ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 05/12/2011

מצב פרוייקט "פרח"

פרוטוקול

 
הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 507

מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט

יום שני, ט' בכסלו התשע"ב (05 בדצמבר 2011), שעה 9:00
סדר היום
מצב פרוייקט "פרח"
נכחו
חברי הוועדה
אלכס מילר – היו"ר
מוזמנים:
מנחם מזרחי - מנהל תחום תקציב מוניציפאלי, משרד החינוך

תמר פתחיה - מדריכה ארצית רווחה חינוכית, אגף שח"ר, משרד החינוך

לימור ניסן - מנהלת מה"ט, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

תמר פינקוס - הרשות לסחר הוגן, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

משה ויגדור - מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה

פרופסור נורית ירמיה - דיקנית הסטודנטים, האוניברסיטה העברית בירושלים

עפרי רביב - סגן יו"ר, התאחדות הסטודנטים

אלון גלרון - מנכ"ל נכנס בחפיפה - פר"ח – פרויקט חונכות

עמוס כרמלי - מנכ"ל פר"ח – פרויקט חונכות

עו"ד אהוד פלג - מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות

נטע זלינגר - יועצת לועדת החינוך
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
קצרנית פרלמנטרית
ר.כ. חבר המתרגמים

מצב פרוייקט "פרח"
היו"ר אלכס מילר
בוקר טוב לכולם, נפתח את ישיבת ועדת החינוך לתאריך 5 בדצמבר 2011, ט' בכסלו תשע"ב, הנושא – מצב פרוייקט פרח, פרוטוקול מספר 507. אני קיבלתי כאן דו"ח על מצב פר"ח, ואני רוצה להגיד לכם רבותי, המצב הוא מאד בעייתי מבחינתי. אני ראיתי שבמשך העשור היה קיצוץ מאד גדול בפרויקט הזה, ראיתי גם כך שיש בעצם עיכובים של משרדים כאלה ואחרים בהעברת תקציבים לפר"ח. ראיתי שאין עדכונים כמו שקיימים בכל שאר המלגות בעניין של מדד וכל מה שצריך להיות סביב העדכונים התקציביים של המלגות. ובשל כך, אני אשמח היום לשמוע למה אנחנו הגענו למצב שאחד המפעלים הכי חשובים במדינה, לטובת תרומתם של הסטודנטים לחברה, הולך ומדרדר ונסגר.

אני גם רוצה להגיד לכם שבמקביל לכל אותם היזמות שמובילה אותן הממשלה עם בתי הספר, שהסטודנטים נכנסים ונותנים שם את המלגות, עם המלגות שנותנים למשוחררים מצה"ל של שנת לימודים אקדמאית בחינם במכללות, יחד עם זאת אנחנו צריכים לדאוג לכך שהפרויקטים שהצליחו וממשיכים להצליח, ימשיכו בדרך שבאמת היינו רוצים לראות את כל העניין הזה מתקדם, ולא להיפך מצטמצם.

אז נשמח עכשיו לשמוע בעצם את הפרטים של הדו"ח. נתייחס גם כל מי שנמצא כאן אצלנו, שהוא בעצם מייצג את הגופים, גם אם זה המועצה להשכלה גבוהה, משרד החינוך והתמ"ת גם אני יודע שצריך להיות כאן ומכך אנחנו נתקדם הלאה.

אתה רוצה לפתוח? אתה מפר"ח, נכון? בבקשה. אז בוא תיתן לנו את הסקירה על הדו"ח ואחר כך נעבור הלאה.
עמוס כרמלי
בשמחה רבה. בוקר טוב, שמי עמוס כרמלי, אני מנהל פר"ח ואני הייתי רוצה ברשותכם להתייחס בעיקר לשתי נקודות. הנקודה הראשונה היא זאת שלצערי הופיעה במעריב האחרון, ומתייחסת לפר"ח שנובל. אז על זה הייתי רוצה כמה מילים; והנקודה השנייה, או החלק השני של העניין,מתייחס באמת לדברים שאתה אמרת, כבוד יושב הראש, שנוגע באמת לתקציבים ובעיקר לגובה מלגת פר"ח היום.

בכמה מילים רק, פר"ח התחיל השנה את שנתו ה-38. הוא נולד בשנת 74' במכון ויצמן ברחובות, על ידי מדענים וסטודנטים של המכון, ומאז הלך וצמח מרבית שנותיו. אנחנו פועלים היום בכל מקום במדינת ישראל, ממטולה עד אילת. אין יישוב מעל 3,000 תושבים או יותר שפר"ח לא נמצא בו, אולי למעט שוהם, סביון וכמה דומים לאלה. אנחנו פועלים עם כל מגזר בישראל, אם זה יהודים, אם זה ערבים, אם זה חרדים, אם זה חילוניים, אין מגזר בישראל שפר"ח לא נמצא בו. אנחנו פועלים אך ורק למען שכבות נזקקות בישראל, ואנחנו עובדים עם השכבות הנזקקות ביותר בארץ. אם אנחנו מדברים על משפחות חד הוריות, על עולים חדשים, על חינוך מיוחד, על ילדי אסירים, על כפרים ערביים שביוב עדיין ברחובות שלהם, אנחנו נמצאים בכל המקומות הללו. אנחנו מפעילים פרויקטים ייחודיים שבעצם אנחנו ילדנו אותם וגופים אחרים לשמחתי לקחו אותם על עצמם, החל מהחינוך לבריאות, דרך מדעים, דרך חוק וסדר, דרך כלכלה, דרך מצוינות, דרך מחשבים, עידוד מקצועות מדויקים, מטבעי הטבע וכו' וכו'. אין כמעט תחום שבו אנחנו לא נמצאים. במהלך השנים הקמנו עשרות מרכזים שונים ומשונים, מרכזי העשרה, מרכזי מדע, מרכזי תקשורת שפזורים בעשרות יישובים בכל רחבי הארץ. פר"ח, רק כדי לסכם את כל הדברים היפים הללו, הוא היום הפרויקט הכי גדול בעולם מסוגו, ואנחנו גם מייצאים את הרעיון לארצות הים ועושים שם טוב לישראל מבחינה זאת.

אם פר"ח התחיל עם 12 סטודנטים ומדענים גם היו חונכים, בשנה האחרונה עמדנו על כ-26,000 סטודנטים, אבל מה שמפריע לי זה לא מה שיש, כי יש המון, אלא באמת מה שחסר, ואני מודה, בעשור האחרון אנחנו בקשיים שהולכים ומתגברים, שעליהם אני אנסה לגעת. מבחינת הצלחות והישגים, שמנו כאן רק שתי טבלאות, שני גרפים שאומרים פחות או יותר מה אנחנו מצליחים לעשות בבתי הספר, ברמות של שיפור הישגים לימודיים ושיפור מוטיבציה לימודית, השתלבות חברתית של ילדי פר"ח ואולי בעיקר שיפור הדימוי העצמי שלהם. אנחנו עובדים עם ילדים מגן הילדים ועד האוניברסיטה, קרי יש לנו חניכים גם סטודנטים באוניברסיטאות, ויש פה גרף או טבלה שמראה מה הצלחנו לעשות, למשל עם סטודנטים במוסדות אקדמיים, שהנשירה, לפני שהתחלנו את הפעילות עברה את ה-20% בשנה הראשונה, ואחרי שהתחלנו את הפעילות היא ירדה ל-3.6%, בין סטודנטים נזקקים בסכנת נשירה מה שנקרא.

פר"ח הוא ארגון עטור פרסים, אין פרס חשוב שלא קיבלנו אותו, ממכון התקנים, משרד התמ"ת ואות אביר השלטון, פרס ראש הממשלה למצוינות והחשוב מכולם, לפני שלוש שנים, פרס ישראל.

אולי רק לסכם את הקטע הזה, אני רוצה לצטט, אני תמיד אוהב לצטט ולא דברים בשמי. נשיא מכללה גדולה וחשובה כתב לא מזמן – "פר"ח הוא דוגמא ומופת למה שראוי היה שכולם יחקו. פר"ח מצטיין, ממש מצטיין במקצועיות, בחסכנות ניהולית, בהקצאת מירב המאמץ אל היעד הישיר – החניך. פר"ח מנוהל מתוך מודעות חריפה לקמצנות במובן הניהולי, בניקיון כפיים, בצנעה ובענווה". הכנסתי פה עוד כמה ציטוטים נחמדים ומעניינים, אבל אני מניח שלא זה העניין.

כמה נקודות לגבי החלק השני, בקיצור, כדי לסכם. פר"ח חי, בועט, פורח. יש לו קשיים, יש לו בעיות, כמו שיושב הראש גם ציינת, אבל רחוק רחוק מלדבר על לנבול.
היו"ר אלכס מילר
מי חייב לך עכשיו כסף?
עמוס כרמלי
משרד החינוך.
היו"ר אלכס מילר
כמה?
עמוס כרמלי
ארבעה מיליון שקלים. ומשרד התמ"ת, שאני מקווה שאנחנו סוגרים את זה בקרוב.
היו"ר אלכס מילר
כן, כמה?
משה ויגדור
אני אתייחס לעניין הזה.
היו"ר אלכס מילר
שנייה, כמה משרד התמ"ת?
עמוס כרמלי
כ-700,000 שקלים בערך.
היו"ר אלכס מילר
כן, משה, בבקשה.
משה ויגדור
כמה דברים. קודם כל אני רוצה לברך את יושב ראש הוועדה שהביא את הנושא הזה לכאן. אני חושב שזה חשוב מאד ---
עמוס כרמלי
סליחה, אפשר עוד כמה מילים?
משה ויגדור
אתה תשלים אחר כך. אני רק חושב, רוצה רק לומר, אני מדבר פה גם כמנכ"ל מל"ג ות"ת, אבל אני גם בפועל יושב ראש ההנהלה של פרויקט פר"ח, כך שאנחנו גם רואים את התמונה, ואני רוצה קודם כל ---
היו"ר אלכס מילר
באת בשני הכובעים.
משה ויגדור
בשני הכובעים, כן. אני רוצה לברך פה קודם כל את עמי כרמלי, ואני ארצה עוד שימשיך אחר כך, שהוא מנכ"ל מיתולוגי כבר הרבה הרבה שנים, 30 שנה ויותר בפר"ח, הוא המייסד את פר"ח, כשפר"ח הוקם, ויש כאן את המנכ"ל החדש, שכבר נבחר – אלון גלרון, שיושב לידו, צריך לברך אותו, היה תהליך מסודר מאד של בחירה, אז יש לנו המשכיות ויש לנו שותפות בתוך ההנהלה, גם משרד החינוך, גם משרד התמ"ת, גם התאחדות הסטודנטים, גם אנחנו, אבל כמה דברים להתייחס לעניין של פר"ח.

אני חושב שפר"ח הוא באמת פרויקט לדוגמא. ות"ת משקיעה כל שנה בפר"ח, זה הסכום הגדול ביותר שות"ת שמה על פעילות חברתית, למעלה מ-100 מיליון שקלים, ואני אתייחס אחר כך גם, ומשרד החינוך יוכלו להתייחס גם אליהם. זו שותפות יוצאת מהכלל שלנו עם משרד החינוך וכפי שאמר גם עמי, זה הפרויקט החברתי הגדול ביותר. ממשלת ישראל אגב, הוסיפה השנה, צריך לזכור, עוד 50 מיליון שקלים למלגות על בסיס סוציו אקונומי, לסטודנטים מעבר לקרן המשותפת עם משרד החינוך של ות"ת, של 50 מיליון שקלים. זאת אומרת אנחנו מדברים היום על קרן נוספת של 100 מיליון שקלים. אני אומר את זה משום שיש יותר כסף במערכת, שסטודנטים יכולים לקבל גם למלגות, גם למענקים, גם להלוואות, אגב בסכומים יחסית גבוהים, כך שמידת הבחירה שלהם בין מה לעשות ומאיפה לקבל סיוע, משתנה. מעבר לזה, צריך גם לזכור שבחוק חיילים משוחררים שקיבלה הכנסת ממש לפני מספר חודשים, נקבע שכל סטודנט מהפריפריה, וזה מכיר כבוד יושב הראש שהיה פעיל בעניין הזה, גם הסטודנטים שלומדים בפריפריה וגם הסטודנטים מהפריפריה שלומדים במרכז, מקבלים שנה א' ללא תשלום. זאת אומרת זה מענק ---
היו"ר אלכס מילר
במכללות.
משה ויגדור
במכללות, אמת. אבל זה חלק ניכר מהציבור, וזה עוד פעם מגדיל את המגוון. אני רק אומר, בשינוי למה שהיה בעבר ---
היו"ר אלכס מילר
כן, אבל זה על בסיס תרומתה למדינה כחיילים וכשירות לאומי, ולא כ---
משה ויגדור
נכון, נכון, כן, אבל אז הם מסודרים והם פחות מעוניינים להיות פעילים בדברים אחרים. זאת אומרת יש מגוון רחב מאד של פעילויות שמאפשרות היום כי יש כסף נוסף. יחד עם זה, אנחנו כן רוצים להגדיל והיינו רוצים לראות יותר כסף לפרויקט פר"ח. יש באמת איזה שהם 4 מיליון שקלים שהזכיר עמי מהעבר, ממשרד החינוך, שאנחנו נפתור את זה בזמן הקרוב. יש למשרד החינוך נכונות לשלם, הייתה איזו בעיה איך להעביר את זה, אני מעריך שזה יסתיים בזמן הקרוב. צריך לזכור וזה חשוב, שמרבית חונכי פר"ח הם בפריפריה. זה נאמר, וזה בעצם ממש לפי מדיניות הממשלה וות"ת, לסייע למוסדות בפריפריה וגם לבתי ספר בפריפריה. ובשנתיים האחרונות צריך לזכור דבר נוסף, אנחנו מתמודדים בות"ת ובפר"ח עם החובה לצאת למכרז להפעלת פר"ח. מכרז, כפי שאנחנו מחויבים לעשות על פי חוק חובת המכרזים, הוא דבר שיכול להיות מאד בעייתי לעתיד פר"ח, ולכן אנחנו לא מאמינים ולא סבורים שגורם מסחרי או דומה לו, שיזכה לתפעל את פר"ח אם יזכה במכרז, יוכל לעשות פעילות חברתית כזאת כראוי. ולכן בות"ת אנחנו משקיעים הרבה אנרגיה עם משרד המשפטים ועם משרד האוצר, גם אגף תקציבים וגם אגף החשב הכללי, כדי למצוא פתרון לנושא הזה. בינתיים במשא ומתן ובהבנה שקיבלה ות"ת מהחשב הכללי, גם השנה אנחנו מפעילים באותה מתכונת את פר"ח באמצעות מכון ויצמן, בלי מכרז. אנחנו מקווים שבמהלך השנה הזאת נצליח לבנות איזו שהיא ישות כל שהיא אחרת, שלתוכה ייכנס פר"ח, לא יהיה צורך במכרז ואנחנו אומרים שוב ---
היו"ר אלכס מילר
מה זאת אומרת? תסביר לי את זה קצת יותר.
משה ויגדור
אנחנו מדברים על זה שתהיה איזו שהיא מסגרת נפרדת, שדרך ות"ת פר"ח יתופעל באופן ישיר, בצורה הזו שלא יהיה צריך לעשות מכרז ובתוך אותה פעילות יצטרפו גם הפעילויות האחרות של ות"ת, שזה פעילות סטודנטים, קהילה - סטודנטים – חברה, ופעילויות סיוע לסטודנטים, כדי שנוכל לראות את הכל בתמונה שלמה. זה נמצא בתהליך שאנחנו עוד נביא לכאן לתאר אותו, אבל בסך הכל צריך להבטיח, וזה אחד הדברים שהיו מהמאיימים על פר"ח – מרכז להפעלת פר"ח. אז אני אומר שוב שגם ברצון טוב של אגף החשב הכללי, גם בהשתדלות שלנו, גם בהשתדלות של יושב ראש מל"ג, שר החינוך גדעון סער, קיבלנו ארכה וכרגע זה מופעל ללא מכרז בהחלט כחריג. אגב גם משרד החינוך קיבל את הדבר הזה השנה הזאת, וגם משרד המסחר והתעשייה. אנחנו מקווים בשנה הבאה לא יהיה צריך. אני מזכיר את זה כי זה היה אחד מהגורמים שבעצם איימו על המשך פר"ח, אנחנו לקראת פיתרון. אני מאמין שכשיהיה הפתרון גם יהיה יותר כסף.

עכשיו, צריך לזכור שבעשור האחרון היה צמצום גדול מאד בהשכלה הגבוהה, ולכן בעצם לא צמצמו אף פעם בפר"ח. אז אני מוכרח לומר שפרויקט פר"ח מעולם לא צומצם.
היו"ר אלכס מילר
אבל בחמש השנים האחרונות אין קיצוץ.
משה ויגדור
לא, אני אומר עוד פעם, מות"ת – הוא לא צומצם מעולם, ואנחנו רוצים להגדיל, אבל מוכרחים לסגור את מסגרת ההפעלה שלו. עכשיו, צריך לזכור לגבי המבקשים והמלגות, יש 49,000 סטודנטים שרוצים להצטרף. יש רק 25,000 חונכים. זאת אומרת כשזה יורד מ-49,000 ל-43, אז נכון, הבחירה יורדת, אבל עדיין יש הרבה יותר שמתוכם אפשר לבחור. זה לא מצב שלא באים אנשים לפר"ח, זה לא מצב שאין מי שיהיה שם.

עכשיו, הייתה לנו הדילמה בהנהלה ועמי גם יכול להרחיב עליה, האם להגדיל את המלגה או להשאיר אותה כמו שהיא ויהיה לנו יותר חונכים, והחלטנו להשאיר אותה. כי צריך גם לזכור, המלגה היום היא 4,600 שקלים. זה בערך 50% משכר לימוד. לפני 10 שנים שכר הלימוד היה גבוה יותר, המלגה הייתה בערך 40%. נכון, היא הייתה בערך קנייה יותר נמוך, אבל אני משווה את זה לשכר הלימוד. נכון שרצינו להצמיד אותה אבל זה היה לא נכון, בלתי אפשרי, אבל מנגד גם אחר כך הייתה ירידה בשכר לימוד. זאת אומרת אם אנחנו משווים את גובה המלגה לשכר הלימוד – זה שמר פחות או יותר על אותו אחוז שהיה.
היו"ר אלכס מילר
כן, אבל יש קרנות שכן הצמידו אותן. סחל"ב נגיד.
משה ויגדור
בסדר, אז לסחל"ב היו את השיקולים של המפעילים שהצמידו אותם. אבל אני אומר עוד פעם, מבחינת הסטודנט – אחוז שכר הלימוד היה כ-40%, היום זה יותר מ-40% משכר הלימוד.
היו"ר אלכס מילר
כן, אבל לחיות בישראל לפני עשור לעומת מה שקורה היום, זה שמיים וארץ.
משה ויגדור
בסדר, אני לא מתווכח. אני לא מתווכח עם זה שזה טוב יהיה להעלות את המלגה.
היו"ר אלכס מילר
לא, שכר הלימוד בוא נגיד זו לא הבעיה העיקרית של הסטודנטים.
משה ויגדור
לא, אבל אני אומר עוד פעם, זה מדד, רק מדד השוואתי, זה רק לצורך ההשוואה. עכשיו וודאי שהיה טוב להעלות. עכשיו, אם אנחנו נעלה את המלגות ללא תוספת תקציב, נוריד את מספר החונכים וזה חבל, ולכן החלטנו לא לעשות את זה.
היו"ר אלכס מילר
רגע, האוצר לא יכול לתקצב את הנושא של הצמדה, מה הסיפור?
משה ויגדור
לא, הדברים האלה הם חלק מהתקציב הכולל של ות"ת ואני אומר עוד פעם, כשיגיע פר"ח למבנה שלא יהיה עליו לצאת למכרז ואני מקווה שזה יהיה השנה, נמצא גם הדרך לתת לו את המשאבים שהוא צריך. קודם כל אנחנו צריכים כרגע לטפל בפר"ח במובן הזה שאין צורך לצאת למכרז, אלא יש מסגרת מתפעלת שמבטיחה שהוא יכול לפעול ללא שום הפרעות מהצד הזה.
היו"ר אלכס מילר
תראה, אני אגיד לך, את הסטודנט הפשוט לא כל כך מעניין העניין הזה של לצאת למכרז, לא לצאת למכרז. זה אנחנו כאן פועלים לפי חוק חובת המכרזים, או שאנחנו מוצאים פתרונות כאלה ואחרים כדי שהמערכת תפעל. עכשיו את הסטודנט זה לא מעניין, פשוט לא מעניין. מה שמעניין אותו – כמה הוא מקבל על פעילות כזו או אחרת בסופו של דבר. עכשיו, אני חושב שאם אנחנו באמת מסתכלים על התמונה הכללית, צריכה להיות גם בשורה חד משמעית. רבותי, יש פה איזה שהוא מנגנון, אם יש צורך, תראה, אם הייתם פונים אלינו והייתם אומרים לנו תשמע, אנחנו במצב אבסורדי, זה הפרויקט, זה הדבר שאנחנו צריכים, צריך להצמיד, צריך לבדוק עם האוצר האם יש אפשרות לתוספת תקציבית בעניין הזה, אז היינו פועלים. עכשיו, גם אם תעביר את המכרז, אני לא חושב שזה הולך לשנות בעצם את התמונה בצורה, אתה יודע, חסרת תקדים. הרי בסופו של דבר המספרים הם יהיו אותם מספרים. עכשיו, אנחנו מבחינתנו רואים בעניין הזה כדבר אסטרטגי חשוב למדינת ישראל, חשוב לעניין של הרווחה, ופה צריך לדעתי לעשות איזה שהוא מהלך שהוא קצת גדול יותר. עכשיו, אם יהיה צורך בחקיקה, אז נחוקק. אם יהיה צורך בהשוואה בהיבט של תביעת תקציב כזה או אחר – אז נתבע. אז אני מבחינתי מה שחשוב לי לשמוע זה קודם כל מה קורה עם הכסף שצריך לעבור לפרויקט הזה שחייבים, זאת אומרת אותם ה-4 מיליון שקלים ואותם ה-700,000 שקלים שחייבים, זה דבר ראשון. דבר שני, העניין של ההצמדה. מבחינתי לא יכול להיות ששם כן ופה לא. אז העניין של ההצמדה גם צריך להיות חלק מהעניין הזה, ואז אנחנו אומרים, תראו, יש לנו כרגע את הדברים שצריך לעשות, צריך לצאת לאיזה שהוא מאבק כדי שהדברים האלה יקרו. אין בעיה, נצא למאבק. יש לנו מספיק כוח.
משה ויגדור
אני מקבל את זה. אני רק רוצה לפני סיום להעיר בעניין הזה. קודם כל המצב היום באמת שונה מהמצב שהיה לפני 10 שנים, משום שיש לסטודנטים עוד מקורות למענקים, שלא היו לפני 10 שנים. גם הקרן הנוספת שהוספנו, הכפלנו אותה מ-50 מיליון ל-100 מיליון, הקרן למענקים וסיוע לסטודנטים וגם אותו חוק שמאפשר שנת לימוד ראשונה בחינם, כך שהמצב הזה שינה. זאת אומרת אנחנו לא באותה סביבה שהייתה קודם. אין ספק שנכון וטוב להגדיל. ה-4 מיליון שקלים אין לי ספק יעברו, משום שאין בעיה, הייתה בעיה של איך לקלוט אותם בגלל סיבות אחרות. אני מעריך שהם יעברו ונמצא את הפתרון הזה בזמן הקרוב.

אני חושב שבסך הכל זו הזדמנות בוועדה היום לברך את הפרויקט ולהבטיח שהוא ייצא מפה מחוזק, כדי שהוא יוכל להמשיך לעשות את מה שהוא עושה.
היו"ר אלכס מילר
כן, אבל אתה יודע, את הברכות לא תשים בכיס.
משה ויגדור
לא, הברכות יש להן, הברכות שלך יש להן משמעות.
היו"ר אלכס מילר
טוב, בסדר. אתה רוצה להוסיף?
עמוס כרמלי
אני הייתי רוצה להמשיך.
היו"ר אלכס מילר
כן, רק בקצרה, בבקשה.
עמוס כרמלי
כן, כן, בקצרצרה, כי אני מודה, משה כבר נגע במרבית הנקודות שאני רציתי לגעת בהן. אבל נקודה מאד מאד חשובה. אני חושב שאחד הדברים החשובים ביותר שפר"ח הביא למדינת ישראל זה את הרעיון שאין ארוחות חינם. זאת אומרת לא אנחנו המצאנו את המשפט הזה, זה כבר חכם גדול ממני אמר לפנינו, אבל אנחנו הבאנו אותו הנה, והרבה מאד גורמים בישראל קלטו את הרעיון הזה והולכים איתו. הציבור נותן, הציבור צריך גם לקבל משהו בחזרה. ובמהלך אני חושב דרמטי מאד שפר"ח דחף אותו לפני 28 שנים, ועדת קצב בזמנו הכפילה את שכר הלימוד, אבל גם נתנה אפשרות לכל סטודנט שהיה מעוניין דרך פר"ח לקבל מלגה מאד מאד משמעותית.

לצערי, זה הלך והתמסמס במהלך השנים, וכמו שמשה כבר אמר, היום יש הרבה מאד קרנות, הרבה מאד אפשרויות לסטודנטים לקבל מלגות, שלא תמורת איזו שהיא עשייה ועל זה בעצם מלין המשורר, על זה בעצם אנחנו בוכים היום, שהיום הרבה מאד כסף, אגב, לפי הגלובס מלפני כמה שנים, בכתבה כזאת, מיליארד שקל בשנה הסטודנטים בישראל מקבלים. להערכתי היום המספרים רק יותר גדולים מאשר היו אז. ואם לא צריך לעשות בשביל זה שום דבר, אז למה להתאמץ? למה ללכת ולעשות דברים? ואנחנו היום באמת חווים שבאזורים הדרום והצפון, ששם אנחנו כל כך רוצים וצריכים את הסטודנטים, יש לנו השנה בדרום 90% רישום לעומת השנה שעברה, ובצפון – 93% לעומת השנה שעברה. זאת אומרת הירידה מאד מאד משמעותית ברישום סטודנטים, בין היתר בעקבות החקיקה שמאפשרת לסטודנטים לקבל שנה חינם, וכל הקרנות האחרות שנותנות מלגות תמורת כלום. אז למה להתאמץ?

כמה מילים אחרונות באמת.
היו"ר אלכס מילר
נתחיל בזה ששנה חינם זה לא תמורת כלום, זה אחרי תרומה של 3 שנים, או כל אחד לפי זמנו לביטחון המדינה, שגם שם זה תרומה לא קטנה.
עמוס כרמלי
אני מסכים לגמרי. ביליתי בצבא, באותו הצבא הרבה מאד שנים, בלי שום מלגות שהיו אז. היום, אחרי הכל, הריפודים שאנחנו מסדרים ומארגנים – לא קטנים. אני רוצה רק באמת לסיים בשתיים שלוש מילים של תודות. אלף אני באמת רוצה להודות לך אישית ולוועדה הזאת. אני חושב שהישיבה הקודמת בחודש אפריל עשתה לא מעט בדברים שקרו לנו מאז. אני רוצה להודות, ומשה פה מייצג כמו שהוא אמר, את שני הגופים גם יחד, אני רוצה להודות פה לות"ת, כי ות"ת באמת, לאורך כל השנים, דאגה לשמור על פר"ח ולתקצב אותו היטב. וכנ"ל גם מה"ט ומשרד התמ"ת. ואחרונים חביבים, ואני יודע שנדיר לשמוע בטח במקומות האלה מילה טובה, אבל אני חושב שהשנה הזאת מגיעה מילה טובה גם למשרד החשב הכללי במשרד האוצר, כי מזמן אנחנו לא זוכרים שנה ---
היו"ר אלכס מילר
ודווקא כשאומרים להם תודה הם לא כאן.
עמוס כרמלי
כי זאת השנה הראשונה מזה לא מעט שנים שפתחנו שנה יחסית בשקט, ואני מאמין שהסטודנטים השנה יקבלו את המלגות שלהם בזמן וכמו שצריך, בלי העיכובים שהיו בשנים עברו.
היו"ר אלכס מילר
תודה. משרד התמ"ת, מה קורה עם ה-700,000 שקלים, מתי זה עובר?
לימור ניסן
אני מקווה שבחודש הקרוב נעשה התדיינויות. שמי לימור ניסן, מנהלת מה"ט. היה לנו ביקורת רואי חשבון, בעקבותיהם בעצם 700,000 שקלים במחלוקת. אני מקווה שבמהלך החודש הקרוב.
היו"ר אלכס מילר
מצוין. התאחדות הסטודנטים, כן.
עפרי רביב
כן, עפרי רביב, סגן יושב הראש. אני רוצה להודות באמת על הדיון הזה, סך הכל יושב הראש וגם האחרים פה אמרו את הדברים. אנחנו מרגישים שבגדול הרי המלגה הזאת לא עודכנה מאז שנת 2001, היא איבדה במידה רבה את כוח המשיכה שלה. אנחנו רואים אגב את זה במיוחד באוניברסיטאות, יש נתונים מאד מעניינים על הדבר הזה ואנחנו מכירים את זה באמת מקרוב. התחרות רק גוברת כל שנה מול מלגות שמתעדכנות ומשתלמות, ואי אפשר להאשים את הסטודנטים, חלקן אגב גם דורשות מעורבות חברתית, אבל מהיכרות אישית עם הפרויקט אני אומר שפרויקט פר"ח הוא אחד הפרויקטים הכי מקצועיים שקיימים היום בשטח, למרות גודלו. ואנחנו מרגישים שיש שני צרכים מרכזיים. צורך ראשון זה לעשות פעולה מהירה ורצינית כדי לעדכן את המלגה ולהתגבר על כל הקשיים הטכניים, כמובן בלי הוצאה למכרז. והצורך השני זה גם לעדכן את מנעד המשימות שפר"ח לוקח על עצמו. אנחנו כן חושבים שגם בתחום הזה כן יכולה להיות גמישות והיענות לאתגרים שהשתנו בכל מיני תחומים. אגב, אני חייב לציין שאנחנו כן ראינו היענות מפר"ח הרבה פעמים באמת להיות גמישים ולמצוא את הפרויקטים המתאימים באמת לתקופה ולזמן. אבל חשוב להגיד באמת, הנתונים מצביעים על זה שצריך לעשות פעולה מהירה. אי אפשר לחכות עד שכל מיני תהליכים יבשילו. אנחנו מכירים את זה, פשוט הפרויקט גווע לו לאט לאט, וזה בעיני יהיה אובדן גדול מאד בכלל לחברה הישראלית. תודה.
היו"ר אלכס מילר
אוקי. כן, עוד מישהו?
נורית ירמיה
כן, פרופסור נורית ירמיה, דיקן הסטודנטים באוניברסיטה העברית וכאן עם ייפוי כוח של ור"ה גם. אני תומכת בכל מה שאתה אמרת. בתור דיקן הסטודנטים יש לנו הרבה מאד מלגות שקשורות כן למעורבות חברתית ותמורת אותן 4 שעות הסטודנטים היום מקבלים 6,500, 7,000 ו-10,000 שקלים. כך שבאמת קשה לנו, למרות שהפרויקט הוא פרויקט מקסים ומדהים וחשוב, ואנשים, הסטודנטים באים ומספרים על כל מה שהם עושים בו, עדיין המלגה היא קטנה מדי ויש צורך לעדכן אותה, כיוון שהיא לא עודכנה ב-11 השנים האחרונות.
היו"ר אלכס מילר
רגע, ואותן המלגות שאת מדברת עליהן, זה גם במימון ממשלתי או שזה במימון חיצוני?
נורית ירמיה
לא, זה לא במימון ממשלתי, אבל זה עדיין, הסטודנט לא יודע מאיפה הדברים באים. הסטודנט רואה, יש לי אפשרות לעשות א', ב', ג', ד', ה', ו', כאן זה 4 שעות, פה זה 3 שעות, פה זה 6 שעות וזה הסכום שאני מקבל עבור המעורבות החברתית לשלי, ואז זה מאד קשה. וכן לברך באמת גם את פר"ח גם על הגמישות שכן, בהחלט כפי שנאמר פה, כן גמישים וכן מאפשרים גם קצת יוזמות נוספות.
היו"ר אלכס מילר
משה, אנחנו יכולים לעשות איזו שהיא רגולציה סביב העניין הזה?
משה ויגדור
אני לא חושב, אני לא יודע איזה. אני לא חושב. אני חושב שהפעלה, אני מאמין שהפעלה של פר"ח במסגרת חדשה תאפשר לו לתת תשובות לדברים שנעשו פה, בסביבה החדשה שנוצרה, סביבה שיש בה הרבה מאד מלגות נוספות, כי צריך להבין, זה נכון צריך לשמר את פר"ח, אבל יש תחרות ויש התאמה גם. אני חושב שזה שפר"ח מאד חזק בפריפריה, בסך הכל ---
היו"ר אלכס מילר
אתם בדקתם נגיד מבחינת ההיבט המקצועי, שבעצם אותם הסטודנטים שהם עושים פעילות כזו או אחרת ומקבלים מלגות מקרנות, כשאתה מדבר על העניין של התחרות, האם בהיבט המקצועי אפשר להגיד שאכן הקרן, גם אם היא שואבת סטודנטים לתוכה, האם יש מענה. הרי בסופו של דבר הפרויקט הזה לא נועד בשביל לתת לסטודנטים חצי שנה תקצוב בלימודים. הפרויקט הזה נועד כדי לעזור לילדים.
קריאה
ואין לו חלופה, אין לו חלופה.
היו"ר אלכס מילר
השאלה אם המטרה שבסופו של דבר המדינה רוצה להשיג אותה, וזה תמיכה אישית בכמה תלמידים שמתקשים בסוגיות שונות, אם זה סוגיות של לימודים, אם זה סוגיות סוציו אקונומיות, האם באמת המנגנון שמופעל היום מקצועית נותן מענה, כי אם בסופו של דבר נגיע למצב שבגלל התחרות ובגלל כל מה שיש מסביב פר"ח תיסגר, אותם הפרויקטים שקיימים היום בשטח, האם הם נותנים מענה מקצועי ואם לא – אז המדינה צריכה להתערב ולעשות רגולציה, כי בסופו של דבר אני פחות, תראו, פחות מעניין אותי המרוץ הזה כרגע סביב המצב הכלכלי של הסטודנט. יותר מעניין אותי בעצם המצב של התלמידים עצמם. עם המצב הכלכלי של הסטודנט יש לנו מספיק מהלכים שאנחנו עושים, יש לנו את ועדת טרכטנברג, יש לנו את משרד התחבורה, יש לנו את כל החקיקה שאנחנו עשינו. פה לא צריך לדאוג לסטודנט, לסטודנט בסופו של דבר אנחנו נמצא דרך איך להתמודד עם הבעיות הכלכליות. פה אנחנו צריכים לדאוג לתלמידים, שכמובן שסביב העניין הוא שבשביל התמריץ ובשביל המוטיבציה צריכה להיות פה מלגה משמעותית. אבל השאלה אם בסופו של דבר אנחנו לא מפספסים את המטרה העיקרית.
משה ויגדור
אז פה אני רוצה לומר באמת, ואני אבקש תיכף באמת, משרד החינוך צריכים להגיב על העניין הזה. פרויקט פר"ח באמת הייחוד שלו שהוא גם עוזר לסטודנט וגם עוזר לתלמידים, גם עוזר לקהילה. ואני אומר שוב, לא צריך לחשוש, פרויקט פר"ח לא הולך למות, כי ות"ת לא הולכת להוריד את ה-100 מיליון שקל מה שלא יהיה. ות"ת רוצה להמשיך בפרויקט הזה, היא מאמינה בו.
היו"ר אלכס מילר
כן, אבל מה תעשה אם לא יהיו סטודנטים?
משה ויגדור
שנייה, אז כבר אני אומר, לנו היה חשוב לפתוח עוד אפיקים, שלסטודנט יהיה מגוון שלם של מבחר. לא כולם רוצים לעשות פעילות קהילתית בשביל לקבל את המלגה. זה אגב מה שאומר עמי וזה בהחלט עניין ערכי, כי עמי בעצם אומר – אם הייתם לוקחים את המלגות מה-100 מיליון של הסיוע ממשרד החינוך ומחייבים לעשות פעולות, אז הבעיה הייתה נפתרת, כי היו עוד מלגות לעניין הזה. כשאתם נותנים מלגה בלי שום צורך לעשות פעילות, אז בטח שייקחו את המלגה הזאת ולא יבואו לפר"ח, אלא אותם סטודנטים שיש להם מודעות חברתית עמוקה. אבל אני חושב שבסך הכל פר"ח וודאי שימשיך, פר"ח לא הולך להיסגר, מזה לא צריך לחשוש. השאלה היא באיזו מידה הוא יתפתח, ופה גם זו שאלה ערכית – מה צריך להיות הפיתוח שלו בהקשר למה שאתה שאלת, תיכף נשמע ממשרד החינוך, ומה צריך להיות המיקום שלו בסך הכל המבחר השונה של המלגות שנותנים לסטודנטים.
היו"ר אלכס מילר
כן.
תמר פתחיה
אני תמר פתחיה, ואני מאגף שח"ר במשרד החינוך. האחריות שלנו בפר"ח היא באמת על התלמידים ואני שמחה על השאלה שלך, כי באמת זה הדיון. הדיון המשמעותי הוא באמת - ילדי הפריפריה – איזה מענים הם מקבלים. מתוך ההיכרות שלי, ויש לי היכרות רחבה עם הרבה מאד תכניות אחרות – עמותת ידידים, צוותא, יחד וכדומה, יש הרבה מאד עמותות שעוסקות עם סטודנטים וחונכות. פר"ח זה הפרויקט המקצועי ביותר, זה הפרויקט שמלווה בצורה מסודרת עם הדרכה מסודרת, עם פיקוח של משרד החינוך, עם עבודה מאד יום יומית עקבית, מעקבים אחרי כל ילד שמקבל חונכות כזאת. אין לנו כמעט מקרים שאנחנו יכולים לומר ולהצביע שהייתה איזו שהיא בעיה בין חונך לילד שלא נפתרה, כי כולם מעורבים – גם בית הספר, גם הפיקוח, גם ברמת ההורים וגם ברמת התלמידים. ולכן החשש הגדול באמת, כמו שכבודו אומר, זה באמת מה יהיה על התלמידים.

החשיבות שאנחנו רואים לפר"ח, שיש לנו מעורבות בכל שאר התכניות שאמרתי, יש לנו מעורבות גם כן ואגב, כל מי שבא אלינו לנושא של חונכות, אנחנו מנסים להכניס אותו תחת אותו כובע של פר"ח ויש לנו כבר ניסיונות כאלה, כמה וכמה מהם, מכיוון שאנחנו חושבים שזה נכון ואמיתי לעשות את זה ברמת המקצועיות שיש בפר"ח. הילדים שנהנים בעיקר, הם ילדים ברמה סוציו אקונומית נמוכה, מהפריפריה בעיקר.
היו"ר אלכס מילר
עמוס, השאלה שלי כרגע – האם אתה מרגיש שיש לךover בקשות מבחינת הסטודנטים, או אתה מתחיל בירידה.
עמוס כרמלי
לא, לא, יש ללא ספק ירידה.
היו"ר אלכס מילר
משה, יש לי שאלה ---
משה ויגדור
אבל לא מספר חונכים, מספר החונכים נשאר אותו דבר.
היו"ר אלכס מילר
יש לי שאלה. אנחנו כבר תקופה לא קצרה מעלים כאן סוגיה על הניקוד בקבלת תואר בעניין של פעילות חברתית. דיברנו על זה, שוחחנו על זה, חשבנו על זה, אתם חושבים על זה. אני מקווה מאד שבסופו של דבר זה גם ייצא לפועל. השאלה אם באמצעות העניין הזה, כאשר אתם באים ונותנים את הניקוד, האם אתם יכולים לבוא ולהגיד שאת הניקוד מקבלים אותם הסטודנטים שעושים פעילות חברתית בסוגיות מסוימות. זאת אומרת אתה יכול להגיד – אין בעיה, יש לי פה קרנות, יש לך גם את משרד החינוך שכביכול יתמוך בעניין הזה, כל עוד הם באים וטוענים שזה הדבר המקצועי ביותר. אתה מבחינתך בסופו של דבר נמצא במצב שאתה בתחרות שאתה לא יכול לנצח בה, כי אתה המדינה ומי שבעצם היום מנהל קרנות שהן קרנות מקבילות זה המשקיעים הפרטיים שהיום הם קיימים, מחר הם יכולים לא להיות. אנחנו מכירים את המשברים שהיו בשנות ה-2000, היום משקיעים מחר לא. ואם אתה תגיע למצב שאחרי שנה יש זליגה של התלמידים לשם, הסטודנטים, אז הפרויקט הזה, תשמע כמו שאני מכיר את המדינה ואת משרד האוצר, ברגע שהם רואים שיש ירידה והתקציב הוא אותו תקציב – הם יתחיל ולקצץ. אני מכיר את המנגנון.

מה שאני בעצם שואל, האם במחשבה של פעילות חברתית שאתם רוצים לעשות, ובמידה ויהיה עניין של כמה נקודות זכות שתיתנו, האם אפשר לבוא ולהגדיר שכל מי שעשה פר"ח בפנים כן מקבל, כל מי שעשה עוד פעילות, נגיד אגודת סטודנטים וסוגיות שהן קשורות לעניינים שות"ת בוחר אותם, ואז בעצם זו תהיה הרגולציה שתיתן, חוץ מההיבט הכלכלי, ששם לדעתי כמה שאנחנו נילחם וכמה שאנחנו ננסה להכניס, עדיין התחרות היא בעצם לא במגרש שלנו. אבל אם אתה מוסיף עוד עניין נוסף בעניין שהוא עניין אולי קצת יותר אקדמי ולא כלכלי, יכול להיות שזאת תהיה עוד איזו שהיא ... ומוטיבציה לסטודנטים להיכנס לשם, כי כך בעצם הם מקבלים עוד משהו שהם לא מקבלים בקרנות. אז עדיף לו לקבל נגיד בכסף פחות, אבל הוא ירוויח עוד משהו באקדמי, שאי אפשר לקנות אותו בכסף. אז גם על העניין הזה כדאי שתחשבו.
משה ויגדור
זה רעיון טוב. המועצה להשכלה גבוהה מקיימת בימים האלה דיונים והיא בהחלט חושבת על אפשרות בדיון מתגבש להמליץ למוסדות, כי היא לא יכולה להכתיב למוסדות. זאת החלטה חופשית של המוסדות, ופה נבקש תיכף מדיקנית הסטודנטים של האוניברסיטה העברית, באמת להגיד איך היא רואה את זה במוסד באוניברסיטה, כי יש הרבה מוסדות היום שבגין פעילות חברתית נותנים שתי נקודות זכות או משהו מהסוג הזה. פעילות חברתית בכלל ויכולים גם להעדיף את פר"ח.
היו"ר אלכס מילר
אין בעיה, אבל תראו, בסופו של דבר אתה הרגולטור, אתה זה שמתקצב.
משה ויגדור
אבל אני לא יכול להתערב במערכת הניהול הפנימית, סעיף 15 לחוק ההשכלה הגבוהה, שנותן להם חופש פעולה. בעניין הזה אני יכול להמליץ להם.
היו"ר אלכס מילר
אז בגלל זה אני אומר שאתה כזה שמתקצב את פרויקט פר"ח, אתה זה שמתקצב מסלולים אקדמיים, אתה זה שמתקצב אוניברסיטאות. אתה יכול להגיד דבר כזה – שבמידה ו-, אתם צריכים לקיים על זה ישיבה. תראו, אם אתם קובעים כללים, גם בהמלצה, אם ות"ת ומל"ג קובעות כללים, אם זה במסגרת ההמלצה על פי איזה כללים כדאי לתת את השתי נקודות זכות או כמה שתחליטו לכל סטודנט ואם יהיה כתוב שם שבמסגרת שלנו על שמירה של פעילות סטודנטיאלית בתחומים ככה וככה, אנחנו מבקשים שאם אתם כבר הולכים – שזה יהיה לפי מה שקבענו. אז ככה אולי תהיה לך אפשרות לשמור בעצם על היוקרה של אותם הפרויקטים שאתה כמדינה מוביל אותם, ולא לתת לכל אחד לעשות מה שהוא רוצה, כי היום נוח לו ויש לו כסף אז הוא משקיע, מחר אלוהים יודע ואז אתה תצטרך, ברגע ששם זה נופל, אתה תצטרך עכשיו לרוץ ולחפש תקציבים, כי פה התדרדרת ואין לך כבר עכשיו, ואז האוצר יגיד – טוב, אז אולי בעוד שנה שנתיים זה יעלה, וכשזה יעלה – תבואו ותבקשו. כי אני מכיר, לקצץ זה הרבה יותר קל מאשר להחזיר. אז תחשבו על העניין הזה.

כן, גברתי, רצית להתייחס.
נורית ירמיה
כן, לשתי הנקודות. הערה ראשונה, לסטודנטים יש חלופות. כלומר, יש להם גם מעורבות חברתית אחרת שהם יכולים לקבל עבורה מלגה. לקהל היעד, לתלמידים בבתי הספר בפריפריה וגם בערים הגדולות, שזקוקים לפר"ח, ואת זה אני אומרת גם בתור דיקנט הסטודנטים וגם בתור פסיכולוגית קלינית של ילדים שהרבה שנים אני בתוך המערכת, לילדים, לקהל היעד – אין חלופות, או אין חלופות מספיק טובות. ולכן דעתי המקצועית היא שמה שצריך זה להגדיל את המלגה, כדי שהסטודנטים יחשקו במלגות של פר"ח, כי בעבודה של פר"ח הם כבר חושקים. זה רק המלגות שלא מותאמות.
היו"ר אלכס מילר
תראו, אני התייחסתי לזה שכמה שלא תשקיעי, את בסופו של דבר, גם אם נגיד תעלי את זה ב-400 שקלים, מ-4,600 ל-5,000 שקלים, את לא תגיעי ל-10,000 שאת אומרת שעל אותן שעות נותנים הקרנות האחרות.
נורית ירמיה
לא, אבל אם אפשר יהיה להגיע ל-6,000-6,500 שקלים פר מלגה, שזה אולי כן אפשר וזה יש פה אנשים שידברו על החלק הזה, אני חושבת שאז המלגה הזו כבר הופכת להיות כן תחרותית והרבה הרבה מהסטודנטים כן מעוניינים לעבוד עם ילדים.
היו"ר אלכס מילר
בסדר, תראו, אני אמרתי שבמקביל לכל העניין הזה של לדחוף לתוספת תקציבית ולעדכון ולשימור המפעל הזה, אנחנו נעשה ונדחוף. במקביל לכך, אני חושב שגם את הסוגיה הזאת כדאי לכם להעלות בישיבה הקרובה של ור"ה, מה שאני הצעתי, שבעצם המל"ג יקבע את הכללים בהמלצה בעניין של נקודות הזכות לפעילות חברתית, שבחישוב שתעשו ביחד, שתהיה שם איזו שהיא אפשרות לתת איזה שהוא פוש לפר"ח.
משה ויגדור
עם העדפה לפר"ח.
נורית ירמיה
אז אני מבקשת לומר שרקטור האוניברסיטה העברית, פרופסור שרה סטרומזה כן עכשיו מובילה מהלך, שבו יהיו לנו יותר ויותר קורסים עם הפנים לקהילה. הקורסים האקדמיים שילוו את ההתנדבות כן יהיו עם קרדיט אקדמי. לתת קרדיט אקדמי אך ורק לעשייה שהיא עשייה בקהילה זה קצת יותר מורכב, למרות שגם לשם בהחלט יש מוסדות בארץ שמחייבים סטודנטים למספר שעות מסוים בשנה. אני יכולה כאן לשמוע קולות אחרים שיגידו איפה שוויון ההזדמנויות, ויש עוד פרויקטים שהם חשובים כמו פר"ח לקהלים שונים ולמה קהל תלמידי בתי הספר מקבלים עדיפות. ואני יכולה לראות איזה שהוא קושי כאן, למרות שהוא ---
היו"ר אלכס מילר
אני אסביר לך, כי אנחנו לא חיים בעולם של דמגוגיה. אנחנו חיים בעולם של מדינת ישראל שקובעת לעצמה את היעדים לאן היא רוצה להגיע והיא מתקצבת את אותם היעדים. עכשיו, ברגע שהמדינה קבעה לעצמה שהיא רוצה להגיע ליעדים א', ב', ג', ד' – היא צריכה לעשות רגולציה בהתאם. כי אם היא לא מגיעה לזה, אם היא לא משיגה את מה שהיא מחפשת, אז בסופו של דבר זה לא שווה את כל התקצוב שמביאים לכאן. עכשיו, אנחנו מדברים על אוכלוסייה שהיא אוכלוסייה לא כלל ארצית. אנחנו מדברים על, סך הכל כמה תלמידים היום מטופלים דרך פר"ח?
משה ויגדור
25,000.
היו"ר אלכס מילר
25,000 מתוך כמה? מתוך 1.5 מיליון?
עמוס כרמלי
60,000.
היו"ר אלכס מילר
60,000 מתוך 1.5 מיליון? כמה תלמידים יש היום בישראל, 1.5 מיליון? רבותי, 60,000 זה כלום. זה כלום.
נורית ירמיה
לכן צריך להגדיל.
היו"ר אלכס מילר
בסדר. את לא תגיעי למצב שכל סטודנט נמצא מול תלמיד בנפרד. יש לך בסך הכל כמה? 140,000 סטודנטים, 150,000 לתואר ראשון משהו כזה, פלוס פרטיות בתוכם, אז אין פה over וגם מתוכם מי יודע בכלל כמה נגישים בנושא של המלגות ויש גם חצי מהם בכלל במכללות הפרטיות. אני אומר שצריכה להיות כאן יזמה שבעצם היא יזמה שהיא משולשת גם למשרד החינוך, גם לוועד ראשי האוניברסיטאות, וגם לרגולטור למועצה להשכלה גבוהה ולות"ת. כשאתם תגיעו לרציונל וליעד – לאן אתם רוצים להגיע, כי מבחינתכם, אני יודע שמבחינת האוניברסיטאות, כמה שסטודנט יותר נוח לו ללמוד, זה מבחינתכם היעד שאתם רוצים להשיג.

תראו, בסופו של דבר אני גם הייתי באגודת הסטודנטים וגם בארצי. אני לא מכיר הרבה פרופסורים שנכנסים לכיתה עם 40-50 סטודנטים אם לא יותר, ומתחילים לשאול במה הם מתעסקים כדי לתרום לחברה. הם מעבירים שיעורים, הם רוצים שהסטודנטים שלהם יגיעו למעמדים גבוהים, שיתעסקו במחקר, זה מה שמעניין ואני מבין את זה. עכשיו, אתם מישהו שעומד בראש, שיש לו את האפשרות לשבת ולהוציא אוויר ורגע לחשוב, כן יכול לעשות את הרגולציה הזאת בלי שאנשים בשטח בכלל ירגישו. כי אם סומכים על מה שיקרה בשטח, מה שיקרה בכיתה, זה לא יהיה כי בסופו של דבר אותם הסטודנטים רוצים לסיים את הלימודים שלהם וללכת ולהתפרנס בכבוד. אבל מה שאנחנו כן יכולים לשאוף, שגם כשהם ייצאו מהמערכת הם ייצאו לא רק מקצועיים עם התארים, אלא הם גם יוצאים בני אדם, ובשביל לצאת בני אדם צריכים להתעסק גם בדברים שמסביב.

אז אני כן חושב שיש לכם אפשרות. תעשו מן סיעור מוחות על העניין הזה יחד עם משרד החינוך, כי בסופו של דבר אתם מטפלים ביעדים שנמצאים במערכת הזאת, ויכול להיות שצריך לעשות גם שינויים. יכול להיות שהמנגנון שהיה מופעל היום 10 שנים בילדים מסוימים, יכול להיות שהיום צריך לעשות איזה שהוא שינוי, כי יכול להיות שצריך להתמקד נגיד באוכלוסייה מסוימת שצריך להרים ולתת שם פוש, במקום אוכלוסיות אחרות. אז עושים שנה שנתיים במרוכז על עניין מסוים, ואחר כך חוזרים חזרה. יש לכם משאב, אתם צריכים לדעת איך לנצל את זה, אבל בלי משרד החינוך לא תדעו, כי הם יודעים איפה הבעיות. אנחנו ישבנו בשבוע שעבר על העניין של מבחני המיצ"ב במגזר האתיופי. יש שם משבר מאד גדול. יש כל כך הרבה כסף, כל כך הרבה פרויקטים, אבל נראה שזה לא כל כך מצליח, כי הנתונים הם אותם נתונים. יש פה ושם קצת שוני, זה בעניין הזה. המגזר הערבי, עולים, יש כל כך הרבה דברים שניתן לעשות ולהשתמש בעצם במשאב הזה, שברגע שאתם עושים סנכרון וברגע שבוחרים אז תעשו שנה א', שנה ב', כל שנה, כל שנתיים אפשר לעשות מיקוד מסוים בעניין שהיום למשרד החינוך חשוב, כי אתם בסך הכל מפעילים את מה שהם צריכים. אתם לא ממציאים את הגלגל. וככה אתם תוכלו לתאם, כי בסופו של דבר אותם הילדים שנמצאים תחת פרויקט פר"ח הם הלקוחות העתידיים שלכם, הם יבואו אליכם. אם הצלחתם להביא את אותם תלמידים לרמה גבוהה יותר, הם בסופו של דבר יגיעו לאוניברסיטאות ויהיה לכם את הסטודנטים. זה אותו מעגל, הכל מסתובב סביב אותו עניין.

אז אני מציע שאכן תחשבו על הסוגיה הזאת ואני כן מעדיף שהמדינה, בגלל שהיא מחויבת ובגלל שהיא עובדת לפי הקריטריונים והמנגנונים שקשורים בעצם לכל העניין של רגולציה ממשלתית, שהיא תהיה ב...טיבה, כי שם אנחנו יודעים מה קורה. אני לא יודע מה קורה בקרנות אחרות, בקרנות פרטיות. היום הם קיימים, מחר הם לא קיימים. אני לא יודע מה הקריטריונים, אני לא יודע מאיפה הם באים ואיך הם נכנסים ומתי הם נסגרים. אז ברגע שזה קיים אנחנו יכולים להעביר ביקורת, אנחנו יכולים לדרוש תוספת תקציבית, אנחנו יכולים לבוא ולעשות נו, נו, נו, אם צריך למשרדים שלא מעבירים כסף. זה נמצא אצלנו. אבל ברגע שזה פרוץ אז אין לי מה לעשות. כי מחר אתם תעלו ל-6,500 אז הם יעלו ל-12,000 שקלים. אם אתה אומר שזו תחרות, אז זו תחרות ובתחרות בסופו של דבר זה המשחק.

כן, רצית להתייחס?
אהוד פלג
כן, אם הדיון הזה מוצה, יש לי היבט אחד שהייתי רוצה להעלות כאן והוא יותר מכיוון התוכן. אני מלא הערכה לפרויקט פר"ח, אני עוקב אחריו שנים. הפרויקט הזה למיטב הבנתי עוסק בסיוע לימודי. יש כישורים נוספים, כישורים חיים אפשר לקרוא להם, שבהם על פי הנתונים שבידי המועצה לצרכנות, הפריפריה היא נחותה מתושבי אזור המרכז והנושא הזה של צרכנות נבונה הוא אחד הדברים ואני לא צריך להכביר מילים על כמה הנושא הזה חשוב בעידן של יוקר מחיה משתולל. המועצה לצרכנות עם מחלקת החינוך שלה עוסקת הרבה בשיתופי פעולה עם משרד החינוך, עם משרד התמ"ת, בפיתוח תכניות חינוכיות בתחום של צרכנות נבונה, חינוך פיננסי, אנחנו שותפים לכוח המשימה של המועצה הלאומית לכלכלה בנושא הזה ואחראים על הפרק של הצרכנות הנבונה. אני רציתי לשאול אם יש מקום לנצל את היהלום הזה שנקרא פר"ח, כדי להכניס שם גם תכנים שמאד מאד נחוצים לילדים כגרסא דה-ינקותא, תושבי הפריפריה, על מנת שלא יהפכו להיות חלק מהבעיה שהמבוגרים בפריפריה לצערנו היום מהווים, אלא יהפכו כבר להיות דור הרבה יותר משכיל ומושכל בהתנהלות הצרכנית שלו.
עמוס כרמלי
התשובה המאד קצרה ופשוט היא – כן. פר"ח כבר מפעיל מזה למעלה מ-20 שנה פרויקט שזה בדיוק שמו – צרכנות נבונה. כך שאנחנו כבר בתוך העניין. אבל טוב שאנחנו נפגשים פה ואני בטוח שאנחנו נוכל ללמוד מכם עוד המון שאנחנו לא יודעים.
היו"ר אלכס מילר
טוב, רבותי, יש עוד מישהו שרוצה להוסיף? אני רוצה לסכם.

ראשית, כמובן שאני מצטרף והוועדה, בעניין של הברכות לפרויקט החשוב הזה. מבחינת ועדת החינוך אנחנו רואים חשיבות רבה בקידום ובצמיחה של פרויקט פר"ח. אני קורא לאותם המשרדים שעדיין לא העבירו את מה שהם מחויבים – לעשות את זה במהרה.

בנוסף לכך הוועדה פונה לוועד ראשי האוניברסיטאות, למשרד החינוך, למועצה להשכלה גבוהה, לעשות חשיבה על פעילות עתידית סביב העניין הזה. אנחנו חושבים שגם בעניין של מתן נקודות זכות או כל דבר שיכול לעודד, אם זה לא דבר כללי, שגם העניין הזה צריך להיות חלק מקבלת בקשה למתן ההטבות האלה במערכת ההשכלה הגבוהה. זאת אומרת, אם יש הטבות שהסטודנטים יכולים לקבל מהמערכת עבור פעילות חברתית, הנושא של פר"ח הוא מבחינתנו חשוב שיהיה אחד מתוך הקריטריונים לקבלת העניין הזה. וכמובן שאם פר"ח שם, אז אחרים לא צריכים להיות שם, כי אם גם אחרים שם אז לא עשינו כלום בזה. ואין לי שום בעיה בעניין של למי מגיע ולמי לא, ולמה הקרן הזאת כן בפנים והקרן הזאת לא, כי אנחנו עדיין רואים וזה נשמע כאן שמבחינת הפעילות היום, מבחינת משרד החינוך, שבעצם הוא הלקוח של כל העניין הזה – פר"ח היום נחשבת לפעילות הכי מקצועית שיש בתחום.

אני גם ממליץ שתעשו גם במשרד החינוך חשיבה מחודשת סביב לאיזה קהלים צריך להיות ממוקד הפרויקט הזה ויכול להיות שכן צריך לעשות דברים ממוקדים, אם זה שנה-שנתיים, ולהציל את הסקטורים שהיום נמצאים באמת בבעיה מאד קשה סביב הנושא של החינוך.

אנחנו נעשה ישיבת מעקב אחרי שמשה, תביאו לנו את עניין החידוש סביב הנושא של פר"ח ואיך אתם רוצים לעשות את המנגנון החדש. אני גם כן הייתי מציע שתעדכנו אותי מה ניתן לעשות גם מבחינתנו, בהיבט של תוספת תקציבית לעניין של העדכון, שלפחות שם אתם תיישרו גם עם כל מי שנמצא סביבכם, סביב אותם הגופים שנותנים מלגות. לא יכול להיות שאפילו בזה יש פיגור ופיגור לא קטן. אני לא מבקש שתהיה תוספת תקציבית, אבל לפחות עדכון, זה דבר שהוא ניתן לביצוע.

זהו. זה מבחינתנו. אנחנו נתראה כאשר כמובן יגיעו המסקנות ונראה יחד איך הדבר הזה מתקדם. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00.

קוד המקור של הנתונים