PAGE
15
ועדת הכספים
05/12/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 911 >
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ט' בכסלו התשע"ב (05 בדצמבר 2011), שעה 13:45

<חוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה), התשע"ב-2011>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר

שי חרמש

ציון פיניאן

>
ראובן קוגן - רכז בינוי ושיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר

דניאלה גרא - רפרנטית באגף תקציבים, משרד האוצר

אריאל יוצר - רפרנט תקציבים, משרד האוצר

איתי חוטר - אגף החשב הכללי, משרד האוצר

יואב גרדוס - משרד האוצר

שגית אפיק

טמיר כהן

חבר המתרגמים – אהובה שרון
<חוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה), התשע"ב-2011>

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תיקון מס' 5), התשע"ב-2011.

יש כמה סעיפים חדשים שהתווספו במהלך הישיבה הקודמת ואני מבקש להגיש רביזיה על כך.

אנחנו מצביעים על הרביזיה.

הצבעה

הרביזיה התקבלה פה אחד

אני עובר לדיון על החוק ואני רוצה לומר שני דברים. יש שני דברים שהתעוררו במהלך הדיון האחרון. הדבר הראשון, לגבי הנושא של מס יסף. אני מלכתחילה לא אהבתי את מס היסף אבל קיבלתי את זה על עצמי כי בכל אופן לא מדובר באנשים עניים. זה היה נראה לי מס כפול, אבל הסכמתי, עד שהתברר במהלך הדיונים שבעצם יכולים להיות אנשים ממעמד הביניים שיגיעו למס יסף. למשל, הנושא שמישהו שמוכר פתאום דירה, שיש לו דירה נוספת, הוא קנה בשביל הבת שלו וכולי. אני לא אחזור על כל הדיון שהיה. אז סיכמתי עם בוועדה שאנחנו נגיש הסתייגות וההסתייגות תאמר שזה לא יחול על דירות בכלל אלא אם כן יתברר – ואז טענו אנשי משרד האוצר – שרשות המסים יכולה לדבר רק על דירה אחת. אז אני מסיר את ההסתייגות וזה יחול רק על דירה אחת. בינתיים עד לרגע זה אני לא יודע מה רשות המסים יודעת, מה היא לא יודעת למרות שלפני הישיבה כאן ניסיתי לברר עוד הפעם, אבל אנחנו לא יודעים כלום.

אני לא יודע לגבי שוק ההון. אני לא יודע מה קורה, ודיברנו על זה, עם קשיש שבסופו של דבר מגיע לאיזשהו שלב שהוא צריך לקחת את כל החסכונות שלו ולעבור לדיור מוגן. התוצאה של הדבר הזה יכולה להיות שפתאום יחול עליו מס יסף. מתברר שמס היסף הוא לא בדיוק רק על עשירים אלא הוא גם יכול לחול על אחרים. מעבר לעניין, גם ביררתי והחוק הוא מאוד מסובך. הגבייה שלו היא מאוד מסובכת. אמרו לי במשרד האוצר בדיונים שקיימתי אתם שיחסר כסף. אמרתי להם, בסדר.

אני רוצה להציע לוועדה. יש חוק ממשלתי שמונח על שולחן הכנסת והוא צריך לבוא לקריאה ראשונה. אני לא יודע מתי ולא ענייני. אם אנחנו מאשרים את החוק הזה, בעצם הכול בחוק ההוא מתייתר, כל השינויים שעשינו, ויישאר רק מס היסף. שיעבירו את מס היסף. יבואו עם הצעה לוועדה.

למה יעבירו את מס היסף? יורידו את מס היסף.

יביאו את מס היסף. להוסיף את מס היסף. יש את זה בחוק הממשלתי. במקום להכניס כאן את מס היסף עם כל הבעיות כאשר התברר כתוצאה מהדיונים שהיו כאן שזה עלול להיות גם על מעמד הביניים. יכול להיות שמשרד האוצר או הממשלה יביאו הצעה אחרת. על כל פנים, המס יסף מונח על שולחן הכנסת.

בהצעת החוק השנייה אין את החששות האלה?

יש. אבל אז אנחנו מקיימים דיון יותר נורמאלי. אם אנחנו לא נאשר מיד את החוק הזה, אנחנו מדברים כבר על סוף שנת התקציב וזה נוגע להרבה מאוד דברים. אני עם המס יסף יש לי התלבטות. יש הסתייגות שלי ואני עדיין לא יודע תשובה. הרי סיכמנו שתהיה תשובה. לכן אני מציע להוריד את מס היסף מהחוק, אני מסיר את ההסתייגות שלי וגם החברים האחרים שהגישו הסתייגות יסירו את ההסתייגות שלהם ומודיעים לממשלה שתעביר את זה במליאת הכנסת, את מס היסף, ושיביאו את זה לוועדה.

העברה נפרדת.

כן, אבל שזה יהיה בנפרד ונדון על זה בנפרד ולא תחת הלחץ הזה שאנחנו צריכים לאשר את כל החוק. אני אאשר מס יסף, אפילו שאני לא אוהב את זה, אפילו שזה נראה לי מס כפול, אבל נהיה יותר ערניים לגבי הנושא של מעמד הביניים שעלול להיפגע מזה או במכירת דירה שהיא דירה ותיקה שלאותו אדם יש אותה כבר ארבעים-חמישים שנים, שפעם היא עלתה 300 שקלים והיום היא עולה מיליון וחצי שקלים. זאת אומרת, יכול להיות כאן מצב שהוא בלתי מתקבל על הדעת בעליל.

על כל פנים, אני לא דוחה את מס היסף אלא אני אומר לממשלה שהיום לא נאשר את זה, שיאשרו את זה במליאת הכנסת ויביאו את זה לוועדה ואז נדון בזה בנפרד.

אגב, איזה חוק זה?

החוק שאני לא רוצה להגיד את השם שלו.

שינוי חברתי כלכלי.

זה מונח על שולחן מליאת הכנסת. לכן אני מבקש לאשר את הסרת הסעיף של מס היסף ושיביאו אותו בנפרד. איזה סעיף זה?

סעיף 1(11), בעמוד 6 בנוסח שהיה בפניכם בזמן ההצבעה.

מישהו ממשרד האוצר רוצה להגיד משהו? שזה עולה הרבה כסף? שיחסר 400 מיליון שקלים? תביאו הצעה מסודרת.

יחסרו 400 מיליון שקלים ביחס להצעה.

400 מיליון. אני שמעתי 200 מיליון, אבל לא חשוב. אני לא מתווכח על העניין הזה.

זאת כרגע ההודעה של משרד האוצר.

מה הסכום שיחסר?

400 מיליון שקלים.

הסעיף שעוסק במס על הכנסות גבוהות, 121(ב).

ציון, בסדר? נוריד את זה. שי, בסדר?

כן.

אני חוזר שוב על מה שאמרתי.

גפני, אני הולך לישיבת נשיאות בקדימה ושם רוצים לתמוך בזה. לשם כך אני צריך לדעת את המיקום המדויק.

אני אומר לך. אני מוריד את מס היסף.

בנוסח אצלכם זה סעיף 12.

אני לא מבטל את העניין הזה. שיביאו את זה בנפרד וזה יונח על שולחן הכנסת.

שגית, זה סעיף 12 ולא 11.

סעיף 12. כן.

סעיף 12 יורד?

סעיף 12.

אנחנו מצביעים. מי בעד להסיר את זה מסדר היום?

הצבעה

אושר פה אחד

הסעיף ירד מסדר היום.

אני מבקש להצביע על שם החוק. לחוק יקראו: שינוי נטל המס, תיקוני חקיקה, התשע"ב-2011. זה נראה יותר נורמאלי מכיוון שכל מהות החוק היא שינוי נטל המס. אנחנו מורידים את נטל המס מהעניים או ממעמד הביניים יותר נכון ושמים יותר על העשירים.

אנחנו מצביעים על שם החוק.

הצבעה

אושר פה אחד

שם החוק אושר כפי שהוחלט עכשיו.

לגבי הנושא האחרון. אנחנו הבאנו את הנושא של הדיור. אני סברתי, וכך סברו כל חברי הוועדה, כולל חברי האופוזיציה, שאי אפשר אחרי מחאה חברתית כאשר מביאים חוק ראשון שעוסק בעניין הזה, שלא תהיה נגיעה לעניין של הדיור. אז הצענו כל מיני הצעות. האוצר דחה אותן. אז הבאנו הצעה עליה הצבענו בה ייאמר, וכך מופיע, שירד אחוז אחד מהריבית על המשכנתאות שמשלמים זכאי משרד השיכון, הוראת שעה לשנה כדי לבחון את הדברים האלה.

הגיעה הסתייגות ממשרד האוצר האומרת לבטל את הסעיף. הם טוענים שזה יכול לגרום לנזק בל יתואר מבחינה כלכלית, זה לא נמצא במדיניות של הממשלה וכולי. אני אמרתי שאם זה המצב, אם לא מביאים את זה, שילכו במתווה הרגיל ואני לא במשחק הזה.

אז התחילו דיונים, ואני משתף את חברי הוועדה, וייאמר לשבחם של אנשי משרד האוצר שהם אנשים טובים, עקשנים ונחמדים. הגענו למצב בו שאלתי אותם ממה הם פוחדים.

הרי ממילא אף אחד לא לוקח את ההלוואות האלה.

אני מעריך שאחרי החוק הזה כן ייקחו.

לפני החוק ממילא לא לוקחים.

לפני החוק לא לוקחים. ברור. עכשיו ייקחו. שאלתי בכמה כסף מדובר. אני לא אכנס לפרטים אבל בסוף המספר היה 150 מיליון שקלים. אחרי שהם ראו שאני מתעקש, הם הציעו לי שתי הצעות. הצעה אחת אומרת שזה יהיה לפי ניקוד או לפי מקום או לפי משפחות ברוכות ילדים ותכף אני אומר מה ההצעה השנייה כי אותה קיבלתי.

המשמעות של העניין, עוד מישהו יכול לחשוד בי – וגם ציון העיר על כך בוועדה – שאני עושה פשוט הטבה מגזרית. מישהו עם ניקוד מסוים או משפחה ברוכים ילדים או לתת לאופקים או משהו כזה. אמרתי שלא בא בחשבון.

ממילא לא כל אחד יכול לקבל את זה.

אמרתי שלא בא בחשבון. לא יידבק בי כתם של מגזרים. בשום פנים ואופן.

לפחות לא בעניין הזה.

בשום עניין לא. אמרתי שיש זוג צעיר שהוא זכאי משרד השיכון והוא גר בחולון והוא חילוני, הוא גם יהיה זכאי. אני לא חושב שמותר לי לעשות את זה מגזרי ודחיתי את זה מכל מקום. אמרו שהולכת להיות קטסטרופה והם יפילו את זה. שאלתי למה זאת תהיה קטסטרופה ומה יקרה. הרי מה העלות? 150 מיליון.

מה זאת עלות? זאת לא עלות.

עלות.

שער הריבית, מה שהמדינה מגייסת לבין מה שזה עולה?

היא לא מגייסת. פער הריבית שהמדינה משפה את הבנקים בגין הגיוס של הכסף שלהם.

שאלתי אותם מה המקסימום. 150 מיליון? 150 מיליון.

במידה שייקחו את ההלוואות.

כן. אמרתי שאם הם פוחדים מקטסטרופה, הולך בשנה הבאה להיות כאן כמו ביוון, אני אומר לכם בוודאות שלא הולך להיות כאן כמו ביוון. בארץ ישראל דבר כזה בעזרת השם לא יקרה. אבל חוששים. בסדר. אמרתי להם שנעשה מגבלה והמגבלה תאמר שייקחו את ההלוואות האל העד 150 מיליון. זה המקסימום למרות שלהערכתי יהיה הרבה פחות. כל רבעון הם יבואו לדווח כמה לקחו. ידווחו על הביצוע. והיה אם פתאום יתברר שהכל הולך להתרסקות וכולם לוקחים הלוואות ופתאום יש אשראי – הם טוענים שהאשראי יכול להגיע לחצי מיליארד שקלים – ויתברר שמיליארדים הולכים לאשראי והסכום עובר את ה-150 מיליון שקלים של העלות, הם יכולים לעצור את זה אחרי שהם מדווחים לוועדת הכספים.

גפני, צר לי, אני למדתי מתמטיקה לפני הרבה שנים ומשהו במספרים מתבלבל לי. עלות של 150 מיליון צריכה להיות בדלתא של הריביות. אם פער הריבית הוא שני אחוזים, צריך להגיע כרגע שלושה מיליארד שקלים הלוואות. זה הנפח?

אחוז אחד אפילו.

אני מבולבל עם המספרים.

אתה לא מבולבל. אתה אומר נכון אבל אין לי כוח יותר להתווכח אתך. אתה צודק. מה שאמרת, אני לא רוצה להגיד שאתה צודק כי אני לא רוצה שזה יהיה כתוב בפרוטוקול. אני מתייחס אליהם ברצינות וברצינות אני הסכמתי, כי אחרת לא היה. אני הסכמתי שתהיה מגבלה בחוק, יהיו חייבים לדווח כל רבעון, נדע איפה אנחנו עומדים.

למה אני רוצה גם את הדיווח? אני רוצה את הדיווח בגלל עוד סיבה. אני רואה בנושא של הדיור את הבעיה המרכזית של המחאה החברתית. כשיהיה כאן דיון כל רבעון על הנושא של המשכנתאות, אנחנו גם נשאל את אנשי משרד האוצר מה התקדם בנושא של הדיור, מה עם מחירי הדירות וכולי.

אומרים שהמחירים יורדים.

בסדר, המחירים יורדים, תבוא כל רבעון לכאן ובחוק יהיה שאתה צריך לבוא – אתה, חבריך והממשלה – כל רבעון ולומר לנו מה נעשה עם הדיור. נכניס את זה בחוק. הסכמתי לרדת על הברכיים.

אתה לא חייב לבוא. תשלח את הדוח.

לא. לבוא. לבוא. אנחנו נביא גם את שר האוצר וגם את שר השיכון. לבוא.

אני יותר גמיש.

שי, אל תהיה אתו. תהיה אתי. אני הרי הייתי בשדרות, אני חטפתי על הנושא של הדיור ואני מצטייר לצערי, בניגוד למה שבאמת, כאילו אני נציג הממסד. אני לא נציג הממסד. אני לא ממשלה. אני לא הלכתי להיות סגן שר. אני בסך הכול חבר כנסת, סתם יושב ראש ועדה. ביג דיל.

לכן אני מציע לקבל את זה כי אחרת אין לנו חוק ואין לנו שום פתרון לנושא של הדיור. אני חושב שזה לא פוגע בהצעה שתמשיך כמות שהיא ולהפך, אנחנו אפילו משפרים אותה מאוד בעצם העובדה שהם יגיעו לכאן כל רבעון. הנושא שיהיה על השולחן יהיה הנושא של הדיור. הם ידעו שהם נמצאים בביקורת פרלמנטארית. אחד מהפקידים במשרד האוצר, זה לא מפריע לו אבל לכל האחרים זה מפריע. אני חושב שזה משפר.

דרך אגב, אני לא חושב שזה פותר את מצוקת הדיור. אני לא תולה בזה תקוות.

ממש לא. זה תלוי קודם כל בהיצע ואחרי כן במימון.

אבל לא יכול להיות בשום פנים ואופן שיושבים כאן נבחרי הציבור כולם, יושבים כאן מרוקאים ורוסים, אשכנזים וספרדים, חילוניים ודתיים, ימין ושמאל, עולים וותיקים ולא מדברים על הדיור. יש רק ועדה אחת שמורכבת מאותה קבוצה. לא זוכר את שמה. שישים אנשים, כולם מאותה קבוצה. אנחנו נדבר על הדיור והוא לא ירד מסדר היום. אני חושב שזה יתרום, זה יתרום במידה מסוימת ואולי אפילו במידה יותר ממסוימת כי אם זה לא יתרום, אנחנו נמשיך הלאה לפקח על זה עד שהבעיה תיפתר.

את רוצה להקריא את הנוסח? אני מודה לך על כך שעשית זאת מהר כי במשרד האוצר היה להם הרבה זמן.

6.
תיקון חוק הלוואות לדיור – הוראת שעה

(א)
בתקופה של שנה מיום תחילתו של חוק זה או עד למימוש מלוא הסכום כאמור בסעיף קטן (ב), לפי המוקדם מביניהם, יקראו את חוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992, כך שבתוספת, במקום הטור "שיעור הריבית לשנה" יבוא:

אני רוצה להעיר לגבי תקנון הכנסת. תקנון הכנסת קובע שיושב ראש ועדה הוא יותר מהאפיפיור. לאפיפיור יכולים לקרוא קריאות ביניים והקרדינאלים מתערבים, אבל יושב ראש ועדה בכנסת, מה שהוא אומר, צריך לעשות. אני לא מרשה לך לדבר עכשיו.

"שיעור הריבית לשנה

אחוז אחד פחות מהריבית הממוצעת של הבנקים למשכנתאות, כפי שמפרסם בנק ישראל, אך לא יאוחר משלושה אחוזים או מהריבית הנהוגה בבנק שנתן את ההלוואה, הנמוך מביניהם,

מ-600 עד 999 נקודות. אני מקריאה לך עכשיו החוק מכיוון שאני מחליפה רק את הטור של האחוזים ואני מסבירה למה מתייחסים שלושת האחוזים.

לגבי 600 עד 999 נקודות, היום שיעור הריבית הקבוע הוא עד 5.5 אחוזים.

מה שיעור הריבית היום?

לפי החוק עד 5.5 אחוזים, אנחנו משנים את זה לעד 3 אחוזים.


מ-1,000 נקודות לפי החוק הקיים, זה עד 4 אחוזים, אנחנו משנים את זה לעד 3 אחוזים.

(ב)
בשנת הכספים 2012 ידווח שר האוצר לוועדת הכספים של הכנסת אחת לשלושה חודשים על מימוש ההלוואות שניתנו לזכאים בסיוע של המדינה לפי סעיף קטן (א). ועדת הכספים של הכנסת תקבע את עלות ההפרש שבין הריבית הקבועה בתוספת לחוק הלוואות לדיור כנוסחה אילולא הוראת השעה כאמור בסעיף קטן (א) – כלומר, לפי החוק הקיים כרגע, שזה 5.5 אחוזים ו-4 אחוזים - לבין שיעור הריבית הקבועה בהוראת השעה כאמור – שזה ה-3 אחוזים - כשהוא מוכפל במספר ההלוואות שניתנו לזכאים בסיוע של המדינה (בסעיף זה – מימוש מלוא הסכום).

קיבלנו סמכות של האוצר לקבוע את העלות?

לא. הסמכות היא בידיהם.

תסתכל על סעיף קטן (ד) שאומר שזה ייעשה לפי הערכות שר האוצר.

אז מה הסמכות שלנו? כלום.

אנחנו גוף מפקח, לבדוק שהם לא משנים כאן מהקריטריונים שקבענו.

ראובן צריך להסביר לי את המחיר. אני לא מבין את זה.

כשייתנו לי זכות דיבור.

(ג)
נקבע כי מימוש מלוא הסכום כאמור בסעיף קטן (ב) שווה לסך של 150 מיליון שקלים חדשים תקוצר התקופה במועד האמור.

(ד)
מימוש מלוא הסכום ייקבע על פי הערכת שר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך, אלא אם כן הוכח להנחת דעתה, על פי הערכה אחרת שהוגשה לה כי מימוש מלוא הסכום שונה מהערכת שר האוצר. הערכות לפי סעיף זה יוגשו בצירוף נתונים ואומדנים.

ראובן, אני מרגיש כאן טמבל בעניין.

גם אני.

אם אתה ביחד אתי, זה לא מעודד אותי. אחוז אחד על מיליון אחד, סך מאה מיליון שקלים הלוואות. כשאתה מוריד אחוז אחד, הוא יעלה לך מיליון שקלים נזק, אתה צריך להעמיד מאה מיליון שקלים הלוואות. נכון?

לא. אחוז אחד של סבסוד הריבית, כשאתה לוקח את ההלוואה לעשרים שנים קדימה, שווה 10 אחוזים מהקרן. ההטבה המהוונת של הפחתה של אחוז אחד בריבית לעשרים שנים, שווה כ-10 אחוזים מהקרן. זאת אומרת, הלוואה שאתה נותן על 100 אלף שקלים, כשאתה מוריד לה את הריבית באחוז אחד, בעצם נתת הטבה של 10,000 שקלים.

אתה מהוון את זה.

ברור. כמובן שאתה מהוון את זה כי הרי אתה לוקח את זה על פני עשרים שנים ולכן זה פי עשר. הפער שאתה מדבר עליו, הוא בעצם בין ה-300 מיליון שקלים של האשראי הנוסף לבין ה-150 מיליון שקלים לסבסוד. אל תשכח שהאשראי הוא נוסף והסבסוד חל על כל התיק הקיים.

למה? על ההלוואות החדשות.

לא. הלוואות הן הלוואות שאתה לוקח במקום אחד, אבל יש לך שתי תופעות שקורות לך כשאתה מוריד את הריבית: האחת, אתה מגדיל את הסבסוד על התיק הקיים ושנית, אתה מגדיל את הביקוש ולכן יש לך גם אנשים נוספים. 300 מיליון השקלים של האשראי משקפים את הביקוש הנוסף. ה-150 מיליון שקלים של הסבסוד, משקפים את הסבסוד גם על התיק הקיים וגם על ההגדלה.

על הכולל.

בדיוק. על הכולל.

יש לי מספר הערות. לגבי הרישא של שיעור הריבית לשנה. אחוז אחד פחות מהריבית הממוצעת של הבנקים למשכנתאות, כפי שמפרסם בנק ישראל – אין היום הטבה כזאת. יש היום לקונה בחוק וכשאנחנו מתקנים, אני לא רוצה שנחזור עליה. יש היום אוכלוסייה שהיא עד אלף נקודות והיא בכלל לא זכאית להלוואות בהתאם לכללים של שר הבינוי והשיכון ושר האוצר.

כן, אבל זה בכללים.

אני לא רוצה שייעשה כאן בלבול מול החוק. נכון להיום אופרטיבית אנחנו לוקחים אוכלוסייה של מעל אלף נקודות ומעלה בכלל הארץ ומורידים להם את הריבית.

מה אתה רוצה לשנות?

לא, אני לא רוצה לדבר על הקבוצה הזאת שהיא קבוצה ריקה היום לגבי ההלוואה הזאת.

איפה מדברים עליה?

מדברים עליה ברישא של אחוז אחד פחות מהריבית הממוצעת של הבנקים. אין היום אוכלוסייה כזאת ולכן אני מציע לאשר רק את השלושה אחוזים.

אבל זה מופיע בחוק. אנחנו לא משנים את החוק. בסדר, אתה לא רוצה. הלאה.

ראובן, עוד שאלה. תן לי להבין דבר אחד. סלח לי על ההערה המקצועית, אבל תקציב הולך על בסיס מזומן. נכון שאלה עשרה אחוזים הטבה פרוסה על עשרים שנים, אבל לאותה שנה זה אחוז. אל תבלבל אותנו.

לא. אני מסביר.

תאמין לי שאתה צודק, אבל יש לי בקשה אליך והיא לא להגיד אמת עכשיו.

לא, הוא לא צודק.

המצטבר פרוס על עשרים שנים. הנזק לשנה הוא אחוז.

אבל זה לא נזק לשנה. ההתחייבות שהמדינה נתנה.

בסדר אבל כל שנה העלות תהיה אחוז. הרי אתה עובד על בסיס מזומן. זה לא מאזן.

זה לא מאזן. זה שיקוף.

אולי ניתן לו לומר קודם את כל הדברים. כמה הערות יש לך?

אין לי הרבה.

ההערה השנייה מתקשרת למה שאומר שי. ועדת הכספים של הכנסת תאשר עלות ההפרש המהוונת. זאת לא עלות הפרש אלא זאת עלות הפרש מהוונת.

בסדר. היא לא מאשרת. לא כתוב שהיא מאשרת.

זה לפי הערכת שר האוצר.

הוא הופך את זה מאחוז לעשרה אחוזים. חוץ מזה, הכול בסדר. תבין את העניין. קבעת תקרה של 150 ואם זה לא מהוון, זה אחוז על כל מיליון, ואם זה מהוון, זה עשרה אחוזים על כל מיליון. זה יגיע לך ל-150.

מה אתה עונה לו?

אני עונה לו שאם אני לא משקף את זה, זה אומר שתוקף הוראת השעה הוא לא שנה אלא עשרים שנים. זה ההבדל.

אבל כל רגע אתה יכול לעצור את זה.

אני לא יכול כי יש לי כאן דיווח ויושב ראש ועדת הכספים קובע.

אנחנו מתכוונים רק לשנה הזאת, רק ל-2012.

את כל עשרים השנים הוא שם לך כאן.

אין דבר כזה. אני מודיע לפרוטוקול שהכוונה היא לא לכל עשרים השנים אלא הכוונה היא רק העלות של 2012.

עלות ל-2012 למשכנתאות של 2012. ההסכמה עם ועדת הכספים שההוראה הזאת היא הוראה לשנה.

נכון.

מי שחותם על ההלוואה, צריך לחתום שהוא לוקח בחשבון שמ-2013 רחמנא ליצלן זה יחזור לארבעה אחוזים.

לא. יש זכות מוקנית לאדם שקיבל הלוואה בשלושה אחוזים והוא גם יסביר לך למה הוא גם משכן את הבית שלו ומכר את קרן ההשתלמות שלו, ולכן זה בשלושה אחוזים. אני לא יכול להעלות לו לאורך חיי המשכנתא לארבעה אחוזים אלא אם כן היושב ראש יקיים דיון אחר. מה שמציע חבר הכנסת חרמש, הוא אמר להחתים את כולם על כך שאחרי כן זה חוזר לארבעה אחוזים.

תודה. מה הדבר האחרון? אם אתה לא חייב, אל תגיד.

לא הבנתי את סעיף (ד).

כמו שקובעים עלות תקציבית בוועדה, באותו אופן בדיוק זה ייקבע לפי הנתונים שיביא שר האוצר.

נמצא כאן נציג של החשב הכללי. אני אסביר, לפחות לפי מיטב ידיעתי, איך זה עובד ואיתי יתקן אותי אם אני טועה.

החשב הכללי, אחרי שהחוק הזה נכנס לתוקף, מתחיל לרשום את הסבסוד הנוסף הזה בספר התקציב. הוא ירשום את זה לפי הכלל הזה של העלות, מה שנקרא הסבסוד המהוון של המשכנתא בתקנה נפרדת שגם נפתח לטובת זה. את הדיווח על הרישום הוא יעביר לוועדת הכספים.

בסדר גמור. לנו אין סמכות להתערב בזה, אם זה אכן עונה על הקריטריונים.

לכן אני שואל מה זה הסיפור של הערכה אחרת.

אנחנו יכולים לבוא לחשב הכללי, אחרי שאנחנו מקבלים דיווח, ולומר שהוא טעה כי החוק אמר שצריך לעשות את זה על פי הקריטריונים האלה, אמרת העלות היא 150 מיליון שקלים ואנחנו אומרים לך שעל פי הנתונים שלנו העלות היא רק 130 מיליון שקלים. אנחנו אומרים את זה לחשב. ההחלטה היא של שר האוצר אבל הוא צריך לשמוע אותנו.

לשמוע אין בעיה, אבל זה לא מה שכתוב כאן.

אנחנו יכולים להביא חוות דעת אחרת. על זה דיברנו.

ראובן, כמה אתה מעריך יהיה נפח ההלוואות השנה?

שאלת מיליון הדולר.

באמת שאלת מיליון הדולר. אנחנו בניתוחים שלנו, עת בנינו את העלות, התייחסנו לנפח השוק של מיליארד ומאתיים.

אני מודיע לפרוטוקול שהסמכות בעניין הזה היא של שר האוצר אבל שר האוצר צריך לפעול על פי כללים שקבענו אותם. אמרנו שאנחנו שמים עוד דבר, אנחנו שמים לעניין הזה עוד דבר, אנחנו רוצים דיווח רבעוני, אנחנו רוצים שתהיה לנו את האפשרות גם לומר לשר האוצר שהפקידים שלו הטעו אותו וזה לא 150 מיליון שקלים. לא הפקידים, חברי המרכז, לא חשוב מה, אבל זה יהיה דיון רשמי בחוק ושר האוצר יצטרך לשמוע. אם מישהו אחרי כן ילך לבג"ץ, מכאן יצא מצב שאנחנו אמרנו על פי מרכז המחקר והמידע למשל, או על פי הכלכלן שי חרמש, שטעיתם. יש לנו סמכות. סופית שר האוצר יכול לומר שהוא שמע את מה שאמר שי חרמש, את מה שאמר מרכז המחקר והמידע, את מה שאמרו האנשים שלו והוא קובע שזה הסכום.

אנו מצביעים על האישור.

בלי המהוות.

בלי.

מה זה המהוון? איך אני כותבת את זה?

עלות ההפרש המהוונת. ה-150 מיליון שקלים נבנו לפי עלות מהוונת.

השר יגיד שזאת המהוונת. מה זה נוגע? אני לא נכנס עד כדי כך לפרטים.

אנחנו מצביעים על אישור ההצעה.

הצבעה

ההצעה אושרה פה אחד

אמרתי לפרוטוקול ששר האוצר יגיד את הדברים לוועדה, אנחנו נגיד לו והוא יענה.

אנחנו מצביעים על הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית לאחר התיקונים שינו.

הצבעה

הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית – פה אחד

הצעת החוק עם התיקונים שעשינו אושרה פה אחד.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:30.>