שאני רואה את זה, פיקוח נכון, אולי התקנים צריכים להתעדכן אם המצב בשטח קצת שונה, כי אי אפשר להסתמך ולשלוח ילדים ומשפחות לגור במקום שבראי שלו, מבחינת המרחק, באלעד, כל כך סובלים. יכול להיות שאנחנו צריכים, עם כל הלחץ של שר השיכון וההתחייבות שלו לעמוד במכסות בנייה באזור המרכז כדי לעמוד בדרישות הצדק החברתי, אז אנחנו אולי עושים צדק חברתי מצד אחד, אבל מאוד פוגעים בצדק החברתי מהצד השני. אולי צריך לחשוב על זה עוד פעם ולשקול שוב את המרחקים ואם בכלל להיכנס למרוץ הזה של הבנייה המטורפת והמואצת ולענות על כל הצרכים במדינה.

אני מבקש להיות מעט יותר קונקרטי בדברים שלי, כי הבאתי איתי מפה שמראה את התפתחות הבנייה הצפויה בשנים הקרובות בראש העין. אני מתייחס בעיקר לשני מתחמים שאושרו לאחרונה על ידי לשכת התכנון המחוזית למתן תוקף ונמצאים לפני מתן תוקף סופי, שהם סמוכים למחצבת מגדל צדק כבר היום. הם אולי לא נמצאים בטווח הסיכון, נכון לעכשיו, אבל נמצאים במרחק של 700 עד 1,000 מטרים בשוליהם למחצבה, כפי שהיא היום. מאוד הופתעתי לשמוע שיש תכנית להרחיב את המחצבה. כלומר יכול להיות שהיום המתחמים האלה לא נמצאים בטווח אבל מאוד מסקרן לדעת לאיפה מתכוונים להרחיב את מחצבת מגדל צדק והאם ההרחבה הזאת תביא אותם לתוך טווח הסיכון אפילו בלי החמרת תקנים.

ההרחבה היא עד קו החשמל.

אנחנו בדיוק נושקים לפרוזדור החשמל.

זה לא במרחב.

אני לא בטוח, צריך לבדוק את זה כיוון שאם מצד אחד לשכת התכנון המחוזית מאשרת למתן תוקף שני מתקנים חדשים שיש בהם מעל 1,000 יחידות דיור, אולי אפילו כ-2,000 יחידות דיור, אני לא זוכר את הנתונים בעל פה, ומצד שני מרחיבים את המחצבה לכיוון שלהם, אני קצת מופתע מהסיפור.

המשרד להגנת הסביבה לא הורה שם לבצע תסקיר סביבתי?

לא, מה שהוזכר פה על ידי משרד הפנים, אני מניחה, זה בוועדת העורכים, עדיין לא התקבלה שום החלטה, ברור שדבר כזה ילווה בתסקיר השפעה על הסביבה.

התכנית של ראש העין עברה תסקיר סביבתי?

התכנית של ראש העין עברה את ההתייחסות שלנו, הם מעבר ל-500 מטר, הם בטווח של קרוב לקילומטר. לגבי הרחבת המחצבה---

יש איזה שהוא דיבור בין... לא יודע, אנחנו מדברים בסופו של דבר על אותה טריטוריה, שבה מצד אחד יש תכנית גדולה ומשמעותית של העיר ראש העין. מהצד השני יש תכניות של מחצבה להמשך פיתוח והרחבה. שני הדברים האלה קורים לאותו כיוון, השאלה היא מה המשרד להגנת הסביבה עושה בעניין הזה, חוץ מלהסתכל.

לנושא הרחבת המחצבה, אני מבינה שזה עדיין בוועדת העורכים. אולי כדאי להסביר לוועדה פה מה זה אומר.

זה עבר ב-14/ב או לא?

ועדת העורכים של תמ"א 14/ב כרגע המליצה על הרחבה---

המליצה, אז אנחנו נמצאים בשלב מאוד מאוחר. עיריית ראש העין, אני ממליץ לכם להיות מודאגים.

כן, ההרחבה ממזרח היא בדיוק---

ולכאורה תכנית מתאר ארצית מאפשרת את הדבר הזה.

לעומת תכנית מפורטת מקומית שאושרה למתן תוקף על ידי לשכת התכנון.

כן, אבל תכנית מתאר ארצית זה תכנית מתאר ארצית, עם כל הכבוד ל---

נכון, היא גוברת על תכנית מפורטת מקומית, ודאי.

לכן אתם נמצאים כרגע בבעיה מאוד קשה ואני הייתי מציע, אדוני, בעקבות הישיבה הזאת, שתעלו את הנושא הזה במלוא חומרתו בפני ראש העירייה כדי שייזום פגישה מיידית גם עם השר לתשתיות לאומיות וגם שר הפנים וגם השר להגנת הסביבה ושר הבריאות, שר הבריאות הוא גם ראש הממשלה, אז אולי הוא יתערב בעניין, כדי לסגור פה את כל החוטים.

אני אתן לך, אדוני, להגיב בהמשך. גברתי, נציגת משרד הפנים, את גם תקבלי רשות להגיב בהמשך, אני רוצה לתת רשות לנציגי המחצבה.

צריך להתחיל במשהו שאתה אמרת, לגבי סוגיית בריאות קודמת לסיכונים כלכליים. גם אנחנו מאמינים בזה, אני החזקתי את עצמי במהלך כל הדיונים וההערות שלכם ולא הגבתי, אבל אנחנו לא חברה פיראטית, אנחנו עובדים בצורה מסודרת, עומדים בכל החוקים וכל התקנות וכל התקנים והרבה מעבר לכך, כי גם לנו יש ילדים ואנחנו לא רוצים שבגללנו אף אחד יהיה חולה, אנחנו עובדים מ-64' בארץ ונמשיך לעבוד פה עוד הרבה שנים. אנחנו לא חברה פיראטית ולא גורמים סיכון בריאותי לאף אחד. חברי, הרב מנחם שם טוב, מביא כל מיני נתונים על תחלואה, אין אף נתון---

אדוני, אני מקבל את הדברים שלך באמת במלוא הכבוד וההערכה, אני רק רוצה לומר שעוד לא היתה איזה שהיא חברה שהגיעה לכנסת ואמרה משהו הפוך. זאת אומרת כל חברה שמגיעה לכנסת אומרת 'אנחנו לא חברה פיראטית', ואני מקבל את הדברים כהווייתם, בדיוק כמו שהדברים נאמרו.

אני מרגיש לא נוח פה כשאתם דנים בדברים בלי ל---

אנחנו דנים בדברים לפי הטענות שאנחנו שומעים. אם לאדוני יש תשובות, הוא מוזמן להשיב.

אז אני אומר, עוד פעם, אנחנו עובדים לפי כל החוקים והתקנים המחמירים. אנחנו מהצד שלנו מרגישים שהרשויות הורגות אותנו ולוחצות אותנו, המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הפנים והרשות המקומית. אנחנו מבצעים בדיקות, חברות מבצעות עבורנו... הזכיר פה מישהו מהנוכחים שאנחנו מבצעים את הבדיקות בעצמנו. זה לא שאנחנו... יש חברות חיצוניות שמבצעות את הבדיקות, משרדי הממשלה לא מבצעים בדיקות בעצמם. בדיון הקודם שהוזכר פה, ב-2009 היה דיון מאוד מאוד דומה עם הרבה תובנות מאוד טובות ואני ממליץ לנוכחים לקרוא את הפרוטוקול של הדיון של הוועדה לפניות הציבור בראשות היושב ראש מקלב, ושם הוא הזכיר לרב שם טוב שגם מס הכנסה לא הולך בעצמו ובודק את התיקים של כולם, יש משרדי רואי חשבון שהם רשאים לחתום והם עושים את זה ויש חברות שעושות את זה. אז פה נרמז כאילו הבדיקות הן לא נכונות, או שהן מוטות, זה לא נכון, אלה חברות שמאושרות על ידי המשרד לאיכות הסביבה לעשות את זה. ואם זאת הופעלו בחודשים האחרונים לחצים על המשרד לאיכות הסביבה והוא לקח חברה עצמאית שתעשה את הבדיקה, מה שנקרא בדיקת פתע, וגם היא עברה. זה בנושא של הדרישות והתקנים.

לגבי הטענות של תחלואה באלעד. אנחנו לא מכירים אף נתון, אף עובדה, זה הכול טענות שמופרחות באוויר, חשוב שגם הנוכחים פה יידעו שאלעד הירוקה, בנוסף לוועדה לפניות הציבור, כנגד פעילות המחצבה יש תביעה בבית המשפט השלום בפתח תקווה, יש עתירה בבית דין לעניינים מנהליים שהשאלות שם הן גם שאלות הבריאות וגם בתביעות עצמן לא הוצג אפילו בדל של ראיה לגבי תחלואה. נכון שזה נשמע מאוד נחמד ומאוד תקשורתי, אבק ואסטמה לילדים, אבל---

זה ממש לא נשמע נחמד, אבל זה---

אוקי, אתה צודק, נחמד זה לא, אבל אני אומר שזה מאוד תקשורתי. אנחנו לא מכירים אף נתון כזה, וגם הם, בשתי התביעות, כשהם השקיעו המון כסף בתביעות האלה, לא הציגו אף ראיה לגבי הנושא הזה. אנחנו בודקים את עצמנו, במידה שהתקנים יוחמרו, כמו שהוצע, ונהיה צריכים לעשות יותר, נעשה יותר, אין בעיה של אבק באלעד, אין בעיה של רעש, גם נושא הרעש נבדק, אגב. באופן שוטף, כל הזמן, ביום, בלילה, אין בעיה של רעש. אנחנו עשינו בדיקות, אלעד הירוקה וכל גוף אחר מוזמן גם לעשות בדיקות.
לגבי הירידה לבור ותכנית השיקום. אנחנו מאמינים שאנחנו נמצאים כרגע בישורת האחרונה. אנחנו נמצאים כרגע בוועדה המחוזית, הפנו אותנו לעוד איזה שהיא תת ועדה ומאוד היינו רוצים שבחודשים הקרובים התכנית תאושר ואז נוכל תוך שנה-שנתיים לרדת לבור החיצוב ואז ברור שמבחינת נראות, שלא נהיה על מפלס הקרקע והכביש והמתקנים יהיו עשרות מטרים מתחת לפני השטח, אנחנו נורגש הרבה פחות.

מה תכניות ההרחבה שלכם כרגע?

כרגע אין תכניות הרחבה, אנחנו בשטח המקורי. לפי מה שאני יודע, תכנית מתאר 14/ב גם בעקבות הנושא שהעלתה חברת הכנסת אורלי לוי, אי אפשר, לא מצליחים להקים מחצבות חדשות באף מקום, אז אחת ההחלטות המרכזיות שלהם זה במקום לפתוח, כפי שחלק מכנים את זה, פצעים חדשים בקרקע, אז לקחת מחצבות קיימות ולהרחיב אותן.

ואתם לא מעוניינים בהרחבה אצלכם.

אנחנו תמיד נהיה מעוניינים בהרחבה, אבל אני לא מכיר את התכניות. כרגע יש לנו רישיון פעילות, ועוד פעם, אני לא רוצה לסבך יותר מדי, היתה ועדה לפני כמה שנים שחקרה את הנושא של פעילות המחצבות וכמה זמן נשאר לכל מחצבה ואנחנו קיבלנו אישור לפעול בשטח עד שנת 2027. אנחנו מקווים שרוב הפעילות הזאת תיעשה אחרי שנקבל אישור לרדת לבור ואז לא יראו אותנו ולא ישמעו אותנו וגם אני, אם הייתי גר באלעד, הייתי מעדיף שיהיה מולי אגם ולא מחצבה, אבל זה רק נוחות, כי המחצבה לא פוגעת ואנחנו כל הזמן עושים בדיקות ונמשיך לעשות בדיקות, ואם יש איזה שהוא מפגע שיציגו לנו שפוגע, אנחנו נטפל בו. אנחנו חיים מהקרקע, אנחנו חיים מהמחצבות, אנחנו חיים מהטבע, אנחנו לא נגדו ואנחנו בטוחים שאפשר למצוא שילוב שגם האינטרסים הכלכליים שלנו ושל המדינה ימומשו וגם שתושבי אלעד יחיו חיים בריאות, לפחות כמו כל אחד אחר, בתל אביב או בירושלים.

תודה, אדוני.

גברתי ממשרד הפנים, רצית להשלים משהו?

רק רציתי להשלים משהו. צריך לציין שהמחצבה פועלת על פי תכנית מאושרת מ-1983 והיישוב הוקם בשנת 92' ובשנת 98' אושרה הרחבה לקטע הצפוני של היישוב ובו כבר היתה הגדרה ברורה של הממשק בין היישוב למחצבה בתכנית עצמה שקבע קו בניין מיוחד של 500 מטר, שנאמר שתיאסר כל בנייה של מבנים מצפון לקו זה. מגבלת קו הבניין תהיה בתוקף כל עוד נמשכת פעילות המחצבה. אז רק את זה רציתי להעיר.

תודה רבה.

המשרד להגנת הסביבה, עוד הערה.

אני הייתי מבקשת, אם אפשר, לקראת הדיון לא קיבלנו את הדוחות של אלעד, אם אפשר לקבל את הדוחות על מפגעי האבק ואנחנו נבדוק אם יש חריגות. לפי הממצאים שלנו אין חריגות ואנחנו רוצים לקבל את הדוחות שלכם.

ברשות היושב ראש, לגבי הטענות של תחלואה. לצערנו הרב, על אף הבטחתו של סגן השר לפני שנתיים ו- לעשות סקר בעיר, נאמר לנו שהרגולציה מאפשרת להם לעשות סקר רק בנושא סרטן או זיהום, אבל במידע שהם קיבלו מקופת חולים מאוחדת ואנחנו שומעים את זה פה, האחוזים היו לאין ערוך יותר משאר מדינת ישראל של חולי באסטמה. אנחנו מבקשים ממשרד הבריאות שיכבד את התושבים שגם טרחו והגיעו עד סגן השר ויבצעו את ההמלצה שלו.

בנוסף, לגבי תשתיות, בוועדה שהיתה פה, עם חבר הכנסת מקלב, ושלוש שנים מהיום אחורה הובטח על ידי המחצבה שהבעלים שלהם, שזאת חברה שנמצאת בגרמניה, אם אינני טועה, הולכים להשקיע הון עתק להביא מכשור משוכלל יותר שידאג למניעת זיהום האוויר, מכשירים אטומים וטובים יותר והם יהיו בבור. שלוש שנים עברו והמחשוב הזה לא הגיע מהחברה הנדיבה והם לא ירדו לבור, ויתרה מזאת, זאת הרי דמגוגיה, החברה עומדת למכירה לכל המרבה במחיר וזה מפורסם בכל העיתונים הכלכליים. שיפסיקו לספר לנו פה סיפורים שפועלים לטובתנו ורוצים את איכות הסביבה, אתם לא גרים באלעד, אנחנו גרים באלעד, אז עם כל הכבוד לאגם, אנחנו גם מוותרים על האגם, רק שתפסיקו לזהם ולהשקיע ב---

מי שעשוי לרדת לבור אלה תושבי אלעד בסופו של דבר.

כן, אנחנו נמצאים בבור.

לגבי מכונות ענינו, לגבי התשתיות אמרנו. לגבי הנציג של משרד התשתיות, לפי מה שהוא אומר, שבאמת זה צורך קיומי לכאורה למדינת ישראל, ממשיכים לבנות, הדמוגרפיה גדלה, זה דבר נפלא, אבל לא על חשבוננו. ולקרוא לחריגות מינוריות, אם אני ארחיב פרגולה מינורית בבית, אני אקבל צו הריסה, אז למה אצל אילי ההון החריגות מינוריות, כשלדעתי הן יותר מינוריות בגימטריה? כמה זה במספר? יאמר לנו אדוני, הוא איש מקצוע, כמה זה מינוריות במספר? ולהגיד לנו שאין הגבלה לעומק, יעלה על הדעת שאפשר לחפור עד האקוויפר עצמו? אלה דברים שלא עושים שכל לשכל הישר של האדם האנושי פה. אני אומר את זה בעצבות אמיתית, אני תושב העיר, טרחנו, הן בממון, הן בזמן, להגיע הנה, זאת פעם שלישית ושום דבר לא נעשה בדבר הזה ומגיעים נציגים של המשרדים שלא מתואמים ביניהם. הגברת הנכבדת ממשרד הפנים, כנראה שלא באשמתה, בכלל לא יודעת מה קורה עם העתירות שהגיעו הן למנהל הכללי והן לדעתי גם עד השר, איפה האזרח פה נמצא? למי עוד נשאר לנו לפנות? מה עוד אנחנו צריכים לעשות כדי לחיות כמו בני אדם?

תודה רבה.

אנחנו ממשיכים להיבט אחר של נושא המחצבות, לפני שאנחנו נסכם סיכום אחד לשני הנושאים ואנחנו עוברים כרגע למחצבה נוספת שנמצאת בפני---

סליחה, אני רוצה כאן ברשותכם, אם תוכל לאפשר לי, להציג כמה דברים בנושא מחצבות מגדלי צדק באלעד. אני מאלעד, אני עורך דין, אני קרוב לכמה שנים בודק את המחצבה הזאת.

אדוני, יש לך דקה.

במשך שנים אני גר בסמוך למחצבות באזור A. דבר ראשון הם מרעישים נון סטופ, הם עובדים כל היום וכל הלילה. דבר שני, לגבי כל המפגעים, יש כאן את רענן אושר, הוא רע"ן (ראש ענף) איכות האוויר ובשנה האחרונה אני ביקשתי ממנו לבדוק את כל נושא איכות הסביבה בנוגע למחצבה. הגיעו לידיי מסמכים שבמשך שנים המחצבה אכן זיהמה אוויר ואף אחד לא עשה דבר. אני יכול להציג בפניך את המסמכים האלה כדי שתראה בצורה ברורה שאיכות הסביבה ניסה וביקש מהמחצבה לפעול להורדת המנוף הגבוה למקום הראוי והסביר או ליצור מצב שהם לא יזהמו והם בכל זאת המשיכו לזהם במשך שנים. דבר לא נעשה עד שרענן אושר נכנס לתמונה בתקופה האחרונה, בדק ומצא את זה וכנראה מאותו רגע הזיהום פחת. אבל משך עשור שלם הם המשיכו לזהם, הם המשיכו להפר את כל התקנות איכות האוויר וצריך לבדוק את זה, צריך לבדוק גם את ההתנהלות במשך כל השנים. במשך כל השנים ההתנהלות שלהם היתה כזאת שלא היה שום דוח ממצה ומסכם של כל מה שתקנות לאיכות האוויר מאשרות ודורשות.

אפשר להתייחס?

לא בשלב זה, אדוני.

אנחנו עוברים למחצבה נוספת שנמצאת בפני הרחבה והכוונה היא למחצבת ורד. גם כאן אנחנו קיבלנו תלונות מתושבים. גב' רונית פיסו את תוכלי להציג את הדברים מנקודת ראות שלכם?

אני מהקואליציה לבריאות הציבור, אנחנו עמותה שעוסקת בקשר שבין בריאות וסביבה ותושבים מאום קוטוף, מהאזור של מחצבת ורד, פנו אלינו. כפי שנאמר בתחילת הדיון, הקשר בין מחצבות לתחלואה ברור, ידוע ממחקרים בעולם, לצערנו בארץ לא נעשו הרבה מחקרים, אבל נעשו שני מחקרים במחוז צפון בשנות ה-90 והם בהחלט מאירי עיניים. אנחנו מדברים על תחלואה שנאמרה פה, דלקות עיניים, אסטמה ומחלות נוספות.

הסיפור של מחצבת ורד הוא בדיוק הסיפור של מחצבת אלעד. אפשר פשוט לקחת את המלה, להחליף וזה אותו דיון, הטיעונים הם אותם טיעונים. מדובר על מחצבה שכמובן גם היא מעוניינת להתרחב, שיש משם מטרדים של אבק, רעש בלילה ויש גם עדויות שלפעמים גם אבנים חודרות לבתי תושבים, מדובר על פעילות של עמותות באזור ותושבים שמבקשים מהרשויות מזור וסעד. גם כאן יש בדיוק את אותה תחושה שבעצם כולנו נמצאים סביב שיח של בריאות בלי באמת לדעת משום שלא נבדק. לא נבדקו נתוני תחלואה של אסטמה באזור הזה, גם כאן מדובר על קופות חולים, כלומר הנושא של איך לדלות את המידע הוא לא מורכב, לא אמור להיות מורכב וזה לא נעשה. כשלא חוקרים אז באמת לא יודעים ואז אי אפשר לקבל מסקנות מושכלות ולהגיע למדיניות מושכלת. אבל לחלוטין הסיפור של ורד הוא דומה ואני חושבת שאפשר להכניס כאן גם את שפיה בזיכרון יעקב. אנחנו חייבים לקבל איזה שהיא החלטה ומדיניות לגבי זה, וכמובן להתחיל מנתונים, הן מנתונים של סביבה וניטור אוויר והן מנתונים של בריאות.

תודה.

גברתי, משרד הבריאות, יש לכם איזה שהם נתונים באזור הזה, או שעוד לא נאספו?

לגבי האזור הזה יש לנו רק נתונים על מקרי סרטן ביישובים הסמוכים ומדובר פה על מספר מאוד קטן בתקופה של 2005-2009. מכיוון שחלק מהיישובים הם כל כך קטנים, שאין לנו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה גודל האוכלוסייה, לא ניתן לחשב את השיעורים האלה כדי להשוות עם נתון ארצי של מחלות סרטן, כך שפרט לנתוני סרטן אין נתונים נוספים לגבי יישובים שסמוכים למחצבה הזו.

הבנתי.

המשרד להגנת הסביבה?

כמו במחוז מרכז נעשות כל הזמן בדיקות. אין חריגות במחצבה. בסיורים האחרונים במחצבה ואחרי אכיפה, הן מנהלתית והן פלילית שנעשתה ב-2011 והחל מ-2007 המחצבה עובדת לפי כל התקנות. יש הרטבה כל הזמן, 24 שעות, הכבישים רטובים. יש בעיה עם הצומת בכניסה והמחצבה עכשיו עושה את כל המאמצים על מנת לרכוש ציוד לשטיפת משאיות.

אני מבין שבין השנים 2007-2009 היתה אכיפה פלילית.

נכון, בגין חריגות וב-2011 הוצאו שני צווים, צו מנהלי ו---

אני קורא רק את הנתונים שיש לי, ב-2007-2009 התבצעה אכיפה פלילית בגין חריגות ואחר כך התבצעה אכיפה מנהלית, שני צווים ביוני 2011, כולל צו הפסקה מנהלי וכולל צו מניעה וצמצום זיהום אוויר לפי חוק אוויר נקי.

כן.

איך זה מסתדר עם זה שאין חריגות?

לא, לאחרונה. אני מדברת על 2010-2011.

אבל ב-2011 יש שני צווים ביוני. למרות שהם כבר לא חורגים בכלל, אבל בכל זאת נתנו להם צו הפסקה מנהלי.

זו היתה תקופה, הם---

זה מצב מוזר. זאת אומרת כשהם פעלו וחרגו לא עשו כלום, אבל נתנו להם צו הפסקה מנהלי כשהם היו בסדר.

הם לא היו בסדר מאה אחוז, המגרסות היו פתוחות, היום כל המגרסות---

אני לא מבין. גברתי היא עובדת חרוצה ומסורה של המשרד להגנת הסביבה, אני שמעתי לאחרונה שבמשרד החוץ מחפשים אנשים למשרות דיפלומטים, אבל גברתי לא צריכה להיות דיפלומטית פה, תגיד לי את הדברים כהווייתם, למה הם כן חרגו או לא חרגו? לפי הפעילות שלכם הם בוודאי חרגו, כי אחרת לא הייתם נותנים להם צו הפסקה מנהלי.

לפי הבדיקות הסביבתיות שנעשות, מאפריל עד ספטמבר, אין חריגות.

אז למה ביוני היה צו הפסקה מנהלי?

על עבר. סגרו אותם, כי התבצעו סיורים ובסיורים ראינו שהמגרסות פתוחות---

אז לא על עבר, על הווה. אתם עשיתם סיורים, ראיתם... גברתי, משרד החוץ באמת צריך אנשים, אנשים טובים ומוכשרים, אבל למה אני? אנחנו פה בוועדה של הכנסת, אנחנו לא גורמים שצריך לייצג להם---

כיום המגרסות סגורות, הם עובדים לפי הדרישות שלנו, כיום אין חריגות.

כיום זה מיוני 2011. מתי נגמר צו ההפסקה המנהלי?

זה היה חודש, 30 יום.

ואז הם באמת הפסיקו?

כן.

חודש הם לא עבדו ואז אני מבין שהמצב היה טוב.

השתפר.

אני שמח לשמוע לפחות איזה שהוא נתון אחד ברור. ולאחר מכן, מחודש יולי עד היום אין חריגות, לפי מיטב ידיעתכם. הבנתי. אוקי.

דרך אגב, מאום אל קוטוף אנחנו לא מקבלים...

<
אתם כן, אתם מקבלים בלי סוף. >

מאום אל קוטוף?

<
מעמותת אמת מטרידה.>

מפורום עם אחד כן, מברטעה, לא מאום אל קוטוף.

<>
אין בעיה, אני אעביר לכם.

גברתי, אני הערתי לגברתי קודם אבל אני בכל זאת רוצה לציין דווקא לחיוב את העובדה, ואני אומר את זה עכשיו באופן מאוד רציני, שאתם כן פעלתם ועשיתם פעולות, כולל צו הפסקה מנהלי. זאת אומרת שאתם פעלתם בצורה נמרצת כשנראה היה לכם שצריך לפעול. אני מבין שאחת הבקשות של התושבים באזור, פורום המחאה, היתה לשנות את נקודת הניטור בברטעה. מה קורה עם זה?

נכון. אנחנו נפגשנו איתם, אין שום בעיה. הם צריכים להציג לי בית, הם צריכים לתת לנו בית שנוכל לשים שם מערכת ניטור, שלא יפרצו אותה ולא ישברו אותה, נקודת חיבור לחשמל והחל משנת 2012, כשנתחיל את הבדיקות, המערכת תעמוד שם. אמרנו להם שאין שום בעיה עם זה, אנחנו נשקול לשנות את המיקום. אנחנו מקבלים את ההערות.

מצוין.

רבותיי, אתם במקרה מהאזור?

ממחצבת ורד.

בבקשה, אדוני.

קודם כל היא דיברה על הפסקה, הפסיקו אותנו לתקופה של יותר מחודש על המגרסות הניידות. עם איכות הסביבה, אנחנו איתם, הם עובדים בחומרה איתנו, אנחנו עשינו בזמן הזה קירוי לכל המגרסות הניידות, היא דיברה על המגרסות הניידות, למרות שמאז אנחנו יזמנו שכל המגרסות הקבועות במחצבה, כל הנפות, יהיו קרויות, כל המחצבה מקורה אצלנו. לאחרונה הכנסנו מתקן צרפתי, שזה מתקן שמנחית את האבק בתוך המחצבה. יש לנו את תותחי המים בשלוש-ארבע השנים האחרונות, שאנחנו הכנסנו את זה לכל הדרכים המובילות למחצבה, יש לנו קשר טוב עם הסביבה. העניין הוא שחלק מהתושבים, היא דיברה על אום אל קוטוף, אנחנו הכנסנו בשנתיים-שלוש האחרונות הדרכה לתלמידי בתי ספר מהאזור, אנחנו מקבלים תעודות הוקרה---

מה זה הדרכה? איך לנשום נכון יותר?

כן. אנחנו מביאים את תלמידי בית הספר לתוך המחצבה ואנחנו מדריכים אותם על המחצבה, מראים להם את איכות האוויר, מה אנחנו עושים לאיכות האוויר ולסביבה בכלל. עם כל זאת אנחנו מקבלים את תעודות ההוקרה מרוב התושבים, מרוב ראשי המועצות שם.

למי שייכת מחצבת ורד?

חברת שפיר.

אדוני גם רוצה להעיר?

אני מחברת שפיר, בעלת מחצבת ורד. כפי שתאופיק ציין, המחצבה מתפקדת ומתופעלת כשבראש מעייניה, וזה לא לצורך המליצה, זה הנושא של איכות סביבה. כל המערכים הקבועים שלנו מקורים, יש מערכת השקיה אוטומטית על שטח של עשרות דונמים. הנושא שהועלה פה התייחס לשלוש מגרסות ניידות שהיו בתוך הבור, שבתצפית, לא במדגם אמפירי, הראה שעל פניו יש יותר אבק. עצרנו את המכונות האלה מיוזמתנו, לא חיכינו לצו וכולי, קירינו, שאין לו אח ורע בעולם, לא רק בארץ, והמתחרים שלנו יושבים פה ויכולים להעיד, לקרות מגרסות ניידות, היצרנים גלגלו עיניים. עשינו את זה רק בשביל לרצות את כל הרשויות.

יש גורמים נוספים מסביב לשולחן שרוצים להתייחס לסוגיה של ורד?

אני פשוט רוצה לציין שהמחצבה שייכת למקור זיהום שזה נחשב מקור שטח. ממקור שטח למנוע זיהום במאה אחוז זה קשה ביותר ולמעשה בלתי אפשרי, לכן לגבי המחצבות יש תקנות מיוחדות שפועלות במסגרת חוק למניעת מפגעים וכל זה גם עבר לחוק אוויר נקי. שתי המחצבות האלה, כמה שידוע לי, אלה מחצבות באזור רגיש, יש להן תכניות ניטור ולאחרונה כשבדקנו, לא היו חריגות. בנוסף לזה במחצבה באלעד, לפני שנתיים ומשהו העמדנו שם תחנת ניטור ולצערי או לשמחתי הכול היה בסדר, לא היו חריגות, אבל באזור מחצבת ורד לא עשינו את זה. ייתכן שיש צורך אולי להעמיד בשני המקומות ובנקודות שבהן התושבים הסובלים יבחרו אנחנו נעמיד שם תחנת ניטור רציפה שלא נעשה בדיקות בימים מסוימים, שזה נבדק בתנאי מזג אוויר מסוימים או שלא פעלו בדיוק נכון במחצבה, אלא אנחנו נעמיד את זה לחודש-חודשיים, כמה שרוצים, ואז נוכל להגיד בוודאות האם באמת קיימת חריגה מפעילות במחצבה והיא גורמת לזיהום מעבר לדרישות בתקנות.

תודה.

לגבי נושא הניטור הארצי, אנחנו מזה ארבעה או חמישה חודשים מנסים לתאם עם עיריית אלעד הצבת ניידת ניטור של המשרד. בינתיים אין תאריך יעד, כרגע זה עדיין בשלבים. חלק מתכנית הביניים של המחצבה לרדת לבור הוכנסה לתכנית דרישה של המשרד להתקנת ניידת ניטור קבועה באלעד, על פי מיקום שייקבע על ידי המשרד.

נציג משרד התשתיות, בבקשה, אדוני.

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות, אדוני היושב ראש. נקודה אחת, אנחנו כאן מדברים על מחצבה שהיא מחצבה שבמרחב הגיאוגרפי שלה, מחוז חיפה, היא הספקית היחידה כרגע.

שוב אנחנו חוזרים לחלוקה המחוזית הזאת. עזוב את זה.

אדוני היושב ראש, זה חשוב, כי אנחנו מדברים על המחצבה השנייה בגודלה בארץ, עם תפוקה של כ-18% בשנה.

בסדר, שנייה בגודלה בארץ זה דבר אחר.

והחשיבות של המשך הפעילות התקין שלה זה גם חשוב.

רק למען הפרוטוקול, יש איזה שהיא מחצבה בארץ שאדוני יכול להגיד לי שהיא לא חשובה ואפשר לסגור אותה?

יש מחצבות של חומר ואדי שאנחנו באיזה שהוא שלב הולכים בקרוב לא לתכנן מחצבות בחומר ואדי ולסגור מחצבות. יש גם מחצבות שכן נסגרו, יש מחצבה של תל חנן בנשר שנסגרה. יש מחצבת בנימינה שנסגרה והיא עוברת לתכנית שיקום. יש מחצבת שפרעם שנסגרה, ואם נתחיל לספור עוד מחצבות, אז יש מחצבות. בתקופה האחרונה אנחנו רק סוגרים מחצבות ולא מאשרים, לא עתודות ולא חומרי גלם שצריכים אותם.

עוד נקודה, במסגרת רה-הארגון של אגף המחצבות אצלנו במשרד התשתיות אנחנו הולכים לגייס תפקיד חדש של מפקח סביבתי שיהווה חוליית קישור בין אגף הפיקוח אצלנו לאגפי הגנות הסביבה במשרד להגנת הסביבה בעניינים מקצועיים שקשורים להגנת הסביבה. אולי העניין הזה גם ישפר מבחינת הפיקוח על המחצבות. זו יוזמה שלקחנו אותה על עצמנו, לגייס תפקיד כזה ואני מקווה שתביא את המיוחל.

תודה רבה, אדוני.

שאלה אחרונה לך, גברתי, נציגת משרד הפנים. איך התכניות של מחצבת ורד והרחבתה מסתדרות עם הפרויקט של הקמת העיר חריש.

אני יודעת שיש תכניות שהן מקודמות בוועדה המחוזית, יש מספר תכניות, יש עכשיו תכנית אחת שהיא בדיונים בוועדה המחוזית, שאמורים להגיש תסקיר---

הם הגישו תסקיר, אבל החזירו חזרה משום שהתסקיר הוא ממש לא לעניין.

יש השלמות לתסקיר שעדיין---

אנחנו מדברים כרגע לגבי חריש?

כן, ההרחבה.

אבל מה שאני יודעת זה שהמחצבה מתוכננת להתרחב צפונה, לכיוון עירון, לא לכיוון אום אל קוטוף. פעם זה היה, אבל ביטלו את זה, אמרו שרוצים להשאיר שם אזור ירוק, לא לפגוע בו ולהתרחב לכיוון עירון, שזה כיוון צפון.

עניין של מרחק זה מאוד משמעותי למניעת זיהום ממחצבה, אז מצד אחד יש לנו לחץ שאין יותר מחצבה כזאת וסוג החומר מאוד חשוב, ומצד שני יש את הרצון של האנשים להרחיב את היישוב, ואז ברגע שיש רצון להרחיב את היישוב אז לא כל כך חושבים על ה---

כי התכניות להקמת העיר חריש הן תכניות מאוד גדולות. אני אומר את זה מדיונים של ועדות אחרות שאני מכיר, כרגע מדובר על שלב אחד, אבל השלב האחד הזה הוא חלק מתכנית מאוד מאוד גדולה שכוונתה היא להקים עיר גדולה מאוד בסופו של דבר ואני לא יודע עד כמה התכניות האלה---

אין לה שום מעמד, זה לא משהו שאושר.

אני רק יכול לומר לך מהזווית הפוליטית, אולי זה לא אושר ברמה תכנונית אבל רמת המחויבות של גורמים בממשלת ישראל לקדם את התכנית הזאת של העיר הגדולה בחריש היא מאוד גבוהה, ולכן אי אפשר לצאת מתוך הנחה שזה לא יקרה. אני אומר את הדברים כי התמונה המצטברת היא תמונה מדאיגה, יש תחושה שהדברים נמצאים בשני מסלולים מקבילים, מצד אחד יש תכניות כמו תכנית של העיר ראש העין, להרחבה, תכניות בהיקף גדול. במקרה של חריש זו לא תכנית מקומית, זו תכנית לאומית, זו תכנית ששר הבינוי והשיכון ושר הפנים דוחפים אותה באמונה שלמה ובמלוא כוחם.

גם בראש העין שר השיכון יושב עלינו.

מאה אחוז, אבל זו תכנית שלכם ברמה העירונית ששר השיכון תומך בה.

משרד השיכון משווק את הקרקעות, לא אנחנו.

אוקי, בשני המקרים משרד השיכון מעורב בהובלה. ובמקביל, באותם מקומות מתבצעות הרחבות ופעילויות שהן מאוד רלוונטיות, אני לא אומר שהן צריכות להפריע, אולי הכול מסתדר ביחד, אבל הדברים צריכים לנהל ביניהם איזה שהוא סוג של דיאלוג מאוד רציני. כל המהלכים האלה צריכים להיות שבסופו של דבר אנחנו מדברים על דברים שקורים בתאי שטח מאוד קטנים וצפופים ואני מודאג מהתמונה שמצטיירת פה בדיון הזה, שכאילו שני המסלולים האלה יכולים להמשיך ולהתקדם במקביל, עד שפתאום יגורו שם אנשים והם יסתכלו מסביבם, כמו בעיר אלעד, ויגידו 'רגע, זה לא אבק של הבנייה, זה האבק של המחצבה'.

<
זו הנקודה שאנחנו מדברים עליה הרבה מאוד זמן. >

<
בוועדה המחוזית, אפילו אני זוכרת, שהייתי צעירה מאוד, היו ויכוחים, ידעו על המחצבה, הוגבלו עם ה-500 מטרים--->

סליחה, אני רכשתי שם דירה ולא ידעתי שיש מחצבה עד שלא הגעתי לקומה---

גברתי, סליחה.

מה הקשר מי היה קודם? מה זה קשור? גם היה עגלון עם סוס פה, אז בואי נחזיר אותם חזרה, למה צריך מכוניות? מה זה קשור? מגלים שזה מסוכן ומפריע.

סליחה, אני בינתיים לא קיבלתי את הדוחות וממך ולא ראיתי, אני לא יודעת על---

You always welcome, אבל to say שזה היה לפני, מה הקשר בכלל?

תגידו לי לקראת הדיון ש---

גם הדינוזאורים היו פה קודם, נחזיר אותם.

לא קיבלתי שלוש שנים תלונות על רעש ו---

תבדקי במשרד, המשרדים לא מתואמים.

בדקתי טוב מאוד במשרד, אני לא מוכנה שייצא מפה איזה שם של אין תיאום ואין בדיקות. אני חושבת שזה לא ראוי. תגישו לנו את התלונות ואנחנו נתייחס במלוא הרצינות.

גברתי---

לא, זה מקומם קצת.

לא, זה מקומם מאוד, זה לא מקומם קצת. גברתי, אני אומר את הדברים בצורה מאוד מאוד ברורה, כאשר גברתי אומרת שאת, כמי שהיית מעורבת בתהליך התכנוני, ידעת שהעיר אלעד מוקמת בקרבת מחצבה, זה נכון לגבייך, את אשת תכנון, את ישבת שם בתוך המערכת התכנונית. רוב התושבים שבאו לגור בעיר אלעד הם לא אנשי תכנון, הציעו להם לגור במקום מסוים, הם אמרו שבוודאי מישהו בדק את זה, זאת אומרת אנשים חושבים שהמערכת מתנהלת בצורה תקינה וראויה ולכן הם באו ואני מאמין להם במאה אחוז שכשהם באו למקום הם לא חשבו שהם יצטרכו לסבול ממפגעים סביבתיים. הם לא היו באים לשם אם הם היו חושבים שהם באים לסבול, יש עוד מקומות במדינת ישראל.

<
סליחה, זה היה סעיף בחוזה שלהם. המערכת במקרה הזה עבדה ולפי התב"ע (תכנית בניין עיר) חייבו את הקבלנים ל--->

היה כתוב באותיות הקטנות.

לא, לא, רגע---

גם לא בקטנות, רק קבלן ששם על התב"ע, זה מינורי מאוד, מצאתם שלושה חוזים כאלה.

לא, סליחה, חייבו אותם לפי תב"ע לציין בחוזה שהם הולכים לגור בסמיכות למחצבה. זה לא פוטר אותנו מלעמוד בתקנים, אבל הרשויות במקרה הזה כן פעלו ו---

סליחה, במשך כל אותה תקופה שמדברים עליה הם פשוט לא עמדו בתקנים ואני יודע את זה.

חברים יקרים, התמונה שאנחנו רואים היא תמונה מטרידה מאוד וכרגע המצב הוא יותר גרוע מאשר מה שקרה בפרשת הקמתה של העיר אלעד, כי אני שומע בשני המקרים האלה שבעצם אנחנו בכלל לא באותו מישור. גם בראש העין לא באותו מישור וגם בוורד אנחנו לא באותו מישור של העיר חריש. אז קודם כל בואו נחזור לפחות למצב שבו ברמה התכנונית כל התכניות תדברנה אחת עם השנייה. הדבר הזה הוא לא נכון, הוא לא ראוי, הוא לא מתקבל על הדעת, הוא צריך להיות מתוקן.

ובהקשר הזה, כמו שבצדק מציע היועץ המשפטי של הוועדה הדבר הנכון הוא שאנחנו נפנה למר עמרני, שהוא מופקד על הווד"לים במשרד הפנים, כדי שהוא יאמר לנו באופן רשמי האם כל התכניות הגדולות, הווד"ליות שמקודמות על ידו אכן ערות לשאלות הסביבתיות והבריאותיות שקיימות באותם מקומות. זה לגבי תכניות עתידיות.

לגבי תכניות שנמצאות על השולחן אבל הן עדיין לא מומשו. לגבי תלונות התושבים, אנחנו רושמים לפנינו בדאגה את העובדה שבשני המקרים, גם באלעד וגם בוורד, יש תלונות תושבים שהן חוזרות ונשנות. אני לא גר, לא באלעד ולא באום אל קוטוף ליד מחצבת ורד, אבל אני אומר לכם שאנשים לא באים סתם להתלונן. אם מטריד אותם משהו אז הם מתלוננים, אם לא מטריד אותם משהו, יש להם הרבה דברים אחרים לעשות בחיים, אנשים לא מחפשים לעצמם תעסוקה נוספת. התלונות הקשות האלה מטרידות אותנו ולכן אני מקבל בברכה את הצעתה של גב' אורנשטיין מהמשרד להגנת הסביבה, שבשני המקומות האלה תוקמנה תחנות ניטור רציפות על ידי המשרד להגנת הסביבה, בתיאום ועל פי הצעת התושבים המתלוננים, כדי שבאמת יהיה לנו לפחות מאגר ברור וידוע של מידע. תחנות ניטור רציפות שתוקמנה בתיאום עם האנשים במקום.

אני אבקש בהמשך לישיבה הזאת התייחסות רשמית של כמה משרדי ממשלה לטענות הקשות על חריגות שהועלו כאן ביחס למחצבת מגדל צדק. אנחנו שמענו התייחסות עניינית של משרד התשתיות, אני רוצה לברך את העובדה שאדוני בא מוכן לדיון הזה והביע את דעתו לגופו של עניין, לכאן או לכאן. לעומת זאת לא שמענו עמדה ברורה של משרדי הפנים, הסביבה והבריאות ורשות המים, שהיא אגף אחר של משרד התשתיות, לגבי אותן שאלות שהצגתי בתחילת הדיון ואנחנו נרצה התייחסות נקודתית לכל אחת מהנקודות האלה.

אנחנו מצאנו שלמרות בקשתו של חבר הכנסת מקלב, לא התבצע עד היום איזה שהוא סקר בריאותי סביבתי כולל לגבי המחצבה של מגדל צדק ואנחנו חוזרים ופונים, בהמשך לפנייתו של חבר הכנסת מקלב, שסקר כולל כזה צריך להתבצע. אני יודע, גברתי, שאין היום בחוק הגדרה של תסקיר בריאותי ושל החובה לבצע תסקיר בריאותי. אני נלחם על כך שדבר כזה כן יוגדר בחוק, אבל כרגע אתם עושים את זה לא מכוח חיוב של חוק אלא מכוח בקשה של שתי ועדות כנסת, הוועדה לפניות הציבור לפני שנה וחצי-שנתיים והוועדה שלנו היום, אנחנו פונים אליכם לבצע תסקיר בריאותי סביבתי כולל של ההשפעות האפשריות של המחצבה במגדל צדק.
באמת אפשר פה להציע לכם גם הצעה חסכונית, כי משרד הבריאות בודק את הנושא של תסקירי בריאות על בסיס של פרויקט שלא רוצים להקים אותו, של מחצבת בית מאיר. אז אולי תחסכו את הכסף בבית מאיר, כי שם ממילא לא רוצים להקים את זה ואת אותה השקעה תשקיעו בבדיקה של משהו שיש בו תועלת וזה המחצבה של מגדל צדק.

מבחינת העיקרון, אני רוצה לרשום לפניי ולפנינו, לפני כולנו, שכל הגורמים שהיו פה מסביב לשולחן אמרו, ואני מציין את זה לחיוב, וזו צריכה להיות ההסכמה שממנה אנחנו יוצאים, לא רק לצורך הפרוטוקול, אלא בפעילות שלנו ביום יום, כל הגורמים שהיו פה מסביב לשולחן אמרו שמבחינתנו שיקולים בריאותיים וסביבתיים קודמים לשיקולים כלכליים. הדברים האלה, חשוב שנאמרו לפרוטוקול, אני מברך את העובדה שגם הגורמים הכלכליים, שיש להם ודאי אינטרסים ואינטרסים לגיטימיים בקידום המחצבות, אמרו את זה, ואני מצפה שהגישה הזאת לא תהיה גישה שנאמרת רק לפרוטוקול אלא תנחה באמת את כל הגורמים הלכה למעשה.

אני מודה לכם על הדיון הזה ואנחנו נמשיך במעקב בנושא.

<הישיבה ננעלה בשעה 15:00.>