PAGE
31
הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
04/12/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 68>
מישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
יום ראשון, ח' בכסלו התשע"ב (04 בדצמבר 2011), שעה 11:00

<סיור בענף הבנייה בחולון ות"א-יפו>

חברי הוועדה: >
ניצן הורוביץ – היו"ר

>
שלום בן משה - מנהל האגף להכשרה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

מוטי שגיא - מרכז בכיר פרויקטים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

דוד בונלי - ממונה על המחוז, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

לידיה נבון - מנהלת הבית הספר מלט"ב

איריס גנון - סגנית מנהלת בית הספר מלט"ב

ויצמן נגר - כלכלן בכיר, חטיבת המחקר, בנק ישראל

מזל דמתי - הסתדרות עובדי הבניין והעץ

מוטי כידור - מנכ"ל, התאחדות הקבלנים והבונים בישראל

סנדרה בראון - עוזרת אישית למנכ"ל התאחדות הקבלנים

גלית סער קניאל - דוברת התאחדות הקבלנים

איציק גורביץ - סמנכ"ל אגף כספים וכלכלה, התאחדות הקבלנים

זואל טל - מנהלת אגף פרסום ושיווק, התאחדות הקבלנים

שמעון דדש - מנהל מיזם 'בונים ישראלים', הקרן לעידוד בנייה

גבי שאער - מיזם 'בונים ישראלים', הקרן לעידוד הבנייה

תלמידים - תלמידים המשתתפים במיזם

לירון וייס - דוברת הוועדה

בת שבע פנחסוב

ס.ל., חבר המתרגמים
<סיור בענף הבנייה בחולון ות"א-יפו>

בוקר טוב לכם. אני מקדם אותך בברכה בתפקידך החדש ישן, אתה נמצא כאן במכללה הטכנולוגית. בית ספר לבנייה, אבל היא מכללה טכנולוגית והיא למעשה מכשירה בטווח גדול מאוד של מקצועות כפי שכרגע נציג לך ואתה תראה ותשמע עוד מעט מלידיה, מנהלת המכללה, את התכנית להיום, היא תציג לך את המכללה, אני הכנתי לך השלמה, כמה דברים על האגף, על הפעילות הנרחבת שלו בתחומי הכשרה ופיתוח כוח אדם ואחר כך נצא לראות את קבלני ישראל.
נעשה היכרות כללית.

(סבב נוכחות).

אנחנו יושבים כרגע במכללת מלט"ב, מכללה לטכנולוגיית הבנייה, אבל יש לנו עוד הרבה מאוד תחומים וענפים שאנחנו מכשירים אליהם. החזון שלנו זה הכשרת התלמידים לרכישת מקצוע עדכני בשוק העבודה, סיום הלימודים בהצלחה ושילוב בשוק העבודה, שמירה על בריאותו וכשירותו של התלמיד. העובדים והתלמידים במכללה יזכו לבטיחות ובריאות ויעבדו בסביבת עבודה בטוחה. המיקום שלנו הוא במרכז הארץ, מלט"ב נותנת שירותים לאוכלוסייה מחדרה בצפון ועד גדרה בדרום, אנחנו מדברים על היקף של כ-3 מיליון מאזרחי מדינת ישראל.

אוכלוסיות היעד – ההכשרות מיועדות בעיקר לדורשי עבודה, ביניהם דורשי עבודה מופנים מהלשכה, חיילים משוחררים, עולים חדשים, הורים יחידים, עדכון לאקדמאים בתחומי תוכנות מחשב וחשמל ואוכלוסייה משיקום של הביטוח הלאומי.
יש לנו גם אוכלוסיות איכותיות. היום אפשר להגיד שאנחנו מרגישים איזה שהיא מהפכה שקטה במגזר החרדי, אנחנו מכשירים חיילים בשירות סדיר, אברכים, ויש לתת את הדעת על זה כי כל הזמן מדברים על זה שהחרדים לא עובדים ולא לומדים, אז היום יש גיוס והכשרה של החרדים במקצועות טכנולוגיים. יש לנו אוכלוסיות של חיילי מכ"ם, הם משתלבים אצלנו בכלל הקורסים, מועמדים מפרויקט שיקום שכונות, מועמדים משיקום של הביטוח הלאומי. אנחנו עושים מכינות הכוון להורים יחידים, היו לנו גם קורסים ייחודיים לקליטה של פליטים יוצאי דרפור, הכשרנו אותם בתחום של ריצוף וריתוך ויש לנו מועמדים המופנים על ידי שיקום...

יש לנו פרויקטים ייחודיים שאנחנו עושים בשילוב איגוד התעשיינים, הלשכה להכוונת חיילים, בתחומי המתכת והפרויקט שבאת לראות היום זה השילוב של איגוד הקבלנים והלשכה להכוונת חיילים והסתדרות עובדי המדינה בתחום של שילוב בענף הבנייה---

מה זה הפליטים יוצאי דרפור?

עשינו שני קורסים לפליטי דרפור, אלה שקיבלו מהמדינה למעשה תושב קבוע ואז היתה פנייה של משרד הפנים אלינו והכשרנו בשניים שלושה קורסים בתחום הזה, כי הם למעשה תושבי המדינה ונשארים במדינה.

הם בעלי תעודת זהות חומה, מה שנקרא. דרך אגב, הם השתלבו בעבודה וקיבלנו המון מחמאות וביקשו שנמשיך ונכשיר, בעיקר בתחום המתכת.

הכשרת אזרחים חסרי מקצועות למקצועות הנדרשים בשוק העבודה. אני חייבת לציין שכל המקצועות שאנחנו מכשירים אליהם אלה מקצועות שמשיקים לצרכים של שוק העבודה, לתעשייה ולבניין. כל קורס שנפתח פה מקבל אישור, נבדק מול שירות התעסוקה ונבדק שאכן צריכים אותו בשוק העבודה.

הסבה מקצועית לבעלי מקצוע שאינו רלוונטי לשוק העבודה: עדכון מקצועי ואנחנו גם נותנים לכל קורס סדנה של הכנה לחיי העבודה. בקורסים מסוימים הם גם מקבלים יזמות, קורסים שהם לבעלי מקצוע, כאשר רוכשים מקצוע שאפשר לצאת איתו לשוק העבודה כעצמאים, אז הם גם מקבלים סדנה בנושא של יזמות.

ענפי ההכשרה שלנו זה חשמל, אלקטרוניקה ותקשורת סלולרית. זה ענף רחב מאוד. יש לנו אלקטרונאי מערכות תקשורת ופה, הנושא שאמרתי, הרלוונטיות לשוק העבודה. בעבר הכשרנו במקצוע האלקטרוניקה, וידאו וטלוויזיה, כשזה עבר מן העולם והפסיקו לתקן אז עברנו למערכות תקשורת.
עובדי ייצור באלקטרוניקה, זה שוב תחום בהתאם לביקוש של השוק. כאשר יש ביקוש לעובדי ייצור הקורס מתקיים, כאשר אנחנו רואים שאין צורך, אנחנו עושים איזה שהיא הפוגה. חשמלאי מוסמך נדרש כל הזמן, חשמלאי מעשי, תיקון מחשבים ביתיים וחשמל מעשי, שזה שוב תחום שמתחיל להידלדל כי גם בתחום של מכשירים ביתיים פחות מתקנים. קירור ומיזוג אוויר וחשמל מעשי, תחזוקת מבנים וחשמל מעשי.

בואי נתמקד בנושא שלנו.

פה אתה רואה קבוצה של חיילים חרדים. זה למקצוע רכב ופה כל מקצועות הבנייה, מה שאנחנו קוראים מקצועות רטובים, אלה הריצוף והשלדאי. הקורס של שלדאי תפס תאוצה גדולה מאוד מאז המיזם שבו משתתפים שלושת הגורמים, התאחדות הקבלנים, התמ"ת והלשכה להכוונת חיילים וההסתדרות.

וההסתדרות.

אתה נציג ההסתדרות?

הסתדרות זה חשוב.

ההסתדרות והתאחדות הקבלנים עובדים ביחד במסגרת קרן משותפת עם איגוד ענף הבנייה, ביחד כל המקצועות.

אני חייבת לציין שלפני זה היה מאוד קשה להכשיר לקורס שלדאי, הביקוש היה ממש מועט. מאז המיזם הזה אנחנו מקיימים היום את הקורס השמיני. המיזם הזה בנוי כך שזה לא רק הקורס, אלא עם תכנית ארוכת טווח כאשר התכנית מציעה ללומדים להשתדרג גם מקצועית וגם כלכלית. אנחנו מתחילים בשלב 1, 2, 3, הם באים כעבור שנה של פז"מ (פרק זמן) בעבודה לרכישה של קידום מקצועי סוג 4, אחרי זה סוג 5 ואז הם יכולים ללכת לקורס מנהלי עבודה, שזה בעצם השיא של הפרויקט. לאורך כל הפרויקט הם מקבלים שכר, השכר גדל משלב לשלב, ואחת לתקופה, משהו בין שישה לתשעה חודשים, הם גם מקבלים מהענף מענקי התמדה. כל החבילה הזו גרמה לכך שהרבה מאוד חיילים משוחררים מגיעים לפרויקט הזה. אנחנו רואים אותם עכשיו בעבודה, תיכף נראה אותם גם בשטח. כמובן שהלימודים פה הם מאוד עדכניים, בהתאם לדרישות של השוק, תבניות, בטיחות, עבודה בגובה, כל מה שנדרש.

יפה.

זה שוב קבוצה של חיילים חרדים בתחום המתכת. זה עוד אחד הקורסים שלנו, נגרות.

זה אתם עושים, איפור?

לא, זה היה משהו חד פעמי, למרות שזה מאוד נדרש במשק.

יש לזה סיווג עבודה ויש עבודה. אחר כך הן יכולות לעבור קורס איפור וטיפוח החן, פותחות עסק.

מטפלות זה גם ענף מאוד רחב ושוק העבודה מאוד נדרש למטפלות.

לא ראיתי אינסטלציה ומים.

יש לנו שרברבות.

זה תהליך הזרימה של הקליטה של התלמידים והקורסים שלנו ותכנית העבודה ל-2011 של כל התחומים.

הקורסים מתוקצבים, אנחנו מדברים על קורסים שממומנים על ידי האגף להכשרה מקצועית של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

אלה קורסים עסקיים. קורסים עסקיים אלה קורסים שאנחנו מקיימים בשעות הערב והם קורסים לא מתוקצבים, אבל הם במחירים נמוכים. אנחנו מלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח) והייעוד של הקורסים הוא לשדרג את בעלי המקצוע, כל אלה שסיימו קורסים בבוקר ורוצים להשתדרג, למשל מחשמלאי מעשי לחשמלאי מוסמך, מסוג 1 של מטפלות לסוג 2 וכך הלאה.

מנהלות של מעונות.

בואו נתמקד בנושא שלנו.

כרגע יש לנו כ-700 תלמידים, בשנה קלנדרית אנחנו מכשירים כ-1,100 דורשי עבודה למקצועות מגוונים.

אלה כבר הצרות שלנו עם התקציבים.

כל מסיים שלנו שעומד בכל התנאים מקבל תעודת גמר וסיווג מקצועי של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

כיוון שאתה מתארח אצלנו, אז כמה דברים ברמה של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. קודם כל לאגף שלנו בתמ"ת יש חמישה מרכזית כאלה, שניים בצפון, בכרמיאל אחד, אחד שמשרת את האוכלוסייה הערבית, הוא נמצא בטמרה, אחד באשקלון, אחד בירושלים ואחד כאן. בכל מרכז כזה מכשירים בשנה בין 1,000 ל-500 תלמידים. חוץ מזה, במסגרת המכרזים החופשיים הוצאנו מכרזים לשוק החופשי ובמכרזים האלה משתתפים כל המוסדות הפרטיים והמכללות ובתי הספר והם מכשירים תלמידים במגוון רחב של ענפים במאות קורסים, בכל התחומים, you name it. חלק מתוקצב על ידי המדינה, בתקציב שיש לי, יחסית מוגבל, והיתר אנשים שרוצים ללמוד, משלמים כסף, ואם יש מוסד מוכר, תכנית לימודים, יש בחינות, יש סיווג מקצועי, יש הסמכה, מתקדמים בחיים. זאת אומרת מי שהוא על מקצוע מצבו משתפר. אנחנו לא מוצאים אנשים בשוק העבודה, לבד בעיתות משבר, שיש להם מקצוע.
מעבר לזה זה נקרא הכשרת מבוגרים. בשנה בערך עוברים דרכנו כ-100,000 שנבחנים במקצועות שונים ולומדים וכולי וכולי, מתוכם כ-8,000 מתוקצבים, היתר מקבלים שירותים מלאים אבל הם באים ומשלמים מכספם. כל האוכלוסיות המיוחדות שראית כאן, עושים הסבות לאקדמאים, גם המגזר הערבי וכל המגזרים האחרים.

יש לנו בתי ספר תיכוניים מקצועיים, אנחנו בערך 10% מכלל בתי הספר הטכנולוגיים במדינה שלומדים מכיתה י' עד כיתה י"ב ולומדים מקצועות שונים. חוץ מזה, כל המכללות הטכנולוגיות בארץ שמכשירות הנדסאים וטכנאים הן באחריותנו, יש לנו כ-70 מכללות כאלה שהן למעשה מכשירות את כל ההנדסאים והטכנאים בארץ.

לסיכום אנחנו מתחילים לטפל בתלמידים בכיתה י', אחר כך אחרי צבא הנדסאים טכנאים ואחר כך כל המבוגרים למיניהם. אנחנו חברים ב-OECD, מדווחים להם שם, עובדים איתם בכל מיני תכניות, גם בשוק האירופי המשותף, עם הגרמנים ועם האיטלקים יש לנו שיתוף פעולה די הדוק לפיתוח תכניות וכדומה.

לגבי המיזם הזה – המיוחד במיזם הזה שהוא הכניס את כל הגורמים שיש להם עניין בעניין. הראשונים ביניהם זה התאחדות הקבלנים שרוצים אנשים שיעבדו אצלם, האחרים זה ההסתדרות של עובדי הבניין והעץ שבעצם יצרה מעטפת של שכר גבוה יותר מאשר אנחנו מכירים עד עכשיו ובכלל זה כל מיני תנאים, תנאי פנסיה וכל מיני תנאים למיניהם. אנחנו פיתחנו תכנית מיוחדת בשיתוף עם ההתאחדות שהמיוחד בתכנית הזאת שהיא תכנית מקצועית שבנויה על שני מפגשים, שלושה חודשים לומדים כאן, בעיקר את העולם התיאורטי, כולל התנסות, ואחר כך שלושה חודשים הם הולכים לעבוד בתוך חברה, או אצל קבלן או בחברה, זה חלק מהעניין, זה נותן לו הזדמנות להכיר אותם ואחר כך הם גם נשארים אצלו. בנוסף לזה התכנית הזאת בנויה באופן כזה כדי לתת אינסנטיב לחייל המשוחרר, או לכל אחד אחר, שהוא לומד וכשהוא מסיים את הלימודים יש לו לאורך כשלוש שנים מפגשים שבהם הוא משתפר ויכול להגיע בסופו של דבר להיות מנהל עבודה, שזה הקליימקס של העניין, במקום אחרי שש שנים, אחרי שלוש שנים, שלוש וחצי שנים. ההטבות הכספיות, הליווי המקצועי, העובדה שיש עבודה בסוף התהליך מובטחת והתוחלת להתקדם, לפי דעתי, כל זה ביחד זה בעצם מה שמביא את האנשים וגורם להצלחה עד עכשיו.

אבל זה לא מספיק, צריך עוד הרבה יותר. אכן יצאנו במכרז עכשיו לאחרונה. אני מאוד מקווה שמעבר למרכזים, שזה פה, בירושלים, שעושים את זה היום, יצטרפו גם מוסדות אחרים, מכללות ועתיד וכולי, ואני מקווה שגם חברה קבלנית גדולה תרצה, אנחנו מממנים את הלימודים מימון מלא. אם זה יהיה, אפשר יהיה להגיע ליעד שהתאחדות הקבלנים מדברת עליו, שזה יהיה 1,000 אנשים בשנה. אם יצטרפו גופים אחרים. פחות מזה, אנחנו מטפלים בזה, יש לזה ערך חשוב וזה עתודה לחברות הקבלניות, אבל צריך לפתוח את זה למספרים הרבה יותר גדולים. עד כאן.

אני רוצה להודות לכם.

אם אפשר עוד איזה זווית של הנושא. לצערי לא הייתי בדיון אצלך בוועדה לפני שבועיים, אבל אני לא בטוח ששמעת את הכיוונים מהזווית שהתאחדות הקבלנים רואה את זה.

שמענו, היה לכם נציג שם בדיון.

אנחנו באיזה שהוא צומת. המיזם הזה, שאני קורא לו פיילוט, הוא מאוד חשוב. הוא מאוד חשוב כי הוא שימר והעלה לנו ולמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה את הנקודות שהן בעייתיות, את המחסור במוסדות, את המחסור במורים. אני מניח ששמעת את כל הנתונים. בכמויות אנחנו הצלחנו להכשיר כ-300 מוכשרים בשלוש השנים האחרונות. במספרים שצריך היום במדינת ישראל אל מול מה שבונים פה, גם למגורים וגם לתשתיות, לבנייה ציבורית, צריך עוד 20,000 עובדים. שמענו והיינו שותפים למשלחת של משרד הפנים לבולגריה, שחזרה בשבוע שעבר, אז זה פתרון זמני למצוקה בידיים עובדות, הוא גם חלקי, הוא לא מה שצריך, צריך 20,000 ויגיעו כמה אלפים, אתה מכיר את המספרים. המדינה נדרשת מה שנקרא להעביר הילוך ולהיכנס לתהליך הכשרות הרבה יותר מאסיבי. אנחנו כיוונו ל-1,000 מוכשרים בשנה, פה צריך להבין את ההבדל בין ה-1,000 למה שקורה עכשיו. היום כל מוכשר שנמצא במיזם הנוכחי עולה כ-70,000 שקל כל התכנית, המדינה מוכנה לתת פחות מחצי מהסכום הזה, שזה גם הרבה כסף, 36 מיליון, זה מה שהאוצר התחייב לנו במשא ומתן להעמיד לטובת הנושא הזה. מעבר להתחייבות נצטרך לעבוד על המימוש, אבל זה חצי ממה שיש עכשיו וזה אומר שנצטרך להיכנס למהלך רחב. שלום נגע בכיוונים, להרחיב את זה, לייצר 1,000 מוכשרים בשנה, אבל עם תמיכה שהיא חצי ממה שהם מקבלים היום. הכיוון שאנחנו מובילים אותו, יחד עם כל השותפים, הוא לנסות למתג את הענף אחרת, לייצר לאנשים איזה שהוא אופק. כל הנושא של מנהלי עבודה, ששלום דיבר, הוא מאוד מאוד משמעותי, כי האנשים היום כולם רוצים להיות מנהלים, לא משנה מאיפה, מאיזה מגזר, כולם רוצים לנהל. אם אתה תדע ליצור להם את האופק הזה לעתודת הניהול, שגם היא מאוד חסרה, חסרים היום מאות מנהלי עבודה, שזה מקצוע מרכזי בענף, אין אתר שאין בו מנהל עבודה, על פי חוק צריך להיות מנהל עבודה ויש מחסור קשה בתחום הזה, ופה המהלך ששלום שותף לו דורש שינויים מהותיים במסלולים הקיימים היום. היום כדי להיות מנהל עבודה אתה חייב לעבוד חמש שנים על הפיגומים, זה לא הגיוני. אתה מכשיר רופא, מלמד אותו שבע שנים, עושה סטאז' והוא נהיה רופא. בענף הבניין זה צריך להיות הפוך? אנחנו רוצים להפוך את הכיוונים, להתחיל ללמד אותם את החלק התיאורטי ואז לשלוח אותם לשטח. אנחנו בדו שיח עם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, אני מאמין שאנחנו נצליח לייצר את המסלולים החדשים האלה, אבל אין ספק שנצטרך פה סיוע גם שלנו כולנו וגם של כל מקבלי ההחלטות.

חברים, אני לא פותח פה דיון, אנחנו עשינו כבר דיון בנושא גם אצלכם במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה עם המנהל הכללי ואחר כך קיימנו דיון המשך בכנסת ואנחנו פה בסיור, באנו לראות את זה מה שנקרא במו עינינו ולכן אני לא פותח פה דיון ונותן כאן רשות דיבור. את הדיונים עשינו, אנחנו פשוט רוצים לראות גם את הדברים בשטח וגם להיפגש עם התלמידים עצמם, פה וגם אחר כך ביפו, כדי לראות את זה בעיניים ולתת לזה חיזוק וביטוי. אני גם דיברתי על זה עם השר ועם גורמים נוספים, גם ביחס לסוגיית המימון שיש עכשיו איזה שהוא קושי ואנחנו צריכים קצת לדחוף, כמו שאנחנו עושים בדברים אחרים.

אני רק רוצה לומר בשני משפטים כלליים מה החשיבות שאנחנו רואים בנושא הזה. הנחת הבסיס של הוועדה הזאת, ועדת עובדים זרים בכנסת, וגם שלי כחבר כנסת, היא שאנחנו צריכים ככל האפשר להקטין את התלות שלנו כמדינה, כחברה, ביבוא ובהסתמכות על עובדים זרים ואנחנו צריכים לעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי לאפשר לעובדים ישראליים, לדורשי עבודה, לאחרים, לחיילים משוחררים, לאנשים מכל המגזרים שקיימים בארץ להשתלב ולעבוד בצורה מכובדת ומכבדת בישראל וזו המטרה שלנו, להפסיק את ההסתמכות שלנו ואת היבוא שהולך וגובר של עובדים זרים בענפים שונים ולאפשר לכמה שיותר עובדים ישראליים להשתלב בעניין. זה לא רק אינטרס של אותם עובדים, זה אינטרס שלנו כחברה ושל מדינה לאפשר את זה. היופי והיתרון שאני רואה במיזם הזה כאן שלכם הוא שבניגוד לאמונה הרווחת ולאמירות במשך הרבה שנים, שישראלים לא רוצים לעבוד ולא רוצים לעבוד בעבודות כאלה ולא רוצים לעבוד בעבודות אחרות, וזה רק מתאים לעובדים זרים, הנה, כשמשקיעים ולוקחים את זה ברצינות וכשעושים את זה בצורה מובנית ונותנים את התקציב הדרוש, באים אנשים ונכנסים למסלול הזה ונשארים בו וגם עובדים בו לאחר מכן והרווח הוא של כולנו, גם של האנשים האלה בעצמם בראש ובראשונה, ושלנו כחברה. וזו המטרה. אנחנו היום בענף הבנייה, בדיון שקיימנו בכנסת לפני שבוע גם שמנו דגש על ענף החקלאות, גם בעניין הזה כמו שאתם זוכרים היה בהחלט בולט שהגורמים הרלוונטיים במשרד החקלאות יכולים לקחת דוגמה ממה שאתם עושים כאן במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, כדי לנסות ליישם חלק מהמסקנות אצלם ולנסות לשלב עובדים ישראליים גם בענף החקלאות. אני גם בהחלט מתכוון בהמשך הדרך להתמקד בענף שהוא האבן השואבת למרבית העובדים הזרים, שזה ענף הסיעוד, שגם בו חייבת להיות השתלבות יותר גדולה של עובדים ישראליים.

בסיעוד יש קרוב ל-60,000 היתרים.

נכון. כמובן שאני מבין שאי אפשר לפתור את הדברים האלה, לא ביום אחד ולא בשנה אחת וכן יש צורך בעובדים זרים בענפים מסוימים ואנחנו מבינים את הדברים האלה ואנחנו עושים את הדברים בצורה הדרגתית ויש לנו מתווה, אבל חשוב מאוד להבין שהמטרה שלנו היא כמה שיותר עובדים ישראליים וכמה שפחות עובדים זרים, וחייבים להבין את העניין הזה, כל הגורמים הנוגעים בדבר, המעסיקים, ארגוני העובדים, המדינה, כמובן הכנסת וכל שאר הגורמים הציבוריים.

אז אני מאוד שמח שאנחנו כאן. אני מאוד התרשמתי, כבר בישיבה אצל שרון קדמי, ממה שראיתי וממה ששמעתי והבטחתי לכם שאני אביא את הוועדה אליכם כדי שדרכנו גם הציבור יראה את הדברים בעין ויבין את הפוטנציאל שיש כאן ואנחנו נעזור בכל דרך שאנחנו יכולים, גם בכנסת וגם בזירה הציבורית בכלל, כדי שהכספים שצריכים להגיע יגיעו, שהמדינה, כמו שאמר מנכ"ל התאחדות הקבלנים, תעלה הילוך בעניין הזה, תסייע לכם ושהמיזם הזה יתרחב ונראה אותו בצורה הרבה יותר גדולה, כדי שבאמת הרבה יותר אנשים יעברו את ההכשרה הזאת כאן ובמרכזים אחרים שלכם. אז באמת באנו הנה בראש ובראשונה לשבח אתכם ולהודות לכם. זהו.

אני בכל זאת רוצה להוסיף נקודה אחת, מאוד קצר. ההתייחסות מבחינתנו לעובדים בענף הבנייה גם באה לידי ביטוי בהסכם הקיבוצי, שהוא תקדימי מבחינה זאת שהשכר התעריפי המינימלי, זאת אומרת שכר המינימום לענף הולך להיות 5,000 שקל, שהוא ללא ספק יותר גבוה ומקדים את יתר הענפים. זה דבר ראשון.

דבר שני, אנחנו מסתכלים על כל הסוגיה של העובדים, ביחד עם ההסתדרות, בראייה הרבה יותר רחבה מאשר שכר, אנחנו מריצים כרגע תכנית ביחד עם גורם חיצוני כדי לבנות את מסלול ההתקדמות של עובד---

יחד איתנו.

עם פיל"ת, כדי שיאפשר לו או להגיע למנהל עבודה או להתקדם בדרגות במצב שהוא ימצא את עצמו גם בגיל 40, 45, שעדיין יש לו מקצוע שקשור לענף. הראייה היא ראייה רחבה. פשוט צריך להכניס את כל זה בתוך---

מאה אחוז. תודה רבה.

אנחנו יוצאים.

<
אני יכול לקבל את הפיקוד פה? בוא נעשה פה לאט לאט, כמה פרויקטים נעשים ביחד עכשיו בשטח, בעוד כמה ימים יש להם מבחן סופי, יש להם פרויקט שהם בשלב גמר, אבל עדיף לי היום שהם ילמדו, יעשו חזרות לקראת המבחן, בעוד שבוע וחצי מתקיים פה מבחן סופי של התלמידים האלה. לכן מה שהם עשו פה, מדרגות שהם עשו פה בעצמם, כל קבוצה עשתה מדרגות, ושאר הנושאים שאתם רואים, קירות ועמודים, וקורות למטה, על הרצפה, אלה נושאים ברמה של סוג 2 שהם גומרים, אז זה כדי שיחזרו לפני המבחן כדי שיהיה להם ברור וידוע. >
תראו מה שהם עשו פה.

איפה החבר'ה?

<
החבר'ה פה, כולם מסתובבים. תקרא לחבר'ה לפה.>

תרכז אותם, יושב ראש הוועדה רוצה לדבר איתם.

ניצן, אנחנו הולכים לסיים את הקורס הזה בעוד שבוע והקורס הבא כבר עבר את המיון ויתחיל מיד כשזה יסיים.

כמה זמן אתם כבר פה?

חודשיים וחצי.

<
הם נמצאים לקראת הסוף. >

זה שלדאי.

<
כן. >

תסביר קצת.

<
אצלנו הם מקבלים את ההכנות הראשונות, כי היום רוב העבודה מתועשת, אבל את הבסיס, גם כשתהיה מתועשת בכל דרג שהוא, הבסיס של הבניין יישאר אותו בסיס של עשייה. הם באים אלינו כאנשים שאף פעם לא החזיקו פטישים, לא עבדו בבניין, אין להם מושג בבניין והם מקבלים את היסודות הראשונים עד שמגיעים לסוג 2 בתפסנות. מה שאתם רואים זו עבודה שלהם, במו ידיהם הם עשו את זה, כולל מדרגות, שזה אמנם ברמה קצת יותר גבוהה, אבל כדי שיטעמו את זה, כדי שיראו מה אנחנו יכולים לעשות בבניין. זו כמובן עבודה שלהם אישית, כל מה שאתם רואים, זה כל אחד מבצע את העבודה... היום הם עובדים בזוגות, בדרך כלל הם עובדים ברביעיות, בהתאם לשטח. ברוך ה' יש לנו שטח ויש לנו חומר.>

אני מבקש שכל אחד יגיד ליושב ראש הוועדה הורוביץ איפה הוא גר, איך הוא מגיע לכאן, מה יש לו להגיד על הקורס.

דברו חופשי, מה השם?

עדי מראשון.

בן כמה אתה?

21, אחרי צבא. חייבים לעשות את הקורס כדי להתקדם.

אנחנו פתוח, מי אתם, מה...

<
דניאל, זרום, אתה יודע לדבר.>

באנו, שמענו שיש איזה שהוא מיזם כזה, להכניס ידיים ישראליות לעניין, שיש חוסר גדול בענף, יש הרבה פוטנציאל וזה טוב מאוד שיהיה לנו מקום בענף כי חלק חשוב מכל הדבר הזה, זה איזה מן עם לא---

בן כמה אתה?

בן 24.

אתה חייל משוחרר?

חייל משוחרר, הכול, שירות מלא. שמעתי שיש מיזם מעניין. נשוי עם ילדים.

כבר הספקת?

כן, אחי, אתה יודע, כשזה זה, זה זה.

אני עידו, בן 23 מאשקלון. עשיתי את הקורס הזה כבר, התחלתי ב-15 למאי ועכשיו זה הקורס השני שלי. שברתי את כף הרגל, עכשיו חזרתי להשלים.

החריצות שלהם עוברת כל גבול.

<
זה נכון. דרך אגב, זה לא הצגה. ניסינו לקרוא להם כמה פעמים. >

<
הפרויקט מאוד מאוד מעניין, יש בו הרבה קרנות והרבה עזרה לחיילים משוחררים ואפשר להתקדם בתחום הזה קדימה. תשמע, זה התחום הכי הכי בארץ. >

ונראה לך שתמשיך, תישאר בזה?

מאוד רוצה.

תתקדם למנהל עבודה ו...

בעזרת ה'.

אני שמעון, בן 22, חייל משוחרר, נשוי עם ילדים.

אלה ממהרים.

השתחררתי מהצבא באוגוסט האחרון וחיפשתי איזה שהוא תחום שגם מדבר אליי, שאני גם אוכל להתמקצע ולרכוש מקצוע. התחום הזה מאוד מעניין, מאוד רווחי, מאתגר ואנחנו פה בשביל להתקדם הלאה למנהל עבודה, או אפילו להתמקצע בתחום ולהיות אנשי מקצוע טובים.

איך שמעת על הקורס? איך זה הגיע אליך?

הרבה אנשים שמעו את זה ככה מחיילים משוחררים, אני אישית כשהשתחררתי הלכתי ללשכה לחיילים משוחררים במשרד הביטחון, הציעו לי כל מיני דברים והלכתי לכיוון שהתחברתי אליו.

ואתה מרוצה.

אני מרוצה.

אני שמואל, אני מגיע מפדואל. הגעתי לקורס גם בתור חייל משוחרר מהקרן.

כמה זמן לוקח לך להגיע לכאן?

חצי שעה, 45 דקות.

אומרים, היתה תדמית כזאת, שישראלים לא רוצים לעבוד בעבודות האלה ובשביל זה צריך זרים וכולי, עכשיו שאתם בקורס, מה אתה חושב על זה?

שזה נכון מאוד, ישראלים לא רוצים לעבוד בתחום בצדק, הוא לא אטרקטיבי, אם לא באתי מהקרן, אין הצדקה כלכלית ללכת לתחום ו---

אבל כשנותנים לך את המסלול הזה עם המענקים ועבודה מובטחת, אז---

כן, אבל עוד פעם, בשנתיים הקרובות, כשהמדינה תעזור לי, זה יהיה לי משתלם. אחרי זה, עוד פעם, אני במים עמוקים של שוק שהוא לא קל ונראה.

בסוף היום, הרבה מהעניין זה עניין כלכלי וזה תחום שמעסיק הרבה אנשים ואם זה כדאי כלכלית, היום אנשים צריכים להתקיים ככה או ככה ולא פשוט להתקיים, ועם כל הסובסידיה הזאת וכל העזרה וכל הכיוון בשביל להבטיח את המסלול, באמת אני אומר, זה חבל לאבד תחום שיכול לתת כל כך הרבה עבודה לכל כך הרבה צעירים. זה שאנחנו גם נשואים, זה גם דבר שמקבע אותנו פה, אתה יודע, אנחנו פה.

בשביל זה אנחנו כאן. אנחנו כאן בעצם כדי לעודד את הסיפור הזה, שיהיו עוד הרבה יותר קורסים שהמדינה תשקיע הרבה יותר כדי שישראלים יוכלו לעבוד בדבר הזה ולא יצטרכו להביא עובדים זרים.

השאלה מה יקרה לאותם ישראלים מעבר לשנתיים האלה.

הכול תלוי בשכר. אם יהיה לך שכר טוב ועתיד ויציבות ותהיה לך עבודה טובה, אין סיבה שיהיו בודדים בעניין הזה. יבואו הרבה לעבוד בזה.

אני יודע, השאלה אם זה מה שיקרה בפועל.

שמי ישראל ארציאל, אני מהשומרון, אילון מורה.

ואתה מגיע כל בוקר משם?

אני מגיע כל בוקר.

כמה זמן לוקח לך להגיע?

בערך שעה וחצי, משהו כזה. באתי לפה כי יש כאן קפיצת דרך טובה, אני רוצה להיכנס לתחום וזו קפיצת דרך טובה להיכנס לתחום עם משכורת שאפשר להתקיים איתה. אני נשוי, יש לי שני ילדים, אני בן 26. שוב, אני בגדר של חייל משוחרר, בחמש שנים.

איפה שירתת?

שירתתי בנחשון.

אם אפשר איזו מלה לכל החברים פה שדיברו על ה... אתם צריכים להבין שעובדים מקצועיים, ואתם מקבלים פה את יסודות המקצוע, עובדים מקצועיים ישראלים לא זרים, מקבלים 450 שקל ביד ליום עבודה. זה עניין שלכם, אם אתם תהיו מקצוענים ותעבדו טוב, אין סיבה שקבלן יעדיף לתת לאחד כזה או מישהו אחר, מי שעובד טוב מקבל. זה רק תלוי בכם, ופה אתם עם המורה באמת המקצוען, עם הרבה ניסיון, שעושה פה עבודת קודש, הוא נותן לכם את היסודות, הוא נותן לכם את הכלים כדי להצליח, השאר תלוי בכם. אם תהיו טובים, גם תהיו פועלים טובים, תקבלו את המשכורת שאני מדבר עליה וגם תוכלו להתקדם, להיות ראשי צוותים, מנהלי עבודה ותהיו קבלנים. יש מעט מאוד קבלנים.

<
זה מה שאני יום יום משנן להם. הכול תלוי בכם, לא בשמים ולא מעבר לים היא, בפיכם לעשות. אתם טובים, ירוצו אחריכם, אתם לא טובים, יזרקו אתכם. זה בפיכם הדבר. >

הם ראו בנושא של היצע וביקוש כבר בקורס הזה חברות שעוד לא במיזם מתקשרות ורוצות שהם יגיעו אליהם. זה תחום שכרגע יש ביקוש לעובדים, יש לאן להתפתח, החכמה בעניין הזה שאנחנו מביאים אנשים טובים שגם יפתחו את הענף, ימצאו פטנטים, ימצאו שיטות חדשות. מי שלומד נכון מהבסיס גם מתפתח הרבה יותר טוב ויגיע הרבה יותר רחוק.

לגבי השאלה מה קורה בשנתיים, אמרנו, ואמרנו את זה לך, אם אחרי שנתיים אתה תהיה מספיק אטרקטיבי, בתקווה, שישלמו לך יותר מה-9,000 שקל שמובטחים לך.

יותר מזה, זה לא שנתיים. הטובים, רואים אותם אחרי חצי שנה. יש אנשים שגמרו את הקורסים האלה אצל המורה הזה פה ואחרי חצי שנה נהיו ראשי צוותים ואחרי שנה כבר קיבלו אוטו מחברות שאנחנו מעסיקים---

<
התחלתי בגיל 20, השתחררתי מהצבא ואחרי שנה בדיוק נהייתי קבלן עצמאי. אתם מקבלים כלים שאני לא קיבלתי, ממני מנעו לדעת, לכם נותנים הכול לדעת, פותחים לכם את כל השערים, את כל האפשרויות, שתראו, שתלמדו. לי לא נתנו את זה, לא היתה לי את הפריבילגיה הזאת, מנעו ממני, אמרו, 'אל תתנו לו לראות, כי הוא יחליף אתכם'. >

היתה לך פריבילגיה, תוך שנה להיות קבלן.

<
זה תלוי בכם. בפיכם זה. אני אומר עוד פעם.>

פה נמצאים כל המנהלים והאחראים של המיזם הזה, אז אם יש למישהו פה שאלות, אתם יכולים ישירות להפנות, כי זאת הזדמנות גם בשבילכם. באנו כולנו בשבילכם, אז אם יש למישהו שאלה.

זו אמירה, אני רואה, עם שאין אצלו אנשים שעובדים בכל התחומים, מפועל בניין עד למהנדסים, זו בעיה רצינית, זה עם פחות בריא.

יש לי שאלה, מה המטרה שלכם בכל המיזם הזה, מבחינת מה אתם מחפשים להשיג, מה האינטרס מבחינת המדינה?

אני אגיד לך איך אני רואה את הדברים. אני רוצה שיהיו כמה שיותר עובדים ישראליים בענפים האלה כדי לצמצם כמה שאפשר את היבוא ואת התלות בעובדים זרים. ברור לי שיש ענפים שיהיה צורך ויש צורך להביא עובדים זרים, אבל כדאי לצמצם את זה למינימום, זה לא טוב לעובדים הישראלים, זה לא טוב למדינה, זה לא טוב לחברה הישראלית. כמה שאפשר לתת לישראלים להשתלב בזה, אז אפשר. ולדעתי, כמו שאני רואה את זה גם בענף הזה ובענפים אחרים, זה תלוי בכסף, בשכר, אם נותנים לישראלים תנאים טובים, נותנים להם שכר הולם, נותנים להם אופק ל קידום, אין שום סיבה שישראלים לא יבואו לשום עבודה. וכל הסיפורים האלה שישראלים לא עובדים בבניין, ישראלים לא עובדים בחקלאות, זה רק עניין של התנאים ושל הכסף. אז אני כאן בשביל לחזק אותם. אני מהכנסת, אבל זה מיזם של המדינה, של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ומשרד הביטחון ושל התאחדות הקבלנים וההסתדרות, אז אנחנו באנו לעודד את זה ולחזק את זה כדי שזה יהיה הרבה יותר גדול, שייכנסו יותר אנשים, שהמדינה תיתן יותר כסף לסיפור הזה.

מקווה שהמדינה תעמוד ב---

ככה אני רואה את זה, זה הכיוון וזו המטרה.

חבר'ה, אם יש לכם שאלות, תנצלו, יש פה את כל המנהלים, הם באו איתנו.

אני באתי לפה מהצפון, שנתיים שאני מכיר את הפרויקט ומנסה להיכנס, ניסיתי להיכנס, הבעיה היא שכשדיברנו על זה מהצפון אמרו שעוד שלושה חודשים יפתחו בצפון, 'עוד שלושה חודשים יפתחו בצפון', שנתיים שזה נגרר עם הצפון, הסיבה שהיתה, אין חברות שמוכנות לקלוט את העובדים לעבודה. אני אומר, אם זה פרויקט כזה, לפי דעתי, הוא צריך להתחיל בפריפריה, כי אוטומטית מבחינת השכלה וכאלה דברים יש יותר אנשים שיתעסקו ברקע מקצועי ומהבחינה הזאת נראה לי שאם אני צריך עכשיו, אחרי שנתיים, לבוא לפה, לשכור דירה, לעשות הכול ואני יודע שאין לי בררה, אני לא יכול לחזור לשם, בסוף אני אצטרך בשביל עבודה להישאר באזור הזה. באמת החברות שהביאו עד עכשיו, זה מצחיק, זה מחדרה עד גדרה, אלה החברות שיגיעו לפה. כרגע גם באר שבע, שמעתי שאתה אמרת---

איפה אתה גר?

במקור אני מליד מירון, יישוב בר יוחאי.

היו לנו שני אחים שהגיעו מבית הלל, מושב סמוך להר מירון והם הגיעו לפה כל בוקר.

קודם כל מה שאמרת זה נכון. ההתאחדות מנסה להפעיל בדרכים כאלה ואחרות חברות קבלניות שייכנסו לתוך העניין, אבל יש דבר אחד, צריך להגיד ביושר, שמרכז הבנייה היום נמצא בעיקר במרכז ובדרום. לא כל כך בצפון. מבחינתנו, זה נכון, אפשר לפתוח גם הכשרה בצפון, אבל בלי שאיזה חברת בנייה תשתתף בעניין ותעשה את הפרק השני, לא נוכל לעשות את זה, זה גם לא נכון לעשות את זה.

אבל זה לא סוד שמדובר בכסף, ואם יהיו יותר תמריצים לחברות בצפון, בסופו של דבר---

אנחנו פתחנו, וגם את זה צריך להגיד... קודם כל אנחנו אמורים לתכנן כל קורס לפי האזור שלו. לא לחינם אמרנו, אכן אמור להיפתח קורס בנתניה ויצא מכרז ויהיה גם קורס בנתניה. עיכובי הזמן לא תלויים בנו וזה לוקח יותר זמן. אבל גם הוספנו עוד משהו, וזה עוד משהו שצריך להגיד, אמרנו שכל אחד שמוצא חברה, אפילו חברה משפחתית, שהיא חותמת איתנו על הסכם, אנחנו מקיימים את ההסכם איתה, גם אם זה בצפון וגם אם זה בדרום ואין שום בעיה עם העניין, אבל מבחינת מרכז העשייה כרגע בקורס הזה זה קורס של המרכז. קורס בירושלים, הליבה שלו זה ירושלים. קשה לבוא ולנייד אנשים מהצפון לפה או מבאר שבע לפה, זה רק בודדים מחזיקים מעמד.

אלברט, בוא, אנחנו ממשיכים, תראה לנו קצת...

חבר'ה, רק תשימו לב, אני מבקש מכם, לא לדרוך על הלוחות, כי ייתכן שיש מסמרים.

כדאי שאני אציג את התכנית שהם עושים. זו תכנית של מדרגות עם שני מהלכים, כאשר יש לנו משטח ביניים עם מידות. את זה הם מקבלים ואת זה הם מבצעים.

המדרגות זה אחד הדברים הקשים.

למעשה המדרגות האלה הן מברזל, אבל מוכנות עכשיו ליציקה. היציקה שלנו באה ככה, כאשר אני יוצק בגובה התחתית של זה ובראש של זה אני יוצר מדרגה. ברגע שאני יוצק תחתית של זה וראש של זה, זה לא נסגר מלמעלה, זה פתוח כדי שאני אוכל לבדוק שהכול מתמלא. יש להם גם בלוח הביקורת הזה שהם שמים על זה, הוא חייב לגעת בכל הקצוות מבחינה מתמטית גיאומטרית, אחרת יש טעות במדרגות האלה, אם הוא לא ייגע בכל הנקודות האלה. זו תקרה, זה עיגול התקרה, והם כבר סימנו את ההמשך כדי לעלות את כל המדרגות למעלה. הם עשו ארבעה פרויקטים כאלה, היום אמרתי שהם נבחנים. בואו נראה כל אחד מה עושה. זה בממדים כאלה רחבים שאין לי משהו מברזל לתפוס אותם, עושים את זה מעץ, את החווקים האלה עושים מעץ. זה אחד הפרויקטים שהם נבחנים עליו.

בואו נמשיך הלאה. זה קיר שיש בו חלון, איך לעשות את החלון, הגבהים של החלון, למקם אותו בתוך הקיר, לשים את הברזל ולסגור את הקיר. זה החלק החיצוני---

איך הרמה של החבר'ה?

בסדר, אני הייתי אומר ב-90%, תמיד יש את הקצוות. יש כאלה שאתה לא יכול להפסיק אותם, אתה נלחם בהם שיפסיקו, ויש כאלה שאתה נלחם בהם לעבוד. אבל משה דיין אמר, עדיף להילחם בסוסה עצלה מאשר פרה עצלה.

המורה והתלמידים מצוינים. אנחנו ניסע ליפו לאתר, מה שהוא מלמד אותם פה זה בייסיק. הפער זה השיטות המתקדמות.

נכון. הקדמתי את זה, שמה שאנחנו עושים זה היסוד לעבודה, בלי היסוד הזה הם לא יכולים לעשות שום דבר. גם אם הוא ייקח קיר מתועש וצריך להעמיד אותו אנך, וצריך לאזן אותו, אז הוא יידע שעם האנך הוא לוקח ועובד וצריך לקשור אותו למשהו יציב שלא יזוז ושצריך לכוון אותו.

מה שחסר בבית הספר זה את היכולת ללמד אותם את השיטות המתועשות.

אנחנו עושים את זה בגיחה החוצה, אנחנו יוצאים לגיחה.

יש לנו תקדים, עם פרי הם בונים שטח מעשי ואנחנו נלך לשם להשתלמות.

יש לנו אתר בנייה אחד שמחר אנחנו הולכים לראות עבודה, ששם עובדים.

הם הולכים לסיורים באתרי בנייה מתועשת, מקבלים הדרכות, גם אצלי בכיתה באופן עיוני, ועם עוד מורים נוספים. אתם מקבלים את כל המכלול.

הם יוצאים מבית הספר כאן, הם צריכים לעבור עוד איזה שלב?

ברור, אבל מה שהם מקבלים פה, לאף פועל אין את היסודות האלה, ההבנה היסודית, הבסיס של כל החישובים, הבנת העשייה. פועל יכול להסתובב 20 שנה בבניין ואין לו את היכולות האלה. יש להם את הדבר הזה שהם מקבלים פה.

זה הבטיחות. אני פה עכשיו בלי כובע, אני מרגיש לא נוח. לתמונה הצטלמתי עם כובע. בנושא של הבטיחות, מה שהוא מכניס להם פה זה הבסיס של הבסיס. יש את הקמפיין של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה על תאונות עבודה, מה אני רוצה להדגיש? שלימוד בתוך מסגרת מסודרת הוא הכרח, כי היו כיוונים של לעשות את זה תוך כדי, און דה ג'וב טריינינג, זה לא במקום, אתה לא יכול לשלוח אנשים לתוך אתרים ולצפות שלא יקרה להם כלום.

תודה לך, אלברט.

היה נעים מאוד, תהיו בריאים, תמשיכו להחזיר עטרה ליושנה.

---יושב ראש ועדת עובדים זרים. הוא, במסגרת אחריותו על העבודה הזרה והעובדים הזרים, מתעניין ורוצה לקדם שעובדים ישראלים יעבדו בתחום הזה במקום זרים.

ככל האפשר במקום עובדים זרים.

אז הוא ראה את הבניין ואנחנו יצאנו לראות כרגע פה את התחום של המתכת, שהוא מאוד מבוקש, העיבוד שבבים CNC, שיש לו ביקוש עצום. למעשה כל התעשייה של הייצור בארץ, של הרבה מאוד פרויקטים, מתבססת על הנושא של עיבוד שבבים. מי רוצה להסביר לחבר הכנסת?

יש לנו פה שתי מכונות שקיבלנו עכשיו, הרבה כסף הושקע פה. פה במקרה אנחנו עובדים עם פרויקט של הצבא, של חרדים, שלומדים פה, אחר כך הם יעבדו בצבא עוד בערך שנתיים, יעבדו במקצוע וייצאו לאזרחות עם מקצוע ביד, או שיחליטו להישאר בצבא, אני לא יודע, זה כבר שיקול שלהם. יש לנו פה חיילים מחיל אוויר, מחיל מודיעין, מחיל חימוש. יש פה חבר'ה שמייצרים טנקים, שהולכים לייצר טנקים, חלקים למטוסים.

חלק במסגרת שירות צבאי פה?

כן, הם חיילי סדיר. כולם חיילי סדיר, הרוב המכריע נשואים עם ילדים.

ההסדר הוא כזה, שהצבא מגייס אותם, לחלק אנחנו עושים קורס מיד אחרי הגיוס, וחלקם אחרי שלב מסוים באים ומתקדמים, כשהמחשבה היא שבחלק בסוף התהליך יוכלו להמשיך אחר כך להנדסאים.

תגידו כל אחד בקצרה מה הוא עושה.

שמי איציק.

בן כמה אתה?

22.

יש לך כבר ילדים?

ילד אחד, יש לי בן ואשתי בהיריון עכשיו. למדתי בישיבת ברכת אפרים בבני ברק ואחר כך בירושלים, התחתנתי, גרתי בקרית ארבע אחרי החתונה.

ואיך הגעת למסגרת הזאת?

כשגרתי בקרית ארבע, יש שם ישיבה שהיו מתגייסים למדינה בירוק, זה---

חרדים בחיל מודיעין.

ואז שמעתי גם שיש תכנית שח"ר בחיל האוויר, שזה לחרדים.

ואיך הקורס, מה ההתרשמות שלך?

ממש לטובה. אנחנו רואים את ההשקעה של הצבא, גם של בית הספר, גם של המורים במיוחד וכל אחד ואחד משקיע, מבין מה המשמעות וגם מבינים אותנו שאנחנו הורים לילדים ומתחשבים בזה. האישה, הילדים, זה קצת קשה, זה לא קל לעזוב אישה וילדים בבית, במיוחד אלה שגרים רחוק, אנחנו יוצאים בחמש בבוקר כדי להגיע.

איך נראה לך ההמשך מבחינתך? מה היית רוצה לעשות כשייגמר הקורס.

להתעסק, או בזה או במשהו אחר... ללמוד.

אז כל יום בחמש יוצא מהבית?

יש לי אוטובוס בחמש וחצי, אני קם ברבע לחמש, חמש ורבע אני כבר בדרך לאוטובוס.

יש כאן חבר'ה מנתיבות, קשה לו במשך הקורס אבל אחרי הקורס הוא ימצא עבודה בכל מקום בארץ. זאת אומרת בתחום שלנו, איפה שלא תהיה אתה מבוקש. יש פה חבר'ה ירושלמים, יש מכפר חב"ד. הביקוש למקצוע הוא בכל הקצוות של הארץ.

אתה תלמיד פה? מאיפה אתה?

מכפר חב"ד.

איך אתה הגעת למסגרת הזאת?

אנחנו מתגייסים, אחרי זה מציעים לך כל מיני רעיונות ביחד עם הגיוס ואיכשהו, כמו שאומרים, הקדוש ברוך הוא כיוון אותי שאני אגיע לפה.

אתה אחרי צבא?

לא, חייל סדיר. אנחנו מחיל האוויר.

אתה מבחינתך האישית, חוץ מהקדוש ברוך הוא, למה אתה החלטת לעשות את זה? מה פה משך אותך?

את המקצוע הזה דווקא?

את הקורס הזה, את המסגרת הזאת, את המסלול הזה.

אמרו לי שזה מקצוע איכותי, מקצוע שדורש ידיים, דורש מחשבה, מקצוע מיוחד, שיש לו ביקוש. אנחנו גם מצד אחד עוסקים גם בהפצת המעיינות ואם תוך כדי זה אנחנו גם יכולים להביא פרנסה בכבוד ולעסוק בהפצת המעיינות זה שילוב---

אידיאלי.

כן, כמו שאומרת המשנה.

מה אומרת המשנה?

טוב תורה עם דרך ארץ.

אבל אחיו התאום, יש לו אח תאום שגם לומד פה, הוא במטווח. הם שני אחים שהחליטו להיות פה.

כמה זמן הקורס הזה?

סדר גודל של חצי שנה.

וזה חמישה ימים בשבוע?

חמישה ימים בשבוע, שמונה שעות כל יום, משמונה עד שלוש כל יום, הלימודים מאוד אינטנסיביים, מאוד קשים, קשה להם, אבל יש להם מטרה.

יש להם מוטיבציה.

שיהיה לכם בהצלחה לכולכם.

זה קורס עיצוב וייצור הרהיט. שאול, תספר בבקשה בכמה מלים על הקורס.

קורס לעיצוב וייצור רהיטים, כשלמעשה הקורס שלנו הוא בערך עשרה חודשים, 1,200 שעות עבודה, כשהקורס מתחלק לכמה שלבים. שלב ראשון זה עבודות יד, שלב שני זה מכונות, אחר כך במקביל יש לנו שרטוט טכני, יש לנו מכונות מתוחכמות ויש לנו גם סטאז', שהחבר'ה יוצאים למפעלים ולנגריות להתמחות בהן ואחר כך הם יוצאים לעבודה.

מי האנשים בקורס? מה הפרופיל?

אוכלוסייה שבאה אחרי צבא, יש קצת מבוגרים, אבל בדרך כלל אלה חבר'ה צעירים.

כל הזמן יש נשים.

בקורס הזה יש רק שתיים, במקרה.

מיישמים כל מה שלמדנו בעבודה אחת. זאת אומרת, אנחנו לוקחים את כל התרגילים שלמדנו ומיישמים אותם בעבודה אחת, שזה תשלובת של שידה---

ספרי קצת איך הגעת הנה.

אני מזמנת את יעל, יש לה מקום של כבוד כאן.

מאיפה את בארץ ואיך הגעת לקורס הזה?

אני אוהבת עץ ואני רוצה לעבוד בזה ועבדתי ורציתי להתמקצע.

בת כמה את, אם אפשר לשאול?

34.

זה התחלת הקורס, זה סוף הקורס? איך זה עכשיו?

זה התחלה.

ואיך את רואה את עצמך אחר כך?

עובדת בנגריה.

ואת?

אני נחשפת לתחום שהוא זר לי ולומדת ליהנות ממנו. יש כאן חומר אנשים נפלא, יש מורה בחסד, שאול.

אתה המורה בחסד?

ככה אומרים.

זה הנאה גדולה וזכות להיות כאן.

וזה מה שחשבת שיהיה לך, או שהופתעת?

הופתעתי, באמת הופתעתי. זו הכשרה מקצועית ברמה מאוד גבוהה.

יפה. תודה, שיהיה בהצלחה.

---למה הוא זמני? כי הוא משמש אותנו רק לצורך אותו סוג של עבודה ספציפית שאנחנו מתעסקים איתה באותו רגע. סיימנו לעבוד, קיבלנו בחזרה.

זה מה שנקרא סנפלינג?

לא, זה הכשרה לעבודה בגובה.

שזה מה אומר בעצם?

שזה אומר שזה עונה על החוק שקיים משנת 2007 שאומר שכל בן אדם שעולה מעל שני מטרים גובה חייב לעבור קורס כזה, אם הוא עובד, למעשה בכל דבר, לעבוד בהרמה, מנופים, מבנה קונסטרוקציה וכולי.

ומה אתה מלמד אותם פה בעצם?

איך להשתמש בציוד. קודם כל בא שלב עיוני שמסביר להם מה צריך לעשות בכל מצב, לגבי כל תחום שאנחנו מדברים עליו, בין אם זה במקרה שלהם, סולמות, שזה פיגומים, שזה גגות ושזה ירידה לחלל. באופן תיאורטי מה מותר, מה אסור, כל צורה של שימוש בציוד ואחרי זה למידה על הציוד עצמו, ציוד צמ"א, שזה ציוד מגן אישי, שלאחריו בא השלב של הכרת הציוד ותרגול מעשי.

זה סיור שאנחנו עושים מהכנסת לעודד שילוב של עובדים ישראליים בענפים שונים בבנייה. יש תכנית כזאת שהמדינה נותנת, הכשרה מסוימת, מענקים, כדי שכמה יותר עובדים ישראלים ייכנסו ונוריד את הצורך ביבוא עובדים זרים, נכשיר עובדים ישראלים, ניתן שכר טוב, אופק, יציבות, כדי שישראלים ייכנסו לעניין הזה, בעיקר חיילים משוחררים. אז עשינו על הדרך גם סיבוב כאן ושם, קורס שלדאים, אני לא יודע אם אתה מכיר.

הם מכירים, הם עושים קורס פה.

אז זה פחות או יותר אותו סיפור. אז אנחנו כאן בשביל לעודד את הפרויקט הזה ושיהיה בהצלחה.

חבר הכנסת ראה אותם בחצר עם הפטישים.

אחרי שהם עוברים את ההלם שבין הלימודים לקורס, לשטח בעצמו, אז הם די בסדר.

מה ההלם?

ההלם זה שעות העבודה, זה החום, זה התנאים הקשים יותר, זה שאין כל שעה הפסקה, זה פתאום הופך להיות הפסקה אחרי ארבע שעות, הלחץ, המאסיביות שיש בעבודה.

ואיך הם משתלבים?

מי שנשאר, נשאר, ומי שלא נשאר פורש אחרי יום או יומיים.

אז מי שעובר את ההלם הראשוני---

זהו, נקלט, לשנתיים אנחנו יודעים שהוא איתנו.

ההלם זה יומיים?

אחרי יום יומיים הם כבר נשברים.

איך מבחינה מקצועית?

לא ברמה גבוהה, אבל בשביל זה יש לנו את שלושה החודשים שא נחנו מקבלים אותם ואפשר להגיד בשכר הולם, מבחינתנו, ובשביל זה אנחנו גם יותר סבלניים.

ואחרי שלושה חודשים בסטאז' איך הם---

כבר לפני שלושה החודשים הם מתחילים קורס מנהלי והם סוגרים לך את הפינה, שהנה, יש עוזר תפסן והתפסן מרוצה ממנו, ברוב המקרים.

איך האחרים מתייחסים אליהם, עוזרים להם?

עוזרים ומלמדים. אין בררה, כי אתה נותן סידור עבודה לתפסן, אז הוא צריך להוציא את התוצרת. אם הוא לא יסביר והוא יישא הכול על הכתפיים שלו הוא לא יצליח לתת את התוצרת.

<
מה הרכב הפועלים שלך בפרויקט פה?>

פלשתינאים, רוסים והחבר'ה האלה.

וישראלים.

והם משתלבים בתוך קבוצות מעורבבות?

כן.

כמה יש לך מהקורס ש הגיעו הנה?

חמישה. זה הרבה. אחד פרש לא מזמן. לא התאים לו. אני יודע שהיום הוא עובד במשלוחים. עזב את הענף לגמרי.

בערך 63% אמרנו נשארים, שורדים.

אתם מבינים למה אנחנו עושים את זה, מה המטרה שלנו.

קודם כל אני שמח שאתם עושים את זה ושיש עובדים ישראלים שמוכנים לעשות. זה יקדם מאוד את הענף. אני כאדם ותיק, זה מאוד מקדם את הענף. היה לנו כבר ניסיון כזה פעם, זה לא כל כך הצליח, כי עשו את זה במעורב. היום, שיש בסיס שזה חייל והוא מקבל תמורה ואני חושב שהוא מקבל תמורה, בן אדם שעוד לא מתחיל מגיע ל-6.5 מצדנו ועוד אתם נותנים לו, זו תמורה מאוד מאוד יפה. ועובדה, יש אנשים שכבר מגיעים לארבעה חודשים, חמישה חודשים, והם יום יום בעבודה, זה יפה מאוד. אז אני לא מאמין שיהיו 100%, אבל בוא נגיד שיהיה 70%, זה יפה מאוד.

מאה אחוז, יפה.

יש לך פה בוגרים.

שלום, חברים. כמה זמן אתם כבר כאן?

פה באתר חמישה חודשים.

ואיך הולך?

בסדר גמור.

איך הולך עם העובדים האחרים?

הולך בסדר, הם בסדר, הם ותיקים, נחמדים, לאט לאט המסכות יורדות והכול בסדר.

האמת, הפחידו אותנו קצת בקורס בקטע שיש קבוצות ופה ושם, ולא מקבלים, ואני רואה פה שאין את השטויות האלה. כל האנשים פה ממש שווים.

ההתחלה באמת קצת קשה, יש את ההלם ההתחלתי, כשאתה פתאום נכנס לתחום שלא הכרת בכלל, אבל לאט לאט מסתגלים, לומדים את המקצוע ונכנסים לעניינים.

ואיך ההמשך נראה לכם? מה הלאה?

כל אחד והתכנית שלו.

מה נראה לך?

לי אישית? בעזרת ה' להיות... נראה מה יהיה, נראה אם נצליח באוניברסיטה.

כשנכנסת למסלול הזה, לפני הקורס, חשבת שזה מה שיהיה?

ממש לא.

מה השתנה?

את האמת? המשיכה הראשונית היתה בשביל הכסף וכי התחום מעניין. ועם הזמן התחום יותר מעניין, יותר נראה שיש בו כסף ויש פה פרנסה והנדסת בניין נראה לי תחום טוב. לא סגור, זה הכיוון כרגע.

בהצלחה.

גם, גם חושבים להתמקצע יותר בכיוון של לימודים בנושא הזה, וגם הסטיגמה על עבודות בניין בכללי, בעיקר במגזר שלנו, היא לא... כאילו זו עבודה שחורה וזה לא בדיוק ככה, זה גם לא כזה נורא כמו שעושים מזה. נכון, שמש ונכון קצת גשם, אבל יש עבודות יותר נוראיות, אני לא בטוח שלשבת במשרד 10-12 שעות ביום...

זו המטרה שלנו, איך שוברים את הסטיגמה הזאת, לדעתכם? המסגרת הזאת, עם הקורס וההתמחות, זה מצליח לשבור את הסטיגמה?

זה מושך, כי ישראלים נמשכים לכסף, אבל---

מה אתה מספר לחברים שלך, שיבואו לדבר הזה?

אני והוא במקרה בצפון במקור, מרמת הגולן, אז קצת זה במרכז, אבל בגדול כשאנחנו מדברים עם מי שפה, אז אנחנו מספרים דברים טובים.

יפה. משהו שלדעתכם צריך לשפר, צריך לשנות, צריך לעשות אחרת בכל המתווה הזה?

לדעתי כן.

<
אולי זו בעיה של ראשוניות של הקורס, אבל בפרויקט יש בעיה עם כספים, לדעתי. הכספים מגיעים באיחור, כל פעם משנים לנו את התנאים בלי שאנחנו יודעים, עם שאנחנו יודעים, יש בעיות עם הכספים לפעמים. נקווה שבהמשך זה לא יהיה, כי זה פרויקט ראשוני יחסית, וזה מפחיד אנשים, לא סומכים על... לדוגמה עכשיו, מענק ההתמדה הראשון שהבטיחו לנו אחרי שלושה חודשים בעבודה, פתאום הוא הפך לאחרי שבעה חודשים בעבודה. ככה אמרו לנו במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. פתאום, בלי להודיע לנו ובלי כלום, חודשיים אחרי שהכסף היה אמור להיכנס.>

פשוט ההתנסות היא חלק מההכשרה ולכן הכוונה היא מחודש שבע ואילך.

<
אבל למה לא אמרו את זה בהתחלה? >

זה נכון, היתה פה בעיה של הסבר, אבל זה נכון.

זה לא מקרה ראשון ויש עוד מקרים כאלה.

בהתחלה היו באמת קשיים, אבל עכשיו זה הסתדר, על דרך המלך. כי זו מערכת ממשלתית, עם יועצים משפטיים ואלה ועדות מכרזים ולכן התהליך לקח זמן. הנוהל עצמו הוא גם חדש, התחלנו אותו רק בשנה שעברה, עכשיו הדברים כבר רצים, כל מה שמגיע לכם תקבלו. אמנם באיחור, אבל תקבלו כל מה שמגיע, עד האגורה האחרונה.

אני מקווה, בעזרת ה'. יש לי חברים שלא באו לפרויקט בגלל דברים כאלה.

איפה אתם גרים? אתם שוכרים דירה?

כן.

לא ביחד.

לא, אני נשוי.

אוקי, אז אתה עם המשפחה.

אתה מתל אביב?

כן.

אתה גם נשוי?

לא.

בן כמה אתה?

24.

מה שכן, מבחינה מקצועית, אני חושב שבהתחלה לפחות, עם כל הכבוד לקורס, באמת מלמדים אותנו, אבל כשאנחנו מגיעים ממש לאתר אמיתי זה שונה לגמרי ואני יכול להעיד על עצמי שהתחלתי עם חבורה של מולדובנים שעם כל הכבוד הם ממש לא סימפטיים, ההיפך הגמור מזה, ואם לא הייתי נלחם בשיניים לא הייתי לומד את המקצוע בחיים ואני חושב שאולי היה עדיף לעשות איזה שהוא... לא יודע, להביא לפה מישהו---

קבוצה אולי יותר גדולה?

כן, כן, לעשות מאיתנו ממש קבוצה ולא לזרוק על אחד... 'אתה לך תהיה עוזר' ו'אתה לך תהיה זה'.

אז לבוא בקבוצה של יותר ישראלים.

כן. וגם שיהיה משהו מסודר, שמישהו ממש ינחה את הישראלים בהתחלה. אני לא מדבר על עצמי, אני כבר יודע את התחום, ברוך ה', אבל לפחות בהתחלה של הדבר הזה.

כשיבואו מהקורסים הבאים, הם ירגישו אצלכם יותר טוב?

בוודאי.

גם אתם חוויתם את העניין של המולדובים למשל?

בהתחלה לא ידענו כלום.

לא, אבל מבחינת קבוצות עבודה.

לא. פה אין את הדברים האלה, הוא היה באתר אחר. אין לנו תלונות לשום עובד ולא את כל העובדים פה... לא בשביל להתחנף, יכולתי לשתוק. אני מדבר על העובדים, גם על בעל הבית אבל על העובדים בעיקר.

משהו שאתם רוצים להגיד, שנשנה, שנתקן?

לדעתי, צריכים לפרסם את זה יותר, אין חשיפה לזה. אנשים לא מכירים את הפרויקט הזה בכלל. חבל, כי אם יידעו יבואו מלא.

איך אתה הגעת לזה, למשל?

דרך חבר. חבר שלי היה קורס לפני.

אני דרכו.

אני דרך האינטרנט.

ככה במקרה נפלת?

חשיפה רחבה מדי תגרום לעומס ויש צוואר בקבוק מבחינת הכשרה ומבחינת עבודה. חשיפה רחבה מדי תיצור אכזבות, לכן יש את ה... עובדה שיש לנו, הראיתי לו, כל יום יש לי עשרה נרשמים שאני רואה אותם במחשב, לפחות, בממוצע. הביקוש קיים, ברגע שנתרחב, ובסוף זה עניין של כסף, נוכל לעשות חשיפה יותר ארצית, אבל כרגע זה צוואר בקבוק.

חבר'ה, תודה רבה, שיהיה בהצלחה ותעזרו לאלה שיבואו הלאה.

<
הפרויקט הזה, שלא יהיה רק בנושא תפסנות, עבודת בניין, יש הרבה מקצועות שיחסרו בעתיד, שזה אינסטלאטורים, חשמלאי בניין, זה דבר שמאוד יעזור לענף הבנייה, לא רק העובדים הקשים האלה. >

מפעילי צמ"א (ציוד מכני הנדסי) גם חסר?

<
מפעילי צמ"א, זה מעט מאוד, יחסי לבניין הוא מעט מאוד, לא צריך כמות. כמה מאות בכל הענף, אבל חשמלאים, אינסטלאטורים, כל מה שקשור לבניין--->

מרכיבי מעליות, כל מקום כזה. יש לך בעיה עם מרכיבי מעליות? יש לך בניינים שלמים שעומדים, מחכים.

זה דבר שאפשר לקדם אותו ואני חושב שמשתדלים ואם הקבלנים בסדר, ואני מקווה שאנחנו בסדר, האנשים מאוד מבסוטים, משתדלים לעזור להם, לא נותנים להם את העבודה השחורה, חשוב שלא יעבדו בעבודה שחורה, אז הם משתלבים. יש מי שיהיה לו טוב, אז הוא ימשיך, ומי שלא יהיה טוב, אבל לפחות הוא הוציא את הפרנסה בשנים האלה של ההתאקלמות. זה דבר הכי חשוב, לתת להם את ההתאקלמות.

בראש ובראשונה אני רוצה להודות לך, חבר הכנסת ויושב ראש ועדת העובדים הזרים, על הביקור החשוב. אני שמח לומר שכבר במפגש הראשון, מפגש ההחלפה עם חבר הכנסת כץ, התרשמנו מאוד מהנכונות שלך ואת העמדה החיובית שלך כלפי המיזם הזה ותודה רבה על העניין, תודה על הביקור החשוב הזה. בכל מקרה אני תמיד רוצה להזכיר את השותפים למיזם הזה, ולמיזם הזה יש מספר שותפים שמספיק שאחד מהם ימשוך את הידיים מהמיזם, העסק הזה יקרוס, אם זה משרד האוצר שנותן את הכספים, אם זה משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה שהוא בהחלט שותף פ עיל, אם זה משרד הביטחון, היחידה להכוונת חיילים משוחררים, כמובן התאחדות הקבלנים והסתדרות עובדי הבניין והעץ, בתמיכה שלכם, של הוועדה, שמלווה אותנו לאורך זמן ואנחנו מגיעים, לדעתי, לתוצאות יפות, בהחלט בזכותכם.
המיזם הזה, כמו שראיתם, איך שלא נהפוך את זה בסוף זה ציונות אמיתית. איך שאתה לא מגרד, זו ציונות אמיתית ולדעתי, מה שהבנו מאנשים, שגם אם היום בתודעה כולם רוצים להיות דוקטור, עורך דין וכדומה, ברגע שיש למישהו הזדמנות לגעת בעבודת כפיים שגם יש בה עתיד וגם יש בה התפתחות ומקצועיות ויכולת לפרנס את המשפחה בכבוד, אז בהחלט אנשים רוצים גם את העניין הזה. יש פה שינוי תודעתי מאוד מאוד חשוב שלדעתי הוא יקרין על כל שוק העבודה. אנחנו מרגישים כבר בתוך ענף הבנייה שהעסק הזה מקרין ואמר פה נכון איציק, קודם, שהסכמי העבודה משודרגים גם בעקבות הניסיון במיזם הזה. יש צורך להרחיב למקצועות נוספים בתחום, כמו שעלה. בסופו של דבר רק צריך לזכור שכרגע גרף 2012 בסכנה, כי אין כסף לגרף 2012 וצריך לראות איך העסק הזה מתקדם, כי על הנייר יש 15 קורסים ונכון לכרגע אין כסף לממש את זה. הדבר הכי חשוב, שהעובדים האלה שיהפכו מנהלי עבודה, וגם אם לא מנהלי לעבודה לגורמים שישמרו את הידע בענף הבנייה, יביאו פיתוחים חדשים, כי יש פה איכות חשיבה, אלה אנשים שבאים עם בסיס נכון ובהחלט אני אשמח שהעסק הזה יקבל את התמיכה שלכם ואת מלוא העוצמה של התמיכה, כי כרגע העסק הזה נעצר.

תודה רבה באמת על הביקור.

תודה רבה, שמעון, ולכל השותפים, התאחדות הקבלנים, ההסתדרות, למשרד האוצר, כמובן למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ולמשרד הביטחון. אני חושב שמה שראינו היום זו הוכחה שאם כל הגורמים משלבים ידיים ונותנים את התשומות הנכונות אפשר לשנות ולעשות הרבה דברים ובעיקר אפשר, וזה מה ששמעתי מכמה חבר'ה באתרים היום, לשבור את הסטיגמה שיש סביב העניין, שלכאורה ישראלים לא רוצים לעבוד בסוגים מסוימים של עבודות. אין דבר כזה, ברגע שבעבודה יש שכר נאות ויש מסלול התפתחות וקידום, ישראלים ורוצים והם רוצים בהחלט אפילו, רוצים מאוד לעבוד בעניין הזה, אבל צריך שיהיה לנו אופק גם מעבר לשנתיים האלה. זה יפה וזה מאוד חשוב גם שאתם נותנים את הפוש ואת ההכשרה ואת התמיכה לשנתיים, האינטרס שלנו כמובן שכמה שיותר ימשיכו וזה כמובן תלוי בראש ובראשונה בשכר ובתנאי העבודה. אבל אני חושב, ואת זה אני אומר גם לקבלנים שמארחים אותנו, שגם מבחינתם ההסתכלות על השכר זה לא הפריזמה היחידה, גם לקבלנים חשוב שיהיה כוח עבודה מקצועי, ישראלי, שמתאים, שיעלה את הרמה בענף, שהם יוכלו לתקשר איתו בצורה יותר תקינה וגם לא יצטרכו להסתמך באופן מוחלט ובלעדי, ולפעמים ההסתמכות הזאת היא בעייתית, רק על כוח עבודה זר וברמה נמוכה, ובטח שלנו, כמדינה וכחברה, חשוב שבכל המקצועות ובכל הענפים יהיה בסיס ישראלי, מקצועי ברמה גבוהה, עם מוטיבציה גבוהה. אני הבנתי את עניין המימון, כבר דיברתי על זה עם גורמים שונים, אני אעשה כל מה שאני יכול, ואני גם בטוח שזה יהיה, אתם מכירים את המערכת הממשלתית, יש מכשולים מסוימים אבל נתגבר על זה, זה לא יעמוד בדרכנו, וצריך שזה יגדל ושזה יגיע למקומות העבודה, ראיתם את החבר'ה בעצמכם, אלה חבר'ה ברמה גבוהה, וזה ממש היה יופי של דבר לראות את החבר'ה האלה ולשמוע אותם, להקשיב להם. אז אני מאוד שמח שראיתי את זה ואנחנו ניתן את כל הגיבוי ואת כל הגב. אז תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 15:00.>
מח