PAGE
6
ועדת הכספים
28/11/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 902 >
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ב' בכסלו התשע"ב (28 בנובמבר 2011), שעה 10:20

<ערבות מדינה לבנקים במסגרת קרנות אשראי בערבות מדינה>

חברי הוועדה: >
היו"ר משה גפני – היו"ר

רוחמה אברהם-בלילא
זהבה גלאון

ראלב מג'אדלה

>
שירי גרנות - הממונה על ערבויות מדינה, משרד האוצר

עמית כהנא - רפרנט ערבויות מדינה, משרד האוצר

נעמי הימיין-רייש - הסוכנות לעסקים קטנים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ברוך שניר - מנהל תחום כלכלה, התאחדות בעלי מלאכה ותעשיה

חיזקיה ישראל - מנהל מחלקה, התאחדות התעשיינים

שגית אפיק

טמיר כהן

חבר המתרגמים – אה ובה שרון
<ערבות מדינה לבנקים במסגרת קרנות אשראי בערבות מדינה>

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. הנושא הבא שעל סדר היום הוא ערבות מדינה לבנקים במסגרת קרנות אשראי בערבות מדינה.
מי מציג את הנושא?

בהמשך לדיון הקודם, אנחנו גם רואים חשיבות מאוד גדולה לעסקים קטנים ובינוניים. אנחנו היום מפעילים את שתי הקרנות כאשר הקרן לעסקים בינוניים שהוקמה בעקבות המשבר עומדת להסתיים. הקרן לעסקים קטנים, התקצוב שלה גם כן עומד להסתיים ולכן אנחנו היינו רוצים להמשיך ולהעמיק בפעילות הזאת. זאת אומרת, להקצות ערבות מטעם המדינה ובאמצעות הערבות לגרום לבנקים להעמיד אשראי לעסקים קטנים כאשר ערבות המדינה עוזרת לעסקים אלו על ידי אפשרות לקבל הלוואות בתנאים טובים יותר עם ירידה בכמות הביטחונות. ביחד עם אגף התקציבים ועם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, החלטנו לצאת למכרז חדש לבנקים שימשיכו להפעיל את הקרנות. במכרז כמובן אנחנו מתכוונים להטמיע גם את התובנות שהיו לנו.

איזה בנקים?

בנק אוצר החייל, מרכנתיל והבינלאומי.

איזה בנקים אתם סבורים שעוד יצטרפו?

זה מכרז. אין לדעת. מבחינתנו היינו כמובן שמחים לראות את כל המערכת הבנקאית מתמודדת על הדבר הזה. אנחנו רוצים להאמין שאכן יהיו יותר מתמודדים בגלל שהקרן הצליחה להוכיח את הפעילות שלה ובגלל שגם הבנקים מבינים את החשיבות, אבל נבואה לשוטים.

אלה מאה מיליון לשנתיים.

אנחנו מבקשים 400 מיליון.

200 מיליון לשנה.

לא. 400 מיליון שקלים בערבות כשיהיו לנו עוד מאה מיליון שקלים נוספים בתקציב. זאת אומרת, חצי מיליארד שקלים. אנחנו כמובן מצפים למינוף מהצד הבנקאי. אנחנו מעריכים שהמינוף הזה – על זה הבנקים מתחרים – יהיה בין 2.5 מיליארד ל-3.5 מיליארד כאשר המכרז יהיה לארבע שנים. הפעלה למשך ארבע שנים.

יש הערות?

אני חושב שיש חשיבות רבה לאשר את זה.

כן, את זה אנחנו יודעים.

בנושא של ערבות הבעלים. הבנתי שזאת סוגיה שהיא מאוד מאוד מקשה על בעלי העסקים הקטנים והבינוניים. יש כאן הקשחה מסוימת. יש לכם איזושהי כוונה להפחית?

כמו שהזכרנו קודם, נעשו הגמשות בתחום הזה. כל מיני חברות ציבוריות, קיבוצים וכולי. חשוב להבין שהקונספט שלנו של ערבות בעלים באה להראות את המחויבות של העסק.

אני מבינה, אבל זה אחד הקריטריונים שלא מאפשר לבעל העסק לקבל את ההלוואה.

לכן נעשו הגמשות רבות במהלך השנתיים האחרונות. אני חושב שכיסינו את מירב הסוגיות בהן יש בעיות להעמיד ערבות בעלים.

מאז כיסיתם את זה, אין בעיות.

היו שלושה או ארבעה.

אני שואלת כמה בקשות חדשות וכמה בקשות נדחו על הסף.

למה אתם מציגים כל הזמן את הכול באור ורוד ואחרי כן אנחנו מסיימים את הישיבה ויוצאים החוצה ומתברר לנו שיש הרבה קשיים? איך הדבר הזה מסתדר?

אני לא חושבת שאנחנו מציגים הכול ורוד.

אבל זה מה שאתם עושים כן מהבוקר. יש בעיות, אז תציגו גם את הבעיות.

אני חושבת שהקרנות הצליחו להוכיח שהן עושות פעילות טובה. יחד עם זאת, אי אפשר לפטור לגמרי אדם שלוקח הלוואה. במקומות קודמים בהם לאדם לא היה שום סיכון, מצאנו את עצמנו באחוזי דיפולט.

אף אחד לא מדבר על זה.

יתרה מכך. גם הבנקים לא יסכימו לגמרי להעמיד הלוואות כאשר אחוז הביטחונות הוא מאוד נמוך. לכן אנחנו מנסים למצוא את העמק השווה. דוגמה טובה למקום שהסכמנו ללכת אליו הוא כאשר עכשיו במכרז יש לנו כונה לתת הטבה לעסקים בהקמה. זה מקרה מאוד מיוחד כאשר אנחנו רואים מקום שהמדינה תיתן שיעור ערבות גבוה יותר.

בכמה גבוה יותר?

זה עוד לא סופי, אבל בסביבות עשרה אחוזים. משהו כזה.

מ-2010 כמה בקשות של בעלי עסקים הוגשו וכמה נדחו על הסף בגלל ערבות הבעלים?

אני לא יודעת לנתח לך אם הסיבה היא רק ערבות הבעלים. אני מזכירה שאנחנו נותנים לחברות שיש להן כושר החזר וגם ניגשות אלו כאלו שאין להן.

כמה בקשות הוגשו וכמה נדחו?

בסך הבקשות המלאות שהוגשו בקרן לעסקים קטנים בממוצע מתחילת שנת 2010, ממוצע חודשי, הוא 220 ואושרו 117.

זאת אומרת, לאורך השנה זה בערך כחמישים אחוזים.

קצת יותר, אבל נכון.

מה הקריטריונים במכרז?

אתה מתכוון למכרז לבנקים?

לבנקים.

זה גוף בנקאי כאשר יש מספר מסוים של סניפים.

להלוואות שהבנקים ייתנו.

ה קריטריונים במכרז, מה שאתם מבקשים מהבנקים.

אתה שואל על מה הם מתחרים או מה הקריטריונים לכניסה? הם צריכים להציע את שיעור המינוף הטוב ביותר. זאת אומרת, אם המדינה שמה שקל, הם צריכים לומר כמה שקלים נוספים הם יוסיפו.

אנחנו נוכל לראות את הקריטריונים שלכם למכרז הזה?

כן.

בסדר. תעבירו לנו את זה.

בסדר גמור. נשמח להעביר.

פעם הייתם מעבירים. השאלה אם יש מדיניות להסתיר מאתנו דברים. לא אתם, אבל יש לי מהבוקר הרגשה כזאת שיש ניסיון באוצר להסתיר מאתנו דברים וזה ממש מרגיז אותי. יש פקיד באוצר שחושב שהוא מנהל את המדינה. אני אספר לכם אחר כך.

אדוני היושב ראש, אף אחד מאתנו, בוודאי לא חברי הכנסת, רוצה שהמדינה תפקיר את כספי הציבור. זה כסף שלנו. אתם לא מביאים את זה מהבית. אנחנו חרדים לכסף הזה בדיוק כמוכם. לא ביקשנו שתתנו לאנשים את הכסף הזה במזוודות. אנחנו בעד ערבויות, אנחנו בעד להקפיד, כי אנחנו רוצים שהעסקים גם יצליחו אבל אנחנו רוצים לא לנתק את החולה, הניתוח הצליח והוא מת אלא אנחנו רוצים לצמצם את הבירוקרטיה ואת הסרבול ולעזור למי שבאמת זקוק לעזרה.

לכן אני מציע אדוני היושב ראש, הרי הגוף המבצע, אם אני לא טועה – ותקנו אותי כי זה לא התחום שלי אלא התחום שלי הוא בתרבות, בספורט, בנוער – זה משרד התעשייה. נכון?

החשב הכללי.

לא, המבצע אלה הם הבנקים.

מול העסקים הקטנים והבנקים, זה משרד התעשייה. נכון?

יש לנו חברה פרטית, שתי חברות פרטיות.

חברה שזכתה. אני מציע – זה שירות נוסף לאזרח ולשם כך אנחנו כאן – שהאוצר יפקח על החברה הזוכה הזאת. זה טוב מאוד שהוגשו 220 ואושרו 117 כי זה נראה שהיישום הוא מרבי וזאת הצלחה גדולה. אני מציע שהאוצר יפקח עין ויעשה מעקב על החברה הזוכה לגבי כל הנושא של ההתנהלות מול העסקים הקטנים למתן הלוואה.

אני מבקש שתפנימו את מה שאמר חבר הכנסת ראלב מג'אדלה. אני מבקש לראות את המכרז כפי שהיה בפעמים הראשונות ואני מבקש מחברי הוועדה לאשר את ערבות המדינה. אנחנו כמובן לא מתנים את זה. הייתי יכול להגיד שלא נאשר עכשיו, חכה שתתנו לנו, אבל אני סומך עליכם, אתם אנשים טובים.

הם באמת אנשים טובים.

אני אמרתי שלא?

אני מחזק את דבריך.

אנחנו מצביעים על אישור ערבות המדינה.

ה צ ב ע ה

אושר פה אחד

אני מבקש להעביר אלינו את המכרז. תודה רבה. אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום.

הישיבה ננעלה בשעה 11:25