PAGE
13
ועדת החוקה, חוק ומשפט
19/12/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 504>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ"ג בכסלו התשע"ב (19 בדצמבר 2011), שעה 9:00

<1. הצעת חוק העונשין (תיקון - איסור שימוש ומסירת מידע סודי), התשע"א-2011>

חברי הוועדה: >
דוד רותם - היו"ר
יצחק הרצוג

>
חבר הכנסת עתניאל שנלר
לילך וגנר - יעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

לילי מלכיאל - מתמחה, משרד המשפטים

קובי עזרא - ע' יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

דרור קלייטמן - קמ"ד אח"מ, המשרד לבטחון פנים

בן ציון - ע' יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

אמוץ חן ציון - ראש תחום חקירות באמ|"ן, משרד הביטחון

משה חיים וייס - נציג, לשכת עורכי הדין

ש. - השב"כ

א. - השב"כ

אפרת חקאק

דורית ואג

אסתר מימון
<הצעת חוק העונשין (תיקון - איסור שימוש ומסירת מידע סודי), התשע"א-2011>

בוקר טוב. הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור שימוש ומסירת מידע סודי), התשע"א-2001, של חבר הכנסת עתניאל שנלר וציון פיניאן. אנחנו בהכנה לקריאה ראשונה. ובכן, חבר הכנסת שנלר, תסביר לי במה חטאנו ש"הפלת" עלינו את החוק הזה.

אילו הייתי חוטא, הייתי "מפיל" חוק יותר קשה. אני חושב שלא כבודו חטא, אלא היו חטאים אחרים. אני חושב שכולם מכירים את הסיפור של מסירת ידיעות שלא כדין, שבאה לידי ביטוי בסיפור ענת קם.

אדוני יודע שהתיק הזה, לא מדברים עליו, משום שזה תיק שנגזר בו הדין, אבל יש ערעור לבית המשפט העליון.

ולכן אנחנו לא נדבר על התיק. אנחנו מביאים את הדוגמה של האירוע הזה ודוגמאות נוספות, משום שנמצא על-ידי משרד המשפטים, על-ידי מערכת אכיפת החוק וכן הלאה, שיש קושי רב במציאת סעיף האשמה, שכן אי-אפשר להשית על מעשה כזה או דבר דומה, או הנראה כמו ריגול – מצד שני, החוק הקיים היה מאוד רחוק מהמעשה החמור שנעשה כפי שנעשה, לכן סברנו שיש מקום ליצור הגדרה מחודשת של התווך הזה.
העשייה הזאת נעשתה בשיתוף מלא - - -

אדוני יכול להסביר את זה עוד פעם לאט? כשמסבירים לי לאט, אני מבין מהר. ממה שאדוני הסביר עד עכשיו, לא הבנתי שום מלה. מה הבעיה בחוק הקיים?

החוק הקיים לא מצביע על סעיף אשמה שמבטא סוג כזה של עבירה, ולכן, משום שהעבירה הזאת איננה נמצאת בקטגוריית הריגול, אי-אפשר לומר שזה ריגול, מצד אחד, מצד שני, אי-אפשר לראות בזה דבר מאוד-מאוד קל – מדובר כאן על ידיעות סודיות, מדובר כאן על דברים הקשורים לסודות מדינה, מדובר כאן על עבירות המסכנות את ביטחון המדינה – ולכן אמרנו שננסה לעשות סדר בעניין. מי שעוסק בכך ביום-יום סבר כמוני והסכים לדעתי שהדבר דורש תיקון והסדרה, בין אם בכוונה לפגוע בביטחון המדינה ובין אם בהיעדר כוונה לפגוע בביטחון המדינה, ולא מדובר בריגול כפי שאמרתי, ולא רק בהחזקת חומר סודי, אלא יש כאן דברים בתווך, לכן הצענו כאן מספר דברים. אם נעבור על החוק סעיף-סעיף, נוכל להראות לאדוני ולוועדה את הדיוקים בהשוואה לחוק הקיים, ונדמה לי שהדברים יהיו ברורים הרבה יותר.

סעיף 113 (ג) הקיים אומר "מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך" - - -

והוספנו "והתכוון לפגוע בביטחון המדינה".

לא "התכוון". אם יש משהו שצריך לתקן, צריך להראות קודם שהוא פגום. "כשאינו מוסמך לכך, דינו – מאסר שבע שנים". "התכוון בכך לפגוע בביטחון המדינה, דינו – מאסר חמש-עשרה שנים". מה מפריע לאדוני בזה? מה רע במה שכתוב היום?

משום שאת החוק הזה ניסחנו יחדיו עם שר המשפטים, אולי משרד המשפטים יוכל לעזור בדברי הפתיחה, ואז ניתן תשובות לכל אחת מהשאלות שתשאל, אם על דעתך הדבר.

ודאי שעל דעתי הדבר. משרד המשפטים יגיד לי מה הוא רוצה.

הסכמנו עם חבר הכנסת שנלר שהחלוקה של הסעיפים בתוך הפרק שעוסק בריגול מכילה בתוכה גם מעשים שאינם בגדר ריגול, אלא יותר דומים באופי שלהם לפרק הבא, שהוא הפרק של סודות רשמיים. כל העבירות שאין בצדן כוונה לפגוע בביטחון המדינה כפשוטן אינן מתאימות לפרק הריגול, אלא מתאימות לפרק אחר. הן חמורות, יש עונשים חמורים בצדן, אבל המיקום שלהן הוא לא המיקום הראוי. המחוקק, כבר בתיקון 65 לחוק העונשין, קבע את העבירה בסעיף 113(א) כעבירה נפרדת, שכותרת המשנה שלה "ידיעה סודית" , וניתק אותה מסעיף הריגול. ההצעה של חבר הכנסת שנלר ממשיכה את מה שהמחוקק עשה בתיקון 65 ויוצרת הפרדה בין העבירות שהכוונה בצדן לפגוע בביטחון המדינה, והן מתאימות לפרק הריגול, לבין עבירות שאין כוונה כזאת בצדן, אך הן עבירות של מסירת או החזקת ידיעות סודיות.

למעשה אנחנו רואים בתיקון הזה יותר ראורגניזציה של הפרקים האלה ולא שינוי מאוד מהותי, פרט לשינוי אחד – העונש בצד העבירה של סעיף 116א המוצעת, שהוא עונש של עשר שנים במקום 15 שנה. פרט לכך מדובר בשינוי מבני והוספת הגנה מסוימת.

זאת אומרת, יש פה הקלה בעונש.

יש הקלה בעונש מ-15 שנה היום לעשר שנים. פרט לכך העונשים של יתר העבירות נשארים כפי שהם היום רק מועברים מפרק - - -

הקלה בעונש זו הצעה שלכם או הצעה של חבר הכנסת שנלר?

לא, זו הצעה של חבר הכנסת שנלר.

אז הוא יסביר לנו למה הוא חושב שצריך להקל בעונשים.

אנחנו כמחוקקים איננו יכולים להפוך את הכול להכול או לא כלום. תפיסת השחור לבן, גם מבחינת החקיקה, ראויה לבדיקה לעומק. האם באמת אין הבדל בין אדם שעובר עבירה במתכוון לאדם שעבר עבירה שלא במתכוון? האם באמת אין הבדל בין עבירת ריגול לעבירה אחרת? נדמה לי שהמידתיות ראויה בכל דבר ודבר. כאן אני מרגיש צורך במידתיות. למשל סעיף 113, מייצר מצב א' של החמרה, "מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך והתכוון בכך לפגוע בביטחון המדינה, דינו – מאסר חמש-עשרה שנה", וסעיף נוסף, סעיף 115(א) – "למטרת ריגול" – "- - - מי שניסה להפריע או להטעות זקיף או שומר המופקד על מקום מוגבל - - - והתכוון בכך לפגוע בביטחון המדינה, דינו – מאסר חמש-עשרה שנה", כולל החלק של סימן ה', סודות רשמיים, וכניסה למחנות צה"ל, אני היום אבקש מהוועדה לבחון אפשרות להוסיף כאן גם "ופגיעה בדרך כזאת או אחרת בחיילי צה"ל". נדמה לי שזה גם יסדר וגם יקל על התביעה בהמשך הדרך להעמיד לדין בצורה ראויה.

זה רק לא קשור לחוק שלך. אתה רוצה להגיש חוק חדש, אז תגיש אותו. אתה מדבר לי פה על חוק העונשין (איסור שימוש ומסירת מידע סודי). מה אתה בא לי לכניסה למחנות ולתקיפת חיילים? זה לא קשור לעניין.

מי שנכנס למקום מוגבל - - -

אדוני רוצה, יש עוד כמה דברים, אפשר גם להכניס פה שחייל שיוצא בזמן שירת נשים, גם הוא יקבל עשר שנות מאסר. אתה יכול להוסיף פה לחוק מה שאתה רוצה.

אני לא אתנגד אם אדוני יציע.

ודאי שלא. אתה לא תתנגד לכלום, אבל תפסת מרובה – לא תפסת.

יכול להיות, אבל בוודאי לית מאן דפליג שכניסה למקום אסור כמו למחשב, כמו לבסיס, כמו ללשכה, שלא כדין, הדבר הוא הא בהא תליא, הוא בוודאי כן רלוונטי לעניין הזה.

זה בתנאי שהכניסה קשורה להשגת מידע או לשימוש במידע - -

אני מקבל את ההערה שלך, זה לא לזריקת אבנים.

- - לא בשביל לשרוף מכוניות צבאיות או לזרוק אבנים על חיילים. זה לא בחוק הזה. אגב, שלא יהיה לכם שום ספק, לא צריך חוק בשביל זה, יש חוק.

יש חוק?

כן, רק צריך משטרה שתפעל.

כמה יש בחוק, אם אדוני זוכר?

15 שנה.

15 שנה אם זורקים אבן על חייל?

כן.

אז למה לא אוכפים אותו למען השם? שחרורו עכשיו יותר מ-1,000 איש. יש מספיק מקום.

יש מקום בבתי הכלא, אתה אומר. זה נכון.

יש מקום בכלא.

אני מסכים אתך.

אם אני זורק אבנים על חיילים, אני יכול להיות ב"עופר", מקום בהחלט ראוי.

אם אתה שואל אותי, אני חושב שאפשר לדון אותם לפי תקנות באזור יהודה ושומרון, יש שם כללים אחרים. יש צווי מינהל, כפי שאדוני יודע.

אני בוודאי לא אתנגד לכך, אסכים גם להיות התובע אם אפשר.

אני יכולה להעיר משהו לגבי העשר שנים?

כן.

אומנם, שוב זאת היתה הצעה של חבר הכנסת שנלר, אבל אנחנו תומכים בה, כי אנחנו סבורים שהיא עולה בקנה אחד עם מדרג הענישה שקיים היום בסעיפים הללו. היא יוצרת הבחנה ומאפשרת עונש חמור בעבירה של עיצוב והחזקה של ידיעות סודיות. בסעיף 112, שהוא סעיף הריגול, יש לנו מדרג של 15 ועשר שנים, כשלא מדובר בידיעה סודית; מי שמסר ידיעה והתכוון לפגוע בביטחון המדינה זה 15 שנה; ומי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה והתכוון לפגוע בביטחון המדינה – עשר שנים . ההקבלה של הסעיף של איסוף, כשהידיעה היא אומנם סודית, אין הכוונה לעשר שנים. זה נראה לנו מדרג ראוי. אומנם העניין של ענת קם עוד לא - - -

אני מוכרח לצעוק, כי אתם כל פעם עושים לי את הכאב הזה. רבותי, המדרג בכל חוק העונשיין – ראוי לתקן אותו. יש "ניסיון לרצח" – כמה שנות מאסר הוא?

20.

הריגה – כמה שנות מאסר?

20, אבל יש הצעה לרפורמה.

פה הרגתי ופה רק ניסיתי. המדרגים לא טובים.

דווקא בעניין הזה יש הצעה לרפורמה בעבירות ההמתה.

זה בא לי על הלשון, הייתי נותן לך עוד כמה עבירות. גם כשעשינו את הבניית שיקול הדעת, אנחנו הרי יודעים טוב מאוד שהסיכוי שבית משפט יפסוק בשליש העליון של העונש הקבוע בחוק הוא קטן מאוד, אז בשביל מה אנחנו כותבים את זה?

אנחנו רוצים שהעונש המרבי - - -

תיקנו לא מזמן 14 שנות מאסר על עבירת ההפקרה. זה מדרג סביר?

כשנותנים עשר שנים זה נשמע בהחלט סביר.

למה אני צריך להעלות ל-14? צריך לכתוב מה העונשים שבית המשפט ייתן. אחרי שעשינו להם הבניית שיקול הדעת הם בטח ייתנו את זה.

הוועדה סירבה לעונשי מוצא.

אם אתם רוצים לתקן את המדרג, רבותי, תעברו על כל חוק העונשין ומישהו יעשה עבודה רצינית.

אני מסכימה עם אדוני שצריך לעשות עבודה מאוד רצינית, כי הרבה עבירות בחוק העונשין הן עבירות בריטיות, שאנחנו ירשנו, גם בלשונן הארכאית וגם בעונשים בצדן, וצריך לעשות רפורמה כללית. כעת חבר הכנסת שנלר נוגע בנקודה ספציפית שדורשת טיפול, ומקובל עלינו.

חבר הכנסת שנלר, יש לך הצעה לשנתיים הקרובות.

אנחנו נראה איך זה עובר, ואז נראה אם יש סיכוי.

מה שרציתי להמשיך ולהגיד שאומנם הערעור של ענת קם תלוי ועומד, אבל העונש שנגזר עליה בנסיבות מאוד חמורות, לעניות דעתנו הוא בהחלט בחצי הנמוך גם של העונש המרבי המוצע כעת, ולכן עונש של עשר שנים מבטא בהחלט את הערך המוגן ואת חומרת העבירה.

האם העובדה שהיום אני אתקן את החוק, לא תשפיע על טיעונים לעונש כאשר זה יגיע לעליון? יגידו: רבותי, אפילו המחוקק חשב שצריך להקל בעונשים האלה, שזה לא כל כך חמור. אם נתתם לה ארבע שנים, כשהעונש המקסימלי הוא 15 שנה, ועכשיו זה הורד לעשר שנים, תורידו פרופורציונלית שליש.

אני חושבת שאם נבוא ונאמר כאן בגלוי - - -

אני מודיע לכם, אין לי שום כוונה להתערב בגזר דין שנמצא בערעור. מצדי החוק הזה יכול לחכות עוד שנתיים עד אחרי שהתיק ייגזר, כדי שאני לא אתערב בשיקול הדעת של בית המשפט. אין לי כוונה להתערב בשיקול הדעת של בית המשפט.

זאת גם לא היתה כוונתו של חבר הכנסת השנלר, הוא אמר הפוך.

אני מקבל לגמרי את מה שאדוני אומר.

שנלר התכוון מלכתחילה להקל.

בניגוד אולי לחלק מהיושבים בחדר הזה, אני לא נגוע בכוונות כאלה או אחרות, אלא אני מנסה לראות את הדברים על בוריים. כמו שאני מבין, ולפעמים הבנתי דלה ורדודה, אבל כשאני מחוקק רוצה לראות מה נכון לדורות הבאים, לא מעניין אותי לא ענת, ולא קם, ולא בטיח, מעניין אותי האיזון הראוי, על מנת שיהיה אמון בבתי המשפט, על מנת לא להפריז, לא לכאן ולא לכאן, ולכן סברתי שזה נכון.
מה שאני רוצה להציע, אדוני, על מנת שלא יהיה לך צער רב מדי בהקשר הזה, אני רוצה לבקש שאנחנו נאשר את הנוסח לקריאה ראשונה. אם אדוני יחשוב שאין מקום להעלות את זה עכשיו, שמא תהיה לזה השלכה על בית המשפט העליון, אני בוודאי לא ארצה לעשות נזק. אינני חושב שזה רלוונטי. אני לא חושב שאם נעביר את הצעת החוק לקריאה ראשונה הדבר יהיה רלוונטי, אבל אפשר לדון לגבי התזמון מתי להעלות את ההצעה למליאה לקריאה ראשונה. אני מציע שנבודד את השאלה הזאת משאלת המהות, נאשר את המהות, ואת המיקום, ומתי להעלות את זה, אני משוכנע שממילא זה תלוי רק בך, וזכות הווטו שלך היא מוחלטת מתי להעלות את הדברים, אלא אם כן אנחנו נפעיל דברים שאין בכוונתנו להפעיל, לכן מה לי להתווכח אתך.

זכות הווטו שלי מוחלטת בשלב אחד קודם. אתה יודע שאם אני אצביע - - -

לך יש וטו ברגע שנכנסת בדלת הזאת.

אם עכשיו אני מעלה להצבעה את הצעת החוק שלך, היא נופלת, כי אתה מצביע בעד, אני מצביע נגד, ואין לך רוב, אז אתה נופל, אז יש לי זכות וטו.

תמיד יש לך וטו, אתה יכול גם לא לבוא להצבעה כשאין לך רוב, ולכן זו רק שאלה טכנית. אני בכל זאת מציע להעביר את הצעת החוק, אנחנו נזדקק לה. לא נבזבז את הזמן של הוועדה החשובה הזאת ונחליט מתי להעלות אותה למליאה – ביום שתחשוב שזה ראוי.

"המכונים", יש לכם מה להגיד?

ההצעה כמו שהיא מקובלת עלינו במאה אחוז, גם המדרג.

משטרת ישראל, יש לכם מה להגיד?

דברים טכניים, אדוני, על איחוד ההגנות. אולי לאחד את המיקום של הסעיפים, אבל לא משהו מהותי.

זה אפשרי בהכנה לקריאה השנייה והשלישית, לא צריך עכשיו.

נכון, לא העליתי את זה כרגע.

גברתי היועצת המשפטית שלי, מה יש לך להגיד לי?

רציתי להגיד כמה מלים לגבי הראורגניזציה. אני מבינה מה מטריד את חבר הכנסת שנלר, וזה גם עלה בפסיקה. השאלה שלי, האם הוועדה רוצה להתחיל להפריד סעיפים. בדרך כלל בחוק העונשין יש סעיף אחד עם ההתנהגות, ויש נסיבות מחמירות בסעיף לגבי הכוונה. אין באמת מקרים שלוקחים את אותו יסוד עובדתי ומפרידים את העבירה לשני חלקים בפרקים שונים. זו טכניקה שלא בטוח שמתאימה לחוק העונשין. והשאלה, האם התועלת מספיק גדולה בהפרדה הזאת כדי לשכנע את הוועדה לעשות את ההפרדה.

את כל זה אנחנו יכולים לעשות בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

כן ולא, כי זה מהות התיקון – לעשות אפילו תיקון סמנטי, כדי שאנשים לא יורשעו בפרק הריגול על התנהגות שלא מתאימה לכותרת של ריגול. אבל זה קורה בכל מיני עבירות, ובית המשפט העליון אמר, לדוגמה בשוחד, יש מנעד גדול של התנהגויות שנכנסות לתוך עבירה של שוחד, כל מיני עבירות. אותו דבר פה. השאלה היא האם להפריד את הסעיפים זה מהות התיקון, חוץ מההקלה.

זה מהות התיקון.

אני רוצה להתייחס, לא בצד המקצועי, אלא בצד הערכי של ההערה הזאת, אם הבנתי את ההערה. אתם מדברים בשפה של משפטנים, ואנחנו אנשים פשוטים, אנחנו חברי כנסת.

אנחנו יודעים שלא כל אחד מושלם...

כן, אדוני...

בעיני, מאוד קל, מאוד קל לייצר החמרה לדברים חמורים. כשאתה רוצה להגיד לילד שעובר עבירה שזה מאוד חמור, אתה זורק עליו את הכול. כשאתה זורק עליו את הכול, אתה בעצם מעקר במידה רבה את הדבר החמור באמת באופן מובהק. כשאני רואה את שאלת הריגול אל מול כל השאר, אינני רוצה לתת לגיטימציה שהריגול הוא דומה למשהו אחר, הוא ריגול. וכשאני רואה את הכוונה מלכתחילה היא איננה על-יד, היא כוונה לפגוע בביטחון המדינה. וזאת על מנת לחדד את המאבק בתפיסות הפוסט-פטריוטיות, בעיני, מבחינה ערכית – אפשר לחלוק על דעתי בחלק מהתפיסות, אולי אפילו, אני לא רוצה להגיד פוסט-ציוניות, אבל בעיני כן – כן הן פוסט-ציוניות – שמרשות לעצמן בשם חופש הפרט, והביטוי, והמידע, והעיתונות והתקשורת, לעשות כל אחת מה בראש שלה. לכן ההפרדה היא בעיני מהותית מאוד. לאור ההערה של חבר הכנסת דודו רותם אולי יש מקום להחמיר בענישה החמורה יותר, על מנת לספק את מה שביטאת, אבל ההפרדה עצמה היא סופר חשובה מבחינה ערכית.

חבר הכנסת שנלר, בוא אני אגיד לך איפה הבעיה שלך - - -

יש לי הרבה...

אני אגיד לך מה הבעיה הגדולה שלך בתחום הזה, אתה לא מכיר את שיטת העבודה של מערכת המשפט.

זה נכון.

במדינת ישראל, מתוך 1,000 תיקים שהמשטרה פותחת, מגיעים בסופו של דבר לבית המשפט משהו כמו 25%, מתוך ה-25% שמגיעים, 30% שמגיעים, 85% מסתיימים בעסקת טיעון. איך עושים עסקת טיעון? אם העמדתי אותך לדין על עבירה קלה, שאתה יודע שהעונש המקסימלי עליה הוא שנת מאסר, למה לך לעשות עסקת טיעון? אתה תנהל את המשפט כדי לצאת זכאי אולי, ולכן הכוח שבידי התביעה הוא כזה שהיא תמיד יכולה ללכת לעבירה חמורה יותר, ואז יש להם מה להציע לך כדי להגיע לעסקת טיעון.

במקרה דנן, שלא מדברים בו, זה היה הסיפור אם הבנתי נכון.

לא היתה שם עסקת טיעון בסוף.

היתה.

היתה לא לגבי העונש.

לגבי הכוונה – הפער בין כוונה לפגוע בביטחון המדינה ועבירה ללא כוונה – הפער לא כל כך גדול במציאות, כי בית המשפט החיל את מה שנקרא "הלכת הצפיות" גם על כוונה לפגוע בביטחון המדינה. אם האדם היה יכול לצפות שהאקט שלו יפגע בביטחון המדינה, גם זה נכנס לכוונה. הפער הזה לא כל כך גדול, ויכול להיות ש - - -

ברשותך, אני חולק עלייך ערכית ולא משפטית. אני גם לא מתרשם מפסיקות בית המשפט העליון או בית משפט אחר, אני כן מתרשם בצד הציבורי-חינוכי.

אני מציע שאדוני יתחיל להתרשם.

אני חוזר בי מהדברים ואומר אותם שוב.

תודה.

אינני מתרשם ערכית מפסיקות פרקטיות שבית משפט נדרש לפסוק. אני לא מערער עליהן, אבל מבחינה ערכית, כוונה או לא כוונה, הרבה יותר גדול הפער הזה מאשר פסיקה כזאת או חוות דעת של בית משפט כזה או אחר. מבחינה חינוכית בעיני זה הסיפור.

גם בעניין של אברהם גדיר ויצחק יעקב אלה בדיוק היו הנושאים. הנושא של הכוונה עמד במרכז הדיון, והם זוכו מנושא הכוונה. זאת אומרת, דווקא הפרשיות שעלו שהן לא ריגול פרופר – אדם שכותב ספר, הרי הוא לא מרגל, ובית משפט זיכה אותו באמת מעבירת הכוונה.

יש לי ספקות במה שאת אומרת.

אני פועלת על-פי החלטת בית משפט.

סליחה, זה בסדר, אבל עדיין יש לי ספקות. אדם נכנס לבסיס צבאי, נכנס ללשכת קצין, מוציא משם חומר ומוציא אותו החוצה. הוא לא התכוון לכלום, הוא רק התכוון לספק מידע. מה הוא התכוון? אפשר בכלל להעלות על הדעת שהוא לא התכוון לפגוע בביטחון המדינה? אז בשביל מה הוא הוציא את זה?

ענת קם באמת הואשמה בריגול, ולאחר מכן היה הסדר טיעון.

זה פרק אחר שצריך להרוג אותו בכלל, את נושא עסקאות הטיעון, אבל זה בהזדמנות אחרת אני אעשה.

בחודש הבא...

בחודש הבא...

נצטרך שנתיים עבודה: שנה על דיני עונשין והמדרוג ושנה שנייה להרוג את עסקאות הטיעון. ככל שהדיון יתמשך, נצטרך עוד קדנציה.

זה בכלל לא מצחיק. הנושא הזה של העונשים בחוק הישראלי – אני זוכר שהיתה תקופה שהוטל על פליאה אלבק, זיכרונה לברכה, לעבור על החקיקה ואת כל החוקים הארכאיים להוציא מהספר. חוק העונשין – התעסקו בפרק הכללי שלו, מעבר לזה לא נגעו בו במשך 60 שנה. זה נורא לא חגיגי לקחת חבר כנסת ולהגיד לו: אדוני, תעבור על כל הסעיפים ותציע הצעת חוק לבטל, כי אז יגידו: הוא תומך בפושעים, הוא רוצה לעזור לפושעים, לכן אף אחד לא יעשה את זה, ולהם אין זמן לזה בכלל.

דווקא השר מתכוון לעבור על פרק הרכוש.

השר מתכוון.

אני לא חבר ועדת החוקה, אבל אולי שווה להקים ועדת משנה קטנה בוועדת החוקה לעסוק בזה.

ועדות משנה בוועדת החוקה מורכבות מאותם אנשים בוועדה כולה, וממילא עכשיו אין לנו אפשרות לעסוק בדברים גדולים נוספים, כי אנחנו עוסקים בקודקס האזרחי. תן לנו חמש שנים לעבוד עליו, ואז נעבור לחוקים אחרים.

יש למישהו עוד הערות?

משרד המשפטים רצה לתקן את ההגנה.

רציתי להעלות את זה. זה יכול גם לעלות בהכנה לקריאה השנייה והשלישית, פשוט לא הצענו את זה ליתר הרפרנטים, לכן אנחנו רק רוצים להעלות את זה כאופציה. מוצע על-ידי חבר הכנסת שנלר לעשות הגנה נוספת לסעיף 116ב, פרט להגנה הרגילה, של מסירת הידיעה בהקדם לרשות ביטחון או למשטרה.

שוב, אני מפנה לסעיף 116ד המוצע, "תהא זו הגנה טובה לנאשם בעבירה לפי סעיף 116ב, שמסר את הידיעה הסודית בהקדם האפשרי לתחנת משטרה או לגורם המוסמך בקשר לידיעה.". חשבנו שאולי ראוי לשקול להכניס לסעיף הזה גם דרישה של תום לב, כדי לצמצם במעט את ההגנה, אבל הדברים האלה יכולים לחכות לקריאה שנייה-שלישית.

אני מציעה שאם הוועדה רוצה, נכניס את זה עכשיו.

העלו את זה, כדי שאי-אפשר יהיה להגיד שזה עניין חדש. בסדר, נחשוב על זה בהכנה לשנייה-שלישית, צריך להעמיק בזה יותר.

הדבר החשוב שאני רציתי זה לחזור בתשובה. הרמב"ם – יכול גם לחזור בתשובה. אדם עושה טעות.

אתה רוצה למשוך את החוק כדי לחזור בתשובה?

אני חושב שזה דבר נכון לעשות, אדוני.

אז איפה אתה רוצה לחזור בתשובה?

נעביר אותו, נחזור בתשובה לקראת הקריאה השנייה והשלישית. אם תמשיך כך, אני אחזור בשאלה...

גם זה לא מטריד אותי, כפי שאתה יודע. אנחנו נעביר אותו בהכנה לקריאה ראשונה, כאשר אנחנו מדגישים שאין כל כוונה שמתוך הוראות החוק הזה מישהו ינסה ללמוד על תיקים תלויים ועומדים.
מי בעד?
הצבעה
בעד – פה אחד

הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור שימוש ומסירת מידע סודי), התשע"א-2011 אושרה ותעלה למליאה לקריאה הראשונה

בעד פה אחד. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 09:26.>