PAGE
33
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
07/12/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 216 >
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, י"א בכסלו התשע"ב (07 בדצמבר 2011), שעה 10:00

<קמפיין המשרד לקליטת העלייה להחזרת ישראלים מארה"ב>

חברי הוועדה: >
דני דנון – היו"ר

אברהם מיכאלי

אנסטסיה מיכאלי

נחמן שי

ליה שמטוב

יוליה שמאלוב-ברקוביץ

>
סופה לנדבר השרה לקליטת העלייה
דימטרי אפרצ'ב - מנכ"ל המשרד לקליטת עלייה

חנה קורן - מנהלת אגף בכירה לעידוד עלייה ותושבים חוזרים, המשרד לקליטת עלייה

אלה סבן - מנהלת מחלקת תושבים חוזרים, המשרד לקליטת עלייה

שרון גלזמן - יועץ בכיר למנכ"ל, המשרד לקליטת עלייה

סיגל ליבוביץ - מנהלת אגף מערכות מידע, המשרד לקליטת עלייה

אלינה סנצוב - ראש צוות אורקל אגף מערכות מידע, המשרד לקליטת עלייה

מיכל פיקס - עיצוב גרפי, הרשאות אגף מערכות מידע, המשרד לקליטת עלייה

יאיר כהן - מפעיל מחשב אגף מערכות מידע, המשרד לקליטת עלייה

אושיק רושניק - חוקר בחברת המחקר, המשרד לקליטת עלייה

אלעד סון - דובר המשרד לקליטת העלייה

סביון מדליון - עוזרת הדובר, המשרד לקליטת עלייה

דניאל סימן - סמנכ"ל הסברה, משרד ההסברה והתפוצות

דפנה זקוביץ-הרמן - מנהלת מחקר ואסטרטגיה, לשכת הפרסום הממשלתית

אלי גוטליב - מנהל לשכת הפרסום הממשלתית בפועל (מ"מ)

ג'ק קורקוס - היחידה לעלייה וקליטה, מנהל תחום זכאות, הסוכנות היהודית

ג'וש שארף - מזכ"ל הסוכנות היהודית

חביב גור - דובר הסוכנות היהודית

רבקה כספי - מנכ"לית הפדרציה היהודית של צפון אמריקה

משה (מריו) אבלין - יו"ר התאחדות עולי אמריקה הלטינית, סניף ירושלים

דבורה מילגרם - חברת ועדה, התאחדות עולי ארצות הברית וקנדה בישראל

נטלי שניידר - אתר קנדי

ד"ר צ'רלס לוין - יועץ יחסי ציבור

ד"ר פיני אורבך - תושב חוזר מארצות הברית

דנה גורדון

ר.כ. חבר המתרגמים
<קמפיין המשרד לקליטת העלייה להחזרת ישראלים מארה"ב>

בוקר טוב לכולם, אני שמח לפתוח ישיבה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. על סדר היום קמפיין המשרד לקליטת העלייה להחזרת ישראלים מארצות הברית. בפתח דברי אני אומר שאנחנו קיימנו דיון עם השרה ומנכ"ל המשרד לפני כשנה אני חושב, בחודש נובמבר, בנושא פעילות עבור ישראלים בחו"ל ואני מברך על היזמה ועל הרעיון להתמקד בקהל זה כקהל מטרה של מיליוני ישראלים שנמצאים בגולה, ואנחנו רוצים, שלא כולם, זה לא ריאלי לומר כולם, אבל שיתחילו לחשוב על הנושא ויתחילו לחשוב על חזרה לארץ ישראל, ואני מברך על הפעילות של המשרד בנושא חשוב זה של עידוד חזרתם של ישראלים לישראל.
אנחנו קיבלנו פניות רבות, הנושא גם עלה לכותרות בשבוע שעבר בעקבות קמפיין של המשרד שעלה בארצות הברית, שיועד באופן ספציפי לקהילת הישראלים שיושבת בארצות הברית. הקמפיין, אנחנו גם נשמע סקירה מלאה, אבל הוא יועד לאזורים שבהם יש ריכוז של ישראלים. הקמפיין הזה גרר תגובות קשות מאד מהאוכלוסייה היהודית, מחלקים נרחבים מהנהגת האוכלוסייה היהודית, למרות שזה מושג נרחב לומר זאת, יש זרמים רבים וקולות רבים, אבל הקולות האלה נשמעו בצורה רמה והגיעו מעברו השני של האוקיינוס גם לישראל, בטענות שהקמפיין פוגעני, פוגע ברגשות, פוגע בהם כקהילה יהודית, והקולות האלה גם, אני חייב לומר באופן אישי, קיבלתי את זה ממכרים שלי וידידים שלי בארצות הברית ששלחו לי אימיילים בנושא, גם הוועדה קיבלה, וגם ראש הממשלה קיבל את הפניות האלו, ולכן אנחנו נודע לנו שהקמפיין הסתיים.

לפני חודש וחצי.

לפני חודש וחצי. ראש הממשלה גם בנושא הזה ---

איזה ניסים עוד קורים בעולמנו? צריך להגיד לראש הממשלה שעבודתו כבר נעשתה בידי אחרים.

אנחנו נבהיר את הנושא הזה, חבר הכנסת שי, היום אני מאמין. והייתי רוצה לפני שנבקש מהשרה, ואני מודה לה שהיא מכבדת אותנו בנוכחותה בוועדה, אני ביקשתי לראות את הסרטון 'הבעייתי' נקרא לו. יש מספר סרטונים ---

יש שלושה.

אבל הבנתי שיש סרטון אחד שהוא יצר את התרעומת בין החנוכה לקריסמס.

אנחנו בשמחה רבה, את הוועדה המקצועית של מי שעסק בדבר, נציג כאן ואני חושבת שיכולה להיות רק גאווה, לפחות כך אנחנו קיבלנו מתושבים חוזרים ואתם יכולים לצפות.

אז אני הייתי מבקש שנראה סרטון אחד.

שלושה.

כמה זמן זה כל סרטון?

זה לא משנה. אתם תראו את כולם.

סליחה, אדוני יושב הראש, אבל למה צריך להוציא מהקשר כללי סרטון אחד?

דימה, אנחנו מסתדרים.

אין לי בעיה לראות את שלושת הסרטונים. אז בואו נראה את שלושת הסרטונים.

אבל למה לא לעשות את זה בהצגה של הקמפיין כולו?

דימה, לא להתרגז. זה רק מחמאות אפשר לקבל.

בואו נראה את שלושת הסרטונים ואחרי הסרטונים נעביר את רשות הדיבור לשרה ולמנכ"ל, ונשמע את עמדתכם, ואני בכלל חייב לומר שהעמדה שהשרה הציגה, שהיא "לוקחת אחריות", אין פה זה, אבל היא עומדת מאחורי הקמפיין הזה ומאחורי הדברים, ולכן אין פה שום בעיה.

אחרי 15,000 איש שחזרו את גם לוקחת אחריות בביצוע.

כמה חוזרים כל שנה?

אנחנו נציג עכשיו. נציג, לא לדאוג.

מאה אחוז, תציגו את כל הנתונים.

אנחנו נציג את כל הנתונים.

אוקיי, איציק.

(מוצגים סרטונים)

תודה. לפני שניתן לשרה להתייחס, אנחנו נראה מצגת קצרה בנושא, גברתי?

כן. רבותי, אני גאה, קודם כל גאה שאחרי שנים רבות שמדינת ישראל לא התייחסה כמו שאני מבינה שצריכים להתייחס לישראלים שנמצאים אחרי הגבולות של מדינת ישראל, ממשלת ישראל לפני שנה המשיכה את הפעילות עם ישראלים חוזרים ארצה. ישראלים חוזרים ארצה, לא בוגדים, לא יורדים, ישראלים שלא מצאו כאן מקום וחיפשו אותו רחוק מהבית. אנחנו בזמן הקמפיין שהיה, ואני לוקחת אחריות אדוני יושב הראש. לא רק אחריות, אני בגאווה רבה בוועדה הזאת, אחרי שנה, יכולה להגיד לך, 15,000 איש, תושבים חוזרים, חזרו אחרי שממשלת ישראל, בחודש מאי קיבלה את ההחלטה. ראש הממשלה ואני הבאנו לממשלה את העניין של תושבים חוזרים, ממשלה קיבלה החלטה. רק בזמן הקמפיין 155,000 ישראלים נכנסו לאתר האינטרנט שלנו. 155,000 כניסות היו.

איך יודעים שזה ישראלים?

תשמע, התעניינות הייתה רבה ביותר ואני מאמינה שבזמן ---

הוא ייתן הסבר.

תשמע, אני עושה את זה בגאווה. אני חושבת שלפני שאני נכנסתי לתפקיד ובזמן שאני נכנסתי לתפקיד, אני פעלתי לכך שמדינת ישראל צריכה לחבק אותם יהודים שנמצאים רחוק מהבית ולחבק אותם ולעשות הכל כדי שגם קליטה של עולים תהיה יותר רכה, שמדינת ישראל, אומרים תמיד, אתה יודע, בוועדה הזאת אמרו לא פעם אחת – אוהבים את העלייה, לא אוהבים את העולים. אנחנו עשינו שינויים רבים ואני אציג לך אותם, לא בישיבה הזאת, אבל בגאווה רבה אגב. עשינו שינויים רבים ואנחנו מחבקים את העולים במדינת ישראל, וגם מתייחסים לישראלים שנמצאים בכל מקום איפה שהם נמצאים. אנחנו רוצים שיחזרו הביתה, וכך אנחנו פעלנו ופועלים והממשלה קיבלה את ההחלטה הזאת.
אני, כאשר נכנסתי לתפקיד, היה קמפיין ואתה מכיר אותו – חוזרים ב-60, ואני אמרתי שהמדינה חייבת להחזיר את האנשים לא רק בחגים של מדינת ישראל, לא רק בציון 60 למדינת ישראל. אז אנחנו נמצאים במצב שלמעלה ממיליון איש עזבו את המדינה, ישראלים אני מדברת. עזבו את המדינה ונמצאים איפה שהם נמצאים, חצי מיליון בצפון אמריקה.

אנחנו במשרד פעלנו, אחרי החלטת הממשלה, עשינו כמה דברים כדי להחזיר אותם הביתה. במסגרת ההחלטה קיבלנו החלטה, אגב ההחלטה הייתה אחרי אישור ממשלה. גם החלטה תקציבית ---

כמה התקציב?

שלושה מיליון.

שקלים?

שקלים. זה לא כסף, מי שעוסק בפרסומת מבין שזה לא כסף רב. אגב, החוזרים ב-60 עלה למדינת ישראל פי שניים, שישה מיליון.

וזה רק לארצות הברית יועד השלושה מיליון שקלים, או עולמי?

הדובר יסביר את זה. הקמפיין הסתיים לפני חודש וחצי, הסתיים עם הצלחה, כך אנחנו מבינים. ובזמן שאחרי החלטת הממשלה, חזרו למדינת ישראל 15,000 תושבים חוזרים, וסך הכל במשך 4 שנים חזרו למעלה מ-40,000, זו הצלחה של מדינת ישראל, זו הצלחה של המשרד לקליטת עלייה שמבצע את הדברים האלה. עכשיו, אחרי החלטת הממשלה, לפני שיצאנו עם הקמפיין, ומי שהיה צריך לבצע את הקמפיין נמצא כאן ואני רוצה להגיד לכם, אני קיבלתי מיליון מחמאות ואני מעבירה אותן אליכן. אתם מקצועיים, אתם מצוינים ---

אלה המשרד שהפיק את הקמפיין?

לפ"מ, כן.

לשכת הפרסום הממשלתית.

אבל לפני שיצאו עם קמפיין, נעשה מחקר עומק. עכשיו, נעשה מחקר עומק לקבוצות ישראלים שנמצאים ---

אצל מי עשו?

הם יסבירו עכשיו את כל השאלות.

גם בקרב הקהילה היהודית?

רבותי, אנחנו עם הקמפיין הזה פנינו לישראלים.

הבנתי.

אנחנו פנינו לישראלים, ואתה לא צריך להיות ברוגז. עכשיו, אני חושבת, אנחנו לא רצינו ---

לא, לא, בגלל שהגברת לנדבר ---

גברת לנדבר לוקחת אחריות.

הטילה ספק בכישורים וביכולות שלי בתחום, אז אני מנסה להבין יותר. וכדי להבין ---

בזמן שאתה מנסה לתקוף ---

כדי להבין יותר טוב על הקמפיין.

אז אני מרשה לעצמי ---

בגלל שהגברת לנדבר הטילה ספק, אז אני רוצה להבין עכשיו יותר פרטים, כדי שאני אוכל לדעת.

תודה. בואו ניתן לשרה לסיים בבקשה.

עכשיו יסבירו לך. אני אסיים ויסבירו לך.

אוקי, תודה. הנחתי שהשרה מבינה בתחום הזה.

תודה חבר הכנסת שי.

אני מבין שהשרה מבינה בתחום.

אני לא מבינה בתחום פרסום.

לא, הרגע חילקת מחמאות ליכולת המקצועית, אז אני מבין שאת מבינה בזה.

חבר הכנסת שי, השרה יש לה עמדה ברורה בנושא ---

יופי, גם לי.

אז אתה חולק עליה.

ברור.

ואני אשמח לשמוע אותך, אבל בוא ניתן לשרה לסיים בבקשה.

מאה אחוז.

זה היה מחקר עומק עם קבוצות ישראלים, הוא כלל רק קבוצות ישראלים. לא התכוונו לפגוע באף אחד. לא התכוונו לפגוע, ואם מישהו נפגע – אני מצטערת על כך. למשרד לקליטת עלייה, צר לי על כך, קהילה של יהודים שנמצאת באמריקה ובכל מקום בעולם, לא הייתה במבט עין שלנו. אנחנו פנינו לישראלים, רצינו להחזיר אותם ואם הקהילה באמריקה נפגעה, אני שוב אומר – סליחה, לא הייתה לנו, לא התכוונו.

אני חושבת שאת לא צריכה, למה את צריכה ---

אני גם לא צריכה לבקש סליחה, אבל אני חושבת שבגלל שלימדו אותי ככה ואני אישה עם נימוס, אני אומרת מצטערת.

אנחנו צריכים לבקש סליחה על זה שיהודים יגיעו לארץ? אנחנו צריכים לבקש סליחה על זה?

רבותי, אדוני יושב הראש, הקמפיין ירד לפני חודש פלוס. הוא תוקצב לפי החלטת ממשלה. הייתה החלטת ממשלה והמשרד, שאני עומד בראש המשרד הזה, היה צריך לבצע את הדברים ואני למי שביצע את הדברים, אנשים מקצועיים במשרד שלי, גם אומרת תודה רבה. עכשיו, אתה צריך לדעת שיש לנו היום 14 בתים ישראלים, ולחלק של אנשים שחיים אחרי גבולות של מדינת ישראל, הקשר היחידי עם מדינת ישראל – אנחנו מבצעים, המשרד לקליטת עלייה, ואתה צריך לדעת על כך.

עכשיו, הקמפיין היה גם מבחינה שיווקית מאושר על ידי ממשלת ישראל.

מה זאת אומרת?

זאת אומרת היה סעיף באישור של הממשלה, של ---

סעיף תקציבי.

סעיף תקציבי אני מתכוונת. עכשיו, אם מישהו נפגע מכתבה אחת, רבותי, מכתבה אחת שהייתה מגמתית וכך אני אומרת. כתבה שתוקפת את ראש הממשלה שלך ושלי ושל כולנו, שהוא נלחם עם קריסמס. איזה כוונה הייתה? כוונה הייתה לגעת בלב של ישראלים שנמצאים אחרי הגבולות של מדינת ישראל. הכוונה הייתה לדבר לרגש של אותם ישראלים. ואתה יודע, אני במקרה אתמול ושלשום נפגשתי עם כמה ישראלים, תושבים שחזרו הביתה ואחת מהן פה, ואני רוצה להקריא לכם מכתב, רבותי. מכתב שקיבלתי רק אתמול מאוסטרליה.
"כישראלים החיים בחו"ל צפינו כמו כולם בפרסומות של המשרד לקליטת עלייה, הקוראות לישראלים לחזור הביתה. לאור התעוררות הקהילה היהודית באמריקה ולנוכח חשיבות הנושא הזה, אני מוצא לנכון לתמוך ולחזק את ידי העושים במלאכה, ואף לעודד את הפרסומות מהסוג הזה. צר לנו לשמוע שנאלצתם לגנוז את הפרסומת", אנחנו לא גנזנו, אני מסבירה שזה הסתיים לפני חודש פלוס, וצר לי, לא היה לנו יותר כסף. "אשר הייתה לדעתנו חיובית, ציונית ומעולה. עוד נקודה חשובה היא החינוך היהודי, שיכול להשפיע על העתיד של נכדנו" והלאה והלאה והלאה. ואתה יודע, אני מקבלת, שי למה אתה כועס? תחייך.

לא, יום יפה היום.

יום מצוין היום, כאשר חוזרים למדינת ישראל אנשים שחיים בחו"ל, יום מצוין רבותי. אנשים שנמצאים, אם מישהו היום יכול להרים יד ולהגיד שבעולם הזה הוא לא רוצה שישראלים יחזרו הביתה? אין בן אדם כזה. אם מישהו יכול להרים יד ולהגיד שבספק הוא מתייחס לאותם ישראלים שעזבו את מדינת ישראל, כמו שאני לא רוצה עכשיו לצטט את רבין זיכרונו לברכה, אבל אני, כאשר אני הופעתי בכל כנס עם תושבים חוזרים אמרתי – אנחנו שינינו פאזה – ואני מאמינה בכך. אנחנו שינינו פאזה. אנחנו מתייחסים לאנשים האלה אחרת היום, הם לא בוגדים ולא יורדים. הם אנשים שחיפשו איפה שיותר טוב. ואני לא רוצה להגיד לך, כל אחד עזב את מדינת ישראל מהסיבה שהוא עזב, אבל אני רוצה ואני מאמינה שגם אתה וגם ראש הממשלה וגם ממשלת ישראל, שהאנשים האלה, אף מדינה לא יכולה לוותר על מיליון איש.

ושוב אני אומרת – אני בגאווה מציגה היום את ההצלחה של המשרד ושל המדינה כולה ושל ממשלת ישראל. ואני רוצה להגיד – אם מישהו נפגע שהוא עמד מול המראה והסתכל במראה, ויגיד, הוא שולח את הילדים לבית ספר כללי והוא חוזר הביתה וילד לא סופג שם ולא הופך את הכל לתהליכים זה לא, זה שקר רבותי. ואז אם מישהו נפגע מהפנייה שלנו, שוב מצטערת, אבל גאווה שלי, אני מלאת גאווה בגלל שמה שאנחנו עשינו במשך השנה הזאת, לא עשו במשך שנים רבות במדינת ישראל. 15,000 זה שיא של תושבים חוזרים שחזרו הביתה.

תודה. תודה רבה גברתי השרה. קודם כל אני מעריך את ההתנצלות שהושמעה פה בצורה פומבית בפני מי שנפגע.

אני לא מתנצלת, אבל אני אומרת – אם מישהו נפגע שיקבל.

בהחלט זה חשוב מאד. אני ביקשתי מנציג משרד ראש הממשלה להצטרף לדיון, כי יש פה דעות סותרות לגבי אם הקמפיין נגנז או שראש הממשלה התערב והקמפיין ירד, ואני ביקשתי ש---

אני שוב אומרת לך – הקמפיין הסתיים לפני חודש פלוס. אנחנו הורדנו סרט, סרטון, שהיה בתוך הסרטונים שהיה ---

לא, אבל ראש הממשלה הודיע ביום שישי שהוא מפסיק את הקמפיין.

סליחה חבר הכנסת שי, אני ביקשתי שיגיע נציג ממשרד ראש הממשלה והוא בחר ---

אז אני אומרת לכם ואני עומדת מאחורי זה.

בחרו לשלוח תגובה בכתב לגבי מה שקרה, ואני רוצה ברשותכם להקריא את התגובה שהתקבלה בנושא הספציפי הזה מלירן דן, מנהל מערך התקשורת והדוברות במשרד ראש הממשלה:

"ביום שישי קיבלתי פניות מדובר השגרירות בארצות הברית ומדובר משרד הקליטה על פרסומים נגד ראש הממשלה מקרב יהדות ארצות הברית, בעקבות סרטון שמופץ באינטרנט מטעם משרד הקליטה. בנוסף עודכנתי על ידי דוקטור יועז הנדל, ראש מערך ההסברה הלאומי, כי קיבל פנייה בנושא ממנכ"ל משרד הקליטה. בהמשך לדברים הללו הצעתי לדובר המשרד להסיר את הסרטון הבעייתי (סרטון חג המולד וחנוכה). דובר המשרד עדכן אותי עוד לפני כניסת השבת, שהסרטון הוסר מהאינטרנט והודיתי לו על כך. אשמח לסייע בכל פרט נוסף".

זאת אומרת שזה הוסר ביום שישי האחרון, לא קודם.

סרטון.

באינטרנט.

מה זה משנה באינטרנט?

הקמפיין הסתיים.

אני רק רוצה לומר משפט, גם בעקבות ההבהרה, חברת הכנסת שי, סליחה,

מה הבעיה? מה הבעיה? קריסמס.

סליחה, גם בעקבות ההבהרה שהגיעה ממשרד ראש הממשלה, ואנחנו נשמע פה את הנציגים של משרד החוץ ומשרד ההסברה.

כי יש פה אי דיוקים בין משרד ראש הממשלה למשרד הקליטה.

אין פה אי דיוקים. יהודים הגיעו לארץ, מה זה?

אי דיוק על זה שאנחנו רוצים להביא יהודים הביתה.

לא משנה. הייתה הצהרה של השרה שהקמפיין הוסר לפני חודש וחצי, ועכשיו שמענו שהוא הוסר ביום שישי האחרון. זה הכל.

הסתיים, לא הוסר.

במה אתם מתעסקים תגידו לי?

40,000 איש הגיעו הביתה, 40,000 איש הגיעו הביתה. מה היה לפני 4 שנים? כמה אנשים הגיעו לפה?

חברים, תודה רבה. תודה.

מה אתם? סרטון שם, סרטון פה. באמת.

האינפורמציה צריכה להיות נכונה.

סליחה, סליחה.

תעזבו, 40,000 איש הגיעו הביתה, זהו. 40,000 איש.

חברת הכנסת שמטוב, תודה. אבל אי אפשר להתעלם, אנחנו ניגע בסוגיה הזאת גם היום, מחוסר התיאום בין משרדי הממשלה.

נכון, יפה.

אני אומר את זה כחבר קואליציה.

אין חוסר תיאום.

בין משרד ראש הממשלה למשרד קליטה למשרד החוץ. משרד החוץ הודיע באופן רשמי שהוא לא מכיר את הקמפיין הזה והוא מתנגד, ואנחנו נשמע את נציגו פה היום. משרד ההסברה הודיע שהוא לא מכיר ויש לו עמדה. זאת אומרת חוסר התיאום בין משרדי הממשלה בקמפיין שמתנהל מחוץ ---

אבל המשרדים האלה לא אחראים על מה שקורה במשרד הקליטה.

אבל הם לא אחראים על קליטה, סליחה, כאילו, אני כמובן באופוזיציה, אבל ---

אבל אי אפשר לעשות קמפיין מחוץ לישראל ושמשרד החוץ יגיד שהוא מתנגד ומשרד ההסברה לא יודע, ומשרד ראש הממשלה אומר להוריד. חוסר התיאום הזה, שיד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה.

תן לי להסביר. רבותי, אני מתנגדת לדבר כזה. תסתכלו, זה היה קמפיין שהסתיים בגלל שהסעיף התקציבי סיים לנו את התקציב, זאת אומרת לא היה לנו תקציב, אנחנו סיימנו לפני חודש פלוס. עכשיו, אתה מדבר על שיחה שהייתה בין דוברים של לשכת ראש הממשלה, משרד החוץ והדובר שלנו והמנכ"ל היה בעניין, וגם אני כמובן, שנתנו בקשה להסיר את הסרטון, סרטון. סרטון נמצא באתר האינטרנט שלנו ואתר האינטרנט שלנו פועל.

אז ההסרה הייתה בעצם מהאתר ולא מהקמפיין.

נכון.

חשוב להבהיר את הנקודה הזאת, כי היא לא הובנה. אני עד עכשיו לא ידעתי זאת. אז זאת אומרת שהקמפיין הסתיים, אבל ראש הממשלה בעקבות פנייתו, הוסר הסרטון מהאתר וזה קרה.

מיידית.

אוקי, תודה.

אם יורשה לי, אז הרבה קמפיינים, אחרי שמסיימים אותם, הסרטונים שנעשו ---

מה שמך?

אלי גוטליב, מנהל לפ"מ בפועל. הרבה קמפיינים שאנחנו עושים, הסרטים באינטרנט נשארים, כיוון שזה לא עולה, בלי עלות תקציבית, לכן אנחנו משאירים אותם, כי מה רע שאנחנו נמשיך את הקמפיין גם בלי עלות?

תודה. אני רוצה לתת לאלעד, דובר המשרד, בקצרה, כי יש פה הרבה חברי כנסת שרוצים לדבר, בקצרה להציג את המכלול שהשרה התייחסה אליו, אבל ממש בקצרה ולאחר מכן חבר הכנסת שי.

בגדול, הרציונל שעמד אחרי הקמפיין היה אותה המהפכה ביחס ליורדים, אני באמת ארוץ מהר. התרומה של התושבים החוזרים לכלכלה הישראלית, יש לנו מחקר שמדבר על זה שהתרומה לתוצר המקומי הגולמי של תושב חוזר עובד, הינה כ-110,000 שקלים לשנה. התרומה לקופת המדינה בצורה של תשלומי מס הכנסה ומע"מ מוערכת בכמיליארד וחצי בשנה, מה שאומר שלא צריך פה לשכנע אתכם על החשיבות של תושבים חוזרים.

ברור. אם אתה יכול להגיע למחקר שנעשה, זה מעניין אותנו.

כן, אני מיד מגיע. פה אני מציג בפניכם את החלטת הממשלה שנדחפה באמצעות גם ראש הממשלה וגם השרה לקליטת עלייה.

מתי הייתה החלטת הממשלה?

מאי 2010, ומדברת גם על יעדים ברורים של 15,000 תושבים חוזרים למדינה, וכוללת בתוכה סעיף לתקצוב קמפיין לשיווק התכנית.

השותפים ליישום החלטת הממשלה – המשרד שלנו מתכלל את ההחלטה הזאת, אבל השותפים הם משרד התמ"ת, משרד ראש הממשלה, רשות המכס והמסים והמוסד לביטוח לאומי.

משרד החוץ לא בתמונה פה?

משרד החוץ לא נמצא פה בתמונה, למרות שאפשר להעיר, אם יש הערה למשרד החוץ, הקמפיין שלנו עדיין מופיע באתר משרד החוץ. יש לינק לסרטים. אז אם אנחנו מדברים על התנגדות של משרד החוץ ושל פקידים מסוימים שמה, יש עדיין שם סעיף שעדיין מפנה.

ובמשרד ההסברה גם יש לינק לעניין?

שם לא בדקתי, אני מודה, אבל במשרד החוץ יש לינק לסרטון.

לא סופרים אותם דני.

אבל יש לפ"מ.

שהוא הפיק את זה.

חבילת ההטבות לישראלים כוללת בגדול יעד מרכזי. בתחום המיסוי יש הקלות משמעותיות לתושב חוזר, בתחום הבריאות יש לנו פידיון של ביטוח בריאות, יש לנו בתחום התעסוקה הכוונה וייעוץ תעסוקתי לפני ואחרי העלייה, הכשרה מקצועית, סיוע מיוחד. בתחום החינוך אנחנו מדברים על הקצאת 1,600 שעות שבועיות נוספות. בתחום היזמות יש לנו הכוונה וייעוץ עסקי והלוואות ליזמים.

האסטרטגיה השיווקית לקמפיין – כמובן כל משרד מחויב לעשות את הקמפיין שלו דרך לשכת הפרסום הממשלתית, שפועלת תחת משרד ההסברה והתפוצות. הושקעה הרבה מאד מחשבה בקמפיין הזה, הוא נעשה אחרי קבוצות מיקוד, שאמנם הוזכר פה הרעיון שהוא לא נעשה אצל היהודים, אבל כמובן ---

קבוצות מיקוד של ישראלים בחו"ל.

ישראלים בקבוצות שונות, רווקים, לפ"מ וחברת מחקר.

מי ביצע את זה?

אושיק רושינק הוא זה שעשה את המחקר, הוא מופיע פה אם יש לכם שאלות פרטניות על המחקר, אתם מוזמנים.

אני אשמח לראות את הנתונים של המחקר, אם אפשר.

יש לי פה ברמה, שוב, אמרנו שאנחנו נעשה את זה זריז, אז יש לי פה ---

לא, לא כרגע, אבל שהוועדה תקבל את זה.

יש אותם. 6 קבוצות מיקוד בלוס אנג'לס ובניו יורק. מדובר כמובן באוכלוסיות שונות של ישראלים שם עם מאפיינים שונים. הממצא הכי בולט שעלה לנו בקמפיין, במחקר, זה שסל ההטבות חשוב של הממשלה, אך הוא לא מניע מרכזי בקבלת ההחלטה של התושבים לחזור. מה שאומר שהקמפיין, החלטנו, יתבסס על מסר רגשי ולגעת בנקודות רגישות, למה הישראלים מתגעגעים, מה הם רוצים, איך לפנות אליהם. המאפיינים הבאים שנמצאו במחקר אודות הישראלים שם, הם מגדירים את עצמם כישראלים לכל דבר. החזרה לישראל היא נושא מדובר, היא כל הזמן עולה בסלון שם, כל הזמן זה הולך שם עם חברים, עם משפחה. הם מחפשים אוזן קשבת והם שומרים על קשר תכוף עם ישראל, גם באמצעי מדיה וגם כמובן עם קשר עם המשפחה.

הנושא של הפרעות צד או פגיעה ביהדות ארצות הברית, זה עלה במהלך הדיונים, ההכנות?

אני אגיד לך, הפילוח ---

כי אני חייב לומר מילה על הפרוטוקול. איפה שנמצאים ישראלים, הם נמצאים איפה שנמצאים היהודים.

אבל אם אתה שמת בכל סרטון שמדובר לא על יהודים, מדובר על ישראלים, על ישראלים שנמצאים שם.

כמובן, אבל גברתי השרה, אני ראיתי שלט חוצות, היו גם שלטי חוצות, נכון?

יש שלטי חוצות, אני תיכף אגיע לזה.

שלטי החוצות הוצגו במרכזים שישראלים נמצאים וזה בתוך הקהילות היהודיות.

אבל אתה יודע, אני יכול להיות נאיבית, לא מבינה ממה הם נפגעו. תסביר לי – ממה הם נפגעו?

תיכף אנחנו נשמע אותם. יש פה נציגים שלהם ונשמע את הפגיעה.

אולי נסביר, יש פה גם נציגים שיכולים להסביר לך.

אני מיד אגיע גם לנושא אמצעי המדיה. הזרזים של הישראלים לחזור לארץ זה אלף יש להם בדידות גדולה וגעגועים למשפחות ולחברים, הם מתגעגעים לישראל ולישראליות, יש להם געגועים לתרבות ולהוויה הישראלית. חשוב להם שהילדים יספגו חינוך ותרבות ישראלים ועבור הרווקים, שסרטון אחד מדבר שם עבור הרווקים, זה מציאת בן זוג ישראלי, הנושא הזה עלה. כל סרטון שעלה, אני חייב להדגיש, הוא נוצר שם ממקרים של אמת. הוא לא עלה ממוחנו הקודח, הרעיונות שם, הוא בעיקר נוצר שם מקבוצות המחקר.

החסמים שיש בדרך לחזרה לארץ עבור הישראלים ---

אני חייב לקדם אותך אלעד, כי זמננו קצר. לגבי הפעילות העתידית – יש כוונה להמשיך בקמפיינים כאלה?

אני מיד אגיע, אני רק רוצה לסיים את הנושא של קהלי היעד ושל המדיה. הקמפיין החלטנו שיופעל בשני ערוצים מקבילים – גם בארץ, שפרסמנו פה בערוץ 2, בערוץ 10, באתרי אינטרנט ישראלים, כשהפנייה היא לישראלים פה, למשפחות ולחברים כדי שינסו לדבר ולראות ולגלות להם על מה שקורה במהלך הקמפיין, ובמיוחד שם החלטנו על קמפיין דגל שיתמקד בישראלים שחיים בחו"ל, עם דגש על גילאי 30 עד 50. שם יש להם עמדה בקשר לישראל, ובעיקר פנינו לאלה שמאופיינים בגישה חיובית כלפי החזרה לארץ, שזה גם עולה שם.

המדיה – עלה נושא השלטים ונושא איפה פרסמנו. פרסמנו במיוחד. כמובן נושא הפילוח עבור ישראלים שם הוא קשה. כמו בכל פרסומת להגיע לקהל יעד מאד מפולח, בטח כשהוא יושב בקבוצה גדולה, זרה וקבוצה יותר גדולה עוד יותר זרה. אז בחו"ל החלטנו על פרסום בערוץ הישראלי, זה ערוץ שמשדר תכנים ישראלים. החלטנו על שלטי חוצות בשכונות של ישראלים. כשמדובר על שכונות ישראלים אנחנו כמובן יודעים שהשכונות של ישראלים בדרך כלל נמצאים בריכוזים של גבוהים של אזורים יהודים. מדובר אבל בסך הכל בתשעה שלטים בכל ארצות הברית.

תשעה. אני יודע על אחד במיאמי.

האחד במיאמי זה האחד מהתשעה.

הוא אחד מהתשעה, איפה שאר שלטי החוצות?

יש במיאמי, יש בפאלו אלטו, יש בניו יורק, יש בניו ג'רזי, סן פרנסיסקו אם אני לא טועה, אבל בגדול פיזרנו אותם באזורים האלה, שזה תשעה שלטים, אני חייב להדגיש.

יחסית לאנשי הפרסום להשקיע 9 שלטי פרסום ולקבל כל כך הרבה תקשורת, זה הישג.

פרסום תקשורתי כזה היה אפשר להשיג אולי ב-15 מיליון שקל, עשינו את זה ב-3.

פרסמנו גם באתרי אינטרנט ישראלים עם IP שכמובן כמו דה-מרקר ששמה, YENT ששמה. ובמדיה הסלולארית, שוב, בעברית. שוב, חשוב לי להדגיש, ניסינו להגיע כמה שיותר לפילוח, אבל כמובן זה לא תמיד, אני בטוח שגם ----

אגב, מה הולך הלאה להיות כרגע מבחינת המשרד? אני חייב שתעבור הלאה, כי יש לנו לוחות זמנים צפופים.

אני מנסה לרוץ. שוב, חשוב לי להדגיש שוב, לירן דן ואני היינו בקשר במהלך כל סוף השבוע האחרון. הקמפיין הוסר לפני חודש. שלושה מיליון שקלים, שכמובן חלק מזה מדברים על עלות של הפקה ועלות של רכש מדיה, אז שלושה מיליון שקלים מדבר על אורך זמן מוגבל בו הקמפיין יכול להיות. הקמפיין ירד באמצע אוקטובר. השלט האחרון ירד ב-2 בנובמבר, אם אינני טועה, מה שאומר שהקמפיין ירד, הוא לא נגנז, הוא לא הורד בכוח.

את זה הבנו. באתר האינטרנט ---

באתר האינטרנט, ערוץ היוטיוב של המשרד, באופן וולונטרי, מי שרוצה להיכנס יכול היה לראות את הסרטים, שוב, אני חייב להגיד, באופן וולונטרי. אני אדלג ברשותכם על הסרטים שראינו.

בוא אלעד, דקה לסיום מבחינתך, מה הולך להיות?

אני חייב להגיד פה מילה כי אנחנו מדברים על קמפיין שהרבה תוקפים אותו בשבוע האחרון ויש לו הצלחה שבאמת נראית לעין. פה אתם יכולים לראות את כמות הכניסות לאתר האינטרנט שלנו.

אני לא רואה את המספרים, אתה יכול להקריא לנו?

הממוצע בגדול עמד על 6,500 בחודשים לפני, כאשר בעיתוי הוצאת הקמפיין, תחילת הקמפיין, אנחנו מדברים על 94,673 אנשים שנכנסו בחודש אחד.

יפה מאד.

ואתה יכול לראות את החודש שאחר כך ואת החודש שאחר כך ולראות את המגמה של הקמפיין.

מהפילוחים הפנימיים אנחנו יכולים לדעת מאיזה עיר ושכונה נכנסו, באיזה נושאים התעניינו.

למה אבל הקהילות היהודיות התעוררו אחרי חודשיים שהקמפיין כבר רץ?

אני קטונתי ממקומי במשרד הקליטה, קשה לי להגיד.

כי אי אפשר להתעלם, תשמע, אנשים בכירים כמו אייב פוקסמן ומלקום אונליין, אנשים שאני מכיר שהם אנשים בכירים מאד.

אדוני יושב הראש, זה פורסם בבלוג אחד ואז עשו לזה ניצול כזה או אחר, לא רוצה להגיד איזה, כדי לעורר את השדים.

למי שיודע כמובן תקשורת אמריקאית, זה פורסם בבלוג מאד חשוב של ג'פרי גולדברג באטלנטיק, ומשם פשוט התחילה כמו שאומרים אש בשדה קוצים. נתונים על התושבים החוזרים – יש לנו 43,000 תושבים חוזרים בארבע השנים האחרונות. אתם יכולים לראות פה מאיפה הם מגיעים, בעיקר הם מגיעים, 57% ---

מקהילה אחת. מה קורה הלאה מבחינתכם?

שוב, מילה קטנה, אתם רואים פה ---

לא, לא, אני חייב, פשוט יש לנו מליאה ואנחנו חייבים לעמוד בלוחות זמנים.

כן, כן, הפילוח אתם יכולים לראות שהקמפיין עמד בדיוק ביעד שהצבנו, גם בפרסום עמד, לעומת הגילאים שאליהם פנינו – מי חזר.

תודה. אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת נחמן שי. אתה היית נציג הפדרציה של ניו יורק בעברך, כשהיית צעיר עם שיער אפור.

בוא נדייק לפחות, אני הייתי סגן נשיא בכיר באיחוד הקהילות היהודיות, הפדרציות של צפון אמריקה, ומנכ"ל ישראל שלהם. כרגע יושבת בתפקיד הזה הגברת בקי כספי.

אני ארצה גם לשמוע את הגברת כספי, בבקשה, חבר הכנסת שי.

אני צריך להביא את כל הקדנציות שלי או רק את הקטע הזה?

לא, קורות חיים באתר הכנסת אנחנו יכולים למצוא.

אני רוצה לומר כמה דברים. ראשית כל אני שמח שמשרד הקליטה והממשלה פעלו ופועלים כדי להחזיר ישראלים יורדים מחוץ לארץ. הרבה שנים אנחנו הסתייגנו מהם, נאמרו דברים מכוערים לגביהם ואנחנו יודעים היום שזאת תופעה רחבה שאי אפשר להתעלם ממנה יותר וצריך לעשות כל מאמץ כדי שהם ישובו הביתה, מי שרוצה. ואם אפשר לאפשר להם את זה באמצעות הקלות במס או דרכים אחרות, אין ספק שזו כוונה נכונה ואני מברך עליה ואני שמח על הנתונים, אם כי אני גם חולק עליהם, כי אני חושב שהם מוגזמים מאד, אבל אפשר לדבר על זה תיכף. אבל בכל מקרה, כל ישראלי שחוזר מחוץ לארץ בעיני זה הישג וכל ישראלי שנוסע לחוץ לארץ ויוצא לתקופה ארוכה – זה חבל, אבל הם חוזרים, בסופו של דבר רבים מהם חוזרים.

הקמפיין הזה שעלה בדרכים שהוא עלה, שמענו מהדובר, היה קמפיין לא מוצלח, קמפיין כושל, משלוש סיבות. קודם כל מבחינה מקצועית אני לא חושב שהוא הפיק את המקסימום מהנושאים שמדובר בהם, בעיקר בהתעלמות המוחלטת שלו מהעובדה שבארצות הברית ישנה קהילה יהודית רחבה של 5.4 מיליון יהודים, שהציבור הישראלי ששוהה בחוץ לארץ נמצא איתם ובתוכם בחלק גדול מהמקרים, וגם אם הוא לא נמצא בתוכם – הוא חלק מהם. הקהילה היהודית לא הייתה שלובה בשום צורה שהיא בקמפיין הזה, וכל אדם שיש לו הבנה מקצועית בתחום הזה, אני כנראה לא כלול ברשימה הזאת, יודע שכשמשגרים קמפיין בצינורות תקשורת, אז היום, במיוחד היום, העולם הוא כל כך מגוון שהתקשורת מגיעה לכל אחד והקמפיין מגיע לכל אחד, ואי אפשר לייעד אותו לקבוצה כזאת או לקבוצה אחרת.

מה הייתה הפגיעה לדעתך, חבר הכנסת שי?

הכשל התרבותי הוא באי הבנת הרגישויות, זה הכשל השני, יש לי שלושה דני. אחד אתה כבר נגעת כי אתה מנהל את הישיבה באמת מתוך הבנת הסוגיה הזאת. הכשל השני היה הכשל התרבותי באי הבנת הדקויות, שהן לא דקות כל כך, של מה הם חיים יהודים בארצות הברית היום, והדיון הזה מוכיח לי שעדיין השרה לא רגישה ולא קשובה לנושא הזה, והיא מופקדת גם על עלייה יהודית מארצות הברית, לא רק על החזרת ישראלים. הקהילה היהודית נפגעה. היא נפגעה מכך שמבצעים על הנושא של התבוללות, שהוא אחד מהסוגיות הכי מרכזיות היום בחיי הקהילה היהודית בארצות הברית ---

זה טוב מאד, זה טוב מאד, זה רק מחזק.

דורכים על היבלת. נחמן, כמה זמן נסתיר את הבעיה הזאת? כמה זמן? אנחנו דורכים להם על יבלות, מה לעשות?

... שיש למעלה מ-50% מנישואי תערובת. הם לא צריכים את העצות של ישראל.

אה, הם לא צריכים? בסדר. אז מנהלים אותנו משם גם, בסדר.

הם לא צריכים את העצות של ישראל כדי לדעת איך להתמודד עם בעיית ההתבוללות. בינתיים אני מציע שמדינת ישראל תתמודד עם למעלה מ-300,000 איש שעלו מברית המועצות לשעבר, ושאנחנו לא יודעים לתת להם יהדות.

הם גם בזה מנהלים אותנו, לצערי.

לא, לצערי לא, ובזה אני מצפה מכל האנשים שיושבים פה ---

הם מפריעים לנו במקום לפתור את הבעיה.

תעלה קודם כל את אלה שכבר עלו לארץ ותחזיר אותם יהודים.

אני אומר לך שהם מפריעים.

נוכל לטפל בעניין הזה בנפרד, אני רוצה להתמקד בעניין. הניסיון לומר לבני זוג אתם לא יכולים להבין אחד את השני כי אתה אמריקאי והיא ישראלית, כי אתה לא תוכל להזדהות אף פעם עם יום הזיכרון של מדינת ישראל ---

מי אמר שהאמריקאי הזה הוא יהודי.

אל תפריע לי, המנכ"ל, אל תפריע לי בבקשה. לכן, זה מראה על אי הבנת הקהילה היהודית בארצות הברית, אני יכול לפרט אבל אתה לא רוצה, אז אני אעצור פה. כל הדברים האלה נעשו כמו לבעוט ברגל גסה, להיכנס ברגל גסה לתוך הטרקלין היהודי-אמריקאי - מה שמדינת ישראל עושה בשמחה גדולה, כשמדובר בנושאים אחרים.

והדבר האחרון שהצבעת עליו דני, ובשאלות שלך, אדוני יושב הראש, זה הכשל הארגוני. איך זה יכול להיות שקמפיין כזה עולה מעבר לים, יש לנו משרד חוץ שיש לו נציגויות דיפלומטיות בכל ארצות הברית, כולל בוושינגטון ובניו יורק, ולא מתאמים, ולא מודיעים להם והם רק סופגים את ההד שעולה מכך. אותו הדבר המשרד להסברה ולתפוצות. נדמה לי דני אתה סמנכ"ל במשרד הזה. זה המשרד, כשמו כן הוא - הסברה, דיפלומטיה ציבורית ותפוצות. אז איך אפשר שלא מכניסים אותם בסוד העניין? איך אפשר שלא משלבים אותם? איך שלא מתייעצים איתם? אם הם לא חשובים אז תגידו, אבל אם הם קיימים – תנו להם נגישות לעניין הזה.

אז לכן טוב עשה ראש הממשלה שהוא התערב ועצר את זה. אין הרבה אנשים בארץ שמכירים כל כך טוב את יהדות ארצות הברית ואת ארצות הברית בכלל, ואני בהחלט שמח ומודה לו על כך.

תודה. אני רוצה לפנות לרבקה כספי, מנכ"לית הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה. רבקה, אני רוצה להקשות עליך, נאמרו פה על ידי חלק מהדוברים, אנחנו מדברים לישראלים. לפעמים יש ביקורת של הישראלים עצמם בארצות הברית, שהפדרציות לא מחבקות אותם, או שהקהילות המקומיות, הם לא חלק מהקהילות המקומיות ---

דוחים אותם.

אני לא אומר דוחים, אבל יש קשיים ופה באה מדינת ישראל, עושה קמפיין אגרסיבי שממוקם ומיועד לקהילה הישראלית ---

על פי חוק.

הכל על פי חוק.

לא, יש לנו חוק מיוחד שחוקקנו, שנה שלמה עבדנו פה על החוק הזה.

בוודאי. והשאלה היא, אנחנו מצד אחד רוצים להגיע לאנשים ולזעזע אותם ובפרסום, יש פה אנשי פרסום. ומצד שני אמרה פה השרה ואני אומר את זה גם בשם ראש הממשלה – לאף אחד אין רצון לפגוע בקשר האמיץ שלנו עם הקהילות היהודיות בארצות הברית, וזה חוצה מחנות פוליטיים וזרמים של דת. יש לנו קשר אמיתי ואמיץ ואף אחד לא רוצה לפגוע. השאלה, למה הייתה פה פגיעה, וגם, קצת התעוררתם באיחור. זאת אומרת אם זה פגע השלט הזה או הקמפיין, אז למה זה קרה עכשיו בדצמבר, ולא כשזה עלה בספטמבר.

איזה חלק מהשאלה אמור להקשות עלי?

אז אני אשמח שתתני תשובות שיקלו על כולנו.

אוקי. קודם כל אני רוצה גם לפתוח את דברי בהוקרה של העבודה הזריזה של המשרד להוריד את הסרטים, אחרי הפניות ולהודות לך באופן אישי, השרה לנדבר, וכמובן לראש הממשלה ולכל הגורמים, ששמו בפני הכל את החשיבות של הקשר ואנחנו רואים את זה עין בעין. אין לנו ספק שלא הייתה כל כוונה של שום גורם לפגוע בקהילה היהודית בצפון אמריקה, אבל יחד עם זה לא אומר שזה לא קרה ושאנשים לא נפגעו בעומק נפשם בעקבות הקמפיין הזה. ואני פונה גם לכם, האנשים שעמדו מאחורי הקמפיין ובחשיבה, ושואלת איך בעידן המודרני אפשר בכלל לחשוב שאפשר להכין את הקמפיין הזה, ושזה יגיע אך ורק לאנשים שאתם בחרתם להגיע אליהם.
הקמפיין הזה יצא לעולם הרחב וזה הגיע לבתים של מאות אלפי יהודים שמה שעומד מאחורי הקמפיין זה מסר של שלילת הגלות. שאין שום אפשרות לחיות חיים יהודיים במקום אחר, אלא במדינת ישראל. עכשיו, אף אחד לא יכול להטיל ספק בדגש הרב הרבה שנים, שאנחנו שמים על חשיבות העלייה למדינת ישראל. אנחנו היינו ונשארים המממנים העיקריים של הסוכנות היהודית, השותפה של הממשלה ושלך ושל המשרד בכל נושא העלייה. אנחנו הרצנו וממשיכים להריץ קמפיין מיוחד להעלות את שארית יהדות אתיופיה ארצה. אנחנו עובדים אתכם יד ביד, ולכן אפשר רק לשאול את השאלה איך חשבתם שלא כדאי להתייעץ? איך עלה על דעתכם לא לשאול איך אפשר לעשות את העבודה המבורכת – גם להחזיר ישראלים ארצה, שאנחנו תומכים במאמץ הזה בצורה טיפה יותר נבונה.
עכשיו, שאלתם ולכן אני אענה – איפה היינו. אני אגיד לכם, בספטמבר היינו ברחובות, בפרוזדורי הממשלה בארצות הברית ועבדנו על הנושא של הכרזה על מדינה פלסטינאית, שאני מניחה שבמקומות אחרים בבניין המכובד הזה, גם בזה מדובר. ואנחנו עובדים חזק ואיתן על הנושא של המאמץ האדיר, העולמי, לעשות דה-לגיטימציה למדינת ישראל, כמדינת היהודים. אני יכולה להגיד שבישיבות שאני ישבתי עם ראש הממשלה, הוא אמר שזו העבודה הכי חשובה שאנחנו עושים, ולא מתקבל על הדעת שהעבודה הזאת מתקיימת בוואקום. שאפשר להוציא את היהודים בצפון אמריקה לרחוב, שזה לטובת מדינת ישראל כמו שאחרים חושבים, אבל אפשר באותו רגע לשלול את החיים שלהם ולהגיד שהם לא יודעים איך לחיות כיהודים.

תגידי לי בבקשה, יכול להיות שאני לא מבינה משהו. קיימת התבוללות אחרי גבולות של מדינת ישראל? לא רק באמריקה, בצרפת, במדיניות חמ"ע והלאה והלאה. ועל זה כל יהודי שנמצא בחו"ל צריך לעמוד מול המראה ולהסתכל על עצמו ולהגיד – קיים התהליך הזה בכל מקום בעולם.

נכון מאד. נכון.

ואני לא נכנסת לחיים של יהודי שהוא נמצא בצרפת או באמריקה או במדינות חמ"ע, לאף אחד אני לא נכנסת לחיים.

אבל בפרסום הזה כן.

אבל זה פרסום שעשו לרגע של בן אדם ובן אדם יכול לגדל את הילד שלו בתנאים, אני לא יודעת, לבנות, לצאת נגד ההתבוללות ואף אחד לא ישכנע אותי שלא, רק כאן במדינת ישראל. עכשיו, אני, וחבר הכנסת יושב ככה, אני לא רואה אותו, חבר הכנסת, אני אומר לך, אני בפרסומת לא מבינה, לא מבינה.

אין דבר, זה בסדר, בשביל זה יש אנשי מקצוע.

לא מבינה, כמו שאתה לא מבין ואני לא יודעת ממה אתה נפגעת, אז אם נפגעת – אני מצטערת, אבל אני אומרת, אני בפרסומת לא מבינה. אני סומכת על אנשים מקצועיים שמציגים לי את הדברים ואני אהבתי את הפרסומת ואני קיבלתי המון תגובות במשרד שלי. תגובות של אותם יהודים שגרים באמריקה וצפו בסרטונים האלה, אבל קהל היעד שלנו היה הישראלים. לא רצינו לפגוע באף אחד ולא רצינו להעמיד אותם מול המראה, אבל התבוללות זה דבר טבעי ביותר, ואף אחד לא יכול לשכנע, לפחות כאן במדינת ישראל.

תודה. רבקה, השאלה שלי אליך, הקמפיין כמו שראינו שודר במקומות שבהם הקהל היהודי לא אמור לראות. שלטי החוצות זה זניח.

לא, זה גם לא רלבנטי, הוא אומר לראות את זה אדוני.

לא, סליחה, סליחה, חברת הכנסת.

היום אנחנו נמצאים במצב שהם יכולים לראות.

השאלה איפה הייתה הפגיעה ואיך היא הגיעה אליכם.

טוב, אי אפשר להסתיר את זה, נו.

מה, צריך לבחור את הילדים – בבית הזה כן, בבית הזה לא? באמת.

אבל למה אנחנו צריכים להסתתר, אדוני יושב הראש?

הקמפיין אומר שאדם לא יכול להישאר יהודי מחוץ לגבולות המדינה. אני לא אומרת שהוא לא יכול להישאר ישראלי ---

אנחנו לא אומרים, יש עובדות בשטח לצערנו.

ואני עומדת על זה שיש הבדל, אמנם אני עולה, אבל אני למדתי שגם אני יכולה להרים את הקול, זה לא העדיפות שלי, אבל אני יכולה.

את לא צריכה, בבקשה, תסיימי רבקה.

אני אומרת שקודם כל השרה לנדבר, בוודאי שאת צודקת שיש בעיה מאד גדולה של התבוללות ---

איך אתם מתמודדים עם זה.

שאם אנחנו נשלב ידיים ונעמוד ----

מה אתם עושים שם ומתמודדים עם זה?

אני חושבת שיש למדינת ישראל אחריות גם על החיים היהודים שם, ולבוא ולשלול את זה בקמפיין ציבורי זה באיזה שהוא מקום הפקר של האחריות. אני הייתי רוצה, כמו בשותפות שיש בינינו לבין המדינה בתכניות חשובות מאד כמו תגלית, כמו מסע, שהתכניות האלו מיועדות כדי לחזק את הזהות היהודית ---

את הכל הכסף קובע בסוף.

זה לא עניין של כסף, זה עניין של ---

כסף קובע. הזהות היהודית לא נמכרת בכסף. אנחנו לא בשביל זה הגענו לארץ.

אנחנו רואים שיש משהו ... של בוגרי מסע שעולים ארצה. פה אנחנו עובדים יד ביד.

תודה רבה גברת כספי. צ'רלי לוין, בעלים של משרד פרסום ויחסי ציבור לונג סטאר, בבקשה.

אני לא מבין מדוע כולם כאן כנראה מתנצלים על משהו.

מתנצלים?

לא מתנצלים בכלל.

שנייה, בואו ניתן לו לדבר בבקשה.

כן, שמעתי לפני כמה דקות לא להפריע לי, אז אני מבקש את הזכות בבקשה. בואו נדבר לפחות בחדר הזה פומבית ישר ובאמת. זה לא עניין של המבצע הזה, של הפרסומת, כלום. זה עניין שכל פעם, שאף ישראלי יעלה את הנושא או אפילו את המושג או המילה שעלייה מארצות הברית, באופן רשמי יהיו בעיות. בעיות של רגישות וזה אמת, כי יש כמה סיבות שלא צריכים להיכנס לזה כרגע. אבל אני לא מדבר על הפרטים של המבצע הזה או המבצע ההוא. כמה ראשי ממשלה של ישראל דיברו לפני קבוצה של עולים פוטנציאלים באמריקה, כדי לעודד אותם לבוא ארצה ולעלות? אני זוכר בחיים שלי אחד, 1979. לפני כן ואחרי זה אני לא זוכר לפחות אף אחד שעשה את זה.

אריק שרון עשה את זה גם.

100% אז שניים. זה שניים מתוך... הבעיה כאן שפשוט התוכן והייחוד של הפרסומים האלה הם מצוינים לפי דעתי, כאיש מקצוע שעסקתי 30 שנה ביחסי ציבור בינלאומי וגם באמריקה. אני אומר כל הכבוד לשרה וגם למשרד הקליטה. פשוט כאשר אנחנו נגיע למסקנה, הרי יש לישראל, אם ישראל רוצה לתפקד כמו מוביל ציוני בעולם, יש ברירה. או להיות פופולארי או להיות צודק וזה כל העניין כאן. אני בעד הצעד שאנחנו נהיה צודקים, בלי לפגוע באף אחד, זה ברור. אני לא אומר בואו ניתן למישהו עם פטיש על הראש, אוקי? אבל לעשות את המסרים האלה זו אחריות של מדינת ישראל, אני אומר כל הכבוד.

תודה רבה מר צ'רלי לוין. דניאל סימן, אתה נציג משרד ההסברה והתפוצות. שתי שאלות. אחת, אם ידעתם, הייתם חלק בתהליך ההתייעצות, בגיבוש. ושנית, היה קמפיין שלכם שגם זכה לביקורות, 'קמפיין הגמל' נקרא לו, לצורך העניין. והשאלה היא אם גם ב'קמפיין הגמל' אם היה סבב בין משרדי הממשלה, אם הייתה התייעצות עם הקהילות היהודיות בחו"ל, או שכל משרד יושב, יש לו תקציב, חושב, מוציא קמפיין, ואחרי זה כולם תוקפים. השאלה קודם כל מה היה ב'קמפיין הגמל' מבחינת הדברים האלה, ושנית איפה אתם לגבי מה שקרה בקמפיין הזה.

אני מדגיש שאני מדבר בשמו של שר ההסברה והתפוצות יולי אדלשטיין, שהנחה אותי מה לומר פה. לא ציפינו לשאלה על הגמל, אז לכן אני חורג כרגע ומדבר בשמי. לגבי הביקורת שהייתה על ה'קמפיין של הגמל, אז לא הייתי בצוות של משרד ההסברה, אבל הביקורת היחידה שהושמעה באה מגורמים אינטרסנטים. הציבור, בסקרים שערכנו, בצורה גורפת, הציבור בצורה מוחלטת תמך בקמפיין הזה, הבין את המטרה של הקמפיין, רוצה להיות שותף למאמצי הדיפלומטיה הציבורית, וזו הכוונה שלנו. מה שהיום מבחינה גם מקצועית, ה-People to People Public Diplomacy, זו הייתה המטרה שלנו, זה הדבר שרצינו ליצור, את ההבנה של הציבור ואת הגיוס של הציבור, וכאן כמו בקמפיין הנוכחי. מבחינה מקצועית, בלי להיכנס לכל הדברים האחרים, מבחינה מקצועית לפ"מ עשו את מה שהוטל עליהם ועשו את זה בצורה מצוינת. אני חושב שכל אדם מקצועי שמבין בתחום הפרסום-יחסי ציבור, יכול רק להתברך בכאלה הישגים.

לא, אבל לפ"מ כלפ"מ הוא מבחינתי קבלן ביצוע. הוא מקבל תקציב והוא מבצע.

נכון.

השאלה אם המשרד היה שותף ברמת ההתייעצות, החשיבה, הוא משרד התפוצות וההסברה בכל זאת. הקמפיין עוסק גם בהסברה וגם בתפוצות, למרות שהוא מיועד לישראלים. האם הייתם שותפים בהליך החשיבה או בניתוח הנתונים של הקמפיין הזה?

אוקי, עכשיו לגבי הקמפיין הזה, ושוב, בשמו של שר ההסברה והתפוצות. למשרד ההסברה והתפוצות יש את האחריות האדמיניסטרטיבית על לפ"מ. אני לא חושב שמישהו פה היה רוצה ששר כלשהו יעמוד ויפקח על הקמפיינים של משרדים אחרים. כממשלה, הממשלה עובדת על פי החלטות ממשלתיות. כמו שהשרה לנדבר ציינה יש החלטה ממשלתית. לא מתערבים, המשרד לא מתערב ב ---

אתה לא עונה על השאלה.

אבל דני, אני שאלתי בצורה ברורה לגבי התוכן של הקמפיין, עזוב את לפ"מ בחוץ.

כן, בדיוק, זה לא שייך.

אנחנו לא צריכים לקבל את האישורים.

לא, לא, זה לא אישור טכני, זה אישור מהותי.

אני לא שמעתי במשך שלוש השנים שאני שרה בממשלה, שאנחנו היינו צריכים לפנות כדי לקבל אישורים על קמפיין זה או אחר למשרד התפוצות או למשרד החוץ.

לא, זה לא אותו דבר, כל קמפיין הוא אחר.

משרד התיירות מפרסם, גם משרד התמ"ת מפרסם. גם מפרסם הדתות מפרסם. האם צריך להכניס כל ---

אז לפי דעתי יש פה כשל וחייב להיות תיאום.

מה אתם רוצים, לעשות ועדות נוספות במדינת ישראל? ועדה נוספת לקמפיין, מה?

אדוני המנכ"ל, סליחה, יש מערך הסברה במשרד ראש הממשלה, לא נמצא פה ירדן ותיקאי, אני לא רואה אותו באולם, יש מערך הסברה שמקיים את פעילות ההסברה בנושאים רבים. גם לדברים שקורים מחוץ לישראל צריך שיהיה תיאום. אני לא אומר שיחליטו לכם, אבל ---

אם יהיו תקנות חדשות ובתקנה יהיה כתוב שמשרד זה או אחר צריך לעשות תיאום עם משרד ראש הממשלה, אנחנו נעשה להבא. אני חושבת שמה שצריכים ---

גברת השרה, אבל זה משרד התפוצות, זה האחריות שלו.

סליחה, מה עמדתכם לגבי הקמפיין הזה, בלי קשר ללפ"מ?

אז מה זה קליטה? תסביר לי, מה זה עליה וקליטה? מה הם צריכים לעשות? לחלק סלי קליטה בלבד?

יוליה, תודה. התייחסות שלכם לגבי הקמפיין, בלי קשר ללפ"מ.

יעדי המשרדים שונים בתכלית ואני לא אכנס עכשיו לעניינים ממשלתיים, זה לא התפקיד שלי, אבל היעדים של המשרדים הם שונים. יש את היעד הכללי של הממשלה שאנחנו שותפים, שבעניין הזה למשל לנו יש קמפיין שאנחנו הולכים לצאת בקרוב. אנחנו מחפשים איך להכליל את יהדות התפוצות. אחד הדברים שעשינו בסוכות האחרון, היה קמפיין בעיר נתניה, שבו לנסות להכיר לציבור בישראל את התפוצות היהודיות בעולם. אנחנו מאמינים, השר מאמין שככל שיש יותר הכרה בין הישראלים לבין התפוצות זה מחזק את הקשר בין שני הצדדים, כולל התפוצה הישראלית. אנחנו בכוונה משתמשים במונח "התפוצה הישראלית". יהיו אשר יהיו ההגדרות של ראשי ממשלה כאלה או אחרים כנגד ה ---

ישראל היא Diaspora אצלכם?

כן, התפוצה הישראלית, לא ה-Diaspora, אלא התפוצה הישראלית בחו"ל. חבר הכנסת שי, אתה צריך להסכים איתי שהילדים של ישראלים בחוץ לארץ לא אשמים בהחלטות של ההורים שלהם, אבל הם עובדה.

אבל אתה לא יכול לקרוא לישראל Diaspora.

אנחנו רואים בהם תפוצה ישראלית שאנחנו במסגרת משרד ההסברה בתפוצות רוצה לטפל בהם, ליצור פעילויות שיחזקו את הקשר בינם לבין הקהילות היהודיות, שלא תמיד יש, הקשר הזה כמעט ולא קיים בחוץ לארץ. אנחנו יוצאים השנה בקמפיינים לחיזוק הקשר בין הקהילה היהודית והקהילות הישראליות בחו"ל, לחזק גם את הזיקה לישראל. אבל היעדים שלנו ---

הקמפיין הזה לא משרת אתכם בקשר בין הקהילה הישראלית לקהילה היהודית, הרגע הסבירו לנו שמדברים בנפרד לקהילה הישראלית ובנפרד לקהילה היהודית.

שוב, אנחנו משרדים שונים והיעדים שלנו שונים. היעד שלנו במשרד התפוצות הוא שונה. אין לנו ביקורת על הקמפיין שלהם כקמפיין שמיועד למשרד וליעדים שלהם. אם יש משהו, כמו כולם פה, גם אנחנו, אין כוונה לפגוע, וודאי לו למשרד שלנו, אין כוונה לפגוע ברגישויות של יהדות התפוצה.

תודה רבה.

אם יותר לי רק הערה אחת, אישית. אני חייתי את הדברים האלה בפרסומות האלה. אני יליד ארצות הברית, אני בן לישראלית שגרה בארצות הברית, עליתי לארץ. אני יכול להגיד שיש לי אחים בארצות הברית, אני הבנתי את הקמפיין הזה, אני מסכים עם הקמפיין הזה. אחי מרגיש לא נוח עם הקמפיין הזה, אשתו האמריקאית נעלבה מזה. אני חושב שזה מעיד על כל ה ---

את האמת לא אוהבים, מה לעשות? האמת היא כואבת ולא אוהבים. זהו.

אמרת את כל הסיפור.

אם אתה היית היום צריך להחליט אם אתה תומך או לא תומך, ומבחינה אישית כרגע, היית תומך בקמפיין?

אישית לא קשור פה. מקצועית, זה לא מקומי להתערב בזה, אני חושב שבעקבות האירועים שהתרחשו עכשיו, אני חושב שאנחנו נהיה מספיק רגישים לתאם את הדברים, גם ככה אני מבין שהשרים יש להם קשר מאד טוב. הרי המטרה שלהם לא הייתה לפגוע באף אחד. למדנו מזה, נפיק לקחים.

תודה. חברת הכנסת ליה שמטוב, בבקשה.

אני באמת לא מבינה מה קרה פה. עכשיו דצמבר. בדצמבר זה באמת חג חנוכה ו ---

אגב, זה חל באותם תאריכים ממש.

ובסוף השנה מתחילים החגים הנוצריים, הדתיים וכו'. מי שחי מחוץ לישראל, אז עכשיו בימים האלה, כשיוצאים החוצה, אז רואים את השלג, רואים את עץ האשוח, רואים את היופי מסביב, את כל החנויות ואת כל זה, והילדים רואים את זה. ילדים חיים שם. ילדים רואים את זה שזה חג המולד, שזה שנה חדשה. רואים את זה, אבל מה כן, למה אתם לא מדברים על המדינה שלנו? יש לנו ערים בארץ ישראל, עיר שאני גרה בה, היום תשאלו שם איזה חג עוד מעט ואתם תראו, כמעט בכל בית – עץ אשוח, כמעט בכל בית יש את האורות ואת זה.

תחזירי אותם קודם.

אני רוצה שתשאלו אותם. אולי גם פה בישראל ילדים התבלבלו איזה חג היום. אני חושבת שאני לא ראיתי את הפרסום הזה, אבל ראיתי את הנתונים של משרד הקליטה, שאם 40,000 איש חזרו הביתה, אני חושבת שאחרי הישיבה הזו ואחרי הפרסום הזה ואחרי זה שנכנסים לאתר – יעלו בלי פרסום, יעלו עוד 10,000.

תודה רבה.

דני, אפשר לקבל נתונים על חזרה על ישראלים מחוץ לארץ בחמש השנים האחרונות לפי חודש, או אמצע שנה.

בוודאי. אין שום בעיה.

אז זה אולי יעזור כדי לפענח.

אנחנו נציג.

חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ, בבקשה.

טוב מכובדי, אני ראשית רוצה לומר, אמרתי את זה לא פעם גם לשרה עצמה ופעם אפילו היה לנו ויכוח איתך באחת הישיבות של ועדת הקליטה, שאני חושבת שהטריגר הכי טוב להביא עלייה למדינת ישראל זה לכבד ולתת בית חם קודם כל לעולים שאנחנו הבאנו כבר לארץ, וצריך לעשות הכל כדי שהם לא יעזבו את ישראל. אבל, עם זאת, אני רוצה להגיד שלא רק נחמן שי מקצועי בתחום יושב בכנסת, גם אני באה מתחום התקשורת ועשיתי ---

לא כל מי שבא מהתקשורת הוא מקצועי.

עשיתי הרבה קמפיינים בחיים שלי, ראיתי הרבה קמפיינים.

גם לא לך.

עכשיו הסתבכת עם כל התקשורת.

יש פה איזה 10 חברי כנסת שהם.

אני רוצה להגיד רגע שנייה, דקה, משהו מקצועי ולומר שאני חושבת שהקמפיין הזה מבחינה מקצועית הוא קמפיין טוב, ממוקד, ונעשה לא רע בכלל, ואני חושבת שמגיע ללפ"מ באמת שאפו.

אני רוצה לומר חברים יקרים, אין סוד שהעלייה מחבר המדיניות, מיליון העולים שהגיעו לארץ הצילו את מדינת ישראל. היום עם כל המצב הגיאופוליטי במדינת ישראל, הדבר היחיד שיכול להיעשות ולהביא תועלת ולהציל את המדינה הזאת, זה להביא לכאן מאות אלפים של יהודים הביתה. באיזו דרך זה נעשה, אותי אישית זה ממש לא מעניין. אותי מעניין שכשאני אסתובב בחיפה, אני רוצה לשמוע שם עברית. אני רוצה, כשאני מסתובבת ביפו, לשמוע שם עברית. אני רוצה להגיע למקומות שאני מרגישה שאני חיה במדינה יהודית. ואני נמצאת באופוזיציה, ואני באופן כללי בגלל שאני באופוזיציה, חייבת להתנגד לכל מה שהקואליציה תעשה. אבל אני לא מתנגדת. אני חושבת שזה קמפיין נכון, ואני חושבת, אני שמעתי אותך גברתי, אני באמת לא מומחית וזה לזכותו של נחמן יאמר, הוא מומחה בתחום יהדות התפוצות בעיקר בארצות הברית. אני לא. אני לא מסתובבת כל חודשיים בארצות הברית ואין לי קשר, למעט אולי הקהילה הבורית שחיה שם, אין לי קשר עם יהדות ארצות הברית, אבל אני חושבת שגם כשאת באה ואת אומרת כשאתם עושים הכל כדי להביא לכאן עולים מאתיופיה, אני חושבת שזה קצת, את יודעת זה טוב, תודה רבה לך. אבל תעשי הכל כדי להביא לפה עולים מארצות הברית. אני חושבת שזו קודם כל צריכה להיות המטרה שלכם. ואתיופיה, אנחנו נסתדר גם בארץ, למרות שאני לא מזלזלת חס וחלילה במה שאת עושה, אני רק רוצה להגיד שיש 5 מיליון. אם לפחות 20% מאותם ---

שישה.

6 אפילו, שירבו, אמן, אמן ושלא יתבוללו, ושאם יהיה לפחות 20%, 20% מהעולים האלה יחליטו לעלות לישראל, אז אני חושבת שמדינת ישראל תהיה במקום דמוגרפי לחלוטין שונה, וזה לא רק עלייה מאתיופיה, כי את יודעת בדיוק מה ההבדל בין עלייה מארצות הברית לבין עלייה מאתיופיה. את יודעת בדיוק ---

תודה.

לא, שנייה רגע, יש לי עוד נקודה אחת.

משפט סיום בבקשה.

משפט סיכום. אני חושבת שאם עכשיו משרד הקליטה היה יוצא בקמפיין ליהודי ארצות הברית ואומר להם תבואו לארץ, זה היה פוגע בממשל ארצות הברית. אני חושבת שהדרך שלכם הייתה גאונית ונכונה, כי מה שצריך לעשות זה בעצם לבוא, כמו שאומרים לפעמים, כשאני רוצה להגיד משהו אני לא יכולה להגיד את זה ישירות, אז אני אגיד הצידה, כדי שהוא ישמע. אני חושבת שהקמפיין הזה הוא יכול להיות טריגר יוצא מן כלל לאותם יהודים מתבוללים, איך אמר פעם שרנסקי? אני חושבת שיש פה נציג הסוכנות – 500 איש ביום מתבוללים בארצות הברית. אני חושבת שזה יופי של קמפיין.

50, לא 500, 50.

50, אה, סליחה, קצת, רק 50, נכון.

למה את לועגת להם? מה קרה לך?

מה אני דואגת? אני דואגת למדינת ישראל.

את לועגת, את לועגת ליהודי התפוצות, את לא שמה לב, את לועגת. את לועגת לקהילה הכי חשובה בעולם היהודי.

אני לא לועגת למדינה הזו. מי שמע אותי לועגת למדינה הזאת? מי שמע?

אתם חורגים, חברת הכנסת יוליה.

אני רק רוצה להגיד נקודה אחת אחרונה ברשותך. אני חושבת שאתם צריכים להמשיך לשדר את הסרט הזה, לא להוריד אותו. אני חושבת שצריך לעשות קמפיין אולי דרך האינטרנט, כדי שכל יהודי העולם בארצות הברית, בצרפת, בכל מקום, ברוסיה, יבינו את ההבדל בין קריסמס לבין חנוכה, ואני רוצה לברך אתכם על מה שעשיתם.

תודה רבה.

תודה רבה.

דוקטור אורבך, ישראלי חוזר, מאיפה חזרת אלינו דוקטור אורבך?

מבוסטון, ארצות הברית.

מתי חזרת?

ב-2007.

אז זה לא בזכות הקמפיין חזרת אלינו.

לא בזכות הקמפיין, אבל חזרתי אחרי 16 שנה, עם שלושה ילדים. עזבתי בשנת 92. היה לי העונג האמת, כשראיתי, חוויתי כמה קמפיינים של משרד הקליטה במהלך השנים שלי בארצות הברית. אני חייב לא להסכים, בצורה מכובדת, שאני חושב שזה הקמפיין הראשון שדווקא אני חושב שהוא כן פגע. אני אסביר גם למה.

כרגע אפשר לסכם את זה מצוין, הקמפיין פגע, פגע באוכלוסיית המטרה ופגע באוכלוסיות ייעודיות.

הוא פגע בול כי הוא למעשה הראה את שיחות הסלון שקורות אצל ישראלים. השיחה השבועית שיש לישראלים בסופי שבוע זה מתי הילדים יהיו גדולים מספיק כדי להחזיר אותם ארצה, לפני שהם נהפכים למשהו אחר. אז אני חושב שמהבחינה הזאת זה פגע. אין כוונה, אני חושב שהקהילה האמריקאית, ואני מכבד אותה, אני חייתי בתוכה 16 שנה, לא תמיד שותפה לשיחות האלה ואולי בגלל זה זה גם פגע, כי זאת פעם ראשונה שרואים מה קורה בשיחות של ישראלים ולא רק ישראלים אמריקאים. אז ברמה הזאת, חוויתי קמפיינים שדיברו על כמה חפיסות שוקולד מותר לך להביא ואיזה גודל מכולה והכל, וזה דווקא, אני מצאתי לא אפקטיבי, וגם קצת מעליב, דרך אגב, כי הישראלים לא חוזרים לפה בגלל שיש להם זכויות כאלה או אחרות. הישראלים חוזרים לפה בגלל שהם רוצים שהילדים שלהם יהיו ישראלים, שתהיה להם משפחה והם יגורו במדינת ישראל.

אז למה הם עזבו?

עזבו מסיבות שונות. אני עזבתי מסיבה אקדמאית. יש כל מיני סיבות, אבל בלי להיכנס לסיבות, הסיבה לדעתי העקרונית החזקה ביותר שבגללה חוזרים, זה בגלל הילדים, זה בגלל שהם לא רוצים שהם יחשבו ש- שHalloween זה פורים, ויחשבו, ואני זוכר את זה גם דרך אגב. נסיעה דרך נידם, והילדים שלי היו עושים – הבית הזה יהודי, הבית הזה לא יהודי, לפי המנורות של קריסמס, כי העליתם פה את קריסמס ואחרי זה היה מצב שהם כבר התבלבלו, כי היה גם בתים יהודים וגם חברים שלנו עם אורות של קריסמס, כי הילדים לא רצו להיות שונים. אז אלה השיחות שיש בסלון, ואני חושב שהקמפיין באמת פגע, לא התכוון לפגוע, אבל הוא פגע במטרה, והוא למעשה עורר איזו שהיא שיחה אצל ישראלים שחיים שם הרבה זמן וכל אחד יש לו את הזמן שלו. לפעמים זה גיל 14, לפעמים זה 15, לפעמים זה אחרי, כל אחד יש לו את התכניות שלו. אבל למעשה הסיבה העיקרית, לא מיסוי, לא כסף, לפעמים אפילו לא עבודה, אלא הילדים.

תודה. חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה.

טוב, אדוני יושב הראש, האמת מרגיזה. להגיד למישהו תסתכל במראה ולדרוך לו על היבלת הכי רגישה שיש היום ליהדות ארצות הברית בנושא של התבוללות ולצערנו הישראלים היורדים מצטרפים לגל הזה של התבוללות, אנחנו פשוט מאד לא צריכים כבר להתבייש. אם זה הרגיז מישהו – שיעשה חשבון נפש לעצמו למה זה הרגיז אותו. למה הוא הגיע למצב שהוא מתרגז. כי אני חושב שאנחנו כמדינה יהודית שדואגים לכלל יהדות העולם, ושלא יגידו לנו אנחנו לא אחראים לאחים שלנו שיושבים בארצות הברית, כי האחים האלה צריכים מתי שהוא גם להגיע לארץ. ואם בסוף דואגים לזהות היהודית, ואנחנו נעשה את זה כיפי נפש, שאנחנו לא נעורר אותם לצד של זהות יהודית, אנחנו בסוף לא נמצא יהודים, לא יהיה לנו את מי להעלות, כי ההתבוללות הזאת גורמת בסוף למצב של, הזכירו פה כמויות ואחוזים שהם כבר בלתי נסבלים. הם פשוט מאד בלתי נסבלים במובן, בתפיסה היהודית. בסוף הילדים בוודאי בוודאי לא יהיה להם קשר לארץ ישראל, לכן אני משבח את השרה, משבח את מי שמעיז. אתם יודעים שהיום, כשדיברתם על גיור של יהודי ברית המועצות, מי שעצר אותנו בסוגיה הזאת זה יהדות ארצות הברית, כי הם לא נוח להם שאנחנו נתעסק בגיור שלהם בצורה ההלכתית. מה לעשות, אנחנו מצאנו כבר פתרון במחלוקת שהייתה בין ישראל ביתנו לבין ש"ס אפילו, אבל בסוף יהדות ארצות הברית עצרה את זה. ואני לא מסכים עם ראש הממשלה שנכנע ללחץ הזה לצערי. בסוף לא הכל כסף ולא הכל לקוח של הכסף או השכנוע של כל מיני גורמים בארצות הברית. הזהות היהודית גוברת על הכל.

תודה רבה. מנכ"ל משרד הקליטה, דימה, בבקשה.

קצר, תודה אדוני יושב הראש. אני חושב שעל הקמפיין נאמר כבר הכל, אנחנו רואים בו הצלחה אדירה והתוצאות מדברות בעד עצמן, זו נקודה אחת. אני חושב ששתי הצלחות בסך הכל הקמפיין הזה משיג. אחת, אנחנו הצלחנו שלא בכוונה, אני אומר את זה בפירוש, הצלחנו שלא בכוונה להעלות על השיח הציבורי בתוך הארץ ובתוך יהדות של העולם, את הנושא של עלייה לארץ ישראל. בכדי לא להיכנס עכשיו לסוגיות של התבוללות בצורה כזו או אחרת, רבותי, רוב אנשי הפאנל המכובד הזה שעלו לארץ, עלו לארץ בגלל סיבה מרכזית אחת, לא בגלל סל קליטה ולא בגלל מכולה בגודל זה או אחר, אלא מתוך דאגה לצאצאים שרצו להשאיר אותם כיהודים, וזאת הסיבה שהם כאן. זו נקודה שנייה.
והנקודה המרכזית היא, שהיא ברורה וחבל, כאילו אפשר להתווכח על זה כמה שרוצים, אבל להתבוללות יש פתרון אחד – וזה עלייה לארץ ישראל. וזאת סוגיה שיש מסביב לה הרבה ויכוח, ומה לעשות, למזלנו העולם היהודי הוא לרוב עולם דמוקרטי שדן בנושא, אבל עובדות מדברות בעד עצמן, ולצערי הרב אני לא יודע, אני לא רוצה להיכנס לזה כסוג של ביקורת, אבל לצערי הרב עיקר ההתעסקות נכון להיום של יהדות ארצות הברית מסביב לנושאים האלה, הוא מדבר על תהליכים פנים אמריקאים. ולצערי הרב, צוין שהרבה כסף מושקע לפעולות של שותפים שלנו בתוך ארצות הברית, וכל תקציבי עידוד העלייה ירדו לטמיון. עד כדי כך שהסוכנות היהודית נאנסה לבטל אגף של עידוד עלייה, אין מחלקה כזאת. רוב הפעילות נעשית ---

זה לא מדויק, זה ממש לא מדויק.

מה זה לא מדויק?

רוב הפעילות נעשית, ואני לא רוצה לדון פה ---

יש יחידה שלמה לעלייה וקליטה.

שהיא נטולת תקציבים ולא מופעלת ואנחנו רוצים לעזור.

אנחנו לא יוצאים נגד הסוכנות, אנחנו רוצים להגיד שאנחנו דואגים לעתיד של העבודה של הסוכנות, ואתם בדיוק יודעים שזה הנושא הבא כנראה, אדוני יושב הראש, ואני ממליצה לך וגם ליהדות אמריקה. אני רוצה לפנות בהזדמנות ולהגיד – אנחנו רוצים להמשיך את הטיולים של יהודים למדינת ישראל, אבל בסופו של דבר אנחנו רוצים ושואפים לכך שיהודים יגיעו וימצאו את העתיד המשותף שלנו - כאן במדינת ישראל, נקודה. אני לא רוצה להיכנס עכשיו לויכוח. אני חושבת שאמרתי די. אני מצטערת על הפגיעה, אבל אני גאה, כשרה לקליטת עלייה, שאנחנו מחזירים את היהודים ארצה. תודה.

תודה. אני רוצה ברשותכם לסכם את הדיון החשוב. וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות רואה חשיבות רבה בעידוד חזרתם של ישראלים לישראל. הוועדה רואה חשיבות בפעילות ההסברה ועידוד העלייה בקרב הישראלים בחו"ל.

הוועדה התרשמה שלא בוצע תיאום מספק בין משרדי הממשלה השונים, לרבות משרד ראש הממשלה, החוץ, ההסברה ומשרד הקליטה. הוועדה ממליצה להתחשב בקהילות היהודיות בפעילות הסברה בחו"ל בעתיד.

הוועדה קוראת להקמת צוות ממשלתי ברשות משרד ראש הממשלה, שיאשר תכניות ופעילות הסברה שתיערך בחו"ל בעתיד.
אני רוצה להודות לכולם. אני חושב שהנושא הזה הוא לא קשור רק למשרד שלך, גברתי השרה. כל משרד היום פועל בחו"ל באופן עצמאי, וזה שאין שולחן עגול שמאחד את כולם ומגבש ומתאם, אני חושב שיש בזה פגיעה.

דני, יש בשביל זה ישיבת ממשלה והם עושים את זה שם. לא צריך להקים עוד ועדות.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:30.>