PAGE
28
ועדת הפנים והגנת הסביבה
14/12/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 466>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, י"ח בכסלו התשע"ב (14 בדצמבר 2011), שעה 9:00

<ישיבת מעקב על תוכנית הממשלה לטובת המגזר הדרוזי>

חברי הוועדה: >
חמד עמאר – מ"מ היו"ר

זאב בילסקי

אבישי ברוורמן
מגלי והבה
אורי מקלב

סעיד נפאע

חמד עמאר

>
האשם חוסיין

–

מנהל תחום מיעוטים באגף תיאום ובקרה, משרד ראש הממשלה


סיון להבי

–

רפרנט באגף תקציבים, משרד הפנים


יוסף משלב

–

ממונה על מחוז חיפה, משרד הפנים


סאהר אסמעיל

–

יועץ שר החינוך, משרד החינוך


משה דקלו

–

מנהל אגף ארגון לימודים, משרד החינוך


רימון סאבא

–

מתכנן בכיר מיפוי ותכנון, משרד החינוך


מוהנא פארס

–

הממונה על החינוך הדרוזי, משרד החינוך


נסרין שאמי

–

מנהלת תחום מיעוטים, המשרד לפיתוח הנגב והגליל


מונל אברהם

–

מנהל אגף בכיר-פתוח, משרד הרווחה


אחמד רמיז

–

ראש מנהל אוכלוסיות מיוחדות, משרד הביטחון


אבי פלדמן

–

מנהל המטה לפיתוח הנגב והגליל, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה


סימונה טסטה

–

סגנית מנהלת אגף פרוגרמות, משרד הבינוי והשיכון


אשר נתיב

–

מרכז בכיר פרויקטים תחבורתיים, משרד התחבורה


עידן הרשקוביץ

–

עוזר מנכ"ל, המשרד לענייני גמלאים


סלמאן הנו

–

ראש מועצת ג'וליס, מרכז השלטון המקומי


סלמאן הנו

–

המשרד לבטחון פנים


וגיה כיוף

–

ראש המועצה, עיריות ומועצות מקומיות


נסראללה חיר

–

ראש מועצת פקיעין ויו"ר הפורום, עיריות ומועצות מקומיות


חוסאם עבאדי

–

מנהל תחום תוכניות - מינהלת ביוב, רשות המים


ג'בר חמוד

–

ראש מועצת סג'ור


כרמל נאסר א-דין

–

ראש מועצת דלית אל-כרמל


עלי הזימה

–

ראש אבו-סנאן


נסים בכיר

–

ראש כפר כמא

יפה שפירא

הדס צנוירט
<ישיבת מעקב על תוכנית הממשלה לטובת המגזר הדרוזי>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. ראשית אני רוצה להודות לכל אלה שהגיעו מהצפון. אני יודע שהייתם צריכים לצאת ב-06:30, לכן תודה שהתאמצתם והגעתם.
אנחנו מקיימים ישיבת מעקב אחר ביצוע תוכנית הממשלה. בישיבתה מיום 13.2.11 הממשלה דנה והחליטה על תוכנית רב-שנתית לפיתוח ולהעצמת הישובים הדרוזים והצ’רקסיים בישראל לשנים 2011-2014, בהתאם לעקרונות המפורטים; להעצים את האוכלוסייה בתחום החינוך, הרווחה, הדיור, התעסוקה והדת, להעצים את הרשויות המקומיות הכלולות בתוכנית, לחזק אזורי התעשייה לחיזוק התיירות ואתרי מורשת, לשפר את התשתית התכנונית והפיזית של הישובים והרשויות באמצעות הכנת תוכנית מתאר ותוכניות מפורטות, להקים מבני ציבור ולפתח תשתיות תחבורה.

אעבור על ההחלטה, וארצה לקבל תגובה של כל משרד ומשרד – מה בוצע, מה לא בוצע עד עכשיו. אני אתחיל עם משרד החינוך.

יש פה נציג האוצר?

הוא העביר מכתב לכאן, נגיע לזה אחר כך.

משרד החינוך - בניית כיתות לימוד – 50 מיליון שקל בארבע שנים. ב-2011 היו אמורים לעבור 15 מיליון שקל, קידום ותגבור החינוך – 124 מיליון שקל, אמור לעבור 31 מיליון שקל ב-2011, מרכזי נוער – 32 מיליון שקל, אמור לעבור ב-2011 8 מיליון שקל.

משרד הרווחה יפעל להקמת ולשקם מוסדות רווחה – 16 מיליון שקל, 1.6 מיליון שקל השנה.
משרד ראש הממשלה – הנצחת חללי מערכות ישראל – 4 מיליון שקל, השנה אמור לעבור מיליון שקל.

משרד התמ"ת – עידוד עסקים קטנים ובינוניים – 16 מיליון שקל, השנה 4 מיליון שקל.

משרד הבינוי והשיכון – פרויקט השיכון החברתי – 16 מיליון שקל, השנה 4 מיליון שקל.

משרד הפנים – שיפוץ ואחזקת מבני דת, בתי תפילה, בתי קברות ב-20 מיליון שקל, השנה 5 מיליון שקל.
משרד התמ"ת – המשך פיתוח והרחבת אזורי תעשייה - 36 מיליון שקל, השנה אמור לעבור 5.4 מיליון שקל. המשך פיתוח והרחבת אזורי תעשייה, שילוב בית ג'אן – 36 מיליון שקל, שילוב בית ג'אן, חורפיש, ינוח ג'ת וכפר כמא במינהלות של אזורי תעשייה קיימים – 6 מיליון שקל, אמור לעבור מיליון וחצי שקל. תוכנית פיתוח תשתיות – 36 מיליון שקל, 6 מיליון שקל אמור לעבור השנה, מיטוב התיירות – 4 מיליון שקל, מיליון שקל אמור לעבור, שיווק תיירות – 4 מיליון שקל, מיליון שקל השנה, הכנות תוכניות מתאר ותוכניות מפורטות – 20 מיליון שקל, אמור לעבור השנה 3.5 מיליון שקל, פיתוח תשתיות תחבורתיות - 180 מיליון שקל, ביצוע והעברה 36 מיליון שקל לשנת 2011.

שכונות ותיקות - שיקום שכונות ותיקות – משרד השיכון – 23 מיליון שקל, 4 מיליון שקל השנה להקמת ולשיקום מבני ציבור, 2 מיליון שקל השנה, 16 מיליון שקל בארבע שנים, חלוקת ערכות לחיילים משוחררים – 40 מיליון שקל, 5 מיליון שקל השנה. זה לא כולל דליה ועוספיה ומרער, שיש להם תוכנית של 16 מיליון שקל, 4 מיליון שקל היו אמורים לעבור לדליה ועוספיה ומרער. התוכנית מסתכמת ב-136.5 מיליון שקל ביצוע, לא כולל דליה ועוספיה של 4 מיליון שקל, זה 140 מיליון שקל אמור לעבור לרשויות הדרוזיות בביצוע לשנת 2011, לכן אני מקיים את הישיבה היום. אני רוצה לראות, כמה מכל מה שתוכנן כאן וכמה מהכסף שאמור לעבור, עבר.

החלטת הממשלה על תוכנית פיתוח לישובים הדרוזים והצ'רקסים בצפון אושרה בחודש פברואר בממשלה בתמיכת משרד האוצר. ההחלטה תוקצבה בהתאם לביצוע הצפוי בשנת 2011 בסך 50 מיליון שקל ממשרדי הממשלה השונים השותפים להחלטה. התקצוב שבוצע היווה מענה מלא לדרישות המשרדים לשנת 2011.

אני קודם כל רוצה לשמוע את משרד ראש הממשלה - איפה אנחנו עומדים עם התוכנית, ונעבור משרד-משרד. בבקשה.

התוכנית בנויה – סך הכול שלה הוא 681 מיליון שקל, בנויה מתקציב תוספתי של משרד ראש הממשלה בסך 336 מיליון, ותקציב משרדי של 345 מיליון שקל. התוכנית נבנתה על סמך המסקנות שלנו מהתוכנית הקודמת, שהתקבלה ב-2006, והיתה בסך 450 מיליון שקל, כך שיש כאן תוספת. למדנו מהתוכנית הקודמת את כל הדברים שצריכים ללמוד כדי להגיע לתוצאות שקבענו לעצמנו במהלך התוכנית הזאת.
התוכנית מחולקת לשלושה תחומים עיקריים: העצמת האוכלוסייה בסך 280 מיליון שקל, בתוך הסעיף הזה יש בניית כיתות וגני ילדים, תוכניות פדגוגיות ותוכניות לימוד ייעודיות, הקמת מרכזי נעורים, שיקום שכונות חברתי.

הוא חוזר על התוכנית, והשאלה – מה נעשה?

מטרת הישיבה: מעקב אחרי הביצוע.

יש שני חלקים של התקציב: אחד, תוספתי, של משרד ראש הממשלה, ויש תקציב נוסף בתוך המשרדים, שצבענו אותו למגזר הדרוזי, לכן כשמדברים על 50 מיליון שקל, זה הכסף של משרד ראש הממשלה – זה התוספת שלנו, ולכן אני מנסה להסביר את זה. מהבחינה הזאת, תקציב המדינה עבר ביולי-אוגוסט, קיבלנו את התקציב מהאוצר בסוף אוקטובר, והעברנו אותו בתחילת נובמבר למשרדים, והמשרדים התחילו לבצע.

כלומר לפני חודש?

<האשם חוסיין>
כן.

השנה התקציבית נגמרה. בוועדת הכספים אנחנו מנקים שולחן - אין יותר.

ההרשאות האלה מחויבות עד 31.12.12, כלומר יש להם שנה וחודש לבצע את התוכניות האלה, עד סוף השנה הבאה.

אז למה בתוכנית הממשלה נאמר בשנת 2011, שאמור לתקצב 136 מיליון שקל, לא אמור מחודש נובמבר, כי אני רוצה ביצוע ב-2011.
<האשם חוסיין>
- - - תקציב המדינה, ומתי קיבלנו את ההרשאות מהאוצר. חוץ מזה, חלק מהמשרדים אמרו לחכות עם הכסף ולא להעביר ב-2011, כי יש להם יתרות של התוכנית הקודמת, שעוד לא ניצלו אותן.

כמה נשאר מהתוכנית הקודמת?

<האשם חוסיין>
53 מיליון שקל.

<מגלי והבה>
שהאוצר וגם אתם התחייבתם שבתחילת שנה שעברה- - -
<האשם חוסיין>
העברנו אותם.
<מגלי והבה>
הוויכוח לא אתך אלא עם האוצר ועם חשבת משרד ראש הממשלה, כי נשאלת השאלה – נלחמנו על ה-50 מיליון האלה, שעשו היסטוריה בשנה שעברה, ולא היינו מוכנים להעביר תקציבים עד שיאשרו אותם, אבל המשרדים – אתה אומר: אם העברת אותם בתחילת השנה- - -

<האשם חוסיין>

העברנו אותם במהלך השנה. העודפים לא מתקבלים בתחילת השנה; יש נוהל באוצר, מתי מתקבלים העודפים.

<מגלי והבה>
אני לא רוצה לייאש את ראשי הרשויות. אנחנו חותמים על הצ'קים בוועדת הכספים. אם רק אתמול הביאו לנו לאשר 16 מיליון ₪ לתוכנית של 2006, שעדיין לא ניצלו אותה, כלומר בתוכנית של 2011, שאתה מתאר אותה, והממשלה עשתה בה הרבה, לא נעשה למעט הכסף שנמצא בבסיס התקציב של המשרדים, כלומר אם למשרד הפנים יש הכסף שלו – מסר אותו, ואם משרד החינוך יש לו המשרד שלו – הוא עשה את זה. הבעיה שלנו היא שהממשלה עובדת אחד על השני – מצד אחד אומרת: יש 681 מיליון שקל, ואומרת: זה תקציב – חלק מהמשרדים, חלק ממשרדי הממשלה, ובפועל, אני אומר את זה בצער רב לכל נציגי הממשלה, גם לראשי הרשויות, לפי הנתונים שאנחנו יודעים בוועדת הכספים, מעט מאוד כסף הועבר מהתוכנית הזאת, ואפילו עדיין לא טרחו לבוא אלינו לוועדת הכספים, ובטח עוד שבוע-שבועיים יבואו, כדי לאשר את מה שלא נוצל, שיהיה לשנים הבאות, כלומר חלק מהכסף יישאר אצל האוצר, והוא יחליט מה יעשה.

מה שהבנתי עד עכשיו מנציג משרד ראש הממשלה, שכל הכסף שאמור לעבור זה רק בנובמבר, ואז אנחנו לא יכולים לבוא בשום טענה לראשי הרשויות על ביצוע, כי נובמבר – אתה לא יכול לבצע. אתה מדבר פחות מחודש.

<האשם חוסיין>
לא לרשויות ולא למשרדי הממשלה – הם קיבלו את הכסף רק לפני שלושה שבועות. לכן, אם הייתם מתאמים אתנו את הישיבה הזאת מראש, היינו מסבירים את הדברים- - -

אנחנו הכנסת לא מתאמים אלא אנחנו הריבון כאן, ואנחנו מחליטים מתי לקיים ישיבה. אתם כגוף מבצע צריכים להגיע לכאן ולתת לנו את הדין.

<האשם חוסיין>
קיבלנו את הכסף הזה רק בתחילת נובמבר, והתחלנו לבצע מייד. מה שקיבלנו, התחלנו לבצע אותו, בנוסף לתוספת הקודמת, שעדיין חלקים ממנה לא בוצע, וזה לא רק כי משרדי ממשלה לא העבירו אלא גם כי רשויות לא ביצעו ולא יכלו להיערך.

<מגלי והבה>
תקציב שמאושר - אם באמת היתה כוונה למשרד ראש הממשלה להעביר את הכסף, כמו שאתה אומר, כמו שבא אלינו על כל פיפס קטן, אני יכול לקרוא לך על סכומים אסטרונומיים – איך מעבירים תקציבים בתחילת השנה ואיך עכשיו אוספים תקציבים ונותנים למקומות אחרים. הוויכוח הוא לא אתך, וחבל שנציג האוצר לא פה. הבעיה של הרשויות – כולנו חגגנו, חבר הכנסת סעיד נפאע אמר כל הזמן: זה בולשיט, ואני מחזק אותו, כי זה בולשיט אחד גדול.

בוא נלך לכיוון החיובי.

<מגלי והבה>
בוא נלך לראש מועצת דליה, למשל, רוצה לדעת מה התקציב שלו, מה ביצע ומה לא – הוא יכול ללכת למנהל המחוז, ולומר לו: קיבלת ככה, בוצע ככה, נשאר לך כך. אחת הטענות, ואנחנו נלחמים לפעמים על תקציבים אחרים, אבל התקציב הזה הספציפי – אני כל יום לומד משהו חדש. רק אתמול הביאו לנו שני תקציבים של משרד ראש הממשלה לתוכניות 2006. אנחנו היום ב-2011.

אני מבקש שתמשיך, בבקשה. אנחנו צריכים לעשות מעקב כל ששה חודשים, ואני הבטחתי שכל ששה חודשים אני אקיים ישיבה. ביקשתי לקיים ישיבה אחרי ששה חודשים, לא התאפשר בוועדת הפנים, לכן אנחנו מקיימים ישיבה עכשיו. אם לא נספיק, נעשה ישיבת המשך עד שנסיים את כל הנושא, ועוד ששה חודשים נביא שוב את כל המשרדים, ואני רואה בחומרה רבה אי-הגעתו של משרד האוצר. משרד האוצר צריך אותנו בהרבה דברים, לאשר לו את כל התקנות שהוא מבקש; גם אנחנו יודעים להחזיר, ואני במיוחד יודע להחזיר למשרד האוצר כשצריך.

<האשם חוסיין>
ההחלטה התקבלה ב-2006 והיא לחמש שנים, וזה אומר שהיא מסתיימת השנה. החלק האחרון של התוכנית, שזה ב-2011, הועבר עכשיו, ה-52 מיליון ומשהו, וזה החלק האחרון בתוכנית הישנה. היינו צריכים להעביר עכשיו למשרדים קצת יותר מ-50 מיליון בנוסף ל-52 מיליון הראשונים. חלק מהמשרדים אמרו שיש מספיק כסף ל-2011, תדחו את זה ל-2012 כדי שלא נאבד את הכסף ונוכל לבצע.

למשרד החינוך העברנו את כל מה שהתחייבנו עליו - 17 מיליון שקל, הקמה והפעלה של מרכזי נעורים - זה נמצא בחתימת חוזה לאחר אישור החשכ"ל ואישור ועדת המכרזים של משרד ראש הממשלה, נמצא בחתימה עם הג'וינט, זה אמור לצאת לדרך בתוך חודשיים מהיום. הקמת ושיקום מוסדות רווחה - העברנו את הכסף לשנת 2011 – העברנו 2 מיליון, ובנוסף, יש לו יתרות מהתוכנית הקודמת, שגם יש לבצע אותן. הנצחה קבוצתית של חללי מערכות ישראל, שזה יד לבנים - העברנו את המיליון שקל, התוכנית לעידוד עסקים קטנים ובינוניים – העברנו את המיליון שקלים שהיינו צריכים להעביר השנה, ונבחר זוכה בירכא להפעלת מרכז העסקים הקטנים שם, ב-1.1 אמור להתחיל לפעול, הקמת והפעלת מרכזי הכשרה תעסוקתיים – זה נמצא בחשב הכללי לאישור, פרויקט השיקום החברתי ממשיך מהשנים הקודמות, העברנו להם את הכסף, את כל מה שצריך – 4 מיליון שקל, שיפוץ ואחזקת מבני דת, בתי תפילה ובתי קבורה למגזר הדרוזי – העברנו את כל הכסף – 3 מיליון שקל. הרחבת אזורי תעשייה קיימים באזור התעשייה, הקמה – הוחלט להשלים את אזור התעשייה ב- - - ב-17 מיליון שקל. הוחלט להקצות כסף לאזורי תעשייה בירכא, ג'וליס, אבו-סנאן, סג'ור ורמיה, והועבר החלק שלהם לשנת 2011. שילוב רשויות מקומיות – אנחנו בדיונים עם משרד התמ"ת, עדיין לא העברנו להם כסף זה. פיתוח תשתיות תיירות - משרד התיירות ביקש לדחות את זה ל-2012, כי יש לו יתרות גדולות מהתוכנית הקודמת, הוא עוד לא ניצל אותן, לכן ביקש שנתחיל להעביר לו כסף ב-2012. מיתוג התיירות – העברנו, שיווק תיירות לביצוע – העברנו, קידום תוכניות מפורטות בקרקע - - - העברנו למשרד השיכון, גם משרד התחבורה, פיתוח שכונות ותיקות – העברנו את התקציב של 2011, הקמת ושיקום מבני ציבור גם העברנו, סבסוד פרויקטים למגורים, שזה סבסוד לחיילים משוחררים – לפי החלטת הממשלה, היתה צריכה לקום ועדה של האוצר, משרד ראש הממשלה, משרד השיכון כדי לקבוע את כללי הסבסוד והקריטריונים להורדת מחירי עלויות הפיקוח והמחיר למשתכן. הוועדה סיימה לפני חודש את עבודתה. העברנו את הקריטריון ואת הכסף למשרד השיכון. מינהל מקרקעי ישראל אמור להתחיל לשווק בשבועות הקרובים את 800 היחידות שנבחנות כרגע – אפשר לשווק אותן באופן מיידי, אז העברנו את כל הכסף, זה מוכן וזה יוצא לדרך. הסעיפים שקשורים לדליה, עוספייה ומרער הועברו במלואם למשרדים – 32 מיליון שקל.

תודה. נציג משרד החינוך, בבקשה.

מבחינת בינוי כיתות, מינהל הפיתוח תקצב ב-6-5 שנים של התוכנית סך של 83 מיליון שקל, שמתוכם 47 מיליון שקל נטו זה בינוי כיתות, כלומר תקצבנו מעבר לסכום.

אני מבקש שתציג לנו כמה כיתות לימוד חסרות בכל הרשויות, כמה מתוכנן לבנות, וכמה ימשיך להיות חסר אחרי התכנון שלכם, ואז תאמר כמה שילמת.

זה נתון שאין לנו אותו עכשיו.

מבחינת היעד שהוצג בתוכנית, עברנו את היעד. בדיעבד, תקצבנו 83 מיליון שקל, ומתוכם 47 מיליון שקל - בינוי כיתות נטו. מבחינת הנתון שביקש חבר הכנסת לדעת, אין לי את זה עכשיו.

אתה יכול להעביר את זה לוועדה, ואנחנו נעביר את זה לחברי הכנסת.

אנחנו יודעים על 8,000 כיתות לימוד חסרות לכל המגזר הלא יהודי.

מבחינת ביצוע של בניית כיתות לימוד מה קורה?

עוברים את היעד.

תודה.

אם עוברים את היעד, למה יש דחיות של בקשות? כשאני מבקש בית ספר ומקבל דחייה, איך אני עובר את היעד?

אני מבקש שתרשום את שאלתך, ותשאל אותה בסוף. אני רוצה שננהל כאן דיון פורה.
קידום ותגבור החינוך, בבקשה.

קודם כל, אני מאשר את דבריו של נציג משרד ראש הממשלה, שהועברו בחודש האחרון 17 מיליון שקל לטובת התוכנית הפדגוגית של המשרד. אמנם זה הגיע באיחור – עשינו את כל התוכניות כדי לשריין את התקציב הזה ל-2012.

ב-2012 עוד 31 מיליון שקל אמורים לעבור.

<מוהנא פארס>
ה-31 בנויים מ-17 ועוד 14 השתתפות המשרד. חלק מהפעילויות שהצהרנו עליהן בתוכנית, ביצענו אותן על אף שהתקציב לא הגיע, כלומר למרות שהתקציב הגיע באיחור המשכנו בפעילות, כמו תוכניות לבה פדגוגיות, ופה ראשי רשויות יכולים להתייחס גם לזה, שכיום מתקיימת בכל בית ספר פעילות פדגוגית ענפה בנושא תוכניות לבגרות, תגבורים למקצועות הלבה. בתי ספר עובדים כמעט נון-סטופ בכל מקצוע – זה לאור התקציב שאנחנו מזרימים לבתי הספר.
בנוסף, אנחנו הולכים לחלק מלגות לסטודנטים דרוזים - את זה הצלחנו לעשות גם בתקציב 2011, בסכום 2.6 מיליון שקל. כבר פרסמנו את המלגות, ויש כ-1,500 בקשות למלגה. אני מאמין שבינואר-פברואר נחלק את הסכום התקדימי הזה.

ב-2011 הצלחנו גם לתקצב ב-8.5 מיליון שקל מתקציב המשרד בנושא גילאי 4-3, והקדמנו את ועדת טרכטנברג, שביקשה שכל גילאי יעבדו במתכונת של חובה. כל גני הילדים ב-4-3 במגזר הדרוזי, אם הם בתוך הצו או לא בתוך הצו, הם עובדים כמו כל גני הילדים.

אתה אומר שכל הגנים שלנו, טרום חובה, אני ידעתי שהיו בהסדר, ועכשיו אתה אומר שהיו כאלה שלא.

יש ישובים שמתוך הצו, נאמר קו עימות וכאלה, שהם כדת וכדין מקבלים תקצוב, אבל בגלל שיש ישובים שיצאו מהצו בגלל החלטת בג"ץ, דאגנו לכך שכל הישובים ייכנסו באופן חריג. כל הישובים בגילאי 4-3 מתוקצבים בתקצוב, וזה עלה למשרד כ-8.5 מיליון שקל.

לקראת 2012 אנחנו מוכנים להמשיך את הפעילות, אבל במיוחד בפעילות בנושא של קידום הנוער והקהילה. השנה למרות התקציב שלא הגיע, הצלחנו להעביר רק 2 מיליון שקל – מיליון שקל דרך חברת מרמנט לארבעה ישובים ועוד 1.1 מיליון שקל – אני מקווה שתוך כמה ימים יגיעו לישובים, וב-2012 אנחנו נתקצב את הסעיף הזה בלפחות - - מיליון.

תודה. בבקשה.

אבקש לרדת לרזולוציות נמוכות יותר בתחום הפדגוגי. אנחנו מצליחים לעבוד באופן מעמיק מאוד בשדרוג אחוז הזכאים לבגרות במגזר הדרוזי. אנו עוקבים אחר התוצאות, משקיעים בכל בית ספר, אנו מאתרים את הילדים ומלמדים אותם. עכשיו יש תהליך לקראת בחינות בגרות במועד ינואר, של מאות ילדים לומדים בכל בתי הספר במערכת. אנחנו מלווים את בתי הספר באמצעות ימי הדרכה לבתי הספר וליווי מקצועי.

בנוסף, יש כ-5 מיליון שקל שעובדים בתוך בתי הספר ובגני הילדים. יש פרויקט אוריינות מוצלח מאוד שעובד בגני ילדים, בקרוב ל-150 גני ילדים, שמלמדים את הילדים יחד עם ההורים, איך להיעזר במחשבים, והפרויקט הזה מתקדם.

יש לומר שהעיכוב הזה בהעברת הכספים מקשה עלינו כמבצעי תקציב לבצע שני תהליכים: אחד, לתכנן ולשמור על הכסף בתוך המהלך, אך גם לשמור אותו לשנים הבאות, כי זה כסף שנמצא בידיים.

אנו מקווים שנצליח במהלך הזה של השבועיים של דצמבר עדיין לשמור על הכסף, שלא יברח לנו חזרה לאוצר.

אתמול חברי מוהנא פארס ואני היינו בשיחת מרתון עם מנכ"לית משרד החינוך, כדי לראות איך אנחנו משמרים את התקציב הזה, כי היתה פה תקלה, ואנחנו זקוקים לו.

אילו שיפורים יש לנו בבגרות בשנתיים-שלוש האחרונות?

<משה דקלו>
בשנה הקודמת-קודמת הצלחנו להרים ב-8.8 אחוז את הבגרות, בשנה שעברה הצלחנו- - -

בזכות בית ספר אחד.
<משה דקלו>
זה בניגוד לכללים, לומר איזה בית ספר, כי זה כתם על מנהלים אחרים.

זה לא כתם. זה מפורסם, זה הכול שקוף.

<משה דקלו>
אנחנו גאים בילדים הדרוזים, שמצליחים לעשות הישג בלתי רגיל במערכת הבחינות של הבגרות. אני מנהל אגף הבחינות היום, והייתי לפני כן במקום אחר. זה לא רגיל, ואני מנהל את תוכנית קדם עתידים – התוכנית הזאת החליטה יחד עם עמותת - - - להיכנס לכל בתי הספר הדרוזיים בגורף, יחד עם פרויקט גדול וחדש, שאנחנו עושים את זה עם תת-אלוף חסון חסון בכניסה לקראת מסלול מחקר בטכניון, אבל מהלך שאנחנו רוצים להוביל לקראת 200 חוקרים בטכניון של ילדים דרוזיים מצטיינים.

יש החלטת ממשלה אחרת, שעוסקת בבית הספר למדעים שבירכא, שהוא בית ספר מיוחד, על-אזורי. המנכ"ל ד"ר שמשון שושני והשר גדעון סער הצליחו להעביר החלטת ממשלה.

חידשו החלטת ממשלה.

<משה דקלו>
יש עכשיו חדשה. אני אישית כתבתי מכרז מיוחד לשדרוג כל שש המעבדות בבית הספר הזה, העשרנו אותו בשעות לימוד, ויש שם 217 ילדים מופלאים שעושים הישגים. יש שם כמה טייסים והרבה מאוד ילדים שלומדים רפואה מבית הספר הזה, כלומר זה בית ספר מאוד מוביל, ואנחנו משקיעים בו הרבה אנרגיות וחשיבה.

לגבי השתלמויות מורים, אנחנו בתוך מרכזי הפסגה, פיתוח סגלי ההוראה שלנו עושים השתלמויות למורים הן בהכנה לבגרות והן בהוראת השפה הערבית, שפת האם, והן במורשת הדרוזית . תודה.

לגבי הישגים, במגזר היהודי יש לנו הרבה מה לעשות, אבל אנחנו צריכים לזכור שבשנות ה-90 היו 19 אחוזי בגרות במגזר הדרוזי.

האם זה בא לידי ביטוי בעלייה במספר הסטודנטים? זה התוצר הסופי שאנחנו רוצים.
<מוהנא פארס>
ב-2005, לפני התוכנית הקודמת - ופה אני חייב לומר שכל התקציב שיועד ב-2005 לתוכנית הקודמת, התקבל אצלנו במשרד – ב-2005 אחוז הסטודנטים הדרוזיים היה 0.5 אחוז; היום עומדים על 1 אחוז, כלומר פי שניים סטודנטים.

בעיקר סטודנטיות.

<מוהנא פארס>
שלא יובן ממני שהכול ורוד; יש הרבה בעיות. חינוך קשור לרשויות מקומיות, קשור להורים, להרבה גורמים. אם לייחס את החינוך למשרד החינוך, זה טעות, אבל בכל זאת, יש עלייה יפה מאוד באחוזי הבגרות - פי שניים סטודנטים מ-2000 עד 2010 בטכניון. היום לומדים 50 סטודנטים לרפואה בישראל. נכון, מחציתם בנות- - -

זה ברכה, שמחציתם בנות.

אותם בנים מקבלים או עתידים או תוכניות אחרות. האם הבנות מקבלות מלגות על כך שהן לומדות, ואין להן הכיסוי שיש לבנים שלנו מבחינת הטכניון?

נקודה חשובה. הבנות הדרוזיות נופלות בין הכיסאות. הן מקבלות מלגות, לפחות את המלגה של משרד החינוך מקבלות בטוח, אבל אין להם מסות של מלגות.

חבל שהחשב שלכם לא פה. למה אי-אפשר להקצות- - -

נמשיך. תודה. בבקשה.

ברגע שאנחנו שומעים את הדיווח, אנחנו יוצאים מכאן, שיש לנו מעל ומעבר. אני חושב שכל מה שדובר כאן – חלק נכון וחלק לא נכון.
לגבי מר דקלו, בפברואר 2010 היתה ישיבה עם משרד החינוך ועם שר החינוך בבית ג'אן, והיה שם סיכום שיועברו 5 מיליון שקל לטובת תוכנית צדק. עד היום העבירו בסך הכול לרשויות שלא שייכים למרמנט מיליון ו-200 אלף שקל במקום 5, והורידו את זה השנה ל-50 אחוז, ואף אחד לא ראה עד עכשיו אגורה אחת, ויש לנו 16 אלף נערים שלא קיבלו את מה שצריכים לקבל ב-2010. אלה מספרים בדוקים. עד עכשיו שקל אחד לא עבר לתוכנית צדק למגזר הדרוזי. מרמנט לוקחת כ-25 אחוז מהתקציב לטובת הפעילות שהם עושים אותה. אנחנו מספיק ילדים מבוגרים כדי שייתנו את כל הכסף למועצות, ושהמועצה תנצל את הכסף. למה אני צריך פחות 25 אחוז? לא מספיק המאצ'ינג 40 אחוז במשרד החינוך? זה נשמע אחרת לגמרי ממה שמספרים לכם.
בנוסף, לגבי כיתות לימוד, עד עכשיו נותנים שיפוץ לכיתת לימוד בסדר גודל של 70-50 אלף שקל. מה אתה יכול לעשות ב-70 אלף שקל?

לכל הישוב, אתה מתכוון.

אני מדבר על מועצה – נותנים לה 70 אלף שקל. אם יש פרוטקציות, מגיעים ל-100 אלף שקל.

כמה הועבר לשיפוץ כיתות לימוד?

אתן לך נתון מדויק, אבל זה לא הבעיה שלנו, אלא שלא מעבירים כספים – לא משרד החינוך ולא משרדים אחרים. יש רק שני משרדים שהעבירו כספים למגזר הדרוזי. אמרתי, תוכנית צדק, 5 מיליון שקל קיבלנו – אני מהאוצר, שמונה 5,500 תושבים, קיבלה 52 אלף שקל מתוך ה-5 מיליון – עוד לא קיבלה, אלא קיבלה אישור. דליה מונה כ-20 אלף תושבים, ומקבלת לפי החלוקה כ-150 אלף שקל, במקרה הטוב.
נכון שיש הישגים ויש עלייה בהישגי הבגרות, אבל אנחנו עוד רחוקים, כי מי ששומע פה את המספרים שהיושב-ראש מקריא אותם, אומרים: הדרוזים קיבלו יותר ממה שמגיע להם. לא קיבלנו שקל אחד - לא בבניית כיתות לימוד, כי יש לנו חדרים מושכרים עד עכשיו בכל מועצה. שמישהו ירים יד מראשי המועצות, יגידו שאין להם חדרים שכורים לכיתות לימוד.

בנוסף, דיברתי על השיפוץ. במקום שייתנו ויעלו את הכספים האלה לשיפוץ, לבתי ספר ולגני ילדים – אני מדבר על לא מושכרים- - -

כראש הפורום, עשית סקר, כמה כיתות לימוד חסרות במגזר הדרוזי היום? כי לא הצלחתי לקבל את זה ממשרד החינוך.

<נסראללה חיר>
לא תקבל את זה בחיים, בטח לא ממשרד החינוך. אתן לך את הסקר – נעשה סקר.

חברי רימון סאבא דיבר על העברה של 47 מיליון שקל. זה בכלל לא מהתוכנית הזאת אלא מתוכנית שהיתה ב-2006. לאן זה עבר?

47 מיליון שקל זה בינוי כיתות בין 2007 ל-2011, לא כולל 2006. ובנושא השיפוצים, אנחנו תקצבנו מעבר ל-47 מיליון שקל, 31 מיליון שקל שיפוצים.

אני יכול לקבל רשימה של בתי הספר שקיבלו את ה-31 מיליון שקל?

כן.

הוא כולל את הפיס בזה. זה פשוט לא נכון לומר.

חבריי ממשרד החינוך לא הזכירו את נושא המתנ"סים בכלל. היה כסף במשרד ראש הממשלה לפני הרבה שנים, דובר להעביר 4 מיליון שקל למשרד החינוך, ומשרד החינוך יתקצב עוד 4 מיליון שקל. מה נעשה במגזר הדרוזי – מי שפשט רגל שם, זה סגור, ומי שרצה להמשיך לחיות, המיתו אותו בצורה מכוונת, ואין לנו יותר מתנ"סים. לאן הלך הכסף הזה אף אחד לא יודע, ומדובר פה על 8 מיליון שקל. בחורפיש, בבית ג'אן נסגר.

ראש מועצת עוספייה אומר לך – אומר: אין אף מתנ"ס דרוזי פעיל בכל המגזר.

אני מכיר כמה מתנ"סים דרוזים פועלים, אז בואו ניתן נתונים מדויקים. אני יודע שבג'וליס יש מתנ"ס, בסג'ור יש מתנ"ס.

בג'וליס יש מתנ"ס גירעוני. אם לא נציל אותו, לא תמצא אף מתנ"ס בכל הישובים הדרוזים. בקריית שמונה, שאמרו שסוגרים את המתנ"ס, כל העולם קם על הרגליים האחוריות, ובמגזר הדרוזי סוגרים את כל המתנ"סים. אנחנו רוצים תשובות.

לגבי תוכניות משרד החינוך, בפועל אתה לא רואה שום דבר. אנחנו שומעים את הנתונים שהקראת אותם, ומשרד ראש הממשלה ענה. המשרדים היחידים שנתנו עד עכשיו כסף זה משרד הרווחה ומשרד התחבורה. חוץ מזה אף אחד לא נתן שקל אחד, ואני אומר את זה במלוא האחריות.

תודה. חבר הכנסת מגלי והבה, בבקשה.

חברים, הישיבה של מעקב של ביצוע תקציב בין רשויות למשרדי ממשלה, אפשר שמנכ"ל משרד ראש הממשלה, שיעשה את הדיון הזה מולכם ותבואו אלינו לדווח לנו, אבל אנחנו כבר בישיבה - אמרתי גם לחברי חבר הכנסת חמד, שהישיבה היתה צריכה להיות בוועדת הכספים, כי שם אם משרד ממשלתי אומר על סעיף מסוים ועל כסף מסוים, אנחנו יכולים לבדוק אותו ויכולים לנקוט סנקציות.

אני רוצה לומר לחבריי ראשי הרשויות בעיקר, שאתם לא על המפה של מדינת ישראל. יש סעיפים שהם צריכים להיות בבסיס התקציב, שצריכים לעבוד בלי ההתערבות שלכם, כלומר כל משרד צריך את המוטל עליו, שיעשה את מה שהוקצב לו בתקציב כמו כל רשות בישראל, אבל אמרו – נלך על תוכניות תלת-שנתית וחמש-שנתית. אתמול הופתעתי בישיבה, שהביאו לנו שני סעיפים מ-2006 לאשר אותם. על סעיף אחד, מכיוון שידענו, שאם לא נשמור אותו, הסכמנו להעביר אותו, אבל את הסעיף השני עצרנו, למשרד ראש הממשלה, בגלל ההתנהלות של חוסר ההתייחסות הרצינית לרשויות המקומיות ולכל מי שצריך לקבל כסף ממשרדי הממשלה. אנחנו הצבענו בוועדת הכספים, שיועברו תקציבים כאלה ואחרים להתנחלויות - פי שלושה מתקציב המגזר הדרוזי, והעברנו תקציבים לראש הממשלה על טיסות שלו כמו הכסף שיכול לפתור לכם את בעיית החינוך.
ראשי הרשויות, אנחנו יכולים לסייע לכם בישיבה, לדעת מה נעשה ומה לא נעשה, אבל אם לא תידפקו על הדלת מול משרד ראש הממשלה, מול מנכ"ל משרד ראש הממשלה ותבקשו – לא יכול להיות שאושרה תוכנית בנובמבר בשנה שעברה- - -

החלטת הממשלה היא ב-13.2.11.

<מגלי והבה>
טוב. אנחנו היום בסוף שנת התקציב, וכמעט לא הועברו כספים מהתוכנית הזאת, כלומר יאחסנו לכם אותה לשנים הבאות, כלומר בעוד כמה שנים תיהנו ממה שנהנים היום מתקציב 2006. זה לא צריך לעבוד.

חבל – הזמן שלכם לנסוע מהצפון לפה זו נסיעה ארוכה. שיהיה פה נציג אוצר, שיישבו פה אנשים שיתייחסו בצורה רצינית. צריך לנהל תקציב מדינה כפי שאנחנו רואים ומתנהלים במשרדי הממשלה האחרים מול הרשויות האחרות. היום הממשלה, כשיש לה 700 מיליון שקל להעביר ממשרד השיכון חזרה לאוצר, זה פשע על חטא, כי אני יודע כמה תוכניות מתאר וכמה חלוקת מגרשים לחיילים המשוחררים וכמה בעיות אתם סובלים מהן, ואתם לא שם, אז העיקר יש תוכנית, 681 מיליון ש"ח, אבל תכל'ס אין כלום.

תודה. חבר הכנסת סעיד נפאע, בבקשה.

חשוב לקיים את הדיון הזה, עם כל הבעייתיות של הנושא, אבל אנחנו צריכים לשים את ידנו על החולי בנושא הזה, ואז לדעת איך להתקדם.

אני מחזיק פה חומר של הממ"מ של הכנסת. מי שהזמין את המחקר הזה הוא חבר הכנסת חמד עמאר, וזה לקראת הדיון בתקציב המדינה לשנים 2012-2011, והמצב הוא כזה: תקציבים הצבועים למגזר הדרוזי ב-2012-2008 - משרד הפנים – מינוס 18 אחוז, סך הכול משרד החינוך מינוס 43 אחוז, משרד הבינוי והשיכון מינוס 39 אחוז, סך כל התקנות הצבועות בתקציב 2012-2011 יחסית ל-2009-2009 למגזר הדרוזי זה נסיגה של 38.9 אחוז. זו הבעיה.

למען הסדר הטוב, תן לנו תאריך המחקר.

<סעיד נפאע>
תכף. זו נקודת המוצא. כשקמה צעקה כל כך גבוהה בכנסת לקראת אישור תקציב, באה התוכנית הזאת, שאני קראתי לה בולשיט, ולא סתם, כדי לנסות לכסות על הדברים האלה. במקום שהתקציבים של הדרוזים יהיו חלק מחוק התקציב, הם נהפכים להיות חלק מהחלטה. אתם יודעים מה ההבדל בין חוק להחלטה – איך מבצעים חוק, ואיך אתה יכול לפנות יותר מאוחר לערכאות ולהכריח אותם לבצע את החוק – הופכים את זה להחלטה. זו נקודת המוצא וזו הנקודה החשובה.
עכשיו שמענו – אני לא מזמן קיבלתי מכתב, כולכם קיבלתם, חברי הכנסת, מיושב-ראש הפורום – אם כך מבצעים את התוכנית, וזה מה שהתרענו מלכתחילה – כשמדובר בהחלטה, זה כדי למסמס את כל העניין הזה, ולא חלק מהחוק. אם מבצעים את ההחלטות כך – זה המכתב של יושב-ראש הפורום, שבמשרד הפנים בבעיה הכי קשה שיש לנו עניין הבנייה בכל המגזר מסכמים שלפני הפסח, ששבוע אחרי הפסח מקימים צוות כדי לקדם את העניין, ועד היום זה לא מתקיים, אתה מגיש שאילתא לשר הפנים, ואתה מקים את העולם, שאיך אפשר שההתייחסות תהיה כזו?
אני מצטער שאני מדבר בנימה הזאת. כשהתקיים הפורום, אמרתי למנכ"ל ראש הממשלה: אתה סתם משקר על הדרוזים. אני אנצל את ההזדמנות הזו שראשי הרשויות כולם יושבים פה. אם אנחנו הולכים להתקדם בכל הנושא הזה, ולא כל שלושה חודשים לצעוק: לא העבירו, ולשמוע כל מיני מספרים, וסליחה – אני הולך להשתמש במילה בוטה – שטויות, צריכים לבוא ליום דיון עמוק, ולבדוק את כל הנתונים האלה, ולראות איך אנחנו מתקדמים כדי שזה באמת יתבצע ולא ימשיך להיות סתם.

תודה רבה. חבר הכנסת אבישי ברוורמן, השר לשעבר.

סבח אל חיר. אני שמח להיות פה, כי אני רואה הרבה חברים. אני חושב שאחת הבעיות – יש לי כבוד ליושב-ראש ולכל אלה שיושבים פה - הבעיה היא איך להפעיל במסגרת המשטר הכושל של מדינת ישראל, כי המשטר במדינת ישראל, ואני הייתי שר שנתיים, הפלונטר הבירוקרטי הוא מהגרועים בעולם – אני אומר את זה בתור אדם שישב בצד שלכם, שניהל. הדרך היחידה כרגע, עד שנבנה פה משטר טוב יותר, עם שינוי שיטת המשטר, זה להפעיל כוח דרך ועדת הכספים. אני מאוד שמח על הדיון הזה, ותכף אעבור לוועדת הכספים – אני ממלא מקום שם - אבל האשם הכין את העבודה, יש הדברים הקיימים, והשאלה מול האוצר היא מאוד פשוטה: הכספים עוברים או לא?

כשהייתי שר ישבתי אתכם, ועשינו חלק מהדברים, לא נתנו לנו מספיק, אבל מה שנתנו התקדמנו – 70 אחוז מהחלטות ממשלה – יום אחרי שמחליטים אותן שום דבר לא קורה אחרי היום הזה. מה-30 אחוז שמחליטים לביצוע אמיתי בשטח, מגיע סכום קטן, לכן אנחנו בעידן שהתקשורת, העיקר זה יש פגישות. הדרך היחידה שלכם, ואתם כוח אדיר, שאתם עובדים יחד, ולא הפרד ומשול – תתחברו יחד, והכוח הוא בוועדת הכספים. לצערי, היתה פה טעות קולוסלית, שאני בממשלה דיברתי עם ראש הממשלה, אבל מישהו רצה פה תקציב דו-שנתי, וממילא זה קשקוש, כי אתם רואים כבר עכשיו עם המשבר בעולם - משנים אותו, אבל אז כל שנה היתה לך נקודה אחת לפחות שמול התקציב יכולת לסגור. פקידי הממשלה יכולים לעשות מה שהם יכולים לעשות. הם צריכים להגן על המשרד שלהם. לגבי יכולת הביצוע, תתחברו, תיצרו את הלחץ כדי שהסכומים שהובטחו, יעברו, והלחץ הוא דרך ועדת הכספים. מה שאוכל לעזור לכם – אני לרשותכם. תודה.

תודה. חבר הכנסת בילסקי.

אני חושב שעיקר הבעיה פה זה משרד החינוך. כשאנחנו מדברים על החינוך, אנחנו מדברים על העתיד שלנו. משרד התחבורה נותן את שלו. אני חושב, אדוני היושב-ראש, שכדאי שנעשה פגישה מרוכזת עם שר החינוך, מספר אנשים, ופשוט לשבת אחד-אחד. אני זוכר אילו סכומים רעננה קיבלה לשיפוץ בתי ספר. כשאני שומע שפה מקבלים 70 אלף שקל, לישוב לשפץ בתי ספר, בתא הראשון של השירותי גמרת את הכסף.

אולי תאמר באמת כמה קיבלה רעננה?

הרבה מאוד כסף. אגב, אחד הדברים זה ראשי הרשויות. יש ראש רשות ויש ראש רשויות. אנחנו במקום שאתה צריך לדעת איך להתחבר ולא לצאת משם – לבוא בבוקר, לשבת במשרד, לומר לו: אני לא זז מפה עד שאני לא מקבל עכשיו את הכסף, וההוא של השיפוצים. משרד החינוך הוא משרד מאוד רציני, עם תקציבים גדולים מאוד, עם אפשרויות לעזור, ויש שר חינוך שיודע את העבודה שלו.
אני חושב שכדאי שנקיים ישיבה אצל שר החינוך עם הנתונים, עם כל מה שקורה, ולהתחיל. זה המסד. על זה אנחנו נגדל את הכול. מזה יבואו הסטודנטים, יבואו המנהיגים, יבואו קציני הצבא. כל זה מתחיל מגיל 3, ולראות, מה קיבלו רשויות אחרות, להשוות, ולהביא את הצדק החברתי לאותו מגזר שכל כך חשוב לנו שיקבל את מה שמגיע לו ואפילו קצת יותר, ואני מוכן גם על חשבון רעננה.

תודה. משרד הרווחה, בבקשה.

פנינו לכל הרשויות הדרוזיות המופיעות בהחלטה. קיבלנו פניות מהם, דנו ואישרנו תקציב של 14 מיליון שקל, למרות שפורמלית רק 4 מיליון שקל היו לנו השנה. העברנו הרשאות לכל הישובים הדרוזיים.

רק אתמול אחר הצהריים אושר התקציב שלנו בוועדת הכספים, והמשרד מתקציבו הפעיל את התוכנית הזו ומפעיל אותה גם הלאה.
מצד שני, יש לנו בעיה, שחלק גדול מההקצבות שאושרו ב-2006 הן לא מבוצעות. יש ראשי רשויות, חלקם נמצאים פה, שמחזיקים כספים מ-2006, והכסף הזה עומד לרשותכם עדיין.

בגלל המאצ'ינג.

אין מאצ'ינג. יותר מזה – אם יש ישובים שלא יכולים לבצע את הפרויקטים, שאנחנו מבצעים בעצמנו. יש דוגמאות לכך, יש לנו אגף פיתוח גדול.

כמה אחוזים מהישובים לא מבצעים את התוכניות ואת הכסף שיש לכם?

<מונל אברהם>
די הרבה.

מספיק שהוא אומר "די הרבה" כדי שנבין שיש לנו בעיה בתוכנו. אנחנו צריכים לקבל את הרשימה הזאת, ואנחנו נעשה את העבודה של אותם ראשי ערים.

אני מבקש שתעביר לי את הרשימה.

<מונל אברהם>
בסדר. יש כספים שאני מחזיק אותם, והם לא הולכים לאיבוד – הארכתי את ההרשאות האלה, הן עומדות לרשות הרשויות האלה. אנחנו מבקשים לבצע את זה, ומי שלא יכול – אנחנו נבצע בעצמנו.

אתה מזהה למה זה קורה?

<מונל אברהם>
כן. יש ישובים דרוזיים שהם בקשיים כספיים, וכשמפרסמים מכרז, הקבלנים שמגישים את ההצעות, יודעים שיכולים לקבל את הכסף או לא יכולים. הסכומים של המכרזים הם אדירים – לפעמים כפול ממחירי השוק המקובלים, והם לא יכולים לבצע את הפרויקט. אנו כמשרד גדול יותר, ויש לנו שם שאנחנו משלמים, אם אנחנו מתחייבים, המכרזים שאנחנו מפרסמים הם יחסית נמוכים, ויכולים לבצע את זה.

אז למה כמשרד אתם רואים שיש בעיה של ביצוע, למה אתם לא לוקחים את הדברים לידיים? כי הוא אמר שיש אפשרות שהם יבצעו.

<מונל אברהם>
מצד שני, יש רשויות שמבצעות מעל ומעבר, ולכן איגמנו כספים ממקורות אחרים; מעבר להחלטת הממשלה ולסכום שהמשרד מחויב אנחנו מתקצבים את הרשויות האלה ממקורות אחרים שהמשרד אחראי עליהם, מקרנות של ביטוח לאומי - קרן שלם ועוד קרנות, כך שלפעמים הפרויקטים גדלים פי שניים ופי שלושה יותר מההקצבה.

תודה. בבקשה.

אני ראש מועצת סג'ור, ונכון להיום סג'ור לא קיבלה שקל אחד מההחלטה הזאת. יש לי פה פירוט. כל מה שצוין פה שלקחנו, זה נכון, אבל זה לא קשור להחלטה. אני מבין שמטרת הדיון היא לדון בהחלטת התקצוב. נכון להיום אף שקל לא נתקבל בסג'ור. אני כראש רשות לא ממתין. למשל, תוכנית מתאר, סיימתי כבר הכול, כולל הפקדה במחוזית, כולל הבאת כל ההיתרים וכל האישורים. שילמתי על זה כמיליון שקל, לא קיבלתי שקל. אני מקווה שהיום זה ייפתר.
בתחום החינוך יש התקדמות באחוזי הבגרות. הרשות ממודרת, מנותקת, פעילות בלתי פורמלית, מה שדיברתם על מתנ"סים – נכון, אני מפעיל את המתנ"ס, אבל מפעיל אותו בכוחות שלי מתרומות התושבים, אבל שקל אחד לא מקבל ממשרד החינוך.

גם לא דרך מרמנט?

קיבלתי שנה שעברה דרך מרמנט. אדוני הממונה על המגזר הדרוזי, אתה יודע שמדינת ישראל בצורה מובנית בתקציב המדינה מראש מתקצבת ילד דרוזי 20 אחוז פחות מילד יהודי? אני הייתי מתפטר מהתפקיד. לא קשור להחלטה הזאת, אגב.

אני מבקש לא לפנות אישית. אנחנו מדברים עם משרדים.

אני מציין עובדה.
סוגייה נוספת שקשורה למשרד החינוך – רימון, נפגשנו כעשרים פעם בחודשיים האחרונים, פעם אחרונה לפני שבוע. יש לי בית ספר שבנוי משנת 69', מיועד להריסה, מסוכן לכל הדעות. מדינת ישראל הקימה צוות בין-משרדי של טיפול ברעידות אדמה. אנחנו נמצאים במוקד הסיכון בכל התחומים – גם בשבר הסורי אפריקאי וגם מבחינת המבנה עצמו. כרמיאל קיבלה תקציב לחיזוק, וסג'ור לא. מה הסיבה – אני מדבר עם ד"ר אבי שפירא, והוא גם לא מבין איך זה.
אני כראש רשות, מה שעשיתי בשלוש שנים, הרוב היה מתקציב המועצה. עם התקציבים הדלים שלנו טיפלנו ופיתחנו. אנחנו מציגים בעיות של בניית בית ספר יסודי, שהוא בעייתי והוא מסוכן. אני כמעט שנה ומשהו מטפל בזה, ולא קיבלנו שום מענה לעניין.

חינוך בלתי פורמלי – לא קיים שום דבר. כל מה שאנחנו עושים זה מתקציבי הרשות, שוב.

לגבי משרד הרווחה, אני רוצה לציין את אברהם מונל – אני מודה לו, הוא תומך, והוא לא מחכה לנו – מתקשר פעם בחודש, אומר: תזיזו, תעשו.

במשרד הפנים אני כראש רשות נמצא בדין ודברים, אנחנו הגענו להסכמה כללית, ואני מקווה שאת מה שמגיע לי כראש רשות לקבל – אגב, היו מענקים לתוכנית הבראה למגזר הדרוזי בסוף 2009. כולם קיבלו חוץ מסג'ור.

מבקר המדינה אומר על זה רק אתמול, שנתנו את זה לתל-אביב.

דיברו על מלגות פה. אף אחד לא פנה אליי, לא שאל אותי אילו מלגות, ואני כראש רשות, ומחלקת החינוך אצלי יודעת בדיוק מה צריך. אני אומר להאשם, שאני בקשר ישיר אתו, ואני בטוח שיהיה תוצר לדבר הזה – מן הראוי, כשיש החלטה כוללת, אני לפחות עשיתי סקר צרכים אצלי. אני יודע מה כואב לי ומה אני צריך מחר בבוקר. אני מצפה שמשרד ראש הממשלה, האשם, יעשה סיור בין כל ראשי הרשויות, וייקח את הנתונים ואת הצרכים של כל רשות, ולא לתת עובדה: החלטנו לתת מלגות. צריך לשאול מה צריך באמת.

תודה. משרד התמ"ת.

שלום רב, אני מנהל המטה לפיתוח אזורי במשרד התמ"ת ומרכז את התוכנית מטעם המשרד.

מבחינת פעילות המשרד שלנו, יש שלושה ראשי פעילות; הראשון הוא עסקים קטנים. החלק היחסי כבר הועבר, תוגברה הפעילות. יש פה אמירה של ראשי הרשויות: קיבלנו ולא קיבלנו. חלק מהתקציבים מבוצעים ישירות ולא עוברים דרך הרשות המקומית, ולכן הם לא רואים את התקצוב עצמו. הפעילות שכבר בוצעה השנה זה תגבור של פעילויות בנושא של הקמת קבוצות של יוזמים עסק, כלומר לקחת את אותם יזמים שנמצאים בשלב הראשוני, לעשות להם את קורסי ההכשרה להקמת עסקים, וללוות אותם, וזה בנוסף להפניה למקורות מימון – חלקם ממשלתיים, חלקם חיצוניים.

איפה ומי החליט מה עושים? אתה החלטת כבר מה לעשות לי? אתה יודע מה כואב לי?

אני לא עושה לך אלא לתושבים.

התוכנית שאתה מדבר עליה, איפה מתבצעת?

באמצעות המט"ים. יש פריסה שלהם בכל אזור הצפון.

אני לא יודע על מה אתה מדבר.

אתה יודע שאתה נמצא בתוכנית אחרת.

הכסף מועבר דרך המט"י. למשל, יש מט"י אחד בירכא שמטפל באזור של ירכא והכפרים לידו. חלק מהכסף מופעל דרך מט"י שנמצא לב הגליל בכרמיאל, וחלק מופעל – אני לא זוכר לגבי דליה ועוספייה, מי המט"י שמטפל שם- - -

בכמה עסקים תמכתם השנה, 2010, מתוכנית התקציב?

אין לי כרגע הנתונים. 30 קבוצות נפתחו לנושא של עבודה עם יזמים. אין לי לומר לך כמה יזמים בכלל טופלו בכל המגזר – זה נתון שאנחנו יכולים להעביר לוועדה לדיווח – תוכלו לצרף אותו לסיכום הפגישה.

מרכזי הכשרה, דרך מי הם עוברים?

אגיע לכל הנקודות.

אנחנו פותחים בתחילת השנה מרכז עסקים. עד היום הקמנו שלושה מרכזי עסקים כאלה בלבד בכל הארץ. השלישי ייפתח בירכא. מרכז עסקים הוא מעין חממה עסקית שבה יזמים יכולים לשבת במרכז בשכר דיור מסובסד, ולקבל ליווי לכל אורך תקופת ההקמה והפעילות הראשונית. אחרי זב, כשהם יוצאים מחוץ למרכז, הם יוצאים עם רמת שרידות הרבה יותר גבוהה, כי הם קיבלו את כל התמיכה במהלך תקופת התוכנית, שזה בין שנה לשנתיים, של שהייה במרכז. אלה פעילויות שכבר התחילו השנה.


פעילות אחרת היא בנושא של מרכזי תעסוקה, שהם מחולקים לפי שלושה מקבצים של ישובים. את התקציב הזה כאמור קיבלנו רק בסוף נובמבר, זה עבר ועדת מכרזים של המשרד, זה מחכה בחשב הכללי לאישור סופי. רק עכשיו קיבלתי - שהם מבקשים לקבל מידע נוסף - אני מעריך שזה יתבצע עד סוף השנה הזאת, ההסכמים עם הג'וינט ייחתמו, כך שנוכל בתחילת 2011 להיכנס למרכז ההפעלה הראשון שיישב בגוש הכפרים של ירכא-ג'וליס – זה יהיה המרכז הראשון. במהלך 2012 אנחנו נכשיר את הצוותים של המרכז הזה ושל שני המרכזים האחרים.

אולי אתה עושה עבודה בירדן, אבל כל מה שאמרת פה, מבחינתנו, זה עב"מ.

לגבי אזורי תעשייה, התקציב הזה עדיין לא הגיע. זה, ככל הנראה, יגיע בתחילת2012, כי לא נצליח לחייב אותו בסוף 2011.

אם היינו מעבירים את זה עכשיו, עד שהם היו יוצאים למכרזים – היתה נגמרת השנה, והכסף הזה היה חוזר לאוצר ונמחק. שמרנו אותו לשנה הבאה.

ברגע שוועדת הכספים מאשרת תקציב לביצוע, זה לא חוזר לאוצר - להפך.

שילוב בית ג'אן, חורפיש, ינוח ג'את וכפר כמא במינהלה של אזורי לתעשייה קיימים – איפה אנחנו עומדים?

זה אותו תקציב יחד עם התקציבים של אזורי פיתוח. התקציבים האלה יועברו אלינו בתחילת 2012, כי לא נספיק להתחייב עליהם בסוף 2011.

אני מבין שמשרד התמ"ת, כל התקציב שהיה אמור להיות ב-2011, יתחיל הביצוע שלו ב-2012.

בעסקים קטנים הביצוע התחיל ב-2011.

זה מיליון וחצי שקל; אני מדבר על התקציבים הגדולים.

נכון, את החלק של מרכזי התעסוקה כבר קיבלנו את התקציב, ואנחנו מפעילים אותו, מתחייבים עליו כבר עכשיו יחד עם הג'וינט – זה יקרה עד סוף השנה הזאת, ותחילת הפעילות תהיה בתחילת 2012.
לגבי הנושא של אזורי תעשייה, זה ייקח קצת יותר זמן, אבל גם בתחילת 2012 זה יופעל – נקבל את התקציב ונוכל לבצע את ההתקשרויות כדי להפעיל את התקציב.

היו לשכות תעסוקה אצלנו בכפרים. סגרו אותן והעבירו אותן למעלות ולכרמיאל. יש לנו בעיה, שהנשים שלנו לא יכולות להגיע לשם, וזו בעיה חמורה מאוד. הגשתי בקשה לפני שנה וחצי למשרד התמ"ת, שיאשרו לנו פתיחת המקומות האלה, ובינתיים שום דבר לא זז. אם ניקח את הבנות שלנו, שהן רשומות בלשכת התעסוקה, זה מראה כאילו האחוז אצלנו הוא 15 אחוז, אבל בגלל המרחק הזה אני חושב שאצלנו הנשים מעל 60 אחוז.

בנושא הזה קיימתי ישיבה עם שר התמ"ת לשעבר, פואד בן-אליעזר, והוא הבטיח לחזור ולפתוח בפקיעין מרכז תעסוקה, ואמר לי שיצא צוות. שאלתי אותו שוב, ואמר שיצא צוות עם ראש הרשות, לפתוח את זה. זה היה לפני שנה וחצי.

<נסראללה חיר>
אף אחד לא בא, ולא יבואו.

האם יש התקדמות בנושא?

אני לא יודע לגבי הבטחה של השר לשעבר פואד. התוכנית של מרכזי התעסוקה, שתיארתי אותה, היא יוצאת לדרך כבר בתחילת 2012 בשלושה מוקדים אזוריים – הראשון הוא ג'וליס, ירכא, אבו-סנאן, המוקד השני הוא בית ג'אן, סג'ור, עין אל-אסד ורמי והשלישי הוא קיסרה, חורפיש, ינוח-ג'ת ופקיעין – אלה שלושה מרכזים שיישבו בתוך הכפרים, מרכזי תעסוקה, והם אמורים- - -

זה ב-2012?

כן.

מדברים על תעסוקה. מדינת ישראל השקיעה בפקיעין יותר מ-10 מיליון שקל על בניית בית ספר להכשרה - - - וזה תקוע מ-1996 עד היום בגלל הבירוקרטיה במשרד התמ"ת.

זה לא בגלל הבירוקרטיה.

<נסראללה חיר>
בזמנו משרד הרווחה, אברהם מונל, העביר כל הכסף – העביר את זה לתמ"ת כדי להשלים את הבנייה הזאת. הבניין עומד, רק הפיתוח שלו. העביר כסף בלי סוף. שום דבר לא ראינו. משרד ראש הממשלה העביר 6.3 מיליון שקל למשרד התמ"ת, ושום דבר לא ראינו. רק מדברים. כשיוצאים מפה, המזוודות מלאות כסף. שקל אחד לא ראינו.

תודה. בבקשה.

אני חייב להגיב. אנחנו נכנסנו לסיפור הזה לפני חודשיים, 6 מיליון שקל לשנה הזאת ועוד 2 מיליון לשנה הבאה כדי להשלים את בית הספר הזה. זה לא מהכסף של התוכנית אלא כסף חדש מהאוצר, וזה עניין של חודשיים, ועד שייחתם חוזה ועד שתתקבל החלטה במשרד התמ"ת ייקח זמן. זה תקוע 15 שנה.

בשביל השקיפות – אני לא קיים בכל התוכנית הזאת; אני קיים בתוכנית אחרת, 1519, ובנושא החינוך אני כן בתוכנית הזאת.

לדעתי, יש המון כסף במשרדי הממשלה, במיוחד במשרד החינוך, וצריך לעשות את ההתאמות הנכונות כדי לקבל את הכספים. יש אופציות לקבל את הכספים ויש אופציות שלא, ואנחנו יודעים על הפקידות שלנו, למשל, בנושא הבנייה יש בעיה אצלנו בדליה, שיש לי אישורים לגנים אבל אין לי שטחים – אתה צריך לגרוע את השטחים מהמינהל. זה מה שקרה לי עם מונל – יש לי שם כ-4 מיליון שקלים שאני צריך לבנות בהם לשכת רווחה. עד שהצלחתי לגרוע את השטח מהמינהל, לקבל אותו אליי ולבנות תוכניות לזה זה לוקח שנתיים, עד שעכשיו אני מצליח לבנות תוכנית מבנה רווחה, כלומר זה תהליכים לא פשוטים, אבל אם אנחנו מדברים על החינוך, ולדעתי, זו הבעיה הכי גדולה, ויושב פה רמיז, שגם צריך להיות מעורב בקטע הזה - למשל, קחו תוכנית עתידים – שם לחצנו את האנשים שלנו להיכנס שם, ובוא נודה על האמת – גם עם פסיכומטרי שהוא לא בכיוון, ואנחנו רואים אחוזי נשירה מטורפים; 60 אחוזי נשירה בשנה הראשונה, כי יש לנו בעיה, בפסיכומטרי, זה דפוק אצלנו, אחוז נמוך, בבגרות זה דפוק אצלנו, והבעיה היא פדגוגית יותר מאשר מבנית, ושם צריך לשים כספים גבוהים יותר.
אם מדברים על בנייה, ויש סקר, שעשה אותו רמזי חלבי בשלטון המקומי, מדבר על זה שאצל הדרוזים מעל 31 תלמידים בכיתה ואצל היהודים 26 תלמידים בכיתה, כלומר יש פער.
אם מדברים על סטודנטים, היום בעדה הדרוזית כמעט 1.2 או 1.3 אחוזים סטודנטים, באוכלוסייה הישראלית 4.5 אחוז סטודנטים. אנשים שמחזיקים תאור ראשון ומעלה – כ-30 אחוז מהאוכלוסייה הישראלית, האוכלוסייה הערבית – 15 אחוז, אצלנו 6 אחוז, ופה זו ההזדמנות שבנושא הפדגוגיה במיוחד, שם יש לנו חוסר בהמון שעות. כל בתי הספר של העדה הדרוזית, חסרות להם המון שעות פדגוגיה, תוכנית החומש לא מספיקה, ובנוסף, בחינוך הלא פורמלי, ואני מסכים – גם אצלי המתנ"ס עובד בצורה מופלאה, אבל לקחתי אותו למועצה שלי, אני עושה את זה מהמועצה שלי. המתנ"סים בישובים הדרוזים במצב לא טוב.

יש לנו עוד בעיה, ועדיין האשם לא חזר אליי, עם שיקום שכונות – תוכנית שפעלה כמה שנים. אני לא יודע איפה זה עומד – אנחנו כן מחזירים את זה?

מה שהבאנו ב-2006 למגזר הדרוזי, אנחנו ממשיכים לתקצב את זה ב-100 אחוז.

חזר לעבוד עם החברה למתנ"סים?
<האשם חוסיין>
כן.

הוארך או לא הוארך?
<האשם חוסיין>
ב-2007-2006, כשהתחלנו את הפרויקט הזה במגזר הדרוזי, הכספים עברו דרך מועצות. המועצות היו במצב קשה. החברה המנהלת נבחרה אז, היתה החברה למתנ"סים, היה לה חוזה עד סוף שנת 2011, כשמסיימים את התוכנית הקודמת. הם סיימנו, ועכשיו ממשיכים עוד חצי שנה, ואחר כך מעבירים את זה דרך הרשות.

תוך חצי שנה זה עובר לרשות?

<האשם חוסיין>
לרשויות, כי כיום הרשויות במצב שכן יכולות לקבל.

אני פונה פה למשרד החינוך, והפקידות עושה עבודה טובה בעניין הזה – יש מרחק בין הנער הדרוזי לנער היהודי, אולי בגלל ההיסטוריה של הנושא הזה, וצריך לכפר עליו במיוחד בנושא שעות הפדגוגיה, שצריך עוד המון שעות שם, בנושא הפסיכומטרי, שצריך לשפוך המון שעות כדי לעשות פיק אפ לנושא הזה, כי אם זה לא יהיה, לא תהיה לנו אח ר כך אקדמיה.

תודה. משרד הפנים.

אני רוצה להיות ממוקד בהחלטת הממשלה, והנושאים האחרים שעלו – אני מבטיח להעלותם למנכ"ל. מתוקף החלטת הממשלה יש פה שני סעיפים ישירים באחריות משרד הפנים; הנושא הראשון הוא שיפוץ וארגון מבני דת – 8 מיליון שקל, מתוך זה 2.3 בשנה. על-פי דיווח שקיבלתי מהממונה על הנושא הזה, נכון לבוקר, התקציב מנוצל במלואו והוקצה במלואו.
לגבי תוכניות מתאר - זה הסעיף השני, שבהתאם להחלטת ממשלה, משרד הפנים מקצה מתקציבו 10 מיליון שקל, 2.5 מיליון שקל בכל שנה. המשרד סימן את דליה ועוספיה, והתוכניות נמצאות בהכנה, ראשי הרשויות כאן יוכלו לדווח לכם. יש עוד שתי תוכניות בהכנה, זה חורפיש ועין אל-אסאד, כלומר המשרד לא מעביר כסף, המשרד מתכנן את זה, ובסוף הרשויות יקבלו את התוצר.

אני רוצה לשמוע לפי ישובים.

<יוסף משלב>

משרד הפנים יקצה 10 מיליון שקל מתקציבו, 2.5 השנה. המשרד עומד בזה - סימנתי לך את התוכניות.

איפה היום מתבצעות תוכניות מתאר בישובים הדרוזים? זו התלונה שאני מקבל מראשי הרשויות.

<יוסף משלב>
יש תוכנית. משרד הפנים הראה את התוכנית, יש כרגע ארבע תוכניות בהכנה, לדליה, עוספייה, חורפיש ועין אל-אסאד, מתקציב משרד הפנים. מה שג'בר העלה- צודק, יש כמה רשויות ששמו כסף.

עין אל-אסאד לא שייכת למועצה אזורית מרום הגליל, ואתם מממנים.

היא מופיעה בתוכניות של המשרד.

לגבי התכנון המפורט, זה לא באחריות משרד הפנים. בתוכנית המתאר הזו אי-אפשר להוציא היתרי בנייה. הוא כבר השקיע מאמץ, שם כסף. אם לא יהיה מענה עכשיו לג'בר ב-10 מיליון שקל לתוכניות מפורטות, תוכנית המתאר לא תעזור. מה עשינו – אני מבקש להרחיב לאור בקשתך בעניין הזה.
על-פי התוכנית, באחריות משרד ראש הממשלה היה להקצות בכל התוכנית של החומש 20 מיליון שקל, מתוך זה 3.5 השנה. אני קיימתי ישיבה עם היימן לפני יומיים. הסטטוס הוא כזה: שלושת הישובים שסומנו בהתאם למגבלות התוכנית זה דליה, עוספייה ומרער. יש פה פער - לפחות עוד שלוש או ארבע רשויות שכבר מוכנות, ובתוכן סג'ור, שכבר התוכניות מוכנות, נדרשים לתכנון מפורט. זו הבעיה. אני אומר לך שהתקציב הזה, ה-20 מיליון, הוא אינו תקין, וגם העיתוי שלו הוא לא תקין. אי-אפשר לפרוס תוכניות מפורטות לשלוש שנים. עכשיו צריך את כולן לקדם, ולהכפיל את המספר הזה פי שלושה, אם אתם רוצים לענות על התכנון המפורט של הרשויות האלה.

בדליה יש צוות תכנון ללואנסי בעלות 2.1 מיליון שקל, וואד אל-פאש – הצלחנו בישיבה אצלי לקדם אותו לשנה הזאת, זה 4 מיליון שקל, בעוספייה זה 2.4 לעמק הזיתים שלב א', וצריך לשלב ב' עוד 2.4. הצלחנו לגרד 1.9 מיליון – זו בשורה לוואג'י, וזה סך הכול כ-9-8 מיליון שקל מול ה-3.5. אני טוען – לא בסדר, זה הבעיה האקוטית לחיבורי החשמל ולקידום השכונות ולכל הדברים האלה.

אני קורא ומבקש בראיית כלל התוכנית, להכפיל את המספר הזה, ולייעד אותו לביצוע כבר בתחילת 2012, ולא לעבוד בדירוג. תסמכו על הרשויות, תנו להם את התקציב, שישכרו צוותי תכנון. אין צורך לעשות שלביות. צריך עכשיו הכול. הם מספיק גדולים כדי לממש את התוכנית. תודה.

תודה. אני יודע שאתה כמנהל מחוז חיפה מקדם מאוד טוב את נושא דליה ועוספייה, גם מראשי הרשויות שמעתי. אני מקווה שגם במחוז צפון ייקחו את הנושאים לידיים. ראש מועצת אבו-סנאן, בבקשה.

בוקר טוב, אני מברך על הדיון. אני רוצה להתחיל מתוכנית המתאר. המגזר הדרוזי כולו סובל מתוכניות מתאר. הרי בין כה כולם צולעים, ואין לנו אגורה בתקציב, לתקצב תוכניות מפורטות, תוכניות מתאר. משרד הפנים אומר שיש לו 10 מיליון שקל לחלק לארבעה כספים. איפה עוד שבעה או שמונה כפרים? יחכו עוד עשר שנים עד שיגיע אליהם התקציב כדי שהבחורים הצעירים שלנו יתחילו לבנות. בכל ישוב מהישובים היום בירכא ואחרים 40 אחוז הם בונים ללא רשיון, ללא שום דבר. רובם משרתים פה ושם, מקבלים תיקים פליליים. תלך לבית משפט, ותראה שהדרוזים עומדים בתור, ומקבלים קנסות – 60, 70 ו-80 אלף שקל. אם נחכה עד שמשרד הפנים יתקצב לישובים אחרים, וחבל שהאשם לא נמצא פה, והוא אמר שיש תקציב אצלם גם לעניין הזה, עד שמשרד הפנים מתקצב, כולם הבינו – יש תוכניות מוכנות, עצרו את התוכניות כי הם רוצים כסף, אין כסף, ובלי היום שיש לך סעיף תקציבי, החשב לא יחתום לך שהמהנדס יעשה תכנון, ולכן כל התכנונים אצלנו בישובים הדרוזים, כל חברי הכנסת וכל הדרוזים מדברים על תכנון ועל תקציבים, ואין שום דבר, ואם ימשיכו לדבר ככה, עוד עשר שנים לא יגיעו לישובים אחרים.

אני מברך את האשם על העבודה שהוא עושה במשרד ראש הממשלה. אני מבקש שיתקצבו את הרשויות מתקציב ראש הממשלה לתכנון, ויעבירו את הכספים למועצות כדי שנוכל לעשות תוכניות מפורטות, אחרת הילדים שלנו ימשיכו להפר ולבנות בבנייה בלתי-חוקית, וזה הכי מסוכן היום אצלנו במגזר הדרוזי, אם זה בחורפיש, היו קטטות וכמעט היה רצח, וזה ימשיך גם בישובים אחרים. בישובים אחרים יהיו קטטות גם עם המנהל, עם הוועדות וגם יהיה רצח. לא צריך להגיע לרצח בשביל תקציבים. צריך קודם להשקיע בתוכניות מפורטות מטעם משרד ראש הממשלה, ולהעביר מייד כספים, שזה עדיף על משהו אחר כדי לפתור את בעיית התכנון והבנייה בכל המגזר הדרוזי.

אני מקווה שהשנה בנוכחות השר – מרמנט העביר חצי לאלה שהיו במרמנט, והישובים שלא נכנסו, התעללו בהם וקיבלו אגורות, והשר הבטיח שיעביר את זה ישר לדרוזים. אני מקווה שתהיה החלטה, שמההתחלה, בעזרת החברים, עם כל העזרה שלכם, אני מקווה שבאזורי תעשייה – הרי מדברים על אזורי תעשייה, מקימים פה לכמה כפרים. איפה שאתה לא רוצה לפרוע כסף, תגיד: זו תעשייה. עד שלוקחים את האדמה ועד שמשכללים כבר נגמר התקציב ועובר למשהו אחר. כבר תקצבו אזור תעשייה בתוכניות והממשלה עשר פעמים, ולא עברה אגורה אחת. אצלי באבו-סנאן דרשתי שיפוץ אזור התעשייה והרחבתו. עד היום אני לא מקבל שום תשובה.
משרד החינוך – כיתות הלימוד, יש לי בית ספר מוכן עם כל הרשיונות ועם כל האדמה. יש לי שני גנים. בשנה שעברה קיבלתי 2 מיליון ומשהו שקל לבית ספר, אבל יש לי עוד שני בתי ספר שיש להם תוכניות מוכנות, יש לי גני ילדים בשכירות, יש לי 18 כיתות בשכירות, לומדים במקומות קשים, ולכן תקוותי – שלחתי כמה מכתבים - שמשרד החינוך עם עוזר השר יענו לזה, גם יענו על עניין השיפוץ, שיגדילו את זה.

תודה. ראש מועצת כפר כמא, בבקשה.

אני מברך על הדיון, ורוצה להתמקד בשני נושאים. ידידי מאבו-סנאן אמר שני דברים שהם הכי חשובים לכולנו כראשי רשויות: ראשית, לא שמו כסף במשרד הפנים לכל הנושא של תוכניות מתאר. כפר כמא במשך 63 שנות קיום של מדינת ישראל פעם אחת בשנות ה-70 אושרה הרחבה של תוכנית מתאר. מאז ועד היום אין תוכנית מתאר. כשאני מדבר על חצי מיליון, אומר לי: אני מעביר חצי מיליון, בתור שלב א', להמשיך להתגלגל. מה שפה עלי אמר, אין לנו תקציבים, ואני לא יכול לתת הנחיה לעבוד על תוכנית מתאר מבלי שיש לזה תקצוב, אז על חצי מיליון למעלה מחצי שנה אני לא מצליח לקדם בכלום את הישוב, ואם אין תוכנית מתאר, אז לשמחתי, בכפר כמא אין בנייה לא חוקית, אבל כל שנה מצטרפים זוגות חדשים, יש למעלה ממאתיים זוגות בכפר כמא שרוצים לבנות בשטחי אדמה, אבל אין תוכנית מתאר, ואז אנשים יתחילו להיות עבריינים גם בכפר כמא.

הנקודה השנייה, אזורי תעשייה. חבל שאבי פלדמן הלך. ישבתי אתו על שני נושאים: כניסה לשותפות באזורי תעשייה, ולחילופין, עוד מהשר הקודם, מפואד, שהיתה לי אתו פגישה עם ראשי המועצות של כפר תבור וגליל תחתון, וסוכם שנלך על אזור תעשייה משותף – אני רואה שלכפר כמא אין מקורות הכנסה, כי אין לה אזור תעשייה, וגם לא יהיה לה, כי לפי הפתרון של להיכנס שותף באזור תעשייה קיים אחרי ישיבות שקיימתי עם שתי מינהלות באזור, אולי עוד עשר שנים אני אקבל פרומיל. לאזורי תעשיה צריך להקצות תקציבים.

תודה. בבקשה.

שלושה נושאים עיקריים יש בהחלטת הממשלה השנה, שמשרד השיכון מטפל בהם: הנושא של פיתוח משאבים בשכונות באזור של גרעיני הכפר - 6 מיליון שקלים לשנה. כל ה-6 מיליון שקלים האלה בוצעו, ההזמנות הועברו לרשויות המקומיות. עכשיו הכול תלוי בביצוע של הרשות המקומית – היא צריכה לצאת למכרז, היא צריכה לבצע, והיא מקבלת החזר מזומן. מבחינת המשרד, הוצאנו את ההתחייבויות לרשויות המקומיות, והן צריכות לבצע.

6 מיליון שקל הוצאתם את כל ההתחייבויות, באיזה נושא?

<סימונה טסטה>
השלמות פיתוח בשכונות ותיקות, זה גרעין הכפר – תאורה, רחובות, גני משחקים – כל רשות, הצרכים שיש לה.

יש לנו שיקום בתי קשישים?

<סימונה טסטה>
לא.

<מגלי והבה>
זה רק ליהודים.
<סימונה טסטה>
מי שמטפל בזה זה אגף לשיקום שכונות חברתי. אני חושבת שכרגע התוכנית הזאת נעצרה.

<מגלי והבה>
רק אתמול העברנו תקציב שעיכבתי אותו, כי הדרוזים והצ'רקסים לא שם.

<סימונה טסטה>
אני לא יודעת אם זה בתוכנית הזו, אם זה ישובים שהוכרזו שיקום שכונות – לא כל ישובי הדרוזים הוכרזו שיקום שכונות. במסגרת התוכנית הזאת הם מקבלים תקציב מיוחד. אני לא יודעת פרטים.

לגבי השלמות מימון והקמה של מוסדות ציבור – סליחה, 6 מיליון זה לא כולל עוספייה, דליה ומרער. הם קיבלו 2 מיליון ואחר כך עוד 3 מיליון תוספתי. כל התקציב שהוקצה לנושא הזה, בוצע.

לגבי מוסדות ציבור, תקציב של 5.5 מיליון שקלים, 1.5 מיליון שקלים לשלושת הישובים דליה, עוספייה ומרער ועוד 4 מיליון ליתרת הישובים. יש תוכנית עבודת חומש לארבע שנים. השנה 5.5 מיליון שקלים בוצעו, ההזמנות הוצאו לרשויות המקומיות – לא כל הרשויות קיבלו, לא כל הרשויות יושבות על התוכנית השנה, והתוכנית הזאת היא המשך של החלטת הממשלה הקודמת שהקימה מבנים. פה אנו משלימים מבנים מסוימים או מרחיבים אחרים. גם זו תוכנית שמבוצעת בשיתוף המשרד לפיתוח הנגב והגליל של - - .
הנושא השלישי של המשרד הוא סבסוד פיתוח לשכונות חדשות, חיילים משוחררים. עד החלטה זו היתה החלטת ממשלה קודמת שגם נתנה סבסוד פיתוח, אך כיוון שהיא נתנה 50 אחוז סבסוד פיתוח כמו כל הישובים בארץ פלוס 25 אחוז תוספתי בשיתוף עם המשרד לפיתוח הנגב והגליל, והיקף התשלום היה עד 100 אלף שקלים למגרש. לצערנו, על אף שהוצאנו הרבה שיווקים, לא נלקחו- - -

<מגלי והבה>
את מוכנה להתייחס לתוכנית השיווקית והחלוקה? אני יודע על שני ישובים – בית ג'אן וירכא - בית ג'אן 4 מגרשים וירכא- - -

<סימונה טסטה>
ממש לא.

חבר הכנסת והבה מדבר על התוכנית שפורסמה לאחרונה.

<סימונה טסטה>
אני מדברת על התוכנית הקודמת של ארבע השנים.

<מגלי והבה>
עצרתי לכם אתמול תקציב כדי לקבל נתונים. את מוכנה לומר את הנתונים וחלוקת מגרשים?

הנתונים פורסמו באתרי אינטרנט. ראיתי את הנתונים.

<סימונה טסטה>
בואו לא נבלבל בין שיווקים שהיו בארבע השנים האחרונות ולא נרכשו מגרשים, ולכן הם בוטלו, לבין התוכנית עכשיו, אחרי שהתקבלה החלטה בשיתוף עם משרד ראש הממשלה, ויצאו הנחיות חדשות, כי בתוכנית החדשה נאמר שצריכה להיות ועדת משנה שקובעת את הקריטריונים לסבסוד. סוכם העניין הזה בחודש שעבר, יצאו הנחיות. הוצאנו לשיווק עכשיו כמעט 600 מגרשים.

את יכולה לתת לנו פירוט?

<סימונה טסטה>
כן. הגענו להחלטה יחד עם משרד ראש הממשלה, שהיקף התשלום המקסימלי - זה אומר שהסבסוד הרבה יותר גבוה – שהתושבים ישלמו, חיילים משוחררים, יהיה כ-50 אלף שקלים. כל הישובים שהסבסוד פיתוח הצליח להגיע לרמה כזו שהתשלום שלהם יעמוד על 50 אלף שקלים, לפי הקריטריונים שנקבעו, יצאו לשיווק. אני יכולה לומר מיהם. חלק מהישובים עדיין אומדן הפיתוח מאוד גבוה. על אף שיש הסבסוד, לא הצלחנו להוריד את זה לרמה כזאת שהתושבים יוכלו לשלם 50 אלף שקלים, ואנחנו בדיון עם משרד האוצר, איך לפתור את הסוגייה הזאת.

בכמה ישובים מדובר?

<סימונה טסטה>
באבו-סנאן מדובר ב-60 מגרשים - לשיווק עכשיו – ג'ת – 28, חורפיש – 6, ינוח – יש פה בעיה עם הוצאות פיתוח, קיסרה-סמייה - 110, שפרעם 12, עין אל-אסאד – 28, מרער - 122. פקיעין - כרגע אין תוכנית.

כל התוכניות שנמצאות כרגע בתוקף, כל היתרות, כל מה שאפשר לשים כרגע על שולחן השיווק, נמצא כרגע בהכנה עם המינהל. זה ייצא אוטוטו, בחודש הקרוב.
לגבי חורפיש ודליה, שיש שם קצת בעיה עם האומדן, שהוא גבוה – אנחנו בודקים את זה, ואני מקווה שבתחילת השנה הבאה נוכל להוציא את זה לשיווק.

אדוני היושב-ראש, ראשית, הם מדברים על הוצאות פיתוח. בפקיעין יש אוכלוסייה שמורכבת מנוצרים, דרוזים, מוסלמים ויהודים. נוצרי שעשה שירות לאומי שנה בשכר, מקבל חלקת אדמה של 600 מטר בחינם, בטענה שאין הוצאות פיתוח. זה לפי החלטת מינהל מקרקעי ישראל 1088 מ-2008. לי אין בעיה עם זה, אבל שייתנו גם לי.
בנוסף, לגבי שימור, ב-13.5 עבר בוועדה המחוזית של משרד השיכון התוכנית של פקיעין, ועד היום לא קיבלו אותה.

תודה. ראש מועצת עוספייה, בבקשה.

קודם כל אני רוצה להודות לחברים האשם וסאהר והאנה. אחת הבעיות המרכזיות שלנו זה התכנון והבנייה, וזה המקום להודות לממונה על המחוז שלנו, שבשנה האחרונה מקדם את הנושא בצורה מאוד רצינית.
אם אתם מסתכלים, מי כאן - מנהל הישיבה דרוזי, המגיבים דרוזים, המשתתפים דרוזים – יכולנו לעשות את זה בצפון. הבעיה, יש דיונים חלולים, ויש דיונים רציניים. הבעיה היא לא בדיון אלא יותר באסטרטגיה, בדין שונה במדינה הזאת. אנחנו חיים באווירה הזאת כבר כמה ימים. דין שונה – זאת הבעיה. אני ממליץ לחברי הכנסת הדרוזים – אני לא רוצה להיכנס לשום מספר, כי לא נצא מזה. אתם צריכים להוביל, שלי לא יהיו החלטות ממשלה. אני רוצה להיות אזרח בתוך תקציב המדינה. תתייחסו אליי כאזרח – זה מה שאני מבקש. מ-91' בעוספייה לא חולק מגרש. זו בושה. אני נבחרתי לייצג את התושבים שלי, אבל אני לא קובע; מי שקובע זה האנשים שיושבים במשרדים, ובסך הכול יש נתק מאוד חריף בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי, אפילו נתק בין השלטון עצמו לבין פקידות הממשלה. תראי – חבר כנסת שואל מה קורה בכפר שלו, שהוא יודע הכול, ואת מעדכנת אותו. זה מה שקורה.
אני רק שואל את עצמי, אדוני היושב-ראש, אני חוזר הביתה – מה נתן לי הדיון הזה? וכל ראש רשות פה, ההתנהגות של פלדמן – הוא שפך את שלו והלך. זה היחס. זה דין שונה. לכן הבעיה היא יותר יסודית, יותר שצריך לפתור אותה כך שאם לא היה ממונה על המחוז שנלחם, אומר לי עכשיו לפני כולם בנושא הזה של התכנון – היה נעצר הכול.
הרי כל התקציב של רשות מקומית בנויה נכון, היא בנויה מארנונה נכונה, בנויה מאזור תעשייה נכון. הכניסו אותי להיות מרחב ביוספרי – זה תרבות ביוספרית של תושבים כדי ללמד אותם איך להתעסק, ואני אזור תיירות. עד ששכנעתי את עצמי שאני אזור תיירות, אני הולך לבדוק את עצמי, ואני לא נמצא במפת התיירות הישראלית. אז איך אתה רוצה שמועצה מקומית כזו תקום על הרגליים?

לכן אני חושב שהמילה המרכזית מהדיון הזה היא שחברי הכנסת הדרוזים ולא דרוזים בכנסת הזו צריכים להוביל לאזרחות שווה.

תודה. משרד התחבורה, בבקשה.

תקצבנו במלואם את החלק היחסי של ה-180 מיליון שקל. עד עכשיו יש בקנה קרוב ל-49 מיליון שקלים, התחייבויות שאמורות להיחתם בשלב זה. את הפעילות שלנו אנחנו עושים באמצעות חברות מנהלות, שמבצעות פרויקטים בתיאום עם הרשויות.

הערה אחת – תוודאו שההתחייבויות לביצוע, תעבירו אותן, כי אנחנו מקבלים את זה בדיליי כל הזמן, בוועדת הכספים, ואתם מאשימים את האוצר, והאוצר אומר: תחבורה.

אני מקווה שבקרוב ראשי הרשויות יתחילו לבצע. משרד התשתיות, בבקשה.

בהתאם להחלטת ממשלה, התבקשנו לתקצב את מתחם קבר - - תקצבנו, ובתוך כחודש אנחנו מתחילים ביצוע. חוץ מזה במסגרת תאגידי מים וביוב אזוריים תקצבנו השנה סדר גודל של 50 מיליון שקל. אנחנו נמצאים בביצוע כמעט ברוב הרשויות הדרוזיות, אם זה בתוך הישוב ואם זה במערכות אזוריות, כולל עוספייה, שתיכנס בדרך, ויש לנו עוד תוכניות לעוד תקציבים בשנה הבאה, ואנחנו מתקדמים.

בבקשה.

קודם כל, לגבי החינוך, יש גם נושא המכללות – צריך לבדוק יחסית לשאר האוכלוסיות, לא רק יחסית אלינו, כי המקום של החינוך שלנו בעשר השנים האחרונות לא התקדם מהמקום הרביעי בעדות בישראל: יהודים – ראשון, מוסלמים, נוצרים ודרוזים. החינוך יביא גם תעסוקה וגם את הדברים האחרים. חשוב להכניס את הילדים האלה למקצוע, לעשות להם הכוונה, לתת את הפסיכומטרי ולקדם את האוכלוסייה הזאת לאקדמיה, ונעשית כאן עבודה טובה.

לגבי הנושא של החיילים המשוחררים, יש כל שנה כ-800 חיילים דרוזים משתחררים מצה"ל. ה-800 זכאים, במשך חמש שנים זה מגיע ל-3,950 חיילים שמגיע להם חלקות. אנחנו בקושי מחלקים, כי גם כשרואים את המספרים כאן, יש כאן שתי בעיות: אחת, ההוזלה של 50 אלף שקל שנעשתה במאמצים של כולם כאן, וגם סגן שר הביטחון, שהוביל את העבודה בזמנו, וגם האנשים שנמצאים כאן, חברי הכנסת וראשי הרשויות, אז נכון שיש 50 אלף שקל, ואני מברך על ההוזלה, אבל בסוף השיווק איננו. במזרע לא משלמים פיתוח שקל אחד. בסוף הילד מקבל שם אדמה בלי שקל, כי הוא באזור פיתוח א', ולעומת זאת בפקיעין צריך לשלם 110 אלף שקל פיתוח - זה בנוסף לדברים האחרים.

אין דבר כזה במדינת ישראל, לא לשלם הוצאות פיתוח. גם תאורה עולה כסף, גם כביש עולה כסף.

יש לי הצעה – לקחת את כל העלויות של הפיתוח בתוך הישובים הדרוזים או בתוך הישובים בכלל, גם שנמצאים במישור, ולומר: זה עלות הפיתוח, ולתת את התנופה הזאת במשרד הפנים וגם במשרד השיכון וגם בשאר משרדי הממשלה, כי היום כמנהל מחוז חיפה – אבל מה עם שאר הישובים? מצבנו מאוד עגום – קח את בית ג'אן, את ג'וליס.

אנחנו עכשיו מאשימים את הממשלה ואת המדיניות ואת התקציבים, ואנחנו יודעים איפה הבעיה. יושב פה יושב-ראש הפורום. היה ספר התורה, קראנו לו, של הפורום.

לא נתנו לי לדבר, וזה מראה בדיוק מה היחס.

היה ספר יפה של התקציב, שריכז את כל הסקרים, את כל הבעיות, וידענו לפיו ללכת לכל משרד ולדרוש. לכן אני מבקש מראשי הרשויות – אל תצפו מחברי הכנסת, שנעשה גם את העבודה הזאת. תכינו את הדברים האלה. יחד אתכם נלך למשרדי הממשלה השונים, שממילא לא עושים את העבודה שלהם – יש כאלה שעושים, יש שלא עושים, ויחד ניאבק, כי אם מה שהוחלט ב-2006 – עכשיו 2011 – עדיין לא מיישמים, יש לנו בעיה, ובזה צריך להילחם.

תודה. בבקשה.

אני רוצה להודות לכם. אני נציג מרכז השלטון המקומי, ראש מועצה לשעבר.

מרכז השלטון המקומי מציע סקר צרכים במגזר הדרוזי על-ידי ד"ר רמזי חלבי, וכולנו יודעים מיהו, אז התמקדנו בארבעה נושאים: רווחה, חינוך, תשתיות ותקציבים. מצאנו פער עצום עד סוף 2009. זה הסתכם במיליארד ו-600 מיליון שקל. היו שתי בעיות שצצו, והמרכזית ביותר זה בעיית תוכניות המתאר והתוכניות המפורטות וגם התשתיות בתוך הישובים הדרוזיים, ועל זה לא דיברו, גם מבחינת קצה הביוב, ובמיוחד בעוספייה ובישובים אחרים, ועדיין לא יודעים איך לפתור את הבעיה.

בקשר לחינוך, 139 כיתות, גני ילדים חסר במגזר הדרוזי עד סוף 2009. יש לנו יותר מ-60 כיתות לימוד חסרות, עוד 40 כיתות לימוד שנמצאות בחדרי ספח, ואם תיקח את מספר התלמידים, שהוא נמצא במגזר הדרוזי, 133 לעומת 26, ואז תוריד את המספר הזה ותכפיל במספר התלמידים, תראה שחסרות לנו יותר מ-240 כיתות לימוד, כלומר יש פער עצום שאנחנו צריכים לסגור. אין ספק שיש התקדמות, במיוחד במשרד החינוך והתרבות ובמשרדים האחרים, אבל אנחנו צריכים לגמור בנושא.

אני מקווה מהישיבה הזאת שייצא עשן לבן, וצריכים לשבת עם כל משרד לבד כדי לדעת איך לבצע את התוכניות.

תודה. אנחנו אחרי 11:00, ואסור לנו להמשיך.

אני רוצה רק להזכיר למשרד ראש הממשלה, ייאמר לזכותו של האשם, שהוא באמת עומד על המשמר. בנוסף, אני רוצה להזכיר את אדון אברהם מונל, שהוא רץ אחרינו, וזה ייאמר לזכותו, וגם משרד השיכון ומשרד התחבורה.
יפה שעה קודם. הנוער הדרוזי בבעיה חמורה, העסק הולך להתפוצץ. קחו את הדברים ברצינות. מספיק עם הדרוזים, אין דרוזים יותר במדינה. קחו את העניינים ברצינות. מצבנו גרוע.

תודה. אני רואה חשיבות רבה בקיום הדיון הזה. הכנסת היא לא הגוף המבצע, אבל הכנסת יכולה לעקוב אחר המשרדים, להביאם לכאן ולשמוע. אני הבטחתי כל חצי שנה לקיים דיון, ומשרדי ממשלה היום יודעים שיש מעקב אחרי התוכנית שלהם, וצריכים לתת דין וחשבון לכנסת, ואם נצטרך לעשות זאת בוועדת הכספים, נעשה זאת, ונעקוב אחר הביצוע של התוכנית. לא נוותר לראשי הרשויות וגם לא למשרדי הממשלה. אני רוצה בשנת 2014 לא לעמוד כאן ולדבר, שהייתי צריך לקבל ב-2011 תקציב, כמו ששמעתי עכשיו שב-2006, רק עכשיו מאושר תקציב.

שמעתי היום מנציג משרד ראש הממשלה, שרק בנובמבר הכסף שהיה אמור לעבור, עבר. אני מקווה שכבר בדיון הבא שנקיים, דיון המעקב הבא, נשמע על ביצוע של התוכנית בכל שלב, ואני מבקש מראשי הרשויות, להכין לנו את הביצוע – כמה הועבר, כמה לא הועבר וכמה צריך לעבור. אני רוצה מספרים, ואני מבקש מהנציג של ראשי הרשויות, ראש הפורום, להכין נתונים לישיבה הבאה, שמשרדי הממשלה יגיעו מוכנים, עם כל הנתונים, כמו שמשרד הפנים נתן נתונים מדויקים.

בנוסף, ככנסת, ואני מציע עם ראשי הרשויות לקיים ישיבות נפרדות, ואני אתחיל ליזום את זה עם חבריי חברי הכנסת – אני רוצה גם ליזום עם הפורום ישיבות, עם השרים.

תנו מספיק זמן, התרעות.

כל חצי שנה נקיים.
<נסראללה חיר>
לא יתבצע שום דבר, אני אומר לך.

צריך להיות אופטימיים.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:10.>