PAGE
12
ועדת החוקה, חוק ומשפט
05/12/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 490>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, ט' בכסלו התשע"ב (05 בדצמבר 2011), שעה 10:00

<הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 35) (ביצוע פסק דין לפינוי מושכר), התשע"א-2011>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר

אורי מקלב

>
שי חזן - ראש מדור סיור באג"מ, המשרד לבטחון פנים

קלוד גוגנהיים - המשרד לביטחון פנים

אריה כהן - סמנכ"ל אכיפה וגבייה, רשות האכיפה והגביה

ענת ליברמן - סגנית היועצת המשפטית, רשות האכיפה והגביה

נסים עוג'ר - פעיל המשמר החברתי, מוזמנים שונים

מיכל שמואלי - רשות התאגידים

עו"ד דוד סנדובסקי - המשמר החברתי

נעמה מנחמי

דורית ואג

הדס צנוירט
<הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 35) (ביצוע פסק דין לפינוי מושכר), התשע"א-2011>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר היום: הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 35) (ביצוע פסק דין לפינוי מושכר).

בהמשך לישיבה הקודמת, סעיף ההגדרה – פסק דין לפינוי מושכר – נוריד את הסיפא ולכן נקבל: פסק דין בתביעה לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, אינו חל עליו, כלומר אנחנו לא עוסקים רק בתביעה לפינוי מושכר לפי סדר דין מקוצר או מהיר.


הנושא הבא שהוסכם עליו כבר בישיבה הקודמת: 15 ימים, 6ב – לאור התוספת של ב1, יכול להיות שנשנה את המיקום, אבל מבחינת המהות, אנחנו נקבע שפתיחת תיק לפינוי מושכר תהיה רק לאחר 15 יום כדי לאפשר לאותו אדם שקיבל פסק דין, שהות להתפנות מרצון, מבלי להשית עליו את הוצאות הפינוי.

ב1 – משהו לא מסתדר לי.

זה לא קשור לתיקון שלנו. זה תיקון שהוא כבר עבר בוועדה- - -

אני לא מבין, למה אתם אומרים לי שהוא לא חל. כתוב: על אף האמור בסעיף קטן (ב) – וסעיף קטן (ב) פוסק אצלנו- - -

יכול להיות ששווה להעביר את זה ל-ג, כדי שזה לא יחול.

ואז כתוב: על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא נקבע מועד לביצוע - רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר לזוכה להגיש בקשה לביצוע פסק הדין אף אם טרם חלפו 30 ימים.

אבל זה אם היה לרשם יסוד להניח, שאי-פתיחת תיק הוצאה לפועל עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין. במקרים שלנו, של פינוי שוכר, זה לא רלוונטי; זה מדבר בעיקר על פסקי דין לביצוע חיוב כספי או משהו כזה.

אתם אומרים לי דברים, שאיני יכול להגיב עליהם, כי יש לי מידע ממקומות אחרים, בוועדות אחרות שאני יושב, ואני רואה את הרשמים שלכם, לכן קשה לי לסמוך על – זה רק אם. אני יכול להראות לך רשמים שיגידו: גם בפסק דין לפינוי זה עשוי לסכל את ביצוע פסק הדין.

זה שיקול דעת של רשם. סעיף ב1, שהוא סעיף שלא שייך לתיקון שלנו – שכבר תוקן וכבר פורסם, לדעתי, ברשומות, אמור להיכנס לתוקף בזמן הקרוב - הוא סעיף שבשיקול דעת.

אני מתקן את סעיף ב?

<ענת ליברמן>
אנחנו יכולים לתקן אותו במסגרת סעיף ג, זה לא משנה.

מכיוון שאני מתקן את סעיף ב, הסעיף הזה יחול על אותו סעיף ב שאני מתקן.
<ענת ליברמן>
הסעיף הזה הוא סעיף כללי. הוא יחול בכל מקרה.

אז צריך לשים אותו במקום אחר.

נשים אותו בסעיף ג, כדי ש-ב1 לא יחול עליו. נהיה מסורבל להניח אותו ב-ג, אבל נמצא את הדרך.

<ענת ליברמן>
כמו שיש ג, אפשר לעשות ג1 – ג הוא לגבי מזונות, ו-ג1 יהיה לגבי פסק דין לביצוע שוכר, ואז יהיה ברור ששם 15 ימים, אין בעיה.

טוב.

סעיף 7: משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב אזהרה שעליו למלא אחר פסק-הדין, או לשלם את החוב הפסוק בשיעורים שנקבעו בצו לפי סעיף 69(ב), או להגיש בקשה לצו תשלומים, והכל בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה, ואולם לעניין בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע תקופה אחרת [ובלבד שלא תפחת מ-20 ימים אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ולעניין פינוי דירת מגורים, לא תפחת התקופה מ-10 ימים].

בסעיף (א1) מחקנו את הסיפא, שנכנסת ממילא ב-(א3). א2 המוצע: הוגשה בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, תכלול האזהרה הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה, כי אם לא ימלא אחר פסק הדין בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (א), תהיה למנהל לשכת ההוצאה לפועל סמכות להיכנס למקרקעין האמורים, לפנותם ולמסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בהתאם להוראות סעיף 64.

זה הסעיף, אם איני טועה, שמאחד בין הודעת האזהרה והודעת הפינוי להודעת אזהרה ופינוי יחד.


(א3) הוא סעיף כללי לגבי תקנות: (א3) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר מידע נוסף על האמור בסעיפים קטנים (א1) ו-(א2), שיש לכלול באזהרה.

חשבתי שאת הסעיף הזה מורידים מהחוק. למה אני צריך להתעסק במה עוד יהיה כתוב?

<ענת ליברמן>
זה קבוע היום לגבי האזהרה הרגילה.

למה אני צריך את הסעיף הזה? הוא רוצה להוסיף עוד באזהרה, ורוצה לכתוב שם כמה אתה נחמד שלא פינית את הדירה, וכמה אתה נחמד שאתה לא משלם את הכסף? למה אני צריך להתעסק עם זה?
<ענת ליברמן>
לנו אין התנגדות שזה יהיה.

אתה רוצה להוריד את אישור ועדת חוקה, חוק ומשפט?

כן.

(ב)(1)המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית-דין לפי תקנות סדר הדין; לעניין זה, הסמכויות הנתונות בתקנות סדר הדין לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל.
(2) על אף הוראות פסקה (1) המצאת אזהרה בבקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק במקרקעין או בחלק מהם, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירתו על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל; היו המקרקעין נעולים או שלא היה אפשר להמציא את ההודעה כאמור ידביק מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההודעה על פתח המקרקעין או יקבע אותה אליהם ויערוך דין וחשבון על פעולתו.

אני רוצה לוודא: כאשר כתוב: היו המקרקעין נעולים או שלא היה אפשר להמציא את ההודעה כאמור ידביק מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההודעה - זה לא מבטל את העניין של השקידה הסבירה.

<ענת ליברמן>
לא. זה כתוב אצלנו בכל הנהלים – שהם חייבים להגיע בשקידה סבירה, שלוש פעמים, שלושה מועדים שונים של היום, ורק אם הוא לא מצליח להמציא לו את זה, אז הוא צריך, ולכן הכנסנו בחוק את העניין שקבוע בסעיף 64, שעוד מעט נגיע אליו, שאחרי שאתה ממציא את הודעת הפינוי, שהיא גם אזהרה, אתה צריך להגיע לרשם, והוא בוחן שההמצאה הומצאה כדין, ואם היא הודבקה, שהיתה שקידה סבירה וראויה, והרשם אמור לבחון את העניין הזה, ורק אז לאשר את הפינוי.

בהזדמנות זו, יש לי הצעה אליכם - אולי תשנו בסעיף 10: כתוב: זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 - ביטלו את התעריף המינימלי, לא?

עדיין קיים. זה היה בתיקון 29, ולא עבר. עדיין קיים התעריף המינימלי, לפי סעיף 71.

זה תעריף מומלץ, זה כבר לא התעריף המינימלי.

המינימלי המומלץ – כתוב אצלנו.

סעיף 64.

(א) ניתן פסק-דין לפינוי מקרקעין, לרבות סילוק-יד ולא מילא החייב אחרי פסק הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה שהומצאה לפי סעיף 7(א), יקבע רשם ההוצאה לפועל מועד לפינוי בהודעה וכו' – כלומר יש פה הבהרה, שזה רק אם לא מילא את האזהרה.

(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), הומצאה אזהרה כאמור בסעיף 7(א2) לעניין פסק דין לפינוי מושכר, ולא מילא החייב אחר פסק הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בתוך X ימים – נדון על זה - מתום התקופה שנקבעה באזהרה; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת הזוכה, להאריך את תקופת הפינוי לפי פסקה זו, אף לאחר שהסתיימה, בתקופות נוספות שלא יעלו על X ימים, כל אחת; הודעה על הארכת תקופת הפינוי כאמור תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם בדרך הקבועה בסעיף 7(ב)(1).
כלומר כאן האזהרה לגבי ההודעה הנוספת על הארכת התקופה היא קלה יותר, היא לא הדרישה המחמירה הקודמת.

אנחנו כבר יודעים שאין 30 ימים – מצוין. עכשיו תסבירו לי, למה אתם רוצים 14 ימים, כי אתם יודעים שאני רוצה רק עשרה ימים.

קיבלנו הנחיה מלשכת השר – לא פחות מ-15.

קיבלתם הנחיה מלשכת השר?

<ענת ליברמן>
יש לנו קושי להסכים על פחות מ-15 ימים. אגב, המשטרה היתה אמורה להגיע – הם נתקעו בפקקים. המשטרה דורשת לכל הפחות 21 ימים אחרי התיאום. אני מזכירה שבהתאם לפרוצדורה שקבענו עכשיו, אחרי שהאדם ממציא את ההודעה שהיא גם אזהרה, הוא צריך להגיע לרשם ההוצאה לפועל, כדי שהרשם יבחן את ההמצאה, וייתן החלטה שמודיעה על הפינוי. זה כשלעצמו יכול לקחת יומיים-שלושה, כי רשמים לא נותנים החלטה תוך שעה.

זו בעיה שלכם; זו החלטה טכנית לחלוטין.

<ענת ליברמן>
אם במקרה גם היה חג באמצע של ארבעה ימים, כמו ראש השנה, אם הוא נכנס לשבת או משהו כזה, אנחנו מסונדלים, או שבוע של סוכות, אנחנו מסונדלים – לשכת ההוצאה לפועל לא פועלת.

הרשם צריך לתת החלטה על פינוי. המשטרה דורשת מכם 21 יום אחרי.

<ענת ליברמן>
לכל הפחות.

מתי תתאמו - לפני החלטת הרשם?

<ענת ליברמן>
אי-אפשר, זה בדיוק העניין.

כלומר הרשם נתן החלטה, לקח ארבעה ימים, חמישה ימים, שבוע ימים, ואז אתם מתחילים לתאם.
<ענת ליברמן>
לא אנחנו אלא הזוכה.

הוא יתאם את זה ל-21 יום אחר כך. איפה ה-14 יום שלכם?

<ענת ליברמן>
הם צריכים ליפול בתוך ה-14 ימים שאחרי, כי יש לנו טווח – הוא צריך שסוף ה-21 ימים שהוא קבע עם המשטרה, ייפול בתוך ה-14 ימים שאחרי המצאת האזהרה.

כתוב פה: יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בתוך 14 ימים מתום התקופה שנקבעה באזהרה.
מתי האזהרה ניתנת?

<ענת ליברמן>
האזהרה זה מה שהוא ממציא, ואז יש 21 ימים של האזהרה, ואז מתחילים הימים. ה-14 ימים מתום - זה הטווח – מתחיל מ-21, ואז סופרים 14 ימים, שבהם אפשר בכל יום לפנות אותו.

מה פתאום? הוא מתחיל מהיום העשירי, ועכשיו יש לכם 14 יום. בתום 21 יום הוא צריך להיות בחוץ, אז אל תיקחו לי 21 ועוד 14. או אתם נורא רוצים לצמצם, או אתם מפליגים. הרשם נתן אחרי חמישה ימים הוראת ביצוע, הרשם אומר: לפנות את הבניין תוך 21 יום.

<ענת ליברמן>
לא, הרשם אומר – מה שכתבו לך באזהרה, שהיא הודעת פינוי, זה בסדר, ומה שכתוב באזהרה ובהודעת הפינוי – אם לא תבצע את זה תוך 21 ימים מיום שהומצאה לך האזהרה, אז אפשר יהיה לבוא אליך בכל אחד מה-14 ימים אחר כך.

כלומר אתם מדברים על 21 יום ועוד 14.

<ענת ליברמן>
כן. מסוף ה-21 אפשר לבוא במשך 14 ימים או 15 ימים, ולפנות אותך מביתך. המועד שאתה קובע עם המשטרה צריך ליפול בתוך ה-15 ימים האלה.

איך שנפתח התיק אנחנו מודיעים למשטרה, יחד עם הודעת הפינוי ויחד עם האזהרה שמוסרים לאדם - ברגע שביצענו את המסירה, מודיעים למשטרה. ברגע שביצענו את ההודעה, מודיעים למשטרה, ואז יש גם 21 יום מול המשטרה. עברו 21 יום האלה – מאותו רגע אנחנו מאשרים- - -

למה עברו 21 יום? המשטרה צריכה 21 יום. אני הודעתי שאני מבקש פינוי בעוד 21 יום, עשיתי מסירה, 21 יום המשטרה מוכנה – לכו לפנות. למה אתם רוצים עוד 14 יום?

השאלה, מתי אתה מגיע למשטרה, כי בעצם אם אפשר היה להגיע למשטרה בדיוק ברגע שהדבקתי לו על הדלת או מסרתי לו את הודעת הפינוי- - -

לא, אני מגיע למשטרה שבעה ימים אחר כך.

<ענת ליברמן>
אז עברו שבעה ימים. עכשיו נשאר לי עוד 13 ימים של האזהרה, והמשטרה רוצה 21 , אז אני חייבת לפלוש לתוך ה-15 ימים הבאים, ואז אקבע עם המשטרה לקראת סוף ה-14 ימים שיש לי.

כלומר זה לא יהיה 21 יום; יהיו למשטרה 35 יום להתארגן. אין בעיה.

<ענת ליברמן>
אם היית מגיע ביום הראשון, לצורך העניין, אם היית מצליח להשיג הודעת פינוי ביום הראשון – אפשר לקבוע עם המשטרה אפילו יותר מ-21 ימים; אפשר לקבוע עם המשטרה 26 ימים אחר כך.

כלומר פינויים יבוצעו לא 21 יום, כמו שהמשטרה רוצה, אלא עוד 14 יום תוספת.

<ענת ליברמן>
לכל היותר.

רבותיי, אילו לא הייתי יודע איך ההוצאה לפועל עובדת, המרכז לגביית קנסות, רשות האכיפה, הייתי אומר: לכל היותר; מכיוון שאני יודע איך זה עובד, אני אומר לכם: זה יהיה קבוע עוד 14 יום.

<ענת ליברמן>
בהקשר הזה זה לא רשות האכיפה והגבייה; בהקשר הזה הזוכה הולך ומתאם עם המשטרה. זה כבר לא שלנו.

אתם הגג.

<ענת ליברמן>
אבל אם המשטרה אומרת לי שהיא חייבת 21 ימים, ואם אני חושבת על זה שלא תמיד הזוכה יכול להגיע למשטרה יומיים אחרי שהוא המציא את האזהרה, כי הוא צריך לקבל החלטת רשם, וכי יכול ליפול משהו בדרך- - -

אז אתם בעסק, כי צריך החלטת רשם.

<ענת ליברמן>
החלטת רשם אצלנו היא מההחלטות הדחופות – של 24 שעות, אז חייבים להשאיר להם 21 ימים.

אין בעיה – גמרנו, תקבלו 14 יום, אבל תרשמו לכם את האזהרה שלי: לא יהיו פינויים אלא אחרי 35 יום – 21 ועוד 14.
<ענת ליברמן>
הנה, נציגי המשטרה הגיעו.

הם לא פראיירים. אם הם יכולים לעשות את הפינוי שבועיים אחר כך, למה שהם לא יעשו את זה? מה, אין להם מה לעשות – רק להתעסק בפינויים? הם רוצים לעשות את הפינויים כמה שיותר מאוחר.

בעת המצאת האזהרה בעצם יהיה כתוב: 20 יום אזהרה, ואז, שאם הפינוי לא התבצע, הוא יתבצע בתוך ה-14 יום – זה יהיה ברור בהמצאה עצמה?

<ענת ליברמן>
בדיוק. חשוב לי שאדוני יזכור שיש פינויים שלא צריך בהם את המשטרה, ובהם אני מאמינה שהפינוי יתבצע בתחילת ה-14 ימים.

מתבצעים שלא צריך בהם משטרה, בדרך כלל מכוח עצמם – לא צריך אתכם – יש פסק דין, ממציאים, האיש יפנה לבד. זה רק אגרות.

<ענת ליברמן>
זה חוקי, לפנות בלי ההוצאה לפועל?

קיבלתי פסק דין, מסרתי אותו – האיש יפנה.
<ענת ליברמן>
לא פינוי מרצון.

לא, פינוי מכוח פסק דין.

סעיף 88 עוסק בביצוע ותקנות, וקובע כך:

(א)
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות –

(1) תשלום האגרות, פטור מתשלומן או דחיית תשלומן וכן דרכי חישוב ההוצאות לשם נקיטת הליכים ושיעוריהם;
האם אתה רוצה שהנושא של פרוצדורה ואגרה יבואו לאישור?

כן.

<ענת ליברמן>
הן תמיד מגיעות לוועדה.

אם לא קבוע, הן מגיעות לוועדת הכספים, אלא אם נקבע בחוק, לאיזו ועדה זה יגיע.

בסעיף 88 נא להוסיף, למרות שתראי את ג – שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה. צריך להוסיף בהתחלה: שר המשפטים, הממונה על ביצוע חוק זה, ובאישור ועדת החוק, ורשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ואז צריך למחוק את ג – צריך לראות.

מה זה הסעיף הזה - עקב ביטולו של משרד הדתות, הועברה הסמכות לראש הממשלה?

זה כל מיני עדכונים שהיו במהלך השנים לחוק.

חוק ההוצאה לפועל הוא בסמכות משרד הדתות? טוב.

יש לנו הסתייגויות לחוק. המסתייגים אמנם לא כאן, אבל הם נימקו באופן ארוך. שאקריא אותם? הסתייגות של חבר הכנסת ניצן הורוביץ.

הוא מגיש לי בשם אילן גילאון, זהבה גלאון, קבוצת מרצ.

הם צריכים לצרף את החתימות של האחרים עד מועד ההנחה.

תוספות לפרק טז 4: קבוצת מרצ מציעה: בכל מקרה רשם ההוצאה לפועל לא יורה לפנות אדם אלא לאחר שהצדדים הוזמנו לדיון בפניו בהזמנה שהומצאה להם בהמצאה מלאה; בהזמנה לדיון יצוין כי החייב רשאי לבקש השהיה של ההחלטה בעניין פינוי המקרקעין כדי למנות לעצמו עורך דין או כדי לקבל ייצוג לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, אם הוא זכאי לכך לפי הוראות אותו חוק; בהזמנה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, וזאת בדומה להסדר של סעיף 38 לחוק.

במידה והוכח לרשם ההוצאה לפועל כי לאדם שכנגדו הוצא צו הפינוי ולבני משפחתו המתגוררים עמו אין דיור חלופי הולם או אמצעים כלכליים להעמיד לעצמם דיור חלופי הולם, יוכל הרשם לדרוש את התייצבותם לדיון של נציג משרד הבינוי והשיכון ושל נציג משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ולחייבם להעמיד למפונה פתרון דיור חלופי הולם לתקופה שלא תפחת מששה חודשים. במקרה כזה יתואם הפינוי עם הרשויות על מנת שניתן יהיה לאפשר למשפחה להתפנות בהסכמה, או כדי לפנות את המשפחה מייד לדיור החלופי.

זה רעיונות מצוינים; יש לי רק בעיה אחת – יש פסק דין של שופט. אני אפגע בסמכות של שופט, ואגיד שאפשר לערער אצל הרשם על שופט? והנורא מזה – נותנים לרשם הוצאה לפועל את הזכות לשנות את תקציב המדינה, כי הוא יחליט: נא לתת לזה דירה, נא לתת לזה דירה. מילא כשהבג"ץ עושה את זה – אני עוד יכול להבין, אבל רשם הוצאה לפועל?

אם אני זוכרת נכון את הנימוקים של חבר הכנסת הורוביץ – הרעיון לא היה להתערב בתקציב.

הייתי רוצה לקבל את הסעיף הזה, אבל רק בתנאי אחד – שיהפכו את רשמי ההוצאה לפועל, במקום רשמים בכירים ורשמים זוטרים – שכולם יהיו שופטים.

שאמשיך לקרוא את ההסתייגויות?

ג. קבוצת מרצ מציעה, בהסכמת הצדדים, יוסמך הרשם לקבוע כי הדיור החלופי ימומש באותה דירה בה מתגוררת משפחת החייב, כאשר המדינה תערוב לתשלום סדיר של שכר הדירה לתקופה שתיקבע, ובלבד שאין צד שלישי שייפגע מהסדר זה פגיעה של ממש.
ד. הגדרת הדיור החלופי ראוי שתיקבע באופן שיאפשר לחייב המפונה להישאר קרוב ככל הניתן למקום מגוריו הקיים, על מנת שלא לפגוע במקורות פרנסה, ולהקשות על שיקום המשפחה, או להוציא את הילדים ממוסדות החינוך.
אלה הסתייגויות קבוצת מרצ.

איפה זכויות האזרח של אותו בעל דירה?

מבחינה זו, הם פותרים את הבעיה, הם אומרים: המדינה תשלם את שכר הדירה. אבל מאיפה המדינה תיקח? מה שיקרה, יישב רשם – זה מזכיר לי את בית הסוהר הפרטי – אז שם ישבו תשעה שופטים של בית המשפט העליון, והחליטו שהם מבטלים את האפשרות, ומדינת ישראל שילמה הרבה כסף פיצויים – לא נורא, אבל פה יישב רשם הוצאה לפועל, ויחליט: המדינה – את תשלמי. מאיזה תקציב?

על-פי פקודת העיריות, סעיף 3 לפקודת העיריות, נדמה לי, נאמר שהעירייה מחויבת לתת אמצעי לאחד שנמצא ללא דיור, או שהוא חסר דיור, וככזה אולי משם אפשר לקבל סיוע לאותו דייר – אולי ראש ההוצאה לפועל יכול להפנות את זה- - -

אבל הם מציעים: לא יפנו אותו, אלא אם כן הוא עובר מהדירה בפינוי לדירה שסידרו לו. כמות האנשים שמפנים היא גדולה מכמות הדירות שיש. אדם קיבל פסק דין לפינוי – הוא צריך לרוץ ולטפל בזה. הוא צריך לרוץ לרווחה, אבל אי-אפשר שרשם ההוצאה לפועל יגיד לו: אתה לא תפנה את הדירה- - -
<נסים עוג'ר>
השאלה, אם הוא יכול לתת הפניה באמצעות החלטה שלו לגורמים המוסמכים, שיסייעו בידיו, כדי לעשות את המעבר, ואז זה יקל על כל הצדדים.

הגורמים המוסמכים צריכים לעזור בלי קשר להחלטה שלו.

<נסים עוג'ר>
הם לא עושים את זה.

זה שהמדינה לא מקיימת את החוקים שלה, זו בעיה. מי בעד ההסתייגויות של קבוצת מרצ? מי נגד?
הצבעה
בעד – אין

נגד – פה אחד
ההסתייגויות נדחו.

נדחו, יעלו למליאה.

הסתייגויות סיעת חד"ש.
בסעיף 4 להצעת החוק, האמור בו יסומן (א) ואחריו יבוא: 4(ב). זירוז תהליך ההוצאה לפועל תתבצע בכפוף להסדרים הבאים:

1. רשם ההוצאה לפועל לא יאשר פינוי אלא אם הונחה דעתו כי לאדם שכנגדו הוצא צו הפינוי ולבני משפחתו המתגוררים עמו יש דיור חלופי הולם או אמצעים כלכליים להעמיד לעצמו ולבני משפחתו המתגוררים עמו דיור חלופי הולם.

(2) בכל מקרה רשם ההוצאה לפועל לא יורה לפנות אדם אלא לאחר שהצדדים הוזמנו לדיון בפניו בהזמנה שהומצאה להם בהמצאה מלאה; בהזמנה לדיון יצוין כי החייב רשאי לבקש השהיה של ההחלטה בעניין פינוי המקרקעין כדי למנות לעצמו עורך דין או כדי לקבל ייצוג לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, אם הוא זכאי לכך לפי הוראות אותו חוק; בהזמנה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, וזאת בדומה להסדר של סעיף 38 לחוק.
(3) במידה והוכח לרשם ההוצאה לפועל כי לאדם שכנגדו הוצא צו הפינוי ולבני משפחתו המתגוררים עמו אין דיור חלופי הולם או אמצעיים כלכליים להעמיד לעצמם דיור חלופי הולם, יוכל הרשם לדרוש את התייצבותם לדיון של נציג משרד הבינוי והשיכון ושל נציג משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ולחייבם להעמיד למפונה פתרון דיור חלופי הולם לתקופה שלא תפחת מששה חודשים. במקרה כזה יתואם הפינוי עם הרשויות על מנת שניתן יהיה לאפשר למשפחה להתפנות בהסכמה, או כדי לפנות את המשפחה מייד לדיור החלופי.
(4) בהסכמת הצדדים, יוסמך הרשם לקבוע כי הדיור החלופי ימומש באותה דירה בה מתגוררת משפחת החייב, כאשר המדינה תערוב לתשלום סדיר של שכר הדירה לתקופה שתיקבע, ובלבד שאין צד שלישי שייפגע מהסדר זה פגיעה של ממש.
(5) הגדרת הדיור החלופי ראוי שתיקבע באופן שיאפשר לחייב המפונה להישאר קרוב ככל הניתן למקום מגוריו הקיים, על מנת שלא לפגוע במקורות פרנסה, ולהקשות על שיקום המשפחה, או להוציא את הילדים ממוסדות החינוך.

מי בעד הסתייגויות קבוצת חד"ש? מי נגד?

הצבעה
בעד – אין

נגד – פה אחד
ההסתייגויות נדחו.

ההסתייגויות לא התקבלו - למליאה.

אני מעלה את הצעת החוק לאישור לשנייה ושלישית, לפי נוסח הוועדה, מי בעד?
הצבעה
בעד הצעת החוק – פה אחד
הצעת החוק אושרה

פה אחד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:40.>