הכנסת השמונה-עשרה

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

<פרוטוקול מס' 69 >
מישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים

יום שני, ב' בכסלו התשע"ב (28 בנובמבר 2011), שעה 12:00

<דיווח משרדי הממשלה על הערכותם להפחתת מכסות העובדים הזרים בחקלאות ובבניין>

חברי הוועדה: >
ניצן הורוביץ – יו"ר

שי חרמש

דב חנין

>
יהודית כרמי - מנהלת תחום עובדים זרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מוטי שגיא - מרכז פרויקטים בכיר, האגף להכשרה מקצועית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

תהילה לוגר-פרימן - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול

ישראל אוקסנהורן - שירות התעסוקה

גבריאל דובינר - מזכיר חטיבה עובדים זרים, ההסתדרות הכללית

שלמה יפרח - איש קשר בין הסתדרות עובדי הבניין לכנסת, הסתדרות - ענף הבניין

אבשלום וילן - מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

אברהם דניאל - איגוד מגדלי הפרחים

חיים חדד - ארגון מגדלי הפרחים

אליהו כהן מוגרבי - ארגון מגדלי ירקות

לינור דויטש - יועמ"ש, התאחדות האיכרים

דוד היימן - מנכ"ל, התאחדות האיכרים

אברהם הראובני - לשכות פרטיות לתיווך כח אדם זר לחקלאות

אסף אדיב - עמותת מען

חיים חבלין - יו"ר הועדה החקלאית ערבה תיכונה

איתן אשורי - חקלאי, ארגון מגדלי הירקות

שמעון בכר - חקלאי

אסתר סגל - המשמר החברתי

נירה לאמעי

בת שבע פנחסוב

חבר המתרגמים

<דיווח משרדי הממשלה על הערכותם להפחתת מכסות העובדים הזרים בחקלאות ובבניין>

צהרים טובים לכולם. אנחנו פותחים את ישיבת הועדה לעובדים זרים בכנסת. הנושא היום הוא מוגדר כדיווח של משרדי ממשלה על הערכות בעניין הפחתת מכסות העובדים הזרים בתחומים שונים וזה במסגרת מתווה שהממשלה מחויבת אליו להפחתת העובדים הזרים בענפים שונים. אני רק אסביר: בשנתיים האחרונות נחתמו שני הסכמים משמעותיים לגבי הסדרת הפחתת מספר העובדים הזרים בענפי הבניין והחקלאות. לפי ההסכמים האלה עד 2016 אמור מספר העובדים הזרים בחקלאות לרדת ל – 18,900, כמעט 19,000. ואילו בענף הבניה אמורה המכסה להתבטל.

העניין שעומד בבסיס הדיון ובבסיס המתווה הזה, שהוא כאמור מתווה של הממשלה, הוא המחויבות והרצון להביא לשילוב עובדים ישראלים, ולהפחית, ככל האפשר, את התלות שלנו בעובדים ובזרים שמגיעים הנה.

אני חייב לציין עוד נקודה. מתנהל בזמן האחרון דיון ציבורי שהולך ומתלהט בסוגיה של אנשים שמגיעים לארץ בכל מיני דרכים ומכל מיני מקומות. הגישה הכללית היא באמת, גם בועדה הזאת, היא לאפשר לעובדים ישראלים להשתלב בענפים השונים ולמנוע העסקה של עובדים זרים מכל מיני סוגים ומינים ואישורים ותחומים. זאת הגישה שלנו.

אני רוצה להסביר שבמסגרת ההסכמים שנחתמו נקבעו האמצעים שאותם ינקטו המעסיקים והמדינה כדי להשיג את ההפחתה הנדרשת. בענף החקלאות ניתנים מענקים לטובת מיכון. והוקצע סכום לעידוד מעסיקים להעסיק עובדים ישראלים, ובענף הבניה נקבעו שני מסלולים להכשרת עובדים ישראלים. אנחנו קיימנו בועדה הזאת, לפני כמה שבועות, דיון במשרד המסחר והתעשייה, אצל שרון קדמי, בנושא של השתלבות עובדים ישראלים בענף הבניה, ובעוד שבועיים כמדומני, אנחנו נקיים, הועדה הזאת סיור, אני מזמין את כולכם, בקורס הזה שמקיימים להכשרת עובדים ישראלים. אנחנו נבקר, נדמה לי, בחולון, אם אני לא טועה, וביפו, מקומות שבהם כבר יש אתרים שבהם מכשירים עובדים ישראלים להשתלב בענף הבניה, כדי לצמצם את התלות בעובדים זרים.

אני עוד רוצה לומר לכם שהמטרה המרכזית, כפי שאמרתי, באמצעות הפחתת העובדים הזרים, היא שילוב של עובדים ישראלים, אבל גם קידום הענפים שבהם מועסקים העובדים הזרים באמצעות מיכון ותיעוש, מודרניזציה, סטנדרטיזציה של ענפים שהם עתירי עובדים זרים ועובדי כפיים.

אז אני אבקש, ואני מגדיר במיוחד את הנושא הזה, אנחנו לא מדברים כאן על יבוא מסרילנקה אן לא, כל הדברים האלה, אנחנו מדברים על הערכות של הגופים השונים, בראשם משרדי הממשלה, למתווה הזה של הפחתת העובדים הזרים, כפי שציינתי.

אני רק רוצה לוודא שהמוזמנים שלנו הגיעו. יש פה מישהו ממשרד האוצר? מי הוזמן? אז צריך לבדוק למה הם לא. טוב. ומי כאן עוד נמצא מהממשלה? מי? כן?

משרד התמ"ת.

כן, משרד התמ"ת. אתה מוטי?

מוטי שגיא.

מוטי, כן. או.קיי.

ישראל אוקסנהורן, שירות התעסוקה.

כן. או.קיי.

תהילה לוגר, רשות ההגירה.

כן. או.קיי.

יהודית כרמי, משרד החקלאות.

מאה אחוז. או.קיי. אנחנו נתחיל. יש כאן גם כמה חברי כנסת. אני מברך את יו"ר הלובי החקלאי בכנסת, חבר הכנסת שי חרמש, ואת ידידי, חבר הכנסת דב חנין. אז בבקשה, דב ביקש. בבקשה דב.

תודה אדוני היושב ראש. זו גם, אדוני היושב ראש, הזדמנות לברך אותך על כניסתך לתפקיד החשוב הזה של יושב ראש הועדה. זו הפעם הראשונה שאני מצליח להגיע להשתתף אפילו בחלק של דיון של הועדה החשובה הזו.

הנושא שנמצא היום על סדר יומה של הועדה הוא נושא חשוב ביותר. צריך להבין שמנגנוני השוק יוצרים העדפה עצומה לעובדים זרים. אם אנחנו נשאיר את הסוגיה הזאת לחסדיו של השוק, אז העובדים הזרים הם עובדים מוגנים פחות. הם עובדים זולים יותר. הם עובדים שנתונים לשרירותו של המעסיק. הוא יכול להחליט מתי הם עובדים, איך הם עובדים, באיזה צורה הם עובדים וכדומה.

לכן, העובדה שענף החקלאות נשען בחלקו על עובדים זרים מאד מאד מובנת. מאד מובנת. אם אנחנו רוצים להתמודד עם ההיזקקות הזאת, או עם ההשענות הזאת בלי לפגוע בחקלאות, כי הרי אף אחד מאיתנו איננו רוצה שהחקלאות הישראלית תיפגע, צריכה להיות פה מדיניות ממשלתית כוללת שצריכה לכלול את כל החוליות של המערכת הזאת, החל מהפשרה, המשך בליווי ובעידוד ובסבסוד של העובדים הישראלים וכלה בסיוע לאותם מעסיקים, סיוע לאותם מעסיקים אם זה בתחום החקלאות, או בתחומים אחרים, שבוחרים להעסיק עובדים ישראליים.

אני רואה פה מולי את מר אדיב, שהארגון שהוא פעיל בו, עומד בראשו הוא ארגון שבמשך שנים מנסה לקדם עובדות, בדרך כלל עובדות ערביות, להעסקה בתחומי החקלאות, ואני מבין שלמרות שישנן הצלחות בתחום הזה, יש הרבה מאד חסמים ומחסומים לאורך הדרך. אנחנו מאד רחוקים ממצב שבו כל אשה שאומרת היום: אני רוצה לעבוד. אני רוצה לעבוד בחקלאות, יכולה לעבוד ומועדפת, כמסלול ברירה טבעי, לכל המערכות שמבקשות כוח עבודה.

אנחנו צריכים, לדעתי, לבחון אחת לאחת את כל החסימות האלה, את כל החסמים האלה, כדי לברר מה קורה בדרך שהמדיניות העקרונית, המוצהרת, של העדפת עובדים ישראלים לא מגיעה למימוש בפועל.

לכן אדוני היושב ראש, אני מברך על קיומו של הדיון הזה. אני חושב שהדיון הזה צריך באמת להתמקד, כפי שהוא גם מתוכנן, בסוגית ההכשרה, אבל סוגית ההכשרה כשלעצמה לא תואיל לנו אם אנחנו לא נוכל להבטיח מנגנונים קונקרטיים של העדפה בכל אחת ואחת מהחוליות.

פה צריך לשמוע, קודם כל, לפי הבנתי, את שני הצדדים של המשוואה: את הצד של אלה שמייצגים עובדים פוטנציאליים שיכולים ורוצים לעבוד בתחומים האלה, ואת הצד של אלה שמעסיקים ומעסיקים פוטנציאליים שיכולים להסביר לנו איפה מבחינתם נמצאים הכשלים, איפה מבחינתם נמצאים החסמים, ולמה מבחינתם לא אפשרי היום לקדם העסקה הרבה יותר אינטנסיבית של עובדים ישראליים בתחומים הרלוונטיים? תודה אדוני.

תודה חבר הכנסת דב חנין. יש לנו כאן נציגי ארגונים, נציגי מעסיקים, יש לנו נציגי החקלאים וכמובן נציגי הממשלה. אז אני אבקש מחברנו בממשלה להתאזר קצת בסבלנות, בואו תשמעו, נשמע ביחד עם הטענות השונות, ואתם תתייחסו בהמשך.

בבקשה, חבר הכנסת שי חרמש.

כשמתחיל דיון כזה אני תמיד נוהג לומר שעובדים זרים זה לא עבודה זרה. צריך להבין ששום טכנולוגיה שבעולם, ניצן, קודם כל ברכותיי, הופעתי הראשונה אחרי שנבחרת וזה רוח חדשה וטובה שנושבת בועדה.

מאה אחוז.

זה נכנס לפרוטוקול? זה בסדר?

בהחלט.

זה חשוב לי. יבוא יום אחד היסטוריון וידע שרוח חדשה באה לועדה, ואתה עומד בראשה, ואני מברך אותך.

אוקיי.

שום טכנולוגיה שבעולם, לא בשום מדינה שבעולם, לא במדינת ישראל, מצאה את הפתרון להוריד את הפלפל מהשיח לתוך הקרטון. בדרך בין לבין זה עובר במגע יד אדם ולא יעזור שום דבר.

צריך לזכור עוד דבר אחד, העובדים הזרים בארץ עקב ההתניות החוקיות של שכר מינימום, של אגרות, היטלים, הוצאות אכסון, ביטוח רפואי, 10 אחוז מס על עובדים זרים, עבודה זרה איננה עבודה זולה. באמת, אם מישהו חושב שמטיילים פה עבדים בחינם, ואוספים אותם מהשדה ומרוויחים על זה, העסקת עובד זר על פי החוק ואני אומר שוב פעם, העסקת עובד זר על פי החוק, כי ודאי יקומו פה ויגידו על כל מיני הפרות חוק למיניהם, אז כשיש הפרת חוק, משרד המסחר והתעשייה תפקידם לאכוף את החוק, ... ואין צידוק לכל מי שלא מקיים את חוקי העבודה במדינת ישראל. בנושא הזה לא תהיינה אי הבנות.

המתווה שנחתם בכורח, ואני אומר פה שוב פעם, מתווה שנחתם בכוח עם החקלאים לפני שנתיים, הייתי אומר אפילו באינוס פומבי, הוא מתווה לא ישים. הוכחה אחת לזה: עובדה שנאלצו כולם, על דעת כולם בשנה שעברה, לעצור את המתווה לשנה. אתה מודע לעניין ניצן?

אני מודע.

את אותו מתווה שהיינו צריכים לעמוד ב – 2011 התברר שהוא לא מחזיק מים ואי אפשר להחזיק איתו חקלאות, וכולם הבינו שצריך לדחות את המבנה היורד הזה בשנה. בשנה הזאת לא קרה שום דבר דרמטי שמאפשר את המשך המתווה היורד. כל הטכנולוגיה שנכנסה בהשקעות של עשרות מיליונים עזרה אולי בשוליים, ולחלק מהחקלאים היא עזרה, תסלחו לי, לשחלף ציוד ישן בציוד חדש. הוא לא המציא איזה שהיא פריצת דרך, כי סך הכל בחקלאות בארץ היום כל מה שניתן בפריצת דרך – מיישמים אותו בפריצת דרך. אף אחד לא עוצר היום שום טכנולוגיה רק בגלל זה שיותר זול להעסיק עובדים מאשר להעסיק רובוטיקה, או דברים כאלה. הרובוטיקה וכל ההנדסה הגנטית וכל ההשקייה וכל הבקרה, הדברים נמצאים היום בחזית הטכנולוגיה.

כששמעון פרס נחת בוייטנאם לפני ארבעה ימים, הדבר הראשון שביקשו ממנו זה טכנולוגיה חקלאית ישראלית. זאת אומרת, אין היום דבר בעולם שאפשר לשים אותו פה שהחקלאים לא מביאים כי הם לא רוצים. אין.

עכשיו, לאנוס היום את המתווה היורד הזה ב – 2012, משמעותו, בסופו של דבר, דב, לא יעזור שום דבר, הורדה בתפוקה החקלאית. זה תפוקה חקלאית שבארץ לא צריך לדבר בשבחה, אז בוא נדבר במונחים של כלכלה גלובלית, זה מיליארד דולר יצוא חקלאות ישירה, ומיליארד דולר יצוא מוצרים חקלאיים עקיפים. זאת אומרת טכנולוגיות, ידע, ציוד, דשנים, זרעים ודומיהם. וזה ענף עם ערך מוסף מאד מאד גבוה.

זאת אומרת, מי שבא היום ואומר: בואו תורידו היום עוד 1,000 עובדים זרים, עוד 1,500 עובדים זרים בין 2011 ל – 2012 צריך להבין שבאותו רגע נסגרים אמצעי ייצור. עכשיו, אני כבר יודע מה יעלו פה מציעי התעסוקה הזמינה. אנחנו כבר להקה נודדת, נכון אדיב? מופיעים כבר הרבה, הרבה פורומים. הצרכים של החקלאות בעובדים, בעבודת ידיים אלה נתונים רשמיים, ויתקנו אותי משרד החקלאות, הם 44 אלף עובדים. העובדים הזרים זה, ההגדרה הנורמטיבית המקצועית אגב, לא בעלי עניין, לא איגוד מגדלי פרחים ולא איגוד מגדלי חלב. הגורמים המקצועיים קבעו שהצרכים הם בסדר גודל של עבודת ידיים של 44 אלף.

העובדים הזרים במדינת ישראל במתווה שעליו סוכם הם 26 אלף. זאת אומרת, עדיין יש עוד כר נרחב של 18 אלף מקומות עבודה פנויים, ובלבד שיגיעו. אז נכון שבמגזר הערבי, דב, זה יותר זמין, משום שהיצע העבודה לנשים במגזר הזה הוא היצע דל. אבל כשאתה זז מהמגזר של מרכז הארץ, שאגב, גם הערבים כבר לא כל כך רצים לעבוד שם, אני רוצה לספר דוגמאות שגם במגזר הערבי מועסקים היום תאילנדים, כדאי גם את זה לזכור, ויש פה איזה ברטר. אנחנו מביאים תאילנדים, הם מביאים עובדים ערבים. זה מעניין. אבל יש חבלי ארץ שלמים שבהם אפילו ההיצע הזה אם הוא קיים או לא קיים הדיל, הוא פשוט לא קיים.

אני בא להעלות פה ציפייה, או תקווה שתוך כדי הדיון הזה, כל עוד לא הוכח שהטכנולוגיות שהוכנסו הם באמת חוסכות חד חד ערכית ידיים עובדות, בוא לא נפגע בתפוקה החקלאית, אין צורך לעשות את זה. בוא נקיים מעקב שלנו, של הועדה, ובכוחותיך לעשות את זה, ולבדוק מה באמת מהטכנולוגיה שנכנסה באמת שחררה כוח אדם. כל מה ששוחרר מהטכנולוגיה החקלאות ממילא לא זקוקה.

תיכף נדבר על זה.

אבל אם זה לא 1,500, אלא זה רק 200, או 300, או 400 אז בואו לא נכרות את הענף שכולנו יושבים עליו, שהוא כלכלה בריאה וחזקה, ומיותר לעשות את זה. אני אומר את זה שוב פעם, קודם כל למשרד המסחר והתעשייה. כל מי שיעלה פה טענות על פגיעה בעובדים, בתנאי שירות של העובדים, חבר'ה, זה אחריות שלכם.

אין לנו כוח אדם, אני הראשון שיבוא ויגיד: אתם יודעים מה? קחו עוד כוח אדם, תאכפו. אכיפת חוקים היא כנגד מפירי חוק, אבל הועדה לא עוסקת במפירי חוק. מפירי חוק היא תפקיד של רשויות אחרות.

עד כאן. תודה.

תודה חבר הכנסת חרמש. זה בדיוק הנקודות, חלק מהנקודות שהעלית זה בדיוק נושא הדיון, וזה מיד נבדוק עם נציגי הממשלה לגבי המתווה היורד, ועד כמה הוא ישׂים.

אדוני היושב ראש, אני היחידי מכל הנוכחים פה שחתם על ההסכם.

או.קיי.

יש לי גם את הפרספקטיבה לנתח אותו.

תיכף אבשלום, דקה. כן.

אני יכול לדבר?

טוב, דניאל אברהם, מזכיר איגוד.

סליחה.

אני מייצג ראשי של החקלאים. אני חתמתי על הסכם.

רגע, דקה, דקה.

אני בלשכת המסחר.

חבר'ה, כולם בועדה הזאת.

אין לי בעיה. הוא רוצה לדבר? שידבר.

אין לי שום בעיה. בועדה הזאת כולם מדברים: מעסיקים, ארגונים. אני נותן זכות דיבור לכולם. אתה רוצה לאפשר לאבשלום? אבשלום בבקשה.

תודה. אני התעקשתי על רשות הדיבור ולא במקרה.

אין בעיה.

משום שהייתי היחידי מתוך ארבעת החותמים על ההסכם בחקלאות שיושב פה ואני חושב בתחילת השאלות שהעלית לדיון אני רוצה להמשיך חלק מהדברים שאמר חבר הכנסת שי חרמש ודב חנין כדי לנסות לנתח ולראות לאן הולכים.

תיראו, עובדים זרים בישראל היום אינם עובדים זולים. זה צריך להבין נקודה ראשונה. הנקודה השנייה היא שלאורך זמן בחקלאות הישראלית אין יתרון יחסי בהעסקת עובדים זרים. מדוע? אני לא מתייחס כרגע משבר היורו, מה שקורה באירופה. צריך לקחת בחשבון דוגמא מאד פשוטה: מרוקו מייצאת לאירופה ב – 100 מיליארד יורו ירקות בשנה. אנחנו מייצאים לאירופה קצת יותר מהמספרים כ – 6 מיליון שקל, קצת יותר ממיליארד יורו, הם מייצאים, סליחה, ב – 20 מיליארד. כלומר, מרוקו מייצאת מאיתנו פי 20.

עכשיו, במרוקו אין הרבה עובדים זרים. עובדים שם עם בדואים מקומיים וכו'. עלות העבודה במרוקו היא 150 עד 200 דולר לעובד. אצלנו, עם כל מה ששי תיאר, זה מגיע לסדר גודל של כ – 5,000 שקלים. אז תיקחו את זה בדולרים, סדר גודל, תלוי בשער הדולר, 1,300 – 1,500 דולר. בואו נגיד כמעט פי 8 עד פי 10. כלומר, אין פה יתרון יחסי.

עכשיו, צריך להבין דבר נוסף – החקלאות הישראלית בעצם בתחילת שנות ה – 90', ההסכמים, אחרי הסכמי פריז, הכפילה את מספר החממות שלה. מרבית העובדים נמצאים בתוך החממות. עם ההסכם, אנחנו היום על 26 אלף עובדים על פי ההסכם. בפועל אנחנו קצת פחות מזה, 25, 24,500, סדר גודל, כל השאר הם, מה שנקרא אצלנו, בצנרת. אני מעריך שכ – 20 אלף מהם, בגדול, בגס, עובדים בחממות. לזה אין תחליפים של ישראלים. זאת הבעיה. ורוב העובדים עובדים בחממות אין תחליפים ישראלים. ולכן השאלה הגדולה היא, בסופו של יום, מה שאמר שי, ... הטכנולוגיה.

עכשיו, עד היום, בהסכם שחתמנו, רוב הטכנולוגיה שנכנסה היה חילופי ציוד, מעט מזה, אולי 5 עד 10 אחוז חסכו כוח אדם. 90 אחוז לא חסכו כוח אדם. מדוע? אדוני היושב ראש, כדי להפוך את החממות טכנולוגיה ברמה גבוהה נוסח הולנד, פה מדובר בהשקעות עתק הרבה הרבה יותר גדולות.

עכשיו, לנו יש יתרון יחסי, מה ששי ציין, גם בטכנולוגיה החקלאית, גם בגנטיקה, בכל הדברים מסביב אנחנו במקומות הראשונים בעולם: שיטות השקייה ופיתוחים הטכנולוגיים, בזנים, בכל. אנחנו חלשים בתחום הטכנולוגיה של תחליפי עבודה. וזה דבר מאד מורכב ומסובך.

עכשיו, מה קרה פה? חתמנו על הסכם עם אקדח ברקה, אבל בהסכם הזה היו כמה אלמנטים שלצערי, לא במקרה ציינתי את העובדה שעם כל הכבוד לנציגי הממשלה, אף אחד מהחותמים פה יחד איתי לא יושב. לא מר אמנון בן עמי, שהוא ראש מינהלת ההגירה. לא יוסי ישי, שהוא מנכ"ל חקלאות, ולא הנציג הבכיר של האוצר שהיה לפחות צריך להיות ראש אגף תקציבים או סגנו. לא במקרה. משום שברגע שחתמנו חלה התעלמות מוחלטת. יש בתוך ההסכם סעיף האומר שכאשר רוצים לדון בשינוי בתוך ההסכם, יש לכנס את ועדת ארבעת האנשים שהזכרתי.

הועדה הזאת משותקת למעלה משנה משום שהכל הולך בשיטת ההכתבות ולא בשיטת הליבון הענייני. האוצר לא רוצה להתקדם אז הוא מודיע למשרד הפנים ולנציגים אחרים: אל תגיעו, או תגיעו ושבו בשקט אל תדברו. וכך קורה שבנושאים הללו שצריך לדון, אי אפשר לדון משום שהועדה משותקת.

אתן לך את הדוגמא הטובה ביותר: אנחנו כבר שנה מדברים על אפשרות, העלו את זה ערבה ואזורים אחרים, להכניס עובדים עונתיים והתחיל פיילוט. הגיעו לפני שנה 300 עובדים עונתיים.

שמי הם?

מסרי לנקה. עכשיו אמרנו: בואו נעשה פיילוט נוסף ואולי נגדיל. כי הרעיון המרכזי, לדוגמא בערבה הם יציגו את זה, יש אפשרות להגיע לחיסכון די משמעותי. במקום שהעובדים ישהו שנה, אולי ישעו רק 8 או 9 חודשים. יחזרו, ויבואו אחרי זה עוד פעם. אז אתה פותר הרבה מאד בעיות. יש גם בענפים אחרים. לדוגמא: הצענו קבוצות קטיף. בקטיף הדרים, פירות אחרים, שהעובד הזר העונתי לא יהיה צמוד לחקלאי, אלא יעבור לאורך סוגים מסויימים של קטיף ובכך אתה חוסך גם כן מספר מאד משמעותי. את המדינה זה לא מעניין משום שבאים פקידים שמקבלים הנחתות מלמעלה.

אני אומר לך, חבר הכנסת ניצן הורוביץ, היום במצב הטכנולוגי של החקלאות אפשר לכווץ אלף פה אלף לשם. הרי שנתיים היינו בפחות, היינו ב – 22 אלף. פשוט חסמו את השמיים. היו צעקות, לא עמדו בהסכמים. הם פתחו את השמים בחצי שנה אחרונה. הגענו חזרה ל – 26 אלף ברוטו, שבנטו זה 24, 25.5.

אבל יש מכתב שיצא הבוקר לשר האוצר, לכל השרים הרלוונטיים: דרישה לכנס את ועדת הארבעה לדון בנושא העובדים העונתיים. יכול להיות שפה כן ניתן להגיע לחיסכון. לדון בעובדה שאני לא חושב שמדינת ישראל צריכה להמשיך להשקיע כסף ולתת לחקלאים לצורך החלפת ציודים חקלאיים שלא מחליפים כוח אדם. אנחנו מוכנים לעצור את זה. זה לא עובד.

אמרת מה שכתוב בהסכם על ישראלים? בוא אגלה לך סוד: אפשר לספור על אצבעות שתי הידיים את כמות הישראלים שנכנסו בעקבות ההסכם הזה. כלומר, זה לא עובד. ולכן אני מציע: בואו נבדוק ברצינות חלופות אחרות שבאמת יורידו במשהו את המספר, אבל יהיו ענייניות. יהיו כאלה שאפשר לעבוד איתם. כל מי שקשור פה לדיון ברמת מקבלי החלטות לא הגיע ולא במקרה.

ברגע שההסכם נחתם, מבחינת האוצר והמשרדים האחרים שמתיישרים אחריו, הכל בסדר. הועדה הזאת צריכה, במפורש, לתבוע מהגורמים הרלוונטיים שציינתי להופיע בפני הועדה, להסביר מדוע הם אינם מכנסים את ועדת הארבעה. מדוע הם לא מוכנים לשנות פסיק? זה נכון, לפני שנה הצלחתי לשכנע את שרון גמבשו מאגף התקציבים שבמצב שנוצר, שהמדינה במשך שנתיים לא הביאה עובדים. אי אפשר לרדת מתחת ל – 26, ובאמת הביאו ועמדו. אבל כל הנושאים שעכשיו צריך לטפל, תקשיב טוב, שנה, אני לא מצליח לכנס את הועדה.

מאה אחוז, מאה אחוז. כן. בבקשה.

דניאל אברהם, מזכיר איגוד מגדלי הפרחים, איגוד לשכות המסחר. אני חושב מהפורום החקלאי אני היחידי שהתנגדתי להסכם בזמנו שאבשלום וילן חתם עליו. לא ראיתי בו שום פריצת דרך. לא ראיתי מיכון. לא ראיתי עובדים ישראלים. אני ראיתי את זה מראש את הבעיה והיום כל אלה שחתמו מתחילים להבין על מה הם חתמו. זה בפתיח.

דבר שני – דב חנין העלה פה עניין של הכשרה של עובדים. אני מתקופתה של אורה נמיר, כמזכיר האיגוד ב – 93'.

ישראלים. ישראלים.

אני הובלתי מהלך להכשיר ישראלים. לפני שנתיים עם בן משה שלום הצלחנו לפתוח קורס. שלום בן משה. הצלחנו להוביל את הקורס הראשון במכללת ספיר. מי הכשיל אותו לפי דעתך? משרד החקלאות. אני אומר את זה בוודאות, ואפשר לשאול את בן משה שלום. זה אחד.

שניים – תיראו רבותיי, ... של החקלאות הוא לא פשוט ואנחנו מתייחסים תמיד למקטעים. אני אמרתי את זה בישיבה הקודמת: חבל שלא עושים דיון על מכלול החקלאות. כי בשביל לדון באיזה שהוא נושא במקטע אז תמיד על אחד רואה את הקטע שלו, ואז מקבל שם החלטה שהיא, לדעתי, שגויה בסופו של דבר.

החקלאות, רבותיי, הגילאים של החקלאים, הממוצע הוא 63. אין דור המשך. בואו נשים את זה על השולחן בצורה הכי ברורה, הכי חדה. אני בן 63. הבנים שלי במקרה זה דור ההמשך, הם בני 40 כבר. זה דור ההמשך, וזה במתי מעט. כשאני שואל את פקיד משרד החקלאות מחוז לכיש, הוא דיבר כמה החקלאות מתפתחת. אמרתי: תגיד לי בני כמה החקלאים? אז הוא אמר: יש גם צעירים. אמרתי לו: נתת לי פה את התשובה. אם היית אומר לי שיש מבוגרים - יש לנו חקלאות באמת מצויינת. אבל רבותיי, החקלאות הולכת להיעלם. אני אומר לכם את זה במלוא הכנות. אנחנו חייבים לעשות דיור: האם אנחנו רוצים חקלאות או לא? זה העניין.

אנחנו מנסים לגרום לשילוב עובדים ישראלים. זה מה שאמרת.

רגע. אבל אני תמכתי בזה, אבל בוא נשים את הדברים על השולחן: אין ישראלים. אני האיש שהובלתי את זה במשך עשרות שנים את המהלכים האלה, מתקופתה של אורה נמיר, יעקב צור, רפול, זיכרונו לברכה, עם מי לא עבדתי בעניין הזה? תשמע, ומי שהתנגד, דרך אגב, היום שר הפנים של היום, אלי ישי בזמנו היה שר העבודה. בעקבות שאילתא של שמחון: מדוע הקורס לא נפתח? אז הוא אמר כך: הישראלים לא יעבדו בחקלאות. הוא צדק. כי אני אז הייתי נאיבי, אני חשבתי שישראלים יעבדו. הישראלים לא יעבדו בחקלאות. כל מי שאנחנו מעסיקים, ברובם שאנחנו מצליחים להעסיק אותם אנחנו מעסיקים ללא תלוש, וזה לפרוטוקול שיירשם, ללא תלוש. יש להם כל מיני סיבות בשביל לא לעשות להם את התלוש, והחקלאים לוקחים סיכונים מחוסר ברירה.

בשביל לפתור כזה דבר צריך גם להסתכל על ההיבט הרחב יותר. האם אנחנו נעשה יבוא מאירופה של פירות וירקות? האם תהיה פה חקלאות? האם אנחנו מעבירים את האדמות שלנו לגורמים עוינים? ואני אשמח מאד לעשות לך סיור, כמו שעשיתי ליושב ראש הקודם בעניין הזה. האם זה מה שאנחנו רוצים? או שבאמת אנחנו רוצים לתכנן חקלאות בריאה?

לדעתי ההסכם צריך לשים אותו בצד. אין לנו ברירה, חייבים לקבל את העובדים הזרים, להגדיל את המכסה במקרה הזה, וזה בטל בשישים לעומת הכניסה של המסתננים מגבול עזה. כי אז היינו עושים פה, נעשה חקלאות אמיתית לטובת מדינת ישראל.

כן, בבקשה.

דויד, מנכ"ל התאחדות האיכרים. שני דברים קצרים: 1 – מנסים כבר עשרות שנים להכניס עובדים ישראלים לחקלאות, זה לא הצליחו בעבר, לא יצליחו בעתיד, אם זה בחממות או במקומות אחרים, זה יהיה ממש בשוליים שבשוליים שמישהו ישתלב. אנשי מדינת ישראל הולכים לעבוד בדברים אחרים. זה דבר אחד.

דבר שני – שלא ציינו את זה פה, כל קיצוץ בעובדים הזרים יעלה למדינה הרבה מאד כסף משום שיחסר תוצרת בארץ. ויחסר תוצרת בארץ לשוק המקומי, עליית מחירים, מדד וכו'. ראינו מה שקרה בעגבניות. אז זה לא רק הסיפור של העובדים, אבל זה גם נושא העובדים, ואני חוזר ואומר: אנחנו נמצאים בחקלאות במינימום שצריך כדי לייצר את התוצרת לתצרוכת מקומית וכל קיצוץ יחסר פרי, או ירק.

או.קיי. מישהו עוד?

אפשר רק הערת ביניים?

כן, כן.

חבר הכנסת רן כהן בכנסת הקודמת העביר חוק, בהצלחה רבה מבחינתו, של סבסוד עובדים ישראלים. החוק קיים. ה – 5 מיליון קיים. אני לא חושב שהוציאו מזה גרוש.

תיכף אנחנו נעבור לממשלה.

חיים חדד, ארגון מגדלי פרחים ... חקלאי ישראל. הדיון פה, מבחינתי, הוא דז'ה וו. אנחנו כל שנה מתכנסים פה, מתחלף היושב ראש. נציגי החקלאים הם אותם נציגים וכל פעם אנחנו פוגשים מולנו נבחרת חדשה.

אני אומר שהטענות שלנו כבר מוכרות. הרצון של המדינה, הרצון מוכר. רק אני לא חושב שבאמת המדינה מתכוונת למה שהיא רוצה לעשות באמת. אנחנו בתמימות שלנו, אני אומר: בתמימות שלנו שהוגשה לנו הצעה לאותו הסכם שאבשלום וילן דיבר עליו אנחנו באמת התכוונו לכבד את ההסכם והיה לו קשה מאד להעביר אותו במוסדות שלנו, ואברהם צודק, כי מבחינת הראייה של החקלאים זה לא ההסכם הכי חכם. חתמנו עליו, אני אגיד להפתעתנו, אבל בתמימות שלנו המדינה לא מקיימת אותו. זאת אומרת, המדינה היתה צריכה איתנו ללוות את קיום ההסכם. אז לקחה את הצד שלנו, ולא מתייחסת אליו. את הצד של המדינה היא מקיימת אותו בלי להתייעץ איתנו.

עכשיו, במקום ללכת ולפתור את הבעיות האלה בחדרים מסודרים, כמו שנקבע בהסכם, אז הם גוררים אותנו לפעילות שמתחילה, או תתחיל בצמתים ונגיע לדיונים פה באולמות של הכנסת, ואחר כך זה יעבור לדיונים בבתי המשפט ואחר כך גם המדינה צריכה לפצות את החקלאים מהנזקים שנרגמים להם.

אני מציע לך, כיושב ראש חדש, בסדר? קבל טיפ של אחד שיושב פה 10 שנים כבר. תיקח את העניין הזה של הליווי של ההסכם כפרויקט שלך. תגיד: אני כיושב ראש הועדה לעובדים זרים, יש הסכם בין המדינה לבין החקלאים. אני כיושב ראש הועדה רוצה לבדוק האם ההסכם הזה ממומש ככתבו ולשונו? לבוא לפה לעשות דיונים תיאורטיים זה בסדר.

אני לא יודע אם אתה זוכר, אבל עשינו סיור בשדה יצחק. פגשנו את העובדות הערביות בזה, אתה דיברת עם העובדות בחממות, היה סיור מעניין שאתה גם ניסית לעשות לו המשכיות פה עם החבר'ה ממען. היכולת שלנו לקלוט ישראלים היא לא קשורה בכלל לכמות העובדים הזרים. מישהו צריך להבין את זה. החקלאות יכולה לקלוט היום, אם יש, עוד 10,000 עובדים חדשים בלי לקצץ בעובדים הזרים, ואף אחד לא לוקח את זה על עצמו. תמיד מדברים על הסיסמאות, על תיאוריות, אבל זה נחמד לדבר על תיאוריות. אני חושב שגם אחרי הדיון הזה יש תיאוריה מסויימת. כל אחד יצא מפה ימשיך לעשות את העיסוקים שלו. אבל אם באמת אתה כיושב ראש ועדה, ושי אמר שיש פה רוח חדשה, אני אומר: קח את זה כפרויקט ללוות את מימוש ההסכם.

בגלל זה בדיוק אנחנו מדברים על זה היום וכמו שהייתי אצלכם והייתי אצלם והייתי בעוד הרבה מקומות זה בדיוק מה שאנחנו עושים. אני גם רוצה להעיר, לפני שאני ממשיך את הדיון, אמרת שישראלים לא יעבדו בחקלאות. קשה לקבל אמירה כזאת כי היא אמירה גורפת, אתה חייב להבין את זה.

מניסיון של 16 שנה אני אומר לך את זה.

בסדר. בסדר. מי בחקלאות ומה, באיזה ענפים, באיזה מקומות. אי אפשר לקחת הכל ולהגיד מן אמירה כזאת. אתה יודע? אמרו דבר כזה גם ביחס לתחום שהוא תחום קריטי בארץ, תחום הבניה. הנה, אנחנו בועדה הזו רואים ואני אמרתי: אתם כולכם מוזמנים, אנחנו עושים עוד שבועיים סיור, נפתחו קורסים של הכשרת עובדים ישראלים בבנייה וזה כבר קיים ועשרות מוכשרים בעבודות הרטובות, בכל אותם דברים שאמרו: ישראלים לא יגעו בזה והנה נוגעים. ברגע שעושים את זה בצורה מסודרת, טובה, באים ישראלים לעניין. אבל שוב, זו היתה רק הערה ככה, הערת ביניים. אנחנו עוד נגיע לעניין הבניה בדיון הזה.

רק מילה אחת, שמע, אני ליוויתי את הפרויקט הזה לא יום אחד, מ – 93'.

מאה אחוז.

ואני נלחמתי להוביל את זה, הורדתי אוטובוסים לחקלאים, זה לא שלא עסקתי בזה. עכשיו, דבר שני אני אגיד לך, אני לא אומר לך שאי אפשר, צריך ליצור גם תנאים. אני אתן לך דוגמא: בתי אריזה.

בגלל זה בדיוק אנחנו עושים את הדיון הזה ועוקבים וזה לא יהיה דיון אחרון, זה אני מבטיח לכם.

עוד מישהו מהחקלאים רוצה להתייחס? כן?

אני חיים חבלין, יושב ראש הועדה החקלאית בערבה התיכונה, אני מייצג כאן למעלה מ – 500 חקלאים. אולי קצת בניגוד למה שאמרו אנחנו קולטים כל שנה עד 25 חקלאים ונחלות חדשות אלינו. היישובים שלנו מרוחקים.

אתה מעין יהב?

אני מעין יהב. היישובים שלנו מרוחקים כ – 150 קילומטר מיישובים אורבניים כמו באר שבע, כמו אילת. כתוצאה מכך נושא של עובדים ישראלים, גם אם הוא בא בחשבון באופן תיאורטי, מעשית זה לא ניתן ולכן אני רוצה להגיד שכמו שמשרד האוצר התנהג בכל ההסכם הזה שבשלב הראשון הוא שם לאבשלום וילן ולהתאחדות חקלאי ישראל אקדח על הרקה ואמר: או שתחתום או שאני מוריד ל – 3,000, שלא היתה לאבשלום ולהתאחדות ברירה אלא לחתום על ההסכם, ולאחר מכן יצא גם דו"ח של החטיבה למחקר אסטרטגי של משרד החקלאות שאמר בצורה מפורשת שכל הנושאים שמנסים לעשות: העלאת מסים, וכל מיני הכבדות על החקלאים, לא מביא בסופו של דבר, להפחתה של העובדים. לא מביא, בסופו של דבר, גם לכניסה של ישראלים. לא שאני מתנגד.

אגב, באזור שלי אנחנו מעסיקים מידי שנה, בעונה שקוטפים את הפלפל, אנחנו מעסיקים 1,200, 1,300 ישראלים, ועוד 3,000 עובדים זרים. ברור לכולם שה – 1,200 האלה זה תוצאה ישירה של העסקת העובדים הזרים. שלא לדבר על כל המעגלים הנוספים של הייצור סביב החקלאות. האזור שלנו מייצא מידי שנה מעל מיליארד שקל תוצרת לאירופה, השנה זה יהיה קצת פחות, תיכף נדבר גם על זה. אבל סביב המיליארד שקל האלה יש כ – 700, 800 מיליון שקל של תשומות שמיוצרות באזור תל אביב, באזור הצפון, בעיירות פיתוח. זה פלסטיק, דשנים, זה הרבה הרבה תשומות שקשורות לחקלאות.

תיראו, משרד האוצר, לטעמי, מתנהג כמו הבריון השכונתי. הוא הולך ברגל גסה הוא רומס את החקלאות במדינת ישראל. לראייה, הוא גם לא מגיע אפילו לישיבה הזאת, כי הישיבה הזאת, מבחינתו, זה ישיבה של "הכלבים נובחים והשיירה עוברת" וככה הוא התייחס עד היום לועדה הזאת, וכך הוא ימשיך להתייחס. אני חושב שלדבר הזה, המשימה של הועדה הזאת, אולי המשימה הכי גדולה זה לשים סוף לדבר הזה. הועדה הזאת צריך להיות לה SAY והתוצאה של ההתנהגות שלו זה מחיר העגבנייה ושלא יספרו לי שמחיר העגבנייה, אני אמרתי את זה כבר לפני שנה: תיראו מה יהיה מחיר העגבנייה שנה הבאה. אנחנו לא מסוגלים. באזור שלי הורדנו מאות, קרוב ל – 1,000 דונם עגבנייה, שאם היום הם היו, מחיר העגבנייה לא היה עולה ל – 10 ולא ל – 15 שקל, שזה גם הולך להיות בקרוב. היה מחירים נורמליים של 4 ו – 5 שקל. היום כל אזרחי ישראל סובלים ומחיר הסלט שלהם בשמים. צריך להבין שמחיר הסלט הזה הולך לעלות.

כן.

ברגל זו הוא גם הרס את ענף הפלפל. ענף הפלפל שעליו נשען האזור שלנו, לצערי, גדל השנה בעוד 2,000 דונם והיום אין באירופה מי שמסוגל לאכול את הכמויות פלפל, שלא לדבר על זה שגם ההולנדים הכל שם משגשג ואצל הספרדים. היום למעשה אזור שלם, ללא חלופות תעסוקה, עומד בסכנה קיומית אמיתית ונטישה של אדמות לאום לאזור המרכז.

צריך לקחת בחשבון, האוצר צריך לתת מחשבות על הדבר הזה, מחשבות אמיתיות, איך הוא לא ממשיך להרוס את החקלאות בישראל.

אבל אתה מודע לכך שהנסיבות באזור שלך הם לא הנסיבות שיש באזורים אחרים. זאת אומרת, הטענות שלך - - -

חלק מהנסיבות אכן הם שונות, וכתב עליו גם פרופ' צביקה אקשטיין בדו"ח הממשלתי, אבל חלק מהנסיבות הם אכן נסיבות זהות לחלוטין שיש היום הרבה ענפים שהם בסכנת קריסה כי ישראלים לא רוצים לעבוד בהם משום שעבודות בהם הם כבר לא מתאימות לעובדים ישראלים. גם התנאים שממשלת ישראל יצרה לקבלת דמי אבטלה, לקבלת הבטחת הכנסה וכיוצא בזה, הם תנאים כאלה שלא מאפשרים לישראלים, או לא כדאי להם להיכנס לעבודה בחממה, שהיא עבודה קשה.

כן. ועל אחת כמה וכמה באזור כמו אזור.

אגב, ידידי אדיב, ידידי אדיב, עבדנו בשיתוף פעולה בעבר ולא הצלחנו לעשות השׂמה, לא הצלחנו.

טוב. ... את הבעיה.

היה לנו דרישות וניסיונות, ולא הצלחנו.

בסדר. תודה. אני רוצה תיכף לעבור לממשלה, אז בואו, עוד קצת סבלנות חברי בממשלה.

אסף אדיב, בבקשה.

כן. אני שמח על העלאה של הנושא מהזוית הזאת. נכון שחוזרים בוריאציות שונות כבר הרבה זמן על אותם הדיונים, אבל פה בכל זאת שמים את - - -

אם הנושא לא נפתר ויש בעיות, אז חוזרים. זה תפקידנו.

אני שמח על הניסוח כי אני חושב שהבעיה איננה חברי החקלאים, למרות שיש לי ביקורת גדולה עליהם. אני לא חושב שהבעיה אצלם.

אתה יכול להגיד את זה עוד פעם?

אני חושב שהבעיה היא שם. אני חושב שאתם מנסים להתמודד עם תנאים מאד קשים ולתמרן. וככל שהממשלה נותנת, אז ונותנת ובעצם מה שקרה עם החקלאות הישראלית הוא שהורידו, כל דבר שאפשר היה לתת להם הורידו, והשאירו את האתנן שנקרא: קחו עובדים זרים. שמה, אז נכון, נכון שלפי החוק זה כך וכך, אבל אמר פה עכשיו אבשלום שהעלות של העובד הזר היא 5,000 שקל. חברים, 5,000 שקל עלות זה פחות משכר מינימום. העובדים האלה לא עובדים 8 שעות.

הוא לא אמר: עלות. הוא אמר: שכר.

שניה, אני שאלתי אותו. אני אומר, בוא נבין בדיוק איפה זה עומד. יש מחקרים על העניין הזה, זה לא עניין של ויכוח. העובד הזה הוא עובד חלש ושום פיקוח של תמ"ת לא יכול להתגבר, אני יודע שבאחיטוב היתה שביתה של 300 עובדים תאילנדים והביאו ניירות שהם עבדו 280 שעות בחודש על שכר מינימום, ... של התמ"ת היה שם והוא רצה להוציא את העובדים האלה. אז אנשים של הארגונים, של קו לעובד אמרו לו: תראה, אם אתה תוציא אותם הם הולכים לכלא, אין להם לאן ללכת. למעשה העובדים האלה נמצאים במצב שאם הם יתלוננו שמשהו לא בסדר על מעביד פוגעני, הם הולכים לכלא. אז הם נשארים במקום ומקווים שיהיה יותר טוב. אז יש המון אנשים שהם בסדר.

אני רוצה להגיד עוד כמה דברים על כמה אנשים שהם עוד יותר בסדר, שהם פותחים את הדרך ומראים שאפשר להעסיק עובדים ישראלים, אבל אני אומר: יש פה בעיה מובנית של עובדים מוחלשים לחלוטין ששילמו אלפי דולרים בתאילנד ובנפאל ואין להם אפשרות להתלונן על שום דבר.

עכשיו, הטענה שאין עובדים ישראלים, ובייחוד במגזר הערבי, שיעבדו בחקלאות, היא טענה שקרית. היא לא נכונה. עובדה היא שיש, אין מספרים מדוייקים, אבל יש לפחות 10,000 עובדים שמגיעים, העובדים האלה שבאים, שאתה ציינת אותם, אברהם דניאל, בנושא שבאים בלי התלוש, זה עובדים שמועסקים באמצעות ראיסים, שהעובדים בו מועסקים גם במאה שקל, ומוכנים לבוא לעבוד.

אני אומר: אנחנו במען, הפרוייקט שלנו שנמשך כבר 6 שנים, שבו אנחנו מגיעים להסכמה עם חקלאים על העסקה רשמית, מסודרת, עם תלוש שכר של עובדים. הרוב שלהם עובדות, עם הסדרה של כל הנושא של איך מגיעים, ויציאה של קבוצות.

אני אומר לך, הופנינו על ידי משרד החקלאות למשק באזור כפר הנגיד. העובדות נוסעות שעה וחצי לשם, ושעה וחצי בחברה למשתלה והמשתלה הזאת מעסיקה כמעט 100 עובדות, גם באמצעותנו.

מי משלם את הנסיעות שלהם?

זאת אחת הבעיות. אבל אני אומר יש בעיה, יש בעיה באיזה מידה הממשלה מוכנה לתת, משרד החקלאות ומשרד האוצר ומשרד התמ"ת מוכן לתת גיבוי לדבר הזה? אבל זה מעביד, זה מעסיק שאומר: אני מוכן, אני נותן את האפשרות והדבר הזה מצליח.

זאת אומרת, יש פה דוגמאות ואני אומר אנחנו, יש לנו בשנה האחרונה 600 נשים שנכנסו לעבודה. אנחנו כל הזמן נמצאים במצב מתמיד - - -

מאיפה הנשים?

עכשיו תיראו.

אני שואל.

מבחינה גיאוגרפית?

כן. מאיפה הן באות הנשים? אני פשוט רוצה לדעת.

מבחינה גיאוגרפית – יש טווח גיאוגרפי מאד ברור שנקרא לו, נניח: אזור גזר, פתח תקווה צפונה, שבו אני אומר אין שום הצדקה, והיה גם ריאיון בעניין של הפיילוט.

אני פשוט שואל אותך עובדתית: 600 נשים האלה מאיפה הם באות? אני מבקש לדעת.

משולש, גליל תחתון.

מאה אחוז.

משולש, גליל תחתון, מכפרים ערבים. יש, תיראו, אנחנו נכנסים למשבר כלכלי, האבטלה עכשיו היא 5.5, 5.6. אבטלה הזאת הולכת לעלות. תהיה צעקה פה בארץ על אבטלה, תהיה שאלה מה קורה, עכשיו, חקלאים צועקים ובצדק: מה קורה איתנו? אני אומר: יש עוד צעקה, יש עוד אנשים שלא יהיה להם מאיפה לחיות, מאיפה להתפרנס.

חברי פה, חיים, אומר על נושא של אבטלה, אדוני, היום הבטחת הכנסה זה 2,000 שקל למשפחה. אי אפשר לחיות מזה. אנשים רוצים לעבוד, מחפשים עבודה. לנו יש במשרדים שלנו אלפים של פניות של אנשים שרוצים הסדר. כל קבוצה שאנחנו, כל פניה שאנחנו מקבלים ממעביד אנחנו מספקים לא קבוצה אחת, שתיים, ועם קבוצה אחת משהו לא הסתדר, הקבוצה השנייה באה. יש פה בעיה עם הפיילוט הזה שלא הצליח. אנחנו עקבנו אחרי הפיילוט, היינו בקשר וניסינו לשכנע חקלאים שאנחנו בקשר איתם לקלוט. חברים, הפיילוט הזה לא הצליח, כי החקלאים יש להם מספיק עובדים. הם לא צריכים את הפיילוט הזה.

זה האשמה - - -

הם לא רוצים, החקלאים לא רוצים.

חבר'ה, אל תתווכחו ביניכם.

החקלאים לא רוצים, החקלאים לא רוצים ליצור מצב שבו הפיילוט הזה יוכיח שאפשר להסתדר בלי הזרים. יש שאלה גדולה שמופנית, לפי דעתי, התחלתי בזה ואני גם אסיים בזה, מופנית למשרדי הממשלה, להחלטת ממשלה. כאשר תהיה החלטת ממשלה ואנחנו עסקנו גם בבנייה והיתה החלטה עם התאחדות הקבלנים, עם יוד'קה שגב בזמנו, ובאו ואמרו: עכשיו עושים "קאט" ומורידים, והורידו מ – 45 ל – 15, ומ – 15 ל – 10. היתה החלטת ממשלה חד משמעית, הקבלנים הסתדרו. אפשר למצוא.

מאה אחוז. תודה.

אדוני היושב ראש אנחנו הגענו למסקנה.

לא, לא, לא, שנייה, שנייה,

היא פשוט אגודה פוליטית.

כולנו פוליטיים. זה בית פוליטי. זה, אם לא ידעת, פה כנסת, יש נציגים של מפלגות, זה על בסיס.

העמותות הם לא פוליטיות.

מאה אחוז. טוב. שלמה יפרח.

שלמה יפרח, כן.

הסתדרות.

עובדי הבניין.

הסתדרות עובדי הבניין. כן, בבקשה.

אז רגע, שניה, לפני שאני עובר לבניין, עוד מישהו מהחקלאות שלא דיבר, ומשהו שלא נאמר?

שלא נאמר.

שלא נאמר. כן?

שלא נאמר.

רק תציג את עצמך.

אברהם הראובני, מאיגוד לשכות המסחר. שי התחיל בנושא הזה של שכר התאילנדים ואני מבין שפה דיבר מומחה לשכר, אז אני פשוט רוצה להסביר, כי הבאתי איתי את הנתונים.

תראה, במעריב התפרסמה כתבה על שכר עובדים, שכר העובדים הזרים. השכר של עובד תאילנדי, השכר הממוצע של עובד תאילנדי הוא 5,134 שקל בחודש, זה השכר הממוצע. הוא אומר שזה לא שכר מינימום, אני מבין שהוא מבין גדול בשכר. כשאני עושה את החשבון – 10 אחוז מס מאגרות, אני לא אמנה פה את כל המספרים. אגרות, פיצויי פיטורין, כל הדברים האלה מגיעים לעלות תאילנדי ל – 5 שנים: 395,000 שקל, תקשיב, לא כולל כל הוצאות המגורים וכל מה שנלווה למגורים. זה לא כולל את זה.

יש לנו, אגב, נתונים, אני קצת חולק עליך בעניין הזה.

אני מוכן להראות לך.

אני אראה לך את הנתונים שיש לנו.

או.קיי.

אבל אני לא בויכוח איתך עכשיו. זה נתונים, אז אין מה להתווכח כי אני אעביר לך אותם.

עכשיו לגבי מען מה שאני רוצה לומר, אני נלוויתי אליהם בזמנו לסיפור הזה. תראה, יש פה שתי נקודות.

מי זה: להם?

לחברת מען. >

עמותה. עמותה.

כיוון שזה עניין אותי ובאמת רציתי, חשבתי אולי אפשר לעשות מזה, אפשר להצליח בזה. נפגשנו עם חקלאים עם נציג של מען. מה אמרו החקלאים? שני דברים: העובדת באה, היא באה בבוקר והולכת ב – 3. בחקלאות אי אפשר לקום, זה היה בדיוק בבית אריזה והוא הראה לי: תראה, תראה עכשיו מה קורה, היא הולכת עוד שעה, מה אני עושה?

כל הליין נעצר.

עכשיו, אין לזה פתרון. אחד. 2 – שאלה נורא פשוטה ואני מציע לשאול אותם: למה העובדים האלה לא רשומים בלשכת עבודה?

אל תענה. אל תענה.

למה הם לא רשומים בלשכת עבודה? הנקודה הנוספת – העובדות מתחלפות שם המון. בחקלאות אתה לא יכול וזה כל הזמן חילופין.

אני מבין, אני מבין. שוב, אני לא בא לדיון הזה, מה שנקרא, שולחן ריק. אני מכיר את הבעיות, את רובכם. עם רובכם נפגשתי גם אישית ואנחנו מכירים את העניינים.

טוב. בוא נעבור לבניה. אז כן, שלמה יפרח. בבקשה.

לפני שאני אתייחס, אני רוצה להביא לתשומת לב של הועדה, האלפים שנכנסים כשהגבול פרוץ מאריתריאה ואתיופיה, האנשים האלה לא חוקיים ואנחנו מדברים על חוק ועל איזה כמות עובדים צריכים לייבא והם גורמים נזק אדיר. אם תיראו בכל מקום אנשים מפחדים לפעמים לצאת בתחנה מרכזית בתל אביב, וזה חמור מאד, ואני לא ראיתי את משרד ההגירה והממשלה נלחמים בתופעה הזאת.

רגע, אבל למה בעצם אתה מתייחס לזה כרגע?

לא, אני רוצה להגיע לזה על כמות העובדים שכל הזמן מנסים להגביל.

אז חבל, בוא, אז אין לנו יותר מידי זמן. אנחנו מעוניינים להוריד את המספרים. להוריד, לא להעלות.

לא, אני מדבר על זה. למה לא נלחמים בתופעה הזאת? זה חשוב, זה חשוב.

לא, בוא תתמקד בעניין. עזוב.

זה דבר אחד. דבר שני – כאשר מדובר בעובדים זרים, הרי כהסתדרות, ההסתדרות באמת נלחמת באבטלה ומעוניינת שהעובד הישראלי ימצא את מקומו בארץ בעבודה, כי אין לנו מדינות שיכולים לקלוט אותנו. אבל מה לעשות שהציבור במדינת ישראל לא מוכן לבצע כל עבודה?

אני יכול לתת רק דוגמא – הסתדרות עובדי הבניין, בראשותו של יצחק מויאל ועופר עיני, אפילו הקציבו סכום לבתי ספר קרן לעידוד הבניה. מלמדים עובדים וחיילים, מעודדים אותם כאשר השכר מגיע אפילו עד 9,000 שקל ומשתדלים להביא אותם לבניה.

כל חברה מוכנה לקלוט כל ישראלי שמוכן להגיע לעבודה הזאת. אני רוצה לומר לכם שאחרי שנקלטים, אחרי כמה זמן נושרים. לא נשארים בשטח. אבל שהמדיניות של הממשלה מצד אחד לבנות 100 אלף דירות, ואני רוצה לברך על המדיניות הזאת שתוריד אולי מחירים לזוגות הצעירים שאין להם איפה לגור, וראינו את המחאה החברתית. מצד שני מגבילים אותנו לקבל עובדים.

אמרת לא להתייחס לסרילנקה, אבל אני הייתי רוצה כל בעל מפעל.

לא.

לא, זה חשוב, זה חשוב, כי בועדת הכספים וגם בועדת ביקורת המדינה דחו.

לא, רגע, רגע, תשמע, התחום של עובדים זרים הוא מאד רחב.

אני יודע.

אנחנו מנסים למקד את הדיון. לא פותחים פה עכשיו דיון על כל נושא העובדים הזרים במדינת ישראל, והפליטים והמסתננים, וכל מה שאתה רוצה.

אבל זה חשוב.

לא. אנחנו יש לנו.

הוא פשוט אמר: תגיעו להחלטה שאם רוצים בניה מתועשת במדינת ישראל, יש לתת יותר עובדים זרים, מכיוון שבארץ אין לך.

מאה אחוז.

זה מה שאני רוצה לומר.

מאה אחוז. דבריך, רק, אתה מבין? אבל אתה מבין פה מה אתה אומר? אתה התחלת להגיד ואני חייב להעמיד אותך פה על החומרה של הדברים. התחלת להגיד שמגיעים ארצה כמויות של מסתננים וזה ומה אתה חותם לי את הזה? שצריך להביא עוד?

שצריכים להעיף אותם. לא, אלה לא באים לעבוד. אלה באים לפשע ולצרות במדינת ישראל. אני מדבר על עובדים שיבואו. דרך אגב, רק אני רוצה להגיד לך.

אני חושב שהם באים בדיוק בשביל זה.

דרך אגב, רק אני רוצה להגיד לך: כל עובד שמגיע לישראל בצורה חוקית עם הקבלנים, קבעו ששכר המינימום, וחתמו גם על הקבלנים על 5,000 שכר מינימום. יותר מכל ענף אחר. הזכויות שלהם – לכל אדם יש פניה. האדון הזה ממונה, כל אדם שמגיע לכאן בנושא קבלנים יכול להתלונן, והטיפול נעשה כמו לכל אזרח במדינת ישראל.

זה לא הנושא. טוב. אני עובר לממשלה. יש לנו כאן הרבה מאד שאלות שעלו ואני גם שואל כמה. בואו נתחיל במשרד החקלאות. או.קיי? בסדר? טוב. בואי תגיבי וגם לי יש כמה, די הרבה שאלות אליך. אז בבקשה.

אני לא רואה את אבשלום וילן, אבל לגבי ועדת הארבעה עידכנו - - -

אני מייצג אותו פה, אין דבר.

או.קיי. אז תיקנו אותי שתהיה ישיבה בשבועיים הקרובים. זה יהיה במשרד החקלאות.

ההרכב הזה שהוא דיבר עליו?

כן, כן, על ועדת הארבעה.

כן.

לגבי עובדים ישראלים.

מתי אמרת? בשבועיים הקרובים?

בשבועיים הקרובים.

בסדר.

לגבי עובדים ישראלים – הפיילוט באמת לא כל כך הצליח. היתה בעיה, יכול להיות שהיה צריך לצאת בקמפיין יותר אגרסיבי, יותר להביא את זה למוּדעוּת הציבור. כרגע מנסים ללמוד באמת מה היתה הבעיה כאן ואנחנו מצפים לאיזה שהיא פריצת דרך ב – 2012 לרשום נוהל יותר ברור, להביא יותר לידיעה. מנסים לרתום גם את המענק של החיילים המשוחררים וכל זה נעשה גם בקשר עם תנועת המושבים והאוצר. מנסים לראות איך באמת אנחנו באים ומשכנעים ישראלים לבוא ולעבוד בחקלאות וחקלאים שיקלטו אותם.

תיראי, אבל אני חייב להגיד לך, באמת כפי שציינו, זה לא דיון ראשון בנושא. מדברים, קודמי פה, רן כהן, יעקב כץ, באמת היו פה יושבי ראש שלקחו את העניין הזה בצורה והעניין הזה הוא תקוע.

הם הכשילו את הקורס, אני אומר לך.

עכשיו אני לא פה באיזה עימות מול חקלאים או מול קבלנים. אם אני רוצה שעובדים ישראלים ישתלבו, כדי שתהיה פחות אבטלה, כדי שאנשים יתפרנסו, כדי שנצטרך פחות להביא עובדים זרים, אתם חייבים להכניס את העניין בסדר עדיפות מאד גבוה ואני לא מתרשם שאתם עושים את זה.

אני לא אחראית במשרד על עובדים ישראלים. אני מעדכנת את מה שעדכנו אותי כאן. אני יודעת אבל שכן מנסים, כן יצא נוהל, היתה בעיה עם הנוהל. היה משהו בתשלום של העובדים הישראלים שאומנם הם מקבלים מענק, אבל יורד להם מהמענק מס, ואז בעצם יש בעיה, כי המענק לא כל כך משתלם וכן מנסים לפתור את זה. זה מה שעדכנו אותי, אני, שוב, אמרו לי גם שעכשיו מנסים לראות איך אפשר לשפר את הנוהל, ועל ידי זה בעצם לבוא ולהגיד לישראלים: כדאי לכם לבוא לעבוד והמענק כן משתלם.

טוב, תיראי, זה לא נשמע כל כך רציני, אני חייב להגיד לך. זה קצת דל.

ובינתיים מקצצים.

זה קצת דל הסיפור הזה. זה לא תשובה מספיק טובה.

אני לא עוסקת בעובדים ישראלים, אז אני לא יכולה יותר מזה לפרט.

תיראי, אנחנו נצטרך לעשות כאן דיון מיוחד רק בנושא החקלאי עם משרד החקלאות, רק עם משרד החקלאות ואתם תגיעו, על עובדים ישראלים ועל עובדים זרים בחקלאות כדי שניכנס לעומק העניין לגבי הצרכים של אזורים שונים, ענפים שונים, מה אתם נותנים ומה אתם לא נותנים? איזה תכנית יש לכם לטווח קצת יותר ארוך. צריך להתייחס לדברים האלה ברצינות. זה לא, זה לא דבר פשוט העניין הזה.

בעניין הזה אנחנו נבקש מכל צמרת, מיוסי וכל צמרת ואולי גם השרה, כל צמרת משרד החקלאות לבוא לדיון הזה ונעשה דיון שנקדיש אותו רק לנושא החקלאי כי באמת, תיראי, אני באופן אישי אין לי איתך שום בעיה, אבל התשובות פה שנתת זה לא, זה לא רציני הדבר הזה. תגידי, בכל אופן - - -

אני אעביר את זה.

לא, אנחנו, אני גם אדבר עם השרה באופן אישי ואנחנו ניכנס לעובי הקורה בסיפור הזה של משרד החקלאות.

תאמרי לי אבל, בתחום שאת כן ממונה עליו ושאת כן יכולה לעדכן אותנו. מה יש לך לומר בנושא הזה? בתחום שאת באמת מתעסקת בו?

קודם כל אנחנו בפתחו של, בסופו, יותר נכון, כבר של מפקד 2012. עוד שבועיים אני מעבירה למשרד הפנים את ההקצאה שכרגע היא תהיה 24,400 עובדים זרים. זהב המתווה, זה מה שהממשלה חתמה ואני כרגע צריכה להעביר את מה שחתמנו עליהם. אני רוצה להגיד לגבי העונתיים.

והמספר הזה, מה יש לך לומר עליו?

אני צריכה לעמוד בהחלטות ממשלה.

או.קיי.

מה דעתך עליו? הוא מתאים? הוא מטעה?

לא, לא, בוא, אני שואל. המספר הזה, או בוא נגיד באופן כללי, המתווה, מתווה ההפחתה, נאמר כאן, חבר הכנסת שי חרמש אמר שהוא לא ישׂים, הוא לא ריאלי. הוא לא הגיוני. מה יש לך לומר על זה?

או!אה!

הנה, אני, שי חרמש, אני שאלתי בשמך שאלה. הנה, בא כאן שי חרמש שאמר קודם, בפתח דבריו, שמתווה ההפחתה הם לא יכולים לעמוד בו, הוא לא מאפשר להם ייצור ופעילות. זה מאד מקשה עליהם.

צריך להעלות.

שנייה, שנייה, אני אמרתי לה. ייצגתי אותך היטב.

מבנה ההפחתה היה בנוי חד חד ערכי - - -

טוב, רגע, שי, שי, בואי תתייחסי בבקשה, מהניסיון שלך ומההיכרות שלך עם העניין.

או.קיי. מכמה היבטים. כמו שאמרנו, הצרכים הנורמטיביים – 44 אלף. אין לנו 44, יש פחות, צריך לקצץ. כשחתמו על ההסכם דיברו על זה כנגד הקיצוץ של כ – 1,500 עובדים.

הם ... חליפי.

יהיה ... חליפי, יהיה עידוד עובדים ישראלים, ויהיה פרוייקט עובדים עונתיים.

כן.

העובדים העונתיים – כרגע יוצא לדרך פיילוט מספר 2 של העובדים העונתיים. הוא היה שנה שעברה, הביאו כ – 300 עובדים מסרי לנקה. לצערי לא כל החקלאים - - -

וכמה אמור להיות בפיילוט השני?

בפיילוט השני הרעיון היה שאותם עובדים - - -

שהוא אמר מתי להתחיל? עכשיו?

עכשיו בדצמבר.

או.קיי. כמה אמורים להיות בפיילוט?

היו אמורים להגיע, כל אלה שהיו יכלו לחזור.

או.קיי.

אם החקלאים היו מעוניינים בהם.

אותו מספר, פחות או יותר.

אבל לא כל החקלאים היו מעוניינים.

תשאל אותה כמה ברחו גם?

שניה, שניה,

מתוך 70 חקלאים שהשתתפו בתכנית הראשונה, כרגע השתתפו, תהילה, תתקני אותי אם אני טועה, כ – 32, 33 חקלאים שמעוניינים באותם עובדים בחזרה.

או.קיי.

זאת אומרת שיש לנו עדיין 30 ומשהו חקלאים שהשתתפו הראשונה, ולא מעוניינים מהסיבה שלהם להשתתף בזה שוב.

חבר'ה, אי אפשר עם ההפרעות האלה. אני מנסה להבין גם מעצמי. אני שואל את השאלות.

יש כמה סיבות.

רגע. תמשיכי.

או.קיי. עכשיו כדי שנראה את מסקנות הפיילוט, נראה אם העובדים העונתיים זה באמת התשובה הנכונה לחקלאות. האם באמת העובד יבוא, יעבוד אצל אותו חקלאי חצי שנה, יחזור בחזרה, יבוא ויתמיד ככה במשך 10, 20 שנה? האם זה באמת ריאלי? כי בפיילוט הראשון היו כמה עובדים סרי לנקים שברחו, אז ממשלת סרי לנקה באמת גייסנו אותם לבוא ולעזור לנו, בעצם להגיד לאלה שברחו: בואו תחזרו בחזרה לארץ המוצא שלכם. אנחנו רוצים לראות מה יהיה בפיילוט השני.

אז התכנית תתחיל בדצמבר, נראה את המסקנות שלה. זה בשיתוף בנק ישראל. הם חילקו שאלונים, ואני מאמינה שיחלקו עוד פעם שאלונים גם לחקלאים, גם לעובדים, ולפי זה נדע האם זה באמת איזה שהוא פתרון שאפשר לבוא לעזור לחקלאים.

לגבי המיכון – המיכון עם זה שבאים ואומרים שהוא לא יכול להחליף ידיים עובדות והכול, עדיין הוא היה מאד מבוקש. עדיין באו חקלאים וכבר בפברואר 2011 נגמר לנו התקציב של כל שנת 2011.

אנחנו לא חושבים שיבוא מיכון וזה מה שהולך להחליף לגמרי את העובד הזר.

הם לא אמרו את זה וגם אנחנו לא אומרים את זה. אנחנו מדברים על תהליך משולב והדרגתי. זה לא פתרונות קסם.

אני חושבת שכן, יש מיכון שיכול איפה שהוא לחסוך את העובד הזר. יש מיכון בבית אריזה, אני הסתובבתי כבר בלא מעט משקים.

אלה עובדי בית אריזה.

רגע, חיים, לא, סליחה, אתה לא יכול להתפרץ בצורה כזאת. תן לה לסיים. אני אתן לך להגיב בסוף. אל תתפרץ בבקשה. כן.

כן יש מקומות שהייתי בהם וראיתי בתי אריזה שהם יותר חדישים ושמה אתה רואה קו של עובדים ישראלים שעובדים, אם זה מכונת מיון יותר חדשנית, מכונת אריזה עצמה, אם זה הייתי אצל חקלאים שעבדו בצורה די, אני לא רוצה לפגוע פה חלילה במישהו, אבל בצורה יותר ישנה, שעובדים רק עובדים תאילנדים, כ – 5, 6 עובדים תאילנדים במקום להכניס מכונה ולחסוך את כל זה, ואפשר לשים 2 עובדים ישראלים במקום זה. אז עובד עובד תאילנדי ושוקל פלפל, פלפל ואורז כל פלפל בנפרד ואני כן חושבת שבמקומות האלה אפשר להחליף מיכון. אני חושבת גם, לדוגמא, מכונת אריזה לפטריות שזה משהו שכן בא וכן חוסך לנו בכוח אדם הרב שכן הולך על הענף הזה ספציפית. יש עוד ענפים. כמובן שיש גידולים מסויימים שבהם המכונות לא יכולות להחליף את העובדים הזרים. אני מסכימה שלא בכל מקום אפשר להכניס, אבל כן יש מקומות שאני עדיין חושבת שמכונה יכולה לחסוך.

זה בשוליים אבל.

אבל יש מקומות. זה לא שאין. לבוא ולהגיד: אין בכלל.

אנחנו לא אמרנו שאין, אמרנו שזה בשוליים. את לא יכולה להגיד לי.

רגע, סליחה אברהם.

עכשיו, אני רוצה להגיד גם עוד משהו. המיכון עצמו, ניתן מענק לחקלאים של 40 אחוז על ידי משרד החקלאות. החקלאים באו. הם כן רכשו את המיכון. הם כן שילמו 60 אחוז. זאת אומרת, שהחקלאי עצמו הוא בא וראה שזה כן אפקטיבי.

עכשיו, ברור שאם אתה קונה מכונה.

חידשו ציוד, חבר'ה.

מלגזה מה זה עוזר? קיבלתי 40 אחוז על מלגזה, מה זה עוזר במיכון הזה?

פעם היה חוק עידוד השקעות הון חקלאות.

רגע, שניה, שניה, בלי ויכוחים. כן?

מדינת ישראל היא המדינה היחידה שייצאה מלגזות לשנת 2011. היחידה בעולם שייצאה מלגזות משומשות.

רגע, אני רוצה גם לחדד עוד משהו. בהתחלה נכנסו כל מיני מכונות. גם המלגזות ועוד כל מיני מכונות. אחרי זה שראינו שיש מכונות שבאמת לא חוסכות כוח אדם, המכונות האלה הוצאו מהרשימה כדי שברשימה עצמה יישארו רק מכונות שבאות וחוסכות את הכוח אדם. זה נעשה ביחד עם מדריכי שע"ם, שזה שירות הדרכה מקצועי של המשרד. זה נעשה ביחד עם התאחדות החקלאים. לא כל מכונה נכנסה באופן אוטומטי.

מאה אחוז.

או.קיי. אז זה לגבי מיכון, עונתיים, עובדים ישראליים.

בסדר. וכאמור תיראי בזה, אני רק אומר לך רק התחלה של דברים, או המשך, כי אנחנו לא מסתפקים בדברים וכאמור, אם אנחנו שמים פה בפוקוס שילוב של עובדים ישראלים ונושאים נוספים, אנחנו נרצה גם להרחיב את זה בתוספת.

אפשר לשאול שאלה את המשרד?

שנייה, שנייה.

רק שאלה קצרה: מה עמדתה בנושא הפחתה? זה הכל. מה עמדת המשרד?

אני חושב שהיא אמרה, אבל אם את רוצה להשיב בקצרה למה שהוא שאל?

כן.

בבקשה.

כי הם כל הזמן שואלים: מהי עמדת האישית?

כן?

צריך לעמוד בהחלטות ממשלה.

מאה אחוז. טוב. אנחנו עוברים למשרד התמ"ת. מוטי. מוטי שגיא. או.קיי. בוא תתייחס אתה, ואז אני אשאל אותך כמה שאלות.

אדוני היושב ראש וחברים. שנים לא נגעו בענף הבניין. לא שילבו ישראלים אלא בצורה פרטנית כבודדים בגלל גם האינתיפאדות והעובדים הערבים שהשתלבו בענף והיתה בעיה. הקבלנים נקלעו למשבר אדיר.

אנחנו ישבנו, בתחילת שנת 2009, בעצם בסוף 2008, ובנינו פלטפורמה, תכנית שתיכף אני אגע בעקרונות שלה, אני חושב שמשרד החקלאות יכול לאמץ, אם לא את כל התכנית, לפחות חלק מהדברים. אני יכול להציע לכם כמה דברים, שהיא מוצלחת בצורה בלתי רגילה. היא כרגע עדיין בתהליך שאנחנו מקווים להרחיב ותיכף אני אגע בדברים, ושילבנו את כל האלמנטים שצריך לשלב.

אני אתן לכם למשל דוגמא: חיילים משוחררים – יש לנו בעיה קשה מאד בתעסוקה של חיילים משוחררים. מה יכול לגרום לחייל משוחרר, אחרי חצי שנה, שנה שהוא מסתובב בעולם, לבוא ולהיות פועל בניין ולהחליף סיני?

תקפנו את הדברים בראייה הזאת. אמרנו: מה יכול לעזור? בנינו כאן איזה שהיא מסגרת מתווה שכבר מוכיחה את עצמה, ותיכף אני אגע בנתונים, במספרים. עד היום קיימנו 12 קורסים. יש לנו תכנון לקיים ב – 2012 עוד 14 קורסים. כרגע רצים 2 קורסים. בכל קורס יש בממוצע 24 חיילים משוחררים וגם דורשי עבודה שמופנים על ידי שירות התעסוקה, זה משולב ואנחנו הולכים ומרחיבים את הפעילות.

מוטי, מה עם הדרום?

זה דרום מרכז ודרום כרגע, כי בצפון יש לנו בעיה של הקבלנים. הם עובדים עם בני דודנו בשחור ויש לנו בעיה להיכנס. ברגע שנוכל להיכנס גם לצפון אנחנו נפתח פעילות הכשרה גם בצפון.

לא, אני דווקא שואל אותך לגבי הדרום עם צפי של עיר הבה"דים למשל.

והקורס השלישי ייפתח במהלך דצמבר. ואנחנו ב – 2012 הדרום זה בעיה, כי זה מותנה בהעסקה של הקבלנים. אחד המפתחות להצלחה זה בעצם העסקה. ... היתרונות של המתווה ואני גם מציע למשרד ... לבחון חלק מהדברים.

למשל?

קודם כל, אנחנו קוראים לפרוייקט: בונים ישראלים. קראנו בשם תכנית רז שנתית עם הרבה אמונה, עם חזון ומעוף. אפשר לדבר על זה כאן. שילוב ידיים של כל המערכות. בחנו מיהם השותפים שיכולים להיות שותפים למיזם: התאחדות הקבלנים, הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניין בישראל, מיסודם של הסתדרות עובדי הבניין והעץ בהתאחדות. משרד הביטחון. אני גם דירקטור של התמ"ת בקרן לקליטת חיילים משוחררים, אז אני גם משפיע בהחלטות בכיוון ההוא, ההסתדרות וכל מי שיכול להיות שותף.

בנינו כאן מתווה, אני חושב שעצם שילוב הידיים של כל הרשויות זה בעצם המפתח. פתחנו חשבון נאמנות, זה נקרא: "קרן חופשה". האוצר מאמין מאד בתכנית הזאת, הוא גם תומך. הוא הזרים לשם ב – 2011 40 מיליון שקל, עוד ידו נטויה כי הוא מאמין בפרוייקט הזה.

עכשיו, מה המטרה של הקרן? הרי איזה קבלן ירצה לשלם שכר 6,000 שקל ברוטו לחייל משוחרר שבעצם רק מביא לו נזקים? הוא בעצם לא מביא לו תפוקות ותועלות. הקרן הזאת מתקצבת, מסבסדת את הקבלנים כדי שישלמו לחייל המשוחרר בסכום של 1,000 שקל וזה משתנה, וזה עולה עם הזמן.

יפה.

התכנית כוללת, אמרתי, מערכת תמיכות נדיבה לחייל. חייל משוחרר אחרי שנתיים מגיע לסכום של 54,000 שקל לחשבון הבנק שלו, ללא השכר. הוא מתחיל עם שכר 6,000, ותוך שנה עולה ל – 9,000 שקל ברוטו.

אחת הדרכים, אמרתי, לממן, לסבסד את הקבלן כדי שיתמוך בחייל וישלם לו את המשכורת. אמרתי: שילוב ידיים של כל המערכות הרלוונטיות. הפקת לקחים. אגב, בזמנו היו פרוייקטים אתגר הבניה ... הם נכשלו כישלון קולוסאלי. הפקנו את הלקחים, עברנו לקח לקח, וראינו מה צריך לעשות ושיפרנו. עבודה מובטחת. נחתמה כאן אמנה, עם הקבלנים, אני מדבר על חברות הבניה הגדולות: אפריקה ישראל, א.ד. דורי, וכן הלאה, והם ומבטיחים להעסיק, והם קולטים את העובדים. לא בחברות קטנות קיקיוניות, אלא בחברות גדולות.

דניה סיבוס,

דניה סיבוס - - -

כן, כן.

הסיור שלך הוא ביום ראשון הקרוב,

כן.

4 בדצמבר ב – 10:30 ולא בעוד שבועיים.

או.קיי.

אני אלווה אותך גם. אופק קידום, אנחנו מראים להם אופק קידום. אופק קידום בענף הבניין זה להיות מנהל עבודה. יש ביקוש מאד גדול למנהלי עבודה. עכשיו, היום על פי התקנה, אתה יכול להיות מנהל עבודה אחרי 5 שנים. אנחנו קיצרנו את ההליך ל – 3.5 שנים. אנחנו תוך כדי עבודה מוציאים אותם למה שנקרא: הכשרה מתקדמת: טפסנות סוג 4, טפסנות סוג 5, כדי שיוכלו להשתלב בקורס מנהלים בלו"ז יותר קצר. כל ההיערכות, בנינו כאן מבנה היערכות, מרכז גיוס. קמפיין שיווקי אגרסיבי, מוקד באינטרנט, אני יכול להראות לך כל מיני עזרים טקטיים: ברושורים, פליירים לחיילים. ברושורים ופליירים לאזרחים, שירות התעסוקה, וכן הלאה. זו מערכת נפרדת, צריך לשבת ולבנות איך לעשות את הקמפיין. אני מוכן לעזור לכם.

אמרתי, דיברתי עם היערכות ארגונית, מרכז קליטה מיוחד. יש פרויקטור מיוחד שמנהל מרכז קליטה הוא מראיין, הוא ממיין והוא קובע מי ישתלב בקורסים. שכר התחלתי – 6,000 שקל, ותוך שנה עולים ל – 9,000 ברוטו. אותה קרן נאמנות שהכרתי, וכן הלאה, וכן הלאה. ממש מערכת שלמה עם התארגנות, עם ארגון. עבודת מטה של שנה, לקח הרבה דיונים, זה נכתב פה בכנסת בועדה עם קודמך, והדבר הזה עובד. עובד לא רע, ואני בהחלט מוכן לעזור.

יש לי כאן ניירת, נחתם מסמך הבנות בין התאחדות הקבלנים, ההסתדרות, הקרן לעידוד הבניה, התמ"ת ומשרד הביטחון, מסמך אמנה, והמסמך הזה עובד וכולם מחויבים למסמך הזה.

יפה. אני חייב להגיד לך, מוטי, אני באמת, אנחנו עושים עוד מעט סיור למקום, אבל אני בהחלט מתרשם מהעבודה שלכם. אני חושב שיש דברים במשרד החקלאות שאפשר ללמוד מהתמ"ת ביחס לענף בניה שהוא גם כן, אני אומר, הוא ענף קריטי בארץ, יש לנו צורך בבנייה מסיבית של דירות ויש לחצים מאד קשים, ובהחלט הוא ענף חשוב, ואני חושב שהם עושים פה דבר מאד יפה ומאד מרשים. אנחנו נעודד את זה ככל שנוכל.

אתה רוצה באותו עניין?

כן, כן,

אז רק בקצרה ממש.

כמזכיר חטיבת עובדי הבניין,

כן.

אני רוצה להגיב. הסוד להצלחה פה הוא השיתוף פעולה. בלי השיתוף פעולה של כל הגורמים, שיתוף פעולה מלא ביום יום.

יום יום, שעה שעה אנחנו מדברים.

ממש. כל רגע. ודבר שני – עכשיו לא בתור כובע של הסתדרות, בתור אחד שרואה את עצמו כחלק בלתי נפרד מהמחאה, ויצא לנו להיפגש, אני חושב שבנושא, דווקא של החקלאות, יש לנו אפשרות פז, פעם ראשונה שאני רואה את זה עכשיו, ופתאום חשבתי על זה, של שיתוף פעולה בנושא של החקלאות שזה יכול להיות בעניין של פרנסה, של דיור לזוגות לצעירים, ואני בטוח שגם כבוד היושב ראש, גם חבר הכנסת חרמש, יכולים להתחבר לאיזה שהוא רעיון, משהו חדשני שגם עובדים בחקלאות וגם בדיור. תודה.

אני יכול להגיד מילה?

אתה כל הזמן אומר, אבל בוא, בוא תגיד, אין בעיה.

תראה, משרד החקלאות גם בנושא של המיכון, אם היתה איזה שהיא מכונה אחת או שתיים שבאמת יכלה לתרום, אז החקלאי גם לא יכול לרכוש אותה. מחיר מכונה עולה 600, 650 אלף שקל. החקלאים גם לא יכולים לקבל הלוואות בבנקים, ומשרד החקלאות גם לא יצר את הנתיב שחקלאי יוכל לקבל את ההלוואה. זאת אומרת, גם אין לנו מיכון ומה שיש – לא כל אחד יכול לקנות. זה דבר שצריך לתת פה את הדעת.

כן, אני הבטחתי לחיים חדד,

רציתי להדגיש ליהודית שאין ההקצאה של עובדים תאילנדים בבתי אריזה. אין. זאת אומרת, משרד החקלאות לא מקצה לנו עובדים, אלא ישראלים. אנחנו מחזיקים ישראלים בבית האריזה.

כן, אבל אתה יודע, יש משק מעורב ואז הם עוברים.

אבל אין הקצאה. אין הקצאה.

טוב, או.קיי.

אין הקצאה, זה העובדה. אין הקצאה. הדבר השני – נגמר הכסף ל -2012 להכנסת מיכון. יהודית לא מדברת על זה, אבל אין כסף. הם מבקשים מאיתנו להכניס מיכון, אבל לא נותנים כסף, כי אין כסף ב – 2012. את צריכה להדגיש את העובדה הזאת. בסדר? תדגישי את העובדה.
הדבר האחרון – על פי ההסכם שיש לנו עם המדינה, היא מדברת על החלטות ממשלה, ההפחתה היא 1,500 עובדים בשנה, כש – 1,200 זה הפחתה של מיכון ו – 300 עובדים זה הפחתה של ישראלים. בסדר? בשתי ההפחתות האלה שהיו עד עכשיו אין כניסה של ישראלים והם בכל זאת מפחיתים. זה לא מעניין אותם שלא נכנסים ישראלים.
בגלל זה אני אומר, חבר הכנסת הורוביץ, אני חושב שצריך, הועדה פה צריכה לדרוש מהממשלה לקיים איתנו את ההסכם שחתמו עליו.

מאה אחוז.

אני יכולה לענות?

שניה רגע. דקה. שירות התעסוקה אתם רוצים? כן.

אספר משהו מתוך העבר. בגלגולי הקודם הייתי מנהל לשכת התעסוקה בקריית גת. מי שמכיר את מושב לכיש יודע שבגלגול הקודם מושב לכיש העסיק בין 700 ל – 1,000 עובדים ישראלים מקריית גת. זה היה גם נוער וגם בוגרים.

בענבים?

בענבים, נכון. כשהגיעו העובדים הזרים, ואני לא נגד העובדים הזרים, אני רק רוצה לספר את הסיפור, כי אני מאמין שהאמת היא איפה שהוא באמצע בין דורש העבודה לבין החקלאי. אז באתי למזכיר המשק דאז, זה היה לפני כ – 20 שנה. אמרתי לו: תגיד לי, מה קורה? מידי שנה בשנה מספר העובדים הישראלים הולך ופוחת במושב לכיש. אז הוא אמר לי: תשמע ישראל, האמת היא שכשיש לי את העובד הזר אז יש לי אותו בשבת, יש לי אותו ביום שישי ויש לי אותו בחגים, וזה בסדר. היום אנחנו בעצם נמצאים במצב, עד כמה שלי ידוע היום וזה אני מסייג את הדברים, שכמעט וישראלים במושב לכיש לא עובדים, חוץ מהגרעין הוותיק, הוותיק.
לתקופתנו היום – אני אומר כך: היום אני כדורש עבודה שנמצא בלשכת התעסוקה, אם אני צריך לבחור בין עבודה בחממה, לבין להיות שומר סף ליד בנק, או ליד כל מקום אחר, אני אעדיף ללכת לעבוד כשומר ולא לעבוד בחקלאות באותה חממה.

אני חושב שמה שכן יכול לדרבן את אותו ישראלי ללכת לעבוד בחקלאות זה שאלה של מחיר. כפי שנעשה בענף החקלאות ופתחו קורסים, מישהו צריך - - -

ענף הבניה.

בניה. חקלאות נכשל.

בבקשה?

בחקלאות נכשל.

תראה, אני לא,

לא, זה נכשל.

אבל בוא תראה וזה בעצם העובדה שתבוא ותגיד שזה נכשל ואתה מרים ידיים, לא זה. אני חושב שכן יש עתיד ליהודי, או לתושב מדינת ישראל בענף החקלאות. השאלה היא לקראת מה אנחנו הולכים ובמה אנחנו רוצים לסייע לו להשתכר טיפה יותר מאשר שכר מינימום? שהיו תקופות שכן עבדו.
אני סתם אתן דוגמא לגבי יישובי הערבה. חיים, ביישובי הערבה היו ישראלים שנסעו מדימונה ומירוחם. מדימונה ומירוחם לנסוע ליישובי הערבה זה שעה, או שעה ורבע, או שעה וחצי, השאלה לאיזה מושב. לא שילמו להם לא עבור זמן הנסיעה. לא שילמו לחקלאי עבור הסעת העובדים והוא בא והוא אומר בצדק: תשמע, העלויות הם עלויות אדירות. מישהו צריך פה לסייע ולממן. אף אחד לא הכניס את ידו לכיס ואמר: אני מוכן לממן לך את נושא ההיסעים. אני מוכן לממן לך את נושא השעות הנוספות. אני לא יודע מה. אבל אם אנחנו נשאיר את המצב כפי שהוא היום, אנחנו נמשיך לדבר.

אתה מתכוון לכך שהממשלה לא סייעה.

תראה, אני עובד ממשלה. אני רק אומר, אני רק מציג את הבעיה.

גם כשאמרו שיש, אני אומר לך מניסיון, כי אני עשיתי את הרבה מול אלקובי, אתה בטח מכיר אותו.

אני מכיר את אלקובי מצויין.

גם כשהוא אמר שיש כסף, אז - - -

בוא תראה, אני עובד בממשלה, אני לא סתם מעלה את העניין ומי שמבין – מבין. אז צריכים לעמוד בהסכמים.

אז צריך להגיד את הדברים ברורים.

אני אומר את הדבר בצורה ברורה ביותר. אני מאד מודה לך שאתה מסייע בידי. אבל בכל זאת, חייבים לעמוד בהסכמים. חייבים להעלות את השכר לעובדי החקלאות, ואז אני מאמין שכן תהיה נהירה של ישראלים לענף.

טוב. לפני סיום, אסף אדיב אתה רצית מילה?

אני רוצה רק להגיד דבר אחד.

אז במשפט.

אני אומר, השאלה היא באמת שאלה של החלטת ממשלה חד משמעית. אני אומר לפחות בהתחלה כשדובר על הפיילוט עם רן כהן, דובר על זה שייקחו אזור, יגדירו את האזור הזה כאזור שבו מחליטים שמהיום והלאה שמה מעסיקים עובדים ישראלים והאזורים האלה יכולים להתחיל, לא להתחיל מעין יהב, אלא להתחיל מאזור השרון, מאזורים קרובים מאד, שעלות הנסיעה היא נמוכה. אני אומר מבחינתנו אין בעיה של עובדים שיעבדו בשכר מינימום עם כל הזכויות הסוציאליות, אין לנו בעיה. יש עשרות אלפים שמוכנים לעבוד בשכר מינימום, רק אין מי שייקח אותם. תנו לנו במקומות האלה, אני אומר: בוא נתחיל. בוא נתחיל. אני אומר: אני עובד עכשיו עם 60 מעסיקים. תן לי עוד 600. בבקשה.

תודה. תודה. אני לא נתתי לך, אני מתנצל, רשות דיבור, רשות ההגירה. בבקשה.

אני רוצה להתייחס לכמה נקודות שעלו פה.

כן.

דבר ראשון – לעניין הנוכחות של נציג האוצר.

אנחנו נטפל בזה.

למרות שאני לא האוצר, הנציגים הרלוונטיים נמצאים עכשיו בבולגריה לחתום על הסכם היישום.

בסדר. לא כולם. זה יטופל. זה לא כולם שמה.

לעניין ההסכם שנחתם עם חקלאים וזה שהוא לא מיושם – אבשלום לא נמצא פה, אבל בתור אחת שגם היתה מעורבת בכל שלבי גיבוש ההסכם, אז ההסכם בנוסח הראשוני שלו כלל המון המון סעיפים גם בנושאי עידוד תעסוקת ישראלים וגם המון הקלות לחקלאים, המון המון דברים שהמדינה ... ללכת לטובת החקלאים.
בסופו של דבר, החקלאים סירבו לחתום על ההסכם הזה, נחתם בסוף הסכם עם שני סעיפים כשהסעיף הראשון והמרכזי שבו זה בעצם ההקפאה במתווה היורד של מכסת העובדים הזרים.

לשנה אחת.

לשנה אחת. כן. עכשיו, אם בעצם היו עוד כל כך הרבה נושאים מעניינים אותם ונוגעים אליהם שהם כל כך רוצים לכנס את הועדות הארבעה, אני חושבת שזה גם היה צריך לבוא לידי ביטוי בהסכם עצמו, אם זה כל כך חשוב.

את הועדה אבל צריך לכנס וזה שהיא לא התכנסה כל כך הרבה זמן זה לא בסדר. אנחנו רשמנו לעצמנו שעוד שבועיים הועדה הזאת אמורה, טוב, אני אתייחס לזה בהודעת הסיכום.

... לעסוק בעניינים ...

מאה אחוז.

אבל אני חושבת שזה מבטא את זה שבעצם מה שמעניין, בסופו של דבר, ה – 26 כן או לא. ככה זה נראה. עכשיו, רשות ההגירה.

את יכולה, יש מספר חדש כבר ששמענו אותו היום, אז אפשר.

24 - - -

זה אני חושב המספר. או.קיי.

לגבי האיסור של ההסכם שכאמור הוא רק בנוגע למכסה – הרשות מיישמת את ההסכם אחד לאחד והרשות דאגה שבכל רגע נתון השנה לא תהיה הגבלה על הבאת עובדים. לא הקפאה לזמנים מסויימים של איזון תיקים, ולא הגבלה לארץ המוצא. שום הגבלה בכל רגע נתון. זאת אומרת, כל חקלאי שרצה לממש בכל רגע נתון את המכסה שלו יכול היה לעשות זאת. אכן, אנחנו עומדים בסוף שנת 2011 עם כמעט 26 אלף, שאמורות להגיע. זאת אומרת, אנחנו נתחיל את שנת 2012 כשהמכסה היא 24,400, עם 26. זאת אומרת שזה פעם ראשונה שהרשות כל כך הולכת לקראת החקלאים וכל כך לא מטילה מגבלות וכל כך מיישמת את ההסכם אחד לאחד.

נכון. אתם לא הבעיה. אתם חלק מהפתרון.

יש לי עוד שתי נקודות.

אז ממש בנקודות.

נציג החקלאים הודה פה בפה מלא שהעסקה של עובדים זרים היא פוגענית.

מי אמר את זה?

לא, לא, אני לא חושב שזה נאמר.

לא נאמר. המילה לא נאמרה.

אז אני חושבת שבמצב כזה, או אמירה כזאת שקשה להעסיק עובדים ישראלים כי הם צריכים לצאת בשעה 3, ההתייחסות הזאת היא, זאת אומרת, ברור שעדיף להעסיק עובדים זרים שהם איזה שהוא כלי חפץ, ככה זה נשמע. עכשיו, המדינה עושה הכל בשביל לעודד תעסוקת ישראלים, אבל כל זמן שהחקלאים יכולים להעסיק עובדים זרים וגם שמענו את זה מישראל, בצורה שהיא, לא נכנה אותה פה בשמות.

ברור.

אז זאת התוצאה. ברור שלא ייכנסו ישראלים חדשים.

מה קורה.

מאה אחוז, אני מודה לך.

עם ה – IOM והתוכנה.

רגע, לא, לא, סליחה, סליחה, אני מסכם את העניין.

אני באתי לדיון לשמוע מה קורה.

אני מסכם את הדיון.

נסעתי 3 שעות.

קודם כל, טוב שבאת וחשוב שאמרת מה שאמרת, אבל אני כבר אומר מראש, אנחנו לא, זה לא סוף הסיפור, רחוק מזה.

תיראו, אני רוצה להגיד לכם ככה: קודם כל הועדה הזאת מברכת, שיהיה ברור, על כל אמצעי שהמדינה נוקטת כדי לצמצם את מספר העובדים הזרים ולהרחיב שילוב של עובדים ישראלים בענפים שהם עתירי עובדים זרים וידיים עובדות. זאת המדיניות של הממשלה והמדיניות הזאת מקובלת על הועדה הזאת ואני חושב שגם מקובלת על רוב גדול מאד של אזרחי ישראל, בטח לנוכח הדיון הציבורי שמתקיים עכשיו. זה דבר אחד.

דבר שני – אנחנו קוראים לממשלה, גם לנוכח הדברים ששמענו כאן, להרחיב את העידוד למיכון ותיעוש בענפי החקלאות והבניין כדי לייעל ולשפר את הייצור והתפוקה של הענפים האלה, ולתת לזה את המשאבים הנדרשים ולתמוך בהכשרה מקצועית מתאימה. כי גם למיכון ותיעוש יש צורך בהכשרה מקצועית של עובדים שמתאימים למיכון הזה שרוצים להכניס.

אנחנו קוראים לבחון באמצעות פיילוט, באזור מסוים, את מימוש החובה של מעסיק שמעוניין בהיתר להעסקת עובד זר, לפנות לשירות התעסוקה בטרם קבלת ההיתר. זה לא אומר שמראש פוסלים את האפשרות שהוא יקבל עובד זר, אבל לפחות לבדוק את האפשרות, בפיילוט, דרך לשכת התעסוקה, כפי ששמענו כאן, את האפשרות לשלב עובד ישראלי.

כי אנחנו אומרים שהצעת עבודה שמוצעת לעובד זר, שאנחנו מציעים אותה לעובד ישראלי, במיוחד באזורים שבהם יש אבטלה בקרב פועלים בענף מסוים, כן עשויה לתרום, לדעתנו, להעסקת, או לעידוד העסקה של פועלים ישראלים מובטלים ואנחנו קוראים למשרדי הממשלה הרלוונטיים לשבת עם נציגי העובדים המובטלים בחקלאות ויש נציגים למובטלים בחקלאות, ישראלים כמובן, לגבש איתם את האמצעים שיאפשרו לשלב אותם בענף.
בעניין משרד התמ"ת – אנחנו משבחים את משרד התמ"ת על הפרוייקט המוצלח שהוא מוביל לשילוב עובדים ישראלים בתחום הבניה, ואנחנו נראה אותו מקרוב בעוד שבועיים בסיור מיוחד שאנחנו עושים כדי לראות את הדברים ולדבר עם העובדים שעוברים את ההכשרה שבהם הרבה חיילים משוחררים. אנחנו קוראים לך, מוטי, להרחיב את המאמץ.

אני במיוחד שאלתי לגבי הדרום והאוכלוסייה הבדואית במחשבה לטווח טיפה יותר טווח ביניים על עיר הבה"דים. משום שזה פרוייקט בינוי מאד גדול ואנחנו חושבים שאסור לפספס את ההזדמנות לשלב בבניית עיר הבה"דים כמה שיותר עובדים ישראלים, במיוחד באזור, שכמו שאתה יודע, אין שם יותר מידי אפשרויות תעסוקה בדרום הארץ.
אנחנו קוראים בכלל לממשלה וזה מה שנעשה פה בועדה הזאת, אני בכל אופן מתכוון לעשות את זה, להשקיע את ההשקעה הנדרשת כדי לבטל חסמים שמונעים העסקת עובדים ישראלים. זה יותר הכשרה בענף הבניין, הסעות והתחשבות מהסוג הזה. למשל נושא של מעונות יום בענף החקלאות. כל מיני נושאים שיאפשרו להכניס עובדים ישראלים, כי להם אנחנו צריכים לדאוג בראש ובראשונה.

עכשיו, הועדה הזאת רושמת לפניה את הטענה שהשמיעו כאן אבשלום וילן ושי חרמש על כך שועדת המתווה, ועדת הארבעה, לא התכנסה כבר יותר משנה כדי לדון בנושא. זה לא מקובל. בין היתר לדון בנושא של עובדים עונתיים ואנחנו רשמנו לעצמנו שהועדה אמורה להתכנס תוך שבועיים. נעקוב אחרי העניין.
הועדה גם תקיים ישיבה מיוחדת על החקלאות יחד עם כל המשרדים וראשיהם, כולל משרד האוצר, אבל עם דגש על ראשי משרד החקלאות ואני אפנה בעניין לשרה עצמה ואני אתאם את זה איתה.

אני אומר לכם, חברים, אנחנו מזמינים את נציגי הממשלה ובדרך כלל העניין הזה מתנהל כפי שצריך. אבל אם יש משרד שמתעלם מההזמנה, כמו היום משרד האוצר, אנחנו נוציא זימון. נוציא זימון ונחייב את האנשים להגיע שמית. אז אני מקווה שבישיבה הבאה הדברים האלה יתנהלו בצורה יותר תקינה. אני מודה לכל מי שבא.
שוב אני אומר לחיים, לאברהם ולכל החברים האחרים מהערבה ומקומות אחרים: הועדה הזאת, אנחנו ואני אומר את זה בכל דיון בנושאים גם אחרים, נושאים לא פשוטים, אנחנו, אני לא רואה את עצמנו כאן כעומדים משני צידי מתרס. אנחנו רוצים שתהיה חקלאות טובה במדינת ישראל. אנחנו רוצים שחקלאים שיש להם משקים יתפרנסו בכבוד הם ומשפחותיהם ובהחלט יעשו חיל ויראו ברכה בעמלם. אנחנו רוצים לעזור להם.

התמונה שעומדת לנגד עינינו היא תמונה רחבה, ובתמונה הזאת אנחנו רואים עוד גורמים שהם, למשל, עובדים ישראלים שאין להם עבודה וגם להם אנחנו רוצים לעזור וגם אותם אנחנו רוצים לשלב, אם זה בחקלאות, אם זה במסעדות, אם זה בבנייה, אם זה בסיעוד ואם זה בשלל תחומים אחרים כי גם, אנחנו חייבים בדין וחשבון גם להם. גם הם ישראלים. גם אותם אנחנו רוצים.

מה עם דאגה לצעירים?

וצעירים וחיילים משוחררים.

לא, אבל אני אומר יותר דירות צריך יותר עובדים.

ולכן, כפי שאני אומר לכולם: תיראו בועדה הזאת מקום שאתם יכולים להיעזר בו ואני אומר לכם: תביאו לידיעתנו נושאים שמציקים לכם ואנחנו נעלה אותם ונחייב את משרדי הממשלה להתייחס.

תודה רבה לכולם. ושיהיה יום טוב.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:40.>