PAGE
5
ועדת החינוך התרבות והספורט
13/12/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 517>
מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט
יום שלישי, י"ז בכסלו התשע"ב (13 בדצמבר 2011), שעה 9:30

<גני ילדים ובתי ספר לתלמידים יוצאי אתיופיה בלבד>

חברי הוועדה: >
אלכס מילר – היו"ר
אורי אורבך

ישראל אייכלר

נסים זאב

שלמה מולה

אברהם מיכאלי

אורי מקלב

>
יעקב פרידברג - עו"ד, משרד המשפטים

רות אלמליח - מפקחת מתאמת בחינוך מוכר שאינו רשמי, משרד החינוך

רחל מתוקי - מנהלת מחוז חיפה, משרד החינוך

יהודה פינסקי - מנהל אגף חינוך מוכר שאינו רשמי, משרד החינוך

מאיה שריר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

מאיר יחיאלי - מנהל לשכת פ"ת, המשרד לקליטת העלייה

חנניה מרמור - מנהל מרחב אשדוד-אשקלון וסגן מנהל המחוז, המשרד לקליטת העלייה

פיני קבלו - סמנכ"ל השלטון המקומי

מיכל אונגר - מנהלת אגף גני ילדים בעיריית פתח תקוה, מרכז השלטון המקומי

משה אבוטבול - ראש עיריית בית שמש, מרכז השלטון המקומי

אטלאי וואללה - נציג ההורים, מרכז השלטון המקומי

אליהו חכם - נציג הסתדרות המורים

גל פליישמן - נציג מועצת תלמידים והנוער הארצית

ישאלם פקדה - רכזת פרויקט, המועצה לשלום הילד

עמית צור - מועצת התלמידים והנוער הארצית

דניאל ארמאייס - עו"ד במחלקה המשפטית, טבקה - מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

דנה מכניאן - עו"ד במחלקה המשפטית, טבקה - מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

יסמין קשת - עו"ד במחלקה המשפטית, טבקה - מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

דונלד פוטרמן - מנהל תוכנית, ישראל - קרן מוריה

חגית חובב - יועצת, אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

ראובן פוירשטיין - נשיא מכון פוירשטיין, מכון "עתים"

דוד מהרט - מנהל, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

דני אדינו אבבה - עיתונאי 'ידיעות אחרונות'

יהודית גידלי

ס.ל., חבר המתרגמים
<גני ילדים ובתי ספר לתלמידים יוצאי אתיופיה בלבד>

בוקר טוב לכולם, נפתח את ישיבת ועדת החינוך. הנושא הוא גני ילדים ובתי ספר לתלמידים יוצאי אתיופיה בלבד. אני מזכיר לכם, רבותיי, רק לפני שבוע ועדת החינוך ערכה כאן ישיבה בנושא של מבחני המיצ"ב בקרב תלמידי אתיופיה וראינו נתונים שהוצגו בפנינו על ידי האגודה למען יהודי אתיופיה וראינו שיש ריכוז גבוה ביישובים שונים בישראל, גם הובהר לנו על ידי משרד החינוך על כל מיני מהלכים שהולכים לעשות לקראת שנה הבאה ולפתע ככה, אחרי יום-יומיים ראינו כתבה מאוד גדולה ב'ידיעות אחרונות' בעניין גני הילדים בעיר בית שמש, ראש העיר נמצא איתנו כאן, ועל כך ששלושה גני ילדים, קרוב ל-70 ילדים מרוכזים שם והיינו רוצים לשמוע קודם כל באופן כללי, כאשר אנחנו מדברים על הסוגיה הזו, מה היא בעצם המדיניות של משרד החינוך היום, לאחר כל אותן עובדות שפורסמו כאן, לאחר שדנו בשבוע שעבר, האם אפשר להבהיר לנו את המדיניות לקראת השנה הבאה. זה בעניין בתי הספר, כולל גני הילדים. בנוסף לכך, אותן הצעות שהיו, לי לפחות, בנושא של אזורי רישום בשביל לעשות כניסה שהיא כניסה מבוקרת בהיבט של השילוב גם בחיי החברה, ולא בדרך של אובר ריכוזיות של אותם הילדים בבתי הספר ובגני הילדים. נשמע גם כמובן את הסיפור של בית שמש ונראה איך אנחנו מתקדמים. מה שאני כן יכול להגיד לכם, שאנחנו נמשיך לעשות כאן ישיבות עד שנדע במאה אחוז שהמנגנון שאתם הולכים להפעיל אותו, גם אם זה שלטון מקומי וגם אם זה משרד החינוך, הוא מנגנון שנותן מענה גם בהיבט החברתי וגם בהיבט החינוכי לכל הנושא של הטיפול בחינוך של אותם ילדים שעולים לישראל וכמובן גם אותם ילדים שנולדו כאן בארץ. זה מבחינתי.

מי רוצה להציג לי את העניין הזה באופן כללי? משרד החינוך. יופי, נתחיל איתכם, אם יש לכם אפשרות גם להתייחס לבית שמש, ואחרי כן ניתן לראש העיר לתת לנו קצת הסברים על מה שקורה שם ואנחנו נמשיך. אני אשמח גם אם כל מי שרוצה לדבר כאן יעביר לנו פתק עם שם והתפקיד, ויש לנו גם כמובן חברי כנסת שבטח ירצו להתייחס לנושא. בבקשה, גברתי.

בוקר טוב. מדיניות משרד החינוך בכלל ולקראת שנת הלימודים הבאה בפרט היא לפזר את התלמידים יוצאי הקהילה האתיופית, כך שהם ישתלבו בחברה הישראלית ויהיו באמת שכבה נקלטת ולא יהפכו לרוב במוסדות החינוך.

ברשותכם, איפה את יכולה להצביע, נתחיל מהגבוה ביותר, על 100% ריכוז?

אנחנו ערכנו מיפוי של כל מוסדות החינוך בארץ. בעיר חיפה, למשל, ישנו בית ספר ממלכתי דתי, בית ספר יבנה, ש-100% מתלמידיו הם יוצאי הקהילה האתיופית. בשנת הלימודים הבאה בית הספר הזה מתפזר לתוך בתי ספר אחרים בחינוך הממלכתי דתי, נעשתה עבודה. אני נותנת את דוגמת חיפה, אבל כך אנחנו פועלים בכל מוסדות החינוך הדומים בארץ. נעשתה עבודה כבר היום עם כל המשפחות, שלחנו מגשרים לכל המשפחות, הילדים יודעים בדיוק לאן הם ישובצו בשנת הלימודים הבאה, נתנו להם את הבחירה בין ממלכתי לממלכתי דתי, רוב התלמידים בחרו להמשיך בממלכתי דתי. זה בעיר חיפה. בבתי ספר שלא מכילים 100% בני הקהילה הפעלנו שיקול דעת, או שהרשות התחייבה לשנות את אזורי הרישום, לשנות את מיפוי אזורי הרישום, כך שיהיה איזון ברישום, או שאיחדנו בתי ספר , כך שבית הספר המאוחד יהיה מאוזן. בכל מקרה, יש לנו עניין שבשכבה לא יהיו יותר מ-20%-25% תלמידים עולים.

כמובן, ואני מסכימה עם מה שאמרת, ברור לנו שההשתלבות היא לא רק בחינוך הפורמלי, ההשתלבות צריכה להיות גם בקהילה ואנחנו בהחלט מדברים על כך שבתי הספר שיקלטו אוכלוסייה מבני הקהילה, צוותי המורים יעברו הכשרות, רגישות---

רק שאלת הבהרה. כשאת מדברת על השכבה ואת מדברת על 25 ילדים---

לא, 25%, כדי שהשכבה הוותיקה באמת תהפוך לשכבה הקולטת והם יהיו המשמעותיים. אנחנו מצרפים לתהליך הזה עבודה חינוכית, עבודה עם חדרי המורים על רגישות רב תרבותית ועבודה עם הקהילה הקולטת, קהילת ההורים הקולטת. זה לא יהיה מנותק.

איפה היום את יכולה להצביע שיש בתי ספר שבהם אתם הולכים להתמקד מבחינת העבודה האינטנסיבית. ראינו בנתניה שיש שם אחוז לא קטן, ראינו גם אחוזים שמגיעים לקרוב ל-90%, יש בתי ספר בראשון לציון, אין לי את הרשימה כאן.

כפי שאמרתי, עשינו מיפוי. יש לנו פה רשימה מדויקת, נוכל להציג אותה.

בואו נרחיב קודם על הנתונים, אני רוצה לדעת מה התמונה הכללית היום מבחינת משרד החינוך, כי קיבלנו כל מיני מסמכים ואני רוצה לראות את התמונה המדויקת להיום.

כפי שידוע, בית ספר נר עציון נסגר, אנחנו במעקב אישי אחרי כל תלמיד ותלמיד בבתי הספר הקולטים, עבודה משותפת עם תגבור של שעות ומגשרים בכל בתי הספר הקולטים. יש לנו תכנית תלת שנתית, אי אפשר כמובן לסגור את כל בתי הספר ביחד, הכוונה היא לסגור אותם בהדרגה, בשנה הבאה אמורים להיסגר שני בתי ספר בנתניה, כאשר יהיה באמת פיזור של האוכלוסייה.

מה בתי הספר בנתניה שאתם הולכים לפזר אותם?

אני לא יודעת אם הם קיבלו כבר הודעה רשמית על השמות---

כמה יש בתי ספר בנתניה?

בנתניה יש לנו ארבעה בתי ספר שהם מעל 50% יוצאי אתיופיה, מתוכם שניים ייסגרו לקראת שנת הלימודים הבאה.

איזה בתי ספר?

אנחנו נודיע כאשר כולם יידעו את השמות.

לא, יש שתי אופציות, או שאנחנו סוגרים עכשיו את כל הארבעה, או שאנחנו יודעים... אני אגיד לכם, רבותיי, אנחנו נמצאים עכשיו חודש לפני תחילת ההרשמה, ההורים צריכים לדעת בשנה הבאה איפה הם הולכים. אם את סוגרת בשנה הבאה בית ספר, כבר עכשיו הם צריכים לדעת שהם נרשמים למקומות אחרים, כי בתי הספר לא הולכים להיות---

בשבוע שעבר היתה פגישה של אנשי הרשות אצל מנהלת המחוז, דר' סולי נתן, מדובר על שני בתי ספר, אני לא יודעת אם סוכמו סופית השמות, אני לא רוצה לומר אותם כאן, שזה ייצא לפרסום ישר, אבל שני בתי ספר---

לא, זה לא נורא, תאמינו לי---

תהיה תכנית הדרגתית---

תעשו לי טובה, אנחנו לא בוועדת חוץ וביטחון. אתם מגזימים.

מה אתה רוצה, אם אתה תפרסם, בתי הספר האלה ייסגרו גם ככה.

תעשה לי טובה, חבר הכנסת נסים זאב, אם מחר בבוקר תבוא לשם מצלמה, יעשו צילום של בית הספר, בבוקר תצא הודעה ממשרד החינוך, 'נכון, המצב ידוע לנו, משנה הבאה בית הספר הזה לא ייפתח', אז מה עשיתם? עדיף לעשות את זה דרך טלוויזיה או שבוועדת חינוך אפשר ל...? תעשו לי טובה, רבותיי, אתם מגזימים.

השנה היתה כוונה למשל לסגור בית ספר אחד נוסף וההורים ביקשו לא לסגור. אז באמת יש תהליכים, השר הנחה אותנו במדיניות, המדיניות היא מדיניות של אינטגרציה---

כמה תלמידים יש בכל בית ספר? מאלה שאתם רוצים לסגור?

מעל 50%.

לא אחוזים, כמה ילדים יש בסך הכול?

כמה ילדים ממוצא אתיופי בבית הספר?

בכלל בבית ספר כמה יש, 100, 200?

לא, פחות מ-200. אלה בתי ספר קטנים של 200, ממלכתיים דתיים.

זאת אומרת מדובר בערך ב-100 תלמידים אתיופים.

אז אמרתם שניים, כרגע השמות לא לפרסום. מצחיק, אבל בסדר, נקבל את זה.

יש תהליך, יש מדיניות מאוד ברורה בעד אינטגרציה.

זה המקום היחיד שאתם תסגרו בתי ספר?

לא, אני ציינתי שזה בחיפה ואמרתי את שם בית הספר. בית ספר 'יבנה', כי התהליך התחיל.

אני אגיד לך שההחלטות שלי יהיו הרבה יותר בעייתיות מבחינתכם, כי אני מוכן ללכת לקראתכם, אבל אני היום כן אחליט שתוך חודש תצא הודעה לכל ההורים באיזה בית ספר בשנה הבאה הם לא יכולים להיכנס, אז אתם תצטרכו לעשות שמיניות באוויר בשביל לעשות את זה תוך חודש, אבל בסדר, זה שיקולכם.

ברשותך, אני רוצה רק לומר---

מדובר בבית ספר יסודי, נכון?

כן.

כמה בתי ספר של הממלכתי ודתי יש בכלל בנתניה?

בנתניה? הבעיה היא לא רק בנתניה.

אנחנו מדברים על תלמידי נתניה כרגע.

מעל 50%, ארבעה.

לא, בכלל בתי הספר. כשאתה אומר לפזר, איך הפיזור יהיה? אם יש עשרה בתי ספר, אז אפשר עשרה ילדים בכל בית ספר. דוגמה, אני אומר.

חבר הכנסת זאב, אם נתניה היתה כמו אריאל, שיש בית ספר אחד, אז הייתי עוד איכשהו... אבל נתניה זו עיר גדולה---

עיר גדולה, אבל אתה יודע כמה בתי ספר יש בנתניה?

לא, אבל זה קשור לאן ההורים מעוניינים לרשום. כשזה ממלכתי דתי יש הרבה פחות מאשר ממלכתי. אם אני חוזרת לדוגמה של העיר חיפה, שהיא עיר גדולה, בית ספר אחד נסגר והילדים מתפזרים רק לשלושה בתי ספר, כי זה אזור הרישום.

הבעלויות של הממלכתי דתי בנתניה הן של המשרד או של עמותות?

רשמי ממלכתי דתי.

אני יודע שבפתח תקוה רובם עמותות פרטיות. מה קורה בנתניה?

רשמי, שהוא ממלכתי דתי, משרד החינוך.

אוקי, אז זה יותר קל מאשר פתח תקוה.

יש לי שאלה, האם מתייעצים עם ההורים? שואלים מה ההורים רוצים?

בוודאי. הנה מר דוד מהרט נמצא---

אנחנו עוד נגיע לזה. רבותיי, אני קודם כל רוצה לשמוע את הנתונים. אז נתניה, אמרנו 2, בחיפה 1, פתח תקוה 1 סגרנו, מה הלאה? איפה יש לנו?

באר יעקב זה היה בית ספר שהיתה כוונה לסגור אותו השנה וההורים ביקשו להשאיר אותו, זו ממש בקשה של ההורים.

והשאלה שנשאלת, האם בעצם ההחלטה של ההורים מנוגדת מבחינת ההיבט החינוכי והיא יכולה להשפיע על ההישגים של אותם התלמידים, גם ברמה החינוכית וגם ברמה החברתית?

נעשית עבודה במהלך השנה, בשיתוף מגשרים, מרכז ההיגוי וההורים. מכיוון שבבאר יעקב זה בית ספר ממלכתי דתי יחיד---

אתם עשיתם איזה שהוא מחקר, האם זה טוב או לא טוב שיהיו בעצם בתי ספר מסוג זה, או שיהיו כיתות מסוג זה? יש לכם איזה שהוא משהו מוצק שאתם יכולים להצביע עליו ולהגיד חד משמעית הריכוז הוא לא טוב, או שחד משמעית הריכוז כן יכול לתרום, השאלה מי מלמד ואיפה זה נמצא. איפה אנחנו עומדים מבחינת העניין המחקרי? כי בוא נגיד שלכלל הציבור זה נשמע מאוד בעייתי שיש בתי ספר מסוג זה, אבל יכול להיות שזה דווקא תורם. אני עד עכשיו לא שמעתי משהו שבא ומצביע חד משמעית שזה כן פוגע בהשכלה ושילוב והכול.

נכון, מפני שאין תשובה חד משמעית. זאת אומרת אפשר להצליח גם בבית ספר שהוא הומוגני---

לא, אבל אם אנחנו בודקים באחוזים, מבחינת הצלחות, למשל בבגרויות, למשל כל הנושא של שילוב בחברה. הפרמטרים הם אותם פרמטרים כלליים שתמיד קיימים, אפשר לבדוק את הפרמטרים, השאלה אם כל אותם פרמטרים נבדקו נגיד לאורך של שלוש-ארבע שנים אחורה, בתי ספר שהיו מעורבים והילדים היו נגיד שניים-שלושה ילדים בכיתה, למול כיתה שלמה, למול בית ספר שלם.

ברשותך אני רוצה לחלק את התשובה לשני פרמטרים. בתחום החברתי ערכי והרצון שלנו לשלב את העולים בהוויית המדינה, אין לנו ספק שבתי הספר צריכים להיות אינטגרטיביים. גם צריך לזכור שמדינת ישראל קולטת עלייה מיום הקמתה. זה נכון שהקליטה של הקהילה האתיופית היא קליטה מורכבת יותר, מהטעמים שהם מגיעים מבתים לא אורייניים ו---

זאת אומרת משרד החינוך מקצועית רואה אינטגרציה של הילדים בבתי ספר---

אינטגרציה כערך, כערך בהוויה הישראלית הערכית. לגבי ההישגים, כפי שאומרת מאיה, זה לא חד-חד-משמעי.

זה תלוי במורים.

לא תלוי במורים, לפעמים אנחנו פותחים כיתות הומוגניות, למשל יש לנו כיתות של אגף שח"ר, כיתות מב"ר, כיתות אמ"ץ, שהן כיתות הומוגניות מבחינת הרכב התלמידים ואנחנו מצליחים להביא אותם להישגים מצוינים ולפעמים העקומה שמתקיימת בכיתה מאפשרת לתלמידים עם הפערים הלימודיים להתרומם למעלה. זאת אומרת זה מאוד תלוי ואין תשובה חד משמעית.

יופי, אז פה אנחנו מתקדמים. אם אתם אומרים שמבחינת מדיניות משרד החינוך אתם רואים חשיבות וחובה של אינטגרציה, אז למה יש פה בכלל שיקול של הורים לא לפזר בתי ספר שהם בתי ספר בריכוז מאוד גבוה.

מפני שהיה, כידוע לך, בג"צ. הרי המדיניות של המשרד היתה בזמן שלימור לבנת היה שרת החינוך היתה מדיניות מאוד ברורה ויצא בג"צ.

באה שרה אחרת.

לא, היה פשוט בג"צ והמשרד לא יכול ללכת נגד החלטה של בג"צ, שאסור לקבוע מכסות.

אני רוצה רגע להבדיל בין בית ספר קיים, שהילדים כבר התרגלו ללכת אליו ויש שם איזה שהיא אינטראקציה חברתית, לבין החלטה לאן הולכים הילדים בכניסה לכיתה א'. ההנחיה שלנו לכל הרשויות, חד משמעית, בלי קשר למקבצים כאלה ואחרים, שלקראת שנת הלימודים הבאה הרשויות המקומיות צריכות לתכנן ככה את אזורי הרישום שלא יהיו מקבצים של תלמידים בני הקהילה. זו ההנחיה. במקרה של באר יעקב מדובר בבית ספר קיים ואז יש מקום להתייעץ עם הורים, כי אתה משנה את המרקם החברתי, אתה משנה את ההרגלים של התלמידים. זה אחרת לסגור בית ספר... בדוגמה של חיפה יש הסכמה של ההורים, אם לא היתה הסכמה, יכול להיות שהיינו שומעים אותה, אבל יש קונצנזוס---

על איזה מרקם חברתי את מדברת כאשר אין להם שום שילוב?

מרקם חברתי של העולים בינם לבין עצמם.

בסדר, אז אנחנו חוזרים חזרה לאותו מצב, שכל אחד עם הסקטור שלו.

מה שאני אומרת, ברור לנו שההורים לא יקבעו לאן הם הולכים וההחלטה היא החלטה שלנו, וזו הנחיה לרישום לקראת שנת הלימודים---

אבל השאלה האם החלטות מתקבלות בגלל שנגיד נוח להורים בגלל מקום המגורים, נוח להורים בגלל שההורים בסופו של דבר, הלוואי, אני יודע, אנחנו במדינת ישראל, כולנו כאן מומחים בחינוך, בכדורגל ובפוליטיקה, זו המומחיות של כל אחד ואחד וכל אחד יכול לייעץ בכל התחומים האלה---

הוא חושב שזהו מומחה, זה כן.

חושב, כן. אז מה שאני אומר, בסדר, כולם חושבים שהם כן יודעים ומבינים, אבל יש פה מערכת, מערכת שלוקחת על עצמה אחריות על העתיד של אותם הילדים בהיבט של ההשכלה ובהיבט של שילובם בתוך החברה הישראלית. אם אתם קיבלתם החלטה שבהיבט המרקם החברתי יש חשיבות של אינטגרציה ויש חשיבות של פיזור, למה אתם לא מובילים? אם יש לכם בעיה עם בג"צ, תובילו חקיקה. אני חושב שיהיה לכם כאן קונצנזוס מלא מבחינת חברי הכנסת. אם יש לכם עניין שקשור לשלטון המקומי, גם עם השלטון המקומי אפשר להסתדר. אם זה עניין כספי, אז תבואו ותגידו, רבותיי, אנחנו רוצים לפזר, חסר לנו איקס כסף כי צריך לשלם על הסעות כדי להביא אותם לבתי ספר ש... אתם אומרים שהבג"צ קבע שלא יהיו מכסות, אבל אתם כרגע אמרתם על המכסה של 25% בשכבה.

למרות שהיא לא עמדה במבחן בג"צ. שר החינוך מודע לזה, ולמרות החלטת בג"צ---

אבל עולים זה חלק מהאינטגרציה.

השאלה אם הם עולים, חבר הכנסת נסים זאב, הם עולים?

כן, על זה היא מדברת.

הם נולדו כאן, איזה עולים? עולים היו לפני עשור, עכשיו אלה ילדים ש... על זה אני מדבר, כי כולם באותה שכונה, אין להם בתי ספר אחרים באזור, אז כולם ממשיכים ללכת ומגדלים את המשפחות שלהם באותה שכונה, נולדים שם וככה זה ממשיך להיות. בגלל זה אין אינטגרציה, עד הצבא הם נמצאים בחברה של---

אז אני מציע קודם כל לפזר אותם בשכונות. אם היה פיזור שכונתי, לא היה עומס על בית ספר אחד, לא היה נוצר האפרוח הזה שמאלץ בעצם את החברה להכניס את כולם במקום אחד.

חבר הכנסת נסים זאב, אנחנו יכולים לתקצב את ההסעות של אותם הילדים ממקום המגורים שלהם, אבל אתה עכשיו תחליט לבן אדם איפה לגור?

זה לא עניין של הסעות, תסלח לי---

אבל אתה עכשיו רוצה להחליט איפה לגור. אני, אם אני בא אליך עכשיו, נסים זאב, 'אתה לא קונה כאן דירה, אתה צריך לקנות כאן דירה'?

כשאתה מדבר על אינטגרציה, המשמעות שלה, תסלח לי, זה מגוון רחב ככל שניתן של כלל הילדים. זאת אומרת, בוא נאמר לא על האתיופים---

אבל יש גבול כמה אתה יכול להתערב---

נאמר עירקים, אני עירקי, לדוגמה, תתאר לך שבבית ספר אחד היו יותר מ-50% עירקים, העירקים היו שולטים, תסלח לי, שלא יהיה לך ספק בזה, אז אני אומר לך---

אתה גם ככה שולט כאן, חבר הכנסת זאב.

תתאר לך מה זה, עירקי בודד ועוד שולט. אז אני אומר לך, כשאתה מדבר על אינטגרציה, המשמעות היא באמת לגוון, ואם מדברים על 25% זה לא מתוך גזענות, זה כדי שתהיה הצלחה מיטבית וזה מה---

בסדר, השאלה היא כאן---

אז אל תפרש את זה בצורה הפוכה.

השאלה כאן היא אם ההורים צריכים להיות אלה שבסופו של דבר יכולים למנוע מהמנגנון הזה לעבוד.

בוודאי. למה הסלונים יכולים למנוע מהילדים שלהם להישאר רק בסלונים, למה? איך הם יכולים לכפות את זה על עצמם? בוא ניקח את כל החסידויות, אם הקהילה עצמה מבקשת וזו דרישה קהילתית וזה אינטרס קהילתי, אל תקרא לזה גזענות. הגזענות מתחילה כשבית ספר מסרב על רקע עדתי, או על רקע של צבע עור, אבל אם קבוצת הורים אומרת 'אנחנו כרגע חושבים שזה טוב לילדים שלנו, הם מתקדמים הרבה יותר טוב במערכת החינוך---

ואין מצב שהם טועים?

תסלח לי, מותר לטעות. אבל אתה לא יכול להאשים את המערכת בגזענות, באפליה, שזה מדיניות.

תלוי איזה מערכת.

החינוך.

אני לא האשמתי אותם.

זה במשתמע.

אל תכניס לי מלים לפה.

כשאתה בא ואומר 25% זה לא מקובל, מאותן הסיבות---

דיברנו על באר יעקב והבנו שהיתה שם בלימה של ההורים בעניין של הפיזור. אתם, בדרך כזו או אחרת, תגיעו להסכמות, אני מאמין, אבל אנחנו עוד נחזור לכל העניין הזה של המעורבות של הורים בנושא הזה. כי להורים יש היום מספיק אופציות כדי לבוא ולהשתלב ולהשפיע, 25% מתוכן הלימודים היום ברשות ההורים, הם יכולים להשפיע במערכת החינוך. דיברנו על באר יעקב, דיברנו על נתניה, דיברנו על חיפה, דיברנו על פתח תקוה. יש לנו את בית שמש עכשיו.

לפני בית שמש, אפשר לקבל רשות דיבור בעניין העקרוני של אם הורים יש להם זכות להתארגן?

תיכף, אנחנו באמצע דיבור עם משרד החינוך.

כי אני רוצה לשבח את משרד החינוך---

תקבל, תן לנו לסיים רק את---

לא, כי נשמעה פה רוח כזאת סובייטית, כאילו המדינה יודעת יותר טוב מהורים מה הם רוצים. הורים שרוצים חינוך משלהם, המדינה, האח הגדול יכול להחליט בשבילם מה טוב להם והאם צריך לשלב אותם בכוח, בניגוד לרצונם.

זה החוק, אדוני.

לפי החוק, גם ברוסיה יש חוקים, ולכן אני משבח את משרד החינוך שלא מפעיל את---

אדוני רוצה להתווכח על---

על עצם הזכות שלך לכפות על הורים איך לחנך את ילדיהם. לא שלך ולא של המדינה.

אדוני, תודה רבה. עמדתך, אני חושב, היא חשוכה, היא בנויה על סטיגמות ותאמין לי, הלוואי שגם---

הוא עוד לא דיבר.

לא, לבוא ולהגיד שזה---

כוחות הקדמה והשלום מדברים על חשכה. זה בדיוק הסגנון הסובייטי.

זה תמיד קל כשיישב מולך הממוצע מברית המועצות, אז תדבר על ה---

אני קראתי את כל העיתונות הסובייטית, אני שומע את קול מוסקבה והם דיברו על כל כוחות הקדמה והשלום והציגו את העולם המערבי כחשוך. אני בעד זכויות האדם, זכויות ההורים, זכויות החינוך ועצם הגישה הזאת שהמדינה היא זאת שצריכה לכפות על ההורים בניגוד לרצונם, זה---

---על הזכויות גם במגזר החרדי.

נכון, גם במגזר החרדי.

אתה מדבר על זכויות, הכי זכויות שבעולם במגזר הן ממש---

נכון, בניגוד למה שמפורסם בכלי התקשורת הסובייטיים, השולטים במדינת ישראל, כמו קול ישראל וערוץ 2---

כן, במגזר החרדי כולם שווי זכויות.

נכון.

אוקי, בסדר. אז אתם תחיו באשליות שלכם ואנחנו נמשיך לעבוד במדינה שרוב אזרחיה גם לומדים וגם עובדים וגם---

כן, וגם רוצחים את נשותיהם. אתה לוקח אחריות על אלה ש---

וגם סוחבים על עצמם את כל המצב הכלכלי של המדינה.

וגם קולטים את העלייה, כמו אותך, שאנחנו קלטנו, אחרי מאות שנים שאנחנו פה.

תודה רבה, אני ממש מודה לך---

אנחנו קלטנו אתכם. לא אתם קלטתם אותנו.

אני ממש מודה לך, אדוני, אני עוד מעט אעמוד על הברכיים, תודה שקלטת אותנו.

כן, אתה יושב ראש ועדה בזכותנו.

תודה רבה, תודה רבה.

כן, ולכן אני רוצה שתכבד את זכותנו ואת זכויות כל האזרחים ואת זכויות האתיופים ואת זכויות כל אחד---

אני יושב ראש ועדה בזכות הבוחרים שלי, לא בזכותך.

כן, ובזכות הבוחרים שלי בשותף---

הבוחרים שלך הצביעו לי?

כן, כי אתה יושב ראש החינוך מטעם הקואליציה---

טוב, אני ממשיך עם משרד החינוך. הוויכוח הזה---

אני מבקש שהדיון יהיה מקצועי.

לא, אתה יודע איזה חשיכות, יושב ראש ועדת החינוך אומר על חינוך יהודי של אלפי שנים שאנחנו חשוכים. וזה במדינת יהודים, לא ברוסיה.

אתה עכשיו הפכת בדיוק מה שאני אמרתי. בדיוק מה שאני אמרתי, עשית הפוך, איך שבא לך, תודה רבה.

כולם שמעו.

בסדר, יש פרוטוקול, אתה יכול לפנות. בבקשה, גברתי.

יש בעיה בהבנה, הוא צודק. חבר'ה, קצת הומור, לא להיות במתח, אני לא רגיל לזה.

אני אנסה לא להיות במתח. נושא בית שמש הוא נושא שעלה על הפרק והוא אולי אחד הנושאים המרכזיים של הדיון הזה, וזה הנושא של גני ילדים פרטיים שקיימים, אם אני לא טועה, משנת 2004, שהוקמו על ידי עמותה פרטית לבקשת הורים עולים מאתיופיה ואלו גנים פרטיים שמתנהלים מבחינה פדגוגית בצורה יעילה. המדיניות של המשרד, ששמעתם כאן ממנהלת המחוז וממנהלת האגף לקליטת עלייה, לגבי בתי ספר היא לפעול לפיזור בתי הספר שהם מעל 50% ולהגיע לאיזון. לגבי גני הילדים, המדיניות של המשרד היא להסתכל שכונתית אזורית ולתת מענה על פי בקשת ההורים, כי בגני הילדים יש לפעמים חשיבות גם בנתינת מענה גם לקהילה, כאשר המדיניות, כפי שמנהלת המחוז אמרה, של המשרד והמדיניות שפורסמה לרשויות המקומיות וגם לבית שמש בשנה הבאה לכיתה א', לילדים אסור להיות בבית ספר מרוכז, אלא להיות מפוזרים. כך גם המדיניות בסך הכול בבית שמש במהלך השנים האחרונות.

זה קיים בפועל. תדגיש את זה.

גם בפועל, אני אומר. יש גנים אחרים בכל מיני מקומות שהועלו בפנינו בדיונים גם עם השר, שבהם יש ריכוז גבוה של ילדים יוצאי אתיופיה בגלל השכונה, והיו הערות על פיזור בשכונות, וגם השאלה האם אפשר לנתב את הקליטה של עולים, לדאוג לכך שלא יהיו בריכוז שכונתי שיגרום לחלק מהבעיות שאנחנו מדברים עליהן כאן היום. אבל זאת שאלה אחרת, שאלה רחבה יותר, ולכן בבית שמש הגנים, מבחינת הרישוי שלהם, הם גנים פרטיים שההורים יכולים לשלוח לפי רצונם, כי זו החלטת הורים לאיזה גן לשלוח את הילדים האלה, הרישום הוא בעירייה, ברשות המקומית, והגנים לא קיימים מהשנה, הם קיימים כבר שמונה שנים והם מופעלים כמו כל גן ילדים במוכר שלא רשמי במגזרים האחרים.

שלום, חבר הכנסת מולה. תצטרף אלינו, רק תגיד תודה לחבר הכנסת אייכלר על זה שאתה כאן.

לא, הוא באופוזיציה, הוא בזכות עצמו, אתה יושב בזכות הקואליציה.

אני מבקש שתתנצל על זה שאמרת שאנחנו מייצגים עמדה חשוכה.

אתה מייצג עמדה חשוכה. כשאני ארצה להתנצל, אני אתנצל.

אני לא יכול לעשות לך שום דבר, אבל אתה---

לבוא ולהצביע על ארץ המוצא שלי, על זה שאני בזכותך כאן. אתה תחשוב טוב טוב על מה שאתה דיברת.

אחרי שאמרת שאנחנו חשוכים.

בוא נשאיר את זה ככה, בסדר.

אנחנו הסתדרנו פה עם אנשים הרבה יותר---

חוץ ממך, כולם פה...

בבקשה, אדוני.

אני באמת ביקשתי שגם המנהל הכללי של העירייה, שמכיר את כל ההיבטים, יוכל לדבר, אז אם זה או אני או הוא, אז אני מעדיף שהוא ידבר. אם אפשרי שאחרי זה גם הוא ידבר מההיבטים המקצועיים, בבקשה. אני רק אציין שהגנים האלה הוקמו לפני כשבע שנים והם הוקמו על ידי ההורים של התלמידים שגם באו ואמרו שהם רוצים משהו ייחודי, עם הרבה תוספים שלא קיימים במערכת החינוך הקלאסית. מבחינתנו, בתחילת הדרך היו הרבה תהיות ושאלות במשרד החינוך, מי שעוד זוכר את היהודי עמיהוד בהט, שהיה ראש אגף קל"ע, שגם התלבט קשות, מי שהכריע בסוגיה היתה הגב' לבנה אברמוביץ, שהיתה ממונה על התחום הזה, לאחר שהיא שמעה את ההורים וקראה מכתב שלהם שהם מעדיפים את הגן במתכונתו הנוכחית, אז רק היא הנפיקה רישיון לפני שבע שנים. זה מה שהיה אז. מאז בעצם בגרנו והוא גן רגיל לכל דבר, רק לומדים שם עד שלוש וחצי, נותנים להם שם תגבור על ידי מגשרים, מגשרות וטיפול פרטני, בעבר היתה שם תכנית שנקראת קרן גימל, של דר' הריס גדליה, שהוא בעצם היה עושה בתוך הגנים בין ההורים לילדים כישוריות חינוכיות---

מה הסטטוס של הגן, פרטי?

כן, זו עמותה פרטית שמפעילה את זה והיא מקבלת הזנה ממשרד החינוך עד לשעת הצהריים.

העירייה מפקחת?

לא, העירייה לא מפקחת על שום גן באופן כללי. משרד החינוך מפקח ויש שם מפקחת לגן, מטעם משרד החינוך.

מי מנהל את העמותה?

גב' פנחסי, יש שם את צוות הפקחיות שלה.

איך מתבצעת ההזנה של הילדים לתוך הגנים האלה?

כל אחד בא מרצונו החופשי, אף אחד לא כופה עליו, יש פה במקרה הורה של ילד שהוא בוגר במקום, שלמדו אצלו ילדים שם, מר וואללה---

כמה משלמים בגן?

לא משלמים כלום, אנחנו לא לוקחים בגלל המצב הסוציו-אקונומי, אנחנו באים לקראת ההורים. מי שרוצה נותן בקייטנה 50 שקל, 100 שקל...

זאת אומרת העירייה מתקצבת את הגן.

אנחנו לא מתקצבים את הגן מהבחינה הזאת, כי הגנים מקבלים ממשרד החינוך, בנוסף לזה, אם דוגמה יש ארוחת צהריים בשרית חמה, זו תרומה של אנשים שמביאים אוכל מוכן, מארגון מסוים שנותן הזנה מלאה. אם יש, לדוגמה, כלים חד פעמיים, אדם מביא את הכול, אם אדם רוצה לתת פרסים, הוא מביא, לא על ידי תרומות כספיות, יותר על ידי מוצרים, אם זה ביגוד חדש, אם זה ספרים, ילקוטים לפני החגים, קייטנות. הגננות מקבלות שם באמת שכר מינימום ממשרד החינוך. הכספים שמשרד החינוך מביא אליהם, הם נותנים את זה נטו רק לנושא הזה של הגן עצמו. יש שם גם ישראליים---

אם זו עמותה פרטית, איך משרד החינוך מממן את ה---

העמותות, אתה חייב לדעת, אדוני, יש משרד החינוך ויש מעיין החינוך התורני, שהוא מפעיל כ-100-200 עמותות, משרד החינוך מעביר את זה אליהם והם צינור להעביר לאותן עמותות שמפעילות את הגנים. יש כאלה כ-200-300 בכל הארץ.

זה כמו בחינוך העצמאי.

כמו החינוך העצמאי, כמו מעיין החינוך התורני ויש גם עמותות פרטיות, שלא קשורות, לא לזה ולא לזה, עמותות של כל מיני רעיונות חינוכיים.

אבל זה דרך משרד החינוך---

זה דרך משרד החינוך, הוא נתן את הרישיון והרישיון בתוקף וזה נעשה, רבותיי, אך ורק מרצון ההורים. אם יושב ראש הוועדה אחרי זה ירצה, הבאתי פה חתימה של כל ההורים, אחד לאחד, שהם רוצים ומבקשים שלא לסגור להם את הגן. זה נעשה באמהרית, כדי שלא יגידו שהטעו אותם בחתימה לא נכונה. זה נעשה אך ורק מרצונם, אף אחד לא מחייב אותם וכבר עכשיו, הם באמת הרגישו מאוד נבוכים, והתקשרו אלינו, 'אל תסגרו את זה', ופנו להמשיך את זה. אנחנו, מבחינתנו, אומרים מראש, ואני מודיע את זה לכולם, וחשוב שיקשיב גם ידידי שלמה, ככל שמשרד החינוך יעשה שימוע מקצועי לגן, לגננות, למי שצריך לעשות שימוע, מקצועי ויקבל החלטה שחייבים לסגור את זה, אנחנו לא נעמוד בפני החוק, אבל אם הוא יכבד את ההחלטה, בגלל שהוא יגלה שם שיושבים עם הילדים ולומדים איתם עד שעות מאוחרות ועושים להם טיפול פרטני, אחד אחד, הוליסטי... נכון, יש לנו בבית שמש אינטגרציה מלאה, שיהיה ברור, אני דוגל באינטגרציה וכולם אצלנו---

תגיד את הקטע שהגנים---

ודאי, זה רק עד כיתה א', בכיתה א' כל התלמידים מגיעים לכל בתי הספר והם מגיעים מוכנים יותר, כשהם יודעים כבר את האותיות, יודעים את התנועות, חלק גם יודעים לקרוא, זו העבודה שנעשית שם, ב'ילקוט יוסף', שפתח את זה בזמנו מרן הראשון לציון הרב עובדיה יוסף שליט"א וזה נקרא 'ילקוט יוסף'.

כל הגנים אצלך או---

לא, חס ושלום. אני חייב להגיד את האמת, שלא להטעות אתכם, 90% מהגנים אצלנו אלה גנים רגילים, הורים שרוצים לגן רגיל, בבקשה, ממלכתי דתי וממלכתי. אלה הורים שמעדיפים את שמירת המורשת, את המסורת, את ההוויה הזאת ויש שיטת האינטגרציה, ויש שיטה, נמצא פה פרופסור מכובד, פרופסור פוירשטיין, שלא תמיד אינטגרציה זה נר לרגלנו.

ילד שהוא לא אתיופי יכול ללכת לגן הזה?

יש שם עשרה תלמידים שבאו לבד, ישראלים, מתוך בערך 50. לבדם הם באו. ההורים נהנו מהמצב שם, הם רואים את מסירות הנפש שיש שם, מכבדים מאוד את הקהילה, עושים הרבה עבודה משותפת עם ההורים, המגשרות עושים שם הרבה קשר ביניהם כדי להסביר להם את הדברים, לצערנו בגן רגיל קצת קשה להתעכב עם כל ילד וילד. זו המטרה. ושוב אני מצהיר, אם חלילה יגידו שלא, אנחנו לא נעמוד בפניכם, רק מה שאני מציע, שדברים כאלה, גם אדוני וחברי הכנסת הנכבדים, גם מסכימים לזה שזה לא שיקול דעת של איזה כתבה כזו או אחרת. צילמו את הילדים מאחורי גדר, משרד החינוך, האם יש גן אחד בארץ שאין לו גדר? אם אין גדר, סוגרים את הגן. אז עשו מן צילום כזה לגרום מבוכה, שכאילו הילדים בכלא, בגטו. אסור לדבר ככה, המלה גטו זה דבר חמור להגיד.

השתמשו במלה אקווריום.

גם עם ישראל, הקדוש ברוך הוא מברך אותנו ביום הכי קדוש לעם ישראל שנפרה ונרבה כדגים.

רבותיי, אני רוצה להבין כאן דבר מבחינת הרגולציה עצמה---

המנהל הכללי יכול מבחינה מקצועית, הוא איש המקצוע.

תיכף, אני אסיים איתך ואנחנו נעבור גם למנהל הכללי, יש עוד זמן, עוד 45 דקות. על כמה גנים מדובר? על גן אחד?

שלושה גנים, טרום חובה, 3 עד 4, 4 עד 5, 5 עד 6.

בכל גן כמה ילדים?

כיתות קטנות, שיהיה אפשר לעשות פרטני, עד 20 תלמידים בגן.

בכל גן עד 20, אנחנו מדברים בסך הכול על 60 תלמידים.

כן.

ומתוך 60 תלמידים, 10 תלמידים הם לא אתיופים.

כן.

אתה אומר שזה רק שלושה גני ילדים בבית שמש---

מתוך כמאה גנים שיש בבית שמש.

שההורים שם לא משלמים אגורה.

מה זה לא משלמים? לא ביקשנו מעולם מהם, כדי לעזור להם בגלל המצב הסוציו אקונומי. אגב, בגלל שזה פתוח עד שעה שלוש וחצי, הרבה נשים התחילו לצאת לעבוד ברוך ה', זה עזר להם לצאת לשוק העבודה.

זה אומר שאם אני הורה שמגיע למחלקת הרישום של עיריית בית שמש, להירשם לגן ילדים, אומרים לי... כמה הממוצע שמשלמים אצלך בגני הילדים?

לא משלמים, אנחנו שיקום שכונות, קוראים לי לשלם בכל הגנים.

אז לא משלמים בשום גן?

בגנים של שיקום שכונות, של השכונות שנקראות שיקום שכונות, לא משלמים. פרט לאגרה 400 שקל בשנה, מעבר לזה לא. או שהם משלמים 30 שקל ביטוח שנתי.

זאת אומרת כל הורה שמגיע, אצלך זה לפי אזורי רישום---

בידו הבחירה. יש שני מוקדים, כל אחד בא לאיפה שהוא רוצה.

זאת אומרת אצלך אין אזורי רישום מבחינת עולים---

יש אזורי רישום---

יש אזורי רישום לגנים, אבל כ-115 ילדים אתיופים במערכת הגנים העירונית.

יוצאי אתיופיה, ברשותך.

סליחה, יוצאי אתיופיה, חלקם ב---

גם לניואנסים יש משמעות.

אני מקבל. לגבי יוצאי אתיופיה, אנחנו מפזרים אותם בגנים. זאת אומרת אנחנו משתדלים שלא יהיו יותר מחמישה ילדים בגן, אלא אם כן חורגים באחד או שניים, ולפעמים גם פחות. כל ה-115 ילדים האלה מפוזרים ב-22 גנים, כולם בעיר הוותיקה. אנחנו גם עושים הסעות לילדים האלה כדי להביא אותם לגנים שלא נמצאים בשכונה שלהם. כל זאת כי המדיניות העירונית המוצהרת היא אינטגרציה. זה, אגב, נכון גם למערכת החינוך של בתי הספר. אין לנו, ברוך ה', בעיה בנושא הזה, ואנחנו חושבים שבית שמש תומכת בעלייה הברוכה, כמו שראש העיר אומר כל הזמן, באומר ובמעש. אני חושב שמתייחסים בצורה קצת לא הוגנת כלפי עיר שמצהירה שהיא מעוניינת לקלוט את העלייה הזאת ולא דוחה אותה בשום דרך. יש לנו בעיה, כן, כי לפעמים הם מתרכזים בשכונות ובזה אנחנו בוודאי לא שולטים, ואנחנו מפזרים אותם בכל בתי הספר ובכל הגנים.

גם בתיכונים.

אבל גנים שמענו שיש שלושה גנים שהם---

מתוך, נכון.

כמה ילדים יוצאי אתיופיה יש היום בבית שמש בטרום חובה וחובה?

כ-150.

כמה בשלושת הגנים?

60.

פחות מ-50. לפי הרישומים שלנו 42. שליש. קצת פחות משליש. לא, מתוך 160 ומשהו ילדים, 115 במערכת החינוך העירונית והשאר נמצאים במערכת הזו.

וזה מתוך בחירת ההורים, או שהעירייה כופה עליהם?

בחירה מלאה. אני יכול להצהיר באופן מלא שגם באמצע השנה, אם ילד רוצה להיקלט במערכת החינוך העירונית, הוא נקלט וייקלט.

העמותה מתוקצבת ממשרד החינוך?

העמותה היא מוכר שאינו רשמי והיא מקבלת כמו כל מוכר שאינו רשמי בארץ ישראל. צריך לומר שאפשר לכבד את זה, אפשר לא לכבד את זה, אבל יש מאות גנים כאלה ברחבי הארץ, בכל המגזרים ובכל המערכות.

יש לי גן של עולים מתימן, אני אסגור את זה? ההורים ביקשו לעשות את זה.

לא, אבל יש פה הנחיות של משרד החינוך, רבותיי, זה לא שההורים כאן מנהלים את המדינה.

אבל משרד החינוך נותן מענה להורים שמבקשים. זה התפקיד של משרד החינוך. משרד החינוך חי באיזה בועה?

התפקיד של משרד החינוך זה לחנך.

תסלח לי, אני במקרה קצת מתמצא, אולי יותר מחבר כנסת רגיל, כי אני במערכת הזאת 32 שנים.

<
לחנך את ההורים? >

ילדים. לחנך ילדים.

ההורים יוצאים מהתמונה?

לא, ההורים יכולים להיות משולבים, אבל לא להתערב.

חוץ מבית ספר שובו, של עולים מחבר העמים.

אני יכול לדבר עם כל המשפחה, באמהרית?

באמהרית, כן, אבל אנחנו נשים מישהו להקשיב מה אתה אומר להם.

יש לי שתי שאלות. השאלה הראשונה שאני רוצה לשאול, אם משרד החינוך, לפי ההנחיות שלו, שעכשיו מוציאים, מורה לכם לפזר את הילדים בגני הילדים, מה קורה קודם כל עם אותן העמותות? האם העמותה תמשיך להתקיים אם הילדים לא יהיו שם? זאת אומרת האם העמותה הזאת בנויה על אותם גני ילדים או שיש---

היא בנויה רק על זה בעיקרון. דבר שני, אם יורו לנו ממשרד החינוך, כפי שהצעתי בתחילת הדיון ושלמה לא היה, לאחר שימוע, כי זה המינימום המתבקש, וישמעו את הערכים החינוכיים שקיימים שם וישמעו הורים שזה מרצונם ולמרות הכול יחליטו בצעד שלהם, שהוא נראה מאוד תמוה, שהם רוצים לסגור את זה, יהיה לנו קצת קשה, אבל נעשה את זה. לא לשנה הזאת, כי אי אפשר באמצע שנה לעשות מהלך כזה דרמטי, אבל זה יהיה לשנה הבאה.

מה התקציב של העמותה?

עובדיה יוסף נתן הוראה לסגור.

הוא לא נתן הוראה לסגור. אדוני היקר, בוא, אני עוד לא שמעתי מהרב עובדיה---

זה לא רלוונטי פה ולא---

זה לא מדויק.

אלי ישי אמר את זה מעל במת הכנסת.

אלי ישי אמר, אלי ישי הוא לא שר החינוך, אני מעריך אותו מאוד מאוד, אבל אלי ישי צריך לקחת לרב עובדיה את ההנהלה של הגנים, שיסבירו את זה, ולאחר מכן אם מרן הרב עובדיה יוסף יבוא ויגיד... יש שני צדדים לכל מטבע, לא סותמים פיות.

רבותיי, אני רוצה להבין---

---בשם עובדיה יוסף, הוא מדבר בשם עצמו.

סליחה, אתה תדבר, אתה ביקשת, אבל עדיין יש פה ועדת חינוך שמנוהלת בצורה מסוימת. מה התקציב של העמותה?

התקציב שמקבלים ממשרד החינוך, כ-25,000 עד 30,000 שקל בחודש.

משרד החינוך, מה התקציב של העמותה הזאת?

כמה אתם נותנים בכלל לעמותות---

כל גני הילדים במדינה מקבלים את אותו כיסוי של שכר לימוד.

אתה נותן לנו תשובה על עמותה שאינו מוכר אינו רשמי.

לא, הוא מוכר שאינו רשמי.

כמה משרד החינוך נותן לגופים האלה, באחוזים? דבר איתי באחוזים.

לא באחוזים, זה פר ילד, פר ראש, אין אחוזים שם.

אין אחוזים ואני לא יכול להגיד מספר שקלים.

חבר הכנסת מולה, השאלה היא אחרת, האם העמותה הזאת היתה קיימת ללא האפשרות להכניס לשם את הילדים.

ברור שלא.

לא הבנתי, אנחנו פה עובדים על תקן של רשם העמותות ואנחנו רוצים---

לא קשור, השאלה, פותחים גוף שצריך לעבוד, שעושה---

אז רגע, אז הילדים משרתים את העמותה? זה המסר שלך?

ברור, ברור, מה?

רבותיי, אנחנו מדברים על המנגנון---

כשקדימה החליטה להקים עמותה---

שבע שנים הגיעו לשם מאות הורים מכל העולם ונהנו מזה, כי הם ראו את ההתקדמות של הילדים. מה שצריך לעניין את יושב ראש ועדת החינוך, האל"ף-בי"ת, האם הילדים מתקדמים או לא, וזה יעשה משרד החינוך בשמחה.

הבן שלי בגן הזה---

אתה מייצג את ההורים של הגנים?

אתה בוועד הורים או שאתה מייצג את הבן שלך?

אני מדבר על הילד שלי.

שלומד עכשיו?

כן. הוא כבר בכיתה ה'. לפני שבע שנים פתחנו, החלטנו, ההורים, אנשים ביחד ישבנו, מה כדאי לנו. באמת ראש העיר לא עכשיו פתח את הגן הזה, לפני שבע שנים, באמת הבן אדם, אני לא להלשין אותו בכלל, לא כמו בכל מקום בארץ, בבית שמש אין אפליות, הדיבור הזה בשבוע הזה גורם לי, גם גורם להורים... 'ידיעות אחרונות', מי מביא אותו בכלל לשם? מי מזמין אותו? אני לא מבין, רגע, דני אבבה, תפסיק, מספיק בשבילך. אני אומר, לדברים טובים, להתקדם, העבודה שלנו. דבר ראשון, החלטה של כל ההורים, החלטנו, גם לעבודה, גם לחינוך, דיברנו איתו כמה פעמים, לפני שבע שנים באמת עשינו החלטה יופי, זה גן עד כיתה א', בכיתה א' כל הגן יהיו מפוזרים. ופתחנו וסגרנו בזה, באמת אנשים עובדים, ברוך ה' משבע עד שלוש, בשלוש וחצי מקבלים הילדים שלהם, יש בגן אחר, פותחים ובאחת וחצי יוצאים, אין להם הורים לקבל הילדים. ההורים, היום אני שאלתי אותם, אם לא, אני הולך היום ומדבר לזה, שצריך לסגור, אמרתי להם, מה עשינו להם? ברוך ה' מדברים עברית, לומדים עברית, אפילו אני רוצה באמת... לדעתי לא השפה שלנו נכשלת, אני רוצה שידברו גם אמהרית, שתהיה גננת אחת, אני רוצה, למה? שבשפה שלנו תהיה גם גננת אחת בכל בית ספר, אחת ללמוד אמהרית, למה? שלא נכשל השפה שלנו. אבל 'ידיעות אחרונות', באמת אני מצטער מאוד מאוד, איך באו להלשין לראש העיר שלנו, זה ראש העיר ידיד, אתה יודע מה עשה לנו בשנה הזאת, השנתיים? פתח לנו כל מה שאני רוצה, גם נציג קשר קהילה. פתח לנו בית כנסת, שתי בית כנסת יש לנו, לא בתוך בניין, אבל קרוונים נתן, מה שאנחנו רוצים, בכל מקום. גם הבניין, המועדונית, פתח לנו ברוך ה', עכשיו, עוד מעט, עוד חודשיים, שלושה חודשים, ייגמר בשלום---

ואדוני חושב משום מה שזה לא היה מגיע לו?

לא, אבל החלטה של ההורים. אם ההורים לא היו מסכימים, כמו בפתח תקוה, אנחנו היינו מתלוננים, לא אנשים אחרים מתלוננים. בפתח תקוה, האפליה שלהם, האנשים, סגרו אותם, כן, כואב לי זה, גם בחיפה שמעתי בבית ספר אחד, הלכתי לשם, אנשים לא יודעים, הולכים לעיריית חיפה, רושמים אותם ושולחים אותם, זה לא טוב. אנחנו, בגן הזה, עד א' יהיו במסגרת הזו ולא היה בעיות. לא משלמים שום דבר, ההורים. אני כל פעם להזכיר לך על עבודה, על החינוך, באמת חינוך טוב יש שם, אין לי מה להגיד.

כמה הגנים האלה קיימים?

שלושה גנים, שבע שנים.

שמי דני, אני---

הוא הכתב מאחורי 'ידיעות אחרונות'. תציג.

אני גאה בזה.

תהיה גאה ואנחנו גאים בעשייה שלנו.

סליחה, באמת.

גם עכשיו אתה---

לא הבנתי מה זה, כתב מדבר פה? ממתי כתבים מדברים בוועדה?

חבר הכנסת נסים, תקשיב---

תסלח לי, את מי הוא מייצג פה, את 'ידיעות אחרונות'?

אני מייצג את---

זה זילות הוועדה. אני אומר לך, אין תקדים כזה. אני מבקש ממך---

סליחה, בוועדת כלכלה רק עיתונאים מדברים.

הוא לא הצד המקצועי ולא הפוליטי פה.

על גלי צה"ל רזי ברקאי---

אין דבר כזה שבאים מ'ידיעות אחרונות' לדבר בוועדה. אני לא מסכים, אדוני.

אתה לא תסתום פיות לאנשים.

אני לא אסתום, אבל אתה עושה פה תקדים מסוכן שאתה נותן לכתב לדבר פה בוועדה. אני מודיע לך.

אם מדברים נגדנו, מותר לו לדבר.

אין תקדים כזה, באיזה ועדה מביאים כתב לדבר? בוועדת חוקה או בוועדת מה?

תרגיעו אותו, בבקשה.

אני אומר לך, שעוד לא היה תקדים כזה באף ועדה. ואסור לך לתת לו לדבר פה.

<
נסים, נסים.
>

תקשיב טוב, אתה רוצה להקשיב? מעבר להיותי עיתונאי, תקשיב טוב, אדוני, אני בן הקהילה. תקשיב טוב. אתה, מר נסים, כמי שמתקומם נגד אפליית עדות המזרח, מוטב לך לבדוק את הסיפור הזה לעומק. אל תתיפייף לי בכל מיני עטיפות ומלים. אני ברחוב בן הקהילה, לא עיתונאי. אני גאה בהיותי עובד 'ידיעות אחרונות', אין שום קשר.

גם אנחנו גאים בך.

אל תהיה גאה בי, אני לא צריך.

אנחנו גם גאים בך, אבל מה הקשר---

אני חושב שאין לך מושג---

אנחנו מדברים על עצם התקדים שעיתונאי מדבר בוועדה. זה כלפי היושב ראש.

אתה גר בעיר אחרת, אתה לא גר בעיר שלנו, אתה לא יודע את המציאות והמורכבות.

מה זה משנה?

זה כן משנה, אתה לא ידעת שההורים רוצים מרצונם, אם היית רואה ש ההורים חותמים ורוצים מרצונם היית חושב עשר פעמים לפני שאתה כותב.

אדוני, סליחה, אתה במועצת העיר שלך תחליט למי לתת זכות דיבור. בוועדת חינוך אני כרגע יושב ראש הוועדה ואני אחליט למי לתת זכות דיבור ולמי לא.

הערה אחרונה, יש הרבה מאוד עיתונאים שבאים ומעידים לפני ועדות וזה בסדר גמור, וזו לא הוועדה הראשונה שלי ואני אמשיך לבוא.

לענייננו, יש פה עסק מתגלגל, 64 ילדים, עם כל הכבוד, ואני לא אעיר..., אנחנו היינו שלושה ימים בבתי הספר, ליווינו את הילדים מהבוקר עד הערב, נסענו איתם ורעייתך יכולה להעיד, שלושה ימים עקבנו אחרי הסיפור הזה. אני לא רוצה לתאר את הילדים הלא אתיופים שנמצאים שם, מאיזה בית הם מגיעים, זה לא נוגע להם, חלק מהאחריות של חברה זה לגרום לילדים להיות מעורבים, אדוני ראש העיר, להיות חלק. רובם אגב ילידי הארץ, הם לא זקוקים לעזרה. חלק מהאנשים, לידיעתך, אני איידע אותך---

לא שמעת את משרד החינוך קודם. הוא מדבר אליי, אני חייב להגיב. הוא לא יכול לדבר אליי בלי שאני אענה.

אני אתן לך להתייחס.

היית שומע את משרד החינוך והיית מבין שזה לא קשור לילידי הארץ או לא. באת באיחור.

כשאתה דיברת, אף אחד לא הפריע לך.

חבל שלא באת בזמן.

אנחנו בוועדת חינוך, יש פה דיון ב---

אבל אי אפשר להשאיר אותי בלי תשובה.

אפשר, אתה יכול להתייחס אחר כך. לא צריך בזמן---

אוקי, אני אבקש את הזמן להגיב.

אין בעיה.

אל"ף, חלק מהאנשים שם הם לא אנשי מקצוע, לידיעתך, ומאוד מוטב שתבדוק את זה, תרשום את זה ואני מוכיח אחד אחד מהעובדים שלך. לגבי ההורים, רוב ההורים שדיברנו איתם---

סליחה, אין להם תעודת הסמכה לגננות?

חבר הכנסת נסים, תבדוק אותי, תבדוק אותם, תאמין לי, אני מעולם לא דיברתי דבר שאני לא יודע עליו, בניגוד לכמה חברי כנסת.

לא, תסלח לי, תענה לי, אתה אומר שהגננות הן לא גננות מוסמכות?

לא כולן.

אתה תיתבע לדיבה לגבי הגננות.

האם הגננות לא מוסמכות? זה מה שאתה אומר?

הוא אומר פה דברים לא נכונים.

אני אומר את זה---

משרד החינוך מבקש תעודות לפני והוא עושה פה עוול גם לגננות. אדוני, עוזרת גננת לא חייבת תעודה. גננת חייבת.

כמה גננות יש שם, אדוני?

יש שם שלוש גננות עם תעודות.

ל-64 ילדים?

זה לא משנה, כל 20 תלמידים גננת, עם עוזרת גננת. תראה לי מה קורה בגנים האחרים, עם 40 תלמידים. לך תלמד מה קורה. זה מה שאני אומר, תבדוק את עצמך לפני.

לענייננו, אני בא ואומר, אני חושב שהסיפור הזה, אני לא חושב שהוא גזען, אני באמת לא חושב, ישבתי איתו בלשכה, לא אמרתי שאתה לא גזען, אני רוצה שיהיה ברור---

אני יודע שאמרת שאני גזען.

לא אמרתי את זה.

תמחק את זה מיד.

לא, לא, תשמע---

אמרתי שאתה לא גזען, אני חושב שיש פה אטימות משולבת---

תן לי להגיד לך משהו, אם אתה רוצה להתייחס לנושא עצמו, תתייחס לנושא, אם אתם תתחילו עכשיו עם ראש העיר להתווכח ולהאשים אחד את השני ולקלל אחד את השני, אנחנו נהפוך להיות משהו שהכנסת הוא לא. אז אני מציע לך להתייחס בנושא הספציפי.

הכתבה התפרסמה, מעבר לאנשים מגויסים, זה כאבם של ההורים. אי אפשר לקנות הורים בזה שהם לא משלמים שקל, להביא את הילדים משבע שכונות. תקשיב טוב, הילדים האלה נאספים, אני מבקש שתסתור אותי, משבע שכונות במרחקים שונים כדי להביא אותם לגן הפרטי---

ביקשת לסתור, אני סותר, כולם באים מבית שמש הוותיקה, שנחשבת אצלנו כשכונה אחת. שאלת, קיבלת.

שבע שכונות---

אל תסלף, אין שבע שכונות. לכל בית שמש אין שבע שכונות.

כל בית שמש זו שכונה אחת בירושלים.

אל תמעיט בערכה של בית שמש.

אתה משקר. אולי שבעה רחובות, אבל לא שבע שכונות.

סליחה.

משרד החינוך, כן?

אני רוצה להסביר את תהליך הרישום.

אולי לפני זה, אני רוצה לשאול את העיתונאי, כמה כתבות עשית על קליטה---

כולל אתמול, אגב, בכותרת ראשית, על ילדי שחקן---

כמה כתבות עשית על גנים אחרים, שאין בהם---

הוא לא חייב לענות לך.

אני רוצה לשאול, זכותו לענות או לא לענות. יכול להיות ש'ידיעות אחרונות' שלח אותך כדי להכניס את משה אבוטבול למעמד של גזען כדי להכניס אותו לבית סוהר, כפי שהוא הצליח לעשות לכמה נציגים של ש"ס? יכול להיות שאתה משרת פה אינטרס של גורמים עוינים?

אוי, נו, באמת.

אני שואל, תענה לי. לא, שיודיע לי כמה כתבות הוא עשה בגנים אחרים.

הרב אייכלר... אני חייב להעיר לו.

לא, אני לא אתן לך להתייחס לזה, חבל על הזמן. ממש לא מכובד.

חשוב לי רק לספק איזה שהוא בסיס עובדתי. משרד החינוך מפעיל גנים בחינוך הרשמי ובחינוך שאיננו רשמי. אנחנו מחויבים לספק מקום לכל משפחה בגן רשמי. יחד עם זאת ישנם גופים, עמותות, רשתות, שמגיעות למשרד החינוך ומבקשות לפתוח גנים בחינוך המוכר שאינו רשמי. גם החינוך המוכר שאינו רשמי וגם החינוך הרשמי מתוקצבים באופן מלא בקדם יסודי על ידי המדינה ומפוקחים על ידי המדינה. כלומר, ברשמי זה ברור שאנחנו מפקחים ואנחנו קולטים ואנחנו גם המעסיקים, במוכר שאינו רשמי, אנחנו לא מעסיקים את עובדי החינוך, אבל אנחנו מפקחים על עובדי החינוך. למה אני מתכוונת? עמותה לא יכולה לקבל רישיון אם היא לא מציגה למשל שהגננות למדו עם תעודת הסמכה, עברו את התהליך שאנחנו מחייבים. אם אנחנו לא רואים את זה, אנחנו או שוללים רישיון או לא מאפשרים פתיחה. אבל זו עובדה, אפשר להתווכח, גם דעתנו איננה נוחה על החלשת החינוך הציבורי בפתיחה המאסיבית של גנים בחינוך המוכר שאינו רשמי. זה מבחינת הכללים.

אני רוצה פה רק להעלות שאלה, ראו, יש פה איזה שהיא שאלה שעוברת כחוט השני לאורך כל הדיון על זכות ההורים להחליט. אם לא היינו מדברים במקרה הזה בהורים ששייכים לקהילה האתיופית, לא היתה עולה שאלה. הרי אנחנו לאורך השנים כשקלטנו את יוצאי חבר העמים לשעבר, אנחנו מכירים מאות ואם לא אלפים של גנים שהם צבועים עבור הקהילה הזו ואני יכולה לומר את דעתי המקצועית על הקליטה שלהם אחר כך במוסדות הרשמיים, על היעדר הידע בשפה וכולי, אבל המדינה מאפשרת לעמותות, להתאגדויות של הורים, להקים מרחבי חינוך על פי נטיות לבם ורצונם.

זה נקרא שהמדינה מתקדמת, כי בשנות ה-50 כאשר תבעו מערכות חינוך, כי באמת הרסו את כל העליות של שנות ה-50, היום המדינה מבינה ואני מכבד את זה, שיש זכות גם להורים שבאים מרוסיה, גם להורים שבאים מאתיופיה, או מתימן, וגם אלה שנולדים פה, לתת חינוך פחות או יותר לפי התרבות שלהם והאמונה שלהם.

כמו כיתות מופת למשל.

אני אשאל אותך עוד שאלה, נשמעה כאן הטענה, ואדוני ראש העיר, זה גם פורסם, תקן אותי או לא, מבחינת הבעלות של העמותה, שהיא בבעלות של אשתך.

העמותה לא בבעלות אשתי, אשתי היא עובדת העמותה. העמותה בבעלותם של אחד בשם אליהו כהן, שהוא בעצם מטפל בכל הנושאים הלוגיסטיים של הדברים האלה, והיא עובדת שם, ואם יפתור את הבעיה זה שהיא תצא מהעמותה, אתמול היא עוזבת. זה לא נושא אישי. אני רוצה להדגיש את זה, כי זה מה שהיא אמרה לי כשהיא ר אתה את הכתבה, 'אני זזה הצידה, כדי שהגן יפעל'.

אנחנו נמצאים במצב של חקיקה שמצביעה על סוגיות שונות שקשורות לרגולטורים ולרשות המבצעת, גם הרשות המבצעת ברמה של הממשלה וגם הרשות המבצעת ברמה של שלטון מקומי. אם יש יחסי עבודה ותמורה בין המבצע לרגולטור, זה יכול להיות בעייתי.

צודק, אדוני, אבל זה נעשה טרם היותי ראש עיר, הרבה הרבה שנים לפני שבכלל לחצו עליי להיות ראש עיר.

זה תפקידו של היועץ המשפטי של הרשות לבדוק את זה.

תבדקו, אין לנו בעיה.

באמת זו שאלה מעניינת, מה החוק אומר לגבי ראשי ערים, לגבי חברי כנסת, האם מותר שנשותיהם יעבדו במקומות מסוימים?

שהם אחראים עליהם---

לא, העירייה לא אחראית על הגנים. האחריות במשרד החינוך בלבד, לא העירייה, כך שאין ניגוד אינטרסים, אדוני.

---עוד שהוא לפני שהוא חלם להיות ראש העיר ואחרים חלמו שהוא יהיה ראש העיר, היא כבר עבדה בגנים האלה.

כן, גברתי, מי את?

עורכת דין יסמית קשת מטבקה ואני רוצה להתייחס פה לכמה נקודות. קודם כל אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה שכינס בדחיפות את הוועדה הזאת, כי זה באמת נושא מאוד חשוב ולחבר כנסת שלמה מולה, שיזם את הדיון. אנחנו ערים לתופעה של הדרה של---

מי מממן את הארגון שלכם?

<
מה זה קשור עכשיו? >

מאוד קשור, כי אם יש גורמים---

הרב אייכלר, אם תוכל לתת לאנשים לדבר. אתה לא נותן לאנשים לדבר.

זכות הציבור לדעת... אני פונה פה לגוף, כי יכול להיות---

היא לא בחקירה כרגע.

אני אסביר לך למה, אדוני, כי יכול להיות שיש קרנות אנטי דתיות שתפקידן לעורר מדנים ומלחמות---

אתה רוצה שאני אומר לך, אני בין המקימים של העמותה לפני עשר שנים, בסדר?

אז גם אני הקמתי את הגנים לפני הרבה שנים.

אני אגיד לך, אדוני היושב ראש, אולי אלה אותן קרנות שאתם דיברתם עליהם.

עדיין זה לא מונע ממנה את הזכות לדבר כאן.

אני נותן לה את הזכות, אני רק רוצה שהציבור יידע.

אז תן לה זכות לדבר, שתדבר.

אבל שתגיד, שהציבור יידע שישנם גורמים אנטי דתיים שרוצים לחולל מדנים ומלחמות והם מממנים ארגונים שמפעילים את 'ידיעות אחרונות', שמפעיל את ועדת הכנסת.

אצלנו בעמותה יש שקיפות מלאה על כל הדוחות הכספיים.

גם את מוזמנת לגנים, גברת.

רצית להגיד משהו, בבקשה.

רציתי להגיד כמה דברים. אנחנו עדים להדרה בכלל בארץ לאחרונה ופה אנחנו מדברים על הדרה של תלמידים יוצאי אתיופיה וזה לא ממש הוזכר פה, אבל הדבר נובע ממניעים פסולים של ניסיון לרצות הורים ותיקים שלא רוצים שהילדים שלהם ילמדו ביחד עם תלמידים יוצאי אתיופיה ומנסים לכסות את זה בכל מיני טיעונים יפים, של איגום משאבים ותמיכה. אנחנו דיברנו, גם בוועדה הזאת, על הסללה מכוונת של רשויות מקומיות מסוימות ברחבי הארץ של תלמידים לגנים ולבתי ספר כדי לרכז אותם, כמו מה שכינה ראש העיר גטאות---

אני לא כיניתי גטאות, הכתב לצדך כתב את זה, גטו, וזה דבר חמור. כי כשאומרים משהו ומקשרים את זה לשואה, מיד כולם נזעקים אחרי אותו בן אדם. בן אדם יכול בכותרת ראשית לכתוב 'גטו', וכולם שותקים בשקט ובדומייה. זו בושה אחת גדולה.

גטו זה לא רק מהשואה.

זה התחיל בקטע השוֹאתי.

הגטו זה באיטליה לפני אלף שנים, אבל 'ידיעות אחרונות', אני יודע בדיוק למה הוא מתכוון כשהוא---

סליחה, רבותיי. בבקשה.

אנחנו דיברנו בוועדה הזאת, בישיבה בספטמבר, כשהוועדה הזאת התכנסה באופן דחוף ב-7 בספטמבר לדון בסגירה של בית ספר נר עציון בפתח תקוה, שגם שם ראינו הסללה מכוונת של הרשות המקומית ודיברו על הסגירה של בית הספר. באותו דיון הוועדה החליטה שתוך שבועיים עיריית פתח תקוה צריכה לדווח כיצד שובצו התלמידים ומה קרה עם כולם. אני לא יודעת אם התוצאות האלה הגיעו, אבל אנחנו לא מקבלים תשובות מעיריית פחת תקוה, למשל, בטבקה, ואנחנו באמת מנסים, ויש בג"צ תלוי ועומד, עד היום מה קרה עם אותם תלמידים, איך שובצו, אנחנו יודעים שכיתות ו' שלמות עברו כמו שהן, עדיין הומוגניות, לישיבות תיכוניות, אנחנו יודעים שרצו להוציא ילדים מחוץ לעיר בהסעות של יוצאי אתיופיה בלבד, ובסופו של דבר בגלל הלחץ של בג"צ מצאו להם מקום מהיר, אבל אדוני היושב ראש הזכיר את זה, את בתי הספר הפרטיים בפתח תקוה, שמהווים כ-40% מבתי הספר הדתיים ציוניים בעיר, שכנראה די מנעו מילדים להגיע לשם. ושוב, מאותן תפיסות פסולות ורצון של הורים ללמוד בנפרד מיוצאי אתיופיה. אני חושבת שאדוני היושב ראש שאל במשרד החינוך, האם נעשה איזה שהוא מחקר, ופה אני חושבת שיש מקום ליציאה בקריאה. לא נעשה שום מחקר, הסגירה של בתי ספר באופן גורף, כמו שמשרד החינוך מדבר עליו, זה לא בהכרח הדבר הנכון. בנר עציון, לסגור בית ספר אחרי תחילת שנת הלימודים, כשילדים כחודש לא למדו, לא בטוח שזה היה הצעד הנכון ביותר ויכול להיות שיש נסיבות שונות בכל רשות מקומית. בבאר יעקב, למשל, יש רק בית ספר ממלכתי דתי אחד, בפתח תקוה יש יותר מ-40% בתי ספר פרטיים, שגם הם צריכים לקלוט יוצאי אתיופיה, בכל מקום יש נסיבות אחרות ואני חושבת שחשוב לצאת בקריאה למנות ועדת מומחים, פדגוגים, שיתייעצו עם הורים, עם מורים, עם בני הקהילה, עם כל האנשים הרלוונטיים ויקבעו בזמן, לפני תחילת שנת הלימודים הבאה, ושילדים יידעו איפה הם נרשמים עוד חודש---

אבל זה כבר נעשה וההחלטות התקבלו.

זה לא נעשה.

השר הקים ועדה כזו.

זה לא נעשה, השר פגש את הקהילה, השר---

סליחה, את איחרת---

היא יודעת יותר טוב מכם מה משרד החינוך עושה.

תודה, אני עכשיו לא פותח דיון ביניכם מי צודק.

היא יודעת והיא לא נתנה את ההוראה עדיין. זה מה שמשתמע, היא יודעת יותר טוב מה משרד החינוך עושה.

סליחה, חבר הכנסת מולה בזכות דיבור.

סליחה, אני לא סיימתי.

גברתי, אנחנו כבר ממש באיחור.

יש לי כמה נקודות---

לא כמה נקודות, נקודה אחרונה ואני עובר לחבר הכנסת מולה. בבקשה.

נקודה אחרונה. אני הזכרתי שסגירה גורפת זה לא בהכרח הפתרון וצריך לראות מה הפתרון הנכון לכל מקום. יש מקומות שיש אפשרות לרשות המקומית לשנות את אזורי הרישום, הרי זה בסמכות הרשות המקומית, אפשר לחתוך שכונות, יש מקומות שנכון לסגור בתי ספר, יש מקומות שנכון להביא ילדים אחרים---

על בית שמש, את מכירה את העיר?

לגבי בית שמש, לפחות מה שפורסם ונמצא פה ראש העיר ויתקן אותנו אם יש שם עובדות לא נכון, צוטטה אשתו של ראש העיר שאומרת ש---

עזבי, את מייצגת גוף מייצג, את מייצגת ילדים, אז בהיבט המקצועי.

אדוני היושב ראש, דובר שם על סטיגמות, אמרו 'אנחנו עושים להורים טובה', ההורים רוצים את זה, בדרך כלל זו קהילה שהאבות שיכורים והאמהות עובדות עד מאוחר---

סליחה, אני מכחיש את זה, היא אמרה שיש לה מקרים גם קשים שם, עד כדי מצבים כאלה.

המקרים האלה קיימים גם---

קיימים, בגלל שהיא נחשפת, היא אמרה שישנם מקרים בודדים והיא מטפלת בהם. שאלו שאלה, היא קיבלה תשובה, האם כל הילדים---

---מקצועית.

מה רצית עכשיו? שהיא תשקר? שהיא תגיד שהכול ורוד? יש קשיים.

תדברי יותר מקצועי, עד עכשיו היית מקצועית, שמענו אותך טוב ובקשב רב.

משפט אחרון, יש שם באמת הורים עולים חדשים, יש כאלה עם קשיים, קשיים סוציו אקונומיים, האם יש ייעוץ והכוונה של הגורמים המתאימים בעירייה, למשל, שגם גן חובה ממלכתי דתי הוא בחינם ושגם שם יכולים להיות צהרונים מסובסדים.

הם מקבלים מכתב עד לבית, מפורט, ועומדת לרשותם הזכות לענות. אני רוצה להגיד לך שבמכתב של הרשות אפילו לא מופיע הקרן החדשה לישראל, הם באים מהפה לאוזן, גברתי טבקה.

עוד דבר אחד, הוזכר פה הבג"צ של המכסות. בעניין הזה תמיד יש הטעיה, אותו בג"צ שהגיש הילד ליאור בוגלה, שלא הסכימו לקבל אותו לכיתה א'---

יסמין, אני מציע לא להגיע לשם. התוצאה של הבג"צ היא לא טובה.

סליחה, אני רוצה רק... אני לא מסכימה לזה. בנקודה הזאת אני לא מסכימה.

כי אני מציע שתעשו שיעורי בית גם אתם. התוצאה הזאת היא חמורה ביותר.

אני רוצה רגע להתייחס. פשוט שחברתית יבינו מה קרה פה.

לא, אל תספרי לנו עכשיו את הסיפור של הבג"צ.

לא את כל הסיפור, מדובר על ילד שנולד בישראל והשפה היחידה שהוא יודע היא עברית. הילד הזה, רק בגלל שהוא שחור, לא הסכימו לקבל אותו לכיתה א' ליד הבית והוא נאלץ לנסוע לבית ספר רחוק בגלל מדיניות המכסות. אז אם אנחנו מדברים על מדיניות מכסות, קודם כל צריך לבדוק מכסות של מי---

יסמין, אנחנו כבר אחרי זה. יש את החוק---

---או לפי יוצאי אתיופיה. אנחנו צריכים לבדוק את זה. כי שם היה מדובר על ילד ישראלי בצבע שחור.

תודה רבה, שמעתי אותך. את גם לפעמים צריכה להקשיב בעצמך, כשאני מתחיל לדבר, את יכולה לעצור שנייה ולהקשיב. לפני חודשיים עבר חוק שלי שאומר שאסור לעשות אפליה על פי ארץ מוצא, בחוק. כל דבר שיבואו ויוכיחו שהיתה רגולציה על פי ארץ המוצא של אותו ילד שנכנס---

התיקון לסעיף 5 לחוק זכויות התלמיד?

כן, אם תהיה הוכחה לכך, זה דבר פלילי.

התיקון הזה לא חל על הגנים של ראש העיר.

חלים.

לא חל, סעיף 5 לחוק זכויות התלמיד חל רק על בתי ספר מוכרים רשמיים. אלה בתי ספר לא מוכרים.

לא נכון, רק 6, 7 ו-13 לא חלים על כולם.

סעיף 5 לא חל כפי שהוא בחלק ה---

בסדר, אפשר להבהיר את זה. תודה.

בבקשה, חבר הכנסת מולה.

תודה רבה, אדוני. קודם כל אני מתנצל על האיחור של חמש דקות, הייתי באיזה דיון.

חצי שעה איחרת, לא חמש דקות. לא משנה, היה יותר טוב שלא היית. אל תצטער על זה.

אני מכבד את הוועדה, אני גם רוצה להודות לך על קיום הדיון, גם למנהלת הוועדה, שזימנתם את כל השותפים והגורמים והעוסקים במלאכה. אני מבקש לחלק את הדברים שלי לשני חלקים. חלק אחד, החלק של בית שמש, ועל המקרה עצמו. החלק השני, שמעסיק אותנו כל הזמן, הסיפור של קליטת עולי אתיופיה, במיוחד ריכוז גבוה של תלמידים יוצאי אתיופיה בבתי הספר ובגני הילדים, האחריות של ראשי הערים במחלקות החינוך ברשויות ותפקיד משרד החינוך בעצם לפקח.
מה שקורה כאן, יש 20 בתי ספר במדינת ישראל, ועוד היד כנראה נטויה, שהתוצאה הסופית של 60%, 80%, 90%, קרוב ל-100% תלמידים יוצאי אתיופיה בבתי הספר הממלכתיים, אני לא מדבר כרגע על גנים. יוצאי אתיופיה הפכו להיות באמת נותני תעסוקה של קבוצות ובתי ספר מסוימים ובאמת, כמו שיסמין אמרה, מערכת החינוך מאוד מתקשה, בעיקר הרשות המקומית שהיא עוסקת בנושא הרישום, מתקשה להתמודד מול הורים ותיקים, אני אומר, אדוני, אני רוצה שיקשיבו לי, מול הורים ותיקים שכשרואים שבבית ספר מסוים יש קבוצה של תלמידים יוצאי אתיופיה שנרשמים, ההורים פשוט מעתיקים את כתובתם שלהם ומעבירים את הילדים שלהם למקום אחר. אני אומר לך, זו גזענות, אין משפט אחר, אין מלה אחרת, ומה שקורה זה שבגלל שההורים הוותיקים בורחים למקום אחר נשארים תלמידים יוצאי אתיופיה. זאת אומרת מערכת שרושמת את התלמידים יוצאי אתיופיה, שדרך אגב רובם ילידי הארץ, אם לא, 50%-50%---

אבל זו גזענות של ההורים. אז הביקורת לא על המוסד.

תקשיב טוב, אתה לא מקשיב טוב. תקשיב מה שאני אומר לך, הרגולציה, הרשות המקומית שרושמת צריכה לבדוק עד תום למה המשפחה הזאת העתיקה את מגוריה, או החליפה את הכתובת שלה. זאת אומרת הרשות המקומית לא עושה את עבודתה, אני אגיד לכם נורא פשוט, לפיכך אני תומך במדיניות של שר החינוך, לסגור את כל בתי הספר האלה, לסגור אותם, כמו שתמכנו בפתח תקוה, או למצוא פתרון חלופי אחר עם ראשי הערים והרשויות המקומיות. לכן אני גם כועס על הבג"צ של בוגלה, שיסמין דיברה עליו. התוצאה היא תוצאה הפוכה.

מכאן אני רוצה לעבור לסיפור של בית שמש. קודם כל לא נוח לי, אדוני ראש העיר, לדבר על רעייתך שהיא מפעילה או שותפה בגן ואתה ראש עיר, אתה צריך להתגונן. זה לא נוח לי, לא טוב לי, אני לא רוצה לדבר על זה. אתה יודע מה? תפתור את הבעיה שלכם במקום אחר, אני לא רוצה לדבר על זה. יש טעם לפגם, כדאי מאוד, גם לפעמים הדברים, לא רק שייעשו, גם שייראו. גם אם זה נכון, גם אם היועץ המשפטי---

זה לא הבעיה של---

רק שנייה, אני אמרתי, כשאתה בא להתגונן, אומרים לך שאשתך או רעייתך מפעילה המקום, אז זה קשה לך.

הייתי מתגונן גם אם היתה רעייתך שם עובדת. אני מבטיח לך ומתחייב. ואני מזמין אותה להחליף את אשתי, בכיף.

לא, אשתי---

כשתשמע כמה היא מקבלת, אתה תגיד, 'מה, היא משוגעת?'

אני מבקש מוועדת החינוך להרים את השכר של ה---

לא, אני לא רוצה---

חבר'ה, אני מבקש, אני חושב שגם את הגנים האלה צריך לסגור. אדוני ההורה, אני אדבר איתך, אני מבקש לסגור את הגנים האלה. אני אומר לכם, מקום שבו גדלים ילדים רק על... אני אומר, אם רוצים להעביר אותם לגנים מוכרים שאינם רשמיים למקום אחר, דתיים, אין לי התנגדות---

יכול להיות שלא צריך לסגור, שהפיזור צריך להיות יותר גדול.

אפשר להוסיף ישראלים. גם זה---

הם גם ישראלים, כולם צברים.

רק רגע, בלי שום קשר, אני אומר לך, אדוני ראש העיר, זה לא טוב לך, זה לא טוב להורים שיהיה גן על טהרת יוצאי אתיופיה בלבד. אני מבקש ממך, תקשיב טוב, זה לא טוב לך, זה לא טוב לילדים וזה לא טוב להורים. אני מתקומם על כך שההורים ששולחים את הילדים שלהם, שהם צריכים ללמוד לקבל חינוך כאילו מציירים אותם שעושים להם טובה. אתם לא עושים טובה להורים אם אתם מסייעים להם, זה מגיע להם, הם לא צריכים לקום בבוקר ולהגיד תודה, אדוני ראש העיר, תודה למערכת החינוך, תודה לשלמה. הם לא צריכים להגיד את זה, הם לא צריכים להיות במצב הזה.

הם לא עושים את זה.

הם לא צריכים לעשות---

הם לא עושים את זה ולא מתבקשים לעשות את זה.

עזוב, אם אתה הבאת לי את מה שכתבת, באמהרית, החתמת אותם, יש לי חשדות מאוד לא---

זה אחת האמהות שכותבת---

אדוני, אני רוצה לסיים. אני מציע לך---

אני גם רוצה לדבר.

זו השמצה.

אני לא משמיץ, אני רק אומר---

למה אתם מתווכחים עכשיו? באמת.

אני לא רוצה להתווכח על זה בכלל, אני רק אומר שיכול להיות---

אתה נגד זכותם של ההורים לבחור את---

לא, הוא לא אמר את זה.

אני לא אמרתי. אני אומר שכל הורה יכול לבחור לשלוח את ילדיו לכל זרם חינוך, של מעיין תורני, עמותה כזאת או אחרת, אין לי בעיה עם זה בכלל. הבעיה שלי אחרת. הבעיה, אני חוזר ואומר לך, אדוני, וגם לך חבר הכנסת הרב אייכלר, ידידי הטוב, זה לא טוב שגן ילדים יהיה אך ורק על טהרת יוצאי אתיופיה. נקודה. אפשר לפזר אותם, אתה יודע מה? לשלוח אותם לגן של ישיבות של אשכנזים, שישלחו אותם לגן של אלה ואלה, אין לי בעיה---

תעקוף את ההורים ו---

רק שנייה, רגע. אבל אני מסרב לקבל גן של ילדים יוצאי אתיופיה בלבד, גם כשזה מוכר.

עכשיו אני אגיד לכם, חברי הכנסת הדתיים במיוחד, הלוואי, כמו שאתם מגנים עכשיו על הגן הזה, וגם אתם רובכם באתם גם לתקוף אפילו, גם הייתם מתקוממים או מעבירים לנו את החוק של מעמד הקייסים, שהקהילה האתיופית גם תהיה מוכרת, יהדותה, ואז יוכלו ללמוד בכל זרם חינוך. אני אומר לכם, לך, הרב אייכלר, אם יוצא אתיופיה יבוא להירשם אצלך בגן אשכנזי, אתם לא תקבלו אותו.

אם הם ירצו להיות בקהילה שלנו? אין שום בעיה.

זאת אומרת, אם אני אחזור בתשובה, שלמה מולה יבקש עכשיו לשלוח את הבת שלו אליך, לגן, אתה לא תקבל אותו. אני אומר לך את זה.

גם מה שעושים לש"ס בעמנואל---

זה לא נכון, גם בגנים החרדים בבית שמש ישנם תלמידים יוצאי אתיופיה, בפרט במעיין החינוך התורני. אני יכול לקחת אותך, להראות להם אותך. לא סתם להשמיץ.

אני מציין---

תבוא לבקר בגנים.

אני חי במדינתי, אני חי פה.

לא בבית ספרי, לא בבית שמש.

יהודי אתיופיה, על פי תפיסת---

בבית שמש עושים דברים יפים, אלה הדברים שעושים בבית שמש, אדוני.

חבר הכנסת מולה, אתה מפריע לחבר הכנסת נסים זאב.

עובדים עם כולם בצורה שוויונית.

למה אתה צועק? למה אתם צועקים פה? אני עוד מעט אברח מפה.

האמת זועקת.

אדוני היושב ראש, כמה צביעות יכולה להיות, כאילו הנושא הזה של גנים אתיופיים זה פתאום צמח אתמול בבוקר, בעקבות כתבה של 'ידיעות אחרונות'.

היא היתה בשבוע שעבר.

זאת אומרת, אה, אנחנו לא שמענו, לא ראינו, פתאום העניין הזה צמח ובזכותו של מולה יש היום דיון מאוד רציני, מאוד מקצועי.

כמה פעמים השתתפת בדיון פה שהיה על 20 בתי הספר על טהרת האתיופים? כמה פעמים השתתפת פה? כמה פעמים השתתפת על 20 בתי הספר?

תן לי לדבר.

מה אתה מקשקש פה?

תן לי לדבר.

בוועדת הקליטה אמרתי ליושב ראש ועדת הקליטה, דני דנון, תביאו לבית שמש עוד 2,000, עוד 5,000 עולי אתיופיה. תגיד גם את זה, תספר גם את זה. את זה לא אמרת, חבל שאתה לא אומר את זה. שרת הקליטה כועסת, היא אומרת לי שכל ראש עיר---

אתה מפריע ואני אוציא אתכם.

תירגע.

תביאו את כל המכלול.

אנחנו יודעים את המכלול, אבל אתה לא יכול לעשות כאן את מה שאתה רוצה ויש פה זכות דיבור לכל אחד ואחד ואתה מפריע, אתה מתחיל להפריע ולהגזים. בבקשה, חבר הכנסת זאב.

תאמין לי שמולה מרגיז אותי הרבה יותר. ואני תמיד מאופק ואנחנו נשארים ידידים.

זה נכון.

אני שאלתי שאלה, אדוני ראש העיר---

אל תשאל אותו שאלה.

אני אומר מה ששאלתי, אני שאלתי מה קורה בתום הגנים, לאן הילדים האלה נקלטים והוא אמר חד משמעית בכיתות א' רגילות, חלקם הולכים לממלכתי, חלקם ממלכתי דתי, אבל בסופו של דבר זה לא משהו---

למה זה רלוונטי? שלא ילמדו בבית ספר---

תן לי לדבר, אתה אל תסביר ואל תתרגם אותי. זאת אומרת שאין פה עניין לקלוט אותם, להנציח אותם, אדרבא, בשנים האלה שהן כל כך קריטיות מבחינת הילדים, ואני אומר לך, אני יודע, בבית ספרי, כשבאו עולות מצרפת, עם כל האינטליגנציה שהיתה להם, היו להם קשיי קליטה. על אחת כמה וכמה כשמדובר בילדים שבכל זאת הפערים קיימים, אי אפשר להעלים עין. מה המגמה פה? המגמה פה גזענית, או אדרבא, הוא בעצם בא ונותן להם כלים כדי להתמודד, שבכיתות יסוד יכולים אותם ילדים באמת להתמודד, מתוך ידיעה ומתוך אותם כלים שהוא נותן להם במשך שלוש שנים. אז במקום להודות לו, באים פה לתקוף אותו שהוא גזען? אין רשעות יותר גדולה מזה.

אף אחד לו אמר לו גזען.

אני רוצה להבין, חבר הכנסת מולה, כמה בתי ספר פרטיים לסקטורים, למגזרים שאתה מכיר, במדינת ישראל יש? יש מאות, נכון? מאות רבות. זאת אומרת אם אני לוקח את בתי הספר למשל של המוסלמים, של הערבים, במדינת ישראל, הם כמעט כולם פרטיים.

לא נכנסתי לבתי ספר פרטיים. אני אמרתי, אתה לא שמעת אותי.

תסלח לי, אז תגיד---

אמרתי שהילדים האתיופים, שלא יהיו לבד, תפזרו אותם בגני ילדים---

אתה יודע שעל פי האמנה לזכויות הילד, זכותו של כל הורה לקבוע את חינוך ילדיו ומיקומו---

תציע לו שלוש-ארבע אלטרנטיבות.

אז אם אותם הורים, זו דרישה שלהם, הם---

הם לא דרשו.

הם דרשו, אל תגיד לא דרשו. הוא הביא לך את הנייר, אתה מתעלם ממה שאתה רואה. עיניים להם ולא יראו, זכותך לא לראות, אבל---

אנחנו לא דרשנו, בדיוק הפוך, אתה מסלף את התמונה.

אתם לא דרשתם?

לא דרשנו, הם דרשו מאיתנו, שלמה. אל תסלף.

לגבי השנה הזו, אין מה לדבר שצריך להשאיר את המסגרת הקיימת. לגבי השנה הבאה, אדוני היושב ראש, צריך לבחור אם באמת זו טובת הילדים לסגור את המסגרת הייחודית הזאת, כי בסופו של דבר אותם ילדים נקלטים הרבה יותר טוב בבתי הספר בכל רחבי העיר.

איך אתה יודע?

אני סומך על ראש העיר.

ההורים גם יודעים.

ועל פי אותן שאלות ואותן תשובות, עצם הדבר שהילדים האלה, כשמגיעים לכיתה א', הם מתפזרים והפזורה שם היא באמת חלק מהאינטגרציה, לדעתי זה דבר מבורך.

אדוני היושב ראש, אני רוצה קודם כל להודות לרב נסים זאב וגם לשלמה מולה. אני לא שמעתי משלמה מולה מלה אחת על ראש העיר שהוא גזען, זאת אומרת כל הרעיון של הדיון הזה והאווירה בציבור כאילו ראש העיר בית שמש עושה איזה מעשה עוול הוא ממש עוול הזועק לשמים. למה? שלמה מולה בא וטוען בצדק, למה שלא תשלבו את הילדים שלנו, למה שלא תדאגו שיהיו חלק מהאוכלוסייה? זה הכול. ואין אדם במדינה, שאני מכיר, שעשה יותר לעניין הזה מאשר הרב משה אבוטבול, עוד לפני שהיה ראש העיר, ויעידו ההורים, תעיד הקהילה האתיופית בבית שמש, שאין ראש עיר שכל כך רוצה אותם שם. אנחנו יודעים בדיוק לכמה ראשי ערים יש בעיה עם הדבר הזה. לכן צריך לתת ציון לשבח לרב משה אבוטבול ועיריית בית שמש.
דבר שני, במישור העקרוני אני טוען, אמר עכשיו נסים זאב שזה חוק בינלאומי, חוק הילד, שיש להורה זכות, אני חשבתי שזה כל כך טבעי וכל כך נאור, שאני עצמי חשבתי שלכל הורה יש זכות לחנך את ילדיו. בשנות ה-50 נעשו טעויות קשות מאוד בקליטת עולי המזרח כאשר כפו על הורים אורח חיים בניגוד למסורתם ועמם ולכן מדינת ישראל עשתה בחכמה שהיא לא כפתה על ההורים האתיופים להכניס לחינוך ממלכתי חילוני, עשו אז פשרה של ממלכתי דתי, אבל צריך לכבד את ההורים. אם יש הורה שרוצה חינוך ממלכתי, בכבוד---

האמת היא שזו לא היתה פשרה, זו היתה כפייה.

אז באות העמותות האלה ומתקנות את הכפייה הזאת. אסור שתהיה כפייה בחינוך. הנה, יושבים פה אנשי משרד החינוך, שתפקידם לעסוק בדברים האלה, ואני חושב לא לאפשר לכנסת, אדוני היושב ראש, שהתקשורת שיש לה עניין פוליטי מובהק להילחם נגד נציגי ש"ס ונגד הציבור הדתי, להכתיב את סדר היום של הכנסת. <>

חבר הכנסת מיכאלי.

אני לא רציתי לבוא היום הנה, כי שמעתי שעיריית בית שמש פה, שלא יחשבו שאני בא לגונן עליו. שלמה יעיד על זה, כמי שמלווה כבר את הקהילה הזאת הרבה מאוד שנים, אני אומר לך, יש הרבה טרמפיסטים, כל פעם נוח להם להיות אפוטרופוסים עליהם ואז כל מיני ארגונים, שכל הזמן מחפשים אקשן, כולל עיתונות לצערי, קונים את זה בפיתיון ואז באים ותוקפים אפילו לא לעניין. אם עיריית בית שמש, ושמעת על זה בוודאי, קיבלו הנחיה ברורה משר הפנים לסגור את הגן הזה, אז אתה תחשוב, רגע, זה הגיוני? אני חושב שצריך לבחון את זה מקצועית אם זה טוב או לא טוב. שלמה יודע שאנחנו נאבקים מול הגזענות הזאת, כפי שהגדיר, בכל רחבי הארץ, אבל בכל מקום צריך לבדוק האם זה עניינית נכון או לא נכון. אבל לבוא ולעשות טרמפ על בית שמש, שהיא באמת לא רק קולטת, אני יודע שהוא בונה פה מבנה חדש ליהודי אתיופיה בעיר שלו, שלצערנו הרבה אנשים לא עושים את זה, וזה מתוך ראייה נכונה שצריך לשלב אותם במקומות שטוב להם.

אני רוצה לסכם. לפני שאני מסכם, אני רק רוצה להגיד שתי שורות. רבותיי, אנחנו כולנו אזרחי מדינת ישראל, כולנו שווים, אין פה אחד יותר טוב ואחד פחות טוב, אף אחד לא צריך להודות על זה ששלטון, אם זה ממשלה ואם זה שלטון מקומי, עושה את עבודתו. אנחנו כאן בזכות עצמנו ובזכות ההורים שלנו ובזכות כל מי שבנה את המדינה הזאת, אבל כולנו כאן שווים וצריך לזכור את זה.

כל מה שקשור לאותם בתי ספר ברחבי הארץ, אנחנו שומעים את הודעת משרד החינוך על בתי ספר שכבר משנה הבאה הולכים להיות מפוזרים, אם זה בחיפה, אם זה בנתניה ואם זה בשאר המקומות שאתם החלטתם עליהם. אני מבקש תוך תקופה של עד חודש ימים יעביר רשימה מלאה של כל אותם בתי ספר לפי החלטות משרד החינוך שהולכים להיות מפוזרים, אותם הילדים שהם באותם ערים. זה בקשר לעניין הזה.

בעניין של המכסות – רבותיי, ברגע שאתם קובעים מכסות, כולם יחפשו להיות עד המכסה המקסימלית. זאת אומרת צריכים להיות מאוד זהירים עם הדבר הזה. הפיזור צריך להיות חכם, לטובת הילדים ולא זה שיסגור את הפינות לכל אותם אלה---

זה צריך להיות באחוזים.

שלא יהיה מצב שברגע שאתם כותבים 25% אז כולם יהיה 25.

שתהיה תכנית מדורגת, מתאימה, לכל רשות חליפה מתאימה.

רבותיי, לא צריך לעזור לי. אנחנו דוחים בכל תוקף את כל ניסיון הרגולציה של מקומות כאלה ואחרים, בעיריות, של ילדים על פי ארץ מוצא וגם קיים החוק ואני קורא לשמור על החוק. אני גם מבקש ממשרד החינוך שיפקח, שלא יהיה מצב שבשלטון מקומי עושים רגולציה של ילדים על פי ארץ המוצא. חשוב מאוד לבדוק את זה וחשוב מאוד לבדוק את מה שקורה ולמה אנחנו מגיעים למצבים שיש בתי ספר באחוזים של 90%, 95% עד 100% מלאים ביוצאי מקומות כאלה ואחרים.

בקשר לנושא של בית שמש – אני מבקש ממשרד החינוך לבדוק היטב את העניין שקשור לאותם שלושה גנים, גם בהשלכות החינוכיות, גם בהיבט של המרקם החברתי. אני מציע לראש העיר לשמוע את ההודעה של משרד החינוך על כך שהם כן רואים את החשיבות של האינטגרציה והחשיבות שילדים יהיו מעורבים עם ילדים משכונות אחרות בתוך מנגנוני החינוך שהם נמצאים. זה חשוב מאוד.

רק הערה קטנה. במידה שמשרד החינוך ישתכנע שזה טובת הידלים מכיוון שמדובר רק בתקופה הקצרה של---

זה בין הילד---

להשאיר את זה לשיקול דעתו של משרד החינוך, זה מה שאני מבקש.

זה לשיקול דעתו של משרד החינוך, כי הוא מתקצב גם את המורים וגם את הילדים.

אז לא לפסול את זה על הסף.

אני מבקש שהוועדה תפנה לראש העיר, לאור הדיון שהיה, להכין תכנית, כמובן שמתאימה גם לאורח חייהם של המשפחות, לנסות גם ביוזמתו לפזר לקראת שנת הלימודים.

על פי החלטה מקצועית. אם זה פוגע בהם, אני לא עושה. ועדה מקצועית שתגיד לי, אנחנו נשקול את זה.

אני אמרתי, חבר הכנסת מולה, תקשיב, אתה לא הקשבת לי. אני ביקשתי, לא מראש העיר, אני ביקשתי ממשרד החינוך כאחראי, לבדוק מקצועית מה קורה סביב אותם שלושה גני הילדים, מראש העיר אני ביקשתי להתחשב בהוראה של משרד החינוך בכל הנושא של המרקם החברתי בעניין של אינטגרציה ועל משרד החינוך להגיע להחלטה סופית, מה אתם עושים במצבים שיש לכם ריכוז גבוה מאוד של ילדים שהם זהים מארץ המוצא, או שלהם או של ההורים שלהם. זה יכול להיות דבר שהוא פוגע. צריך לבדוק גם בהיבט החינוכי, כי אם בסופו של דבר, ואני אומר לכם, היו לנו סיפורים, לא רק יוצאי אתיופיה, היה לנו גם יוצאי ברית המועצות, היו סיפורים שזה דווקא תרם.

רבותיי, צריך לבדוק שני מרקמים, יש מרקם חברתי בנושא של אינטגרציה ויש מרקם חינוכי. מה שכן, אני מבקש מכם לבדוק, וזה לא רק בבית שמש, אלא בכל עיר, עד כמה יש עניינים שהם עניינים אישיים ברגולציה, וזה לא רק בנושא של גני ילדים עם יוצאי אתיופיה, או המגזר הערבי, היה לנו כאן גם הפרטה של כל הנושא של גני הילדים הציבוריים והעברתם לעמותות פרטיות, שקשורות למשפחות של אותם ראשי הערים במגזר הערבי. חייבים לבדוק את הדברים האלה, כי זו כבר הופכת להיות רגולציה עם מטרות אישיות. זה אסור וזה דבר שהוא---

אדוני היושב ראש, רק משהו קטן, היות שבאמת עונת הרישום מתחילה בעוד כשבועיים, אני מבקש שכל ההיבט הרחב של כל המקומות זה באמת בעייתי וזה לוקח זמן, בגני ילדים נרשמים הרבה לפני בתי הספר, אני מאוד מבקש להתחיל את העבודה איתנו, שתוך שבוע-שבועיים להגיד לנו מה אתם מחליטים, כדי לדעת מה לעשות.

הם כבר יודעים שתוך חודש הם צריכים לעשות את כל הסאגה של---

לא לעכב אותנו, בבקשה. אני מאוד מודה ליושב ראש ולחברי הכנסת.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:15.>