PAGE
14
ועדת החינוך התרבות והספורט
30/11/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 505>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, ד' בכסלו התשע"ב (30 בנובמבר 2011), שעה 8:30

>
<מבחני מיצ"ב של תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך>

חברי הוועדה: >
אלכס מילר – היו"ר
נחמן שי

>
דלית שטאובר
-
מנכ"לית משרד החינוך

עמיחי רגבי
-
מנהל תחום עיבוד מחקרים, רשות ארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך

מאיה שריר
-
מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

אתי אהרון
-
רכזת בכירה, עזבונות, אגף קליטה בקהילה, המשרד לקליטת עליה

רויטל בן ברוך
-
יועצת למנכ"ל, המשרד לקליטת עליה

אפרת ירדאי
-
דוברת המועצה לשלום הילד

חגית חובב
-
יועצת, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

שושנה בן דור
-
מנכ"לית ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

אביגדור דגן
-
יועץ משפטי, הטלוויזיה החינוכית

מירב ישראלי

יהודית גידלי

חבר המתרגמים
<מבחני מיצ"ב של תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך>

בוקר טוב לכולם. נפתח את ישיבת ועדת החינוך. התאריך 30.11.2011 ד' בכסלו תשע"ב. הנושא הוא הצעה לסדר (דיון מהיר) מבחני מיצ"ב של תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך, הצעה של חבר הכנסת שלמה מולה, פרוטוקול מספר 505. אדוני יציג את ההצעה לסדר ואנחנו נשמע כאן מן הנציגים את התשובות וכל מי שמתארח אצלנו כאן מוזמן להירשם ולהביע את עמדתו.

תודה רבה אדוני יושב הראש, לוועדה, תודה רבה לכם על קביעת המועד לדיון. הנושא הזה אפשר אפילו להגדיר אותו לא רק כהצעה לסדר אלא כהמשך דיון. מבחני המיצ"ב שקשורים לתלמידים יוצאי אתיופיה, בהזדמנות זו הייתי רוצה לבקש ממך, אדוני, מאחר שאחד קשור בשני, הייתי רוצה שתהיה התייחסות ונקיים גם דיון לגבי שמונה עשר, ששה עשר בתי ספר שיש בהם ריכוז גבוה של תלמידים יוצאי אתיופיה, שזה -לעניות דעתי ששים אחוז - - -

אני ביקשתי, בזמנו, כשהיה לנו דיון, להעביר בצורה מסודרת את הרשימה של בתי הספר ושל ערים, שתהיה אצלנו בוועדת החינוך, אמרתי עוד אז שאנחנו נטפל בזה אבל כל עוד אין לי נתונים אז קשה לי להתייחס.

מאה אחוז, אל"ף הנתונים יועברו אבל אני אשמח מאד שתהיה היום איזושהי התייחסות כי אני רוצה לעשות את ההקשר ותיכף אומר למה זה חשוב.

דבר נוסף, אני רוצה להגיד תודה רבה לאגודה הישראלית למען עולי אתיופיה, שהסבו את שימת לבי גם לנושא, גם לקשיים וגם לנתונים. אני יודע שהועדה הזו עוסקת הרבה בקליטתם של תלמידים יוצאי אתיופיה ובפעם האחרונה שעסקנו במבחני המיצ"ב אני חושב שזומן גם נציג של מכון פוירשטיין שהוא נתן איזשהם פתרונות אפשריים. אני מאמין שככל שתלמידים ייבחנו, תהיה להם בחינה שעל פיה הם יופנו או שההתייחסות אליהם תהיה כזו שכאלה שצריכים לתת להם בטיפול יקבלו טיפול אבל, המבחנים האלה, התוצאות שלהם –ואני לא יודע אם אתם קיבלתם את הנתונים, התוצאות מאד מדאיגות. אני לא יודע מה כלי המדידה של המבחנים האלה, האם הם נכונים או לא נכונים, זה נכון שהמצב הסוציו-אקונומי של המשפחות והקשיים הכלכליים של המשפחות משפיעים גם על ההישגים החינוכיים של התלמידים. מאידך גיסא –ואני יכול לומר, אפילו לפרוטוקול, אדוני יושב הראש, שאין קבוצת אוכלוסין בחברה הישראלית במדינת ישראל שמקבלת כל כך הרבה משאבים, הרבה מאד משאבים, ואני יכול להגיד דווקא בתחום החינוך, המון כסף, גם אם זה באמצעות ארגונים –ואני רואה את שושנה בן דור שהיא ומינקוץ' עוסקים בנושא הזה של תכניות למידה אחר הצהרים, ויש את הפרוייקט הלאומי ויש את תכנית החומש במשרד החינוך, יש את מרכז ההיגוי, יש את הרשויות המקומית ומרוב יער אנחנו לא רואים את העצים אבל, אני כל הזמן שואל למה אנחנו לא מגיעים להישגים משמעותיים בנושא שנקרא הישגי תלמידים. נכון שאפשר לדבר בסופו של דבר על עלייה קבועה מסויימת גם לגבי הישגים בבבגרויות אבל כשאתה מגיע אל איכות הבגרות אז עדיין יש סימני שאלה גדולים מאד ואני לא יודע, שאני חסיד גדול של טיפוח מצויינים. אם אתה לא מטפח את המצויינים ואתה לא נותן להם עידוד, ואתה לא נותן להם יותר אז אתה משקיע רק ברף הנמוך יותר, בכאלה שיש להם קשיים אז מה שקורה בסוף הוא שאלה שאתה מעלה אז האוכלוסיה נשארת בהישגים של מעמד אמצעי ונמוך יותר. לכן, מבחני המיצ"ב מאששים את התוצאה הלא חיובית שאנחנו מגלים. לכן, ביקשתי לקיים את הדיון הזה ואני מקווה שהדיון יהיה מעמיק ומקצועי, אולי גם במשרד החינוך יאמרו לנו מה מאז הדיון האחרון שהיה לנו כאן בענין הזה של מבחני המיצ"ב, מה עשיתם? מה התוצאות שאתם רואים? וכן הלאה.

הדבר הנוסף, כמו שאמרתי, הוא הנושא של ריכוז גבוה של תלמידים יוצאי אתיופיה. אני לא מאמין בסגרגציה, אדוני יושב הראש, אני מאמין באינטגרציה מלאה. אני לא מאמין שבבית ספר מסויים צריכים להיות רק תלמידים יוצאי אתיופיה בעלי צבע שחור. אני אגיד באופן הכי חריג שאפשר - - -

עברנו את זה כבר.

נראה לך שעברנו את זה אבל אתה יודע שיש שמונה עשר בתי ספר כאלה, אפשר לדבר על זה ואני דווקא כאן רוצה לשבח את שר החינוך בעד העמדה המאד ברורה שנקט לפחות סביב הסיפור הזה של בית ספר בפתח תקווה ונכון שצריכים היו לשבות והיו צריכים להיאבק ואני מוכרח להגיד שאני עזרתי לו לקבל את ההחלטה הזו. לא יכול להיות שבמדינת ישראל יהיו ששה עשר עד שמונה עשר בתי ספר כמעט על טהרת יוצאי אתיופיה, זה נראה לי לא נכון, נראה לי לא בסדר, והפתרון הוא מאד פשוט, מאד פשוט הפתרון והפתרון הוא לפתוח את איזורי הרישום ולעבוד בצורה סיסטמטית, להקצות משאבים, לשתף פעולה עם המשפחות, עם הורי הילדים ועם הרשויות המקומיות. יש רשויות מקומיות שמשתפות פעולה ויש רשויות מקומיות שלא משתפות פעולה. ראשות כמו פתח תקווה, אני מיואש ממנו, כמו רוב אזרחי מדינת ישראל, אין לי הרבה מה לעשות אתו. כשאתה הולך ואתה אפילו מפלח ואתה מבקש ממנו לשתף פעולה כמעט ולא תגיע להישגים מאידך, אני יכול להגיד על ראש המועצה של באר יעקב, יש לו טיעונים לגבי השאלה למה הוא חושב שלא צריך לסגור את בית הספר אבל, הדיאלוג אתו יכול להיות דיאלוג מאד פתוח. אני לא מגיע אתו ולא מסכים אתו בסוף, עם ראש מועצת באר יעקב אבל, הוא יוצא מנקודת הנחה של: רבותי, בואו תעזרו לי לפתור את הבעיה.

מה קורה בראשון לציון ובקרית מלאכי?

בקרית מלאכי אני לא חושב שיש לנו בעיה כזו, אין לנו בעיה כזו בקרית מלאכי. בקרית מלאכי היו בעיות ממש מיד אחרי "מבצע שלמה" ב- 91', 92' ואני חושב שבקרית מלאכי אין בעיה כזו. יש שם בית ספר או גן, יש שם גם איזושהי התייחסות ממוקדת אבל מה שאני רוצה לבוא ולהגיד, אדוני יושב הראש, אני אשמח מאד אם יתקיים דיון בנוכחות שר החינוך,
שנת הלימודים הזו אנחנו כבר הפסדנו אותה אבל - - -

אדוני צריך לדעת שאם תוך חודש, תוך חודש דצמבר, אנחנו לא מסיימים עם הסאגה הזו אז גם שנה הבאה אבדה. ב-1 לינואר מתחילה ההרשמה ומשרד החינוך, תקנו אותי אם אני טועה. ב-1 לינואר מתחילה ההרשמה, יש גנים שמזינים את בתי הספר היסודיים ובתי הספר מתחילים עם ההרשמה זאת אומרת, ברגע שקבעתם את איזורי הרישום ב-1 לינואר זה מה שיהיה שנה הבאה.

אבל האמת שהנושא הזה מטופל על ידי שר החינוך.

אני רק מכניס אותך למסגרת התאריכים, שמבחינתנו לא נחכה עם הענין הזה עד יוני יולי או עד אפריל. בחודש הקרוב אני מקווה מאד שנעשה ישיבה סביב הנתונים שיגיעו אלי בענין של ריכוז ואני מאמין שהחודש אנחנו נעשה - - -

יש הצהרה של שר החינוך.

יש הנחיה מפורשת ואנחנו - - -

האם אדוני חושב שאנחנו חיים במדינה שרק לרשות המבצעת שהיא השלטון הממשלתי יש כוחות?

להיפך, מקור הריבונות הוא בכנסת, כך למדנו בשיעורי אזרחות.

אתה יודע שמצד אחד, היינו כאן בדיון וכשממשלה מנסה לקחת לעצמה את הכח להוביל ולשנות אז אנחנו שומעים כאן ביקורת: מה פתאום הממשלה מתערבת? מה פתאום הממשלה נכנסת ולוקחת לעצמה את העצמאות? מצד שני, כשהממשלה לא –ואני הייתי בקבלת החלטות ויש את השלטון המקומי, שבעצם עושה את הרגולציה ודרך אגב, הרגולצמה בכל הנושא של תלמידים היא בכלל לא בידי משרד החינוך אלא בידי השלטון המקומי ואז, אנחנו נתקלים בבעיה שבעצם אפשר לדבר כאן עד מחר אבל את ראש עירית פתח תקוה שמחליט לפי מה שבא לו ואיך שבא לו - - -

אנחנו מכירים גם בית ספר אחר - - -

והוא יכול להגיד: אתם יודעים מה? אתם יכולים לדבר, אני יושב בסין או בארצות הברית, כל פעם שהוא מוזמן לוועדת החינוך אז אומרים שהוא בחו"ל, תמיד.

אני רוצה לבוא ולומר, יש ראשי ראשויות שבהחלט פתוחים ומעוניינים ויש גם נציבות של רישום על דעת ההורים להיות רשומים בבתי הספר הממלכתיים דתיים, לא תמיד יש בית ספר ממלכתי דתי בסביבה וזאת אומרת, לא כל שמונה עשר בתי הספר האלה הם אך ורק ביד הראשות. הרוב הם ביד הראשות אבל, בסך הכל אפשר לגשת בצורה מושכלת, לפתור את הבעיה ואני - - -

מה קורה בסוף?

בסופו של יום, בתי ספר שיש בהם אך ורק תלמידים יוצאי אתיופיה רמת ההישגים הלימודים עלולה להיות לא טובה, היה לנו נסיון כזה אמרו לנו: יללה, בואו נעשה את בית הספר שהוא על טהרת יוצאי אתיופיה בית ספר למופת, בית ספר מצוין וגם הנסיון הזה לא כל כך צלח. אני מוכרח לומר שהבג"ץ בענין של התלמיד מחדרה היה שגיאה שבני העדה תרמו לה ואפשר היה לא לקרוא לזה מיכסה אלא לבוא ולהגיד 'פיזור חכם של תלמידים', והלכו על זה רחוק מדי והתוצאה היא תוצאה שכולנו לא הצלחנו להתמודד אתה.

הדבר האחרון, שאפילו כשהיה רישום תלמידים לבתי הספר ותלמיד לא התקבל בגלל ארץ מוצאו, לא התקבל בפתח תקוה, ידענו את התיקון בחקיקה שלפיו לא ניתן להפלות איזשהו תלמיד והעברנו הצעת חוק ככנסת ביחד אבל מה, עדיין, ברמת הראשות המקומית, ברמת העסקנים, בעיקר, של מחזיקי תיק החינוך בראשויות המקומיות ואנחנו נתקלים בחומה - - -

מה שהתכוונת, הענין של העברת החינוך הממלכתי דתי לידי אותן עמותות שהן מפעילות, שלדעתי, יהודית, האם אנחנו יכולים לבקש שיעשו לנו מחקר על הבעלויות של החינוך הממלכתי דתי בכל הארץ? כי מה שקורה הוא שברגע שעמותה פרטית מנהלת את כל העסק הזה ו - - -

האם אתה מתכוון לחינוך העצמאי?

לא, לחינוך הממלכתי דתי, שרוב בתי הספר מנוהלים על ידי עמותות, ואדוני יודע שבחינוך המוכר לא רשמי משרד החינוך כמעט ולא מחזיק בתי ספר. רוב בתי הספר במדינת ישראל, כמעט כל התיכונים הם לא בבעלות משרד החינוך ובגלל זה בתיכונים אין איזורי רישום אבל, מה שקורה אצלנו בחטיבות בינתיים -שזה גם דבר אבסורדי שצריך לטפל בו אבל מה שקורה בחטיבות הביניים בכל מה שקשור לממלכתי דתי, וזה מתקשר לנושא של תלמידי אתיופיה, בגלל הענין של עלייתם לישראל וההליך הגיור לפיו הם צריכים להיות בבתי ספר ממלכתיים דתיים, יש רגולציה, אותם אנשים שבעצם מנהלים את אותן העמותות, יש להם כח פוליטי לא קטן בשלטון המקומי, הם מפעילים לחץ פוליטי על מנהלי המחלקות בכל מה שקשור לרגולציה של תלמידים. זה דבר שהוא ידוע והדבר הזה, אני חושב שמשרד החינוך צריך לטפל בו בכל פעם שהוא נתן רשויונות לאותן עמותות לנהל בתי ספר בכפוף לקבלת התלמידים. אני לא אומר שצריך להעניש את כל התלמידים בלקיחת הרשיון מבית הספר אבל יש ועד מנהל, יש יושב ראש עמותה, יש מנהל מחלקת חינוך ודווקא בענין הזה צריך לעשות סדר ולדעתי זה תפקיד של משרד החינוך.

אני מודה לך על התוספת ואני מקבל את הדברים, יש לי את הנתונים על בתי הספר שיש בהם ריכוז גבוה של עולי אתיופיה, אני אעביר לך כאן ואתה תוכל לראות, זה יהיה גם הבסיס לדיון יחד עם שר החינוך, אלה הנתונים והנתונים - - -

מי מובילה כאן?

לא רק שם אלא שיש בתי ספר נוספים.
רציתי לסכם ולומר, אדוני יושב הראש, כמו שאמרתי, הנתונים הכספיים שמושקעים בתלמידי יוצאי אתיופיה הם בין הגבוהים במדינה ואפשר לראות את הנתונים האלה ולכן, אנחנו לא נוכל לטמון את ראשנו בחול מול ההשקעות האדירות שיש, כשההישגים הם לא כל כך משמעותיים. יש הישגים אבל לא משמעותיים ואני אשמח מאד שגם אחרי הדיון הזה יתקיים דיון המשך יחד עם הגופים הנוספים. תודה רבה.

אני לא רואה את פתח תקוה כאן.

סגרו את בית הספר שלו, היה רק אחד, בית הספר נסגר.

יש שם בעיה אחרת.

נדבר על הבעיה האחרת.

השאלה היא –ותיכף תציגו את הנתונים עם כל מה שקורה אצלכם במשרד, השאלה שאני רציתי לשאול היא האם אתם מזהים הבדל בהישגים בין תלמידים שעלו בגיל מסוים, אם אתם משווים אותם לתלמידים שנולדו כאן בארץ מבחינת ההישגיות? האם יש שינוי ואתם רואים את השינוי או שהמצב הוא כמעט אותו מצב בין תלמיד שעולה לתלמיד שנולד כאן וכמובן שהוא לא מקבל את כל אותן התוספות ואת מה שמגיע לעולים אבל יחד עם זאת, האם יש שינוי? האם תוכל להתייחס לזה?

כתבתי את המחקר של הישגי המיצ"ב של תלמידים יוצאי אתיופיה.

האם יש לך העתק בשבילנו?

המחקר הוצג כאן לפני מספר חודשים ויש לי כאן תקציר. כאן יש עשרה עותקים. בתשובה לשאלה של כבוד יושב הראש, לגבי הבדלים בהישגים של עולים ובני עולים, התשובה היא כזו: ההישגים של בני עולים הם טובים יותר, בני עולים - הכוונה היא לתלמידים יוצאי אתיופיה שנולדו בישראל ואחד מהוריהם נולד באתיופיה, לפחות אחד, אז ההישגים שלהם טובים יותר מאשר של תלמידים עולים.
הישגים של תלמידים עולים הם נמוכים עד נמוכים מאד, יכול להגיע לפער של מעל סטיית תקן שלמה, שזה המון במונחים סטטיסטיים.

לגבי המיצ"ב, האם מישהו מציג את הנתונים?

היתה כאן הצגת נתונים לפני מספר חודשים ואם תרצו אחזור בקצרה על עיקרי הדוח.

לפני מספר חודשים קיימנו כאן ישיבה, קיבלנו החלטות, אני יכול גם להוציא את הפרוטוקול אבל השאלה היא מה משתנה? מה קורה?

השאלה הנשאלת היא האם יש נתונים חדשים, האם יש משהו חדש מאז הישיבה הקודמת ואני יכול לומר לגבי הנתונים של שנת תשע"א, שהם הנתונים של המיצ"ב הנוכחי, אנחנו כרגע עובדים על ניתוח הנתונים ברמה של מיגזרים ותת מיגזרים והדוח הזה יצא במהלך השנה. כרגע אין לי נתונים מעודכנים בענין הזה.

האם יש עוד משהו שמשרד החינוך רוצה להוסיף?

אני יכולה לתאר לך מה עשינו בעקבות, ואת השינויים אבל תוצאות חדשות עדיין אין.

אני לא מאמין שאנחנו בחודש חודשיים נראה תוצאות כי במערכת החינוך אפשר לראות תוצאות אחרי שנים ולא אחרי חודשים אבל, לפחות, אני מתאר לעצמי שכאשר אתם עושים שינויים בתוך המערכת, שינויים שהם מופעלים לטובת הישגים במיגזר כזה או אחר, אז אתם בדקתם את העניינים והחלטתם שזה הדבר הטוב ביותר. נשמח לשמוע.

מאה אחוז. את הפעולות שעשינו מאז הדוח האחרון ואת השיפורים אני יכולה לתאר. דבר ראשון עשינו הרחבה מאד מאד משמעותית של שעות זכאות לתמידים עולים שנולדו באתיופיה, זאת אומרת, אם לפי המתכונת הישנה שהיתה קיימת תלמיד עולה זכאי לשעות נוספות לרכישת עברית כשפה שניה בבית ספר יסודי, זה היה צריך להיות לפי התאריך של ה-1 במרץ 2011 כלומר, כל מי שעלה רק אחרי 1 במרץ 2011 ואנחנו הרחבנו את זה בחמש שנים והיום זה למי שעלה אחרי ה-1 ביולי 2006 זאת אומרת, כל ילד שעלה מאתיופיה החל מיולי 2006 מקבל היום שעות במערכת. ההרחבה פה היא מאד משמעותית, והיא כל כך משמעותית שאפילו היתה בעיה של שעות כי היתה ממש הרחבה.

מעבר לזה יש לנו תכנית עם קרן "מוריה", שהיתה בתשעה בתי ספר והיתה בשלושה ישובים והיום היא עובדת בשבעה עשר בתי ספר בששה ישובים.

היתה תוספת שנתן המנכ"ל הקודם, דר' שושני, הוא הוסיף עוד שני מליון שקל לתכנית "פקט" תכנית שפועלת בגני הילדים - - -

זה יחד עם הג'וינט, לא?

יחד עם הג'וינט אנחנו מממנים.

אני אסביר לכם איך אני רואה דברים. אני לא ממציא כאן גלגל ולא מגלה את אמריקה אבל יש מספר דברים שמשפיעים על ההישגים של תלמיד במערכת החינוך ואני יכול לפרט עבורכם. שעות הוראה במקצוע, צפיפות בכיתות וליווי אישי. אלה הדברים שעושים לתלמיד, במידה והדברים האלה נאספים יחד אז יש שיפור ניכר בהישגים. המערכת שלכם יודעת את זה - - -

תחזור על שלושת הדברים.

צפיפות בכיתות, שעות הוראה וליווי - במידה ויש בעיות אישיות לתלמיד כזה או אחר אז יש ליווי, יש פר"ח, יש סחל"ב ויש כל כך הרבה תכניות במערכת החינוך ועכשיו תראו, אנחנו מדברים על כמות מסויימת של תלמידים במערכת החינוך שאתם מזהים שיש צורך בהשקעה וכמו שחבר הכנסת שלמה מולה ציין, ההשקעה הכי גדולה שקיימת היום במערכת החינוך היא במיגזר יוצאי אתיופיה. אם הייתם יוצאים מנקודת הנחה שאלה שלושת הדברים שבאמצעותם ניתן בצורה מבוקרת לעשות שינוי בהישגים של אותם התלמידים, אז היה אפשר לעשות -על ידי רגולציה כזו או אחרת, לצמצם את הכמות –ותקנו אותי אם אני טועה, אבל לצמצם את כמות התלמידים ולחייב שבכיתות יהיה מספר תלמידים שלא יעלה על מספר כזה וכזה, השעות - כמו שאתם עושים, השעות הן קיימות אבל, כמו שאת יודעת, שאם את נכנסת לכיתה של שלושים ומשהו תלמידים, אז גם אם תתני פי שתים שעות זה לא יעזור ויש לכם תכניות, פר"ח, בשבוע הבא ועדת חינוך הולכת לדון בכל מה שקורה במערכת הזו, הפרוייקט הזה לפני קריסה, תפעילו אותו, תפעילו אותו שם, עבור סטודנטים שיכולים להיכנס ולעבוד עם התלמידים בצורה אישית, פעמיים בשבוע שעתיים תאמינו לי - אתם מקבלים תלמיד אחר. יש לכם עוד תכניות, יש לכם מילגות לסטודנטים להוראה, פשוט תעשו פעם אחת "גל", אנחנו לא נמצאים במצב של עלייה המונית לישראל אלא אנחנו נמצאים במצב של עליה שהיא לא גדולה ואפשר לעשות את זה בצורה מבוקרת, אפשר להפעיל תכניות של ליווי אישי לכל אותם התלמידים שלפי המלצה אתם מזהים שניתן להעלות את ההישגים שלהם על ידי מנגנונים של טיפול אישי לילד ובסופו של דבר אתם גם תקבלו תוצאות שיכול להיות שגם יפתיעו אתכם.
בכל מה שקשור לנושא של הרגולציה של תלמידים ראו, היגשתי הצעת חוק לפתיחת איזורי רישום - חוק יסוד, יש הסכם קואליציוני בין "ישראל ביתנו" ל"ליכוד" על כך שתהיה התקדמות בכל הנושא של בחירת ההורים והילדים את מקום הלימודים. משרד החינוך יצא בפיילוט בו קרוב לששה עשר ראשי ראשויות הצטרפו לפתיחה מבוקרת של איזורי רישום בתוך ערים. אני אומר דבר כזה, כל מי שרוצה - לפי מה שאני בדקתי, אין לו בעיה בתוך העיר עם הנושאים האלה, כל מי שלא רוצה יש לו בעיה. משרד החינוך, לפי מה שראינו ולמדנו, אין לכם שום כלי ממשי כדי להתמודד עם הדבר הזה. אז אולי אנחנו נצא עם הצעת חוק שנותנת לכם כלי על בסיס של חשד להפעלת רגולציה על פי ארץ המוצא, על בסיס עלות, נוסיף עד מספר דברים ונותן לכם, למשרד החינוך כלי כדי להחליט שבמידה יש לוועדה כזו או אחרת שתהיה במחוז מרכז, צפון, חיפה, תל אביב, איך שתקראו לזה, שמורכבת מאנשים שאין להם שום קשר לשלטון מקומי, ואני גם לא רוצה שיהיו שם נציגים של שלטון מקומי, אלא יהיו שם נציגים של משרד החינוך, שבמידה ומקבלים פניה בענין כזה או אחר, תהיה להם הסמכות להעביר ילד מבית ספר א' לבית ספר ב', בצורה מבוקרת, כמובן שזה לא "סוגר כיתה" וכל התירוצים שאנחנו מכירים. אם יש צורך להקצות תקציב מסוים למקומות שבהם אתם יודעים שיש בעיה, אז להקצות תקציב שיתן השלמה לכל אותן הטענות שיש לראשי ערים סביב הנושא הכספי וסביב הנושא של ההסעות. תעשו את הדבר הזה, שנה שנתיים - תראו איך העינינים נפתרים, תראו איך אתם מפזרים את הילדים, תראו איך אתם נותנים ליווי, תראו איך אתם מצמצמים את הכיתות ובסופו של דבר יהיה לכם שיפור.
כל התכניות האלו - הכל טוב ויפה אבל, אנחנו בסופו של דבר, צריכים לעבוד מערכתית. אתמול היה לנו דיון כאן, בוועדת החינוך בשדרות, על נושא של אלימות. אנחנו שומעים ממשרד החינוך על כל מיני תכניות. האם אתם יודעים מה אני שומע ממועצת התלמידים? שהפעם היחידה שהתלמידים –וזה לדברי מועצת התלמידים, לא דברים שלי, שהפעם היחידה שהם נחשפים לנושא של הסברה על אלימות בצורה מסודרת זה ביום ציון הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. אז אפשר לבוא ולהגיד ש"יש לנו תכניות" ואחננו מברכים על התכניות אבל צריך להיות משהו איסטרטגי מערכתי לטיפול בבעיה ובסוגיות מסוימות, שאתם מכירים אותן ויודעים עליהן. דרך אגב, אם היו עושים את זה מזמן אז כבר לא היינו עם הבעיות האלו, מזמן היינו כבר משפרים בצורה מאד משמעותית - גם את ההישגים ולא היו מעלים כאן סוגיות של מצב ההשכלה.

סוגיה נוספת היא של מצטיינים וחיזוק המופת, גם שם, אנחנו מדברים על מצב לפיו הדבר הזה לא יכול להיות אך ורק בתוך המערכת החינוך אלא הוא צריך להיות נגזרת גם ממערכת ההשכלה הגבוהה, זאת אומרת שגם מערכת ההשכלה הגבוהה - שנמצאת תחת שר החינוך, יושב ראש המועצה להשכלה הגבוהה, גם במערכת ההשכלה הגבוהה ובעתיד גם בכל הנושא של התעסוקה. אם תבנו קו מסודר אז תאמינו לי, יהיו לכם גם שאיפה, גם תוצאות וגם רצון. אנחנו לא מדברים כאן על משהו יוצא דופן, אנחנו לא מדברים פה על מאות אלפים שצריך עכשיו "לשבור את הראש" בשאלה איך מטפלים בהם אלא שאנחנו מדברים על קבוצה, שאמנם היא קבוצה גדולה אבל ניתנת לטיפול מבוקר, חכם, שבסופו של דבר תתן מענה.

אני נמצא כאן בכנסת משנת 2006, משנת 2006 אני חבר ועדת חינוך ואני חושב שלא היתה חצי שנה שלא היינו מעלים את הסוגיות האלו. כל פעם, אותם דברים, אותם דברים, יש תכניות והכל נמצא, הכל עובד יפה מאד אבל, אם אתם באים לכאן ואומרים: 'שמע, המצב נפלא ואין שום בעיה' אז אני יכול להגיד לכם 'תודה רבה' ובזה סיימנו, הנושא הזה לא יעלה יותר, יש תיקונים נקודתיים פה ושם שאפשר לעשות אבל, אם אתם עדיין אומרים שקיימת בעיה וצריך לטפל בה אז זה יכול לפתור לכם הרבה בעיות. תחשבו על המלצתי.

אנחנו לא אומרים ש'אין בעיה' אלא אנחנו אומרים שהבעיה מטופלת ויש שיפור בציונים, גם במבחני בגרות, גם במיצ"ב ועוד מעט נראה את התוצאות של השנה. יש מיפוי ממוקד ברמה של תלמיד עם מספר תעודת זהות וכל המשאבים שכל אחד מקבל, כי כמו שאמר יושב הראש, הם לא הרבה מאד והם מטופלים.

תרשה לי להוסיף שני מרכיבים מאד חשובים להשפעה על הישגי תלמידים. האחד הוא הרקע האורייני בבית ואנחנו רואים שעולים שמגיעים מרוסיה, מאוקראינה ומכל ארץ אחרת ובבית רגילים לספרים, אז הלימוד של שפה שניה הוא הרבה יותר מהיר כי הוא מבוסס על רקע אורייני בשפת אם - - -

רוסיה של היום היא לא ברית המועצות.

נכון אבל עדיין יש ספרים

התלמידים שהגיעו בשנות התשעים הם לא אותם תלמידים שמגיעים ב-2012.

נכון אבל עדיין הבית אורייני ומלא ספרים. מרכיב אחד שמאד משפיע על הישגי תלמידים - ורואים את זה במחקרים בכל העולם הוא השכלת ההורים. בגלל ההשפעה של השכלת ההורים על הישגי ילדים אנחנו במסגרת תכנית החומש של יוצאי אתיופיה, שפה משרד החינוך מקציב לזה עשרים מליון שקל - - -

מהי תכנית החומש?

תכנית החומש היא החלטת ממשלה לחמש שנים מ-2008 - - -

אני מבקר את התכנית הזו. חלק מן השערות הלבנות שלי הוא מן התכנית הזו.

אבל משרד החינוך עושה בזה עבודה. עשרים מליון שקל בשנה תקציב תוספתי ואנחנו רואים את השיפור גם בתכנית הזאת.

במסגרת תכנית החומש אנחנו יזמנו גם תכניות להשלמת השכלה להורים ושתי תכניות למצוינות. כפי שדיבר חבר הכנסת שלמה מולה, אנחנו בעד לקדם את המצויינים ולחזק אותם. יש לנו שתי תכניות חדשות במסגרת תכנית החומש - - -

למה לא להרחיב את התכנית הזו של טיפוח מצויינות?

אמרתי, עשינו שתי תכניות חדשות שנראה איך יופעלו, כרגע אנחנו מדברים על חמישה ישובים וזו רק התחלה.

איך אתם בוחרים את הישובים?

על פי נתונים של יוצאי אתיופיה ומיפוי לפי השאלה: מה יש כאן ואין במקומות אחרים. ניסינו לתת מענה לכל ילד כדי שכל ילד תהיה לו אפשרות לקבל תכניות. מעבר לזה, לגבי בתי ספר יש הנחיה מאד מפורשת של השר לסגור את בתי הספר האלה, לא בבת אחת אבל בהדרגה - - -

לא צריך שתגיעו למצב כזה שיהיה בית ספר כזה, אני רוצה שיהיה לכם כלי - - -

הגיעו מן ההסטוריה אז אנחנו מתקנים את זה, וגם ההורים לא כל כך הסכימו ובמקום אחד שהיתה כוונה לסגור - ההורים הם אלה שהשאירו את בית הספר פתוח.

גם אנחנו מפעילים תכניות אם כי על אף כל הבקשות של משרד החינוך לא ראה לנכון ליצור את אותם שיתופי פעולה - - -

חוק חובת המכרזים.

אני חושבת שצריכים להסב את הדיון, עם כל הכוונה, לנושא של הריכוזיות ועל אף שברור שבמידה וזה מכוון אז זה דבר שיש לגנות אותו ולשנות אותו, מטבע הדברים נוצרים בתי ספר כאלה ואני חושבת שלהכריז ולסגור בית ספר רק בגלל הריכוז הגבוה של יהודי אתיופיה באותו בית הספר, זה לא תמיד הפתרון. אנחנו עובדים בבתי ספר כאלה, אחד מבתי הספר שמופיע ברשימה מועמד לכאורה לסגירה, - - -

בלוד?

אני לא רציתי להזכיר את שמו, כי רציתי להציג נתונים שקיבלנו ועכשיו, כשהצגת ואמרת "בית הספר" אז אני לא יכולה לרדת לרמה של הנתונים שקיבלנו, שהם מאד חיוביים ומראים שעבודה נכונה עם התלמידים היא הרבה פעמים יותר חשובה ממידת הריכוזיות. אני חושבת שהדברים שמאיה הצביעה עליהם מבחינת הצורך להשלים את הפער האורייני ולהשלים את ההשכלה הכללית של הילד, את הידע הכללי, יחד עם מה שאתה - יושב הראש, הצבעת עליו כצמצום במספר התלמידים בכיתה, והפנייה לטיפול אישי, הם מה שביחד מובילים להצלחה. אנחנו רואים את זה.

אמרתי: אני לא ממציא גלגל.

וגם מה שמאיה אמרה לגבי הרקע האורייני והשכלת ההורים, אלה הדברים שאנחנו צריכים לתת עליהם את שימת הלב ואז אנחנו רואים שהילדים מגיעים להישגים. כתכנית ותיקה יש לנו כבר בוגרי אוניברסיטה שאנחנו עבדנו אתם ביסודי ורואים את ההמשכיות של העבודה.

רציתי שנשים לב לכך ש 8% בסך הכל מתלמידים יוצאי אתיופיה נמצאים בבתי הספר הסגרגטיביים. שמונת האחוזים האלה הם לא בהכרח אלה שמכריעים את הפערים אז צריך לשים לב זה. אני גם ממשיכה את מה ששושנה התחילה, פיזור הוא לא תמיד התשובה, צריך לבדוק אם יש בית ספר שהוא טוב, ויש הישגים אז אנחנו לא רואים סיבה ל- - -

מעבר לריכוזיות, יש עוד סוגיה שצריך להבין אותה. זה לא רק ענין של הישגים, אנחנו לא עוסקים כאן רק בהישגים, זה לא מפעל לציונים אלא אנחנו מדברים גם על חיי חברה, אנחנו מדברים גם על מצב שאותם התלמידים שנמצאים כל הזמן, כל הזמן, במין מעגל כזה, שנוצר, מעגל של הורים, חברים, כיתה, ולא יוצאים ממנו, זה גם "ממשיך הלאה" זאת אומרת, אין להם חברים שבעצם יכולים לחשוף אותם לתרבות אחרת, - - -

אבל אנחנו רואים הילדים מפתח תקוה, למשל, אני לא יודעת אם לראות גזענות בחיי היומיום שלהם, כשחודש וחצי לא היה להם בית ספר כי הם אחוז מאד גבוה של תלמידים אתיופים, איך זה ישפיע על החיים שלהם והאם זה עדיף?

צריך להתחיל מאיזשהו מקום כדי לשנות את הענין. היה מצב שהיה ריכוז מאד גבוה בבית ספר מסוים, שנה אחרי שנה אחרי שנה, קיבלו החלטה ואמנם, היה פרק זמן שההחלטה הזו בעצם -בצורה כזו או אחרת, פגעה בתלמידים בטווח –לדעתי קצר, אבל מעכשיו והלאה השיפור שלהם יהיה הרבה יותר משמעותי מאשר אם עוד שנה ועוד שנה זה היה נמשך. מתישהו זה תמיד צריך לעצור וזה פוגע, זה פוגע, אני יודע שזה פוגע אבל זה פגוע לטווח קצר וצריך להסתכל על העתיד כי זה יימשך ואני יכול לקבל, ואני גם הייתי שם, אני יכול לקבל שבבית ספר כזה או אחר, לעולים תהיה כיתת עולים לתקופה מסויימת, אין לי שום בעיה עם זה, הייתי שם, אם לא הייתי בכיתת עולים כשעליתי לישראל לא הייתי עובר בגרות.

נכון אבל - - -

אני אומר לך שברגע שאני עברתי את התקופה הזו וברגע שעשו את הפיזור לכיתות אחרות, כל מי שהמשיך וכל החברים שלי -גם מן הכיתה וגם מן הבית, וגם אלה שהייתי אתם מעבר לזה, הכל מעורבב.

עלינו לשים לב שהם 8% והפערים נמצאים בלי שום קשר לבתי הספר הסגרגטיביים ויש בתי ספר עם אחוזים מאד נמוכים של יוצאי אתיופיה שעדיין גם יש שם פערים והתלמידים נמצאים בכיתות נפרדות. אחננו צריכים לזכור שאנחנו צריכים לדבר לא במונחים של אינטגרציה אלא אינטגרציה איכותית, ולא במונחים של "לגשת לבגרות" כי ילד יכול להוציא בגרות אבל יש להוציא ציון בגרות שמאפשר לך להתקבל אוניבירסיטה ויש לשים לב אל כל הדברים האלה. כשאנחנו אומרים אינטגרציה - - -

אנחנו עדיין לא נמצאים במדינה שהממוצע הכלל ארצי הוא כל כך גבוה שאפשר להגיד, וואללה, אנחנו פה במשבר. כל המצב של מערכת החינוך רק בשנה או שנתיים האחרונות משתנה. היינו פה בכנסת, היה קיצוץ מאד גדול שפגע מאד במערכת,
היו שינויים דרמטיים, אבל בסופו של דבר אחנו מתחילים לראות שיש איזשהו שינוי. יש רציונאל, הרציונאל הוא להגיע למצב שבו התלמידים נמצאים –קודם כל, באוירה החברתית הנוחה ביותר ומצד שני מי שבעצם מכריע על חינוכם נותן את המכסימום שהוא יכל כדי שהם במאת יצליחו. ותאמיני לי שהרבה יותר קל, הרבה יותר קל למערכת החינוך לטפל בשני תלמידים בכיתה, שצריך להעלות את הרמה שלהם, שצריך לעלות את ההישגים שלהם מאשר לטפל בבית ספר שלם. הרבה יותר קל לקחת שניים שלושה תלמידים - - -

גם יותר קל לטפל בתלמידים יוצאי אתיופיה שהם בכיתה נפרדת.

צריך להפריד בין עולים לבין כאלה שנולדו כאן. אף אחד לא אומר לך שתהיה כיתה לאלה שנולדו כאן ופתאום יש לו כיתה של עולים ש - - -

אדגים מן הנסיון שלי. עבדתי בבית ספר -ולא אציין פרטים וכל תלמיד יוצא אתיופיה נאלץ להישאר אחר הצהרים לשיעורי העשרה והיו שם תלמידים שלא היו צריכים שיעורי העשרה בלשון, והבעיה היא שיש פה כוחות כלכליים שהם לא בהכרח עם ערכים חינוכיים, ש"מתאים להם" להפעיל פרוייקט במקום מסוים אז אני מבקשת מוועדת החינוך שקודם כל תדרוש ממשרד החינוך לקחת אחריות על החינוך של הילדים, לבדוק את הפרוייקטים שפועלים כי יש התנגשות של כל מיני פרוייקטים וכפילויות, גם הפרוייקט הלאומי שהוא לא - - -

דבר ראשון, אנחנו לא אומרים שהמקור לכל הקשיים והבעיות בהישגים של תלמידים עולי אתיופיה טמון אך ורק בכך שבשמונה עשר בתי הספר האלה בהם יש ריכוז גבוה.

זה לא מה שאנחנו אומרים.

אבל מה שכן הייתי אומר, ואני מסכים אתך, אדוני יושב הראש, שכשיש לך בחלון הראווה בית ספר שבו יש 95%, 90%, 60%, 80%, 70% תלמידים יוצאי אתיופיה באותו בית הספר וכשאני אומר את הנתונים ויש מולי את התיאוריה הזו לפיה רק בגלל הבעיות שהיו עם בית ספר ממלכתי דתי הנתונים הם כאלה אז מסתבר שגם בבתי הספר הממלכתיים יש אחוז גבוה זאת אומרת שיש פה בעיה של 'יד מכוונת' ואנחנו באים ואומרים: רבותי, במדינת ישראל לא יכול להיות, בשום פנים ואופן, בתי ספר על טהרת ארץ המוצא של התלמידים. יש לנו ויכוח במקומות אחרים, יש לנו ויכוח לגבי החינוך של החרדים, האשכנזים, הספרדים ושם ההתמודדיות אחרות, גם שם יש לנו שם בעיה אבל, בבתי הספר הממלכתיים, גם הדתיים, זה לא נכון, זה לא קביל שיהיה אחוז גבוה של יוצאי אתיופיה ועל זה בכלל אין ויכוח ואני, דרך אגב, אני לא משתכנע מזה שצריך לראות רק אם התלמיד הגיע לציונים גבוהים בבגרות - כן או לא - אלא שהנושאים החברתיים הם לא פחות חשובים בענין הזה.

כשאנחנו נגיע לרמה של פיקוח על השאלה האם יש בתי ספר שבהם יש באמת כיתות נפרדות ליוצאי אתיופיה, למרות שבאותו בית הספר יש עשרה אחוז תלמידים יוצאי אתיופיה, ואם יש שם כיתות נפרדות אז זו שאלה אחרת, למה יש כיתה נפרדת, למה התלמיד נשאר אחר הצהרים? אם התלמידים נשארים אחר הצהרים כדי לקבל העשרה ואני יודע, ואני מכיר את בית הספר בו הילדים שלי לומדים, אני יודע שיש תלמידים שמשאירים אותם אחר הצהרים, אני משתתף באופן פעיל בישיבות של ועד ההורים, ואני יודע שיש תלמידים שמשאירים אותם אחרי שלש, אחרי שתים, לא רק תלמידים יוצאי אתיופיה כדי לתת להם העשרה ובזה לא צריך לגעת אבל יש לי בעיה, יכולה להיות לי בעיה אם מוצאים תלמיד בכיתה בזמן הלימודים בשעה תשע בבוקר, בעשר בבוקר, על חשבון השעות הכיתה שהוא צריך ללמוד ואם מוציאים אותו אז זו בעיה, זו בעיה, לא שמשאירים אותו אחר הצהרים - - -

אבל כשמשאירים רק תלמידים יוצאי אתיופיה.

אין לי בעיה אם משאירים תלמיד יוצא אתיופיה, כדי לתת לו חיזוקים, אחר הצהרים, - - -

אם הוא לא צריך - - -

ואם הוא צריך, אמרתי אם הוא צריך, מי שלא צריך הוא בכלל לא צריך להישאר, זה ברור שמי שלא צריך לא צריך להישאר אבל, אני מסכים עם שושנה, אם יש בית ספר מסוים, שבו אנחנו מגיעים להישגים למרות –ואני כבר מסיים, לגבי מה ששושנה אמרה, אם יש בית ספר שיש בו הישגים לימודיים למרות שהתחושה שלנו היא לא נוחה עם זה שיש בית ספר עם אחוז גבוה של עולי אתיופיה, אז אני לא חושב ששר החינוך, וגם מנכ"לית משרד החינוך וגם אנחנו חברי הכנסת, לא נדרוש בית ספר בכל מחיר אבל, צריך לבוא ולשכנע אותנו, שבית הספר הזה ההישגים שלו הם מצויינים, ושהוא בית ספר למופת ולי אין בעיה עם זה. אבל, כשאני רואה מה שקורה בנתניה -ואני לא רוצה להגיד את שמות בתי הספר, יש לי נתונים, כשאני רואה מה קורה בחיפה, יש לי בעיה, יש לי בעיה עם שיקול הדעת של בעיקר אלה שלא רושמים. אנחנו לא נגלה איזה בית ספר, ממש לא, בשום פנים ואופן לא, מה שאנחנו אומרים הוא: רבותי, תפזרו, תביאו תלמידים שאינם יוצאי אתיופיה אל אותו בית הספר ותעשו העברות בין לבין, ואז בית הספר לא ייסגר ולא יהיה ריכוז גבוה של עולי אתיופיה, נכון, משרד החינוך יצטרך לשלם את העלויות של ההסעות אבל אין ברירה, אני דווקא חושב -ושר החינוך הזה, שהוא לא מן המפלגה שלי אבל אני אומר לך אני משבח אותו על עמדתו, אני משבח אותו ואמרתי לו את זה, הצעד שהוא נקט, הוא שר החינוך הראשון שבא ואמר: אני רוצה לקחת לנקוט צעד משמעותי בענין הזה. ושוב, אני חושב שאסור לנו לערבב בין מבחני מיצ"ב, ההישגים, הקשיים והבעיות, לבין ריכוז גבוה של תלמידים בבתי ספר, צריך לראות את כל התמונה כולה, שמונה עשר בתי הספר האלה הם לא הסיבה, לא אמרתי שבגלל שיש בהם ריכוז גבוה של עולי אתיופיה אז מבחני מיצ"ב הם התוצאה. זה לא מה שאני אמרתי כי אני רק קשרתי אחד עם השני.
לסיכום, לפחות בחלק הזה של הדיון, אני חושב שאנחנו צריכים לקיים דיון מעמיק עם שר החינוך, עם השלטון המקומי, ולא יכול להיות שאנחנו נגיע למצב כמו עם פתח תקוה שהיה לנו בשנת הלימודים האחרונה. זה לא יכול להיות. זה לא טוב שזה יהיה. אם מישהו ישכנע אותנו שיש פתרון אחר אז טוב אבל, נראה על פי הנתונים, נראה לא טוב אבל, מבחני המיצ"ב, אם אני חוזר אליהם, אז גם התוצאות של מבחני המיצ"ב, גם ההישגים וגם השאלות שאתם צריכים לשאול אתם צריכים להגדיר אותן, צריך המשכיות.

תודה. לסיכום, אני רוצה לברך את משרד החינוך על כל התכניות וכמובן על התפעול שלכם בכל הענין של שיפור ההישגים הכלל-ארציים של העדה האתיופית. מבחינתי -ואני חושב שזה מקובל על חברי הכנסת שהיו כאן, יש חשיבות בהשקעה גם בצמצום מספר תלמידים בכיתות שלומדים בהן יוצאי אתיופיה, כי זה, מבחינתנו, יכול לשפר את ההישגים של אותם התלמידים.

אנחנו ממליצים לבדוק אפשרות של הפעלת פרוייקטים שהיום נמצאים במשרד החינוך, אם זה פר"ח ואם זה סחל"ב ואם זה כל הפרוייקטים של פרחי הוראה, לצורך ליווי אישי של אותם תלמידים שמערכת החינוך זיהתה שיש להם צורך בליווי אישי, בקרב תלמידים עולים או תלמידים בני עולים מן העדה האתיופית כי זה יכול לעזור.

אנחנו מבקשים ממשרד החינוך להודיע לנו על העברת הסמכות לשחרור תלמיד מאיזור רישום כזה או אחר, על בסיס של החשש מרגולציה על פי ארץ המוצא ותוספות כאלו ואחרות שאתם תראו לנכון ובמידה ואין לכם אפשרות לעשות את זה דרך חוזרי המנכ"ל או דרך הפעילות הפנימית שלכם, אז נשקול קידום הצעת חוק שתעביר אליכם את הסמכות ולא תשאיר אותה בידי שלטון מקומי שכמו שאנחנו רואים יש לכם קושי להתמודד עם הענין הזה.

אנחנו במהלך דצמבר נקיים כאן ישיבה, אני כבר מעביר את הבקשה לשר החינוך להופיע כאן בענין של הרישום שעומד להיפתח בינואר, לבתי ספר כלל ארציים והתמודדות עם כל הנושא של הריכוז הגבוה בבתי ספר כאלה ואחרים ו - - -

רק כדי לשבר את האוזן, אני מצטערת על שלא הייתי מתחילת הדיון כי לא הוזמנתי אליו אבל, שר החינוך הנחה אותי - כמנכ"לית המשרד שכל מנהלי המחוזות, אנחנו נמצאים בכל המחוזות בתכנית שבאה לאזן בין מספרי תלמידים יוצאי אתיופיה לבין תלמידים אחרים כדי למנוע ריכוז של תלמידים בבית ספר אחד, כל זאת תוך דיאלוג עם הקהילה, עם ההורים, עם נציגי הארגונים השונים, ומתן תמיכה מיוחדת ליוצאי אתיופיה כדי לסייע בקידום ההישגים. אנחנו לא נגיע לתחית שנה במצב שהיינו בו ב-1 בספטמבר שנה קודמת.

האם המצב הזה ישתנה?

כן, בוודאי, כל אחד מבתי הספר, ב-1 בספטמבר זה לא יהיה המצב, בכל אחד מן המחוזות אנחנו נמצאים היום בתכנית פעולה שקורמת עור וגידים על מנת שב-1 בספטמבר זו לא תהיה תמונת הדברים. אחננו לא מחכים ל-1 בספטמבר.

האם יש מספר מכסימלי של יוצאי אתיופיה שנרשמים?

כן, אנחנו מבקשים, ראה, באופן חוקי, כפי שאתם יודעים, אין מכסות במדינת ישראל ואנחנו יודעים ששילוב נכון הוא לא שילוב ש"יושב" לא על חמישים אחוז וגם לא על ארבעים אחוז ואנחנו שואפים לרדת אפילו אל מתחת לזה. יש לנו מפה של כל בית ספר ואנחנו פועלים בשיטות מגוונות כי מאד חשוב לנו הדיאלוג עם הקהילה ומה שהם חושבים שנכון. לא להגיע למקום שאחר כך צריך להוציא ערמונים לוהטים מן האש במקום לחשוב יחד.

אני יודע שזה רוב בתי הספר היסודיים ואני לא משלה את עצמי שאתם תבואו בספטמבר ותגידו: הנה, עשינו מיפוי, כי צריך שתהיה לנו תכנית רב שנתית של שלש שנים, שאיתה משרד החינוך מגיע באופן סיסטמטי לפיזור נכון של תלמידים אז אנחנו מצפים שבדיון הבא עם שר החינוך תביאו לנו את התכנית.

אני יכולה גם להציג את התכנית. אשמח להיפגש אתך וגם להציג בפני הועדה תמונה מדוייקת על בתי הספר.

קיבלנו את תשובת מנכ"לית משרד החינוך לגבי אותו המסמך שהובא לשולחן הועדה על בתי הספר שיש בהם ריכוז מאד גבוה של תלמידים, לפיה משרד החינוך פועל לצמצום ואנחנו נראה שינויים כבר מ-1 לספטמבר זאת אומרת בשנת הלימודים הקרובה.
חשוב לציין, שוב, שבמהלך דצמבר נקיים כאן ישיבה ונראה את הענין של אזורי רישום ושיתוף פעולה. אני גם מציע לא לשים דגש דווקא על כל מיני דיאלוגים כי יש כל מיני אינטרסים וצריך פה להיות רק אינטרס אחד, חינוכי וחברתי. כי בסופו של דבר כשיש איזשהו דיאלוג אז יש כאלה שפועלים ממקומות הכי טהורים אבל יש כאלה שתמיד יהיה להם אינטרס כזה או אחר, יש אינטרסים כלכליים ויש אינטרסים פוליטיים וכל זה עלול למנוע הצלחה אז אני אומר שגם אם אתם בסופו של דבר החלטתם החלטה, קיבלתם החלטה לטובת התלמידים במסגרת ההחלטה החינוכית והחברתית אז וועדת החינוך תתן לכם גיבוי מלא.

המדיניות של השר היא ברורה והיא נר לפעילות.

נקיים ישיבת המשך, זה סיכום הביניים. תודה.
<הישיבה ננעלה בשעה 09:25.>