PAGE
35
הוועדה לזכויות הילד
13/12/2011
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 151>
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שלישי, י"ז בכסלו התשע"ב (13 בדצמבר 2011), שעה 9:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 13/12/2011
פיקוח סבסוד ותפעול צהרונים לילדים בגיל הרך
פרוטוקול
סדר היום
<פיקוח סבסוד ותפעול צהרונים לילדים בגיל הרך>
מוזמנים
¶
>
איטה עטיה - סגנית מנהלת אגף מעונות יום ומשפחתונים, משרד התמ"ת
סימה חדד מה יפית - מנהלת אגף לחינוך קדם יסודי, משרד החינוך
יעקב פרידברג - יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
ד"ר יצחק קדמן - מנכ"ל המועצה לשלום הילד
אידה רדי - החברה למתנס"ים
אורית טפלברג - ס.מנהלת המחלקה לגני ילדים, תל אביב
טלי חן - רכזת מועדוניות - צהרונים עיריית תל אביב
שפרה ענתבי - מנהלת חינוך קדם יסודי, עיריית חיפה
אביטל חיימי (שנהר) - מ"מ מנהלת הצהרונים בגני ילדים, עיריית חיפה
עו"ד מארק אזואלוס - מנהל רשת דובדבן, רשת מרגלית
שווביש קונסנטין - איגוד מורים עולים
ד"ר סם רז - יו"ר עמותת אמילי מעונות יום וצהרונים
שמחה סחר - האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך
אתי וייסבלסוי - מרכז המחקר והמידע של הכנסת
אורלי אלמגור לוטן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת
אליעזר שוורץ
-
מרכז המחקר והמידע של הכנסת
רבקה קנריק - דוברת הוועדה
היו"ר זבולון אורלב
¶
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.
אנחנו נדון היום בסוגית הצהרונים ואני מראש מודה למרכז המידע והמחקר, גם לאורלי וגם לאתי על המסמך שכבר הוכן מזמן, לפני שלושה שבועות, משהו כזה. אני ביקשתי להכין את המסמך כיוון שהצטברו אצלנו תלונות בכל סוגית הצהרונים וכל מי שדברנו איתו, כל פעם שהרמנו איזה שהוא אבן, אז מתחת לאבן התגלו בעיות קשות וחמורות נוספות ואני רוצה להעלות כמה סוגיות שעולות מן המסמך שהן בעיות יסוד שמעלות סימן שאלה לגבי כל המפעל הזה שקוראים לו צהרונים שלא ברור לי בכלל שהייתה לו לידה חוקית. שיש לגיטימציה לכל הסוגיה הזו במתכונת כפי שזה מופעל היום.
השאלה הראשונה היא כמובן, מדוע משרד התמ"ת עוסק במסגרות, כפי שמשרד התמ"ת מגדיר באתר שלו, מסגרות חינוכיות? ההגדרה הזו מופיעה באתר התמ"ת. מדוע הוא מפעיל מסגרות שמעבר לתחום הסמכות שלו שזה מ- 0-3. הוא מפעיל צהרונים מגיל 4 גם עד גיל 9. זו שאלה ראשונה שעולה, האם זה נעשה על פי החלטת ממשלה, מי החליט על זה, האם זה במקרה, או שזה בהמשך לתפיסה כפי שד"ר קדמן קורא לזה של "שמירת חפצים", כלומר צריך מישהו שישמור על הילדים אחרי שהם מסיימים את גן הילדים או את בית הספר, איזה ביבי סיטר כזה אבל משרד התמ"ת הזה בעצמו מגדיר באתר שלו שמדובר בתוכניות חינוכיות.
איזה חוק חל על זה? סיפרתי כי פעם ראשונה שקיבלתי תלונה על צהרון אז פניתי לסימה חדד מנהלת האגף לגיל הרך במשרד החינוך כי מי שפנה אלי, פנה אלי על צהרון שפועל בגן ילדים בגילאי שלוש, ארבע או חמש, אינני זוכר באיזה גן זה היה וסימה אומרת לי תשמע, אתה לא יודע שמשרד החינוך לא מטפל בזה, היית מנכ"ל המשרד, אמנם בזמני לא היו צהרונים אבל ידעתי שיש חלוקה של גילאים ומגיל 4 ומעלה מטפל משרד החינוך ומה עוד שדובר לכאורה במסגרת חינוכית. אז השאלה הראשונה היא מי החליט על הדבר הזה. להערכתי זו הפעלה לא חוקית.
מי החליט על הדבר הזה? ואני אומר גם למשפטנים פה, יש חוק פיקוח על מוסדות חינוך, מניין ההרשאה הזו להפעיל את הצהרונים שלא תחת הפיקוח של חוק הפיקוח המתאים לאותו גיל. לא ברור לי. ואני מציע שיהיה לך את חוק הפיקוח. החוק הזה הוא חשוב לעניין זה. חוק פיקוח על מוסדות חינוך קוראים לו, לא?
גם גן ילדים הוא בית ספר, זה החוק. אני חושב שצריך לשים את הסוגיה הזו. אמנם טרכטנברג אומר שמגיל אפס הכול יעבור למשרד החינוך וזו ההחלטה הגיונית ונכונה וגם ועדה זו המליצה על זה, אבל כל עוד זה לא קיים ואני לא רואה שזה הולך להיות קיים, אני לא רוצה כרגע לעמוד על הסיבות, כנראה גם בעיות פוליטיות בין שתי מפלגות, אז השאלה כרגע עולה, מהי הלגיטימציה להפעיל את הצהרונים מעל גיל שלוש במסגרת משרד התמ"ת.
הסוגיה נוספת היא, הפיקוח. כלומר, משרד התמ"ת מפקח אך ורק על צהרונים שמבקשים פיקוח ומי שלא מבקש פיקוח, אין עליו שום אחריות של המדינה. אף אחד לא יודע מה קורה שם, מי מפעיל, איך מפעילים, מה קורה באותו מקום.
תהליך ההכרה הוא כמעט בלתי אפשרי. הוא עם בירוקרטיה והרבה מסמכים ותהליך ארוך שעבור הנחה, אגב, של מאתיים חמישים שקלים, הצהרון שלפחות אני יכול להעיד מעדות אישית שאני יודע על צהרון אחד, פה בירושלים שגובה תשע מאות שקלים וההנחה המירבית היא מאתיים חמישים שקלים. ככה אני מבין.
היו"ר זבולון אורלב
¶
אמרתי לך, את תצטרכי להסביר הרבה דברים. קודם כל אני רוצה להעלות את הבעיות וכדאי שתרשמי אותם כי תצטרכי להתייחס לסוגיות האלה. תהליך מאד מסורבל, ארוך, שלא מתחיל בזמן ולא נגמר בזמן ואין מוטיבציה לצהרונים להיות מפוקחים, הם לא מרוויחים מזה שום דבר, מקסימום להורים יותר קל. אני כבר יודע לפחות בכמה מעונות שמוציאים ילדים לצהרונים ומתארגנים בכוחות עצמם.
הואיל ותהליך ההכרה כל כך מסורבל, אז הצהרונים מקבלים תשובות אי שם בדצמבר – ינואר, אבל החלטות הם רטרואקטיבית רק חודשיים אחורה. מה עלה במסמך המ.מ.מ? הכל אני לוקח מהמ.מ.מ, ואם כך אז למה ההורים צריכים להפסיד?
לעניין הסבסוד, עשרה חודשים הוא לא חל על חודש יולי. משום מה הוא חודש חריג, מה ההבדל בין יוני ליולי, איש לא יודע, לא מבין. אם זה היה במשרד החינוך עוד הייתי מבין בגלל שנת הלימודים אבל שנת הלימודים במעונות היא לא עשרה חודשים כמדומני. היא אחד עשרה וחצי חודשים. רק שבועיים חופש. אז אני לא מבין למה הצהרונים מסובסדים רק עשרה חודשים. לא רק זה, לא כל האוכלוסיה מקבלת סבסוד, סטודנטיות למשל לא מקבלות סבסוד, למה?
מעירים לי פה, שדרגת הסבסוד תיוודע רק בפברואר – מרץ, בגלל המוקד וכדומה. לא רק זאת אלא שכל התהליך שתיארתי עד עכשו, שהוא מאד בעייתי, אחרי כל התהליך הזה, ההכרה היא רק לשנה. כל שנה ה- "וייה דלורוזה" החדש. מה ההגיון? פה בחוק הפיקוח על המעונות אפילו רצינו לתת הכרה שנה ראשונה ואחרי שנה עוד פעם ביקורת ואחרי זה חמש שנים. העתקנו מה שקורה ברישוי של משרד החינוך פחות או יותר. כדי לא לשגע גם את המוסדות ופה כל שנה, ולא רק זה אלא גם צהרונים שפועלים במעון עצמו. כלומר במעון שפועל אז גם הוא צריך לעבור את האישור.
היו"ר זבולון אורלב
¶
התכוונתי שהם פועלים במבנה המעון. אני מקבל את התיקון הזה. שנבין אחד את השני. ההוכחה שכל מה שאמרנו עד עכשו הוא נכון, מתברר שאתה בודק את ניצול התקציב, אז על פי מה שנאמר לי, אני מתייחס לשנת 2010. אנחנו יודעים ככה שבסיס התקציב היה 50 מיליון, קבלו תוספת של עוד 180 מיליון, סך הכל זה 230 מיליון, הניצול הוא בערך של 100 מיליון.
סימה הייתה מוכנה לקבל את התקציב הזה ועוד כמה. כלומר, זה אולי מעיד כמאה עדים שמשהו מאד לקוי. לכן אני אומר התמונה הכללית בסוגיה הזו היא תמונה מאד עגומה. בעבר חשבנו לשלב את סוגיית הצהרונים שדברנו בפועל על כל בעיות המעונות אבל כשראינו יותר לעומק מה קורה, אמרנו נצטרך לעשות פשוט דיון מיוחד ולאחרונה בכלל שמעתי שמשרד התמ"ת רוצה להפריט את הפיקוח על הצהרונים.
היו"ר זבולון אורלב
¶
במסמך פה מופיע שהוא עשה את זה. לא זכרתי אם נעשה או ייעשה. אני מודה לך שוב על התיקון שגם זה אנחנו יודעים כמה דיונים אנחנו מקיימים כאן על סוגיית הנבדקות ואנחנו נזהרים שמה שקשור בסמכות המדינה, לא ייעשה על ידי הפרטה אלא רק דברים טכניים. יש שאלון כזה של רשימה שהיא טכנית, זה סדר שעושים את זה גורמים חיצוניים אבל המהות של הפיקוח ומתן הרישוי לא יכול להיעשות בידי הפרטה, אז זה מראה כי משהו כאן לדעתנו, מאד בעייתי עם הצהרונים ואחרי שנשמע מה יש בפי משרד התמ"ת לומר, אז אנחנו נקיים את הדיון. אז אני אזמין את גברת איטה עטיה. סגנית מנהלת האגף, אני מבין שמנהלת האגף לא יכלה לבוא. אני מאחל לבעלה רפואה שלמה.
איטה עטיה
¶
שמי איטה עטיה ואני סגנית האגף למעונות ולמשפחתונים ואני מופקדת על כל נושא הצהרונים. נושא הצהרונים החל ב 2007 על פי החלטת ממשלה של היגוי צרכים לפריפריה וכל החומר נמצא אצל אורלי, אתם מכירות את החלטות הממשלה, חבל שלא ציינו מהו הבסיס החוקי להפעלה.
ההפעלה זה החלטת ממשלה שהחליטה שמשרד התמ"ת עוסק בצהרונים. בוקר אחד הודיעו לי, איטה צהרונים תקימי.
איטה עטיה
¶
מ 2007, וההחלטה הזו השתנתה כל שנה ושיאה החלטת ממשלה 602 יולי 2009 שהוסיפו לנו מאה שמונים מיליון. כנראה חשבו שמה שעשינו בעבר היה מאד מוצלח אז הוסיפו לנו מאה שמונים מיליון בספטמבר 2007 חודש לפני פתיחת שנת הלימודים. אז זה הבסיס להחלטה וחבל שזה לא צוין במסמך.
היו"ר זבולון אורלב
¶
הממשלה יכולה לקבל החלטות, שלא תמיד עומדות במבחן החוק ותכף נשמע אם החלטה זו עומדת במבחן החוק.
איטה עטיה
¶
מאחר וכפי שאמרת גילאי שלוש ואילך זה לא הגיל של האגף אז היינו צריכים ללמוד את כל מערכת שלוש ואילך. רצינו ללמוד את המערכת כי כמו שאמרת זה לא הבסיס של האגף, האגף לא מתעסק עם ילדים בגילאים האלה. פנינו למשרד החינוך ולמדנו איך הם נותנים רישיונות ומסגרות והחלטנו שבגדול הצהרונים יפעלו במסגרות של משרד החינוך, גנים ובתי ספר. שביום מתקיימים לימודים ואחר הצהרים מתקיים צהרון.
נדמה לי שבשנת תשס"ט הוחלט על ידי השר גפני שניתן רישיונות גם לכאלה שפועלים בבתים פרטיים והכנסנו גם את זה לנוהל ואני לא אגיד מה דעתי על זה.
איטה עטיה
¶
דעתי שזה צריך להתנהל במסגרות קיימות שיש להם רישיון של משרד החינוך זו דעתי. לשמחתי הרבה מאד 95% מהצהרונים אכן מתקיימים במסגרות אלו כי אנחנו מתבססים,
איטה עטיה
¶
במבנים האלה כשאנחנו מתבססים על רישיון משרד החינוך לתקינות המבנה. הנוהל קיים ושריר במערכת. מתעדכן משנה לשנה על פי הדרישות ועל פי הצרכים מהשטח. הוא התחיל בתשס"ט בנוהל הרבה יותר נוקשה והיום הנוהל הרבה יותר ידידותי ולראיה, התחלנו בתשס"ט עם תשע מאות צהרונים והיום יש קרוב לשלושת אלפים בקשות כנראה,
איטה עטיה
¶
שנה שעברה היו אלף שמונה מאות, נתנו אלף חמש מאות. השנה היו שלושת אלפים, אני מעריכה שנגמור עם אלפיים צהרונים מאושרים. דרך אגב שהתחילו איתנו מתשס"ט והולכים איתנו לאורך כל הדרך. זה מה שאני מנסה להסביר, אתה כבר בתוך המערכת אז כבר הפעם השנייה והשלישית היא יותר פשוטה ולטובת הילדים רצוי לעשות את המאמץ הזה.
אז הבסיס המנהלי דברנו, על הנוהל דברנו, כמו שאני מעריכה השרות הזה רק ילך ויתעצם. אז צריך להכניס איך רוצים שהשרות הזה יהיה.
איטה עטיה
¶
כן. השרות אומר שאנחנו מאפשרים מסגרת מסוף הלימודים 12.30-13.30. המסגרת לתת סוג של צהרון ארגונית. אמורים לקבל ארוחה חמה, פעילות חינוכית - פנאי. לא טלויזיה בעיקר. חבל שלא היית איתי אתמול במגזר הערבי, היית רואה שזה ממש לא רק טלוויזיה חבל להגיד דברים שהם לא נכונים.
עד השעה 16.30 ובמסגרת של צהרונים, עם ארוחה חמה וסוג של פעילות פנאי ולגילאים היותר בוגרים של כתות א' – ד' גם עוזרים להם בשיעורי בית. זו המערכת.
היו"ר זבולון אורלב
¶
גם פעולות פנאי במערכת החינוך, כמו קייטנות שזו דוגמא מובהקת של בילוי שעות הפנאי, גם היא מחייבת איזה שהוא רישוי ופיקוח. מסגרת חינוכית, מי עובד שם בואי נשאל ככה.
איטה עטיה
¶
עובדות שם סייעות מובילות צהרון, שהן בדרך כלל גם חלק מצוות של גנים או מעונות, שהמטפלות נשארות אחר הצהריים ומוכשרות על ידי המסגרות. אני יודעת שהחברה למתנ"סים מכשירה את המובילות וגופים אחרים שהם הרבה יותר מבוססים ממעונות היום.
איטה עטיה
¶
לא. כל נושא כוח האדם וההכשרה טרם הגיע לסוג של דיון בכלל. אנחנו עבדנו משנה לשנה, דרך אגב גם היישובים השתנו, גם האשכולות השתנו, גם הגילאים השתנו.
איטה עטיה
¶
ב- 2007 כשפתחנו שנה ראשונה זה היה בליל של ישובים. היה קצת צפון, קצת דרום. בשנה שנייה זה שוב היה בליל של יישובים. משנת תש"ע זה הולך על פי אשכולות ועל פי גילאים.
איטה עטיה
¶
ב- תש"ע הוחלט על פי החלטה 602 שהעביר משרד האוצר כשהוא הוסיף את מאה שמונים מיליון שקל שזה יהיה מסגרת לגילאים עד גיל 5 ואחרי זה היו כל מיני לחצים וזה השתנה באשכולות 1-4 שזה עד גיל 9. אז גם המערכת הזו עבדה, אתה יודע, בשינויים שלא תמיד היו תלויים בנו.
היו"ר זבולון אורלב
¶
ההגדרה כפי שמופיעה באתר שלכם, זה "צהרון – מסגרת חינוכית לילדים שלא בשעות הלימוד הפורמאליות למעט פעילות של מעון יום שנמשכת בשעות שמעבר לשעות הפעילות הפורמאלית". זהו. מסגרת חינוכית לילדים. אדוני משרד המשפטים.
היו"ר זבולון אורלב
¶
השאלה היא, האם כשמשרד מגדיר מסגרת , זה משרד ממשלתי זה לא עמותה, האם כשהוא מגדיר שהוא מפעיל מסגרת חינוכית לילדים?
יעקב פרידברג
¶
אני אומר בזהירות שזה בעייתי מפני שמשרד התמ"ת בעצמו מפעיל מסגרות חינוכיות אחרות שברור לחלוטין מה הכוונה בהם. נניח מסגרות חינוך מקצועיות וכן הלאה בגילאים הגדולים יותר. חינוך פירושו חינוך שיטתי, חינוך שניתן על ידי בעלי רישיון הוראה.
איטה עטיה
¶
אני יכולה להעיר משהו? הנוהל הזה עבר את אישור משרד המשפטים כולל את מבחן התמיכות. גם מבחן התמיכות וגם הנוהל עבר את אישור משרד המשפטים.
היו"ר זבולון אורלב
¶
לא, המטרה הכללית היא, הגדלת מעגל השנים המשולבות בשוק העבודה והרחבת השירותים הניתנים לידיהם. השאלה, הרחבת השירותים, אז אם מגדירים את הדבר הזה כביבי סיטר כי בית קולנוע שנכנסים אליו שעושה סרט לילדים ונכנסים אליו 300 ילדים, הוא לא צריך רישוי חינוכי אבל יש לו רישוי עסקים. כלומר כל מקום שמופיעים בני אדם, המדינה דאגה לשמור על ביטחונם,על שלמותם, על רווחתם. אז לכל דבר יש אישור, אז אנחנו יודעים שמגיל 0-3 לא צריך אישורים, זה אנחנו מטפלים כרגע בחוק הפיקוח על המעונות ומנסים לסתום את הפירצה הזו אבל מגיל 3 לכאורה הכל מסודר. יש חוק פיקוח. עשרה ילדים ומעלה וזאת תוכנית חינוכית, לכאורה מחייב רישוי.
יעקב פרידברג
¶
על זה אני אשמח לענות. חוק פיקוח על בתי ספר שבתוכו יש את ההגדרה הזו, ההגדרה של בית ספר זה לרבות גן ילדים וכל מוסד חינוכי אחר ואז נאמר שהחוק הזה חוק פיקוח על בתי ספר, מוכל רק על בית ספר שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מעשרה תלמידים, בו ניתן חינוך.
היו"ר זבולון אורלב
¶
סליחה, אני יודע לקרוא חוק, אני לא יודע אם אני יודע לכתוב.. וחוק זה הגדרה בית ספר לרבות מוסד ילדים וכל מוסד חינוכי אחר. עכשו, חוק זה חל על מוסד חינוכי אחר, אל תקרא כרגע בית ספר, שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מעשרה תלמידים שבו ניתן חינוך.. וכו' למעט, לא מיעטו צהרונים.
יעקב פרידברג
¶
אדוני, אבל לא ניתן בו חינוך גן ילדים או חינוך אחר, זה בדיוק העניין. כי מי שמפעיל את הצהרון הזה, מי שמקיים בו את הפעילות, לא מוכשר לתת את הסוג הזה של החינוך, הוא לא עושה את זה...
היו"ר זבולון אורלב
¶
טוב, אז זה האליבי, האליבי זה "הרצחת וגם ירשת". הואיל ועובדים שם אין עליהם הכשרה ופיקוח ורשום יותר מעשרה ילדים, ולמרות שמשרד ממשלתי קורא לזה תוכנית חינוכית, אז אתה אומר הואיל ואין שם מורים
יעקב פרידברג
¶
לא מותרת שם תוכנית הלימודים, זה לאחר תוכנית הלימודים, החוק הזה מוכל על מי שנותן את תוכנית הלימודים שבה מתחנכים בגן ילדים או בית ספר יסודי, כאן זו פעילות שלאחר שעות בית ספר וככה צריך להסתכל על זה.
היו"ר זבולון אורלב
¶
לא, האריכות את שעות בית ספר. מאריכים פה בבית הספר עצמו מה שאמרה, בבית הספר עצמו נגמר חלק א' של יום הלימודים, מתחיל חלק ב' של יום הלימודים ועכשו לא המחנכת עושה את זה, אלא עושים את זה הסייעת או מישהו אחר.
היו"ר זבולון אורלב
¶
יש לי הרגשה שאם תתעקש על העניין של חינוך שיטתי, אחוז גבוה של בתי ספר יהיו פטורים מחוק הפיקוח.
יעקב פרידברג
¶
אדוני, אתה בעצם חותר לומר שהצהרונים האלה מוכל עליהם חוק פיקוח על בתי ספר. זו פרשנות מאד מרחיבה שאני לא משוכנע שניתן, המשמעות היא שזה צריך להיות במשרד החינוך ומפקחים של משרד החינוך צריכים להפעיל את הצהרונים ושצריך להיות מופעל בהם תוכנית לימודים ויכול להיות שהיא גם חובה ואני לא בטוח שאתה כל כך רוצה –
היו"ר זבולון אורלב
¶
ידוע שאינני מגיש בג"צים, מסיבות שלא כאן המקום לפרט אותם, אבל אני ממליץ בפני גופים ציבוריים שגורל הילדים, עתיד הילדים ורווחת הילדים יקרה להם , אני מציע שהנושא הזה ראוי מאד מבחינה של בג"צ כי לדעתי, אני אומר את זה בצורה ברורה , אני יודע מה נעשה בצהרונים לפחות בחלק מאד קטן, מידע אישי סטודנט חינם, מדובר במסגרת שהיא שיטתית, יש תוכנית מובנית לצהרונים. חינוך שיטתי הוא חינוך עם תוכנית.
מה זה בית ספר? יש לך מערכת שעות גם פה יש מערכת ידועה מראש. ההורים יודעים יש חוג כזה וכזה ואחרי זה יש קריאה ואחרי זה יש הכנת שיעורי בית ואחרי זה הפגה . יש תוכנית מאד ברורה וידועה. תקשיב, בנוהל של משרד התמ"ת, אני קורא מנוהל התמ"ת, אני מודה לך אתי, נוהל הכרה בצהרונים תשע"ב מאי 2011, אני קורא מעמוד 6:
"תוכנית הפעלה בצהרון (חינוכית). המפעיל יבנה ויציג בצהרון תוכנית חינוכית שבועית" זה לא שיטתי? היא אומרת נכון.
איטה עטיה
¶
אני אגיד לך שלכל צהרונים זה לשביעות רצוני המלאה. יש שעושים את זה בדיוק כמו שאנחנו מצפים ויש לא.
היו"ר זבולון אורלב
¶
הדרכה פדגוגית, בסעיף י"א. מקודם קראתי בסעיף ה'. "הדרכה פדגוגית", בפרשת השבוע, אגב דבורה מינקת רבקה, אז תרגום יונתן בן עוזיאל מתרגם מזה "מינקת"? פדגוגית. המילה שמופיעה פעם ראשונה בתרגומים. מי שחשף את זה, זה הרב נריה זצ"ל בספר שלו על פרשת השבוע עיני תפסה את העניין הזה.
"הדרכה פדגוגית ופיקוח על הצהרון. 1. מפעיל הצהרון ישיג מדריך חינוכי בהיקף של 4 שעות חודשיות לפחות לצהרון". דרישות השכלה וניסיון של המדריך הזה, "יהיה בעל תואר ראשון לפחות באחד מהתחומים הבאים: פסיכולוגיה, מדעי התנהגות או סוציולוגיה, או עבודה סוציאלית, חינוך והוראה, כמו כן בעל ניסיון מוכח של שנתיים לפחות בהדרכה פרטנית או קבוצתית במסגרות חינוכיות, התנסות מודרכת במתן הדרכה או בהנחיית קבוצות"
"תפקיד המדריך, להדריך פדגוגית את העובדים בצהרון ולפקח על הפעילות החינוכית בצהרון וכן לפקח באופן תקין על תפקוד התקין של הצהרון. המדריך ימלא אחת לחודש, דו"ח פיקוח" מכירים את המושג הזה?
" על מפעיל הצהרון... וכו'"
סימה חדד מה יפית
¶
יעקב אמר שהכדור עובר אלי, אני שאלתי איך, הוא אמר אתם לא רוצים את זה, אמרתי שזאת לא הסוגיה כרגע.
יעקב פרידברג
¶
זו הסוגיה שהוצפה כאן לחלוטין שחוק פיקוח הוחל על הצהרונים האלה כבר כעת. לא יוחל אלא לפי איך שכתוב בחוק, הוא צריך להיות מוחל.
היו"ר זבולון אורלב
¶
חברים העניין הוא רציני מאד. אני רוצה להחזיר אתכם לדברים של פרופסור פנינה קליין בישיבה על דו"ח טרכטנברג, בנושא חשיבות החינוך בגיל הרך. זה צריך כל הזמן להיות לנגד עיננו. שהטיפול בילדים , היחס לילדים, המסגרות שבהם הילדים נמצאים יש להם חשיבות קריטית לגבי התפתחותם של הילדים וטעויות שנעשות בגיל הזה, כנראה כבר לא ניתן לתיקון אז לכן מי שלא עשה, התרשל בכתות י"א י"ב ולא עשה בחינות בגרות, תמיד יכול להשלים אותם אבל מי שלא קיבל את החינוך הראוי בגיל הרך, זה ספק אם אפשר להחזיר לו את זה בגיל מבוגר יותר. זה דבר האבד. במושגים שלנו.
לכן אני חושב שצריך להתייחס לעניין. גברת עטיה, קודם כל למה אתם לא מפקחים על כל הצהרונים?
איטה עטיה
¶
אנחנו מעודדים מאד את הצהרונים. אנחנו מעודדים בזה שאנחנו מקלים על הנוהל משנה לשנה ובזה שאנחנו מפיצים, נוהל הצהרונים פורסם. אני פרסמתי, אני אדבר על דברים שאני עשיתי,זה לא שמישהו אחר עשה, נוהל פורסם במאי השנה. אנחנו היום כמעט שמונה חודשים. עד היום הגישו 2600. אני שלחתי מכתבים אישיים לכל מי שהגיש אי פעם בקשה להכרה גם אם הוא לא קיבל, כלומר כולם יודעים על הנוהל. אנחנו מפרסמים בכל העיתונים, המקומונים , אין עניין של מידע. הנוהל צריך למלא אותו, זה קצת עבודה. זה כסף ממשלתי. מהם רוצים שנעשה?
אנחנו צריכים לבדוק, אמר ד"ר קדמן, היום כל קיוסק מקבל סמל. לך למעונות יום, אז אני אומרת,
איטה עטיה
¶
מי שרוצה להתחיל מהתחלה כי זו פעם ראשונה צריכים להגיש מסמך שהוא עסק, את כל מסמכי המע"מ שלו, מסמך של המדריך החינוכי, איזו השכלה יש לו, מה ההיסטוריה התעסוקתית שלו, איפה צהרון ממוקם, ביטוחים, לא מסמכים מסובכים. עובדה שיש לו כמה אנשים שהתחילו מתשס"ט וממשיכים היום וממלאים את זה כל שנה. זה מאמץ שלא יותר משעה וחצי מי שרוצה.
איטה עטיה
¶
כי אני לא יכולה לתת סמל מהתחלה עד סוף כל הדורות. אנחנו נותנים סמל על פי כתובת. יכול להיות ויש מצבים בגנים שלמדתי את זה תוך כדי. שיש שני גנים סמוכים שיש ויכוח של גננות, אחת אומרת למה אצלי צהרון, אז אנחנו עושים שנה אצלה ושנה אצלה. אז הכתובת משתנה.
היו"ר זבולון אורלב
¶
אם הכתובת משתנה, אין ספק שצריך להגיש בקשה כי אישור כפוף לבקשה. אם הצהרון נשאר באותו מקום, הוא לא צריך לבקש?
איטה עטיה
¶
אם זה נשאר באותו מקום מביא את אותם המסמכים אז אנחנו עושים וי. הוא מביא אותו דבר, ואנחנו עושים וי ומעדכנים רק את המסמכים.
איטה עטיה
¶
אין לי כלים לפקח. מי שמתעסק בפיקוח זה אני ועוד ארבעה מפקחים על הנייר שטרם הגיעו למשרד. לפיכך, מה לעשות זה המצב, אני מתנצלת זו לא החלטה שלי.
איטה עטיה
¶
תאמין לי שאני מרגישה ותאמין לי שאנחנו דנים בזה ותאמין לי שאני מתריעה. אני אשמח לעזור לאתי להגיש את הבקשה בכתב, גם אמרו לי בשנה שעברה שניסו במתנ"ס עמק רפאים לא להגיש, אני התקשרתי למנהלת הזו , אני ולא מישהו אחר.
אורלי אלמגור לוטן
¶
זה לא מה שהיא אמרה, היא אמרה שהממונה נמצאת בחופשת לידה ואין לה מי שימלא את הטפסים.
איטה עטיה
¶
חבר הכנסת אורלב, אנחנו עושים הכול על מנת להגיש את זה, אני לא יכולה למלא עבורם את הטפסים.
היו"ר זבולון אורלב
¶
זאת העדות הכי טובה, את יכולה להגיד שאת מקלה וידידותית להם, הנוהל הוא פשוט והכל בסדר, העובדה שיש כל כך הרבה צהרונים שלא מבקשים ולא פונים או מקבלים באיחור, מעידה עם יותר ממאה עדים, שמשהו כאן לקוי מהבסיס.
איטה עטיה
¶
אני אענה, אנחנו קבלנו תוספת של מאה שמונים מיליון ביולי 2009. כלומר חודש לפני פתיחת שנת הלימודים. אמרו לי יש לך עכשו מאה מיליון תנצלי. עשינו פרסום מסיבי בשנה הזאת, הצלחנו לנצל מתוך המאה שמונים מיליון, עשינו חישוב כאילו לכמה אמורים להספיק המאתיים שלושים מיליון, בחישוב גס זה אמור להספיק לשישים אלף ילדים אם כולם מגישים.
מאשכול 1-7, עשינו חישוב כמה ילדים יש בגילאים האלה, לקחנו 20% שזה בערך הילדים שנמצאים במעונות יום, הגענו לשישים אלף ילדים. נגמרה תשע"א. הגישו, אנחנו הוצאנו שבעים אלף ערכות. המפעילים בקשו שבעים אלף ערכות, כלומר שבעים אלף ילדים נרשמו, חזרנו אלינו 25 אלף ילדים. הם קבלו. השנה אני מעריכה שזה יעלה לשלושים אלף אבל המאתיים שלושים מיליון לילדים בכל הארץ, אנחנו מפסיקים באשכול 7 וזה צריך להיות עד אשכול 10. מנכ"ל משרד התמ"ת אמר את זה בועדה, החליט לייעד את הכסף העודף לבינוי.
אורלי אלמגור לוטן
¶
את דילגת על שנה. התקציב עבר ביולי 2009 ושנת הלימודים שהיה צריך להיות בה יישום הייתה 2010 2011, לא 2009-2010?
היו"ר זבולון אורלב
¶
אם קבלת את התקציב ביוני 2009 אז זה לפני שנת הלימודים תש"ע. עכשו אנחנו מדברים על תשע"א , היה לך שנה שלמה להיערך.
איטה עטיה
¶
נכון, נערכנו, הוצאנו 70 אלף שאלונים, קבלנו חזרה 25 אלף שאלונים. 25 אלף ילדים קבלו. מה שאני חוזרת ואומרת מאתיים שלושים מיליון מיועדים לכל הארץ לא לאשכול שלי.
אורלי אלמגור לוטן
¶
זה לא נאמר אף פעם, זה תמיד היה עד אשכול 7. כי זה נשאל במפורש אם זה הולך להיות מורחב עד אשכול 10 ובשום לא נקודה לא נאמר.
איטה עטיה
¶
אני עניתי לך על השאלה, כשאת שאלת אותי למה זה עד אשכול 7 אז אמרתי שזאת ההערכה שעשינו ואנחנו נגדל עם האשכולות בהתאם לתקציב. ההחלטה להאריך את זה לאשכול 10 זו החלטה של המנכ"ל משרד. מנכ"ל המשרד החליט לקחת את הכסף לבינוי מעונות. זה הכל וזה כתוב וזה נאמר בועדה האחרונה. אז לא להגיד דברים שלא נאמרו.
אליעזר שוורץ
¶
אני רק אחדד, החלטת הממשלה ב- 2009 דברה על תוספת תקציב של 320 מיליון שקל לאגף מעונות יום וכן בשנת 2011. כלומר לשנת הלימודים תשע"א. זו הייתה החלטה כלומר לא יתחילו להקצות את הכסף כבר ב- 2010 רק מספטמבר תהיה ההקצאה. ההחלטה התקבלה אז במסגרת הדיונים של הוועדה לקידום מעמד האשה עם משרד האוצר על ביטול הפסיקה של ההכרה בהוצאות טיפול בילדים, אז הגיעו להסכמה שיקצו תקציבים נוספים והחלטה להקצות כסף למשפחתונים , צהרונים ומעונות נקבעה על פי הערכה מה יוכל להתפתח בצורה מהירה יותר והתחושה שנתנה לועדה הייתה, שהצהרונים זו הפונקציה שתוכל ליישם את הכסף בצורה המהירה ביותר ולכן כמעט מחצית מהסכום נתנו לצהרונים כי עד שבונים אותם וקולטים ילדים חדשים במעונות, ועברו שנתיים ומשהו ועוד לא התחילו לבנות אפילו מעון אחד מהתקציבים שהקצו ובזכות אי הניצול אולי יבנו יותר מעונות. אבל העובדות שהציגו בפני הוועדה אז, היו שאגף מעונות ומשפחתונים וצהרונים ערוך ליישם את הכסף של מאה ושמונים מיליון פלוס החמישים זה מאתיים שלושים כבר מתשע"א וצריך לבדוק למה לא אבל זו הייתה החלטה.
איטה עטיה
¶
החלטה שהתקבלה ב- 602, שהאגף ירחיב את האשכולות על פי התקציב שיש לו אז אנחנו התחלנו בתשע"א עד אשכול 7 כי זאת הערכת המצב שהיתה לנו ואין שום סיבה שלא יגבילו את זה עד אשכול 10.
אליעזר שוורץ
¶
אני לא זוכר את ההחלטה בעל פה, אני סומך על דברייך, אני רק אומר שאני יכול להגיד מה אנחנו עשינו, בדיונים שהשתתפנו והתחזית הייתה שהתקציב לא ינוצל עד סוף שנה, אנחנו הצענו ליו"ר הוועדה ולנציגי האוצר אולי תרחיבו את האשכולות גם בגילאים וגם בפריסה הארצית של האשכולות. אמרו שההחלטה המקורית הייתה למקום מאד מסוים.
איטה עטיה
¶
על פי החלטה שהראיתי לך, אנחנו אמורים לעבוד ויש החלטת ממשלה שמדברת על עשרה חודשים, כך שההחלטה שאנחנו עובדים במקביל למשרד החינוך, אנחנו מתחילים ראשון לספטמבר עד 30 ביולי, זו החלטה של ממשלה שעברה ועל זה אנחנו פועלים. עשרה חודשים. לזה מיועד התקציב וככה זה מנוהל.
איטה עטיה
¶
מאחר ואנחנו פועלים בתוך מסגרות משרד החינוך, הם אמרו שהם צריכים שיפוצים ואי אפשר להשתמש במבנים.
היו"ר זבולון אורלב
¶
למה אין סבסוד לסטודנטיות? הואיל ואתם נותנים באיחור את האישורים, למה הסבסוד הוא רק חודשיים אחורנית, אם בפברואר, במרץ אתם רק נותנים את הדרגות וכולי, למה זה רק חודשיים אחורה?
איטה עטיה
¶
יש פה בלבול במושגים. אנחנו נותנים את אישורי ההכרה, אנחנו מפרסמים כפי שאמרתי, במאי, התאריך המקורי הוא עד שלושים באוקטובר, כלומר כל מי שהגיש עד שלושים באוקטובר וגם המסמכים שלו לא היו מושלמים, אז אנחנו בודקים את זה עד הראשון בינואר, על הנושא של לקבל דרגה אחרי שאדם קיבל את ההכרה, הוא צריך להגיש את הערכות הרגילות כמו של מעונות יום .
היו"ר זבולון אורלב
¶
מתי, הוא מגיש רק אחרי שיש הכרה במעון נכון? כלומר תיאורטית יכול להיות שנתת את ההכרה בשלושים בדצמבר.
איטה עטיה
¶
לא, אני נותנת לראשון לספטמבר. אני נותנת את זה מהראשון לספטמבר, כל מי שהגיש מסמכים עד לשלושים לאוקטובר - - -
אורלי אלמגור לוטן
¶
אם הצהרון, כמו שהיו"ר שאל, קבל רק בשלושים בדצמבר, וההורה שלח בינואר את הטפסים למוקד ובתחילת פברואר קיבל דרגה, הוא יקבל את הסבסוד מהראשון בספטמבר?
איטה עטיה
¶
הוא יקבל מיום ההכרה, אם המפעיל הגיש את המסמכים מאוחר ואשרנו לו להגיש אחרי השלושים באוקטובר, אז הוא מקבל חודשיים אחורה. נכון לרגע זה, כל ההכרות 2600 שנכנסו למערכת, הגישו עד שלושים באוקטובר וכולם מטופלות וכל מי שיהיה מלא , והארכנו את זה עד הראשון לינואר, כפי שאת יודעת, כולם יקבלו מהראשון לספטמבר.
היו"ר זבולון אורלב
¶
טוב, יש עוד משרד ממשלתי פה? אתם רוצים לומר משהו? משרד המשפטים רוצה להוסיף משהו?
היו"ר זבולון אורלב
¶
בסדר, אבל אתם אחראים שנקבל תשובה. אינני יודע מי יגיש, כמו שאתה מנצל את טוב ליבי ויודע- - -
היו"ר זבולון אורלב
¶
אבל אתה יודע, שאני לא יכול לסרב לקבל ממשרד החינוך. או גם ממשרד התמ"ת. כל לשכה משפטית, זה יעבור בין כה בדיקה משפטית בלשכה המשפטית של הכנסת. אתי בבקשה.
אתי וייסבלסוי
¶
כפי שנאמר לנו, משרד התמ"ת, עומד להעביר את הפיקוח לידי חברה חיצונית, חלק מתפקידי הפקוח, את יכולה להסביר בבקשה?
איטה עטיה
¶
כן, נושא מבדקות של מעונות היום וצהרונים, הם חלק מאגף מעונות ומשפחתונים. יצא מכרז מבדקות למעונות היום והצהרונים הם חלק מהפיקוח.
היו"ר זבולון אורלב
¶
אני לא מאמין. אני כל כך שמח שנציג משרד המשפטים שומע את הדברים . אני אגיד לך למה. לועדה הזו, יש סעיף אחד שמעקב את חוק הפיקוח על המעונות וזה סוגיית הנבדקות שיש לגביה בעיות, יש טענות לנושא חדש ויש על זה ערעור לממשלה. הממשלה עומדת לדון בסוגיה של המבדקות במעונות ועכשו אנחנו שומעים פה מנציגה בכירה של התמ"ת שכמו שמעונות יש מבדקות, אז יהיה גם בצהרונים. מבחינתנו אין מבדקות בכלל. על סמך מה יש מבדקות במעונות?
איטה עטיה
¶
אז אני רוצה לעדכן שהמכרז יצא ונבחרו שני זכיינים, חברת אשד וחברת סיסטם ובעוד שבועיים עושים להם הדרכה,
היו"ר זבולון אורלב
¶
דברי על הצהרונים. אני מניח שהתייעצו איתך לגבי הפורמט של הפיקוח על הצהרונים. אז תאמרי לנו בבקשה מה כולל הפורמט הפקוח על הצהרונים?
איטה עטיה
¶
הכנו דו"ח פיקוח מסודר עם כל מיני קריטריונים שאנחנו חושבים שהחברה צריכה לבדוק , מה שאנחנו לא מספיקים לעשות בעצמנו לצערי הרב, כי אין לי מפקחים כמו שאמרתי, והחברה הזו אמורה להיכנס צהרון – צהרון למלא דו"ח פיקוח, להעביר אלי. הם רק מצלמים מצב.
היו"ר זבולון אורלב
¶
גברת עטיה, נודה לך על גילוי הלב. אני לא אמרתי שהייתה חס וחלילה כוונה של מישהו להסתיר משהו, לא לזה כוונו דבריי. אני רק אמרתי שאני תמה במקרה הזה על הלשכה המשפטית של משרד התמ"ת שיודעת היטב את מהות הדיונים כאן וגם מנהלת האגף שיודעת היטב את מהות הדיונים כאן על חוק הפיקוח וגם את הסוגיה הזו אני מבקש ממשרד המשפטים, אנחנו מבקשים לבדוק את הבסיס החוקי להפעלת המבדקות גם במעונות במכרז שפורסם וגם בצהרונים.
כשאני סבור שעל פניו יש כאן משהו מאד לא תקין בשעה שהוועדה הזו דנה בסוגית מבדקות לגבי המעונות ויש בסוגיה זו חלוקי דעות, נדמה לי אפילו בתוך הממשלה, אני לא יודע אם הגעתם להסכמות.
היו"ר זבולון אורלב
¶
לכן אמרתי, אני לא יודע ולכן אני מבקש גם בסוגיה הזו שתהיה בדיקה כי אני חושש שעל פניו יש פה דבר לא תקין.
יעקב פרידברג
¶
בבקשה, אם אני יכול להציע לועדה לפנות בכתב ללשכה המשפטית של משרד התמ"ת בעניין הזה כדי לקבל את המכרז הזה.
היו"ר זבולון אורלב
¶
מרכז המידע והמחקר של הכנסת עשה עבודת בילוש, זה הכל באינטרנט, אתם ערים לסוגיה. גם הניחו לפני את הפורמט, רשימת הבדיקה או ממדים לבדיקה, בין היתר יש הצגת אישורים ומידע להורים, תוכנית הדרכה והעשרה, רישומים. האם ישנה תוכנית עבודה חינוכית? האם ישנם העתקי דו"חות, האם מי שבודק האם תוכנית עבודה חינוכית, אני מניח הוא צריך להיות בעל תואר שני.
היו"ר זבולון אורלב
¶
האם יש העתקי דו"חות הדרכה, האם קיים מדריך חינוכי, האם קיימים חוגי העשרה? זה לא אותו דבר כמו לספור את מספר הילדים בצהרון. זה האם לכל הארונות יש סגירה בטיחותית , זה צ'קליסט אבל לא האם קיים בצהרון ציוד עזרה ראשונה? אבל כל הסוגיה ש- 1-9 בעניין של התוכנית החינוכית בעיני הוא פסול מן היסוד. הפרטה בוטה של נושאים חינוכיים מובהקים בגילאים הקריטיים ביותר. אני לא יודע למי יש את העוז לעשות מעשים שבעיני הם פסולים מן היסוד.
יעקב פרידברג
¶
הבעיה העיקרית שאני חושב עליה, היא בעובדה שכמו שאמרה גברת עטיה, יש חלק מן הצהרונים שפועלים בבתים פרטיים. אני פשוט לא מבין איך הדבר הזה נעשה.
היו"ר זבולון אורלב
¶
הכל מופקר, מה אתה לא רואה? הרי אם זה בבית פרטי, מה שהוא לא יוכל לומר זה שבעל הבית לא יכניס את המפקח, הוא לא חייב להכניס את המפקח.
איטה עטיה
¶
לא, אפשר להכניס את המפקח אבל קשה לבדוק את הבטיחות כי כשאתה נכנס לבית פרטי אתה לא תגיד לו לשבור משהו.
היו"ר זבולון אורלב
¶
הוא גם לא חייב להכניס אותו, מזה רשות הפרט.. מתוקף איזו סמכות המפקח נכנס? יש אן שאלות אולי את לא מודעת, אבל זה לא התחום שלך, אבל יש כאן שאלות משפטיות כבדות משקל, זו המדינה שמפקחת. זה לא משחק ילדים.
היו"ר זבולון אורלב
¶
אנחנו מבקשים ממך, אתה נציג משרד המשפטים. אני לא רוצה לפנות ללשכה המשפטית של התמ"ת שלפי דעתי הם חייבים הסבר מאד רציני מה קרה כאן בדבר הזה. תשמרו את החומר הזה, זה חומר מפליל טוב.
היו"ר זבולון אורלב
¶
את יודעת שבמודיעין תמיד מלמדים שהמודיעין הגלוי הכי טוב, הוא הכי אמין, הכי זמין. וממנו לומדים הכי הרבה. לפעמים מפעילים המון כסף ומסכנים אנשים לאיזה מידע שבסוף מתברר שהוא גלוי לגמרי.
טוב, חברים, ראשון הדוברים שנרשם, ד"ר יצחק קדמן.
יצחק קדמן
¶
תודה אדוני. אין לי הרבה שבחים, לכן זה תענוג בשבילי לברך עוד פעם את מרכז המידע והמחקר, על העבודה המעולה שהם עושים. רק תמשיכו כך. כשקראתי את המסמך שלכם חשבתי שזו שערוריה עד שבאתי לפה.
יצחק קדמן
¶
אז אני אתחיל מהתחלה, אני מודה למי שבקש ממרכז המחקר וידע לבקש , אני עוד יותר מודה למרכז המחקר על העבודה הנפלאה.
היו"ר זבולון אורלב
¶
מותר לומר בועדה דברים לא נכונים, תתפלאי. סליחה גברת עטיה, קיבלת רשות דיבור. עכשו יצחק מדבר.
יצחק קדמן
¶
כשקראתי את המסמך המצוין של מרכז המידע, חשבתי שמדובר בשערוריה רבתי עד שהגעתי לישיבה היום וכל מה שחשבתי הוא כאין וכאפס לעומת מה שאני שומע. אתם תתפלאו אולי אבל אני רוצה לשבח גם את הגברת עטיה על כנות ועל גילוי הלב שלה. אני חושב שזה פעם אחרונה שיתנו לה להופיע פה בועדה אחרי מה שאמרה היום אבל אני חושב שאנחנו פשוט מגלים פה שערוריה בלתי רגילה. זה שוב מקרה שבו מפקירים גורלות של ילדים לכל מיני יוזמות פרטיות כאלה ואחרות שהממשלה עומדת מנגד.
אני רוצה לדבר על שני דברים. דבר אחד , העדר, תקשיבי טוב למה שאני אומר, העדר כל פיקוח על מערכת הצהרונים. משרד התמ"ת לא מפקח על הצהרונים, הוא מפקח על אותם מקומות שהראו רצון לקבל הכרה של משרד התמ"ת. עדיין רוב המקומות לא פונים למשרד התמ"ת, מי מפקח עליהם? אף אחד. אנחנו מקבלים בלי סוף, אף אחד לא מפקח על הצהרונים, אלא אם כן יגיד לי מישהו שפיקוח עצמי של המתנ"ס על עצמו או חברות אחרות שמפקחות על עצמן , עם כל הכבוד והערכה שיש לי, זה לא נקרא פיקוח. פיקוח , אני מדבר על פיקוח חיצוני ממשלתי. אין מי שמפקח על הצהרונים. אנחנו מקבלים אין סוף תלונות על עובדות צהרונים שמשתמשות בשפה בוטה, שאין להם שום דבר חינוכי, אנחנו מקבלים תלונות על אלימות אפילו אלימות פיזית בצהרונים , אנחנו מקבלים תלונות על הפקרות בטיחותית נוראית שילדים יכולים לצאת ולהיכנס ככל העולה על רוחם. אין מי שמפקח על כל המערכת הזו.
אגב, אני יודע שבאיזה שהוא מקום על שולחן הכנסת הצעת חוק של פיקוח על צהרונים, ואין טעם לקדם אותה לפני שגומרים, אבל הנושא הזה איננו מפוקח וגם עם חבר הכנסת אורלב סבור, אולי בצדק, שזה על פי החוק הקיים תפקידו של משרד החינוך, בפועל, תשאל את אנשי משרד החינוך, הם לא נכנסים לעניין של צהרונים בכלל. וההפקרות שם היא מוחלטת. אני אומר שוב, גם משרד התמ"ת איננו עוסק בפיקוח על כלל הצהרונים, הוא עוסק על קבוצה שמבקשת ממנו בוא תפקח עלי, אבל כל היתר אין שום סמכות למשרד התמ"ת להתעסק איתם, הם לא מתעסקים איתם.
דבר שני, שהוא שערוריה שאני לא רגיל לה בכנסת. בדרך כלל בכל דבר שמחזיקים בילדים אומרים אין תקציב, אין משאבים, תקציב מצומצם. פעם ראשונה שאני נתקל בזה שיש תקציב ולא מצליחים לנצל אותו. פנו אלי בשבועות האחרונים מספר לא מועט של אמהות, אחד המכתבים נמצא פה לפני. אם חד הורית שעובדת במשרה מלאה, מקבלת שכר נמוך, לא מקבלת השלמה מביטוח לאומי, לא מקבלת מזונות, המשכורת שלה היא ההכנסה היחידה במשפחה. היא שמעה שיש הנחה בצהרונים. היא פנתה אמרו לה, הצהרון שהבן שלך נמצא אין לו הכרה של התמ"ת. אז היא אמרה אוקי, אני מוכנה אפילו להוציא את הילד שלי, תגידו לי איפה בסביבה יש צהרון שכן מוכר, אז בשבילי זה עניין של הצלה אותם מאות שקלים הנחה.
יצחק קדמן
¶
אמרו לה, יש צהרון מוכר לתמ"ת אבל הוא נמצא בקצה השני של פתח תקוה. אמרו לה מה הבעיה, בתם הלימודים בגן תקחי עם הרכב שלך את הילד לקצה השני של פתח תקוה. אומרת האשה הזו, אלף, אין לי רכב ובית, אם אני אצא מהעבודה, אז מה עשיתי בכל הסיפור הזה.
מקרה שני שאני מכיר מירושלים בבעיית הגדרה עצומה, היא נמצאת של נדמה לי 1-4 מהאשכולות ויש כמות עצומה של ילדים בירושלים שזכאים על פי כל קנה מידה והם לא מקבלים ואני יכול לספר לך על מקרה שאני מכיר אישית שמשאירה את הילד שלה בבית מכיוון שהיא לא מקבלת הנחה למרות שהיא עונה לכל הקריטריונים שהמדינה רוצה שהיא תצא לעבודה, ושתוכל להתפרנס בכבוד, היא משאירה את הילד שלה בבית מפני שכל הצהרונים של בית התלמיד בירושלים שזו רשת גדולה מאד בירושלים שמפעילה צהרונים, מסיבה שלהם החליטו שהם לא רוצים לפנות למשרד התמ"ת ואומרת האמא הזו, מה אתם רוצים? אישורי הכנסה, אני אביא לכם, אישור שאני אם חד הורית, אני אביא לכם, אישור שהילד שלי זכאי לפי כל קנה מידה, אני אביא לכם, למה היא לא מקבלת את מה שהמדינה עצמה הכירה בה ולא שתגידו שאין כסף. כי יש כסף והכסף הלך למטרות אחרות.
צריך לחשוב על דרך ואני יודע שאתם תקפצו. את הסבסוד הזה להעניק ישירות להורים, לאמהות שאותו הם יכולים לנצל בכל מקום אפשרי. אנחנו נמצאים היום במלכוד שעם כל הכוונות הטובות של הממשלה הם לא מתבצעות, הכסף קיים הוא הולך לאיבוד ומשפחות רבות מאד לא זוכות לקבל אותו בגלל חסמים כאלה ואחרים. זה מצב בלתי נסבל מפני שחלק מזה מתבטא בזה שמשאירים גם ילדים קטנים וזו עבירה על החוק, אדוני יודע כי הוא עסק בזה רבות, משאירים ילדים קטנים לבד בבית, הם חוזרים מהגן לבית שאין בו אף אחד. זה מצב שאנחנו מסכנים את שלומם של ילדים ואי אפשר לטעון שאין כסף כי יש כסף והוא לא מגיע למטרה.
שמחה סחר
¶
אני מהאגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך, אני בכוונה מדגישה את זה כי תמיד שוכחים קצת בגיל הרך ואיפה זה כתוב שיש בצהרונים איזה מקום למנוחה להירדם, מי מפקח על האוכל, על הארוחות התעשייתיות? באיזה שעה נותנים את האוכל? ילד שמקבל בשתיים את האוכל כשהוא אכל בעשר,
היו"ר זבולון אורלב
¶
לא לפני שתיים וחצי, בגלל אופק עד שהוא מקבל את האוכל זה לא לפני שתיים וחצי. חבר'ה אני מידע אישי מה שנקרא, אני סבא.
שמחה סחר
¶
בקיצור מה שאני רוצה להגיד, כאן דברו על כסף, אבל איפה התנאים הבסיסיים, כאן סבסוד אבל מי שנמצא היום בתוך צהרונים, מי שומר על הילדים הקטנים?
שמחה סחר
¶
לא משנה. אני מדברת על צהרונים. גם המוכרים, אני לא חושבת שהם מפוקחים כמו שאמרה, התלונות שיש לי מהורים הם מהמוכרים . לא יודעים מה הילדים רואים, התוכנית החינוכית היא בעיקר וידאו, מה שכתבו ההורים. אני לא סתם אומרת טלוויזיה כל הזמן , כי אני יודעת שזה הולך ככה.
סימה חדד מה יפית
¶
אני רוצה להתייחס כי אני חושבת שהדיון מוטה קצת לכוון, את מביאה כאן איזה שהוא פן לסנגר כרגע על הנושא של הצהרונים. הצהרונים בחלקם הגדול הם לא באחריות התמ"ת למזלנו, לא למזלנו, אז אני דווקא רוצה לתת את הפן האחר. אני לא רוצה להתייחס כרגע לסבסוד או לא לסבסוד ואיך התהליך הזה נעשה כי אמרתי אני "מהאו"ם", אני לא אחראית, אבל אני כן רוצה לומר שבהרבה מאד, אני לוקחת את לדוגמא את החברה למתנ"סים.
סימה חדד מה יפית
¶
אבל אני רוצה לדבר על שיתוף הפעולה. שבהרבה מאד רשויות לקחו על עצמם את הנושא הזה. חברות, החברה למתנ"סים, חברות אחרות אני לא יודעת. אבל לאור העובדה שאנשים הם לא תמיד מוכשרים יש תהליך מסודר של הכשרה. זה מה שיש וצריך להסתדר ולעשות את הטוב ביותר במסגרת הזו. אם דובר קודם על תוכנית חינוכית שיטתית, יש הרבה מאד רשויות שבהם יש תוכניות חינוכיות המפקחות ושותפות, יש נציגות מטעם הרשויות שעובדות בשיתוף פעולה, יש גננות, אם הם גננות בפועל הם חלק מתוך מערך העבודה. אז אני חושבת שכדאי לתת את התמונה בכללותה, בודאי שיש במסגרות הפרטיות , בכל מסגרת גם במסגרת הגנים הפרטיים תוכלי למצוא קבוצה כזו שיושבת ורואה טלוויזיה ואסור שזה יקרה. זה צריך להגיע למקום -
סימה חדד מה יפית
¶
בשום מקום, דרך אגב, בגלל שאנחנו נמצאים כרגע בבדיקה על כל הנושא הזה של האם הילדים יישנו, האם הם זקוקים לשינה או לא, הילד שלי זקוק לשינה ושלך לא בשעה שתיים. אז אני חושבת שצרים לבחון כל דבר לגופו וההכללות האלה כאן,
היו"ר זבולון אורלב
¶
בעניין הזה קבלתי פניות, למה לאור הארכת יום הלימודים בגנים, לא מאפשרים לילד שרגיל לישון כל ימי חייו, הוא יביא מזרון והוא רוצה לישון, למה הגננת לא נותנת לו לישון?
שפרה ענתבי
¶
אני רוצה להתייחס לצהרונים אלו שלנו בחיפה, לא מוכרים על ידי התמ"ת, הם עירוניים. אני חייבת לומר לך שמי שמנהל את הצהרונים האלה אלו גננות וסייעות. גננות שסיימו מכללות ובי אי, עם ידע בחינוך, סייעות מתוך המערכת שלנו. הצהרונים עובדים על פי תוכנית מסודרת, תוכנית פדגוגית בשיתוף עם מפקחות משרד החינוך. לעיתים עובדות גננות ממשרד החינוך של שעות הבוקר גם אחר הצהריים. יש פקוח והנחייה בכל הגנים שיש בהם צהרונים. תוכנית חינוכית שעוברת ביקורת גם של המחלקה לחינוך קדם יסודי. אנחנו עובדים בשיתוף מתנ"סים.
שפרה ענתבי
¶
יש לנו המון שאלות לגבי כל ההכרה. אני שואלת שאלה. אם המסגרת של הצהרון מתקיים בתוך גן ילדים שיש לו סמל מוסד ויש לו הכרה, למה אני צריכה כל שנה לעבור כל שנה את התהליך הזה?
שפרה ענתבי
¶
אז אני רוצה לומר, קודם כל אנחנו לא באשכול 1-7. דבר שני, בגלל ההיקף הגדול שלנו של הצהרונים , אנחנו בהחלט מקיימים ועדת הנחות על פי קריטריונים. כמעט כל הורה שפונה אלינו והוא זכאי על פי קריטריונים של אגף רווחה , מקבל הנחה בצהרון. גם הורה שנרשם ורושם יותר מילד אחד, אוטומטית הוא מקבל הנחה בצהרון. כלומר יש קריטריונים מאד ברורים מי מקבל הנחה במערך הצהרונים שלנו. בכל האזורים היותר מוחלשים שלנו, היותר מאתגרים, עיריית חיפה מסבסדת,
היו"ר זבולון אורלב
¶
גברת ענתבי, תדעי לך שאמנם הסבסוד העיקרי הוא באשכולות מ 1-7 אבל יש אוכלוסיות שמקבלות את ההנחה גם מחוץ לאשכולות 1-7 למשל חד הוריות. בזה שאת לא מבקשת הכרה, את מונעת מחד הוריות לקבל הנחה עד 500 ש" בחודש. למה אתם עושים את זה? מה הבעיה, אין מספיק קידוד בעירייה להגיש את כל המסמכים, את כל הניירות? אי אפשר לקרוא למפקחת המחוזית ולהגיד, מה המדינת חלם הזו, יש לכם את האישורים של הגן, של הבטיחות, של הכל. תעשו הסדר עירוני עם התמ"ת. למה אתם לא עושים את המאמץ הזה? מה תעשה אותה אמא, שהוא קרא מקודם את המכתב הזה אמנם מפתח תקווה.
שפרה ענתבי
¶
אני לא אומרת שאנחנו לא מאשרים את ההכרה, אנחנו לא אומרים שאנחנו אל עושים מאמץ, אנחנו באים ללמוד בדיוק מה קורה, ואיך כי יש פה המון שאלות לגבי התהליך.
שפרה ענתבי
¶
ארבעה אישורים? מה קורה אם הורה לא מגיש לכם את כל המסמכים? מי בינתיים הגורם המממן של אותה תקופה?
היו"ר זבולון אורלב
¶
הרי גם היום כשהוא לא מגיש, הוא מממן. אנחנו נפנה אליכם, לדעתי אין שום סיבה שלא תפעלו בנוהל שאני מסכים שהוא מיותר, מסורבל, לא ראוי, לא נכון, משגעים את האנשים פה לחינם אבל לא יכול להיות שהאזרח משלם מחיר, פה אנשים משלמים מחיר על עניין כזה שרשות מכובדת מאד כמו עיריית חיפה היא באמת מכובדת, בעיקר בסוגיית החינוך שאני קרוב אליה ואפילו ראש המינהל שלכם נהייתה מנהלת מחוז והיא באמת רצינית מאד. אבל זה לא יכול להיות הדבר הזה, אתם תחת מנהל החינוך כן? מי נבחר למינהל החינוך?
טלי חן
¶
לא. רק עשרים ושלושה צהרונים של ארגון נעמ"ת קבלו הכרה. אני חייבת לציין, בתל אביב יש 270 צהרונים שמופעלים בכל מיני, שמונים מהם עירוניים כל השאר על ידי גורמים אחרים, ארגוני נשים, עמותות למיניהם וחברות פרטיות.
בזמנו נכון עשו ניסיון כמה גורמים, גם ארגון ויצ"ו וגם עמותות אחרות להגיש לצורך הכרה ואמנם זה היה בתחילת הדרך של התמ"ת אבל התייאשו. פשוט הגיעו למועד וכבר פספסו את המועד. התייאשו. זה הסיבה לדעתי שחלק מהם לא מגישים שוב. רק נעמ"ת היה להם,
יצחק קדמן
¶
מה זה קשור? אתם יכולים לקבל כסף מהתמ"ת, אתם על גב ההורים מוותרים על כך. אבל את מבינה שזה שערוריה. מה אשם ההורה שעריית תל אביב לא בקשה?
טלי חן
¶
אבל היום העיריה נותנת הנחות לחד הוריות על פי מצב סוציו אקונומי כבר מהראשון לספטמבר. ההורה כבר ביוני יודע.
היו"ר זבולון אורלב
¶
אז היא מקבלת הנחה, כך יכלה לקבל הנחה של עד 500 שקל. יכלה לקבל 75% הנחה ואתם נותנים לה רק 25%.
טלי חן
¶
לא, אלה שמקבלות חמש מאות שקל דרך התמ"ת, החד הוריות הם גם אצלנו יקבל את ההנחה הזו כי זה לפי הכנסה לנפש. גם אצלנו מעבר ל25% הנחה, יש הנחה לפי הכנסה לנפש שמגיעה עד 50%.
היו"ר זבולון אורלב
¶
העירייה מוכנה להוציא מיליונים רק לא להגיש טפסים, אני לא קולט את העניין הזה. תגידי גזבר העירייה יודע? משהו כאן לקוי מן היסוד.
יעקב פרידברג
¶
גם בטרכטנברג הנושא הזה עלה, בדיוני הצוות עצמו ואף אחד לא הצליח לשים את היד על הנקודה, איפה הקושי.
היו"ר זבולון אורלב
¶
אתה יודע איפה הקושי? שזה במשרד התמ"ת. שם הקושי. זה הקושי. אותו הקושי של המעונות, זה אותו קושי.
היו"ר זבולון אורלב
¶
חבר'ה, שאתה תתן למכונאי של סוסיתא לטפל במרצדס, המרצדס לא תסע. זה בדיוק כמו סיפור נוסף , הבינוי של המעונות. מערכת החינוך בונה כל שנה כאלפיים חדרי כתות. בסדר גודל שמתקרב למיליארד שקלים, פה יש תקציב כבר שנתיים שהמשרד לא מסוגל להוציא ואני שואל אותם למה אתם לא לוקחים ממשרד החינוך את הנוהל של בינוי מוסדות חינוך וגני ילדים ופשוט מעתיקים אותו אבל מוחקים משרד החינוך, וכותבים משרד התמ"ת הרשויות מכירות את זה, כל המערכת מכירה. אתם לא רוצים את משרד החינוך, אין בעיה. תלכו למשרד השיכון, משרד השיכון בונה בכל רחבי הארץ מבני ציבור עם הרשויות המקומיות , תלכו תקחו את הנוהל , למה אתם צריכים להמציא נוהל חדש ולהתגושש עם משרד האוצר ועם החשב הכללי ועם מבקר המדינה.למה אתם צריכים את כל הדבר הזה? וכל שנה אותו סיפור. לא מנצלים את תקציב הבינוי של המעונות.
היו"ר זבולון אורלב
¶
עוד לא קבלו שום דבר. טרכטנברג, בכל מה שקשור לגיל הרך, עדיין לא אושר בממשלה. אושר באופן עקרוני אבל החוק עוד לא עבר. יש כאן ליקוי גדול. מתנ"סים בבקשה.
כמה צהרונים אצלכם? איך אתם מפעילים ואם אתם מוכרים או לא?
אידה רדי
¶
אנחנו מוכרים. 45 מתנ"סים נמצאים בתהליך הכרה, עשרה כבר קבלו, 35 עוד מקבלים. יש שמונה מאות צהרונים אבל אני מדברת על מתנ"סים. לכל מתנ"ס יש בין עשרה לחמישים צהרונים.
היו"ר זבולון אורלב
¶
מגישים ומנצלים, אבל הואיל ואנחנו נמצאים בדצמבר אז רק חודשיים אחורה כלומר הפסידו כמה חודשים של סבסוד.
אידה רדי
¶
אני מנחה פדגוגית. אני עובדת עם הצהרונים בכל הארץ. רכזת הצהרונים היא זו שאמורה לפקח על הצהרונים עצמם.
אידה רדי
¶
זה מסורבל, אבל זה אפשרי לגמרי . זה דורש עבודה, ולפעמים זה מסורבל דווקא מול אגף החינוך של היישוב, של העירייה, אישורי בטיחות ודברים כאלה. זו עבודה שהיא חלק מעבודת רכזת הצהרונים, היא יודעת את זה והיא עושה את זה כמו גם העבודה שלה זה לפקח מבחינה פדגוגית על מה שקורה, מבחינה חינוכית.
אידה רדי
¶
הדגש בחברה למתנ"סים הוא, יותר על עניין חברתי רגשי בצהרון ופחות על הקוגניטיבי מתוך הנחה שזה מה שקורה בבוקר. אז אחרי הצהריים זה יותר עניין של רגשי חברתי. בצהרון טוב יש תוכנית שהיא מותנית לפי השעות בהתאם לצרכים של הילדים. אם ילד צריך לישון אז יארגנו לו מזרון שיוכל לישון עליו. אלו לא תנאים אופטימליים אבל בהחלט מתאפשר. טלוויזיה כמעט שלא קיימת. נכנסים חוגים בדרך כלל פעמיים בשבוע. יש איזה שהוא נושא שמהווה איזה שהוא משהו מרכזי שהוא עמוד שדרה. עושות יצירה, מוזיקה, משחקים, משחק חופשי.
אידה רדי
¶
בצהרון המעולה זאת תהיה או גננת שממשיכה אחרי הצהריים או סייעת שממשיכה אחרי הצהריים. זה לא תמיד המצב. יש מובילות צהרון שיש לה קורס למובילות צהרון בשיתוף עם משרד החינוך שנפתח עכשו בנתניה. העובדות מקבלות הדרכה אישית פעם בחודש. רכזת נכנסת לפחות פעם בשבוע לצהרון.
עו"ד מארק אזואליס
¶
אני מרשת דובדבן, רשת מרגלית. אני רוצה להתייחס דווקא לנקודה של הסרבול בהגשה של ההכרה.
עו"ד מארק אזואליס
¶
ממש אני רוצה קצת לספר. אנחנו מפעילים מעונות יום כבר 22 שנה ואם צהרונים ניסינו כבר כמה פעמים להגיש ונכשלנו בכל פעם. בגלל האישורים שמבקשים ואנחנו רשת מאד מסודרת. רק בשנה שעברה הצלחנו לעבור את המשוכה ולהגיש בקשה לשני צהרונים בכדי לסייע להורים שבאמת יכולים לקבל סבסוד ומשהו בסדר גודל של עשרה עד עשרים הורים בסך הכול. והגשנו ואני הבאתי דוגמא של הגשה כדי לקבל סמל צהרון אחד אבל גם, זה לא חדש, זה רק הגשה של חידוש. מה צריך? צריך את אישור הממונה המחוזית של משרד התמ"ת, צריך אישור ביטוח, צריך אישור של היועץ המשפטי של עיריית קריית אתא לדוגמא פה, כדי לאשר שהוא מרשה לי להשתמש בנוסף לזה שהוא הרשה לי להשתמש כמעון יום, שהוא מרשה לי להשתמש כצהרון. ועוד כהנה וכהנה ואני אומר לכם שזה לא לוקח שעה וחצי, לקבל את כל המסמכים האלה באורגינל מהכל.
עכשו, אני רוצה להעצים את הבעיה ולומר שכל המסמכים האלה קיימים במשרד התמ"ת, הם קיימים. אבל בחדר ליד איטה. אצל תמי אלמוג. אצל מישהו אחר. אצל ליאורה כהן. אני לא מגיש שום מסמך כמעט,
היו"ר זבולון אורלב
¶
אותה בעלות באותו מבנה, שמפעילה מוסד שבפיקוח התמ"ת, נתנה את כל האישורים של רשם העמותות , נתנה את האישורים של רשות המיסים, נתנה את האישור של הרשות המקומית לגבי בטיחות המבנה. נתנה את תעודת הביטוח. נתנה את הניהול התקין. נתנה את האישורים של בוגרי אוניברסיטה של כוח האדם. כלומר כל המסמכים האלה נמצאים.
עו"ד מארק אזואליס
¶
אחת לשנה כפי שידוע ליו"ר, כל ארגון מוכר במשרד התמ"ת, חותם על חוזה. במסגרת החוזה על כל נספחיו הארוכים, יש את כל מה שיש פה ועוד הרבה יותר מכך. בשביל מה? נותנים סמל מעון של המעון שאנחנו פועלים בו, נגמר. בזה צריך להיות סמל.
היו"ר זבולון אורלב
¶
זה נכון שהואיל ואין לך בעצם שום תועלת מזה שכעמותה תהיה הכרה או לא, לכן אין מוטיבציה להגיש?
עו"ד מארק אזואליס
¶
נכון, אבל אני רוצה להעצים את זה ולחזק את זה. שדווקא זה הורים שלא זכאים להשתתפות של משרד התמ"ת, אלו שאנחנו מגישים עבורם לצהרון. אין לי מקום במעון כי הוא מכיל תפוסה מקסימאלית. אני מגיש על הורים שנמצאים בשעות הבוקר אצלי במעון ולא מקבלים סבסוד והם זכאים לסבסוד על הצהרון. ועליהם אני מגיש, רק עליהם כי אני לא יכול לקבל ילדי חוץ כי אין לי מקום במעון. זה על ילדים ששוהים בבוקר לא זכאים ואני עושה שמיניות להגיש הכל. כל השנים הם שלמו מלא ועכשו אני מנסה לעזור להם לקבל סבסוד לפחות על הצהרון כדי שזה יוריד להם מסך כל ההשתתפות שלהם.
היו"ר זבולון אורלב
¶
תוך כדי הדיון, אני בקשתי מהמרכז למחקר ומידע, שיבדוק במסמכי המכרז מה הקישורים שצריכים לאותם מבדקות שאת דברת, להלן התוצאות:
"לפי מסמכי המכרז מי שמבצע את הבדיקות צריך להיות בקר בטיחות בעל תואר בהנדסה. לעניין נוכחות הילדים, מספיק מבצע בעל תואר ראשון או לומד לתואר ראשון. אין דרישה להשכלה בתחום חינוך".
אבל ראינו שבתפקידים שלו מ- 1 – 9, יש 9 משימות שהם משימות חינוכיות מובהקות של פיקוח חינוכי.
איטה עטיה
¶
לגבי מה שאמר מרק אזואילוס, אנחנו השנה, מאחר ויש ילדים במעונות יום שנמצאים מעל גיל 2.9 על בסיס מקום פנוי, אנחנו אפשרנו להפעיל כאילו צהרון במעון היום. לקחנו את נוהל הצהרונים הפכנו אותו לשני עמודים עבור מעונות היום. היום הם מגישים את זה, כל המסמכים נמצאים, הם רק צריכים לצרף ולשלוח, גם זה מאד קשה. אז אני כבר לא יודעת מה עוד אנחנו צריכים לעשות על מנת להקל עליהם.
עו"ד מארק אזואליס
¶
זה לא שני עמודים, זה כל מה שהבאתי פה. את כל זה צריך להגיש מחדש. עוד דבר ששכחתי לציין. הורה לא יכול להגיש את הטופס בקשה להנחה במשרד התמ"ת דרך האתר או המוקד, עד אשר אין סמל מעון חדש לשנה הזו. הסמל מעון סגור, אז אי אפשר להגיש טפסים אז רק שהיא תאשר את סמל צהרון של השנה, רק אז הורה יוכל להגיש טפסים.
היו"ר זבולון אורלב
¶
איטה, זה לא נראה לי שני עמודים. זה נכון שעשרה עמודים זה הנוהל שלכם, מתוך זה ככה בערך, זה לא שייך.
איטה עטיה
¶
אני מוכנה להביא לך את הנוהל ולהראות לך. מאחר ואני כתבתי אותו, אני מכירה את העובי של הנוהל הרגיל ואת העובי של הנוהל השני.
היו"ר זבולון אורלב
¶
כנראה שיותר קל לכתוב נוהל ויותר קשה להגיש. כנראה. תראי, הדבר הזה שבעצם הדוגמא הזו של רשת דובדבן, רשת מרגלית, שהם אחיות.
עו"ד מארק אזואליס
¶
אנחנו רשת מרגלית המקורית ששינו את שמנו לרשת דובדבן. כי אנחנו מתחילים במגזר החרדי, הדתי וחילוני. רשת דובדבן מתמקדת במגזר החילוני.
איטה עטיה
¶
אני אעיר הערה קטנה וזהו. אותו בעלים של מבנה הוא נתן אישור להפעלת מעון, הוא לא נתן אישור להפעלת צהרון ואני לא יכולה לפעול בנכס שלא רשום על שמו במסגרת ולתת אישור רישיון כמדינה, הוא חייב להביא לי אישור שאותו בעלים של המבנה אומר, כן אני מסכים שיפעילו שם צהרון, זה לא מבנה שלי, זה לא שלו.
איטה עטיה
¶
זה אותו המסמך מה הבעיה לצרף ולהגיש? מה כל כך מסובך? זה לא מסמכים שהוא מגיש מחדש, זה מסמכים שהוא רואה באינטרנט.
היו"ר זבולון אורלב
¶
הבנתי. את רוצה נוהל שלם. יהיה בשני חדרים של אותו אגף. יהיה נוהל שלם לכל נושא. עלינו זה לא מקובל אני יכול להגיד לך כבר. ארגון המורים הפרטים, לא נרשמו. אוקי נסכם את הישיבה הזו. ונאמר כך,
עו"ד מארק אזואליס
¶
עוד מילה אחת, נוהל שלם, אם הייתה מבקשת נוהל שלם לגבי ארגון מפעיל של צהרון, לצרף את הכל מילא, אבל היא רוצה נוהל שלם על כל סמל צהרון בודד וזה משגע, זה מוגזם , זה לא יעלה על הדעת.
היו"ר זבולון אורלב
¶
שלא כדרכנו, דווקא נוכח ההערות שנשמעו, אני רוצה לפתוח את הסיכום ולומר שהוועדה מודה למרכז המחקר והמידע ולחוקרות ולרכזות אורלי אלמגור לוטן ואתי וייסבלאי, יחד עם ראש הצוות שרון סופר, על מסמך הצהרונים שהניחו על שולחן הוועדה, אשר הווה דוגמא מצוינת לחשיבות העבודה של מרכז המידע והמחקר, מסמך שהווה בסיס ראוי לדיוני הוועדה ואנחנו מעריכים ומוקירים את העבודה.
הדבר השני, תדעי לך, עד היום לא מצאנו ואני בכנסת עובד עם המ.מ.מ. קרוב לעשר שנים מאז שהוקם, שזה כבר 11 שנים. ואני מחברי הכנסת שיחסית צרכנים כבדים של המ.מ.מ. הם טוענים שאני צרכן יותר מידי כבד עד כדי כך שהם מבקשים ממני לעשות סדר מה קודם למה ואני לא מצאתי כמו בדו"ח מבקר המדינה, לא מצאתי שגיאות עובדתיות עד היום שמצויים במסמכים של המ.מ.מ. פער בין מה שנמסר לבין מה שכתוב כי הם ממוסמכים בכל פרט ופרט ואם מצאת משהו לא תקין, תעירי להם כי יכול להיות שלא הבינו כראוי או שלא מסרת כראוי, אין שגיאות. אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שמסמכים של מרכז המידע והמחקר אין שגיאות. זו הנחת היסוד שלנו ואני אומר לך את זה כמי שיו"ר ועדת ביקורת המדינה, שלא מצאנו בדו"ח מבקר המדינה ולו שגיאה אחת למרות שכל פעם היו תוקפים, נכנסים לרזולציה, אז פותחים אנשי המבקר את הקלסר ומראים את המסמך זה הכל.
טוב, הסוגיה הראשונה היא שהוועדה עוררה את הסוגיה המשפטית, האם הפעלת הצהרונים מגיל 0-9 באחריות- - -
היו"ר זבולון אורלב
¶
מגיל 3, אתה צודק. מגיל 3-9, באחריות משרד התמ"ת עולה בקנה אחד עם חוק הפיקוח על בתי ספר.* זאת כיוון שמסמכי משרד התמ"ת יש הגדרות מאד ברורות כי מדובר בתוכנית חינוכית וכך גם העידו בפני הוועדה נציגי עיריית חיפה, תל אביב והמתנ"סים ורשת דובדבן.
הוועדה רשמה לפניה את הודעת נציג משרד המשפטים שהסוגיה תיבדק בתוך חודש ימים הוועדה תקבל תשובה מוסמכת ממשרדי הממשלה.
הוועדה הופתעה להיוודע, שמשרד התמ"ת פרסם מכרז להפעלת מבדקות במעונות ובצהרונים כוללים מרכיבים חינוכיים מובהקים כפי שמופיעים בטופס הבדיקה. לדעת הוועדה החלטה זו של התמ"ת אינה עולה בקנה אחד עם דיוני הוועדה בעניין חוק הפיקוח על המעונות וספק אם יש לה בסיס חוקי.
היו"ר זבולון אורלב
¶
אתה צודק. אני מודה לך על כל התיקונים, תעיר כל הזמן.
הוועדה רשמה לפניה את הודעת נציג משרד המשפטים שגם סוגיה זו תיבחן תוך חודש ימים. הוועדה תקבל תשובה בכתב ממשרדי הממשלה.
מסיכום הדיון במספר נושאים שעלו במסמך מרכז המחקר והמידע, עולה כי קיימים בעיות וקשיים רבים ממיצוי מטרות המערכת כשביטוים הבולט הוא אי ניצול תקציב משנת 2010 (נוצלו רק כמאה מיליון ₪ מתוך תקציב של 230 מיליון ₪, אף שהחלטת הממשלה התקבלה שנה לפני הפעלת התקציב).
היו"ר זבולון אורלב
¶
שנת הלימודים תשע"א 2010 \ 2011 .
חמש, לדעת הוועדה, מן הראוי לפשט ולקצר באופן משמעותי ביותר את התהליך של ההכרה בצהרונים על מנת שיתאפשר להורים לקבל את ההנחה. לדעת הוועדה, אין שום היגיון שהסבסוד לא ניתן לחודש יולי,לא ניתן לסטודנטיות, וכן שההכרה היא רק לשנה אחת אף שמודבר בצהרון באותו מקום ובאותה כתובת ובאותו מבנה.
יעקב פרידברג
¶
הסבסוד לא ניתן לסטודנטיות כמו שהוא לא ניתן במעונות היום, כלומר צריך לחזור לרציונל של עידוד עבודה.
יצחק קדמן
¶
אני רוצה להוסיף שני דברים. אלף, הייתי מבקש הוועדה לפחות תביע דאגה שלמרבית הצהרונים אין שום גורם שמפקח,
היו"ר זבולון אורלב
¶
לא, אני מדבר כרגע על הבעיות שעלו כאן.
הוועדה סבורה כי עיקר הבעיה היא שהמדינה אינה מפקחת על מרבית הצהרונים המתקיימים במדינת ישראל אלא רק על אלה שמבקשים הכרה, לדעת הכל הם מיעוט.
הוועדה סבורה כי לצהרון יש תפקיד חינוכי, טיפולי, רגשי וקוגניטיבי מן המעלה הראשונה כמו למעון ולגן הילדים לכן יש חשיבות רבה שהמדינה תדע ותבטיח שהעובדים בצהרונים יהיו עובדים שהוכשרו לכך והוסמכו לכך שבצהרון מתקיימים תנאי רווחה ובטיחות כמקובל במעונות ובמוסדות חינוך.
הוועדה ממליצה בפני שר התמ"ת להקים ועדה ציבורית בשיתוף מומחים כדי לגבש תוכנית לאומית ראויה לצהרונים וליישם בהקדם האפשרי את המלצות ועדת טרכטנברג, לשינוי כלכלי חברתי.
יש למישהו הערות לסיכום?
יצחק קדמן
¶
אני מציע להוסיף נקודה, זה לפחות לבקש או לדרוש לבדוק את האפשרות שמשפחות שעל פי הכנסתם, הקביעה של המדינה, זכאיות לסבסוד יוכלו לקבל את זה ללא תלות בשאלה אם הצהרון הגיש או לא הגיש, קבל או לא קבל אישור. בודאי שזה באותם מסגרות מוכרות כמו עיריות. לא יכול להיות שמישהו שולח את ילד שלו לצהרון של עיריית תל אביב או עירית חיפה והמשפחה על פי הקריטריונים שהמדינה קבעה, זכאית להנחה והיא לא יכולה לקבל את זה.
היו"ר זבולון אורלב
¶
יש לי בעיה עם מה שאתה מבקש, אין לי בעיה עם מה שקשור למה שאמרת לגבי העיריות אבל יש לי בעיה ערכית שמדינה תתן ואוצ'ר למישהו שהולך לצהרון שהמפעיל הוא פדופיל והמקום הוא מרתף חשוך ולכאורה יש ואוצ'ר של המדינה ולכן אני רואה קצת בעיה בדבר הזה. ואוצ'ר זה מעין אישור. אבל במה שהוא אומר ברשויות המקומיות, זה לדעתי רעיון.
היו"ר זבולון אורלב
¶
לנוכח הקשיים שנחשפו בדיוני הוועדה וחוסר יכולת של משרד התמ"ת להביא לניצול התקציב לטובת משפחות עובדות, ממליצה הוועדה לשר התמ"ת להגיע להסדר עם הרשויות המקומיות וחברת המתנ"סים כדי שהם יוסמכו להעניק הכרה לצהרונים שבבעלותם. ובכך לחסוך נוהל מסורבל שמעקב היום,
היו"ר זבולון אורלב
¶
כן. הוא צריך להסמיך מי מתאים. החלופה היום היא בעייתית 75% מההורים שזכאים לקבל הנחות, לא מקבלים הנחות. זאת תמונת המצב.
שמונע הכרה ומונע מיצוי זכויות אזרחי המדינה, לקבל סבסוד עבור הצהרונים.
יש למישהו הערות?
תודה רבה, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:25.>