PAGE
15
ועדת החוקה, חוק ומשפט
05/12/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 489>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, ט' בכסלו התשע"ב (05 בדצמבר 2011), שעה 09:00

<תקנות הפטנטים (יישום האמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים) (תיקון), התשע"ב-2011>

חברי הוועדה: >
אורי מקלב – מ"מ היו"ר
אברהם מיכאלי

>
עו"ד הווארד פולינר - ממונה בכיר קניין רוחני, משרד המשפטים

ז'קלין ברכה - סגנית ראש רשות הפטנטים, משרד המשפטים

עו"ד אילת פלדמן - עוזרת משפטית לרשם הפטנטים, משרד המשפטים

מיכאל ברט - מנהל מחלקת PCT, משרד המשפטים

שמרית גולן - משפטנית, משרד המשפטים

עו"ד מיכל שמואלי - משרד המשפטים

חנוך יהושע - אחראי מחשוב, משרד המשפטים

מיכל חכמי - יושבת-ראש אגודת עורכי הפטנטים בישראל

עו"ד דוד סנדובסקי - המשמר החברתי

נסים עוג'ר - פעיל המשמר החברתי

שמעון מלכה - דובר הוועדה

נעמה מנחמי

דורית ואג

טלי רם
<תקנות הפטנטים (יישום האמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים) (תיקון), התשע"ב-2011>

בוקר טוב. אנחנו מקדמים בברכה את כל המוזמנים, את כל הנוכחים. התכבדתי למלא את מקומו של היושב-ראש הקבוע עד שהוא יגיע. נתחיל את הדיון היום בתקנות הפטנטים (יישום האמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים) (תיקון), התשע"ב-2011. משרד המשפטים יציג את הנושא.

שמרית גולן, משרד המשפטים. יש לנו כאן תיקון קטן לתקנות יישום האמנה, שנועד לאפשר לרשות הפטנטים להתחיל להתנסות בקבלת בקשות בין-לאומיות ומסמכים אחרים גם בצורה אלקטרונית.
כיום יש אפשרות הגשה בנייר, אנחנו רוצים להוסיף אופני הגשה נוספים לבקשה בין-לאומית שמוגשת לרשות הפטנטים כיום כמשרד מקבל, לפי האמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים, להוסיף שני אופני הגשה – האחד, על גבי התקן המשמש לאחסון חומר מחשב.

אני אחדד את הנושא של משרד מקבל. כרגע, ישראל עדיין לא רשות חיפוש בין-לאומית עד שלא יעבור החוק, ולכן התיקון, בין היתר, נועד לאפשר לישראל לקבל את הבקשות ולהעביר אותן אחר כך.

בינתיים, כרגע, היא רק דוור.

כרגע היא דוור, והיא רוצה גם בתור דוור לעבוד בצורה יעילה יותר על-ידי העברת קבצים אלקטרוניים.

שני אופני ההגשה הנוספים הם התקן המשמש לאחסון חומר מחשב, למשל תקליטור; ובאמצעות האינטרנט, בצורה של הגשה אלקטרונית, כלומר כל אדם יוכל להעלות ממחשבו לפי תנאים שייקבעו את הקבצים שמרכיבים את הבקשה הבין-לאומית.

מי שרוצה היום להגיש בישראל, לגבי פטנט ישראלי?

בינתיים, אין עדיין הסדר לכך. האפשרות של הסדר כזה עדיין נבדקת, אנחנו מקווים שבעתיד הקרוב זה יתאפשר.

כשאדם רוצה להגיש בצורה אלקטרונית במקום להגיש בנייר, האם צריך בשביל זה תקנה או שזה צריך להיות דבר ברור מאליו? נניח בתוך ישראל כתוב - מסמכים אדם יגיש על גבי תקליטור, האם זה פחות טוב מאשר נייר?

תקליטור זה לא פחות טוב מנייר.

באינטרנט, בגלל - - -

נושא אבטחת מידע. לכן, לגבי בקשות פטנט רגילות שמוגשות בישראל אנחנו עדיין בודקים את ההסדר המתאים.

מה ששונה כאן זה שמדובר בבקשות בין-לאומיות, שמה שמסדיר אותן הוא האמנה הבין-לאומית והתקנות שלה, ובאמנה הזאת ובתקנות שלה יש כבר סטנדרטים של אבטחת מידע שאנחנו רוצים לאמץ, ולאפשר את זה גם דרכנו – גם דרך רשות הפטנטים כמשרד מקבל.

האם אלה סטנדרטים מחמירים יותר?

הם לא מחמירים יותר. יוכל לפרט על כך אחראי המחשוב של רשות הפטנטים. כרגע זה לא קבוע. הסטנדרט שקבוע כאן הוא סטנדרט של האמנה שהרשם יאמץ לאחר ששוכנע שהסטנדרט הזה עומד בדרישות אבטחת המידע של משרד המשפטים. הכוונה היא לאמץ סטנדרט שהוא פחות או יותר מקביל למה שאצלנו בחוק הוא חתימה אלקטרונית מאובטחת.

יהושע חנוך, מנמ"ר רשות הפטנטים. הסטנדרט שאנחנו מדברים עליו הוא סטנדרט בין-לאומי שקיים ב-140 מדינות. מדובר על סטנדרט שנבחן על-ידי מומחי אבטחת מידע של משרד המשפטים וקצין אבטחת מידע של משרד המשפטים, שבהחלט עומד בסטנדרטים ובתקנים שאנחנו רגילים לעבוד איתם.
אנחנו מדברים פה על חתימה מאובטחת ולא על חתימה מאושרת.

מה ההבדל?

זהו מונח שטיפה מבלבל אנשים. חתימה מאושרת זאת לא באמת חתימה שעוסקת באבטחת מידע במובן של חס ושלום פריצה, חדירה וגניבת הפטנט. חתימה מאושרת זאת חתימה שבודקת את הזהות של האדם שמגיש. אתה הולך לגוף מסוים, לגורם צד שלישי, והוא נותן לך את התעודה הזאת.

זאת חברה חיצונית שמאבטחת, שנותנת את השירות הזה?

חברה חיצונית, ספק צד שלישי שאומר שאתה האדם שהשתמש בחתימה הזאת.

היה כאן דיון בשבוע שעבר בנושא חתימה אלקטרונית.

אבל אין זה אומר שהחתימה היא מאובטחת ומוצפנת – חשוב להבין את זה. אתה יכול לבוא עם החתימה הזאת ולהשתמש איתה באתר שהוא לא מוצפן והוא לא מאובטח, ובתיאוריה אפשר פשוט לגנוב ולקחת לך את הפטנט. זה לא אומר שהחתימה היא מוצפנת, היא פשוט מזהה אותך כאדם שמגיש את החתימה הזאת. זו נקודה שחשוב מאוד להבין אותה.
הדרך שאנחנו מצפינים ומאבטחים את אתר האינטרנט במשרד היא באמצעות סט גדול של כלים, על-ידי מומחי אבטחת מידע של תהילה ושל משרד המשפטים – Data Power, כל מיני כלים מאוד מתקדמים שאיתם אנחנו דואגים לאבטחת המידע, שהפטנט חס ושלום לא ייגנב או לא יבוצע בו איזשהו שינוי.

אני רוצה להדגיש שבשלב הגשת הבקשה הבין-לאומית יש לפחות שני דברים שמבחינים אותם מבקשת פטנט רגילה. בשלב הבין-לאומי עדיין אין עניין של הקניית זכות, ולכן הסיכון האפשרי שאיזשהו שיבוש של אבטחת המידע, הוא לא ישפיע על הקניית זכויות.

מה זה אומר?

כשאת מגישה בקשה בין-לאומית, מלבד תאריך, את עוד לא קיבלת זכות קניין, לא התחלת את התהליך של זכות קניין פטנטית, כי רק בשלב הלאומי בעצם נבחנת האפשרות לתת לך זכות קניין רוחני, את זכות הפטנט.

האם לא ניתן איכשהו לעלות על התשדורת הזאת – כשאני שולחת את המייל עם הבקשה- ובעצם לגנוב לי את הבקשה?

לא, אין חשש.

זה לא מייל. זה מבוצע באמצעות אתר האינטרנט שלנו, באמצעות טופס מאובטח. מדובר פה על חתימה מאובטחת, בסטנדרטים הגבוהים של משרד המשפטים ותהילה.
שוב – חתימה מאושרת פה היא לא משהו שיכול לגרום לכך שהגשת הבקשה היא יותר מאובטחת, נקרא לזה כך, כי חתימה מאושרת, בסך הכול תתייחסו אליה כאל תעודת זהות, כאל דרכון, כאל כל דבר אחר. זה בסך הכול מייחד את הבן-אדם שמגיש אותה, אבל אם הוא מגיש את זה באתר, הוא לא מאובטח ב-HTTPS ולא מאובטח ב-Data Power.

בסך הכול זוהי תעודת זהות אלקטרונית או ממוחשבת.

בדיוק. חשוב להבין, זה מאוד מבלבל המונחים האלה.

כן, אבל היא שאלה עכשיו שאלה אחרת בנושא הזה.

כשבקשת פטנט נחשפת, אין בכך בעצם סיכון. אדם שמגיש בקשת פטנט, הוא יודע שהמידע הזה ייחשף בסופו של דבר, הוא פשוט לוקח בחשבון שהוא הראשון שטען לבעלות עליו, זאת אומרת שהוא מקבל את התאריך הראשון של חידוש ו"התקדמות המצאתית" ומה שנדרש כדי לקבל את זה בסופו של דבר כפטנט.

עד עכשיו היה נהוג שהפטנט מפורסם רק לאחר הבדיקה של משרד הפטנטים, עד אז זה לא היה ידוע. היום אני מבין שאתם רוצים לפתוח זאת כבר מהשלב הראשוני – משלב ההגשה, עוד לפני הבדיקה- רק מי שיחקה אותו צפוי לתביעה.

כמעט. לא משלב ההגשה אלא 18 חודשים לאחר ההגשה, וזה לעניין הסעדים.

יהיה לנו ביום רביעי דיון בנושא הזה.

כן. גם אם באופן כלשהו, התוכן של בקשת הפטנט נחשף, הוא לא יכול לאפשר למישהו אחר לגנוב את הפטנט כי מי שהגיש אותו במועד המוקדם ביותר הוא זה שהוא בעליו, הוא זה שיכול לטעון לבעלות עליו.
שוב, אם אדם היה רוצה לשמור את ההמצאה שלו כסוד, הוא היה שומר אותה כסוד מסחרי ולא מבקש פטנט עליה. בעצם בקשת הפטנט אתה יודע שהמידע הזה ייחשף ויאפשר בעתיד לאחרים לנצל אותו.

אגב, מצב שבו לכאורה כן תהיה איזושהי זליגה של המידע, אני מניחה שאפשר יהיה גם להקדים את הפרסום של 18 חודש ואז בעצם להקדים גם את ההגנה שניתנת במצב כזה – למרות שזה חלק מהדיון שלנו ביום רביעי, ואנחנו קצת מקדימים את זמננו.

לא. הפטנט יכול להיחשף יום אחרי הגשת הבקשה, בלי לשלול את החידוש וה"התקדמות ההמצאתית" שיש בהמצאה המתוארת בבקשה.

אבל בינתיים, בטווח עד למועד ה-18 חודשים, אין הגנה ממשית.

כן. בנוגע לעניין הסעדים שאפשר לקבל על הפרה של הפטנט, זה מתחיל מה-18 חודשים אחרי הגשת הבקשה, אבל אם בעל הבקשה מגיש את הפטנט שלו ב-1 בינואר, אז ב-2 בינואר הוא יכול להתחיל להשתמש בהמצאה שלו בשוק, ושימוש בהמצאה זה סוג של חשיפת ההמצאה, כולם יכולים לראות אותה.
ואז, אולי אין לו הגנה מכוח דיני הפטנטים עד שהבקשה מתפרסמת, אבל לפחות הוא יכול לנצל את ההמצאה – יכול להיות שיש לו שיקולים כדי לנצל אותה באופן מיידי.
העניין של הבעלות, זה נקבע לפי מי שמגיש את הבקשה, ועניין התאריכים הוא חשוב לגבי קביעה האם במועד הגשת הבקשה, ההמצאה היא באמת כשירה לפטנט, דהיינו שהוא חדש ויש לו "התקדמות המצאתית".

הכוונה היא כמובן לא שהבקשה תיחשף מייד עם הגשתה, אנחנו מאמינים שהסטנדרט של אבטחת המידע הוא סטנדרט מספיק גבוה כדי שההגשה תהיה מאובטחת ברמה כזו, כמו כל בקשת פטנט שמוגשת בנייר.

זאת אומרת, אין כאן תהליך של הגנה על המידע בצורה מיוחדת. בסך הכול אתם אומרים – רק כדי שבאותו יום לא יהיה משהו, שהתהליך יהיה נקי, אבל באופן כללי, כמו כל דבר רגיל, אין כאן איזו בקשה מיוחדת בהגנה על המידע מכיוון שברגע שהוא מגיש את אומרת שזה יכול להיות חשוף לכולם.

הכוונה היא לא שזה יהיה חשוף לכולם.

לא כוונה שזה יהיה חשוף, אבל אתם אומרים שזה לא - - -

לא. הרעיון הוא שזה יהיה כמו כל בקשה בין-לאומית, שהיא תועבר, היא תטופל רק על-ידי המשרד או המשרד הבין-לאומי עד תאריך פרסומה לאחר 18 חודשים.

הדיון היה לגבי העניין אם חס וחלילה המידע זולג, אין בכך השפעה על הזכות של המגיש, זאת אומרת הסיכון הוא קטן.

אני, מושכל ראשון היה לי שפטנט שמגישים אותו – חלק מכל העניין שהפטנט הזה לא גלוי וידוע, אני שומר את הפטנט לעצמי כרגע, אני רוצה שיבדקו ויאשרו לי אותו, ואז זה יצא. כפי שהבנו עכשיו, בעצם בשלב הזה כבר אין בעיה.

זה תלוי בך. אתה זה שמחליט אם לחשוף אותו או לא לחשוף אותו. כל זמן שאתה רוצה שלא לחשוף אותו, הוא לא ייחשף, עד 18 חודשים לאחר ההגשה.

חשיפתו לא תשלול את הפטנט אלא רק תיצור בעיה מסוימת של 18 חודשים עד לפרסום – מבחינת הסעדים שיוכל אדם לבקש על הפרה של הפטנט שלו באותה תקופה. כלומר, אם גוף אחר מתחיל לייצר יום אחרי – איכשהו הצליח להיכנס לאתר של משרד המשפטים ולהוציא משם את הבקשה – ולמחרת הוא יתחיל לייצר את אותו מוצר, ב-18 החודשים הראשונים יהיה קושי לתבוע אותו על ההפרה, על זה שהוא מייצר מוצר מקביל, על חשבון פטנט של מישהו אחר.

אם כך, הנזק יכול להיות גדול. אם ב-18 חודשים האלה מישהו יכול לחקות אותו, הוא יכול בעצם להפסיד את כל הפטנט.

ביום רביעי נדון בנושא של פרסום מוקדם ושל ההגנות. אחת ההצעות של משרד המשפטים היא למנוע אפשרות של קבלת סעד שלא במסגרת חוק הפטנטים, ויכול להיות ששם יהיה המקום להידרש להפרה של פטנט באותם 18 חודשים.

זה לא פטנט. זו בקשת פטנט.

של ההמצאה, עד לפרסום 18 חודש.

אבל גם אם אדם מבקש לאשר לו פטנט, עדיין הוא לא רוצה שיידעו מכך מכיוון שהוא עדיין לא מוכן. הוא כבר רצה להתחיל בתהליך, הוא כבר רצה להגיש לאישור, אבל הוא עדיין לא מוכן כשלעצמו לייצר אותו, והוא היה רוצה במשך תקופה ארוכה לשמור את המידע הזה, שאף אחד לא ידע. אני מניח שלא כל מי שמגיש לאישור, מעוניין שהמידע הזה ייוודע בחוץ.

ברור. התקנות האלה לא אומרות שהמידע הזה נחשף. התקנות האלה אומרות שבאותו אופן שאנחנו שומרים בסוד בקשת פטנט שמוגשת בנייר או בקשת פטנט שתוגש על גבי תקליטור, אנחנו נדאג שהסטנדרט של אבטחת המידע ישמור בסוד את בקשת הפטנט גם כשהיא מוגשת באופן אלקטרוני.

חברים, אני מבקש לחדד פה נקודה. אין פה שום שינוי מבחינתנו, תבינו את התהליך. ברגע שהמידע עולה למערכות המידע של משרד המשפטים, זה בדיוק כמו מה שמתנהל היום. אנחנו מאבטחים את המידע בצורה מאוד גבוהה, בסטנדרטים הגבוהים של משרד המשפטים. זה לא שהפטנט הזה נחשף, חס ושלום.

לפי המצב היום, הבקשות לא מתפרסמות עד לאחר קיבול הבקשה, זאת אומרת הרבה אחרי 18 חודשים, ואני לא מכיר מצב בארץ שמישהו גנב את הפטנט ממשרד הפטנטים והתחיל לנצל את ההמצאה לפני הפרסום.
תיאורטית, מה שאתם שואלים – יכול להיות שמישהו יכול לקבל מידע לגבי הפטנט, להתחיל לנצל אותו לפני התאריך הקובע של 18 חודשים, לפי ההצעה, או מאוחר יותר לפי המצב הנוכחי – ואז נשאלת השאלה אם יש עילה נגד מישהו שהוא גונב, על הפרת פטנט, אולי יש עילה שמבוססת על משהו אחר, אבל זה די תיאורטי כל הנושא הזה.

ממש תיאורטי? שמעתי שאפילו חברת "טבע" ייצרה תרופה שלדעתה לא היה לזה פטנט – על אף שמישהו הגיש לגביה פטנט – בסוף התקיים דיון משפטי והם זכו, אבל הם לקחו על עצמם סיכון והם כן ייצרו תרופה גנרית, על אף שמישהו הגיש על הדבר הזה בקשת פטנט.

זה לא נחשף בארץ. בחוץ-לארץ ראו משהו מקביל שהתפרסם קודם, ועל הבסיס הזה הם חשבו שזה לא התקבל כפטנט בארץ כי גם בחוץ-לארץ לא התקבל, אבל זה לא עניין שהם קיבלו את המידע ממשרד הפטנטים הישראלי. זה היה מתפרסם בחוץ-לארץ באופן פומבי.

מיכל חכמי, יושבת-ראש אגודת עורכי הפטנטים. הייתי רוצה להעיר שאני מסכימה בהחלט עם מה ששמענו לגבי האבטחה, אני מסכימה שהגשה אלקטרונית – כמו שאנחנו מכנים אותה – בפירוש, מן הראוי שתהיה מקבילה להגשה בנייר, אבל לגבי העניין אם זלג או לא – אני חולקת פה על הפרשנות.
למרות שאני מסכימה עם עורך-דין פולינר, שאם הבקשה הוגשה ויום אחרי כן התפרסמה, לא יישללו ממנה חידוש ו"התקדמות המצאתית", בכל אופן, הזכות שמורה למבקש לעצור פרסום של בקשה כזו, ולכן מאוד חשוב שהמידע לא יזלוג כי יש חשיבות – גם קניינית, גם מהותית – לשמירה על הבקשה כחסויה, לפחות עד תקופת הפרסום, שעכשיו תשתנה ל-18 חודשים.

אמרנו, וחזרנו ואמרנו – ברור שהכוונה היא לא לחשוף את המידע, הכוונה היא לשמור אותו מאובטח כמה שיותר, ואנחנו מאמינים שהסטנדרט יספק את התכלית הזאת.

בבקשה, נתחיל בהקראה ואחרי כן נראה אם יש הערות נוספות.

נתחיל לקרוא את הנוסח המשולב, הוא בעצם "מלביש" את התיקונים אל תוך התקנות הנוכחיות. התיקון הראשון, תיקון תקנה 2, שכותרתה הקודמת היתה "הגשת בקשה". מוצע להבהיר שמעתה זה "הגשת בקשה בין-לאומית", ואני אקרא את סעיף 2 המשולב.
"2. (א) בקשה בינלאומית (להלן - בקשה) תהיה ערוכה בשפה האנגלית ותוגש ללשכה כמשרד מקבל באחת

(1) על נייר בגודל A4, בעותק אחד ובאופן שנקבע באמנה;
(2) על גבי התקן המשמש לאחסון חומר מחשב, כפי שיורה הרשם; לעניין זה, "חומר מחשב" –
כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה -1995;

(3) באמצעות האינטרנט, באופן שיורה הרשם לפי האמנה, לאחר ששוכנע כי אופן הגשת ההגשה
האמור עומד בדרישות אבטחת המידע של משרד המשפטים; אופן ההגשה שנקבע יפורסם לידיעת
הציבור באתר האינטרנט של הרשם."

יש פה טעות, כתוב "הגשת ההגשה".

"הגשת הבקשה", כן.

"(ב)
הבקשה הבין-לאומית תכלול עתירה, תיאור האמצאה, תביעה אחת או יותר,

שרטוטים לפי הצורך ותקציר."

סעיפים (ג) ו-(ד) נמחקו, ובמקומם מוצע סעיף 2א החדש:
"2א.(א) מגיש בקשה בין-לאומית ללשכה כמשרד מקבל, הדורש דין קדימה על בסיס אמצאה
שכבר הגיש עליה, הוא או מי שקדם לו בזכות בעלות, בקשת פטנט בישראל או
במדינה חברה או שהוגשה עליה בקשה בין-לאומית (בתקנה זו – בקשה קודמת), לפי
האמנה, יגיש ללשכה את דרישת דין הקדימה בתוך 16 חודשים מתאריך הגשת
הבקשה הקודמת.

(ב)
נדרש דין קדימה על בסיס בקשה קודמת, יגיש המבקש ללשכה או למשרד הבין-

(1)
הוגשה הבקשה הבין-לאומית כאמור בתקנה 2(א)(1) – יצורף העתק מאושר של הבקשה הקודמת, במקור בלבד;"


האם רציתם במקור או בנייר כאן?

מה שרצינו כאן - - -

אני אסיים לקרוא ואז נעבור על ההערות.



"(2)
הוגשה הבקשה הבין-לאומית כאמור בתקנות 2(א)(2) או 2(א)(3)" – שזה בעצם התקן או אלקטרוני – "יצורף עותק אלקטרוני של ההעתק המאושר של הבקשה הקודמת.

(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), הייתה הבקשה הקודמת בקשת פטנט שהוגשה בישראל, רשאי המבקש לבקש כי הלשכה תעביר למשרד הבין-לאומי את ההעתק המאושר של הבקשה הקודמת."

היתה טעות שלנו בנוסח לגבי תקנת משנה (ב)(1). מה שאנחנו רוצים להשיג כאן זה שאם אדם הגיש בקשה בין-לאומית בנייר, כאמור בתקנה 2(א)(1), הוא יוכל לבחור בין הגשת העתק מאושר של הבקשה הקודמת במקור, כלומר בנייר, לבין הגשתה באופן אלקטרוני.

זאת אומרת, הוגשה בקשה בין-לאומית כאמור בתקנה 2(א)(1), יצורף העתק מאושר של הבקשה הקודמת.

או עותק אלקטרוני של ההעתק המאושר.

כשלגבי 2, ברגע שבן-אדם בחר במסלול של האלקטרוני או של ההתקן, אתם דורשים ממנו גם בקשה שיש לו אולי רק בנייר, להגיש לו בצורה אלקטרונית.

הוא לא מגיש את הבקשה שאצלו. כדי לקבל אישור דין קדימה, הוא צריך לפנות למשרד שבו הוא הגיש את הבקשה ולקבל ממנו את ההעתק המאושר, כלומר העתק של הבקשה פלוס חותמת שהבקשה הוגשה ואת הפרטים שלה – את תאריך ההגשה ואולי פרטים אחרים.

ממה שאנחנו בדקנו, בקשות בין-לאומיות שמוגשות לישראל כמשרד מקבל ונסמכות על דין קדימה, הבקשה המקורית הוגשה ב-75% מהמקרים בארצות-הברית, ב-20% מהמקרים בישראל, עוד כמה אחוזים בכלל לא מבקשים דין קדימה, והשיעורים האחרים הם ממש מזעריים.
כשאדם מבקש העתק מאושר של בקשה מארצות-הברית, ממשרד הפטנטים האמריקני, הוא יכול לבחור, תמורת אותה עלות, בין לקבל אותה בנייר לבין לקבל אותה באופן אלקטרוני.

אנחנו רוצים לעודד אותו לבקש אותה באופן אלקטרוני כדי שהוא יוכל להעביר אותה, וזה יקל מאוד עלינו. עובדי הרשות לא יצטרכו לפרק מסמכים, לסרוק אותם ולהעביר אותם כי כל התקשורת בין רשות הפטנטים הישראלית למשרד הבין-לאומי בעצם נעשית באופן אלקטרוני, ולכן הם יהיו חייבים לסרוק את זה בעצמם.

שוב, ל-75% מהאנשים אין נטל מיוחד, הם פשוט מבקשים את זה באופן אלקטרוני. 20% שהגישו את הבקשה המקורית בישראל, יכולים לפי תקנת משנה מוצעת (ג) לבקש שהרשות עצמה תעביר את מסמכי דין הקדימה למשרד הבין-לאומי, ואז הרשות עושה את זה.

אפילו שהבקשה לא היתה באופן אלקטרוני.

כן. גם אם הוא הגיש בנייר.

זאת אומרת, יוטל עליו עכשיו לסרוק הכול ולהעביר את זה באופן אלקטרוני? איך המשרד עצמו יעביר?

זה המשרד יעשה. אנחנו חושבים שאין נטל מיוחד בלהטיל על מספר בקשות ממש בודד – כשיש ברוב המדינות את האפשרות לבקש את המסמכים האלה באופן אלקטרוני – להטיל עליהם את החובה הזאת.

אבל לגבי ה-20% שנמצאים בישראל, למה אתם לא מבקשים ממנו שיביא העתק?

הוא יכול להביא, אבל מה שקורה, שהוא בעצם צריך לבקש את זה מהמשרד שבו הוא הגיש את הבקשה המקורית. זה אותו משרד, הוא לא יבקש את זה מהרשות ואז יעביר לה שוב, ברוב המקרים. הוא יכול פשוט לבקש ממנה – זה לא כרוך בעלות נוספת – הוא יבקש ממנה להעביר את זה ישירות. העותק שנמצא אצלה, שהיא ממילא סורקת, היא פשוט משתמשת בו כמסמכי דין קדימה.

האם יש דברים נוספים?

סעיף נוסף שהוא כרגע מיותר, סעיף 7(ה), נוסחו הוא: "בעת תשלום האגרה הלאומית ישלם המבקש גם הוצאות פרסום לפי סעיף 16 לחוק".
מחקנו את כל הוצאות הפרסום בחוק, וכיום אין הוצאות פרסום, ולכן אפשר למחוק את הסעיף הזה.

בסדר.

כן. למחוק – למחוק, השאלה מה עושים, האם היום גובים או לא גובים.

היום גובים. עם כניסת התקנות לתוקף אנחנו נפסיק לגבות את האגרה הזאת.

זה שאתם גובים או לא גובים, יש לכם חשבון עם היושב-ראש הקבוע.

נכון. בשבוע הבא יגיעו לדיון התקנות המתוקנות, התקנות הראשיות של תקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה), בהן מבוטלות כל אגרות הפרסום, אז יהיה פער מסוים בין התקנה הזאת לבין התקנות האחרות, אבל זה עולה לדיון אנחנו מקווים בשבוע הבא.

בסדר, אנחנו רושמים זאת בפרוטוקול.

אנחנו חייבים לומר שאנחנו מאוד מצרים על כך שגם היום אתם גובים, בניגוד לחוק, כפי שאנחנו תיקנו אותו, אבל זה כבר כנראה לא לענייני אלא לעניין של תביעות ייצוגיות.

גיא רוטקופף מטפל בזה, למיטב זיכרוני.

נסים עוג'ר, המשמר החברתי. בדיון הקודם, יושב-ראש הוועדה טען וביקש ממשרד המשפטים שיתנו לו תשובה של שר המשפטים או מנכ"ל משרד המשפטים, מדוע ממשיכים לגבות, איפה הכסף, מה נעשה עם הכסף, ומעבר לכך למה ממשיכים לגבות את הכספים.

אני מניח שאם יושב-ראש הוועדה היה פה, הוא היה מחכה לתשובה הזאת.

אל תדאג, הוא נתן לי הוראות חד-משמעיות ישירות ודרך היועצת המשפטית, שבמידה שעדיין ממשיכים לגבות, אנחנו לא נאשר את התקנות.

הוא מחכה לתשובה.

עכשיו אני שומע – יש כאן הבטחה שמפסיקים לגבות, כלומר יחד עם התקנות מפסיקים לגבות. לגבי העבר, מה שגבו, אמרתי – יש חשבון פתוח עם היושב-ראש.

לא, זה בטיפול מנכ"ל משרד המשפטים.

אני לא עורכת-דין שמתעסקת עם תביעות ייצוגיות אבל אם אני הייתי משרד המשפטים – בהתחשב בעובדה שההגנה העיקרית שלהם כרגע זה שהם הפסיקו לגבות את האגרה המיותרת – אני תוהה איך הם ממשיכים לגבות אותה, כי אז הם חשופים לתביעה ייצוגית מאוד בעייתית.

היו צריכים להפסיק מיידית.

אל תדאגי. לא תהיה.

לא, יש כבר תביעה ייצוגית, אבל טענת ההגנה שלהם היתה שהם הפסיקו לגבות במסגרת הפטור - - -

אם זה מאוד מעניין אותך, הטענה היא שהפסקנו את הגבייה הלא חוקית כי כרגע יש תיקון לחוק שהעביר את פרסום היומנים לאינטרנט, ולכן הגבייה נעשית כחוק.

כן, אבל מחקנו גם את אגרת הפרסום בחוק, ולכן אין אגרת פרסום. זה שאתם ממשיכים לגבות את אגרת הפרסום זה בניגוד לחוק, ולכן במסגרת התביעה הייצוגית אתם לא הפסקתם את הגבייה הלא חוקית.

את יודעת מה העמדה שלנו בנושא.

אני יודעת מה העמדה שלכם.

אפשר לברר את זה בבית-המשפט?

מה שהיה עד עכשיו, לא היו הוצאות. השאלה היתה למה גביתם, אבל כאן היום אי-אפשר לגבות בכלל. השוני - עד שזה הגיע ונחשף כאן בוועדה, גבו, על אף שטענו – מה אתם גובים, הרי לא פרסמתם את זה, למה גביתם, אבל היום כבר אין אפשרות לגבות בכלל.

לא, הם עדיין גובים.

סביב איזה חוק?

הפרשנות המאוד מעניינת שלהם היא שלמרות שהלכנו ומחקנו בחוק הפטנטים בצורה מאוד ברורה, ספציפית ומאוחרת, בכל סעיף שהיתה קיימת אגרת פרסום, את אגרת הפרסום, יש תקנה במסגרת התקנות – שאותן לא מחקנו כי הן לא היו על שולחננו, ואגב, לפני שבוע באמת היו כאן התקנות ובטעות לא התנינו את התיקון שלהן במחיקת שתי התקנות הספציפיות, זה היה פספוס שלנו – אבל הטענה שלהם היא שמכוח אותן תקנות כלליות, הם כן יכולים להמשיך לגבות למרות שהתקנות היו קודמות, למרות שאנחנו עשינו תיקון מאוד מאוד ספציפי וברור, זה גם נאמר בפרוטוקול, וגם אחר כך היתה התחייבות של מנכ"ל משרד המשפטים כאן בוועדה, אבל כנראה שזה עדיין לא שכנע אותם.
כנראה שניאלץ בתיקון הבא לחוק הפטנטים לכתוב באופן מאוד ברור – חרף העובדה שזה גם מאוד לא אסתטי – לכתוב שלא תיגבה אגרת פרסום, אחרת כנראה ימשיכו לגבות כל מיני אגרות שהן לא אמורות להיות.

קודם כול, זכות היוצרים, הפטנט, הגילוי הזה היה כאן בוועדה – שיש גבייה – ובאמת צריך לציין את היושב-ראש, את הוועדה, שגילו את זה. אבל אנחנו אומרים – אנחנו לא חיים עם זה טוב מכיוון שזה לא רק על הציר ועל החלק של המחאה החברתית, אלא באופן כללי כשאנחנו היום נלחמים עם חברות– חברות סלולר, חברות אחרות – על כל מיני גביות שלא כחוק, אנחנו רואים את זה כחלק מהמחויבות של המחאה החברתית, היא לא רק על ייקור המוצרים. ואם זה נאמר לגבי חברות פרטיות, קל וחומר צריך להגיד לגבי משרדי ממשלה שעושים את זה, וקל וחומר בן בנו של קל וחומר, כשמשרד המשפטים עושה את זה.
לכן, אנחנו מרגישים עם העניין הזה הרבה הרבה יותר קשה, מאוד מאוד לא נוח – בלשון המעטה– עם המשך הגבייה, כאילו מתחכמים ומנסים עדיין לגבות ולא הפסיקו את זה. אנחנו כאן בוועדה היינו צריכים לעמוד על כך שיפסיקו ולמחוק את זה מהחוק, אנחנו חושבים שהדברים האלה צריכים להוות מסר. מי שמבקש מאחרים דברים ואמון על החלק המשפטי ועל ההתנהלות כפי החוק, ודאי וודאי הוא הראשון, נאה דורש ונאה מקיים.

בכפוף לנוסח שהקראנו, לרבות הורדת סעיף 7(ה) – למרות שהוא מפנה לסעיף שכרגע לא כתוב שם כלום כי לא כתוב הצעות פרסום בסעיף 16 – אבל אם כבר הוא התייתר, נייתר אותו עד הסוף. אני מבינה שהוועדה מקבלת ומאשרת את התקנות.

מאשרת את התקנות, וכפי שגם הודיעו כאן – לגבי החלק שאין יותר גבייה, לא תהיה יותר גבייה. עכשיו נכנס חבר הכנסת אברהם מיכאלי.

יש הצבעה על התקנות בנוסח שהקראנו.

אני מצטרף ליושב-ראש. לא השתתפתי.

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין

נמנעים – אין
תקנות הפטנטים (יישום האמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים) (תיקון), התשע"ב-2011, בכפוף לשינויים, נתקבלו.

התקנות מאושרות. אנחנו מאשרים פה אחד, אנחנו מודים לכולם, ונתראה ביום רביעי.

מי שמגיש בקשה בין-לאומית בצורה אלקטרונית, הוא חוסך 400$ - פשוט שתדעו, יש גם רווח בזה.

גם יותר זול.

הוא יחסוך. האגרות עדיין לא אושרו.

הוא יחסוך כמעט שליש מהאגרה הבין-לאומית.

זה דבר מקובל, יש שני תעריפים - על הגשה אלקטרונית והגשה רגילה. במשרדי הממשלה זה קיים, יש תעריפים – תעריף של אלקטרוני ותעריף של לא אלקטרוני.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 09:40.>