PAGE
2
ועדת הכספים
05/12/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 910 >
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ט' בכסלו התשע"ב (05 בדצמבר 2011), שעה 11:45

הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חבר הכנסת טלב אלסאנע: אזור התעסוקה המשותף צומת שוקת

הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חברת הכנסת חנין זועבי: אזור תעסוקה ותעשייה משותף בצומת שוקת

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר

טלב אלסאנע

>
אורן משה - רפרנט תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר

יגאל יוסף - מנהל מינהל אזורי פיתוח, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

חאלד אלסאנע - ראש המועצה המקומית לקייה

פארס אבו עבייד - חבר מועצת לקייה

עבדאללה אלסאנע - כפר לקייה

אבנר בן גרא - ראש המועצה המקומית מיתר

צבי גרינברג - מהנדס מועצת חורה

חמדיאן אלדפא - חורה

מוסה אבוס היפאן - חורה

טמיר כהן

חבר המתרגמים – אהובה שרון
<איזור התעסוקה המשותף צומת שוקת>
<איזור תעסוקה ותעשייה משותף בצומת שוקת>

אני מחדש את הישיבה. על סדר היום דיון מהיר בנושא אזור התעסוקה המשותף צומת שוקת של חבר הכנסת טלב אלסאנע.

חבר הכנסת טלב אלסאנע, תחכים אותנו ותאמר במה המדובר. אם תוכל לעשות זאת בקצרה, אני אודה לך. אני רוצה לשמוע את ההתייחסות של הממשלה ולאחר מכן נקבל החלטה.

אדוני היושב ראש, אורחים נכבדים, זה נושא שלכאורה בגלל התנהלות של חלק מהגורמים שנמצאים כאן ושבהמשך הדיון כאשר אתה תשמע אותם, אדוני היושב ראש, אתה תזדעזע. מדי פעם אנחנו מקיימים דיון במליאת הכנסת וכולם זועקים אבטלה, אבטלה ואומרים שיותר מחמישים אחוזים מהמשפחות הן מתחת לקו העוני וילדים מתחת לקו העוני. מקימים את ועדת טרכטנברג ויש מחאה חברתית, אבל כולנו יודעים את המצב הקשה מאוד של הנגב בכלל ושל הישובים הבדואים בפרט.

בשנת 2000 קיבלה הממשלה שכל ואמרה שהולכים לפתח אזורי תעשייה ותעסוקה משותפים כי בישובים הבדואים אין אזורי תעשיה ואין אזורי תעסוקה. למשל הישוב שלי, לקיה, אין בו לא אזור תעשיה, לא תעסוקה ולא כלום. פניתי ואמרו לי שהולכים להקים בצומת שוקת ושאחכה כי הכול יהיה אזור תעשייה משותף, גם ליהודים וגם לערבים. אמרתי שאכן זה רעיון טוב. אז הקימו את המינהלה לפיתוח אזור תעשייה שוקת שאמור לשרת ארבעה ישובים - שני ישובים יהודים, מיתר ובני שמעון, ושני ישובים בדואים, לקיה וחורה. זה עבר את כל התכנון הסטטוטורי וזה מוכן לפיתוח.

אם הכול טוב, מה הבעיה?

תוקעים את זה בגלל גרושים של משרד האוצר, שיקולים פסולים חסרי הגיון. אומרים שלא מוכנים להקצות חמישים מיליון שקלים כאשר מדברים על אזור תעשייה עם 5,000 דונם שיספק אלפי מקומות תעסוקה, כולל מסחר, כולל תעסוקה, נופש, שטחים ציבוריים והמקום נמצא בצירי תחבורה ראשיים. מי שנוסע מתל אביב לכיוון ים המלח עובר שם, מי שיוצא מכיוון באר-שבע לירושלים, צומת חברון, עובר שם, זה מקום מרכזי שנותן מענה ומפתח את האזור וממנף אותו.

אם אנחנו רוצים להתמודד עם אבטלה ועם עוני, זה המענה ליהודים וערבים. אין הגיון בדבר אדוני היושב ראש.

דברים כדורבנות. מי משיב בשם הממשלה?

שני גורמים יכולים להשיב, האוצר ומשרד התעשייה. אני ממשרד התעשייה והוא ממשרד האוצר.

נמצא גם יושב ראש המינהלה שהוקמה לצורך העניין.

קודם נשמע את הממשלה. אולי הכול בסדר ונחסוך את הדיון. נתחיל באוצר כי האוצר מנהל את המדינה. לא, סליחה, זה לא נכון, האוצר רק עוזר לנו. אם הייתי אומר את מה שאני חושב היום, יותר טוב שאני לא אדבר.

הסיפור של אזור התעשייה שוקת.

תתחיל מהסוף. אחרי כן תגיד את כל הסיפור. יש אזור תעשייה. העלה חבר הכנסת טלב אלסאנע דבר נכון. אני לא מכיר את זה קודם, אבל הוא העלה דבר נכון. אזור תעשייה משותף, יש החלטה, יספק מקומות עבודה, 5,000 דונם של אזור תעשייה וצריך להעביר חמישים מיליון שקלים. תעבירו.

אני מסכים למה שנאמר אבל לא מסכים לכך שאנחנו צריכים להעביר את הסכום.

מי יעביר את הסכום? תתחיל מהסוף ואחרי כן נשמע את כל הסיפור, אבל מי יעביר? אני אביא את מי שצריך להעביר.

התשובה היא יותר מורכבת מלתת שם של מי שצריך להעביר.

כמה גופים?

לא, זה גוף אחד. משרד התעשייה, מינהל אזורי פיתוח, אבל מינהל אזורי פיתוח במשרד התעשייה היום פועל ב-67 אזורי תעשייה בפריפריה, שם הוא מפתח קרקעות. מעבר לשיווקים שהוא עושה באופן שוטף שזה בערך מה שהם מבקשים לעשות באזור התעשייה שוקת, יש לו גם חובות עבר ליזמים בהיקף של בין 400 ל-500 מיליון שקלים. הוא צריך לנהל את הפעילות הזאת.

למה אנחנו צריכים לסבול?

אף אחד לא צריך לסבול אבל צריך להבין שכשנכנס עוד אזור תעשייה לפול הזה שמשרד התעשייה מטפל בו, או שזה אומר שכולם מקבלים פחות וזה אפילו מקטין עוד יותר את היכולת של מינהל אזורי פיתוח לפעול באזור התעשייה, או שזה אומר שצריך להוציא אזורים אחרים. זה החלק הראשון של התשובה.
יש גם חלק שני ושלישי לתשובה.

או להוסיף כסף.

גם אם אני מוסיף כסף, יש מקומות שהיום משרד התעשייה נמצא בהם והם יקבלו את הכסף הז קודם.

אתם מוסיפים כסף או לא מוסיפים?

אנחנו מוסיפים. השנה הוספנו כסף.

בסדר, אבל מרגע זה ואילך אתם מתכוונים להוסיף כסף? אם אתם לא מתכוונים, בוא נדבר רק על שוקת.

אני אדבר במספרים כי אני לא בטוח שאני מבין את השאלה.

לא. אני אסביר לך את השאלה. אני לא מבין במספרים בכלל. אתם הוספתם כסף, כל הכבוד, בסדר, הכול בסדר. מחר אתם מתכוונים להוסיף עוד? עזוב את שוקת, לאלה שיש לכם חובות או שלמשרד התעשייה יש חובות, אתם מתכוונים להוסיף כסף?

ב-2012 אנחנו אישרנו הגדלה גם לצורך סגירת החובות וגם המשך השיווקים.

זהו, ואתם לא מתכוונים יותר ממה שהחלטתם, הוספתם ותוסיפו, אתם לא מתכוונים להוסיף יותר.

כרגע אין דיון כזה.

עכשיו אנחנו מדברים רק על שוקת ובמה שהוספתם ותוסיפו, שוקת לא נמצאת.

נכון.

עכשיו אנחנו מדברים על הוספת כסף רק לעניין של שוקת. אפשר?

אני חושב שזה לא דבר נכון ואני אסביר למה.

עכשיו אנחנו דנים אידיאולוגית.

זה לא אידיאולוגית.

לא לתת לבדואים.

ממש לא ואני גם אציע פתרון לבדואים, אחרי שאני אסביר למה אני חושב שזה לא נכון.

לא להעביר לבדואים, זה בסדר, זאת אידיאולוגיה.

אזור התעשייה שוקת, גם אם יש לו הצדקה, הוא נמצא בתווך שבין אזור תעשייה רהט-להבים מכיוון מערב, אזור תעשייה ערד מכיוון מזרח ואזור תעשייה באר-שבע מכיוון דרום.

מה זה קשור? האם יש אזור תעשייה בלקיה? תגיד ליושב ראש כדי שהוא ידע. יש לך אזור תעשייה לגבי לקיה? יש גם בתל אביב ובאופקים, אבל בלקיה ובחורה יש אזור תעשייה ותעסוקה?

אני מנסה לענות.

למה הממשלה החליטה בשנת 2000 שזה כן יהיה? מה קרה היום? אתם יותר חכמים?

מה שהממשלה החליטה בשנת 2000, אל תזכיר את זה כי זה היה בגלל הפריימריס. אתה לא יכול להגיד שההחלטה הייתה מוטעית בגלל הפריימריס. אין לך סמכות להגיד את זה.

בשנת 2000 הייתי עוד בצבא ולא עסקתי בשוקת ולא בדבר אחר.

אבל לקראת הדיון כאן אתה למדת את ההחלטה.

הכלל הוא שבאגף התקציבים אתה לומד שבועיים לפני, לא ממשיך ולא הולך עד שנת 2000. אתה בטח יודע את זה.

אני רוצה פתרון.

אני מסביר. אני לא צריך יותר משתי דקות כדי להסביר ואני בטוח שגם אם לא תסכים, אתה תבין את ההיגיון.

אתה יודע שאני לא למדתי באקדמיה ואני לא הולך ללמוד באקדמיה. זאת אומרת, אני לא מקיים דיון פילוסופי.

גם אני לא.

אני רוצה לדעת בסוף האם מעבירים כסף או לא מעבירים כסף. זה מה שלמדתי בכולל אצלי. אל תדבר אתי אידיאולוגיות. יהיה כסף או לא יהיה כסף? זה הדיון.

אני חושב שזה לא מכובד אם אני אומר לכם פשוט לא ולא אסביר את העמדה שלי.

בסדר. הבמה לרשותך.

לכן אני אומר שבשלושת אזורי התעשייה מניתי, יש עתודות של מאות רבות של דונמים בהם נמצא משרד התעשייה ויש לו חוב מעשי ותיאורטי לגבי העתיד. לפתוח עכשיו עוד אזור תעשייה רביעי במוקד המשולש של השלושה, זה דבר שהוא לא נכון ברמה המקצועית.

מילה על הבדואים.

לא, עזוב את הבדואים. הבדואים לא מעניינים אותי עכשיו. עכשיו רק אתה מעניין אותי. המינהל התקין אומר מה עושים כאשר יש החלטת ממשלה שמקימים שם אזור תעשייה. אם אין החלטת ממשלה, תקנו אותי.

אני לא מכיר.

מה שהיה, אלה תוכניות שאושרו במסלול ועדות התכנון, אבל אני לא מכיר החלטה שבאה ואמרה שיש תקציב להקמת פיתוח באותם אזורי תעשייה שפותחו בזמנו. אני לא מכיר החלטת ממשלה כזאת. אם יש, תגידו מה מספרה ונבדוק.

בסדר, אין החלטת ממשלה.

אני יודע שהתוכנית הבאות אושרו אבל בפועל החלטת ממשלה ספציפית, לא הייתה. יש דוגמאות אחרות להחלטות ממשלה, אבל לא זאת.

בסדר, ביררנו ואין החלטת ממשלה.

הוציאו את זה מהגשה להחלטת ממשלה.

תכף אני אאפשר לך. אורן, תמשיך. אני רק רוצה לדעת האם הושקע כסף בתכנונים האלה.

כן.

כמה כסף?

בזמנו מינהל מקרקעי ישראל עשה את התוכנית. הושקעו שלושה-ארבעה מיליון שקלים.

זה לא מעט כסף.

עבר אלינו לטיפול, להמשך תהליך פיתוח ושיווק.

איפה זה נעצר?

אני יכול לבדוק.

אם אני זוכר נכון, ויגאל יתקן אותי אם אני טועה, עלות הפיתוח הכוללת של אזור תעשייה שוקת היא שישים מיליון שקלים.

חמישים מיליון שקלים. כך טוענים חברי הכנסת.

תלוי כמה דונמים.

זה לא משנה. ארבעים מיליון שקלים.

כל דונם הוא לפחות 300 אלף שקלים.

אם יש לי ארבעים מיליון שקלים וגם אם יש לי חמישה מיליון שקלים, יש לי היום 67 אזורי תעשייה שאני כבר מחויב להם, אני כבר בתוכם ואני כבר צריך לטפל בהם.

הבנתי.

מילה אחת על הבדואים כי זאת אמירה.

לא, אמרתי את זה בהומור. אל תתייחס. אני חושב שאתם דואגים לבדואים. אני חושב שאתם שוגים, אבל אתם דואגים להם. אתם שוגים בהתנהלות.

משרד התעשייה.

מבחינתנו לא מזמן התקבלה החלטת ממשלה לכל המגזר הבדואי בהקשר שלנו לגבי פיתוח אזורי תעשייה, להעביר עוד כמה מקומות שכן נכנסו להחלטה.

תעשה לי טובה, היות שאני לא מכיר את העניין לפני שחבר הכנסת טלב אלסאנע העלה אותו, תעדכן אותי. תגיד לי את המציאות אבל תגיד לי את האמת. זאת אומרת, תגיד לי מה אתה לא יכול להגיד. תגיד לי איפה זה נעצר.

אני אגיד בדיוק. בגלל מגבלת המשאבים שהיא טבעית ונורמלית, יש עדיפויות. מבחינתנו בשלב המקצועי, בגלל אותן מגבלות במשאבים, העדפנו לקדם את צומת להבים כשגם זה מתוך אותה תפיסה לסיוע לכיוון השותפות עם הבדואים והאוכלוסייה במקום.

תגיד ליושב ראש שלהבים למשל זה רק ישוב רהט וזה לא קשור לחורה או ללקיה.

רהט היא עיר גדולה. השקענו גם בשגב. בגלל מגבלת המשאבים והיות שלא רחוק יש שני אזורי תעשייה, העדפנו לקדם קודם כל את אזור תעשייה עידן הנגב. עשינו סקר נוסף כדי לבדוק את הייתכנות של צומת שוקת. המשרד יזם סקר ייתכנות כי בהסכם בינינו לבין האוצר צריך לעשות סקרי ייתכנות כדי לראות אם צודקים או לא צודקים ומה מידת הצורך. עשינו בדיקה ואכן התברר, כמו שאמר ראש מועצת מיתר, שיש צורך כי האופי של אזור תעשייה שוקת שונה מאזור התעשייה להבים. את זה אמר הסקר אבל מגבלת המשאבים באופן טבעי יוצרת איזשהו סדר עדיפויות.

בוא נניח שאין מצוקת משאבים. מצוקת המשאבים מוכרת אבל גם זה דבר מאוד יחסי. אני רוצה לדעת ממך מקצועית האם אזור התעשייה בצומת שוקת חשוב או לא חשוב. אין מצוקת משאבים.

לטעמי?

לטעמך. טעמך הוא חשוב מאוד, זה משרד התעשייה. אם אתה מפחד להגיד, תגיד לי.

לא מפחד, מה יש לפחד?

אז תגיד. תגיד לי מקצועית האם זה חשוב או שאנחנו מטפסים כאן על עץ גבוה.

תפקיד משרד התעשייה הוא לקדם את פתרונות התעסוקה בפריפריה.

בסדר. למה חשוב אזור תעשייה בצומת שוקת?

לגבי צומת שוקת, אם היה תלוי בי ללא מגבלת משאבים, הייתי מתחיל במינון של מאה דונם ראשונים, הייתי מסייע לעשות פינוי של המטרדים של הישובים מסביב.

למה זה חשוב?

בתוך כל מגזר המיעוטים, בגלל אותו חסר במשך כל ההיסטוריה, התפתחה מצוקה כזאת ובתי מלאכה נפתחו בתוך הבתים, בקומת הקרקע, וזה מהווה מטרד.

אבל בלהבים יש אזור תעשייה.

המלאכה מטבעה צריכה להיות קרובה יותר למרכז השירותים. זה כמו שתגיד שילכו לקניון תל אביב או בבאר-שבע.

להבים לא פותר את הבעיה של צומת שוקת.

במובנים מסוימים לא פותר. בנושאים אחרים כן פותר אבל השאלה היא מה. העמדה הזאת לא יכולה לקבל פתרון כל כך פשוט כי אם אני מדבר היום על מגזר המיעוטים בכל הארץ לתת פתרון כזה, אני מדבר על הרבה מאוד מיליונים וזה הקושי.

אתה אומר דבר מאוד הגיוני. כמה יעלה נניח ב-2012 כדי להתחיל עם הדונמים הראשונים?

אם אני לוקח מאה דונם, זה לפחות שלושים מיליון שקלים לשנה.

שלושים מיליון שקלים? חמישים מיליון שקלים הם עבור הכול.

לא, זה לא הכול.

באזור תעשייה צריך לבצע השקעה ראשונית מאוד מאוד גבוהה, גם אם לא שיווקת דונם אחד. כל חיבור רשת החשמל, רשת המים, רשת הניקוז ורשת הביוב. זה הכסף הגדול.

בתשתיות אף אחד לא יכול להגיד לך מדויק. אני מכיר את הממוצעים. 350 אלף שקלים לדונם בנושא תעשייה.

ראש מועצת מיתר, אתה עשית חישוב מדויק? מדויק אי אפשר לעשות, אבל בערך.

אנחנו עשינו חישוב של פריצת דרכים שהוגש לשר סילבן שלום כדי שיממן פריצת דרכים ועבודות עפר – כעשרים מיליון שקלים. יש לנו כבר יזמים שעומדים בתור.

אני רוצה להודות לך ולברך את חברי טלב אלסאנע על העלאת הנושא הזה שהוא מאוד חשוב לנו מהבחינה האזורית. משנת 2000 אנחנו רצים על העסק הזה. יש בדיקות ייתכנות שמראות בבירור את ההבדלים בין אזור התעשייה הזה, שהוא לא רק תעשייה אלא הוא תעשייה, נופש ומסחר, לבין האזורים האחרים שדיברו עליהם, הן מבחינת המגרשים, הן מבחינת ייעודי הקרקע ומאוד הרבה בחינות. חוץ מזה, תוסיף לזה את שיתוף הפעולה הבדואי-יהודי כפי שנאמר כאן על ידי מר יגאל יוסף, ואנחנו יכולים להוציא את כל העסקים הקטנים החוצה ולאפשר להם קרקעות בתוך הישובים. צריך לעשות את זה אחת ולתמיד.
אנחנו ביקשנו ללכת באחת משתי הדרכים. אם הם לא מסוגלי לתקצב עכשיו, שייתנו לנו את פריצת הדרכים בשיעור של עשרים מיליון שקלים – ואגב, כבר יש לנו את האפשרות לתת היתרים בצורה מיידית שם כי אין שם שום תביעות בעלות ואפשר להתחיל – וברגע שנתחיל, היזמים יראו שבאמת קורה שם משהו. שייתנו לנו לצאת בדרך של הפרטה לפתח את יתר האזורים.

אתה הולך על זה?

לא. אני יכול להתייחס לזה. אם היום אני מקבל חמישים מיליון נוספים, יש לי רשימה של פרויקטים נוספים.

עשרים מיליון שקלים.

לא משנה.

זה משנה. ההבדל בין עשרים מיליון לחמישים מיליון הוא שלושים מיליון שקלים.

עשרים מיליון שקלים נוספים לשימושי מינהל אזורי פיתוח, יש לי רשימה של פרויקטים הרבה יותר דחופים, הרבה יותר מוצדקים והרבה יותר נכונים.

אני חייב לומר משפט אחד לגבי הנושא של הצרכים הספציפיים של פיתוח תשתיות באוכלוסייה הבדואית. אנחנו כן מתכוונים לצאת בתוכנית וגם הבאנו את זה.

יש תוכנית. למה מתכוונים לצאת? הבטחות באוויר. מתכוונים. יש משהו בפועל וצריך לממש אותו.

מתכוונים לעשות תוכנית לייצור אזורי מסחר ופינוי מטרדים של תעשיות ומלאכה מתוך הישובים הבדואים. אני עובד על זה.

איפה? אין לך שטחים ואין לך תוכניות. אין כלום. שם יש לך שטח מתוכנן.

אני לא יודע להתווכח כך.

תגיד איפה. תגיד ליושב ראש איפה כדי שנדע איפה.

האפיונים של אזור התעשייה הזה הם שונים בתכלית.

בסדר, אבל אם אתה הולך להשקיע כסף, למה אתה לא רוצה להשקיע במה שאומר לך ראש מועצת מיתר ואומרים כולם? למה אתה כופה את דעתך עליהם? הם אנשי השטח והם אומרים שזה חיוני וחשוב. אז יוצאים בעלי המלאכה ממרכזי הערים או מהמקומות בהם הם נמצאים והם יהיו באזור התעשייה שוקת.

לא רק זה אלא יש את כביש 31 והולכים להתרחב שם. צריך איזה מרכז שירות כמו בכל מקום נורמאלי.

למה אתם תמיד צריכים להיות מאחור? תהיו קדימה.

אני לא חושב שאנחנו מאחור.

אתם כן מאחור. כל הזמן אתם אומרים לא על התקציב.

אם אנחנו מאחור, זה מפני שתקופה מאוד ארוכה היה פיזור לא בהכרח נכון ברמה המקצועית של אזורי תעשייה שיצר תחרות בין אזורי תעשייה שכנים, יצר תת השקעה שהיום הסיכון שלה הוא בעצם בשחיקה של תשתיות שהן חצי מושקעות ואת הברוך הזה אנחנו מנסים לפתור היום. הוספה של אזורי תעשייה נוספים רק מרחיקה אותנו מהפתרון.

יחד עם זאת ובאותה נשימה אני אומר שיש בעיה של אזורי תעשייה קלה, בפירוש לא מה שמתוכנן בשוקת. בשוקת יש גם מרכז מסחרי וקאונטרי קלאב ושורה של דברים שלא רלוונטיים לדברים שאני מתייחס אליהם.

אבל הם רלוונטיים לפיתוח האזור.

הם ממש לא רלוונטיים.

הם רלוונטיים לפיתוח האזור. הוא אומר נכון. אתה נמצא על הצומת של כביש 6 עם הרחבה.

אם נעשה משהו, נעשה משהו עם חורה ועם לקיה ובפירוש לא עם מיתר. צריך להגיד את זה בצורה הכי ברורה.

אתם סתם נגד היהודים.

לא. ממש לא.

מה איכפת לך שגם מיתר יהיה בפנים?

כי במיתר אין לנו סילוק מטרדים מתוך הישוב.

אגב, רוב השטח הוא שטח השיפוט של מיתר.

מי אדוני?

אני מהנדס מועצת חורה. נשלחתי על ידי ראש המועצה שלא יכול היה להגיע.

זאת אומרת, אתה לוקח ממנו את השטח שלו ומעביר אותו ללקיה וללקיה אתה אומר שיש לך תוכנית אחרת. רעיון לא רע.

עד שהיהודים והבדואים הסתדרו, רוצים לפלג אותם ולסכסך ביניהם. הם מסתדרים מצוין.

בשבילי זה מאוד חשוב כי כשאני הולך לפריימריס, אני רוצה שהיהודים והבדואים יהיו ביחד.

אגב, בבני שמעון העבירו שטח לטובת לקיה.

מה שאורן מנסה להגיד, מבחינתנו הצורך להשלים תשתיות באזור תעשייה קיימים שנראים זוועה, זאת המחויבות הראשונה, הוא עצום.

אני כבר פיתחתי חיישנים ואני לא מתרגז על שום דבר. למה צריך להסביר הסברים למה לא צריך את זה? צריך לומר פשוט שאין כסף.

זהו.

הוא מסביר לי עכשיו באריכות שיש תוכנית על לקיה ומיתר. לא, אין כסף. אם אין כסף, נתמודד עם העניין של אין כסף.
ראש מועצת לקיה, בבקשה.

ישבנו לפני שנה וחצי, כמעט שנתיים, עם השר פואד והוא הבטיח לקדם את האזור המשותף של בני שמעון, לקיה, מיתר.

כמה תושבים יש לכם?

אנחנו 11 אלף. אני פונה אל נציג האוצר רק בדוגמה אחת. בכל האזור, במגזר הבדואי אין בריכת שחייה אחת. זאת דוגמה.

יותר גרוע מאשר אצל החרדים. למה אין?

בריכת שחייה, זה משרד הספורט.

אין קרקע.

זה מתוכנן בשטח הזה. אזור ספורט משותף.

יש לי יזם והייתה לי ישיבה במחוז אבל הוציאו לנו את הנשמה. בצד לקיה הדרומי אומרים שאין. אומרים שיש אזור משותף בין מיתר ובני שמעון ועוד מעט הוא יהיה מפותח ומבקשים ממני להמתין. מי ימתין? הילדים שלי, הילד שלי בן השנה ימתין עוד חמישים שנים עד שילמד לשחות? יש לנו הרבה בעיות בשחייה. זאת דוגמה אחת שמראה על הבעיות.

גם אזור תעשייה אין לך בישוב שלך.

אין אזור תעשייה.

יש להם מפעל מפואר של נשים בדואיות שעושות רקמה אבל אף אחד לא יודע שהמפעל הזה קיים.

אנחנו שומעים הרבה הבטחות אבל לא מקבלים שום דבר כי האוצר אומר שאין כספים אלא שלצערי הרב למקומות אחרים יש כספים.

במקום הזה מתוכננת בריכת שחייה?

כן. זה אמור לתת מענה ולהעצים את כל הישובים מסביב. זה הפתרון וזה המענה. בתוך הישובים אין וכולם מחכים לזה. היום אומרים שגם שם אין.

אבנר, אתה יודע לומר לי איפה התקבלה החלטה לעשות את זה? איפה הנקודה של ההתחלה?

ההתחלה הייתה גם במסגרת איזושהי ישיבת ממשלה, לא החלטת ממשלה.

לא חשוב, איפה הייתה נקודת ההתחלה?

אני אמצא לך. ראש הממשלה לשעבר אולמרט בא וחתם עם ראשי המועצות באזור על התחלת העבודות.

אתה תוכל להעביר לנו ההיסטוריה של זה?

כן.

אני מתכוון לפנות לראש הממשלה בנושא הזה. אני אפנה אליו ואני אראה לו את זה. אני אומר לו שהוא לא יכול להיות יותר גרוע מאולמרט וזה ישכנע אותו.

אגב, הוא ישב עם ראשי הרשויות.

הערה נוספת. המטרדים עליהם דיבר אורן, הנושא הזה יכול להשתלב עם מאה הדונמים הראשונים באזור התעשייה הזה. כלומר, הצדקה לעשות פינוי מטרדים, כל הדבר הזה, להתחיל את אזור התעשייה במאה דונם האלה ולתת פתרון. מה שיהיה אחר כך, זה סיפור.

אז בוא נתחיל.

יכול להיות שנוכל לעשות את זה.

נכון. אז בוא נתחיל.

אני אומר גם למה זה טוב.

אורן, תהיה יותר נוח היום. בוא נלך על זה.

ניסיתי להגיד את זה קודם.

הבנו. אין לי טענות על מה שאמרת. אין כסף, זה בסדר. אני רק מבקש ממך שנעשה שם אזור תעשייה גדול, יהיה שם נופש, תהיה שם בריכת שחייה, הבן של ראש מועצת לקיה יוכל ללמוד לשחות. יהיה שם מקום, במרכז התחבורה, במקום שכולם עוברים כשהם נוסעים לדרום, יהיה שם מקום לתפארת, יהיו יהודים וערבים יחד. מדינת ישראל שנמצאת במצב הזה, מה מבקשים להשקיע? עשרים מיליון שקלים בלבד. אני מוכן לתרום את זה מפרויקט המרכבה שלכם שהוא 380 מיליון שקלים כך שהוא יעלה רק 360 מיליון שקלים.

וכך תוכל לספק תעסוקה לתושבים רבים.

אני חבר מועצת לקיה. אני רוצה שתדעו בדיוק מה כרגע קורה בישוב בדואי. לא רק שאין לנו אזור תעשייה אלא אנחנו בתוך הישוב סובלים מקיום כל האנשים שמפתחים את העסקים שלהם בתוך בתי המגורים דבר שמאוד מפריע לנו. אני מדבר על 150 עסקים כאלה בתוך הישוב. הם לא יכולים לפתח את העסקים שלהם ובנוסף לכך צריך לראות את כל התנועה שמגיעה מקרוב והיא נכנסת ויוצאת לבתי המגורים ומה היא יוצרת במקום. באותו זמן כאשר מקימים ישוב, הוא לא רק מתפתח מבחינת בנייה אלא הוא צריך להתפתח גם מבחינה כלכלית כדי להתקיים. היעד שלנו הוא צומת שוקת, זה האזור שלנו שם בו נוכל להתפתח. אי אפשר שנישאר ונחכה. יש שם אנשים שרוצים לחיות, להתקיים, לבנות את החיים שלהם ואת העתיד שלהם והם מחכים להחלטות שלכם, מתי שבא לכם ומתי שלא בא לכם. כאן מדובר בחיים.

תודה רבה. אני מבקש לסכם את הדיון. אנחנו נניח את הסיכום על שולחן הכנסת. אני מבקש גם ממנהל הוועדה להעביר את הסיכום לראש הממשלה, לשר האוצר ולשר התעשייה.
חבר הכנסת טלב אלסאנע העלה את הנושא וכל מה שהוא אמר, אני מבקש שיהיה רשום בתמצית הדברים.

ועדת הכספים שמעה באופן מאוד חיובי את דבריהם של ראש המועצה המקומית מיתר אבנר בן-גרא, את דבריו של ראש המועצה המקומית לקיה, חאלד אלסאנע ואת הדוברים האחרים על שיתוף הפעולה בין יהודים וערבים בנושא של אזור התעסוקה המשותף בצומת שוקת, אזור תעסוקה שיכול לתת מענה מאוד רחב גם לנושא של בתי מלאכה ותעסוקה בישובים השונים שם, גם את הנושא הזה של נופש, תיירות ומלונאות שיכול לתת מימד שונה לחלוטין לכל האזור הזה ולהפוך מאזור לא מפותח לאזור שיהיה מאוד מאוד מפותח. אני חושב שזה דבר שיכול להועיל מאוד לתושבי האזור, לשיתוף הפעולה בין הישובים היהודים והערבים וזה יכול לעזור מאוד למדינת ישראל.
ועדת הכספים פונה לשר האוצר ומבקשת להשקיע בתחילת הדרך עשרים מיליון שקלים כדי לפרוץ את הדרכים, כדי לסלול את הדרכים ולהתחיל את המיזם הזה בלי קשר לאזורי התעשייה במקומות אחרים. כאן מדובר על אזור שיפתח את כל יישובי ואזרחי הסביבה. אנחנו מבקשים להשקיע את הכסף הזה. ועדת הכספים מבקשת ודורשת להשקיע את הכסף הזה כדי להתחיל בפיתוח האזור.
כפי שאמרתי, עותק החלטת הוועדה יועבר לראש הממשלה, לשר האוצר ולשר התעשייה.

תהיה ישיבת מעקב אדוני?

נחכה לראות. זה דיון מהיר שאנחנו מניחים אותו.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:15>