PAGE
28
ועדת המשנה של הוועדה לקידום מעמד האישה

למאבק בסחר בנשים
20/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 34>
מישיבת ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים
יום שני, כ"ז בשבט התשע"ב (20 בפברואר 2012), שעה 10:00

<דיווח אופן התנהלות המערכת הארגונית בסוגיית סחר בנשים ובמיגור התופעה>

חברי הוועדה: >
אורית זוארץ – היו"ר
ניסים זאב

שר הפנים אליהו ישי
אמנון בן-עמי - מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

עו"ד אורלי שמואל-דהן - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין

יוסי אדלשטיין - מנהל מינהל אכיפה וזרים, רשות האוכלוסין וההגירה

מיכל יוספוב - ממונה ביקורת גבולות, רשות האוכלוסין וההגירה

רננה לוי - מפקחת ארצית על הלשכות הפרטיות, רשות האוכלוסין

אהרון ברזני - ראש מינהל מעסיקים ועובדים זרים, רשות ההגירה

עו"ד שושנה שטראוס - רשות האוכלוסין וההגירה

עו"ד רחל גרשוני - מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

עו"ד סיגלית זוהר - האגף לסיוע משפטי, משרד המשפטים

עו"ד תמר פרוש - פרקליטה במחלקה הפלילית, פרקליטות המדינה

נצ"מ ערן קמין - ר' מחלקת חקירות נוער, משטרת ישראל

רפ"ק רובי קיים - קצין חוקרים באגף החקירות, משטרת ישראל

רפ"ק איתי קאזז - ר' חוליית סמכויות באגף החקירות, משטרת ישראל

בוסנה ירדני - עוזרת ליועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

יעל הרמל - מנהלת השרות לרווחת הפרט, משרד הרווחה

ורד פאר-סוויד - ראש הרשות לקידום מעמד האישה

עו"ד מחמד מסאלחה - הרשות לקידום מעמד האישה

עו"ד גלי ורון - מטה המאבק לסחר בנשים

ויקה גולדמן - מנהלת השרותים, מקלט מעגן / אטלס

נטליה מלמד - רכזת מקלט מעגן

אוקסנה אורמן - רכזת מקלט אטלס

אמי סער - מוקד סיוע לעובדים זרים

ריטה חייקין - מרכז "אישה לאישה", חיפה

שולה אגמי - מרכז השלטון המקומי

דר' גלעד נתן - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

אריאלה אהרון

ר.ל. – חבר המתרגמים
<דיווח אופן התנהלות המערכת הארגונית בסוגיית סחר בנשים ובמיגור התופעה>

בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את הדיון בוועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ולקדם בברכה את שר הפנים אלי ישי. הדיון משודר ועל סדר היום הפעילות של משרד הפנים ושל רשות האוכלוסין וההגירה לטיפול ולמיגור תופעת הסחר. לכל משרד יש את האחריות שלו ויש את הנדבך שעליו המשרד אחראי. בין הנושאים שביקשנו מכם להתייחס –ואני אשמח אם השר יגע בנושאים האלה או לאחר מכן צוות משרדו בהרחבה, יש מספר סוגיות שהיו במשך השנה האחרונה בוועדה ובדיון האחרון שהתקיים בנובמבר 2010 עם מר אמנון בן עמי.
בין הנושאים שעלו היו מתן אשרות לקרבנות הסחר והעינויים, הפרדה לחוסות במקלט, טיפול בנושא דמי התווך והניצול של מעסיקים עובדות שמגיעות לכאן. חלק מן הנושאים מטופל על ידי הועדה שמטפלת בעובדים זרים אבל עדיין יש עובדות שמנוצלות גם מבחינה מינית וגם מבחינת תנאי ההעסקה שלהן.

בגלל חוסר הבהירות ביקשנו נתונים על השאלה כמה נשים וכמה גברים נמצאים בארץ כמהגרי עבודה כי אנחנו מדברים על אוכלוסיה שהיא מוחלשת ושהיא גם יותר חשופה לניצול. כל נושא הסיעוד – ונמצאת אתנו רננה, הסיעוד, הפיקוח והבקרה של עובדות בתחום הסיעוד, וכמובן הטיפול המשרד בכל המקרים החריגים, מקרי החירום שקורים לאותם גורמים שפונים אליכם.

לגבי סוגיית החוזים בזמנו הצענו חוזה אחיד להעסקת מהגרי ומהגרות עבודה, חוזה שיבהיר באופן מפורש את תנאי ההעסקה שלהם, כדי שהם לא יהיו חשופים לאותו ניצול או אחזקה בתנאי כפייה. הדבר האחרון הוא ה"זכותונים", אני מניחה שבנושא הזה נגעו גם בוועדה לעובדים זרים ואנחנו מדברים כאן על עובדות שמגיעות לארץ שנקודת המוצא שלהן היא יותר נמוכה.

ציר נוסף הוא האחרון שאנחנו מתמודדים אתו בעיקר בשנים האחרונות והוא הפליטות ומבקשות המקלט שמגיעות מאפריקה וקצת יותר על המדיניות שלכם כמשרד בכל הקשור לטיפול באותן פליטות ומבקשות המקלט.

מבקשות מקלט, לא פליטות.

פליטות זה אחרי שהן הוגדרו אבל בשלב הראשוני הן מבקשות מקלט. זו סוגיה שעלתה על סדר היום, אני רוצה לחדד שבדוח האמריקאי שפורסם ביולי האחרון ציינו בצורה מפורשת את הצרכים של הפליטות ומבקשות המקלט, זו האחריות שלנו כמדינה שחתומה על אמנות בינלאומית, לטפל בקרבנות העינויים, הסחר ומבקשות המקלט.

השר יהיה אתנו רק חצי שעה והשר יפתח. נאפשר למספר נציגים להעלות מספר שאלות ואחר כך המנכ"ל ישב אתנו להמשך הדיון.

בוקר טוב. אני רוצה לברך אותך, אורית, גם על החוק שעבר בשבוע שעבר, על הפעולות שלך ועל ההתמסרות שלך לוועדה שאת עומדת בראשה, וגם להישגים שלך.

כל התופעה של סחר בנשים היא אחת הקשות שיש בעולם ואני שמח שבישראל היא יורדת. תודות לפעולות הבינמשרדיות שנעשות, גם לך יושבת ראש הועדה, אורית, גם לגברת גרשוני ממשרד המשפטים, שעושה עבודה מצויינת, אצלנו ברשות אמנון, מיכל יוספוף ועורכת הדין אורלי שמואל, שרואים בזה, הייתי אומר ציווי מאד משמעותי וחשוב. כפי שאמרתי "אדם נברא בצלם" ויש משמעות חשובה ביותר לפעול על מנת למגר את התופעה ככל שניתן. לכן הרשות תעשה הכל על מנת לסייע ולעזור, לשתף פעולה עם הועדה בכל התחומים עם האמצעים שעומדים לרשותנו, גם באכיפה וגם בפעולות נוספות של אשרות במקרה הצורך, שניתן ונצטרך לעשות אותן במסגרת הטיפול שלנו.

התופעה הזו היא, כמו שאמרתי, היא קשה מאד ובכל העולם משתדלים להתמודד אתה, למרות שאני יכול לומר בסיפוק שיש ירדה בתופעה אבל זה כתוצאה ממאמצים אדירים של משרדי הממשלה השונים שפועלים בענין הזה וגם הרשות במשרד הפנים.

כל הסחר למטרות שונות, עבדות, כפיה וכד', הוא דבר שאנחנו צריכים להיות ערים לו על מנת לבלום, אנחנו מזהים את המדינות ששם זה בהיקפים גדולים יותר, ומול אותן מדינות אנחנו פועלים בהתאם.

הייתי מבקש מאמנון שיאמר מספר מלים בענין ולאחריו אנשי המשרד ובסוף, בזמן שיישאר לי, אתייחס להמשך.

איפה מדינת ישראל עומדת היום בעולם? היינו כמעט מן המובילים ביותר - - -

מבחינת המיקום שלנו בדירוג, יש שלושה דירוגים ודירוג ביניים, ישראל היתה בדירוג השלישי, עלתה לדירוג השני עם הערת אזהרה והיום אנחנו נמצאים, כבר שש שנים בערך בדירוג השני, והערת אזהרה בדירוג השני אומרת שיש חשש לאיזשהן סנקציות ופגיעה בתקציב האמריקאי שמועבר מארצות הברית. חשוב לחדד שתקציב הסיוע האמריקאי לישראל בכל הסוגיות הביטחוניות והאחרות מותנה בטיפול בסחר בבני אדם וסחר בנשים ולכן, הדברים האלה שלובים וכרוכים ולהיות במקום השני לצידה של פקיסטן ומדינות עולם שלישי לא בדיוק מוסיף לנו כבוד עדיין.

למרות שיש ירידה עדיין זה לא מקום מכובד. השאיפה היא אכן להגיע למקום הטוב ביותר דהיינו, שבישראל זה לא יהיה קיים לגמרי וגם אם זה קיים נדע להתמודד אתו נכון. השילוב בין משרדי הממשלה וההנחיה של רשות האוכלוסין לפעול בתופעה שהיא מאד קשה וחריפה, הם דבר שנותן את אותותיו. יחד עם זה אני חוזר, שהועדה ברשות שלך אורית עושה עבודה טובה מאד והדברים מתקדמים. יחד עם שיתוף פעולה יוצא מן הכלל של המשרד עם משטרת ישראל ואני מאד מקווה שהמקום שאנחנו נמצאים בו, הגם שהוא לא הכי גרוע, בעיניי הוא גרוע ואנחנו צריכים להגיע למצב שפה זה לא יקרה. זה הרבה מאד תלוי בנו.

ברוח הדברים של השר, קודם כל בוקר טוב, אני שמח להיות פה, גבירתי יושבת הראש, חבר הכנסת אדוני השר, היינו פה לפני מספר חודשים לישיבה משותפת עם הפורום הזה. בחודשים מאז, רשות האוכלוסין וההגירה נרתמה לנושא כמו יתר משרדי הממשלה. אין ספק שאת הפעולה הממשלתית מובילה רחל גרשוני ממשרד המשפטים, מבחינתנו היא "עמוד האש" לנושא הזה. גם מנחה, גם מדריכה וגם ממריצה כשצריך אבל, אני נותן את הנושא הזה כדוגמה לעבודה ממשלתית טובה כי בסופו של דבר אומרים לנו: אתם נבחנים בתוצאות והתוצאות, כמו שאמר השר וכמו שאמרה יושבת הראש בהתחלה, הן תוצאות טובות יותר משנים קודמות.

אנחנו לא נשקוט ולא נפסיק לפעול, עד שנמגר את התופעה לחלוטין וגם אם בשנה האחרונה ניתנו שש אשרת כאלו עדיין היעדים ברשות הם שהתופעה תמוגר לחלוטין. כדי לעשות את זה אנחנו ברשות עוסקים גם באכיפה, גם במניעה וגם בהגנה. יושבים אתי אנשים מן הרשות ולא סתם הבאנו אותם כדי למלא את האולם אלא שהם עוסקים בזה יומיום, כל היום ואני לא אומר את זה בהפרזה. גם מיכל יוספוף, שהיא מינוי שמינינו ברשות, איש מטה רלבנטי שמינינו לנושא זה, מתוך החשיבות של הנושא. לידה כמובן עורכת הדין אורלי שמואל דהאן ששתיהן יחד דואגות כל הזמן להיות בקשר עם כל הגופים הממשלתיים אבל מצד שני, לחזור אלינו ולפעול מול ראשי המינהלים ומולי, כדי לוודא הרשות עושה את מה שנדרש ממנה בנושא הזה. יושבים פה ראשי מינהלים מן החשובים ביותר ברשות, יוסי אדלשטיין, ראש מינהל אכיפה וזרים ואהרון ברזאני, ראש מינהל היתרים למעסיקים של זרים, שאלה המינהלים הרלבנטיים. מינהלים גדולים מאד שעברו גם התארגנות חדשה בשנה האחרונה כדי לעשות את כל האכיפה ולשפר את מה שבגיזרה שלנו. אפרט בהמשך אבל כמו שגבירתי ביקשה ניתן זמן לשאלות.

תודה רבה לכם, גם על ההתגייסות וגם על שיתוף הפעולה שהוא לא ברור מאליו. יש הרבה ביקורת אבל כשצריך להגיד דברים טובים אני גם יודעת לומר אותם ואני חייבת לציין שמן היום שנכנסתי לתפקיד, פניתי אל השר וניסינו לעשות איזשהם חידוד ואבחנה בין כל חלקי המיקשה של מהגרי עבודה, של מסתננים, של מבקשי מקלט, של קרבנות סחר, והשר היה שם, היה מאד קשוב. גם הפעילות של הרשות עם הצוות המשרדי ראויה לציון, גם הצוות שמלווה את הועדה וגם הצוות שיושב בסהרונים. חייבים לציין גם את הצוות שנמצא בסהרונים ועושה עבודת קודש, ברגישות הראויה. ציינתם כאן את עורכת הדין גרשוני שעומדת בראש הצוות ומתאמת את הפעולות של כל משרדי הממשלה במשרד המשפטים ולצידה יושבים גורמים נוספים, גם מן המשרד לבטחון פנים, גם מן הרווחה, גם מן הסיוע המשפטי וגם מן הארגונים החברתיים. נאפשר לכם להתבטא ולהשמיע מהם הצרכים שעולים, מה חסר ואיפה השר יכול לסייע יותר. עורכת הדין גרשוני, האם את רוצה לפתוח?

קודם כל רציתי לציין שבחלומות הכי ורדודים שלי לא ציפיתי למערך הכשרות כל כך ענֵף כמו שאנחנו עושים ברשות האוכלוסין וההגירה. זה מעברי הגבול, זה אכיפה ואפילו יחידת ה r.s.d., בכל החידות האלו אנחנו עושים הכשרות וזה מאד חושב כי כל היחידות האלו משמשות צומת זיהוי של סחר בבני אדם ועבודת כפיה. גם העובדה שיש מרכזת והיא נוטלת על עצמה לרכז את הנושא מאד מאד עוזרת כיון שאנחנו מקיימים ישיבות שוטפות בהן אפשר להעלות בעיות ולזכות בהקשבה. וגם ראש הרשות, אני מרגישה שיש האזנה. לא תמיד יש תמימות דעים שזה לגיטימי שלא תמיד יש תמימות דעים אבל יש אוזן קשבת וגם יש התייעצויות למשל, רק אתמול התקשר מפקח על עבודה בקשר לתיק שנסוב על אנשים מסרילנקה כדי להתייעץ וזה טוב, שיש ערוצים פתוחים בין כל הרשויות. גם הצוות של הסכמים בילטראליים, שבעצם נציגת הרשות, שושנה סטרוס, מובילה את ההסכמים הבילטראליים, גם את זה אני רואה כצומת מאד חשוב למניעת סחר בבני אדם כיוון שבהסכמים הבילטראליים האלה מיידעים את העובדים לפני שהם באים בקשר לזכויותיהם וחותרים נגד תשלום דמי תווך.

כרגע אני לא רוצה להתרכז בדברים שהם במחלוקת. יש דברים שהם במחלוקת אבל אני מעדיפה להתייחס לזה בדרכים פנימיות ובכל אופן, ב"גדול", העבודה עם הרשות היא טובה.

תודה רבה. ויקה, מנהלת המקלט לנשים "מעגן".

מקלט גם לגברים. משרד הרווחה מפעיל שני מקלטים, "מעגן" ו"אטלס". אני אמשיך באותו הקו כפי שעשתה רחל, זה מקובל וזה נכון. אנחנו זוכים לשיתוף פעולה יוצא מן הכלל בכל מה שקשור לפניות. לא היתה שום פנייה שלא נענתה, מבחינתנו, מבחינת הסוגיות שקשורות לקרבנות סחר לצרכי זנות ולקרבנות סחר לעבדות. לפעמים צצים דברים חדשים אבל למדנו תוך כדי תנועה להגמיש חלק מן הדרישות וכך זה צריך להיות כי אכן קרבנות סחר זכו להעדפה מיוחדת לאורך כל הדרך. שוב, אני לא רוצה להיכנס למחלוקות, הנהגנו נוהל ביוזמתה של מיכל לעשות ישיבות על מקרים חריגים שצפים וזה משהו שהוא לא מובן מאליו. אנחנו מעריכים את הנכונות שלהם להגיע, לשבת במקלט, לדבר עם הצוות ולדון בסוגיות שעולות מן השטח. הלו"ז עמוס בטיפול בכמויות של אנשים ואני בטוחה שזה לא מובן מאליו.

אני רוצה לציין גם דרך עבודה מצויינת שיש לנו עם הסניף בפתח תקוה, של רשות האוכלוסין. אנחנו זוכים גם ליחס טוב ובנינו מימשקי עבודה נהדרים. הסוגיות במחלוקת הם סוגיה של מבקשי מקלט שאנו - - -

אנחנו נשמח אם השר יתייחס לענין של קרבנות עינויים ואונס, שעברו אחזקה בתנאי כפיה במצרים אמנם אבל בסופו של דבר מגיעות לפתחנו ואנחנו צריכים לטפל בהן.

תודה רבה. אנחנו עובדות במסגרת פרוייקט למאבק בזנות ובסחר בנשים. אמנון מכיר את הפעילות שלנו. כעקרון, אנחנו היום מטפלות ומאחר ואכן יש היום ירידה בסחר בנשים, אנחנו מטפלות בעיקר בהשלכות של סחר בנשים. זאת אומרת, עם נשים שלא עזבו את מדינת ישראל מכל מיני סיבות ובדרך כלל סיבות הומניטאריות או נשים שלא יכולות לעזוב מסיבות של חוסר מעמד, זאת אומרת, נשים מן השוליים, בדרך כלל, ולרוב גם מדרדרות לזנות.

אני מודה לאורית זוארץ וגם לזהבה גלאון על חוק לקוחות מין ואני מקווה שנראה ירידה מאד משמעותית.

הבעיה שאני תוהה אם להעלות כאן – ואני כאן כדי להעלות בעיות. אני מטעם הארגון ובדרך כלל כאן זה המקום שלנו. קודם כל אני רוצה להעלות את הדבר הבא, אנחנו מטפלים במהגות ומהגרות נמצאות כאן אז נושא כמו "כלות מאוקראינה", כמו שהבמאית הגדירה את הנושא, נשים שמגיעות לכאן כשהן נשואות לגבר ישראלי בעל אזרחות ישראלית ואז נשארות כאן מטעמים הומניטאריים בגלל נוהל אשה מוכה. במצבים האלה יש לנו הרבה בעיות ואני אשמח אם אוכל לשבת מול משרד הפנים כי זה לא רק בעיות אלא השאלות איך אפשר מצד אחד לעשות פיקוח יותר אינטנסיבי על אותם גברים שמביאים את הנשים לישראל ואחר כך נוקטים באלימות מאד קשה ומצד שני, אני גם לא רוצה לעבור את הגבול ולהגיד: בואו נסדיר את זה ואז נסדיר משהו בעייתי. יש מקום לכך כי "כלות מאוקראינה" הוא נושא שכבר מזמן דובר בארצות הברית כמו למשל הכלות בהזמנה, בארצות הברית כל הזמן מדברים על התופעה הזו.

דבר נוסף וכאן אנחנו מתעכבות, אנחנו לא מקבלות תשובות הרבה זמן הן מן הועדה לטעמים הומניטריים והן מוועדות של ידועים בציבור כאשר מדובר בקרבנות סחר. העניינים מתעכבים ויש לנו נשים שממתינות לתשובות כבר שנה ואף שנה וחצי, ואני כל פעם מגיעה, ויש כאלה תשובות כמו למשל, יש כרגע מקרה שאנחנו עומדות כשכבר הגשנו בקשה לוועדת הסבות, כי אין לנו ברירה אחרת. האישה לא תוכל לעזוב את המדינה ומצד שני היא צריכה איזשהו מעמד.

רק להבין, סליחה, אמרת שיש מקרים שממתינים לתשובה מן הועדה, כמה זמן?

יש שתיים, האחת שנה והשניה שנה וחצי, אני יכולה לבדוק.

אלה מקרים ספציפיים ושווה לבדוק את זה אחר כך.

אנחנו יושבים בצורה סדורה ואני אגיד לכם באופן יותר דרמטי ורק שהשר לא יכעס עלי: אפילו כשנקבעת ישיבה והשר מזעיק אותי, אני מבקש ממנו לפטור אותי כדי לא לבטל את הישיבות האלו. בסוף שנת 2011 טרחנו לסרוק את כל התיקים שממתינים מעל שלושה חודשים, לא שנה, ולא היו כאלה. אוכל לקבל את זה.

ברשותכם, לא כדאי להפוך את הדיון הזה לשיחה על שני מקרים. אני מניחה שגם המנכ"ל וגם צוות משרדו יוכלו להיפגש בצורה מסודרת ולפתור את הבעיה. רגע, רגע, חבר הכנסת, אני מסכמת, אם יש שני מקרים שממתינים פרק זמן שאינו סביר תיערך פגישה כדי לפתור את זה ברמה הנקודתית. נישאר ברמה העקרונית של השאלה איזה צרכים ואילו קשיים יש לארגונים ברמה של העבודה מול המשרד וכל בעיה נקודתית אני מניחה שאפשר יהיה לפתור.

אלה בעצם הקשיים אבל אני חייבת לציין מפעם שעברה כשהיו מקרים, העליתי את הנקודה הזו, זוהי הועדה ולכאן אני מגיעה. אני מאד שמחה שמגיעים כי בסך הכל מדובר בחיים של נשים.

אני רוצה להעביר את זכות הדיבור לחברותיי ורק אגיד מהם המקרים ותאמרו לי מול מי לעמוד. אני מעבירה כבר מחר.

מנסיוננו עם תיקים ומקרים שנפלו בין הכסאות כמו קרבנות עבר, כבר בתחילת העבודה שלנו בוועדה ריכזנו את כל השמות, העברנו אותם בצורה מסודרת למיכל, קיבלנו תשובות על הכל. ריכזנו את הנתונים מן הארגונים ואם יש נתונים חדשים אין לנו שום בעיה להמשיך ולרכז את זה ולעבוד באופן ישיר מול מיכל. הטיפול של הצוות ושל מיכל היה מצוין במקרים האלה וקיבלנו מענה ברוב המקרים. תודה רבה.

מוקד הסיוע לעובדים זרים הוא עמותה שפעלה רבות למיגור הסחר. לצערי גם אני אצטרך להמשיך את התחילה ריטה ואציף מספר בעיות שיש לנו. המוקד מטפל בשנה וחצי האחרונות בקרבנות שמגיעים מסיני, קרבנות במצב מאד קשה. אנשים מגיעים עוד ועוד. המקלט מלא בנשים שהן קרבנות סחר מסיני - - -

על איזה מקלט את מדברת?

מקלט "מעגן".

יש גם מקלט של האו"ם בדרום תל אביב.

יש מקלט של הארגון בתל אביב, שהתנאים בו קטסטרופליים, ממש קשים, נשים שמגיעות לשם רובן אריתריאיות אבל יש נשים שהן לא. יש שם נשים וגבר אחד שנמצאים במקלט שנה וחצי, פנו וביקשו אשרות כדי שהם יוכלו לצאת מן המקלט ואין תשובה מן המשרד עדיין. דברים שהם אולי בטיפול הסיוע המשפטי ואולי סיגלית תענה. זה מקשה, אנחנו יודעים כמה קשה היום להכניס אנשים ובגלל שאין מקום במקלט מכניסים אנשים למקלט של A.R.D.C. ונמצאות שם שמונה נשים בחדר אז יכול להיות שאם היו נותנים אשרות לאותם אנשים שהם לא אריתריאים כמו שהחוק מחייב אז היו מתפנים מספר מקומות.

כאשר האריתריאיות, מקבלות אשרה, הן מקבלות את אשרת 2א'5 המפורסמת, שכתוב בה: "אשרה זו אינה אשרת עבודה". נכון שאין אכיפה על המעסיקים, אבל מנסיון יומיומי שלנו, אנשים מתקשים למצוא עבודה עם האשרה הזו. האם לפחות לקרבנות אפשר לתת אשרה אחרת, אשרה מכובדת? זו בקשה וזה משהו שאני מבקשת שתתייחסו אליו.

סוגייה נוספת, שלא קשורה לסחר בנשים דווקא, אלא שיש למשרד הפנים כל מיני אשרות עבודה שנותנים כדי להיכנס לארץ, אשרות עלומות שם, לדוגמה, יש אשרה לעבוד בימאות. אנחנו נתקלים בשנה האחרונה מספר מקרים אצל אותו מעסיק באשדוד, שהביא לארץ אנשים עם אשרת ימאות, מעסיק אותם בתור דייגים בתנאים מחפירים ורק אתמול חילצנו סרי לנקי מאשדוד בסיוע יוצא מן הכלל של יחידת "סער" ורובי ואמרתי לרובי שכולם מקבלים ממני "כוכבים", הם חילצו תוך כמה שעות, נסעו לאשדוד, לקחו מישהו שהיו אמורים להטיס אותו מן הארץ, אחרי שהוא שילם 6,000 שקל כדי להגיע לפה, הוא עסק שלא כחוק בעבודה - - -

אתם עושים עבודת קודש אבל יש ועדה שלמה שמטפלת בסוגיית העובדים הזרים וניצן הורוביץ עומד בראשה. חשוב להתמקד כאן באחזקה בתנאי עבדות ובסחר בבני אדם.

הם מוחזקים בתנאי עבדות ולכן אני מעלה את זה פה. כשיש אשרות. פנינו למשטרה ופנינו למשרד הפנים וביקשנו לאחד מאותם קרבנות אשרה עד שייבחן הענין אבל לא קיבלנו.

האם הוא במקלט?

הוא לא במקלט. אחד במקלט ואחד לא במקלט.

אכן התחלנו לראות כמה וכמה מקרים של דייגים שמגיעים עם אשרת ימאים ומוחזקים בתנאים קשים מאד. אני מכנסת ישיבה ביום 4 במרץ עם כל משרדי הממשלה לרבות רשות האוכלוסין וההגירה, משרד התחבורה, משרד החקלאות, המשטרה והסיוע המשפטי כדי לדון בפרצות פיקוח שיוצרות אקלים נוח להתפתחות עבדות ועבודת כפייה אז הנושא הזה כן רלבנטי ואנחנו חוששים מדפוס חדש.

באופן כללי, שיתוף הפעולה שלנו עם משרד הפנים הוא מעולה. הפניות נענות בזמן מאד מהיר. אנחנו יודעם שאנחנו "משגעים" אותם כל הזמן עם כל מיני מסמכים שאנחנו רוצים לקבל אבל אין ברירה, אנחנו חייבים לקבל נתונים על מבקשי מקלט כאלה ואחרים אבל ההיענות היא מדהימה.

מה שכן, צריך לקחת בחשבון שהמקלטים מתמלאים. המסתננים שמגיעים לארץ לא אבל המקלטים של הקרבנות מתמלאים. מקלטי הנשים.

כמה מקומות יש לנו במקלט לנשים?

שלושים וחמישה לנשים ושלושים וחמישה לגברים.

יש גם ילדים?

המקלט לנשים מלא, קצת התפנה בסוף החודש. אנחנו מקבלות נשים שממתינות כרגע לקליטה בסהרונים אבל לגבי השאלה כמה מקומות יש, יש לנו חמש עשרה נשים לאשרה מקרב מבקשי מקלט.

כמה ממתינות? כמה פניות נעשות אליכם?

כמה שידוע לי כרגע יש שש נשים שממתינות. רוב הנשם במקלט הן לא אריתריאיות אלא מזוהות כאתיופיות.

רציתי להציף מקרה פרטני שטיפלנו בו לאחרונה כי אמנם הוא מקרה פרטני אבל הוא משקף בעיה רחבה. מקרה של בחורה מבנגלדש שהיגרה ללבנון כמהגרת עבודה חוקית, בלבנון עבדה בתנאי עבדות, בתנאים מחפירים ואחרי עשרה חודשים שבהם הועסקה בתנאי עבדות על ידי שתי משפחות היא נסה על נפשה, הגיע לגבול ישראל לבנון, חיילי צה"ל אספו אותה משם, הם התרשמו מן המצב הקשה ותיעדו אותו בדוח. ציינו שאין לה דרכון והיא פירטה את כל התלונות שלה. הם ערכו לה תחקיר, הגיעו למסקנה שהיא לא מסוכנת, העבירו אותה למתקן סהרונים למטרת הרחקה. למרבה הצער למדינת ישראל אין קשרים דיפלומטיים עם בנגלדש ולכן היא הוחזקה שם במשך חודשיים במצב שלדעתנו הוא כליאת שווא. נאלצנו להעניק סיוע בתביעת נזיקין נגד המדינה במקרה הזה ולמעשה, במשך חודשיים לא עשו לה שימוע, לא הביאו אותה בפני דיין, לא הוצא על שמה צו משמורת, ומשרד הפנים טען שהוא לא מטפל במקרה הזה, ושצה"ל שתפס אותה ירחיק אותה. לי אישית לא כל כך ברור לי איך צה"ל אמור להרחיק אנשים ממדינת ישראל, אני יודעת שצה"ל תופס מדי יום עשרות אנשים בגבול מצרים ומנסה לטפל בהם בזמן שהם שוהים במתקני משמורת, רציתי לדבר אתכם על המקרה הזה, אשה שבמשך חודשיים הוחזקה במתקן משמורת, בלי צו משמורת, בלי צו הרחקה ובלי שימוע. אלמלא שחררנו אותה למקלט היא עדיין היתה שוהה שם.

האם שוחררה ל"מעגן"?

לא, היא שוחררה למקלט בעוספייה.

אענה על השאלות הפרטניות. נמצאים פה, גם מנכ"ל הרשות וגם עובדי הרשות שלנו, שיתייחסו לכל שאלה ושאלה. באופן כללי, ככל שהגבול הדרומי פתוח ואנחנו נמצאים בתהליך של בניית גדר ומתקני שהייה, ככל שמה הפירצה נשארת פתוחה אז התופעה תלך ותגדל. אני מניח שהמקלטים הקיימים לא יספיקו, אני מקווה שבניית הגדר תושלם במהרה. מדובר במספר זכיינים כדי לבנות את הגדר היום זה הוכפל לעשרות, על מנת שזה ייגמר מהר, כולל מתקן השהיה שגם זה עבר במועצה הארצית. גם שם מאד חשוב שזה יעבור בתנאים טובים ויהיה מתקן ראוי ומכובד וזה כרוך כמובן בעלויות רבות. מכל מקום, אנחנו מתייחסים לקרבנות של העבדות ועבודת כפיה ברגישות מאד גבוהה ורואים גם את התוצאות של ההתמודדות למרות התופעה של המסתננים שהולכת וגדלה, תופעת הסחר בבני אדם, אצלנו נמצאת במקום גבוה. אמרתי, אני לא מסתפק כי צריך לצמצם את זה לאפס.
שיתוף פעולה בין משרד המשפטים ומשטרת ישראל עם רשות ההגירה עוזר ותורם רבות להתמודדות וגם העבודה שלך פה בוועדה. מכל מקום, אנחנו קשובים עם הרבה רגישות לדברים האלה אבל צריך תמיד לחדד, שיש הבדל בין פליט לבין מסתנן. כי לגבי מי שהוגדר כפליט לא היה אחד שהוגדר כפליט ולא חתמתי ואישרתי את המלצות הועדה. קרי, בוועדות שדנים בהן מי פליט ומי לא, כשמגיעים למסקנה שאותו אדם הוא פליט לא היה מקרה שסירבתי לחתום כדי לתת לו מעמד לפי המלצת הועדה אבל כשוועדה ממליצה 'לא' אז יש אשור לוועדה לומר 'לא'. ככלל, לא היתה המלצה לתת מעמד של פליט שלא אושרה ומכל מקום אני יכול לומר שהעבודה היא טובה ואני מקווה שנצמצם את התופעה יותר ויותר בשילוב של גורמים רבים וכמו שאמרתי, מדובר גם בגדר ומתקני שהייה אבל ככלל השילוב של משרדי הממשלה עם חילוקי הדעות שרחל מצביעה עליהם, שהם דבר טבעי שיש חילוקי דעות בין משרדי הממשלה, משרד המשפטים, משרד הפנים, משטרת ישראל, בטחון פנים, אולי גם משרד האוצר, יכול להיות אבל ככלל, מתייחסים לתופעה הזו ברגישות ראויה וגבוהה על מנת לצמצם ולמגר את התופעה. אני רוצה להודות לך ולהודות לכולם ולהתנצל על שעליי לסיים.

לפי מה שהבנתי פה השאלה היא לא לגבי פליטים אלא לגבי אנשים שהוגדרו או זוהו כקרבנות עבדות על אף שנפלו לעבדות מחוץ לגבולות המדינה ולגבי אשרות עבודה עבורם. אלו השאלות שעלו, לא לגבי פליטים. לפעמים אוכלוסיה פגיעה יכולה להיות או מבחינה כלכלית או קרבן לעבדות. מתעוררת השאלה לגבי מקרים שבמחנות הפליטים בסיני מחוץ לגבולות המדינה אבל הם זוהו על ידי משטרת ישראל כקרבנות אחזקה בתנאי עבדות ואז עולה שאלה מעניינת האם צריך גם להם להעניק אשרות עבודה. זו השאלה.

זה עקרוני כי מדובר בדפוס חדש ומציאות חדשה שמדינת ישראל צריכה להתמודד אתה. אנחנו לא מכירים את זה לפני עשור, זה משהו שמועצם בעיקר בשלש השנים האחרונות.

ברשותכן, אני רוצה להמשיך מן הדברים שאמרה יושבת הראש. זו סוגיה עקרונית ולכן ביקשתי כבר לפני שנה, צריכה להיות פה מדיניות ממשלתית לגבי הסוגיה הזו. רשות האוכלוסין היא לא 'פלסטר' לבעיה כזו או אחרת ואשרות לא יכולות להוות 'פלסטר' לדבר שהופך להיות תופעה שהולכת וגדלה. הרבה פעמים אומרים: אין מדיניות הגירה, אין מדיניות לממשלה אבל אני ביקשתי כבר לפני שנה ואולי יותר, לכנס ועדה ממשלתית שמורכבת מכל הגופים הרלבנטים כדי לקבל מדיניות ממשלתית. אי אפשר לבוא לרשות האוכלוסין וההגירה ולומר: עכשיו יש לנו מצוקה פה ופה, בואו תנו אשרות. אשרות הן לא 'פלסטר', אשרות ומתן מעמד הם לא 'פלסטר' לבעיה שהיא חדשה וצריך לגבש פה מדיניות ממשלתית. לא לשכוח ולחדד שהסוגיה הזו מתרחשת במצרים ולא בישראל, הם פה, צריך להתייחס אליהם, זה נכון אבל לפני שתהיה מדיניות ממשלתית ואני מבין רחל שהגשת הצעה שמונחת אצל שר המשפטים אז אני מחכה. חיכיתי שנה אז אני אחכה עוד קצת לדיון שיהיה בענין הזה. ברגע שתהיה מדיניות ממשלתית אפעל בהתאם. אני לא יכול להשתמש באשרות במקרים של: פה יש בעיה בוא תתן אשרות. אני רוצה לעבוד מסודר

זה היה לחידוד הבעיה, שהבעיה היא לא נסובה על פליטים.

בוודאי שלא. אנחנו מדברים על המסתננים ואמרה גם יושבת הראש קודם שזו תופעה הולכת וגדלה, אנחנו היום עם 57,000 מסתננים. עד שיבנו את הגדר יכול להיות שנגיע למאה אלף, אין לי מושג.

אני רוצה לחדד ולמקד. מתוך כלל הגורמים שנכנסים אל תוך מדינת ישראל מן הגבול המצרי ומסתננים – שזה תמיד מחזיר אותי לקונוטציה של הסתננויות במצרים של המחבלים שהגיעו לפקח, אבל במקרה הזה מדובר בקרבנות שמגיעים מאפריקה דרך מצרים אל תוך מדינת ישראל, חלקם מבקשים תעסוקה, חלקם ומבקשים מקלט לכן בתוך הקבוצה הגדולה הזו יש קבוצה – ואני לא יכולה לומר לגביה 'יותר מצומצמת' כי אחרי הביקור בסהרונים נחשפנו למציאת מאד קשה שמעל 95% מן המקרים או מן הנשים שמגיעות לפתחנו מוחזקות בתנאי עבדות וכפייה, הן נאנסות, הן מנוצלות מינית ומגיעות לפתחנו. לפני מספר שבועות התקיים כאן דיון עם סגן השר דני איילון על המחויבות שלנו כמדינה לאמנות הבינלאומיות שאנחנו חתומים עליהן.
אני בהחלט מקבלת את הדברים שלךָ על כך שממשלת ישראל צריכה לקבוע מדיניות שתגדיר באופן מפורש כיצד מטפלים באותם קרבנות שעברו התעללות. נכון, לא בשטחנו והם קרבנות לעבירה שלא נעברה בתוך שטח מדינת ישראל אבל הם פה, כאן ואנחנו, על פי המאמנות האלו מחויבים לתת להם מענה ולטפל בהם. אי אפשר להיות רק חלק מן ה o.e.c.d. ולהגיד: אנחנו רוצים להיות חלק מן העולם הנאור והעולם המתקדם כלכלית אבל כשאנחנו צריכים לתת מענה הומניטרי אז לא. הרי האמנות האלו כרוכות זו בזו ומשולבות והמחוייבות שלנו היא מאד ברורה בתחום הזה. לכן אני מקבלת את ההערה שלך ואנחנו נפנה אל ראש הממשלה, נעביר אליו את המסר ונקרא לו לקבוע מדיניות מאד ברורה לכל מה שקשור לקרבנות העינויים ובעיקר כשמדובר בקרבנות שעוברות התעללות מינית, גם הקטינים וגם הנשים, שזו מציאות קטסטרופלית שמגיעה לפתחנו. אני חושבת שזו לא רק האחריות של משרד הפנים אבל למשרד הפנים יש מקום מאד משמעותי על הציר הזה.

אמשיך ברשותכם, מן המקום שהפסקתי קודם. לגבי המקרים הפרטניים שעלו פה, אני מציע שתעבירו אותם לצוות שלנו ברשות, נשמח לבדוק כל מקרה פרטני, גם לגבי האישה מבנגלדש וגם אלו שריטה דיברה עליהן. יש פה את הצוות ולא הזכרתי קודם את שושנה שטראוס ואת רננה. תעבירו את המקרים הפרטניים ואני מבטיח שתשובות יהיו בהקדם.

לגבי הפעילות של הרשות, אחדד מספר נקודות. אמרה קודם רחל גרשוני, אנחנו משקיעים המון בנושא הכשרות העובדים שלנו. כמו שאתם יודעים הרשות היא גוף די חדש, בן שנתיים ואולי קצת יותר, עם ארבעה מינהלים עיקריים: מינהל מעברי גבול, מינהל אכיפה וזרים, מינהל שרות למעסיקים ומינהל האוכלוסין. לכל ארבעת המינהלים האלה יש נגיעה בצורה זו או אחרת להתמודדות עלם התופעה הזו ולכל ראש מינהל ישנה מחוייבות אישית לעקוב ולעשות הכשרות לעובדים בנושאים שקשורים למניעת סחר. אנחנו עושים –כמו שנאמר– הכשרות לבקרי הגבול, אין ספק שזה צומת שהוא צומת חשוב מאד ואם תרצו אחר כך מיכל תוכל לפרט.

כשאתה אומר "מעברי גבול", האם אתה מתכוון לנתב"ג?

בכולם. יש עשרים ושלושה מעברים בינלאומיים שאנחנו אחראים עליהם, מעברי הגבול עברו אלינו ב-3 בינואר 2011 ממשטרת ישראל. עשרים ושלושה מעברי גבול יש לנו שם כ-700 בקרים, כולם עוברים הכשרות איך לנסות ולזהות מקרים שיש בהם חשש לסחר - - -

האם גם המעבר לרשות הפלשתינאית?

לא. מעברים פנימיים הם תחת משרד הבטחון. כל אחד והמעברים שלו.

ורצועת עזה?

ב"ארז" אנחנו נמצאים אבל זה משותף כמובן עם הצבא.

אלנבי?

אלנבי היה אצלנו, נהר הירדן אצלנו, רבין, טאבה כמובן ואפילו ראש הנקרה. במינהל האכיפה של יוסי, שיושב פה, עשינו בשנה האחרונה רה-ארגון, ארגון מחדש של המינהל. כמו שאתם יודעים עברו אלינו יחידות מן התמ"ת וכו'. לקחנו את כל הפקחים, פקחי האכיפה של יוסי שהם כ-130-150 במספר, כל הפקחים האלה עוברים עכשיו ונמצאים בתוך התהליך של הכשרה שמסמיך אותם לא רק לעשות אכיפה כנגד עובדים זרים, אלא גם כנגד המעסיקים שלהם והפקחים האלה, שנמצאים עכשיו בתוך המחזורים השונים של ההכשרה שלהם, בתוך ההכשרה, הם לומדים איך לנסות ולזהות מקרים כאלה, איך לוודא שהעובדים הזרים מקבלים את הזכויות שלהם, לדעת שהם לא מוחזקים בתנאי עבדות, ואם קודם היו לנו פקחים על עובדים זרים ומעט פקחים על המעסיקים אז היום אצל יוסי הפקחים כולם, כל ה- 130-150 יודעים לעשות גם וגם או יידעו במהלך ההכשרות.

ואיך הם מחולקים לתחומי העיסוק? אנחנו מקבלים תלונות על תחום הסיעוד למשל, שיש שם קושי.

תיכף יוסי יסביר לגבי זה אבל למעשה אנחנו מכשירים את האנשים לעבוד לא רק מול עובדים זרים אלא לא פחות – ואנחנו הצבנו את זה כיעד – מול מעסיקים.

בנושא מינהל אוכלוסין, חידדנו את המודעות והעירנות בתוך לשכות מינהל האוכלוסין, במסגרת הבקשות לחיים משותפים, לראות אם יש שם חשד לניצול.

במינהל שרות למעסיקים, המינהל של ברזאני, עשינו כבר שני ירידי תעסוקה לעובדים זרים, השלישי יהיה בחודש הבא.
הסכמים בילטראליים, אמרה את זה רחל קודם, הסכמים בילטראליים, סליחה על הגרנדיוזיות - הם מהפיכה. באמצעות הסכמים בילטראליים מדינת ישראל, סוף כל סוף, תוכל לוודא שדמי התווך – כך אני מקווה, ימוגרו. שמדינות מולן אנחנו עובדים יהיו אחראיות על העובדים הזרים, על הדרך בה הם מגיעים לפה, איך הם נבחרים, איך הם מוכשרים שם וגם על השאלה איך הם חוזרים. אנחנו מרחיבים את הנושא של ההסכמים הבילטראליים, אני מניח שרובכם שומעים שלחלק מן הגורמים הפרטיים במשק הישראלי זה לא נוח, מעניין למה, אבל, אין ספק שזו דרך שתעזור לשמירת הזכויות של העובדים הזרים, יש לזה כתובת והיא הממשלות, קל יותר לעבוד מול ממשלה מאשר מול סקטורים אחרים ולדרוש ממנה דין וחשבון. עשינו כך, הסכם בילטראלי עם תאילנד, אנחנו כמעט לקראת הסכם עם רומניה, עם בולגריה עשינו, עם סרי לנקה, עם הפיליפינים אנחנו רוצים לקדם, ואני רוצה לומר משהו לנושא הסכמים בילטראליים, אנחנו רוצים להרחיב אותם לכמה שיותר מדינות ולא רוצים להיות תלויים בשום מדינה בשום ענף, בתנאי שאותן מדינות מקבלות את התנאים של מדינת ישראל. ובתוך התנאים האלה – ותגיד לכם רחל, יש שמירה על זכויות של העובדים, על דמי התווך ושאר הדברים שדיברנו עליהם.
אמרה את זה יושבת הראש בתחילת דבריה, "זכותון" לעובדים זרים מפורסם באתר האינטרנט שלנו, החל מהיום גם בשפה האנגלית ותוך שבועות בודדים בשפות נוספות. בעברית הוא כבר מפורסם קודם, עשינו לו שיפוצים, באנגלית הוא מפורסם מהיום באתר שלנו ובשפות נוספות - כמו שאמרתי, בהמשך הדרך.

ומה עם מי שאין לה גישה לאינטרנט, במקרה הזה של זכות עובדים, אנחנו מדברים על עובדות שנמצאות בבית, מבודדות?

אנחנו מפיצים, כמו שאנחנו מפיצים גם בפעולות אכיפה אנחנו מפיצים את החומרים שלנו במיגון דרכים מאד רחב. אף פעם לא רק באינטרנט, אנחנו מפיצים הרבה פעמים חוזרים באמצעות אירועים כמו למשל, היריד שדיברתי עליו, עשינו אותו יחד עם ארגוני זכויות, אנחנו מפיצים חומרים בעזרת ארגוני הזכויות ונאמר כבר קודם, לא תמיד אנחנו תמימי דעים אבל אנחנו חסידים של עבודה משותפת, משותפת, עם ארגונים ועם משרדים אחרים. אלו הפעולות שאנחנו עושים בנושא מניעה.

בנושא אכיפה, שוב, במעברי הגבול, אין ספק שזו נקודה קריטית, דיברתי על מינהל אכיפה ועל הארגון מחדש. לגבי תיקי חקירה, יש גידול בתיקי חקירה, של קנסות ושל גבייה, גידול מ- 2010 ל- 2011, למרות שהיינו בשנה ראשונה של התארגנות וזה מציב לנו יעד הרבה יותר גבוה ל-2012.

האם נשללו היתרים לאלה שהפרו זכויות? שהעסיקו בתנאי עבדות?

מר ברזאני יספר על אכיפה מינהלית לגבי שימועים ועל העבודה של העובדת הסוציאלית רננה שמסתובבת ומציפה את הבעיות. זה בנושא אכיפה.

בנושא הגנה, אמרתי כבר קודם, אנחנו נותנים, במינהל האוכלוסין, רשיון עבודה 'ב1' לקרבנות סחר בתקופת חקירה, ושנת שיקום. אני רוצה להדגיש, שנת שיקום לא תלוי בבמתן עדות וזה ראוי שייאמר.

דובר קודם על הועדה הבינמשרדית. אני יושב ראש הועדה הבינמשרדית, יושבים בה נציגי ממשלה שונים, ממשרדים שונים, עבודה ממשלתית ראויה לציון. בדרך כלל בתקשורת אנחנו מופיעים כציידי אדם ופה זה לא רק במקרה של סחר בנשים. זו ועדה שמעניקה מעמד מטעמים הומניטאריים - עשרות בחודש, עשרות בחודש. זה כמובן לא שווה news אבל, אין ספק - - -

זה שווה, כיוון שאם אתה נותן סקירה ומציין שבמהלך שנת 2011 ניתנו מאה, מאה וחמישים, מאתים - - -

אז אני רוצה לומר שבמהלך 2011 ניתנו הרבה יותר מזה אשרות למקרים הומניטאריים מכל הקשת שמלווה חיים של מישהו זר במדינת ישראל. אלה יכולים להיות טעמים משפחתיים וטעמים בריאותיים וטעמים של כאלה ש"סוחבים אתם עבר" כמו שנאמר, כל הטעמים האלה, אנחנו מתכנסים בצורה קבועה, כמו שריטה אמרה קודם, אנחנו מתכנסים בצורה קבועה לדיון במקרים קשים. לוקח לא מעט זמן לבדוק אותם אבל הועדה ההומניטארית הממשלתית הזו היא ברשות ורק במקרה היא בראשותי, היא מייצגת. משרד הרווחה יושב שם, משרד הבריאות יושב שם, משטרת ישראל יושבת שם, "נתיב" יושב שם, ואנחנו מקיימים דיון לגבי כל תיק ותיק ונותנים לא מעט כולל בנושא המדובר, כולל בעקבות פנייה של רחל וכו', ורק בתקופה האחרונה אישרנו שני מקרים שהם חריגים מן הנהלים הרגילים לאור הבקשות. זוהי התמצית בנושא הזה.

קודם כל אני רוצה להודות על הישיבה הזו, היא חשובה מאד. אני שמח שיש כמעט קונצנזוס שהמשרד עושה פה מעל ומעבר, בשיתוף פעולה ולגבי כל הביקורת פה ושם ברמת הפרט, תמיד יהיה ברמת הפרט מישהו שלא קיבל מענה, לפעמים יוצא שמקרה כזה או אחר, נזרק בין הכסאות כי אולי זה שייך יותר לצה"ל או למשרד אחר וכך הוא לא מקבל מענה אבל זה לא אומר שאין קשב ואין רצון לפתור בעיות ואני שמח לשמוע שהמשרד הזה באמת עושה מעל ומעבר.
אבל, צריך לזכור, שמדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיות "קבלן" של קרבנות כי ברגע שאותם קרבנות ישמעו שמדינת ישראל קולטת בהמונים או יבואו בהמוניהם הנה, חד משמעית, אני אומר לך, - - -

כאילו שלמדינת ישראל כל יהודי עולם לא רצו לפה, עבדו קשה כדי לעלות.

לא, לא, את טועה. קחי את חמשים ושבעה אלפי הפליטים או המסתננים, איך שתקראי להם, למעלה מ-50% עברו התעללויות, למעלה, זאת אומרת, לפי האינדיקציה הזו לפחות 40,000 צריך לכאורה כבר לפתוח בפניהם את השערים בלי שאלות. אם היו קרבנות שיצאו מאריתריאה והגיעו דרך סודן או דרך מצרים, כל אחד מן המדינה שלו, אנחנו צריכים לקלוט אותם לפי אותן אמות מידה ואותם קריטריונים שאנחנו מציבים לעצמנו.

מה אתה מציע?

אגיע גם לעצה. מדינת ישראל כבר החליטה לעצור, לסגור, אבל, אני רוצה לומר, שהסגירה ההרמטית לא תהיה כי אנחנו רואים, עם כל הרצון לרוץ ולסגור את השערים, עדיין יש אלפים שבאים מדי חודש, ואני לא בטוח שלא ימצאו את הפרצות פה ושם ואז אולי ממצרים יהיו פחות וזה יצטמצם במידה ניכרת אבל עדיין יש לנו את גבול ירדן ואני אומר לך, כבר מדברים על גבולות מכיוונים אחרים שעוד עלולים לבוא מהם למדינת ישראל ואנחנו נמצא את עצמנו עם אותו מספר.
לכן, אנחנו צריכים להיות קודם כל גם רחמנים לעצמנו ולראות את המדינה, כפי שאני שמעתי מן המנכ"ל בן עמי שאומר שלעשרות מקרים בחודש אנחנו מתייחסים בצורה הומניטארית, נותנים מענה ותשובות וזה דבר יפה מאד, וזה שתמיד – כפי שאמרתי, שבשוליים יהיו כאלה שלא יקבלו מענה, זה דבר שצריך להעלות אותו על השולחן מול האחראים הרלבנטים. הדוגמה של בנגלדש שאת הזכרת, היא לא דוגמה שמקרינה על המדיניות או לכלל כפי שניסית להציג את זה.

זו מדיניות. אז אני אציג את זה שוב.

לא, זה לא נכון בכלל, זה מקרה חריג, - - -

תקשיבו ואם יהיו הערות אני אאפשר.

סליחה, אני אומר לך, לפי איך שאני מבין את זה, זה מקרה חריג אסור שתהיה פה אוירה שהיא אוירה של הכלל או חוסר התייחסות - - -

אני חייבת להבהיר, העמדה של משרד הפנים היתה שבאופן גורף, שמי שמגיע מגבול לבנון הוא לא מטפל בו, באופן גורף. "ברמת הכלל, כניסה מגבול לבנון לא בטיפולנו".

כי צה"ל נמצא שם. לסיום, שמעתי שיש כל כך הרבה שיתוף פעולה פורה בין משרד הפנים והרשות אל מול אותם ארגונים ובכל זאת עלינו לשאול את עצמנו איך בכל זאת מצליחים אותם סוחרים בבני אדם, אותם סרסורים, לייבא כמויות כל כך אדירות כאלו, כנראה שהם חכמים קצת יותר, זאת אומרת, הם מספיק חכמים לדעת איך להביא עת הקרבנות בצורה כזו בתיחכומים כאלה שלמרות שאנחנו יודעים את כל צורת המעברים וכל צורת ההעברות, בפרט הנושא של הבדואים אם זה בדרום, איך שהשבטים עובדים שם - - -

אתה מדבר על הרשתות שעובדות מאפריקה דרך מצרים לתוך ישראל.

הגרעין הוא פה במדינת ישראל, הוא בתוך הגבול שלנו, הוא נמצא אצל הבדואים אצלנו ושיתוף הפעולה עם אותם שבטים הוא ידוע ואני לא יודע אם נוכל להצליח אבל, אנחנו חייבים להעביר מסר חד משמעי, כי אסור שבסוף אנחנו נהיה הקרבן לאותם קרבנות.

אכן צריך לשמור על האיזון הזכויות שלנו כמדינה ומצד שני לתת מענה לקרבנות. זה משהו שלא צריך לשכוח.

אני רוצה להתייחס למספר דברים שאמר המנכ"ל שלנו. לגבי מינהל מעברי גבול, כמו שאמר המנכ"ל האחריות של המינהל עברה ב-3 בינואר שנה שעברה, במהלך כל השנה אנחנו מעבירים ריענונים לבקרים, למרות שהם עברו את ההכשרות לגבי הסחר, שישימו לב, שיהיו לפניהם אורות אדומים אם מגיעים במסווה של תיירים קרבנות סחר וראייה לכך, לפני כחודשיים היה מקרה בגשר אלנבי, לדוגמה, הגיעו לשם ארבעה אנשים מגוואטמלה, מירדן, הבקר ראה שהן מפוחדות והן התחילו לבכות תוך כדי שהוא התחיל לתשאל אותן, ואז לקחנו אותן לבדיקה במה שאצלנו נקרא קו אחורי ולא הקו של הבקר כדי לראות מה הסיפור שלהן והתברר בדיעבד, אחרי שהמשטרה נכנסה לסיפור, שלא מדובר כלל בקרבנות אבל טיפלנו בהן כמו שצריך. במעברים יודעים. יש לנו מעברים יבשתיים, ימיים ואוויריים ובכל המעברים האלה הבקרים עברו הכשרה.
אשים דגש על הנושא של מינהל האוכלוסין. מינהל האוכלוסין מהווה צומת חשוב בנושא של הגשת הבקשה. שברגע שאנחנו מגישים את הבקשה, לפני שהזר נמצא בארץ, אנחנו דורשים מן הלשכה שתבדוק האם יש כאן סממנים של סחר, כמו שדיברה ריטה על "נתיב הכלות מאוקראינה", אם יש לאותו בן הזוג הישראלי עבר פלילי בנושא הסחר המקרה מועבר אלינו למטה לבדיקה מעמיקה יותר כדי לבדוק אם אין כאן ענין של ניצול של הזה כדי להעביר לכאן נשים ולנצל אותן מינית בארץ. אנחנו מטפלים בנושאים קרוב לשנתיים שלש - - -

האם היו לכם הרבה מקרים כאלה של נשים שהובאו בכסות של בת זוג ונוצלו כאן מינית?

בהתחלה ראינו עלייה וככל שנכנסנו אל הנישה הזו ראינו שמשנה לשנה מספר המקרים יורד.

גם אם היה עבר פלילי ולאו דווקא סחר אבל ראינו שיש אופי עברייני והאישה באה מארץ מוצא שגם לגביה יש לנו חשש, ברגע שמסרבים לבקשה ולא ערערים ולא מגישים וראינו ירידה במספר הבקשות האלו אז הבנו שאנחנו בעצם כן נלחמים בתופעה.

כלומר, היתה כאן פירצה שניסו לנצל אותה כנשים או בנות זול מחו"ל על מנת לנצל אותן מינית.

ניסינו לחשוב שני צעדים קדימה כי אם אנחנו מכירים את התופעה אז הם ינסו, כמו שאם סגרנו דלת אז הם יפרצו דרך החלון. ניסינו לחשוב שני צעדים קדימה והצלחנו. יש עדיין את האחיות והלשכות יודעות להעביר את זה אלינו במידה ויש חשד.

גם בקשות של נשים שכבר נמצאות פה, עקב הסכמי הפטור מאשרות – שאנחנו כמשרד גם התארגנו באופן מקצועי לענין, אז מאחר ויש כבר פטור מאשרות והן מגיעות לפה כתיירות, כשמוגשת בקשה לאישה שנמצאת כאן עדיין בוחנים את זה יותר לעומק וייתכן שחלק מן הדברים שריטה התייחסה אליהם כבקשות שטרם קיבלו מענה, יכול להיות שהן נכנסות אל המסגרת של בקשות בעייתיות שלגביהן אנחנו לא יכולים להוציא סירוב ויכול להיות שאין עדיין מספיק חומר כדי לבחון אבל אנחנו מעדיפים לעכב את הדברים ולמנוע קשר מן הסוג הזה.

אם אנחנו נכתוב או נמליץ, הרי יש מקרים, ואני חוששת שבגלל שהיא היתה קרבן סחר אתם חושדים בבן הזוג שלה. ואני יודעת, אני מכירה את בן הזוג כי הם באים אליי אז אם תהיה המלצה שלי, זאת אומרת שאנחנו מעורבות במקרה - - -

מציעה שתעשו פגישה יותר ממוקדת, תעלו את כל הבעיות האלו ואני מניחה שאפשר יהיה לפתור את הבעיות האלו. אם לא אז נחזור לכאן.

כשהיא מזכירה את שמי אני יודעת שמיד אני חושפת את האישה לבעיות נוספות.

אנחנו לא ניכנס למקום הזה, משרד הפנים, גם כשריכזנו את הנתונים מנציגות הארגונים והעברנו אותם בצורה מסודרת, לא התייחסנו נקודתית לתיקון כזה או אחר אלא למקרה - - -

כשאישה לא חושפת את העבר שלה ואז פתאום היא מעלה את השם שלי אז מיד הם חושדים.

העבר של האישה בבקשות האלו הוא לא רלבנטי. העבר של בן הזוג הישראלי הוא יותר רלבנטי כדי שלא יהיה מצב שהוא ינצל אותה למטרות שלו במסווה של קשר זוגי. כל בקשה שיש תעבירו אלי והיא תטופל.

המקרה שעורכת הדין זוהר העלתה, טיפול בקרבנות שמגיעות מגבול לבנון - - -

יש.

או.קיי. בסדר גמור.

קודם כל אני גם רוצה להודות על שיתוף הפעולה שיש, גם עם משרדי הממשלה וגם עם הארגונים. תודה רבה גם לוועדה ואני חייבת להדגיש שאנחנו מקבלים גיבוי מלא מן המנכ"ל שלנו אמנון בן עמי, כל דבר שאנחנו צריכים לאשר מולו, בתחום הזה הוא הבהיר במספר פורומים של עובדי המינהל הבכירים ביותר שהתחום הזה נמצא בעדיפות עליונה. אנחנו פתוחים לשיתוף פעולה מאד משמעותי כי כולם שותפים לעשייה וכולנו שותפים לרצון למצוא פתרונות. לכל אחד יש את האינטרס של המשרד שלו ומדובר באיזון אינטרסים אבל אנחנו יושבים גם עם הסיוע המשפטי וגם עם המקלט, וישבנו על מקרים כמו מקרה ספציפי שעבר החלטה השבוע, שאמנון בראש הועדה הבינמשרדית אישר מעמד לאישה למשך שנה, וגם היה מקרה בעבר שניתן א'5 מעמד ארעי בישראל וזה הוזכר בדוח מחלקת המדינה האמריקאי וזה בעקבות כך שאנחנו מנסים לשבת ולמצוא פתרונות גם אם אשה לא נכנסת לנוהל או לשנת שיקום ואנחנו כן מוודאים שניתן פתרון. יש לנו ילד חולה שאושפז ואנחנו מנסים לתת פתרון.

גם קרבנות מן העבר, אמנם חשוב לנו איזשהו קשר לסחר אבל גם במידה ואישה נסחרה לפני המון שנים ויש הוכחה לכך שבעקבות של השנים האחרונות היה לה קשר עם בן זוג אלים או שהיתה איזושהי שרשרת שמצביעה על כך שלא היה ניתוק מן הסחר, לא נשלול את הבקשה רק בגלל שהסחר היה לפני המון שנים.

אנחנו רגישים את זה, אני ומיכל עובדות בשיתוף פעולה מול שאר המינהלים עם הדרג הבכיר במטה, יש לנו מודעות אנחנו מעבירות הכשרות ומנסות כמה שיותר להתקדם. שיתוף הפעולה הזה מוכיח בסופו של דבר שאנחנו מצליחים. תודה רבה לכולם.

הצטרפה אלינו ורד סוויד, ראש הרשות לקידום מעמד האישה, שותפה גם לפעילות שלנו בנושא.

כפי ששמעתם מן המנכ"ל עוד בפגישה לפני שנה בוועדה אצלְךְ נתנו לנושא הזה עדיפות עליונה בתוך הרשות. אנחנו חושבים שזה תחום מאד מורכב, תחום מאד מורכב ואנחנו נוכל להתמודד אתו רק על ידי הגברת המודעות של העובדים שלנו לנושא הזה. לכן אנחנו עוסקים רבות בתחום הזה ומנסים להטמיע את המודעות הזו בקרב העובדים, להיות רגישים ועירניים לכל הנעשה בתחום הזה. נעשית עבודה טובה מאד בענין הזה, נעשות המון הכשרות בענין הזה והעובדים מתחילים להפנים את זה. אני אומר במפורש, אני עוסק בזה באופן אישי והיו לנו שיחות עם רחל, זה תחום שלא מכירים אותו, גם הזיהוי הוא בעייתי. אפשר לדבר על זה פה אבל הזיהוי הוא בעייתי והרבה פעמים הוא מאד בעייתי ולכן, אנחנו עושים המון פעולות הכשרה לאנשים שלנו על מנת שיגיעו למקצועיות כזו שיוכלו לזהות או לפחות להרים את הדגל, יכול להיות שזה יהיה לא נכון או כן נכון אבל לפחות ירימו את הדגל, כדי שיהיה עוד מישהו שיבדוק את זה. נעשות המון פעולות בענין הזה, גם בסהרונים ואֲת ביקרת לסהרונים, עשינו מהפך שם, פשוט מהפך והעובדים שם מטפלים בהם ברגישות מרבית, בכל המסתננים ומדובר בכמויות. אתם רואים כל חודש, אלפיים, שלושת אלפים מסתננים וזה לא פשוט לטפל בזה ואנשים יושבים שם בדבקות במשימה לטפל באוכלוסיה הזו.

.

השינוי הארגוני שאנחנו מנהלים עכשיו, צוותי הפקחים שיגיעו היום אל המעסיקים יקבלו בצורה רוחבית, בכל העבירות, גם של השהייה, גם של ההעסקה, גם אם יש עושק, הם יהיו בעלי מקצוע שיראו את התמונה בצורה כוללת ולא כפי שעבדנו עד היום שכל אחד עשה חלק מן התהליך - - -

אותו פקח, כפי שנאמר כאן על ידי המנכ"ל, מוכשר לעשות את עבודת הפיקוח, גם על זכויות האדם וגם על השאלה האם אותו עובד מוחזק בתנאי כפיה או עבדות, כמו גם על המעסיק. אין פה שני פקחים כמו שהיה בזמנו עם התמ"ת.

עשינו שילוב כוחות.

התמ"ת עדיין מפקח על כל הנושא של יחסי עבודה.

תמ"ת זה משהו אחר, אנחנו מדברים על פקחים שלנו, גם אצלנו, היחידה שעברה מן התמ"ת, כמו שיושבת הראש אמרה - - -

פיקוח על עבודה בתנאי עבדות, בן אדם שעובד חמש עשרה שעות ביום, יום אחרי יום, זה נשאר בתמ"ת.

זה נשאר בתמ"ת. הענין של שעות עבודה ושכר מינימום נשאר בתמ"ת.

האם בכל תחומי העיסוק?

בכל תחומי העיסוק.

בזמנו ביקשנו להרחיב את היכולת שלהם לפקח - - -

כל תחומי העיסוק, שני הסעיפים האלה נשארו בסמכות התמ"ת.

אז איפה החלק שלכם באיתור קרבנות שמוחזקים בתנאי כפייה ועבדות. איפה החלק של הפקח שלכם? האם זה לא מקביל?

בוודאי שיש הקבלה. כשאני מגיע למעסיק והעובד אומר לי: "אני עובד פה המון שעות" - - -

האם הוא מדווח מיוזמתו או שיש שאלון?

זה במסגרת הביקורת שנעשית, בודקים את המגורים שלו, את התנאים שלו, את השכר שלו, אני לא יורד לרמה של השאלה אם הוא מקבל את שכר המינימום או לא כי זה לא בסמכותי אבל אם הוא אומר לי: "אני עובד פה שמונה עשרה שעות" - - -

ששה עשר תקנים לא מאויישים. אז בעצם מה קורה כשאתה מגיע לשטח ואתה מוצא שיש עובד שהוחזק בתנאי עבדות או כפייה או שזכויות האדם שלו מופרות.

במקרה הזה, אנחנו מתחילים לפעול באופן מנהלי, אנחנו לוקחים את הראיות שאספנו במקום, מגבשים אותן לתיק ומעבירים את זה למינהל של ברזאני. המינהל של ברזאני הוקם כגוף שאמון לטפל על כל האמצעים של אכיפה מינהלית. זו לא אכיפה פלילית כי התחום הזה נשאר בידי התמ"ת. אנחנו פועלים גם בתחום הפלילי וגם בתחום המינהלי לפי הסמכויות - - -

באיזה שלב זה מגיע? מינהלית, זה נשאר במסגרת שלכם?

כן.

מה לגבי הרישוי של אותו מעסיק, הסנקציה?

זו הסנקציה.

מה קורה עם העובד, אם נניח וגיליתם שהוא מוחזק בתנאי כפייה ועבדות או בתנאי סחר - - -

אנחנו לוקחים - - -

מרחיקים את העובדים ומתי זה מגיע למשרד לבטחון פנים?

לוקחים את העובד ומשם מעבירים אותו למעסיק אחר. במקביל, החומר הראייתי מועבר למינהל של ברזאני ופותחים בהליכים נגד המעסיק.

מה קורה עם העובד? מתי הוא מגיע אל הסיוע המשפטי? מתי הוא מגיע אל משטרת ישראל?

ברגע שיש דבר כזה, גם כל העובדים מודעים שברגע שמגלים משהו - - -

יש במקביל שלילה של רישוי של המעסיק!?

יש מספר תהליכים. אנחנו מעבירים את המידע הזה למשרד התמ"ת שהוא יפתח בהליכים הפלילים שלו בתוקף הסמכויות שלו, במקביל אנחנו מעבירים אל ההליך המינהלי, אנחנו עושים את כל הפעולות האלו בו זמנית כשהצוות מגיע לשם.

כן, אבל היכולת לשלול היתר ממעסיק היא לא של התמ"ת אלא שלכם.

זה הענין המינהלי שאני מעביר - - -

תיכף נשמע גם על החלק המינהלי.

זה ברמה הכללית. לגבי השאלה שעלתה פה, המקרה של בנגלדש, ראו רבותי, היא הסתננה דרך גבול לבנון, ממדינת אויב למדינת ישראל. על פי כללים שנהוגים במדינת ישראל, מי שמטפל במסתננים מגבול עם מדינת אויב הוא צה"ל. - - -

אז למה היא בסהרונים?

היא לא בסהרונים, היא היתה בגבעון.

לגבי המסתננת הזו שהגיעה ונכנסה דרך צה"ל, אחרי התייעצות עם משרד המשפטים הוגדר שמי שמטפל בה זה צה"ל. צה"ל יש לו סמכויות להחזיק למשמורת, להרחיק - סמכויות שהחוק נתן לו ולכן היא טופלה על ידי צה"ל ואני לא חושב שראוי שמישהו יקבע למדינה מי יטפל בגורם כזה או אחר. יש החלטה במדינה שמי שמטפל במסתננים מגבול מדינות אויב זה צה"ל ולא משרד הפנים.

גם אם יש מקרה של קרבן?

אני לא יודע מה זה "קרבן". אם "הקרבן" בא דרך מדינת אויב, יש חובה - - -

משרד המשפטים תיאר כאן מישהי שהוגדרה כקרבן.

לא ידוע לי על שום הסכמה עם משרד המשפטים בענין. אשה נמצאת במתקן משמורת, לא מביאים אותה בפני דיין חודשיים, האם צה"ל מטפל בזה? אני לא מבינה את התשובה. אשה נמצאת במתקן משמורת.

אני מציע, סיגלית, שתבדקי בדיוק. גם כשצה"ל ממלא צו אלוף מתוקף חוק, צה"ל צריך להביא אותה בפני דיין, לא אני.

את הציר הזה. מאחר והועלתה כאן סוגיה, מסגרת הועדה נפנה אל הגורמים הרלבנטים. נסגור את הקצוות בהמשך וצריך להסדיר את זה כי כשמדובר בתופעות של הגירה גלובלית, הגירה גלובלית של אזרחים ואזרחיות שמגיעים ממדינות מאד עניות, משפחות קשות יום שמחפשות פרנסה בכל מחיר, בהרבה מאד מקרים הן נופלות קרבן לידי גורמים עברייניים גם ממדינות סביבנו וכשמדובר בנוהל גלובלי של מהגרי עבודה וקרבנות בתוכם, אז גם לציר זה צריך לתת מענה, שהרי גם המקרה הבודד הזה יכול לתאר מציאות שהיא בפתחנו בגבולנו הצפוני. היא עלולה גם להתגבר בשלב מאוחר יותר וצריך לתת לזה מענה ברמה של מדיניות.

אתייחס לנושא של האכיפה המנהלית. האכיפה המנהלית מבחינתנו היא בסדר עדיפות גבוה בהתאם להנחיה של המנכ"ל, אוכפים כנגד לשכות פרטיות של חקלאות וסיעוד ותאגידי כח אדם. אתן מספר נתונים לגבי הפעילות שלנו. ב-2011 לגבי התאגידים, ביצענו כנגד תאגידים ממשיכים שיש להם היתרים, עשרים ושמונה שימועים, זה לפני מתן היתר אז אנחנו בודקים את כל ההתנהלות שלהם במשך השנה. כנגד שלושה תאגידים יש שימוע וחשד לתאגידים קשורים, אלה אותם שלושה שנעצרו בגין גביית דמי תווך, סחר בבני אדם וניצול עובדים, לגביהם כמובן שישנו שימוע חד משמעי לפיו התאגידים האלה לפני סגירה.

כמה זמן מתנהל כל התהליך הזה.

שימוע לוקח זמן, עד שיוסי בודק ומעביר אלינו לבדיקה ואנחנו מכינים תלונה - - -

מן הרגע שיש תלונה, נניח על מעסיק המחזיק את העובדים בתנאי כפייה, עבדות או סחר, חשוד - - -

זה לוקח כמה חודשים.

חצי שנה?

חצי שנה, פלוס מינוס.

ובמהלך הזמן הזה, הוא ממשיך להעסיק מהגרי עבודה.

אין לנו ברירה, מכיוון שאין אישום חד משמעי ואת לא יכולה לשלול באופן שרירותי.

כן, אבל אם יש ראיות לעבירות, באיזה שלב אתם נכנסים לתמונה? ברגע שיש תלונה של מהגר עבודה בתנאי עבדות, כפייה או סחר, חסרה לי החוליה, סליחה, גבירתי, ברשותכם.

גבירתי, לא בכל אירוע כזה אנחנו נכנסים לתמונה. יחד עם זאת, כשיש אירוע שמלמד על עושק, על ניצול, על תנאי עבדות, אנחנו נכנסים לתמונה. יש מצב שהם לא משלמים לעובד שכר, כפי שהיו צריכים לשלם, או אז הדברים נשארים ברמה המנהלית.

דיבר כאן מר ברזאני על אחזקה בתנאי כפייה, סחר או עבדות. האם אלו עבירות שעוברות אל פתחכם באופן מיידי?

כן. אלו עבירות שיש נציגה בסהר, מיכל אלמוג, היא מקבלת את הנתונים ואז אנחנו פותחים בחקירה.

כשהסיוע המשפטי נכנס לתמונה הוא מקבל את המידע, היתה לנו בעיה עם שב"ס והעברת מידע לגבי קרבנות שמגיעים מגבול מצרים, הנוהל שונה בעקבות ההתערבות שלנו והמידע עובר. המידע שאתם אוספים במסגרת משרד הפנים, האם הוא עובר אל הסיוע המשפטי? למתן סיוע לאותו קרבן? ובאיזה שלב?

להגיע להצבעה על עושק או העסקה בתנאי כפיה - אלה סעיפים מסויימים, יש להגיע אל הנקודה של מה היה.

מי מלווה בזמן הזה את הקרבן? המדינה נותנת מענה דרך משרד המשפטים, דרך הסיוע המשפטי, בדיוק בציר הזה של סחר של עבדות - - -

כן אבל את צריכה קודם כל להגיע להחלטה של סחר או עבדות.

יש שלבים ראשוניים של חשד. יש כאן צוות משפטי שלם שאמון על הנושא הזה, שאמור לסייע לאותו קרבן.

מה שאמר מר אדלשטיין הוא נכון אבל היחידות השונות בתוך הרשות הן צומת זיהוי. צומת זיהוי זה אומר שהן לא צריכות לקבוע במאה אחוז אם יש כאן סחר או אין כאן סחר אלא מספיק שהן מעלות חשד, הן צריכות להעביר את זה, יש פרוצדורה שלמה, הן מעבירות את זה למשטרה, לרכזת, ואז המשטרה חוקרת. ברגע שהן מעבירות את זה למשטרה אז הרכז המשטרתי רואה את התיק ואומר: יש כאן מספיק ראיות ואם יש איזושהי בעיה הוא מעביר למקלט. זו הפרוצדורה. לא מצפים מן הרשות לקבוע חד משמעית שיש סחר או אין סחר אלא חשד.

אבל הרשות לא מעבירה את זה לסיוע המשפטי. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה אבל הפרוצדורה היא לא להעביר - - -

למה?

להפנות למשטרה, להפנות את התיק ולקבוע עם החוקר, שדרך אגב, גם אם המשטרה סוגרת את התיק החקירה מתבצעת ברשות ואנחנו נותנים מעמד לקרבן.

אבל עדיין, אותו קרבן זכאי לסיוע וגם בציר הזה הסיוע המשפטי יכול לסייע בהגדרה קצת יותר ברורה של המצב של אותו קרבן.

המקלט כבר עושה והסיוע המשפטי יודע את זה. כשהם מגיעים למקלט, סיגלית מקיימת אתם מפגש.

אחרי שהם מגיעים למקלט אבל כאן, במקרה של פליטות שהגיעו ממצרים לסהרונים פתרנו את הבעיה הזו על ידי העברת מידע מיידי. סיגלית, האם את רוצה להתייחס לנושא הזה?

לגבי סהרונים העובדים הסוציאליים הודרכו בנוהל להעביר אלינו חשד לקיומו של מקרה עבדות. לא יצא לי לקבל מקרה ממשרד הפנים.

אז אולי גם פה צריך להסדיר את הנוהל.

אני יודעת שהם מגיעים למקלט הם מגיעים מן המשטרה.

רגע, סליחה, ברשותכן, מר בן עמי, גם כאן, על הציר הזה, שיש איזשהו חשד, ישנה חשיבות מאד גדולה להעברת המידע. אנחנו עדיין לא בשלב של זיהוי וקביעה שהגורם הזה הוא קרבן אבל יש כאן איזשהו חשד ובדיוק בציר הזה הסיוע המשפטי אמור לתת מענה ולהיכנס בתווך, לתת סיוע לאותו קרבן או כשיש חשד שהוא קרבן. במקביל שאר הפעולות יכולות להימשך. אם יתברר בסופו של יום שאותו אדם לא נעברה כלפיו עבירה, שהוא לא קרבן עבדות, לא קרבן סחר ויש כאן איזה ענין מנהלי של הלנת שכר או פגיעה בגובה התשלום, זה סיפור אחר לגמרי אבל השלב המאד ראשוני הוא שאותו קרבן לכאורה, יקבל מענה מן הסיוע המשפטי ולא יצטרך לרוץ לארגונים חברתיים כדי לקבל עזרה, זה גם הרבה יותר נכון.

בפועל, ברגע שיש ראשית ראיה המשטרה מפנה למקלט.

אבל לפני המקלט, גם בסהרונים נתקלנו באותה בעיה. ברגע שעובדת סוציאלית שראיינה את הקרבן שהגיעה ממצרים לישראל והיא כאן, היא בפתחנו, ומתעורר אצלה איזשהו חשד, בדיוק המקום שאמרתם והעברתם את העובדים תדריך כולם מיומנים וכולם יכולים לזהות. באופן מיידי חייבים לשנות את הנוהל, גם במשרד הפנים לדאוג שהמידע הזה יעבור לסיוע המשפטי. המשך הטיפול ושיקול הדעת הם בידי הסיוע המשפטי ואם בסופו של דבר לא יקבע שאותו אדם הוא קרבן, הוא לא יעבור למקלט ואני מניחה שגם בסיוע המשפטי יקבלו את המידע הזה אבל, הציר הזה הוא משמעותי ויכול לסייע ולפשט את התהליך.

אנחנו נשב עם סיגלית ואנחנו נראה בדיוק מה ההבדל, נבדוק.

אפשר לחבור אל המשרד לבטחון פנים ואל השב"ס, אל הנוהל החדש שהם הוציאו, שראשית הראיה תעבור מיידית לסיוע המשפטי כדי שאותו קרבן, ושוב אני מחדדת, לא תצטרך לרוץ החוצה ולבקש סיוע מ"קו לעובד" או ממוקד סיוע לעובדים זרים. מדינת ישראל נותנת מענה.

אנחנו נשב עם סיגלית ואנחנו נראה איך אנחנו יכולים לחזק את שיתוף הפעולה.

אולי ברשותך, המנכ"ל, לקבוע נוהל של העברת מידע. בסך הכל מדובר בהעברת מידע בין משרדי ממשלה, בין צוותים שמחוייבים לשמירה ולהגנה של זכויות הפרט.

לגבי התאגידים החדשים אני רוצה להוסיף שהתאגידים החדשים ביקשו להצטרף בהתאם לנוהל, מתוכם אישרנו שלושה בלבד, שלושה עשר תאגידים נמצאים בשלבי חקירה ולא אישרנו להם מכיוון שנמצאו שם די ראיות כדי שלא נאשר להם את ההצטרפות לתאגידים.

לגבי החקלאות, מתוך עשרים לשכות נשלל רשיון אחד ללשכה אחת, לאינטרמן, כמו שכולם יודעים, ללשכה אחרת ניתן היתר בתנאים לאחר חקירה ושימוע ועשר לשכות נמצאות בשלבי חקירה, כלומר, מתוך עשרים, שתים עשרה נמצאות בשלבי חקירה ובדיקה.

לגבי הסיעוד, מתוך מאה ושבע לשכות לשלש עשרה לשכות נשלחו שלושה עשר שימועים, נגד שלושה עשרה נוספות מתנהלת חקירה. כלומר, אנחנו מטפלים בנושא הזה והוא בסדר עדיפות גבוה לעומת שנים קודמות.

לגבי 'ראשית ראיה', אנחנו הצגנו כבר מספר פעמים במספר פעמים את הנושא של "יאבה", אם עדיין זה לא הופנם, שימוש ביאבה – שאפשר לקבל את המפה של המשלוחים מן המכס בתוך חמש דקות, זה מהווה 'ראשית ראיה' להעסקה בתנאי עבדות כי יאבה הוא לא סם שלוקחים בשביל הכייף אלא סם שלוקחים כדי לעבוד. לא נשלל עוד למעסיק אחד היתר העסקה בגין העסקה בתנאי עבדות, וזה לא נבדק, בעקבות שימוש ביאבה.
הנושא השני הוא העסקה בתנאי עבדות בסיעוד. אנחנו מדברים עכשיו על קצה הקרחון וכל מה שקורה מתחתיו הוא אנשים שלא מגיעים אליהם. ורננה, עם כל הכבוד, גם בישיבה האחרונה שדיברנו בה על זה מגיעים אלי מעסיקים בעלי היתר ועובדים, הם לא ראו עובד סוציאלי ולא נשאלו. אף עובד שאני פגשתי עד היום לא נשאל בנפרד, לא עובד ולא עובדת רואיינו בנפרד בפני עובדת סוציאלית. בלי ראיון בנפרד הם לא יגידו לכם את האמת ואתם לא תדעו, לא על עושק, לא על ניצול מיני ולא על העסקה בתנאי עבדות. ולכן המערכת הזו שבניתם, של עבודה דרך עובד סוציאלי של הלשכה, כשהלשכה יש לה את האינטרס הכי קטן בעולם להוציא עובד ממעביד ולהעביר אותו הלאה, זה פשוט לא עובד. ולכן, צר לי, זה לא עובד ואנחנו ממשיכים לקבל תלונות על עושק ואחר כך מה שמגיע לפה הוא שמגיעים אל הועדה השניה, ועדה לעובדים זרים, נכים על כסאות גלגלים ואומרים: עובד ברח לי. כשאנחנו בודקים למה העובד ברח אז העובד עבד שמונה עשרה שעות ביום והבת של הנכה או הבן שלו, מישהו כבר נגע בהם איפשהו ועשקו אותו ולא שילמו לו בסוף ואז הוא היה צריך לתבוע.
כל הדברים האלה, התופעות של העסקה בתנאי עבדות וניצול ועושק, הן ממשיכות, ואנחנו מסתכלים פה על מי שכבר מגיע למקלט ועובר, זה אפילו לא אחוז מכלל האנשים שמתבצעות נגדם עבירות. הפיקוח של משרד הפנים מתבצע יותר מסיבות טכניות מבכל ענף הסיעוד. רק שנבין, יש מאתיים חמישים עובדים לפי היתר במדינת ישראל ולעומת זאת יש חמישים אלף עובדי סיעוד. אבל בסיעוד לא נוגעים ושם מתבצעות רוב העבירות .כל הדברים האלה לא עומדים להיעלם. זה שעשיתם שלשה עשר שימועים זה יופי אבל, את האחריות קיבלתם ב 2009 ומאז לא נסגרה חברה אחת ומאז לא נשלל היתר אחד.

נאפשר לרננה להתייחס.

גלעד, אני חולקת על הדברים.

תני לה לענות. זה ההבדל בין לראות נתונים לבין לעבוד בשטח.

רננה, אשמח לשמוע ממך נתונים. הייתם כאן לפני שנה, הצגתם כאן את הפעילות שלכם, הייתי רוצה לשמוע איזה שינויים התחוללו במסגרת העבודה במשך השנה האחרונה ואני אציין מספר נקודות. האחת היא ראיון של עובד או עובדת הסיעוד בנפרד מן המעסיק, זה משהו שעלה, השנייה, תיעוד ורישום של השיחה עם העובדת ותיעוד כל הנתונים שהיא מעבירה אליכם. הנושא של איומים ומעבר חופשי בין מעסיקים, מעבר של עובדי סיעוד, זה משהו שעלה גם בעבר, איומים בגירוש של עובדים על ידי לשכות פרטיות, וזה פחות רלבנטי לגבייך.

נעשה סדר בתמונה.

תשתפי אותנו במה שנעשה במסגרת משרדכם.

במשך שנתיים, הנושא של הסיעוד עבר לרשות ההגירה, בשנתיים האחרונות נוצרה מהפיכה רצינית מאד בין המצב שבו הלשכות הגיעו אלינו לבין המצב הנוכחי. לשכות, כשהגיעו אלינו, הן לא היו מיוצבות, לא היתה להן הגדרה של מטרה, הלשכות האלו היו ספק תיווך ספק טיפול, אותן לשכות קיבלו סטנדרטים לעבודה, נוצרו נהלי עבודה ברורים מאד כולל ההפנמה של המדדים שמתייחסים אליהם, ולשאלה איך הן עושות אינטק בתוך אותם בתים שהן נכנסות אליהם. הן קיבלו שאלונים שעברו עשרות ארגונים ומשרדי ממשלה, עברו את היכולת שלהן לבקר את השאלון והוא עבר אישור של כל הארגונים שנוגעים בדבר הזה. העובדים הסוציאליים קיבלו מיגוון רחב של הכשרות, הן בתחום של סחר, שמונים וארבעה מתוך מאה עובדים סוציאליים - - -

עורכת הדין גרשוני, האם העובדות הסוציאליות עברו את ההכשרות שלכם?

כן.

שמונים וארבע עובדות סוציאליות, מתוך מאה ותשע.

שהן בעצם שמונים וארבע מפקחות ארציות, על חמישים אלף עובדים בסיעוד.

מתוך מאה ותשעה עובדים סוציאליים, שמונים וארבעה קיבלו הכשרה בנושא סחר. עוד ששים ושמונה עובדים סוציאליים קיבלו הכשרה מאיגוד נפגעות תקיפה מינית בנושא פגיעה מינית, זיהוי הטרדות מיניות ודרכים לתשאול אותה עובדת זרה. נוסף לכך, קיבלו למעלה משמונים עובדים סוציאליים א רגז כלים יחודי בנושא של פיתוח מודעות בינתרבותי, דרך הג'וינט, זאת אומרת שלבוא ולטעון כלפינו שלא עשינו שום דבר או לא זיהינו קרבנות של סחר זו אמירה פופוליסטית - - -

כמה תלונות קיבלתם בשנה האחרונה?

סליחה, הייתי רוצה להוסיף עוד מספר נקודות. אם ייחסנו לזה את ההיבט של מניעה אני חייבת לומר לך שעשינו מהפיכה גם בתחום של עובדים זרים. המנכ"ל שלנו קיבל תכנית עבודה מפורטת לגבי ההכשרות לעובדים זרים, הכשרות שאמורות להתחיל בחוץ לארץ, זאת אומרת שלמנכ"ל שלנו יש פורמט מאד ברור של ההכשרות הנדרשות מאותן ממשלות עם ההסכמים הבילטראליים עבור אותם עובדים זרים.

המנכ"ל שלנו מבקש לעשות מבחנים מטעם מדינת ישראל כדי שיהיה סינון ומיון טרם הכניסה שלהם לארץ. אנחנו בנינו הכשרות יעודיות עבור אותם עובדים שנמצאים בארץ, במדינה, הכשרות שיאפשרו ליווי ותמיכה בתוך הבתים, ליווי מאד יחודי, ברור לכולנו שאנחנו מדברים על תבנית העסקה יחודית, ברור לכולנו שלא היה מודל מקצועי וטיפולי כזה שיאפשר בחינת כל מה שקורה בבתים האלה. הרשות שלנו השכילה לבנות מתודיקה חדשה לגמרי בשיתוף פעולה עם ארגונים. נוצרו ממשקי עבודה עם ארגונים, גם ארגונים ממשלתיים וגם ארגונים שונים כגון ארגון נפגעי ונפגעות תקיפה מינית. נוצרו ממשקי עבודה ואני לא מבינה למה לבוא ולטעון כמו שטענת?

בנוהל הלשכות הפרטיות הורחב נושא של חובת הדיווח. אם המחוקק בא וטען שחובת דיווח תהיה רק על חסר ישע אז אצלנו הרחיבו את זה לנושא של הטרדות מיניות, סחר ויש על זה פיקוח הדוק. עובדת סוציאלית שנתקלת בחשד או בספק מקבלת ליווי ותמיכה מקצועית מאתנו כדי להרחיק את העובדת הזרה, גם אם מדובר בחשש, אותה עובדת מדברת סל שירותים ותמיכה, והלואי על כל אחד שהיה מקבל את השירות הזה.

הממונה עלי דיבר על תהליך של אכיפה מנהלית. ככל שאני יודעת – וזה לא התחום שלי, במשך החודש האחרון, בהוראה של המנכ"ל שלנו, אכיפה מנהלית מתבצעת באופן מאד אינטנסיבי כדי לתת מענה גם להיבט הזה.

כמה דיווחים קיבלתם במהלך השנה האחרונה על עובדות שהוחזקו בתנאי כפייה, עבדות, הותקפו מינית, נוצלו מינית, הרי אם העובדות הסוציאליות באמת מגיעות לאותן משפחות ולאותם בתים ומתעדות את המפגש גם על הציר של המטופל שאמור לקבל את הטיפול וגם על הציר של העובד, כמה תלונות קיבלתם על הטרדות מיניות ופגיעות מיניות.

גבירתי, אני רוצה רגע לשבר את אוזנו של גלעד דווקא בנושא של אכיפה. הקשיבי, אני עובדת סוציאלית יחידה אבל יחד עם זה אני יכולה לומר לך בצורה משתחצנת, שבעצם גם אכיפה נעשית אצלנו, גם אם אנחנו לא יוצאים לשטח, אני עשיתי סקר שביעות רצון, הרמתית עשרות טלפונים לבתים של אנשים מאילת, את יכולה להרים טלפון למאתיים שמונים ותשעה מעסיקים באילת ולשאול האם השם רננה מוכר לאנשים, מעולם לא - - -

השאלה שלי היתה אחרת, רננה, אני - - -

סליחה, לומר לך נתונים כמה קיבלנו בשנה האחרונה אין לי כרגע - - -

גבירתי, סליחה, ברשותך. שאלתי שאלה מאד ממוקדת ודיברנו על זה גם בפעם הקודמת. התחייבתם לתעד את המקרים שפונות מדווחות על הטרדות מיניות, על תקיפות מיניות, על ניצול מיני על ידי בן משפחה, זו מציאות בלתי נסבלת כשעובדת נמצאת בבית והיא כלואה שם, היא מחוייבת למשפחה.

אני לא מסכימה עם הטרמינולוגיה של "כלואה".

היא כלואה בחוויה שלה, כי היא צריכה לשרת את בני משפחתה והיא נאלצת לעבוד כאן. אני בטוחה, שאם היתה לה פרנסה במדינת המוצא היא לא היתה מגיעה לכאן ועוזבת משפחה, השאלה היא כמה מקרים הגיעו לפתחכם ומה הטיפול שנעשה בהם?

אני יכולה להגיד לך שנתונים כרגע אין לי.

רננה, למה שלא תזכירי את המקרה המאד מרשים הזה, שאתם זיהיתם והפניתם? זה מקרה מאד מעניין ויעניין את כולם.

תודה רבה לך, אבל אני רוצה בכל זאת להתייחס לנקודה אחרת. היו מקרים של הטרדות מיניות שטופלו ואני מוכנה להעביר אותם לגלעד, טופלו לעילא ולעילא בהיבט של עובדים סוציאליים והלשכות הפרטיות. למרות שהם בלשכות פרטיות הם קיבלו מענה יוצא דופן. לגופו של ענין, בהמשך לדברים של רחל גרשוני אני כן אספר לָךְ, על שיתופי הפעולה הבינמשרדיים. לפני שנה וקצת, הגיע אלינו טלפון של עובדת סוציאלית שבעצם לא ידעה מה קורה בבית, זיהתה מצוקות, מצוקות לא סבירות של עובדת זרה שהגיעה מכפר חשוך בקווקז, ממנו הגיע אל הבית המסוים בפרדס חנה לעבודה אצל נכה.
העובדת הסוציאלית, לא ידעה מה היא עושה עם המקרה המסוים הזה, דובר שם על עובדת שברחה מן הבית משום שהרגישה שלא קיבלה שכר מתאים. בעבודה משותפת, במהלך כל אותו היום, התברר שיש חשד לפגיעה בעובדת הזרה. גבירתי, התקשרנו למשטרה, קיבלנו שיתוף פעולה של המשטרה, של הנפגעת, של רחל גרשוני ובאותו היום העובדת הזרה הזו עברה למקלט. קיבלה שיתוף פעולה, המקלט קיבל שיתוף פעולה של הלשכה ושלנו, היו ליווי ותמיכה וסיוע לעובדת הזרה במהלך כל אותה תקופה עד לרגע שהיא נקלטה באופן קבוע. גם בסיום התהליך הגב' מיכל יוספוף נתנה לנו המלצה למתן שיקום עבור אותה עובדת, לפנים משורת הדין, ככל שאני יודעת.

רננה, תודה רבה לך. אנחנו באמת ערים למחויבות שלך ולאחריות לא רק שלך ברמה האישית אלא של המשרד בכלל ושלך בפרט. אין כאן איזושהי ביקורת על ההתנהלות שלך, אנחנו כן מעריכים את העובדה שהרחבתם את מערך ההדרכות, שהרחבתם את מערך ההדרכות למוקד סיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, זה עלה בשנה שעברה בוועדה ואני רואה שאתם מקדמים את הסוגיה הזו אבל יחד עם זאת, הציר שחסר לנו מבחינת הועדה כדי לראות שיש שינוי משמעותי הוא גם הדיווח. כמו שביקשנו מסהרונים, שכל קרבן או כל מישהי שיש חשד לגביה שהיא קרבן, הנושא יתועד על ידי העובדת הסוציאלית, ויעבור בצורה מסודרת גם לגורמי האכיפה וגם לגורמי הסיוע.
כדי לאמוד את היקף התופעה ולבחון את הציר הזה, בין הטענות שעולות בוועדה לעובדים זרים לבין הטענות שעולות כאן בוועדה, אנחנו צריכים נתונים וברגע שיהיו לנו נתונים שמתוך חמישים אלף עובדים או עובדות בסיעוד, יש, נניח אלף מקרים של הטרדה מינית, תקיפה מינית או משהו אחר אז נדע אבל לכן אנחנו נשארים בחלל מאד אמורפי, כשאין לנו נתונים. לכן ברגע שיהיה תיעוד במסגרת העבודה שלכם ותעבירו את הנתונים האלה בצורה מסודרת גם לוועדה נוכל לראות את היריעה. יכול להיות שמדובר, מתוך חמישים אלף מקרים, על עשרה מקרים. בואו לא נדבר בהערכות, הנקודה ברורה.
אנחנו מבקשים לתעד ולהעביר, בעוד, נניח, חצי שנה נבקש שתתעדו ותעבירו אלינו את המידע ברמה של מקרים ומה נעשה במקרים האלה. אנחנו יודעים, וניסינו להחיל את הנוהל הזה גם בנושא של קרבנות זנות, בנושא של ליווי למשטרה, אם על ידי מרכזי הסיוע לקרבנות תקיפה מינית ואם על ידי מכון "תודעה" או גופים אחרים, אותה עובדת צריכה לקבל סיוע והיא זכאית לו. אנחנו צריכים נתונים מספריים, לא רק הערכות כלליות ואנחנו באמת מעריכים את העבודה שנעשתה ואנחנו צופים גם לעתיד שיפור.

גבירתי יושבת הראש, אני כאן יושבת ושומעת פה שני דברים. קודם כל אני רוצה לברך אותך אישית על ההתמדה שלך בכל הנושא.

זו עבודת צוות, כל מי שיושב כאן אחראי.

יש פה צוות נהדר, צוות שעושה עבודה נהדרת ואני עובדת אתם, עם חלקם, נעשית הפ עבודה נהדרת אבל, עדיין אני מוצאת פה משהו שאני כל הזמן חושבת ואומרת: יש פה השקעה כל כך גדולה במדינה, אני כאן פונה ואורית, אני מאמינה שרק את פה יכולה להרים את הנושא, איך לסגור את המעברים הפרוצים מאחר וזה לא ייגמר. אני רואה את הקשיים היום, יש פה קשיים מאד גדולים לטפל בתופעה הקיימת בתוך תוכנו, מה יקרה, זה כל הזמן הולך וגדל, איך אנחנו פותרים את הבעיה הזו. אני רואה את הקשיים, אם זה משרד הפנים, הרווחה - - -

שולה אגמי, היא גם חברת מועצת עיריית תל אביב אז יש לה שני כובעים.

זו הזדמנות לומר למנכ"ל כאן, שאני רואה את כל המסתננים שמסיימים את התקופה שלהם ומגיעים עם האוטובוסים לתל אביב. זה כבר נושא אחר אבל עדיין אנחנו לא פותרים את הבעיה הזו. מחזירים אותם חזרה ואנחנו קולטים את כל הבעיה הזו עם הקשיים שקיימים בתוך תוכנו. בואי תרימי את הכפפה, אנחנו מוכנים לעזור לך, איך להשקיע בסגירת המעברים הפרוצים? אני לא חושבת שזה ענין של תקציב, צריך למצוא את הדרך.

אני רק אענה, אני אתייחס ברצינות אבל אענה בהומור, שכשאני אהיה ראש הממשלה אז נטפל בזה ברמה של מדיניות. אני מסכימה אתך, אני יודעת שהמשרד לבטחון פנים ומשרד הבטחון ומשרד ראש הממשלה מגוייסים ברמה של טיפול וסיוע ומניעה, אבל עדיין יש כאן סוגיות שהן גם ברמה הבינלאומית, ביחסים שלנו עם מצרים ויש רגישות מאד גבוהה לציר הזה וכרגע אנחנו נמצאים בתהליך של סגירת הגבול ובניית הגדר וזה הכובע השני בוועדת חוץ ובטחון אבל בהחלט הציר של מעברי הגבול הימיים, היבשתיים והאוויריים שנמצאים באחריות משרד הפנים, ההכשרות והזיהוי והאיתור המוקדם, יחד עם היכולת שלהם לעבוד בשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה נוספים ועם גורמים מקצועיים בתוך המשרדים מדברים בעד עצמם ונעשה פה שינוי מהותי, אני חייבת לציין, שינוי מהותי, כשאני נכנסתי לתפקיד, באמצע 2009, כשהמשרדים היו בתהליך של העברה ממשרד התמ"ת למשרד הפנים ומן המשרד לבטחון פנים למשרד הפנים ואחרי שנתיים ועבודה מאד מאד מאומצת כן רואים מערכת ארגונית ברורה, נהלים ופעולה מאד מאד ממוקדת למיגור התופעה הבזויה הזו של סחר בבני אדם. עורך הדין שטראוס, נשמח לשמוע גם את הצד שלך.

רציתי להתייחס למה שנאמר כאן בקשר לימאים. התיק תלוי בעתירה מנהלית אז אנחנו לא יכולים להתייחס בפרוטרוט אבל מה שהרשות הודיעה במסגרת העתירה הוא שנעשית עכשיו עבודת מטה שמלווה אותה כדי לבדוק את כל הנהלים של כניסת ימאים על מנת לסתום פרצות אם יש גורמים שמנצלים פרצות ומיכל עכשיו בעיצומה של הכנת עבודת המטה הזו. אהרון מלווה את הנושא של ההסכמים הבילטראליים, שהם נושא גדול, לא פשוט ומאד חדש לרשות ולמדינה, היות והגורם הוא המדינה הזרה, כדי להסדיר את כל הנהלים של הבאת העובדים לארץ, כמו שהמנכ"ל הסביר, חתמנו הסכמים בענף הבנין והחקלאות, עדיין אנחנו לפני יישום, זה לא יהיה קל ואנחנו מתקדמים עכשיו לתחום הסיעוד כשהחלטת הממשלה היתה שיהיו תכניות פיילוט נקודתיות, כי זה תחום רגיש שחייבים לעשות אותו בצורה מקצועית.

למה את מתכוונת 'פיילוט'?

שתי מדינות, שלש מאות עובדים ואנחנו חושבים שיהיו מוכנות להביא עובדים דווקא בדרך הזו, שהיא תהיה נקיה, בלי כספים שנגבים שלא כדין כי יש לנו גורמים שאנחנו יודעים שלא מביאים מחו"ל היום ואנחנו חושבים שתהיה קבוצה של לשכות שירצו להשתמש במנגנונים שאנחנו נבנה.

האם הרעיון הוא להביא את הכל לאותה דרך פעולה?

כן.

בסדר גמור, תודה רבה. אנחנו נסכם את הדיון.
אני רוצה להודות לשר הפנים שאמנם יצא קצת מוקדם יותר אבל עדיין כיבד אותנו בנוכחותו, ועצם ההשתתפות שלו בדיון מדברת בעד עצמה על מידת המחוייבות שלו לנושא. זה לא מפחית מן המחוייבות שלך, המנכ"ל, אלא רק מחזק אותה. גם המחווייבות שלך ברמה האישית, אני תמיד שואלת כל אדם שנכנס לתפקיד מאיזה עולם תוכן הוא מגיע כי אנחנו לא אובייקטיביים ואנחנו פועלים מתוך עולם התוכן שלתוכו צמחנו, גדלנו והתפתחנו ברמה הערכית והמוסרית, ואני חייבת לומר שגם בך מצאנו פרטנר אמיתי שמחוייב לנושא הזה.
לסיכום, אנחנו מקבלים את ההמלצות שלך. אנחנו נפנה לראש הממשלה ונבקש ממנו לגבש מדיניות שתגדיר באופן ברור כיצד לטפל בקרבנות התעללות ועינויים שהגיעו לפתחנו. מדובר פה בתופעה חדשה, אני יודעת שבמשרד המשפטים מקדמים את הנושא הזה אבל יש חשיבות מאד גדולה למעורבות אישית של ראש הממשלה בנושא הזה שכן גם שר המשפטים, עם כל המחוייבות וההתגייסות שלו, לא יכול לשאת על כתפיו את כל האחריות הזו, כי יש כאן מדיניות של מדינה והמדיניות אמורה להיקבע על ידי ראש הממשלה ולעבור לאחר מכן למשרדים השונים כדי לטפל בכל אותם קרבנות עינויים, התעללות מינית, החזקה בתנאי כפייה ועבדות במצרים, כשהם מגיעים אלינו.
כל הנושא של עיכוב בקשות וסוגיה הומניסטית יתבקשו באופן נקודתי מול צוות המשרד. כל הנושא של אשרות ימאים או דייגים כוסה ודובר ושוב, כמו בציר של "כלות מאוקראינה" אנחנו מגלים דפוס עבריינות וממגרים אותו. העירנות, גם של משרד הפנים גם של הרשויות האחרות היא מאד מאד משמעותית. לזהות את אותן פרצות ולטפל בהן כפי שאמרה הגב' יוספוף מבעוד מועד.
אנחנו נבקש ממנכ"ל המשרד, לבחון יחד עם משרד המשפטים נוהל העברת מידע שמגיע דרך הפקחים ישירות לסיוע המשפטי, ממש בשלבים הראשונים בהם מתעורר חשד, חשוב שזה יעבור בשלב הראשוני כשמתעורר חשד כי את המשך החקירה והבדיקה אפשר לעשות לאחר מכן במקביל. זה לא סותר את המשך העבודה והבדיקה שלכם אבל עדין הסיוע המשפטי מעורב ויכול לתת מענה.
כמובן גם נתונים לגבי פגיעה מינית, הטרדות מיניות ונצול מיני, של מהגרות עבודה שמגיעות הנה. אנחנו מבקשים תיעוד ונתונים מספריים.

בזמנו דובר גם על עובדות סיניות, אבל אני מבינה שזה כבר לא רלבנטי. האם אין עובדות סיניות בבנין? כי ביקשנו שתחזרו אלינו ולא חזרתם.

לגבי מהגרי עבודה, אחדד את מה שנאמר כאן, אנחנו בזמנו ביקשנו שיעבירו אלינו לוועדה נתונים על מספר מהגרי עבודה שנמצאים כאן כחוק, גברים ונשים. זה נתון שעדיין לא קיבלנו, ונשמח אם זה יועבר לוועדה. אלה נתונים שמסייעים לנו לפקח כי אנחנו מדברים על מהגרי ומהגרות עבודה שמגיעים הנה והמהגרות נמצאות לפעמים במצב כל כך קשה שהן מהוות איזשהו גורם לניצול. הקושי שלהן מהווה איזשהו גורם שעלול להיות מנוצל על יד המעסיקים.

לכן אתם מתבקשים לומר כמה גברים וכמה נשים יש, גם על פי תחומי העיסוק, כי הספור של הסינים כל פעם חוזר ואנחנו לא מקבלים נתונים מכם. זה פחות מעניין אותנו ברמה של עובדים זרים כי בזה מטפלת הוועדה. בבקשה, תעבירו לנו רשימה מסודרת. נוציא מכתב מפורט למשרד ונקבל את כל הנתונים.
אני מודה לכולכם על ההשתתפות, המשך יום טוב, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:50.>